03-3810100

עורך דין מחיקת חובות בירושלים

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

טלפון: 0795805779
מייל:
כתובת: השוק 13, תל אביב. 66107.
ותק: 14 שנים

עו"ד הוצל"פ ירושלים מומחה. ליווי צמוד. ייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל, מחיקת חובות, קבלת הפטר למוגבל באמצעים ועוד. עורך דין פשיטת רגל בירושלים. לייעוץ צרו איתי קשר.

המסגרת הנורמטיבית והפרקטיקה

פסיקה מרכזית ועדכנית:

  1. תאמ (ירושלים) 570-02-20 עירית ירושלים נ' גלית קלה (ניתן ב 12/02/2024) פסק דין עדכני העוסק בסוגיית התיישנות חובות ארנונה והאפשרות למחיקתם. בית המשפט קבע כי:"אין מחלוקת כי חוב הארנונה מתייחס לשנים 2007-2010 וכי תקופת ההתיישנות בת שבע השנים חלפה."
  2. תא (ירושלים) 22606-12-15 עיריית ירושלים נ' מגנום (ניתן ב 29/12/2019) פסק דין המדגיש את האפשרות להגיע להסדרי תשלום:"לפנים משורת הדין, הסכימה הנתבעת בשנת 2001 להפחית את חובו של התובע מסכום של 26,400 ש"ח לסך של 8,400 ש"ח"
  3. תאק (ירושלים) 63928-11-16 עירית ירושלים נ' סמיר קצאצפה (ניתן ב 18/06/2019) פסק דין המתייחס למבצעי מחיקת חובות:
  • "ביום 2.11.17 הגיעו המבקשים לעירייה וחתמו על כתב התחייבות לשלם את החוב הפסוק בהתאם לתנאי מבצע 'מיסים ומסיימים 2017'"
עורך דין מחיקת חובות בירושלים
עורכי דין בירושלים הוצאה לפועל

עקרונות מרכזיים ממערכת המשפט:

  • אפשרויות מחיקת חובות:
  • הסדרי פשרה מול העירייה
  • מבצעי "מיסים ומסיימים" תקופתיים
  • טענת התיישנות במקרים המתאימים
  • פריסת תשלומים

תנאים והגבלות:

  • נדרש שיתוף פעולה מלא עם העירייה
  • יש לעמוד בתנאי ההסדר שנקבע
  • חובה לפעול בתום לב
  • יש להגיש בקשות במועד

המלצות פרקטיות:

  1. לבדוק זכאות למבצעי מחיקת חובות תקופתיים
  2. לפנות לוועדת הפשרות של העירייה
  3. לבחון אפשרות להסדרי תשלומים
  4. לבדוק התיישנות החוב
  5. להקפיד על עמידה בתנאי ההסדרים שנקבעים

סיכום

המסגרת הנורמטיבית והפרקטיקה למחיקת חובות ארנונה
סקירת פסיקה מרכזית
בתי המשפט דנו בסוגיית התיישנות חובות ארנונה ובאפשרויות למחיקתם. פסקי דין מהשנים האחרונות מראים כי:

  • תאמ (ירושלים) 570-02-20 – חוב ארנונה שהתיישן (מעבר לשבע שנים) אינו ניתן לגבייה.
  • תא (ירושלים) 22606-12-15 – ניתן להגיע להסדרי תשלום מקלים מול הרשות המקומית.
  • תאק (ירושלים) 63928-11-16 – הרשויות מקיימות מבצעי מחיקת חובות תקופתיים, שבהם ניתן להגיע להסכמות על תשלומים מופחתים.

    עקרונות מרכזיים

  • אפשרויות מחיקת חוב כוללות הסדרי פשרה, השתתפות במבצעי "מיסים ומסיימים", טענת התיישנות, ופריסת תשלומים.
  • תנאים והגבלות: נדרש שיתוף פעולה עם העירייה, עמידה בתנאי ההסדר, ותום לב מצד החייב.

המלצות מעשיות

  1. לבדוק זכאות למבצעי מחיקת חובות תקופתיים.
  2. לפנות לוועדת הפשרות העירונית כדי להגיע להסדר.
  3. לשקול פריסת תשלומים בהתאם ליכולת הכלכלית.
  4. לבחון האם החוב התיישן ואינו ניתן עוד לגבייה.
  5. להקפיד לעמוד בכל תנאי ההסדר כדי למנוע סנקציות נוספות.

באמצעות הבנה ויישום של הכללים המשפטיים והפרקטיקות הקיימות, ניתן להפחית חובות ולנהל אותם בצורה חכמה מול הרשויות מומלץ לפנות לעורך דין הסדר חובות בירושלים עם ניסיון רב בתחום של מחיקת חובות הבירושלים .

סמוכין

תא"ק (ירושלים) 63928-11-16- עירית ירושלים נגד סמיר קצאצפה

שמות השופטים: בנימין בן סימון

  • 2. עאידה קצאצפה החלטה בפני בקשת המבקשים לביטול פסק דין שניתן כנגדם ביום 22.7.17 בהיעדר הגנה על ידי בית משפט זה הרקע לבקשה 2 המבקשים מחזיקים בנכס המצוי בבית ג'אלה בירושלים הידוע בעירייה לצרכי ארנונה במספר זיהוי 30684-008-017-0072. בגין הנכס נצבר חוב ארנונה. בשנת 2012 פנו המבקשים באמצעות עורך דינם דאז אל וועדת הפשרות שבעיריית ירושלים. ביום 12.6.12 התקבלה החלטת הוועדה ביחס לחוב הארנונה על שמם של המבקשים. בהתאם להחלטה נחתם הסכם פשרה ביום 25.11.12 ביחס לחובות שנצטברו עד ליום 31.12.11 (להלן: הסכם הפשרה") ולפיו ישלמו המבקשים את החוב לאחר שייפרס למספר תשלומים רב. דא עקא – המבקשים הפרו את תנאי הסכם הפשרה ולא שילמו את מלוא התשלומים בהתאם להסכם הפשרה ולפיכך בוטלה ההנחה שניתנה להם. ביום 28.11.16 הגישה המשיבה תביעה לבית משפט זה כנגד המבקשים. ביום 22.2.17 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. התיק הוגש לביצוע בהוצאה לפועל ביום 18.6.17 . התובעת ביצעה מסירת כתבי בית דין לידי המבקשים במספר הזדמנויות ואף החלה בביצוע הליכי גביה בתיק. ביום 2.11.17 הגיעו המבקשים לעירייה וחתמו על כתב התחייבות לשלם את החוב הפסוק בהתאם לתנאי מבצע "מיסים ומסיימים 2017". אלא שהמבקשים הפרו אף את תנאי מבצע זה ולא שילמו את התשלומים כסדרם. ביום 24.3.19 הגישו המבקשים לבטל את פסק הדין. טענות הצדדים 3 לטענת המבקשים, משנת 2004 שילמו מיסי ארנונה לעירייה. ואולם בשנת 2012 הטילה העירייה עיקול על חשבונות הבנק של המבקשים. בשנת 2012 הוגשה תביעה אלא שכתב התביעה לא נמסר למבקשים. המבקשים הגיעו להסדר תשלומים מול העירייה וזאת באמצעות פריסת החוב בסך של 65,525 . לפי הטענה, העירייה גבתה כספים, למרות שחלה התיישנות בעניין זה.

ת"א (ירושלים) 22606-12-15- עיריית ירושלים נגד מגנום

שמות השופטים: חגית מאק קלמנוביץ

  • ביום 15.7.98 הוגשה לבית משפט השלום בירושלים בת"א 13056/98 תביעה נגד הנתבעת 1 לגביית חובות הארנונה שהצטברו. בקשה של ב"כ הנתבעת 1 למתן רשות להתגונן נמחקה, וביום 20.12.98 ניתן נגדה פסק דין על מלוא סכום התביעה, שעוכב למשך 3 חודשים על מנת לאפשר לנתבעת 1 לבוא בדברים עם התובעת. פסקי דין שניתנו התייחסו לחובות שהתגבשו עד סוף שנת 2013. נתבעת 1 לא ערערה על פסקי דין אלו. בנוסף נפתחו נגד נתבעת 1 תיקי הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים (שלושה תיקי הוצל"פ: האחד, מס' 03-25803-13-9 השני, מס' 03-11099-14-0 והשלישי מס' 03-1153-13-2). 8. ביום 25.3.15 ניסתה העירייה לבצע עיקול מיטלטלין בבית העסק, ובחודש אפריל 2014 הגישו נתבעים 3 ו-4 בקשה לפירוק מרצון של נתבעת 1. לבקשה צורף תצהיר, לפיו המבקשים בדקו את מצבה של החברה ויש ביכולתה לסלק חובותיה תוך 12 חודשים. כך נאמר על אף שבאותו זמן כבר היו תלויים ועומדים תיקי הוצאה לפועל נגד נתבעת 1, כך שהמבקשים ידעו כי האמור בתצהיר אינו אמת. הניסיונות לגבות את החוב במסגרת תיקי ההוצאה לפועל כשלו, מאחר שהפעילות העסקית והנכסים של נתבעת 1 הועברו עוד בשנת 2007 לנתבעת 2, כפי שאפרט להלן. 9. ביום 13.7.16 אושרה בקשת ב"כ הנתבעים לשעבר, לשחררו מייצוג, לאור חילוקי דעות שנתגלעו לגבי אופן הטיפול בתיק. 5 לאחר הגשת תביעה זו, חתמו הנתבעים על הצהרה בפני בעל הנכס, עזרא בליליוס ז"ל, לפיה: "אנו חייבים ביחד ולחוד בתשלום הארנונה לעיריית ירושלים בגין כל התקופה המתחילה בשנת 1991 ואילך" בליווי חותמת נתבעות 1 ו-2 (נספח כב' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת) (להלן: "ההצהרה").

תא"מ (ירושלים) 570-02-20- עירית ירושלים נגד גלית קלה

שמות השופטים: בלהה יהלום

  • דין בפניי תביעה שהגישה התובעת, עיריית ירושלים, נגד הנתבעת לתשלום חוב ארנונה. אין מחלוקת כי הנתבעת החזיקה בנכס ולא שילמה בעדו ארנונה. אין גם מחלוקת כי חוב הארנונה מתייחס לשנים 2007-2010 וכי תקופת ההתיישנות בת שבע השנים חלפה. המחלוקת בתיק הינה האם פעולותיה ומעשיה של הנתבעת מהווים "הודאה בקיומה של זכות" כמשמעה בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות). עיקרי העובדות 1. חוב הארנונה מתייחס לדירת המגורים של הנתבעת ובעלה ברחוב זאב בן ישראל 15 ירושלים, נכס מספר 302209120720169 (להלן: הדירה). החוב מתייחס לחשבון מס' 4626115003, לתקופה שמיום 1.1.2007 ועד ליום 13.2.2010 אשר עמד, נכון למועד הגשת התביעה על סך של 56, 098.62.2 . מדובר בתביעה "בגלגול שני" לאחר שתביעה קודמת נמחקה מחוסר מעש. התביעה הקודמת הוגשה ביום 21.3.2018 בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, הנתבעת הגישה התנגדות והתביעה הועברה לבית משפט השלום (ת. א. 35939-05-18, להלן: ההליך הראשון). ההליך הראשון נמחק מחמת חוסר מעש, בקשה לביטול המחיקה נדחתה וגם ערעור שהוגש על הבקשה נמחק בסופו של יום, לאחר שהתובעת קיבלה את המלצת בית המשפט להגיש את התביעה בשנית. 3. באשר למהות החוב, טוענת התובעת כי מדובר בחוב ארנונה על פי דין, החיוב הוא סופי ואינו ניתן עוד להשגה (סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג-1992; סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קבעת ארנונה כללית), התש"ו-1976) ומכל מקום, אין מחלוקת באשר לעצם קיומו של חוב ארנונה. הנתבעת אינה טוענת כי לא החזיקה בדירה, שזו כידוע טענת ההגנה המהותית היחידה שבית משפט השלום מוסמך לדון בה, אלא טוענת כי התביעה התיישנה.

פסיקה רלוונטית

תא"מ (ירושלים) 570-02-20- עירית ירושלים נגד גלית קלה

שמות השופטים: בלהה יהלום

  • דין בפניי תביעה שהגישה התובעת, עיריית ירושלים, נגד הנתבעת לתשלום חוב ארנונה. אין מחלוקת כי הנתבעת החזיקה בנכס ולא שילמה בעדו ארנונה. אין גם מחלוקת כי חוב הארנונה מתייחס לשנים 2007-2010 וכי תקופת ההתיישנות בת שבע השנים חלפה. המחלוקת בתיק הינה האם פעולותיה ומעשיה של הנתבעת מהווים "הודאה בקיומה של זכות" כמשמעה בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות). עיקרי העובדות 1. חוב הארנונה מתייחס לדירת המגורים של הנתבעת ובעלה ברחוב זאב בן ישראל 15 ירושלים, נכס מספר 302209120720169 (להלן: הדירה). החוב מתייחס לחשבון מס' 4626115003, לתקופה שמיום 1.1.2007 ועד ליום 13.2.2010 אשר עמד, נכון למועד הגשת התביעה על סך של 56, 098.62.2 . מדובר בתביעה "בגלגול שני" לאחר שתביעה קודמת נמחקה מחוסר מעש. התביעה הקודמת הוגשה ביום 21.3.2018 בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, הנתבעת הגישה התנגדות והתביעה הועברה לבית משפט השלום (ת. א. 35939-05-18, להלן: ההליך הראשון). ההליך הראשון נמחק מחמת חוסר מעש, בקשה לביטול המחיקה נדחתה וגם ערעור שהוגש על הבקשה נמחק בסופו של יום, לאחר שהתובעת קיבלה את המלצת בית המשפט להגיש את התביעה בשנית. 3. באשר למהות החוב, טוענת התובעת כי מדובר בחוב ארנונה על פי דין, החיוב הוא סופי ואינו ניתן עוד להשגה (סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג-1992; סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קבעת ארנונה כללית), התש"ו-1976) ומכל מקום, אין מחלוקת באשר לעצם קיומו של חוב ארנונה. הנתבעת אינה טוענת כי לא החזיקה בדירה, שזו כידוע טענת ההגנה המהותית היחידה שבית משפט השלום מוסמך לדון בה, אלא טוענת כי התביעה התיישנה.

ת"א (ירושלים) 7522-01-15- עירית ירושלים נגד זקיה לוי

שמות השופטים: ת בר אשר צבן

  • לפיכך, חובה של הנתבעת הוא רק חוב הארנונה בקשר לתקופה שמשנת 2009 ועד שנת 2013 ולגביה יש לחשב את החוב בהתאם להנחה שהנתבעת זכאית לה (בשיעור של 70). התובעת (העירייה) רשאית להגיש פסיקתה לחתימה בהתאם לתוצאה האמורה. 26. אין צו להוצאות. 13 27. נוסף על המצאת פסק-דין זה אל באי-כוחם של הצדדים, תשלח מזכירות בית המשפט את פסק הדין גם אל היועץ המשפטי של עיריית ירושלים (באמצעות פקס' או דוא"ל, ותוודא את קבלתו), אשר מופנה במיוחד אל האמור בחלק שכותרתו "לפני סיום – הערה בעניין נושא טענת ההתיישנות" (פסקה 24).

תא"מ (ירושלים) 41216-12-16- עירית ירושלים נגד אברהם שנהב

שמות השופטים: אופיר יחזקאל

  • עובדות, הליכים וטענות הצדדים 1. תביעה לתשלום חוב ארנונה נטען בסך של 43,026.78 (נכון ליום 1.9.16 ), בגין נכס הממוקם ברחוב אגריפס 8 בירושלים (להלן – הנכס). 2. תקופת החוב הנטען היא מיום 27.5.05 ועד ליום 26.1.07 (להלן – תקופת החוב או התקופה הרלבנטית). 3. התובעת היא עיריית ירושלים (להלן – התובעת או העירייה), המבקשת לגבות את חוב הארנונה האמור. 4. הנתבע הוא בעל שליטה בחברת א. בשן אלומיניום בע"מ (להלן גם – החברה), אשר אין חולק, כי החזיקה בנכס, בתקופה הרלבנטית. 2 5. התביעה הוגשה כנגד הנתבע, לאחר שביום 7.3.2016 , ניתן פסק דין כנגד החברה, בתביעה שהוגשה, בין היתר, בגין חוב הארנונה מושא תביעה זו (תיק מספר 9112-03-11). 6. לאחר מתן פסק הדין האמור, ניסתה העירייה, לדבריה, לגבות את החוב הפסוק מהחברה, ומשלא ניתן היה לעשות כן, נשלחה לנתבע, דרישת תשלום והתראה, טרם נקיטת הליכי גבייה (טרם הגשת תביעה בסדר דין מקוצר). 7. התובעת, במכתב ההתראה, ביססה את דרישתה מהנתבע, בעל השליטה בחברה, על הוראת סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנ"ג – 1992 (להלן – חוק ההסדרים). 8. הנתבע השיב למכתב ההתראה, וטען, כי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, מסייג את תחולתו, בהתקיים נסיבות מיוחדות, המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה – נסיבות אשר אינן מתקיימות בעניינו – וכי לפיכך, אין העירייה רשאית לגבות ממנו את חוב החברה (הוראות הסעיפים האמורים יובאו ויידונו בהמשך). 9. משסירב הנתבע לשלם את החוב, הוגשה התביעה הנוכחית, כתביעה לתשלום סכום קצוב, בסדר דין מקוצר, ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים.

עת"מ (תל אביב) 2264-07- אולמי המלך שלמה נגד עיריית רמלה

שמות השופטים: שרה ברוש

  • ההליכים לגבי אישור מחיקת החובות, נקבעו בחוזר מנכ"ל 4/01 (להלן: "הנוהל"), לפי הנוהל, בקשה לאשר הסדר למחיקת חוב תוגש לממונה על המחוז הרלוונטי, לאחר אישור של גזבר העירייה או יועצה המשפטי. הנוהל תוקן בחוזר מנכ"ל 6/02 בו הוסף סעיף 2 ו' לחוזר, לפיו תותר מחיקת חוב במסגרת הסכם פשרה בהתקיים התנאים הבאים: א. מחיקת החוב הינה חלק מהסכם פשרה בין הרשות לחייב, במסגרתו החייב משלם חלק משמעותי מחובו. ב. היועץ המשפטי והגזבר, כאחד, אישרו בכתב את הסדר הפשרה ואישרו שנקיטה בהליכי גביה כנגד החייב לא תביא תועלת כלכלית לרשות. במסגרת זו ניתן להביא בחשבון את משכם של הליכי הגביה, עלותם, הקשיים המשפטיים שעלולים להיות קיימים בניהול התיק ואת הסיכוי לגבות מהחייב סכום גבוה מזה שישולם בהסדר. 21. לצד הדרישות הצורניות המהותיות הקבועות בסעיף 339 לפקודה ובחוזרי המנכ"ל הנ"ל, כפופה הרשות לעקרון תום הלב בדיני החוזים וחובת ההגינות במשפט המנהלי. ב בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים (לא פורסם, ניתן ביום 22.1.09 ) נקבע, כי יש בעקרון תום הלב ובחובת ההגינות של הרשות המנהלית כדי להגמיש את תוצאות הדרישה הצורנית המהותית הקבועה בסעיף 203 ל, לפיה התחייבות כספית של העירייה טעונה חתימת ראש העירייה והגזבר. במישור החוזי, מעוגנת הלכה זו בסעיף 31 להמקנה לבית המשפט שיקול דעת, בנסיבות מסוימות, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לפטור את הצד שכנגד מחובת ההשבה, או לחייב את הצד האחר לקיים את חיוביו על פי החוזה הפסול, כולם או מקצתם, מקום שהצד השני ביצע את חיוביו על פי החוזה.

ת"א (ירושלים) 707218/04- עיריית ירושלים נגד פאן חן בעמ

שמות השופטים: אנה שניידר

  • בערעור (נדחה) ת"א (ירושלים) 707218/04 – עיריית ירושלים נ' פאן חן בע"משלום ירושלים ת"א (ירושלים) 707218/04 עיריית ירושלים נ ג ד פאן חן בע"מ בבית משפט השלום בירושלים כבוד השופטת אנה שניידר בשם התובעת – עו"ד אמיראס לאון בשם הנתבעת – עו"ד ננר יהושוע פסק דין הרקע 1. לפנינו, תביעה, שהוגשה ביום 8.6.04 , בשל חיובי ארנונה של הנתבעת עד ליום 31.12.03 . סכום החוב הוא 1,110,495 משוערך ליום 24.3.04 . התביעה הוגשה מלכתחילה בסדר דין מקוצר, אך ביום 5.12.04 נמחקה הכותרת והתביעה עברה לסדר דין רגיל. 2. ביום 31.10.05 הוגשה בקשה על ידי הנתבעת לדחות על הסף את התביעה ככל שהיא מתייחסת לשנים 1994-1996 מחמת התיישנות, ובהתאם לכך, לדחות מתוך הסכום הכולל של התביעה סכום של 513,602 המתייחס לשנים האמורות (בש"א 8019/05). הבקשה התקבלה בהחלטה מיום 23.11.05 . 3. התובעת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע. א. 6638/05) בשאלת ההתיישנות, ובית המשפט, בפסק דינו מיום 28.6.06 , קבע כי שאלת ההתיישנות תוכרע במסגרת בירור התובענה לאחר שמיעת הוכחות, ובמסגרת ההכרעה בשאלת ההתיישנות יתייחס בית משפט קמא, בין השאר, לסוגיית זקיפת חובות העבר לפי הוראות סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (רבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). כמו כן קבע בית המשפט המחוזי, שיש להתייחס לשאלה האם בתשלומי היתר של הנתבעת משנת 1999 היה משום הודאה בקיומו של חוב ארנונה קודם כלפי התובעת, הודאה אשר מחילה מחדש את מרוץ תקופת ההתיישנות לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות).

ת"א (ירושלים) 58014-08-22- עירית ירושלים נגד מאור מלונאות- מחנה יהודה מלונות בוטיק בעמ

שמות השופטים: בלהה יהלום

  • בע"מ, ח. פ. 515971844 ע"י ב"כ עוה"ד מוטי איצקוביץ פסק דין 1. התובעת, עיריית ירושלים, הגישה את התביעה שבכותרת, תביעת ארנונה בסך 443,935.39 , נגד הנתבעת המחזיקה בשני נכסים ברחוב כיח בירושלים, שלא שולמו בעדם ארנונה כדין. 2. בכתב ההגנה שהוגש ביום 9.5.2023 , טענה הנתבעת כי קיים הליך מנהלי תלוי ועומד, השגה מטעם הנתבעת שנשלחה למנהל הארנונה, וטרם הוכרעה. משכך הצעתי לצדדים כי בשלב זה נמתין עד להכרעה בהליך המנהלי, שכן טענות ההגנה שמעלה הנתבעת ממילא אינן בסמכות בית משפט שלום, והצדדים הגישו הודעה משותפת לפיה הם מקבלים את ההצעה. 3. בתחילת חודש ספטמבר הגישה הנתבעת בקשה למחיקת התביעה, בה פרטה כי במסגרת הליכי ההשגה חוב הארנונה הופחת בצורה ניכרת (כמחצית), ועם קבלת הסכום המעודכן, שילמה הנתבעת את החוב בגין שני הנכסים, וביקשה כי יפסקו לטובתה הוצאות בשל התנהלות זו של התובעת באשר במקום להמתין לתוצאת הליך ההשגה, בחרה למהר להגיש תביעה זו. 4. הנתבעת לא התנגדה למחיקת התביעה, אולם טענה כי הבקשה לפסיקת הוצאות גובלת בעזות מצח שכן מדובר היה בחובות ארנונה חלוטים לשנים 2021-2022, הנתבעת היתה אדישה לחוב ורק ביום 9.5.2023 , לאחר הגשת התביעה פנתה בהשגה למנהל הארנונה. עצם הפנייה המאוחרת היתה אמורה להביא לדחיית ההשגה שכן בהתאם לסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976, השגה יש להגיש בתוך 90 יום מיום הנפקת השומה. משכך, ביקשה הנתבעת כי ייפסקו לטובתה הוצאות. 5. הנתבעת הגיבה והשיבה כי התביעה היתה מוקדמת, התייחסה לחוב שנוי במחלוקת, וכאשר כל אופן חישוב הארנונה היה שגוי ולראייה כי בסופו של דבר הופחתה הארנונה בכמחצית.

תא"ק (ירושלים) 63928-11-16- עירית ירושלים נגד סמיר קצאצפה

שמות השופטים: בנימין בן סימון

  • 2. עאידה קצאצפה החלטה בפני בקשת המבקשים לביטול פסק דין שניתן כנגדם ביום 22.7.17 בהיעדר הגנה על ידי בית משפט זה הרקע לבקשה 2 המבקשים מחזיקים בנכס המצוי בבית ג'אלה בירושלים הידוע בעירייה לצרכי ארנונה במספר זיהוי 30684-008-017-0072. בגין הנכס נצבר חוב ארנונה. בשנת 2012 פנו המבקשים באמצעות עורך דינם דאז אל וועדת הפשרות שבעיריית ירושלים. ביום 12.6.12 התקבלה החלטת הוועדה ביחס לחוב הארנונה על שמם של המבקשים. בהתאם להחלטה נחתם הסכם פשרה ביום 25.11.12 ביחס לחובות שנצטברו עד ליום 31.12.11 (להלן: הסכם הפשרה") ולפיו ישלמו המבקשים את החוב לאחר שייפרס למספר תשלומים רב. דא עקא – המבקשים הפרו את תנאי הסכם הפשרה ולא שילמו את מלוא התשלומים בהתאם להסכם הפשרה ולפיכך בוטלה ההנחה שניתנה להם. ביום 28.11.16 הגישה המשיבה תביעה לבית משפט זה כנגד המבקשים. ביום 22.2.17 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. התיק הוגש לביצוע בהוצאה לפועל ביום 18.6.17 . התובעת ביצעה מסירת כתבי בית דין לידי המבקשים במספר הזדמנויות ואף החלה בביצוע הליכי גביה בתיק. ביום 2.11.17 הגיעו המבקשים לעירייה וחתמו על כתב התחייבות לשלם את החוב הפסוק בהתאם לתנאי מבצע "מיסים ומסיימים 2017". אלא שהמבקשים הפרו אף את תנאי מבצע זה ולא שילמו את התשלומים כסדרם. ביום 24.3.19 הגישו המבקשים לבטל את פסק הדין. טענות הצדדים 3 לטענת המבקשים, משנת 2004 שילמו מיסי ארנונה לעירייה. ואולם בשנת 2012 הטילה העירייה עיקול על חשבונות הבנק של המבקשים. בשנת 2012 הוגשה תביעה אלא שכתב התביעה לא נמסר למבקשים. המבקשים הגיעו להסדר תשלומים מול העירייה וזאת באמצעות פריסת החוב בסך של 65,525 . לפי הטענה, העירייה גבתה כספים, למרות שחלה התיישנות בעניין זה.

עת"מ (ירושלים) 11992-03-22- ר.ח. פרסום בע"מ נגד עירית ירושלים

שמות השופטים: רם וינוגרד

  • בפסק-הדין נקבע כי אף שנראה כי המסמכים שהוצגו לפני הוועדה מבססים "שוויון ראייתי" בנוגע לשאלה אם המחזיק בנכס היה חוג'ה או החברה שבבעלותו, הרי שאין מקום להתערבות מינהלית בהחלטת הוועדה כאשר נראה שכפות המאזניים נוטות לטובתו מהטעם שעירית ירושלים מצאה לנכון להגיש כתב אישום נגד העותרת ולייחס לה ביצוע עבירות הנוגעות להפעלת העסק. המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על פסק-הדין. זו נדחתה מהטעם ש"אינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'" (בר"ם 4006/21 מנהל הארנונה של עיריית ירושלים נ' חוג'ה, מיום 20.6.21 ). 6. כאמור, במקביל לניהול ההליכים המינהליים התנהל הליך אזרחי בנוגע לחיוב הארנונה בשנים 2014 ו-2015 (ת"א (י-ם) 31468-06-18 הנ"ל). בהליך האזרחי הוצגו ראיות רבות שלא עמדו לפני הערכאות המינהליות. אלה, יחד עם ההתרשמות השלילית מעדותו של חוג'ה, הביאו את בית המשפט למסקנה העובדתית החד-משמעית לפיה המחזיק בנכס היה חוג'ה ולא החברה שבבעלותו. 7. במקביל להליכים אלה פתח חוג'ה במספר הליכים אזרחיים נגד עיריית ירושלים ונגד עובדים בעירייה בטענות שונות הנוגעות לחיוב בארנונה. הליכים אלה נמחקו בסופו של דבר. הטענות שבהן נשענו, בבסיסן העובדתי והרעיוני, על התפיסה לפיה הוכח שחוג'ה לא החזיק בנכס בשנים הרלוונטיות. כאמור, כיום אין מחלוקת שמבחינה עובדתית (להבדיל מההכרעה המשפטית הנוגעת לשנת 2013), נטענו טענות אלה מהשפה ולחוץ. 8. כאמור לעיל, העתירה הוגשה על ידי העותרת, שאין ברשותה נכסים ולא ניתן לגבות ממנה את חוב הארנונה. אין פלא, אפוא, כי המשיבים הזכירו בהקשר זה את קביעת ועדת הערר בתיק 49/14 בנוגע לטענות חוג'ה, לפיה "הרושם שקיבלנו הוא שהתנהלות העורר לפנינו אינה תמת לב" וכי ניסיונו לטעון שהחבות במיסים מוטלת על העותרת "נראה כניסיון שמטרתו להתחמק מתשלום המס" (נספח 7 לכתב התשובה).

תקנות ההוצאה לפועל (פתח תקווה) 521374-08-17- ארבל עזריה נגד

שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו

  • הזוכה, במענה לרשות המסים, טענה, כי יש לדחות את עמדתה ולהורות על תשלום קרן החוב בלבד,, בדין קדימה ולאחר מכן לשלם החוב כלפיה, כמי שהטילה עיקול ופעלה למימוש הנכס, תוך השקעת כספים וזמן ובהינתן כי העיקול, שהוטל על ידה, קודם בזמנו להערה שנרשמה על ידי רשות המסים. עירית ירושלים בתגובה למתווה המוצע, טענה שאף כלפיה, חוב בדין קדימה, מכח סעיף 11א(2) לפקודת המסים גביה, לגביית חוב ארנונה. בהחלטה מיום 26/8/2023, התבקשה העירייה להגיש פירוט בדבר החוב הנטען, מועדי צבירתו והאם עסקינן בחוב שנצבר על הנכס, מושא הליך הכינוס. עד למועד כתיבת החלטה זו, לא הוגש כל מענה. השאלה האם אני צריכה לעשות את העבודה שלה ולקחת מידע מתיקים אחרים. עיון בנתוני מערכת ההוצאה לפועל, מעלה שהעיריה מנהלת שני תיקי הוצאה לפועל, כנגד החייב (505871-04-19 ו- 518262-07-17), לגביית חוב ארנונה לשנים 2013 עד 2017, בהתייחס לנכס ברחוב בן לברט 8 ירושלים. הוא הנכס מושא הליך הכינוס, אשר נמכר. על פניו עסקינן בחוב ארנונה, המתייחס לנכס מושא ההליך, בגין שנים שקדמו למועד מינוי כונס הנכסים ואשר בעניינן לא קמה לעירייה חובה לרשום הערה, על זכויות החייב, לפי פקודת המסים גביה (ראה בג"צ הרצליה ), ולכן וב זה בדין קדימה, מסוג של שעבוד, בהתאם לסעיף 11א(1) לפקודה. החובות לטובת העיריה, בהתאם למעודכן בתיקי ההוצאה לפועל, עומדים על סך של כ- 54,000 . אוסיף שכונס הנכסים, עורך דין ארבל, מונה ביום 25/6/2019. לכאורה חובות קופת הכינוס הם ממועד זה ואילך, ככל והכונס תפס חזקה בנכס וכל חוב שקדם לכך, אינו כזה.

ת"א (ירושלים) 49391-11-22- אריאל יהודה לשם נגד עיריית ירושלים

שמות השופטים: קרן מילר

1. לפני בקשת הנתבעת, עירית ירושלים, לסילוק התביעה על הסף 2. התובע הגיש תביעה זו למתן פסק דין הצהרתי לפיו "התובע לא חייב לנתבעת מאומה בענין ארנונה חוב עבר ועל כל תיקי ההוצל"פ להיסגר". 3. בכתב התביעה טוען התובע כי נפתחו נגדו מספר רב של תיקי הוצאה לפועל וכי הוא מתקשה לברר אודות החוב ולקבל את הפרטים הנדרשים לו. כן טוען התובע כי לעיריית ירושלים מוקנית סמכות לפעול לגביית חובות הארנונה במישור מנהלי, וזאת ללא הגשת תביעות לבתי משפט ופתיחת תיקי הוצאה לפועל, הליכים אשר גרמו להעלאת גובה החוב של התובע. 4. עוד טוען התובע כי הנתבעת סירבה לכל הצעת הסדר שהציע, פתחה בהליכי גביה חופפים באמצעות עורכי דין שונים והגישה תביעות נפרדות נגדו ונגד בת זוגו על אף שגרו יחד באותו הנכס. כן טוען התובע כי על הנתבעת היה להימנע מהגשת התביעות ולהגיע עם התובע להסדר שיקומי להקטנת החובות, וכי בכל מקרה היה על הנתבעת להוסיף לתיק ההוצאה לפועל הראשון שנפתח כנגד התובע כל חוב המאוחר לפתיחתו ובכך למנוע את העלאת גובה החובות. 5. התובע מוסיף ומעלה טענות בנוגע למדיניות הנוהגת אצל הרשויות המקומיות בגביית חובות, מציין כי לאחרונה קיימת מגמה אצל רשויות המדינה להקל עם חייבים ולהתחשב באזרחים, טוען לאפליה מצד הנתבעת שכן לטענתו העיריה אינה פועלת לגביית מיסי ארנונה אצל המגזר הערבי. עוד טוען התובע כי הצו שניתן לכינוס נכסיו מנוגד לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן מעלה התובע טענות בדבר תשלומים ששילם ולא עודכנו בתיקי ההוצאה לפועל. 6. התובע מפרט את מצבו האישי וכן את מצב משפחתו, ומציין כי הגשת הבקשה לכינוס נכסיו הוגשה ללא ידיעת ראש עיריית ירושלים אשר קובע את המדיניות, ומשכך מבקש התובע לעכב את הליכי הכינוס עד לקבלת תשובה ממנו.

חקיקה רלוונטית

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993

סעיף: 26. הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו- 2007

  • 26. (א) בתקנה זאת-"במזומן"-לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי; "דוח מבוקר"-לענין עיריה-כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות; לענין מועצה מקומית-כהגדרתו בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות; "חייב"-מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו; "מדרג כלכלי-חברתי"-כמשמעותו בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות; "נכס נושא החוב"-בנין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה על פי תקנה זאת; "נפרע"-לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהורא ת קבע מכל סוג; "סכום החוב הקודם"-סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ו' בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומם; "שיעור הגביה"-היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת כספים מסוימת, בשל חיובי הארנונה לאותה שנה, לבין סך כל הסכומים המגיעים לעיריה בשל חיובים אלה לאותה שנה, בניכוי סכומי ההנחות שניתנו; "תכנית הבראה"-לענין עיריה-כהגדרתה בסעיף 140ג לפקודת העיריות, ולענין מועצה מקומית-כהגדרתה בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות; "תשלומי פיגורים"-כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן-חוק ההצמדה); "תשלומים"-תשלומים חודשיים שווים ורצופים, ללא תוספת ריבית והצמדה (ב) מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) עד יום י"ד בתמוז התשס"ז (30 ביוני 2007), נתקיימו בו התנאים המפורטים לצדם: (1) הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם-לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993

סעיף: 26א. הנחה מיוחדת לשנת 2017

  • (ה) הפחתה לפי תקנת משנה (ב) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו אחד לפחות מאלה: (1) שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב); (2) יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה לפי תקנת משנה (ב). (ו) לא תינתן הפחתה לפי תקנת משנה (ב) אלא אם כן התקיימו בה כל אלה: (1) נפרע או הוסדר כדין, לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2015 ו–2016, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו; (2) החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת החמישית שבה הוא מתחייב לפרוע במועד את תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב). (ז) תקנת משנה (ב) לא תחול לגבי נכס נושא החוב שהמחזיק בו הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל פטור חלקי מארנונה לפי סעיפים 4 ו–5 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938.

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993

סעיף: 26. הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו- 2007

  • ומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב) או (ד); (2) יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה על פי תקנת משנה (ב) או (ד). (ו) לא תינתן הפחתה, לפי תקנות משנה (ב) או (ד) אלא אם כן-(1) נפרע או הוסדר כדין, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2005 ו–2006, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו; (2) החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת הרביעית שבו הוא מתחייב לפרוע במועד תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב) או (ד). (ז) תקנות משנה (ב) ו–(ד) לא יחולו לגבי בנין או קרקע שהמחזיק בהם הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל הנחה מארנונה לפי סעיפים 4 ו–5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938.

צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל–גרבייה וג’ת), התשע"ב-2012

סעיף: 3. תחום המועצה המקומית ג’ת

  • 3. תחום המועצה המקומית ג’ת יכלול גושים וחלקות רישום כמפורט להלן: גושים 8811, 8815, 8818, 8819, 8820, 8821, 8822, 8823, 8824, 8825, 8826, 8827, 8828, 8829, 8830, 8831 – בשלמותם; גוש 8771 – חלק מחלקות 25, 27 כמסומן במפה הערוכה בקנה מידה 1:10,000 והחתומה ביד שר הפנים ביום ג’ בטבת התשע”ב (29 בדצמבר 2011), שהעתקים ממנה מופקדים במשרד הפנים, ירושלים, במשרד הממונה על מחוז חיפה ובמשרד המועצה המקומית ג’ת (להלן – המפה); גוש 8772 – חלקה 33 וחלק מחלקות 1, 29, 31 כמסומן במפה; גוש 8773 – חלקות 38 עד 43 וחלק מחלקה 54 כמסומן במפה; גוש 8781 – חלקות 7, 8, 15 וחלק מחלקות 6, 11 כמסומן במפה; גוש 8809 – פרט לחלק מחלקות 63 עד 66, 73 כמסומן במפה; גוש 8810 – פרט לחלקה 68; גוש 8812 – חלקות 4, 13 עד 50, 52, 55, 57 עד 70, 78, 81 עד 85 וחלק מחלקות 6, 8 עד 12, 51, 53, 54, 56, 73, 74, 76, 77, 79 כמסומן במפה; גוש 8813 – פרט לחלקות 1 עד 8, 17 עד 19, 88 וחלק מחלקה 87 כמסומן במפה; גוש 8816 – חלקות 1 עד 15, 19 עד 54, 84, 86, 87, 89, 90 וחלק מחלקות 16 עד 18, 67, 68, 88 כמסומן במפה; גוש 8817 – חלק מחלקה 83 כמסומן במפה; גוש 8840 – פרט לחלקה 11; גוש 8841 – פרט לחלקות 13 עד 17, 25, 41, 46, 49; גושים שאינם מוסדרים כמסומן במפה.

תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנים 2024 ו–2025) (הוראת שעה), התשפ"ה-2024

סעיף: 7. הפחתת הקצאה

  • 7. (א) מהסכומים המגיעים לרשות מקומית לפי תקנות 3 עד 6, יופחתו סכומים בסך כל השיעורים לפי שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית לפי טבלה 1 שבתוספת הרביעית, לפי שיעור גביית הארנונה בדוח המבוקר האחרון לפי טבלה 2 שבתוספת האמורה ולפי שיעור הגירעון השוטף של הרשות המקומית לפי טבלה 3 שבתוספת האמורה, ובלבד ששיעור ההפחתה הכולל לא יעלה על 75%. (ב) בתקנה זו, "שיעור גביית ארנונה" – היחס שבין סך התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים, לבין הסכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה באותה שנת כספים על סמך הודעות תשלום שהמציאה הרשות המקומית לחייבים; לעניין רשות מקומית שלפי הדוח המבוקר האחרון שלה התקבולים מארנונה שגבתה גבוהים ב–5% לפחות מהתקבולים האמורים בדוח המבוקר הקודם לדוח המבוקר האחרון בתוספת שיעור העדכון ושהסכומים המגיעים לה בעד ארנונה בשנת הכספים על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים גבוהים ב–15% לפחות מהסכומים האמורים בדוח המבוקר הקודם לו בתוספת שיעור העדכון – היחס שבין סך התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים לבין הסכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה בשנת הכספים הקודמת על סמך הודעות תשלום שהמציאה הרשות המקומית לחייבים.

צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל–גרבייה וג’ת), התשע"ב-2012

סעיף: 2. תחום עיריית באקה אל–גרבייה

  • 2. תחום עיריית באקה אל–גרבייה יכלול גושים וחלקות רישום קרקע כמפורט להלן: גושים 8750 עד 8764, 8768, 8769, 8774 עד 8780, 8782, 8783 – בשלמותם; גוש 8713 – חלקות 4, 13 וחלק מחלקות 11, 12 כמסומן במפה הערוכה בקנה מידה 1:10,000 והחתומה ביד שר הפנים ביום ג' בטבת התשע”ב (29 בדצמבר 2011), שהעתקים ממנה מופקדים במשרד הפנים, ירושלים, במשרד הממונה על מחוז חיפה ובמשרד עיריית באקה אל–גרבייה (להלן – המפה); גוש 8714 – חלקה 15; גוש 8765 – פרט לחלקות 1, 2 וחלק מחלקות 3, 4 כמסומן במפה; גוש 8766 – חלקות 8 עד 48, 19 עד 50 וחלק מחלקות 20, 26, 42 עד 44, 47, 52, 53 כמסומן במפה; גוש 8767 – חלקה 54 וחלק מחלקות 51, 52 כמסומן במפה; גוש 8770 – חלקות 55 עד 59, 64 עד 68, 74 עד 78 וחלק מחלקות 54, 61 עד 63, 73, 82 עד 84 כמסומן במפה; גוש 8771 – פרט לחלק מחלקות 25, 27 כמסומן במפה; גוש 8772 – פרט לחלקה 33 וחלק מחלקות 1, 29, 31 כמסומן במפה; גוש 8773 – פרט לחלקות 38 עד 43 וחלק מחלקה 54 כמסומן במפה; גוש 8781 – חלקות 1 עד 5, 9, 10, 12 עד 14, 16 עד 18 וחלק מחלקות 6, 11 כמסומן במפה; גוש 8787 – חלק מחלקות 1, 4, 5 כמסומן במפה; גוש 8809 – חלק מחלקות 63 עד 66, 73 כמסומן במפה; גוש 8810 – חלקה 68; גוש 8812 – חלקות 1 עד 3, 5, 7, 71, 72, 75, 80, 86 וחלק מחלקות 6, 8 עד 12, 51, 53, 54, 56, 73, 74, 76, 77, 79 כמסומן במפה; גושים שאינם מוסדרים כמסומן במפה.

פקודת העיריות [נוסח חדש]

סעיף: 140ג. הגדרות

  • 140ג. בסימן זה – "גירעון מצטבר" – עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח המבוקר; "גירעון שוטף" – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר; "הדוח המבוקר" – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות סעיף 216(א); "עובד העיריה" – לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "שיעור גביה" , לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים; "שיעור גירעון מצטבר" – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה; "שיעור גירעון שוטף" – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה; "תכנית הבראה" – תכנית להבראת העיריה שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של עיריה בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין העיריה לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו; "תקציב רגיל" – לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.

פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]

סעיף: 34א. תחולת הוראות מפקודת העיריות על מועצות מקומיות

  • 34א. (א) הוראות סעיף 9ב, סעיפים 120(10), 123א ו–123ב לעניין פסלות לכהונה של חבר מועצה עקב אי–תשלום חוב ארנונה או אספקת מים, וסעיפים 142א עד 142ג2, 146ב עד 146ד, 167(ה), 167ב, 170(ב) ו–(ב1)(2א), 170ג2, 170ג3, 171, 171א, 173ב, 188, 191, 192, 196, 198א, 198ב, 203, 206, 208, 208א, 210 עד 213, 233א, 249(5א), 249ב, 276, 277, 330א עד 330כח, 338 ו–339 לעניין מועצות מקומיות שהוכרזו כמועצות מקומיות איתנות לפי סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות, 341א ו-342, לפקודת העיריות, והוראות התקנות לפי סעיפים 167(ה), 170ג3(ד) ו-249, לפקודה האמורה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות. (ב) צו המועצות המקומיות (א), התשי"א1950-, צו המועצות המקומיות (ב), התשי"ג1953-, וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח1958-, יתוקנו לפי סעיף קטן (א).

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

  • מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א) ביום הקובע; (ב) בתקופה כלשהי שבין יום תחילתו של החוק לבין היום הקובע, ובעל הזכות המשיך בכרייה ובחציבה, בלא התנגדות המינהל, עד היום הקובע; (3) תשלומיו למינהל לענין זה הוסדרו לא יאוחר מיום י"ז באב התשס"ג (15 באוגוסט 2003); "היום הקובע" – יום כ' באייר התשנ"ח (16 במאי 1998). (ב) הרשאה נוספת תינתן לפרק הזמן המתאים בשים לב, בין השאר, לסוג האבן, למשך הזמן שבו הופעלה המחצבה, ליחס שבין ההשקעה הכספית במחצבה לבין התשואה שניתן היה להפיק ממנה בעבר ולאינטרס הציבורי והכלכלי שבהקצאת הרשאות לכרייה וחציבה באמצעות מכרז פומבי; תנאי למתן פטור הוא קיומו של כל היתר הנדרש על פי דין לכרייה ולחציבה, ובכלל זה תעודות והיתרים לפי פקודת המכרות, ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; לא יינתן, ככלל, פטור כאמור אלא אם כן תנאי ההרשאה הנוספת יהיו שוויוניים ובהתאם לכללים המקובלים במינהל. (ג) החלטה ליתן פטור לפי פסקה זו תינתן על יסוד המלצה מנומקת, בכתב, של ועדה מקצועית בראשות שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, שחברים בה נציג משרד האוצר, היועץ המשפטי למינהל ושני נציגי ציבור שימנה שר האוצר, מהם – אחד לפי הצעת נשיא התאחדות התעשיינים ואחד, רואה חשבון, לפי הצעת נשיא לשכת רואי חשבון בישראל.

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993

סעיף: 27. הגדרות

  • 27. בפרק זה – "המועצה" – מועצת עיריית ירושלים; "נכס הזכאי להנחה" – בית מלאכה, בית מסחר לרבות חנות, מסעדה, בית קפה, בית קולנוע, מרכול, בית מרקחת, מספרה, מכבסה, חניון, אולם שמחות וכדומה, הנכלל באזור ההנחה, למעט משרד, בנק, תחנת דלק, חברת ביטוח או סוכנות ביטוח, תעשיה, מערכת עיתון, מרפאה, שירות רפואי וכדומה, הנכלל באזור האמור; "חניון" – בין מקורה ובין שאינו מקורה שהחניה בו נעשית בתשלום; "אזור ההנחה" – השטח שגבולותיו מסומנים בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:15,000 שאישר שר הפנים, ושהעתקים ממנה מופקדים לעיון הציבור במשרד הפנים בירושלים ובמשרדי עיריית ירושלים.

תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2022) (הוראת שעה), התשפ"ג-2022

סעיף: 7. הפחתת ההקצאה

  • 7. מהסכומים המגיעים לרשות מקומית לפי תקנות 3 עד 6, יופחתו סכומים בסך כל השיעורים לפי שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית לפי טבלה 1 שבתוספת הרביעית, לפי שיעור גביית הארנונה ברשות המקומית לפי טבלה 2 שבתוספת האמורה ולפי שיעור הגירעון השוטף של הרשות המקומית לפי טבלה 3 שבתוספת האמורה, ובלבד ששיעור ההפחתה הכולל לא יעלה על 75%.

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

טלפון: 0795805779
מייל:
כתובת: השוק 13, תל אביב. 66107.
ותק: 14 שנים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
פשיטת רגל

מאמרים נוספים:

עורך דין חדלות פרעון בירושלים

עורך דין חדלות פרעון בירושלים שתוכלו לסמוך עליו בטיפול חובות: כינוס נכסים, הסדרי חוב, מימוש בטוחות, קבלת הפטר ועוד. לייעוץ וטיפול עורך דין חובות בירושלים.. קרא עוד

עורך דין שכירות תל אביב הסכם

מהו חשיבותו של עורך דין חוזה שכירות בתהליך? חתימה על חוזה שכירות נראית כדבר פעוט ופשוט. אך אם נדע את ההשלכות הנגרמות לאחר כתיבת חוזה.. קרא עוד

עורך דין בתל אביב קניין רוחני

מדוע חשוב לרשום סימן מסחר? עורך דין קניין רוחני פועל בשוק המקומי והגלובאלי בו התחרות המתמדת הפכה את היכולת של בעלי עסק לייחד ולמתג את.. קרא עוד
פרטים נוספים

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם