עורך דין לענייני תעבורה ראשון לציון

עבירות תעבורה בראשון לציון – סקירה משפטית מקיפה לשנת 2025

תקציר: בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מטפל במגוון רחב של עבירות תנועה, כולל תאונות דרכים, נהיגה בשכרות ועבירות תנועה חמורות. מאמר זה סוקר את הפסיקה העדכנית ומספק מידע חיוני לנהגים ועורכי דין בתחום התעבורה.

מבוא לדיני תעבורה בראשון לציון

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון הינו גורם מרכזי באכיפת חוקי התעבורה באזור השפלה והמרכז. מדי שנה נידונים בו מאות תיקי תעבורה הנוגעים למגוון עבירות, החל מעבירות קלות כמו חניה אסורה ועד לעבירות חמורות כמו גרימת מוות ברשלנות. הבנת האופן שבו פועל בית המשפט והפסיקה המנחה שלו חיונית לכל נהג ולאנשי מקצוע בתחום המשפט.

המסגרת החוקית של עבירות תעבורה

חוקי התעבורה בישראל מעוגנים בפקודת התעבורה [נוסח חדש] ובתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. חוקים אלה מגדירים את העבירות השונות, את הענישה הצפויה בגינן ואת סמכויות האכיפה של רשויות החוק. בית המשפט לתעבורה בראשון לציון פועל במסגרת חוקים אלה ומיישם אותם בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

פסיקה מרכזית בנושא נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות מהווה אחת העבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה, והענישה בגינה הולכת ומחמירה בשנים האחרונות. בפסק דין תפ (רמלה) 3434/98 מדינת ישראל נ' מרום יעקב, קבע בית המשפט כי:

"על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות."

בית המשפט הדגיש כי הרף החוקי של 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף נקבע לאחר מחקרים המראים כי מעל רף זה נפגעים כישורי הנהיגה באופן משמעותי. במקרה זה, חריגה של יותר מפי שניים מהרף החוקי הובילה לענישה חמורה הכוללת פסילת רישיון לתקופה ממושכת וקנס כספי ניכר.

תאונות דרכים – אחריות וענישה

בפסיקה של בית המשפט לתעבורה בראשון לציון ניתן דגש מיוחד לנושא האחריות בתאונות דרכים. בתיק תק (ראשון לציון) 11769-11-11 שמוליק צהלון נ' אשכנזי ישראל ואח', התייחס בית המשפט לחשיבות של ציות לתמרורים:

"נוכח האמור לעיל, טוענת המשיבה כי משהוצב התמרור המורה על חניית דיירים, אין צורך בצביעת שולי המדרכה, ועל המבקש בטרם החנה את רכבו היה לבדוק מהו התמרור שהוצב בתחילת הרחוב, בכיוון נסיעתו."

פסיקה זו מדגישה את האחריות המוטלת על הנהג לשים לב לתמרורים ולהוראות התנועה. אי-ציות להוראות אלה עלול להוביל לא רק לתאונות, אלא גם לאחריות משפטית במקרה של תביעה.

חובת הזהירות המוגברת בכבישי ראשון לציון

אחד העקרונות המרכזיים בפסיקה של בית המשפט לתעבורה בראשון לציון הוא חובת הזהירות המוגברת, במיוחד באזורים מיוחדים כמו מעברי חצייה ואזורים מאוכלסים. בפסק דין פת (ירושלים) 194-05-21 מדינת ישראל נ' מופיד סורי, קבע בית המשפט:

"חובת הזהירות המוטלת על נהג לפני מעבר חציה הינה מוגברת והיא אף גבוה יותר כאשר מדובר בנהג רכב מקצועי."

פסיקה זו מבהירה כי על נהגים מקצועיים, כגון נהגי אוטובוסים ומשאיות, מוטלת אחריות גדולה יותר בשל הפוטנציאל הרב יותר לגרימת נזק. עיקרון זה מיושם באופן עקבי בפסיקות בית המשפט בראשון לציון.

שיקולים בקביעת הענישה בעבירות תעבורה

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מתחשב במגוון שיקולים בעת קביעת העונש בתיקי תעבורה. בפסק דין פמ (פתח תקווה) 1455-09-22 יוחאי עוזיאל דו סתארה נ' מדינת ישראל, ציין בית המשפט:

"השאלה המרכזית שאותה יש לבחון בעניין פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה, טרם הגשת כתב אישום, היא האם נהיגתו של העורר מסכנת את הציבור, אם לאו."

השיקולים העיקריים שנבחנים כוללים:

מסוכנות הנהג – האם התנהגותו מסכנת את הציבור
חומרת העבירה – סוג העבירה והנסיבות שבהן בוצעה
עבר תעבורתי – האם יש לנהג עבירות קודמות ומה טיבן
נסיבות אישיות – גיל, ותק בנהיגה, צרכים מיוחדים וכו'
שיקולי שיקום – האם יש סיכוי לשיקום הנהג ומניעת הישנות העבירה

טיפים להתמודדות עם תיקי תעבורה

לאור הפסיקה של בית המשפט לתעבורה בראשון לציון, להלן מספר המלצות חשובות:

ייצוג משפטי – במקרים של עבירות חמורות, מומלץ לשכור שירותי עורך דין המתמחה בדיני תעבורה
תיעוד מדויק – שמירת כל המסמכים הרלוונטיים, כולל דוחות משטרה, תצלומים מזירת האירוע וחוות דעת רפואיות במקרה הצורך
השתתפות בקורסי נהיגה מונעת – השתתפות בקורסים אלה עשויה להיחשב כגורם מקל בעת גזירת העונש
הודאה והבעת חרטה – במקרים המתאימים, הודאה מוקדמת והבעת חרטה כנה עשויות להוביל להקלה בעונש
הכרת החוק – הבנה טובה של חוקי התעבורה והפסיקה הרלוונטית עשויה לסייע בהתמודדות עם ההליך המשפטי

סיכום והמלצות

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון ממלא תפקיד חשוב בשמירה על בטיחות בדרכים באמצעות אכיפת חוקי התעבורה. הפסיקה שלו מדגישה את החשיבות של נהיגה זהירה ואחראית, במיוחד באזורים מאוכלסים ובקרבת הולכי רגל.

עבירות תעבורה חמורות, כגון נהיגה בשכרות או גרימת תאונות קטלניות, מטופלות בחומרה רבה, עם דגש על הרתעה ומניעת הישנות העבירות. עם זאת, בית המשפט גם מתחשב בנסיבות אישיות ובפוטנציאל השיקום של הנאשמים.

לנהגים בראשון לציון ובסביבתה, המלצתנו היא להקפיד על ציות לחוקי התעבורה, לנהוג בזהירות מוגברת באזורים עמוסים, ולהימנע מנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. במקרה של עבירת תעבורה, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי להבטיח את ההגנה הטובה ביותר על זכויותיכם. מומלץ להתעייץ עם עו"ד תעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

ת"ק (ראשון-לציון) 11769-11-11- שמוליק צהלון נגד ישראל שפסה ואח שמות השופטים: מיכל עמית אניסמן like dislike copy enlarge עסקינן בתביעה כספית בסך של 16,015 , שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 1.8.11 , ברחוב טוליקמן בראשון לציון, בין רכב התובע לבין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), המבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה שעה שרכב התובע פנה שמאלה בכביש דו-סיטרי, אגב חציית הנתיב הנגדי (להלן: "הנתיב הנגדי"), שעה שבנתיב הנסיעה הימני מבין שני הנתיבים הנגדיים, נסע רכב הנתבע. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות, כמו גם בשאלת הנזק. 1. התובע טוען, כי עובר לחציית רכבו את נתיב נסיעת רכב הנתבע, רכב אחר שנסע בנתיב הנסיעה השמאלי של הנתיב הנגדי (להלן: "רכב צד ג'"), נעצר ונתן לו זכות קדימה. זאת ועוד, טוען התובע, כי לאחר שהחל בפנייה, עצר לפני מעבר חצייה על מנת ליתן זכות קדימה להולכי רגל, ורכב הנתבע אשר נסע בנתיב הימני של הנתיב הנגדי, פגע בו (עמוד 2 לפרוטוקול בשורות 14/21). 2. התובע עותר לחיוב הנתבע בסך של 12,585 בגין עלות תיקון הרכב; הסך של 1,770 בגין ירידת ערך לרכב; הסך של 1,160 בגין שכ"ט שמאי והסך של 500 בגין טרחה ועוגמת נפש ובסה"כ הסך של 16,015 . 3. מאידך, טוען הנתבע, כי התובע הוא שאחראי לקרות התאונה, שעה שחצה את הנתיב הנגדי בו נסע מבלי ליתן זכות קדימה. הנתבע מכחיש הטענה לפיה רכב אחר נתן זכות קדימה לרכב התובע (עמוד 4 בשורות 13/14). 4. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, לרבות בתמונות מקום התאונה, הגעתי לכלל מסקנה, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע. ואנמק. 5. ראשית, התובע חצה נתיב נסיעה נגדי וזאת מבלי לוודא כי שני נתיבי הנסיעה הנגדיים פנויים למעבר, זאת בניגוד להוראת תקנה 41 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), לפיה "נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש" . פסק דין | 18/09/2012 | תביעות קטנות – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 בפ"ת (ירושלים) 194-05-21- מדינת ישראל נגד מופיד סורי שמות השופטים: שרית זוכוביצקי אורי like dislike copy enlarge 6 בקביעה זו מעביר המחוקק מסר ברור וחד משמעי כי במסגרת המאבק בתאונות הדרכים אין מנוס מאמצעים קיצוניים. על אף שברור כי חזקת החפות חלה לגבי כל אדם קובע כאן המחוקק במפורש חריג בדמות חזקה שניתנת לסתירה רק במקרים יוצאי דופן. אין ספק כי מדובר בשינוי, אך אין זה שונה בהרבה מהמקובל. בפקודת התעבורה ישנם פעמים רבות שרישיונו של נהג נפסל קודם למשפט על ידי קצין משטרה, רשות הרישוי, ו/או בית המשפט. אלא שמדובר כאן בפגיעה מידתית שזכותו של המחוקק לקובעה. המצב הקודם היה שעקרונית יכל נאשם לנ ג ד שייגזר דינו. אלא שדומה שדעת הציבור רחוקה הייתה מלהיות נוחה ממצב שכזה. קרי, מצב שבו נהג שהרג את הנפש בתאונה קטלנית ואף הוגש נגדו כתב אישום, ממשיך לנהוג במשך שנים עד תום המשפט כאילו לא קרה דבר. עצם העובדה שתופעה כזו תיתכן, התפרשה בעיני הציבור כהוכחה לבעייתיות במערכת המשפט והדברים ברורים. אשר לכן, לדעתנו התיקון היה מבורך ורצוי. " 18. עצם הגשת כתב אישום המייחס לנאשם עבירה של גרימת תאונת דרכים בה נ ג דם מקימה את חזקת מסוכנות. יש להדרש לקיומן של ראיות לכאורה רק לצורך בחינת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ועל הנאשם רובץ הנטל להפריך חזקה זו . האם עלה בידי המבקש להפריך את חזקת המסוכנות 19. על פי עובדות כתב האישום נהג המבקש נהג ברשלנות ובקלות ראש, בכך שלא נתן זכות קדימה להולכת הרגל במעבר החציה ובכך גרם למותה. 7 20. מידת רשלנותו של המשיב הנובעת מעובדות כתב האישום גבוהה. חובת הזהירות המוטלת על נהג לפני מעבר חציה הינה מוגברת והיא אף גבוה יותר כאשר מדובר בנהג רכב מקצועי. 21. כל נהג חייב לצפות, כי הולך רגל במעבר חצייה או בסמוך לו, במיוחד כשמדובר בהולך רגל בעל מאפיינים מיוחדים כגון בעל מוגבלות או ילד או אדם קשיש לא יהא ער לרכב המתקרב ואולי אף ייטול על עצמו סיכון של חצייה, בהניחו, כי בעל הרכב יכבד את זכות הקדימה שלו (רע"פ 7820/99, ז'אן נגד מדינת ישראל). החלטה | 21/06/2021 | בית המשפט לתעבורה – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 9 בפ"מ (פתח תקווה) 1455-09-22- יוחאי עוזיאל דו סתארה עי נגד מדינת ישראל עי שמות השופטים: לאה שלזינגר שמאי like dislike copy enlarge בע"ח 39227-05-17 קלינמן נ' מדינת ישראל, אמר כבוד הש' ד"ר קובו: "לפיכך, ובהעדר מחלוקת על אודות סוגיית הראיות לכאורה, השאלה המרכזית שאותה יש לבחון בעניין פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה, טרם הגשת כתב אישום, היא האם נהיגתו של העורר מסכנת את הציבור, אם לאו. בגדר בחינה זו, יש לאזן בין שיקולי ההגנה על האינטרסים של הנהג הפוגע, ובכלל זה נסיבותיו האישיות המיוחדות, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה המסכנת חיים (ראו ע"פ 3883/04 אבו סיביה נ' מדינת ישראל ( 11.5.04 ); בש"פ 9849/02 בלטנר נ' משטרת ישראל ( 27.11.02 )). על מסוכנותו של הנהג ניתן ללמוד משני מקורות מרכזיים: האחד הינו נסיבות התאונה, והשני מתוך עברו התעבורתי של הנהג (ראו בש"פ 8161/06 גבריאל נ' מדינת ישראל ( 7.11.06 ); בש"פ 759/99 הורוביץ נ' מדינת ישראל ( 11.2.99 ); בש"פ 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל ( 6.11.00 )). לעניין זה ניתן לבחון האם מדובר באירוע מקרי או בהתנהגות אופיינית לעורר, והאם הנסיבות מעידות על אופי נהיגתו של העורר (בש"פ 4584/03 חרמון נ' מדינת ישראל ( 3.6.03 )". כמפורט לעיל, התאונה שבנדון, נגרמה, לכאורה, בשל רשלנותו של המבקש, שלא נתן זכות קדימה להולך הרגל במעבר חציה ויש בה כדי להעיד על מסוכנות בהמשך נהיגתו של המבקש. אמנם לחובתו של המבקש הרשעה קודמת אחת מסוג ב"מ מ-2021 ועברו התעבורתי אינו מכביד כלל ועיקר. עם זאת, המסוכנות הנלמדת מהתאונה מחייבת תקופת צינון. 10. באשר לטענה בדבר שיהוי בעריכת השימוע, הרי שנקבע בפסיקה כי מדובר בשיקול אחד מבין השיקולים העומדים בפני בית המשפט בדונו בבקשה מסוג זה, כך למשל נאמר בבש"פ 9437/11 אבו סלוטה נגד מדינת ישראל: 5 "ואולם, עצם קיומו של שיהוי כאמור אין בו די לצורך הותרת רישיון הנהיגה בידי הנאשם עד לתום המשפט (ראו, בש"פ 6282/09תראווה נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (טרם פורסם, , 18.8.2009 )). החלטה | 20/09/2022 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה

פסיקה רלוונטית

רע"פ 1980/17- אינה גרומוב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בנסיבות אלה, סבר בית משפט השלום לתעבורה, לא ניתן לומר כי נעברה עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בדרך עירונית, ועל כן יש לזכות את המבקשת ואת שאר הנאשמים מביצוע העבירה. בתוך כך, הפנה בית משפט השלום לתעבורה להנחית אגף התנועה של משטרת ישראל, מיום 22.7.2003 , לפיה יש להתייחס בדו"ח לקיומו ולמיקומו של תמרור המורה על המהירות המותרת, וזאת "רק לאחר שהשוטר בדק את הצבת התמרור לפני ואחרי האכיפה" (להלן: ההנחיה). בענייננו, נקבע כי מתעודות עובד ציבור שהוגשו על ידי המשיבה עולה, כי בעבירות הנאכפות על ידי מצלמת א-3, בדיקת קיומו של תמרור 424 נעשתה אחת לשלושה חודשים בממוצע, וכן, כי המשיבה לא הציגה ראיה ישירה לכך שביום ביצוע העבירה על ידי המבקשת, היה מוצב תמרור כאמור. המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה. בפסק דינו, מיום 17.1.2017 , קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה. בית המשפט המחוזי קבע, כי משהציגה המשיבה ראיות באשר לקיומו של התמרור בכניסה לעיר נצרת בכל אחת מ-7 הבדיקות שהתקיימו בממוצע כל שלושה חודשים, טרם שבוצעו העבירות דנן ולאחר מכן, "הרי בכך קמה חזקה כי גם בתווך, במועדים בהם ביצעו העבירות, הוצב תמרור כאמור בדין". בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי משהוכחה על ידי המשיבה הצבתו של התמרור כדין בכניסה לעיר נצרת, לפני מועד ביצוע העבירות, קמה חזקת תקינות התמרור הקבועה בתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, ולצידה עומדת למשיבה חזקת התקינות המנהלית. על כן, הנטל להוכיח שהתמרור לא היה מוצב כדין בעת ביצוע העבירה, עבר אל המבקשת ואל יתר הנאשמים, אשר לא עמדו בנטל זה. החלטה | 02/05/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 4 עפת (נצרת) 15665-07-14- מרדכי לב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: אברהם אברהם like dislike copy enlarge דינו של בית המשפט לתעבורה בנצרת (כב' השופטת מ' חליחל-דיאב) בת"ד 3450-06-12 פסק דין 1. כתב אישום הוגש נגד המערער בבית המשפט לתעבורה ובו תואר, כי ביום 14.01.2011 בשעת אחר צהרים נהג המערער במכוניתו בכביש צומתישיהמוביל, לא שמר מרחק מספיק מן המכונית שלפניו, והתנגש בה. מעוצמת המכה נהדפה המכונית הנפגעת קדימה, ופגעה במכונית שלפניה. מלבד הנזק לרכוש נפגעו כתוצאה מן התאונה שלושה מנוסעי המכונית בה נהג המערער, כמו גם שלושה מן הנוסעים במכונית שנסעה לפני זו של המערער. למערער יוחסו עבירות של נהיגה בקלות ראש, אישמירת מרחק, התנהגות הגורמת נזק, וגרימת חבלות של ממש. 2. עם תחילת משפטו הודה המערער בעבירות שיוחסו לו, והורשע. בגזר דינה קבעה השופטת את מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל בין מספר חדשים לבין שש שנים, וקנס בין 1,000 ל-5,000 . 3. המערער לא השלים עם גזר הדין, ומכאן ערעורו, משלטעמו החמירה עמו כב' השופטת קמא יתר על המידה. המשיבה מבקשת, בתורה, להותיר את העונש שהושת על כנו. 4. על מנת לסבר את אוזננו באשר למידת החומרה בנהיגתו של המערער ראוי לנו כי נתאר בפירוט מה את שארע, מעבר לתיאור התמציתי שלמעלה. ובכן המערער נהג, כאמור, במכוניתו בכביש שבין צומתישי לצומת המוביל. המדובר הוא בכביש רחב בן שני נתיבים לכל כיוון. המערער נסע במהירות שבין 80 ל-90 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת במקום היא 100 קמ"ש. בשלב כלשהו הוא התקרב ל"פקק", ולא היה סיפק בידו לבלום את מכוניתו. הוא התנגש במכונית שלפניו, שהתנגשה במכונית שלפניה. 2 5. ועוד חשוב לראות, מבחינת חומרתה של תוצאת התאונה, כי נוסעי המכונית שלפני זו של המערער נפגעו פגיעות קשות. פסק דין | 06/10/2014 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 11 | עמודים – 4 ת"ד (פתח תקווה) 1327-02-22- מדינת ישראל נגד אמארה מקטה שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge המאשימה: עו"ד נאשד קאדרי ב"כ הנאשם: עו"ד זיו הנאשם בעצמו מתורגמן לשפה האמהרית – מר רחמים טגאייה גזר דין 1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת רכב בשכרות ובקלות ראש בניגוד לסעיפים 39א 62(2) לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961, אי שמירת רווח (2 עבירות) והתנהגות הגורמת נזק (2 עבירות) בניגוד לתקנות 49 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2 2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 01.02.2022 נהג הנאשם ברכב פרטי בעיר ראשון לציון, וזאת בקלות ראש בכך שלא שמר רווח מספיק מרכב אחר (רכב מעורב 1) והתנגש בו מאחור (תאונה 1). בתאונה זו ניזוק הרכב המעורב 1. לאחר מכן המשיך בנסיעה ושוב לא שמר רווח מספיק מרכב נוסף (רכב מעורב 2) אשר עמד ברמזור והתנגש בו מאחור. כתוצאה מכך הועף הרכב המעורב 2 קדימה לעבר רכב מעורב 3 והתנגש בו (תאונה 2). עוד באותן נסיבות נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, בכך שבדוגמה של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול הינו 978 מק"ג בליטר אויר נשוף. הנאשם כשל בבדיקת מאפיינים אשר נערכה לו בכך שהתנדנד במבחן העמידה, לא הצמיד עקב לאגודל, חרג מהקו, לא מנה בקול רם את צעדיו, טעה בספירת צעדים והחטיא הבאת אצבע לאף. 3. לאחר תחילת שמיעת הראיות, הודה הנאשם במיוחס לו, במסגרת הסדר דיוני, לפיו כתב האישום תוקן והצדדים טענו טיעון פתוח לעונש. טיעונים לעונש: 4. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת צבר העבירות המיוחסות לנאשם וציינה כי הנאשם אומנם נעדר עבר פלילי או תעבורתי אך וותק נהיגתו קצר משנת 2021. המאשימה טענה כי הנאשם הינו נהג חדש ולכן הרף הקבוע בחוק כמקים חזקת שכרות הינו נמוך משל נהג וותיק (50 מק"ג), משכך כמות האלכוהול בגופו עלתה כמעט פי 20 מהרף. גזר דין | 17/09/2022 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 8 ת"ד (ירושלים) 7-01-23- מדינת ישראל נגד ' הדסה ניסן שמות השופטים: מיכל שביט like dislike copy enlarge הודאתה, בעבירות הבאות: התנהגות הגורמת נזק – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); נהיגה בכיוון ההפוך בכביש חד סיטרי – עבירה לפי תקנה 37 לתקנות התעבורה; אי ציות לתמרור 402 – עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה; נהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה"); גרימת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. 2. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 24.6.2022 נהגה הנאשמת ברכב פרטי ברחוב המאירי, לכיוון צומת עם רחוב כנפי נשרים, בעיר ירושלים. בעת הגעתה לרמזור ולאחר שהרמזור בכיוון נסיעתה התחלף לירוק, המשיכה הנאשמת בנסיעה ישר לעבר רחוב העילוי, זאת למרות שמעל הרמזור וכן על פני הכביש מופיעים חיצי נתיבים ברורים ולבנים המורים ימינה או שמאלה בלבד. הנאשמת נהגה בקלות ראש, עת השלימה את חציית הצומת ונכנסה אל רחוב העילוי על אף קיומו של תמרור 402 המוצב מצד ימין באופן בולט, האוסר על כניסה לרחוב. אותה עת רכב ממול נסיעת הנאשמת, ובתוך רחוב העילוי, רוכב אופניים אשר הבחין בנאשמת נוסעת נגד כיוון נסיעתו, נבהל, בלם בפתאומיות ונפל על פניו. כתוצאה מהנפילה, נחבל רוכב האופניים חבלות של ממש בדמות שבירת שתי שיניו הקדמיות וכן נגרמו לו חתכים בשפתו העליונה והתחתונה. כתוצאה מכך, נזקק לטיפול רפואי. הראיות וטיעוני הצדדים לעונש 3. המאשימה הגישה תדפיס מידע פלילי ותדפיס מידע פלילי-תעבורה בעניינה של הנאשמת (מוצג ת/1). גזר דין | 06/07/2024 | בית המשפט לתעבורה – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 8 תת"ע (נצרת) 1552-02-16- מדינת ישראל נגד קאזוז הומן ו- 12 אחרים שמות השופטים: בסאם קנדלפת like dislike copy enlarge פרט זה הנו חלק מהיסוד העובדתי שבעבירה, ובהעדר הוכחת התקיימותו של יסוד נסיבתי המשנה את מעמדה של הדרך מ- "דרך בין-עירונית" ל- "דרך עירונית", לא ניתן יהיה לקבוע כי נעברה עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה בדרך עירונית, ומן הדין לזכות את הנאשמים (שם). אציין כי התביעה לא ביקשה להרשיע את הנאשמים בעבירה חלופית אחרת, ולא מצאתי לנכון בנסיבות ענייננו לעשות זאת מיוזמתי. חובה מוטלת על התביעה אפוא להוכיח בראיות קבילות, וברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי בעת ביצוע העבירות המיוחסות לנאשמים היה מוצב תמרור 424 באחת הכניסות לעיר נצרת. בהעדר הרמת נטל זה על ידי התביעה, לא ניתן לומר כי נעברה עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בדרך עירונית ויש לזכות את הנאשמים. גישה זו עוברת כחוט השני בפסיקת בתי המשפט לתעבורה וערכאות הערעור, ובעקבות פסק דינו המזכה של כבוד השופט עדיאל בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ע"פ (ירושלים) 6541/02 ראובן אלי נ' מדינת ישראל ( 1.7.2003 ), גישה זו אף אומצה על ידי אגף התנועה של משטרת ישראל אשר הוציא ביום 22.7.2003 הנחיה (מס' 16/2003) לפיה: "יש להתייחס בדו"ח לקיומו של תמרור המורה על המהירות המותרת. כן יש לציין בדו"ח היכן הוצב התמרור. בנוסף כמובן שהתייחסות כאמור תבוא רק לאחר שהשוטר בדק הצבת התמרור לפני ואחרי האכיפה". 5 כך נוהגת המשטרה באכיפת עבירות מהירות על ידי שוטרי הסיור בשטח, אך לא כך מקיימת באשר לעבירות הנאכפות על ידי מצלמת א-3. מהראיות שהוגשו על ידי התביעה (ראו ת/1 עד ת/7) ומעדותה של עדת התביעה המרכזית שהייתה אחראית מטעם יחידת א-3 על בדיקת התמרורים במקום האכיפה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 23.5.2016 ), עולה כי בדיקת קיומו של תמרור 424 בכניסה לעיר נצרת נעשתה אחת לשלושה חודשים בממוצע. הכרעת דין | 13/07/2016 | בית המשפט לתעבורה – נצרת מאזכרים – 1 | עמודים – 7 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 ת"ד (ירושלים) 1858-08-12- מדינת ישראל ואח נגד א.א. ואח שמות השופטים: אברהם טננבוים like dislike copy enlarge התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); סטיה מנתיב, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ובנהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א)(3) לפקודת התעבורה ותקנה 169א לתקנות התעבורה. תמצית הטענה העבודתית על פי המתואר בכתב האישום היא כי ביום 21.01.12 בסמוך לשעה 22:30 נהג הנאשם ברכב מסוג "סובארו" מ"ר 26-174-08, ונסע ברח' טבנקין מכיוון המתנ"ס לכיוון שד' נווה יעקב, בירושלים. על פי הנטען, במהלך נסיעתו, נהג הנאשם ברשלנות עת סטה ימינה לשול הדרך והתנגש ברכב חונה פרטי מסוג "דייהטסו", ובהמשך נסיעתו פגע הנאשם גם ברכב חונה פרטי מסוג "מזדה". כל זאת עשה הנאשם בעודו שיכור. בבדיקת דם שנערכה לו לגילוי אלכוהול בגופו נמצא ריכוז אלכוהול של 221 מ"ג במאה מיליליטר דם. בדיון ההקראה שהתקיים ביום 03.01.13 הודה הנאשם במיוחס לו באמצעות סניגורו עו"ד קיוול. נציגת התביעה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל שלא יפחת מעשרה חודשים, מאסר על תנאי של שנה, פסילה שנתיים, פסילה על תנאי וקנס. . הלה הדגיש את חומרת העבירות בהן הודה והורשע. ציינה כי עסקינן בשכרות גבוהה מאוד (כמעט פי 4 מהכמות המותרת בחוק). עוד ציינה כי למרות שהנאשם נוהג משנת 2005, בעברו התעבורתי של הנאשם 7 הרשעות קודמות ובין העבירות נסיעה באור אדום, אי ציות לתמרור ועוד. בנוסף הפנתה נציגת התביעה לתסקיר של שירות המבחן לפיו בעברו של הנאשם נפתח תיק על רקע אלימות כלפי בני משפחה. מנגד, ב"כ הנאשם ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם תוך שהוא מפנה לנסיבותיו חייו הקשות של הנאשם. הסנגור ציין כי בעת ביצוע העבירה היו לנאשם בעיות קשות בפרנסה ובתא המשפחתי. גזר דין | 31/07/2013 | בית המשפט לתעבורה – ירושלים מאזכרים – 1 | עמודים – 6 עפ"ת (מרכז) 18949-05-24- הילה שיקלי נגד ' מדינת ישראל שמות השופטים: העמית אחיקם סטולר like dislike copy enlarge מפרקליטות מחוז מרכז עוה"ד מור שילוני פסק דין לפני ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום לתעבורה מרכז בתת"ע 12580-11-21 מיום 09.4.24 (כב' השופטת שירי שפר), שהרשיע את המערערת בעבירה שעניינה נהיגה בשכרות ונגזרו עליה העונשים הבאים: א. פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. ב. 3 חודשי עבודות שירות. ג. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. בתנאי שלא תעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות או עבירה בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה או סירוב להיבדק בדיקת שכרות. ד. קנס כספי בסך 720 ₪. ה. פסילה של 6 חודשים על תנאי, למנשך 3 שנים. רקע כללי 1. המערערת הואשמה והורשעה בעבירת נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62 (3), 64ב(א)(3א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961. 2. העובדות על פי כתב האישום: ביום 12.11.2021 בשעה 03:35, נהגה המערערת ברכב פרטי ברחוב דרך המכבים 42 בראשון לציון, כשהיא שיכורה בכך שבדגימת אוויר נשוף שמסרה ('בדיקת ינשוף') נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם העולה על הריכוז המקסימאלי של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. תמצית פסק הדין של בית משפט קמא 3. המערערת נהגה ברכב, בכך שישבה במושב הנהג בהיותו מונע בחניה. 4. אין מחלוקת בין הצדדים שהמערערת ישבה במושב הנהג ברכב כשהוא מונע. באותה העת היה הרכב בחניה. לא נקבע שהמערערת נהגה בפועל ברכב. 5. השאלה היא, בהינתן המצב העובדתי דלעיל, האם ניתן לקבוע שיש לראות את המערערת כמי שנהגה ברכב במועד האמור. בית משפט קמא קבע שישיבה ברכב מונע מהווה 'נהיגה'. פסק דין | 06/10/2024 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 6 ת"ד (פתח תקווה) 6868-02-22- מדינת ישראל ע"י נגד ' אברהם אזולאי ע"י שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge גזר דין 1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירות של סירוב להיבדק בדיקת שכרות ונהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיפים 62(3) ו-62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, אי שמירת מרחש והתנהגות הגורמת נזק בניגוד לתקנות 49 ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 09.07.2020 שעה 07:38 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב פרטי בראשון לציון, וזאת בקלות ראש בכך שבהגיעו לצומת מרומזר, התנגש חזית באחור רכב אחר שעצר לפניו בכניסה לצומת, נוכח האור האדום ברמזור. כתוצאה מכך ניזוק הרכב המעורב. עוד באותן נסיבות, נהג הנאשם כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים והוא סירב למסור דגימת דם לבדיקת שכרות בניגוד לדרישת שוטר. 3. ביום 16/6/24 ניתנה הכרעת הדין המרשיעה. 4. ביום 24/06/24 נשמעו הטיעונים לעונש והדיון נדחה לצורך קבלת חוו"ד הממונה על עבודות שירות ולמתן גזר דין. חוו"ד הממונה על עבודות השירות 5. מחוו"ד הממונה על עבודות השירות מיום 09/09/24 עולה כי הנאשם נמצא מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. ראיות לעונש 6. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם בתעבורה (ת/13). טיעוני המאשימה: 7. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת צבר העבירות המיוחסות לנאשם ולעברו התעבורתי של הנאשם-הכולל 2 הרשעות קודמות לרבות הרשעה משנת 2016 בעבירה דומה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. המאשימה ציינה כי הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, ניהל הוכחות ולא חסך זמן שיפוטי. לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם לצבר העבירות בנסיבות ביצוען, באשר לרכיב המאסר-מתחיל ממאסר על תנאי ומגיע עד למאסר בפועל בן 12 חודשים; באשר לרכיב הפסילה מתחיל מפסילה בפועל בת 24 חודשים ומגיע עד פסילה בפועל בת 5 שנים. גזר דין | 09/09/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 עפת (מרכז) 10704-01-23- אמיר איינאו עי נגד מדינת ישראל עי שמות השופטים: עמית יורם צלקובניק like dislike copy enlarge 1. המערער נדון ביום 5.10.21 בביהמ"ש השלום לתעבורה מחוז המרכז בתת"ע 4861-09-21, בהיעדרו, בגין נהיגת רכב ביום 30.5.21 בראשון לציון, בהיותו שיכור, בשל סירוב לדרישת שוטרים לבדיקת ינשוף, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א -1961 (להלן – פקודת התעבורה), בקשר עם סעיפים 64 ד(א) – 64 ב(א1) ו- 39(א) לפקודת התעבורה 2. ביהמ"ש קמא (כב' השופטת הבכירה א' וישקין) גזר על המערער קנס בסך 3,000 , פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 3 שנים ופסילה מותנית. בגז"ד צוין כי למרות ותק הנהיגה הקצר, צבר המערער לחובתו 4 הרשעות תעבורה קודמות וכי אם היה מתייצב לדיון היה אף מקום לשקול הטלת מאסר בפועל. 3. בבקשה שהוגשה ביום 1.8.22 לביטול פסק הדין, טען המערער באמצעות בא כוחו, כי המערער לא זומן לדיון שהתקיים ביום 5.10.21 , וכי קיימת הנחיה משטרתית לפיה אין מקום לדון בעבירה של נהיגה בשכרות, ללא נוכחות נאשמים, ואם קיים צורך יש לדאוג להבאתם בצווי הבאה. עוד נטען כי בעת מתן הדוח, המערער נכבל בכוח על ידי השוטרים ואף הושפל על ידם על רקע מוצאו האתיופי ו"צבע עורו", וכי רק לאחר פניה של המרכז לגביית קנסות, נודע לו כי נשפט בהיעדרו. נטען כי בשל נסיבות מעצרו המערער היה נתון ב"הלם ולחץ", ולא הבין את שנאמר לו על ידי השוטרים. בנוסף טען ב"כ המערער, כי לא ברור מהדוח המשטרתי אם המערער נהג ברכב או שהרכב היה רק מונע, וכי לטענת המערער כלל לא נהג ברכב. בנסיבות אלה נטען כי אם לא יבוטל פסק הדין, יגרם למערער עיוות דין. (לבקשה צורפו דוחות פעולה שנערכו על ידי השוטרים). פסק דין | 25/02/2023 | מחוזי – מרכז

חקיקה רלוונטית

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 23. ציות לשוטר, לפקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ like dislike copy enlarge 23. (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge קנס מוגדל-אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה 500 25 27(א) או (ד) בליקוי לא חמור 250 26 27(ב) 500 27 28(א) 100 28 28(ב) 1,000 מספר סידורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 50א3 39טו1(א) 1,000 50א4 39טו1(ב) 1,000 50ב 39טז(1) או (2) 1,000 50 ב1 39טז(3) 750 50ב2 39טז1 1,000 50ג 39יח2 1,000 51 40(א) תוך כדי הפרעה 250 52 40(א) תוך כדי סיכון 500 53 40(ב) 250 54 40(ג) 500 55 41 250 56 42 250 57 43 250 58 44 250 60 46 250 61 47(א) 250 62 47(ה)(2) 250 63 47(ה)(3) 500 64 47(ה)(4) עקיפה בצומת 500 65 47(ה)(4) אי השלמת עקיפה לפני צומת 250 66 47(ז) 500 67 47(ח) 750 68 48(א) 250 69 48(ב) 250 70 48(ג) 250 71 49 250 72 50(א) 250 73 52 250 74 53 250 75 54(א) בדרך עירונית עד 20 קמ"ש מעל המותר 250 76 54(א) בדרך עירונית מ–21 ועד 30 קמ"ש מעל המותר 750 מספר סי דורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 102 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 103 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 104 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הוע מדו יתר גלגלי הרכב 250 104א 72(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 105 72(א)(12) למעט באזור קנס מוגדל 250 106 72(א)(12) באזור קנס מוגדל 500 106א 72(א)(14) 250 107 72(א)(16) 1,000 108 72(ב) 250 109 72(ג) 250 109א 72א 500 110 73 100 111 74 250 112 75 100 113 76(ג) 500 114 79 250 צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge מספר סידורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 4 9(א) 100 4א 9(ג) 100 5 9א(א) נוהג חדש בלא תווית 250 6 9א(ב) נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית 100 7 12(ב) 100 8 13(א) 100 9 15 500 10 21(ב)(1) 500 11 21(ב)(3) 500 12 21(ג) 500 13 22(א ) אי ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד 250 14 22(א) אי ציות לתמרורים 412, 413, 417, 438 ו–817 100 15 22(א) אי ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו–511 עד 513 באזור קנס מוגדל 500 16 22(א) אי ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 17 22(א) אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 18 22(א) אי ציות הולך רגל לרמזור 100 19 22(א) אי ציות לתמרור 307 ולת מרור האוסר חניה 250 20 22(א) אי ציות לתמרור 815 250 21 22(א) אי ציות לתמרור 407 1,000 22 22(א) אי ציות לתמרורים 302, 304 באי עצירה בלבד 250 22א 22(א) אי–ציות לתמרורים 501 ו–503 500 23 22(א) אי ציות לתמרור או סימון האוסר עצירה 250 24 22(א) באזור קנס מוגדל-אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה 500 25 27(א) או (ד) בליקוי לא חמור 250 26 27(ב) 500 27 28(א) 100 28 28(ב) 1,000 מספר סידורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 50א3 39טו1(א) 1,000 50א4 39טו1(ב) 1,000 50ב 39טז(1) או (2) 1,000 50 חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 49. ,( הוראת שעה לעניין סעיף 12 א(ב) לפקודת התעבורה like dislike copy enlarge 49. על אף האמור בסעיף 47, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, יקראו את פסקה (2) שבסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך: "(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982-, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין-עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין;" מס' תקנה פירוט נוסף להפרה דרגת קנס (7) 9א(ב) נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית 100 (8) 12(ב) 100 (9) 13(א) 100 (10) 15 500 (11) 21(ב)(1) 500 (12) 21(ב)(3) 500 (13) 21(ג) 500 (14) 22(א) אי–ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד 250 (15) 22 (א) אי–ציות לתמרורים 412, 413, 438 ו–817 100 (16) 22(א) אי–ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו–511 עד 513 באזור קנס מוגדל 500 (17) 22(א) אי–ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 (18) 22(א) אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 (19) 22(א) אי–ציות הולך רגל לרמזור 100 (20) 22(א) אי–ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה 250 (21) 22(א) אי–ציות לתמרור 815 250 (22) 22(א) אי–ציות לתמרור 40 חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 49. ,( הוראת שעה לעניין סעיף 12 א(ב) לפקודת התעבורה like dislike copy enlarge נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 (18) 22(א) אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 (19) 22(א) אי–ציות הולך רגל לרמזור 100 (20) 22(א) אי–ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה 250 (21) 22(א) אי–ציות לתמרור 815 250 (22) 22(א) אי–ציות לתמרור 40 7 1,000 (23) 22(א) אי–ציות לתמרורים 302, 304 באי-עצירה בלבד 250 (24) 22(א) אי–ציות לתמרורים 501 או 503 500 (25) 22(א) אי–ציות לתמרור או סימון האוסר עצירה 250 (26) 22(א) באזור קנס מוגדל-אי–ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה 500 (27) 27(א) או (ד) בליקוי לא חמור 250 (28) 27(ב) 500 (29) 28(א) 100 מס' תקנה פירוט נוסף להפרה דרגת קנס (30) 28(ב) 1,000 (31) 29 100 (32) 30 אי–הרכבת מכשיר אופטי 250 (33) 30 אי–החזקת מכשיר אופטי נוסף 100 (34) 33(א) למעט אופנוע 750 (35) 33(א) באופנוע 250 (36) 34(א) למעט המנויים בפרטים (37) ו–(38) 500 (37) 34(א) לעניין רוכב ברכב שלא מותקן בו מנוע המניע אותו או המסייע בכך, או הולך רגל 100 (38) 34(א) לעניין רוכב באופניים או בתלת–אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או המסייע בכך, או קורקינט ממונע כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה 250 (39) 35 250 (40) 36(ב) 250 (41) 36(ג) 500 (42) 36(ד) 500 (43) 36( ה) 500 (44) 37 500 (45) 38(ב) 250 (46) 39(א) 250 (47) 39א 500 (48) 39ג(א) או (ג) 250 (49) 39ג(ב) עד 20 קמ"ש מעל המותר 100 (50) 39ג(ב) מעל 20 קמ"ש מעל המותר 500 (51) 39ג(ד) 250 (52) 39יא 100 (53) 39יד(א) 1,000 (54) 39יד(ג) 1,000 מס' תקנה פירוט צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge 100 246 356(א) 100 247 357(א) 100 248 358(א) 100 249 359(ג) 100 250 359(ד) 100 251 360 100 252 362 100 253 363א 500 254 364 500 255 364ד(ב) 750 256 365 100 257 366 250 258 367 100 259 368 250 260 370 250 261 370ב 100 מספר סידורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 3 22(א) באזור קנס מוגדל-אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה למעט תמרור 817 500 4 36(ב) 250 5 69(ו) למעט באזור קנס מוגדל 250 6 69(ו) באזור קנס מוגדל 500 6א 70 100 7 71 250 8 72(א) למעט פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו–(16) ולמעט באזור קנס מוגדל 100 8א 72א(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 9 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 10 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 11 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 72. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה like dislike copy enlarge 72. (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (1) בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת-משנה זו לא יראו ככביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה; (2) על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרגה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה; (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפ קודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל; (2ב) בדרך שהוצב לפניה תמרור 401; (3) בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; (4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם; (5) (נמחקה); (6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטר לפניו; (7) בתחום שנים-עשר מטר לפני קו עצירה; (8) בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת ברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש; (9) בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק; (10) בצד רכב אחד העומד או חונה בצדה של הדרך; (11) על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה; (12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש ובאין סימון כאמור-בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטר או יותר; (13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת; צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge (14) ו–(16) ולמעט באזור קנס מוגדל 100 8א 72א(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 9 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 10 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 11 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב 250 12 72(א)(12) למעט באזור קנס מוגדל 250 13 72(א)(12) באזור קנס מוגדל 500 13א 72(א)(14) 250 14 72(א)(16) 1,000 15 72(ב) ו–(ג) 250 15א 72א 500 15ב 73 ברכב שרישיונו פקע 100 16 75 100 17 76(ג) 500 18 143(ב) 100 4. (א) עבירות על פי חוקי עזר של רשות מקומית, כהגדרתה בסעיף 77א(א) לפקודה, או של איגוד ערים, המפורטים בפרט משנה (ב), בדבר הסדרת התנועה של כלי רכב בתחומם לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, לפי סעיף 77ב לפקודה-כ"ה בסיון התשס"ב (5 ביוני 2002)

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.