רע"פ 3616/13- רמו רז נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
like
dislike
copy
enlarge
של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 19.5.2013 , בעפ"ת 37681-01-12, שניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד בשם המבקש: עו"ד דור לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר ניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד, בעפ"ת 37681-01-12, מיום 19.5.2013 . בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה), אשר ניתן על-ידי כב' השופטת א' וישקין סג"נ, בת"ד 873-08-11, ביום 18.1.2012 . בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, הנזכר לעיל. בהחלטתי מיום 21.5.2013 , הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. רקע והליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו, את העבירות הבאות: אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה) בצירוף עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. יצוין, לגבי סעיף אישום אחרון זה, כי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה הינו סעיף עונשי בלבד, שאינו מגדיר את העבירה עצמה, אלא מוסיף עליה עונש סטטוטורי. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 19.2.2002 , בשעה 21:00, או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב, ברחוב ז'בוטינסקי בהוד השרון, לכיוון מזרח.
החלטה |
03/06/2013 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 48 |
עמודים – 6
רע"פ 782/14- אלמלח זקי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: נ סולברג
like
dislike
copy
enlarge
של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 30.12.2013 בעפ"ת 32365-05-13 שניתנה על ידי כב' השופטת נ' אהד; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: עו"ד דוד קולקר החלטה 1. בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת הבכירה נ' אהד) בעפ"ת 32365-05-13, מיום 30.12.2013 . רקע והליכים 2 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה ובו הואשם בעבירות נהיגה בשכרות, לפי סעיפים 62(3) 39א לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיפים 62(2) 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); סטייה, לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה; אי-השארת פרטים, לפי תקנה 145 לתקנות התעבורה; אי שמירת רווח, לפי תקנה 49 לתקנות התעבורה. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 11.9.2009 , בסביבות השעה 17:10, נהג המבקש ברכבו כשהוא שיכור. המבקש לא שם לב אל הדרך, לא שמר מרחק מספיק, התקרב לרכב אחר יתר על המידה ופגע בו. לאחר מכן, עזב המבקש את המקום, לא השאיר את פרטיו ולא דיווח למשטרה על האירוע. המבקש המשיך לנסוע ברחוב אחר בעיר, פנה ימינה ופגע בקיר בטון. כתוצאה מתאונה זו ניזוקו שני כלי רכב. 3. ביום 18.4.2012 , הרשיע בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (נ"ב 2463-04-12, השופטת ט' אוסטפלד-נאווי) את המבקש, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. המבקש טען בבית המשפט השלום נגד אופן עריכת בדיקת הדם שנעשתה לו לאחר התאונה, נגד תוצאותיה, והשרשרת הראייתית לגביה.
החלטה |
29/01/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 5
רע"פ 9632/16- קנימר מקוריה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
like
dislike
copy
enlarge
של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 2.11.2016 , בעפ"ת 44753-05-16, שניתן על ידי כב' השופטת נ' בכור בשם המבקש: עו"ד ארז בר-צבי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור), בעפ"ת 44753-05-16, מיום 2.11.2016 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ל' שלזינגר-שמאי) (להלן: בית המשפט לתעבורה), בת"ד 1638-05-12, הכרעת דין מיום 27.5.2015 , וגזר דין מיום 20.4.2016 . רקע והליכים קודמים 2 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן, אשר מייחס לו את העבירות הבאות: אי שמירת רווח, לפי תקנה 49 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה), בצירוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; הזזת רכב ממקום התאונה, לפי תקנות 144(א)(1) ו-144(ב) לתקנות התעבורה; אי הגשת עזרה, לפי סעיף 144(א)(2) לתקנות התעבורה; אי דיווח מידי למשטרה, לפי תקנה 144(א)(4) לתקנות התעבורה; אי מסירת פרטים, לפי תקנה 145(א) לתקנות התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10( א) לפקודת התעבורה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 13.11.2009 , בסמוך לשעה 05:30, נהג המבקש בכביש 57 בנתניה, והתקרב לצומת אזור התעשייה, שעה שלפניו נסע אופנוע נהוג בידי עפר דוד קריגמן (להלן: רוכב האופנוע).
החלטה |
14/12/2016 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 45 |
עמודים – 5
רע"פ 321/14- חאלד סלאמה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן
like
dislike
copy
enlarge
של המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.12.14 בעפ"ת 46738-04-13 שניתן על ידי כבוד השופטת הבכירה נ' אהד בשם המבקש: עו"ד נירה שגב החלטה 1. בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת נ' אהד) בעפ"ת 46738-04-13, מיום 15.12.2013 . רקע והליכים 2. נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה כתב אישום בו הואשם בעבירות נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה; ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח ברת תוקף, בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי , תש"ל-1970. האירוע התרחש ביום 11.4.2012 , בשעה 12:40. 2 3. ביום 10.1.2013 , הרשיע בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (תתע"א 2463-04-12, השופטת ט' אוסטפלד-נאווי) את המבקש, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. המבקש הודה בתחילת משפטו שהיה פסול לנהיגה, אך טען שלא הוא נהג ברכב. בעניין זה התמקד הדיון בבית המשפט. בית המשפט קבע כי התביעה הצליחה להזים את גרסת ההגנה באמצעות עד ואיכוני טלפון נייד, ועל כן העדיף את גרסת התביעה על פני גרסת ההגנה. לפיכך, בית המשפט קבע כי המבקש נהג ברכבו בזמן האירוע. 4. ביום 11.4.2013 נגזר דינו של המבקש. בית משפט השלום עמד על נסיבות העבירה ועל רף הענישה הנהוג בעבירות דומות. לחובתו צוינו 49 הרשעות תעבורתיות קודמות, מתוכן לפחות חמש הרשעות בגין עבירת נהיגה בזמן פסילה. צוינו גם שש הרשעות קודמות בעבירות אחרות: החזקת נשק שלא כדין, שיבוש הליכי משפט, העלבת עובד ציבור, החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה, איומים והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
החלטה |
25/01/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 81 |
עמודים – 4
ע"פ 7478/14- פלוני נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן,ח מלצר,ע פוגלמן
like
dislike
copy
enlarge
ת התעבורה; עבירת ההפקרה); מעשה פזיזות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה לפי סעיפים 10(א) ו-67 לפקוד ת התעבורה; נהיגה בשכרות לפי סעיפים 62(3), ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה תחת השפעת משקה משכר לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(4) ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ" א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) בצירוף סעיפים 62, 68 ו-38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה במהירות בלתי סבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה בצירוף סעיפים 62, 68 ו-32(2) לפקודת התעבורה; חציית צומת ברמזור אדום לפי סעיף 64(ה) לתקנות התעבורה; נסיעה בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית לפי 34(א) לתקנו ת התעבורה; נהיגה נגד כיוון התנועה לפי סעיפים 37 ו-36(א) לתקנות התעבורה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקף לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל-1970. 4. ביום 21.9.2014 גזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) את עונשו של המערער כמפורט ברישה לפסק דין זה. בית המשפט עמד על כך שרצף העבירות שבהן הורשע המערער עולה כדי "מצבור" חמור ומתמשך של מעשים שסיכנו חיי אדם, רכוש, ואת בטיחות המשתמשים בדרך; וכי הם בבחינת "אירוע" אחד כמשמעו בסעיף 40יג(א) שיש לגזור בגינו עונש יחיד.
פסק דין |
08/06/2015 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 6 |
עמודים – 6
ע"פ 1134/17- עוסמאן אחמד נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י עמית,ג קרא,י וילנר
like
dislike
copy
enlarge
023330-05-15 מיום 1.6.2018 ועל גזר דינו מיום 21.12.2016 שניתנו על ידי כבוד השופט כ' סעב תאריך הישיבה: כ"ט בשבט התשע"ח ( 14.02.2018 ) בשם המערער: עו"ד אחמד חמזה יונס בשם המשיבה: עו"ד נורית הרצמן בשם שירות המבחן: הגב' ברכה וייס פסק-דין 1. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות הבאות: הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 35(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א1961 (להלן: פקודת התעבורה); הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה; נהיגה במהירות בלתי סבירה, לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) וסעיף 38(ג) לפקודת התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה; עקיפה בדרך לא פנויה, לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה; חציית קו הפרדה רצוף, לפי תקנה 47(ה)(5) וסעיף 36(ג) לתקנות התעבורה; נהג חדש צעיר ללא מלווה, לפי סעיף 12א1(ד)(1)(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי ונהיגה ללא חגורת בטיחות, לפי תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה. 2 על פי עובדות כתב האישום בהן הורשע המערער, בהיותו נהג חדש וצעיר הוא נהג ברכב ללא ביטוח וללא מלווה בשעת לילה, עקף במהירות רכב שנסע לפניו כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף, סטה לנתיב הנגדי וגרם לתאונה שקיפחה חייו של נהג אופנוע שנסע מולו (להלן: המנוח). עוד טרם ניגשו עוברי האורח אל המנוח, עזב המערער את הרכב ונמלט מהזירה ברגל, התקשר לבית ארוסתו, אחיה הגיע למקום ואסף אותו, ולמחרת הסגיר המערער עצמו למשטרה.
פסק דין |
13/02/2018 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 3 |
עמודים – 3
רע"פ 5412/18- חמודה עבד אל קאדר חשב נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
like
dislike
copy
enlarge
של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) בעפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 בשם המבקש: עו"ד אשר ארבל החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) ב-עפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת ר' רז) ב-פל"א 8249-03-16 מיום 27.2.2018 . 2. המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; וכן אי ציות להוראות שוטר, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 2 לאחר פרשת התביעה נדברו הצדדים במטרה להגיע להסדר בעניינו של המבקש. משכשלו המגעים, ובטרם החלה פרשת ההגנה, ביקשה המשיבה להודיע לבית משפט השלום לתעבורה כי בכוונתה לעתור להטלת עונש של מאסר בפועל על המבקש ולתקן את כתב האישום בהתאם. המשיבה הסבירה כי "בכתב האישום יש דף אשר לא נסרק", ובו נכללה הודעה לנאשם על כוונתה האמורה של המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). 3. בגין הרשעתו של המבקש בעבירות האמורות, השית עליו בית משפט השלום לתעבורה עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה; 24 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון; וכן 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך 3 שנים. בגזר הדין נתן בית משפט השלום דגש מיוחד לחומרתם הרבה של המעשים שבגינם הורשע המבקשים בעבירות מושא כתב האישום, ובפרט, לעובדה שהמבקש נהג נגד כיוון התנועה וניסה להימלט לאחר שרכבו נעצר על ידי שוטרי משטרת ישראל; וכן לעובדה שמדובר בפעם השנייה שבה נהג המבקש במהלך תקופת פסילה בת 15 שנים, אשר הושתה עליו במסגרת גזר דין בתיק ת"פ (ת"א) 40201/07 (השופט ח' כבוב) מיום 23.10.2008 , בעקבות הרשעתו בעבירת הריגה בשל מעורבותו בתאונה קטלנית בתאריך 4.3.2007 .
החלטה |
17/07/2018 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
עפת (מרכז) 46805-11-15- עופר בראמי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: עמיתה ק רגיניאנו
like
dislike
copy
enlarge
1. בפני ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בימ"ש השלום לתעבורה בפתח-תקווה (כב' השופטת רות רז) בת"פ 9994-08-13 מיום 8.10.15 , במסגרתו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בשכרות מכוח סירוב, סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה ברשלנות וגרימת נזק המערער נדון לעונשים הבאים: 1. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. 2. פסילת רישיון הנהיגה למשך 32 חודשים (בניכוי שני חודשי פסילה מנהלית). 3. 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים. 4. קנס בסך 2,000 או 20 ימי מאסר תמורתו. כתב האישום 2 2. נטען בכתב האישום כי בתאריך 3.1.13 בשעה 23:48 לערך, נהג הנאשם (המערער) ברכב פרטי מ. ר. 1495063 בכביש מס' 4 לכיוון דרום, בנתיב הנסיעה הימני. בסמוך לק"מ ה-90 סטה הנאשם מהנתיב הימני שמאלה והתנגש ברכב פרטי תוצרת שברולט נהוג ע"י שריקי ישראל (להלן: הנהג המעורב) אשר נסע בנתיב השמאלי במקביל לנאשם. כתוצאה מההתנגשות בין שני הרכבים סטה רכב הנאשם שמאלה ופגע במעקה בטיחות בצידו השמאלי של הכביש. כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ונחבלו הנאשם, נוסע ברכבו והנהג המעורב. נטען כינאשם נהג את הרכב כשהוא שיכור, מכוח סירובו להיבדק לפי דרישת שוטר. בגין כך יוחסו לנאשם העבירות הבאות: 1. סטייה מנתיב נסיעה – עבירה בניגוד לתקנה 40 לתקנות התעבורה. 2. נהיגה ברשלנות – עבירה בניגוד לסעיפים 62 (2) ו- 38 (2) לפקודת התעבורה. 3. גרימת נזק – עבירה בניגוד לתקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה. 4. נהיגה בשכרות – עבירה בניגוד לסעיף 62 (3) ,39 א, 64 (ב) לפקודת התעבורה.
פסק דין |
18/05/2016 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 3 |
עמודים – 10
עפת (מרכז) 46879-06-15- משה שמעון אבודרהם נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: עמיתה ק רגיניאנו
like
dislike
copy
enlarge
1. בפני ערעור כל פסק דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי) בתת"ע 6438-01-13 מיום 9.6.2014 , במסגרתו הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה בשיכרות, בניגוד לסעיפים 62(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה , התשכ"א – 1961. 2. המערער נדון לעונשים הבאים: א. 7 חודשי מאסר בפועל ב. הופעלו 6 חודשי מאסר על תנאי (ת"פ 5295/09 ביהמ"ש השלום בנתניה) בחופף למאסר שנגזר בתיק זה. ג. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית. ד. הופעלו 10 חודשי פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה (ת"פ 5295/09 ביהמ"ש השלום בנתניה) בחופף לפסילה בתיק זה. ה. 6 חודשי פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה, לתקופה של 3 שנים. ו. התחייבות בסך 15,000 למשך 3 שנים להימנע מעבירה של נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקה משכר/סמים או נהיגה בזמן פסילה. 2 3. הערעור הוגש כאמור כנגד הכרעת הדין וגזר הדין. בהודעת הערעור פורטו נימוקים רבים כנגד הכרעת הדין אולם בישיבה ביום 18.10.2015 (בפני כב' השופטת הבכירה אוהד) צימצם ב"כ העותר את הערעור כנגד גזר הדין בלבד, לפיכך אתייחס לנימוקי הערעור הרלבנטיים לגזר הדין. 4. נימוקי הערעור א. נטען כי בית משפט קמא לא נתן דעתו בגזר הדין לסוג הנהיגה, מקום הנהיגה, סיבת הנהיגה והאם נהיגה גזו מסכנת את הציבור או באה למנוע מצב של תאונה אפשרית היות שהרכב הפריע לתנועה ומזג האוויר היה סוער והגביל את שדה הראיה של המשתמשים בדרך. ב. לא היה מקום להחמיר עם המערער היות ולא מדובר במקרה המצוי ברף הגבוה של עבירת נהיגה תחת השפעה.
פסק דין |
30/01/2016 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 1 |
עמודים – 6
עפת (מרכז) 53997-01-13- חיים ויצמן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: אברהם טל,אהרון מקובר,צבי דותן
like
dislike
copy
enlarge
1. בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה בת ד. 6486-03-10 (כב' השופט א' אנושי) שבו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בקלות ראש שגרמה תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש, לפי סע' 38(3) וסע' 62(2) לפקודת התעבורה; הפקרה אחרי פגיעה, לפי סע' 64א'(א) וסע' 40 לפקודה; נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, לפי סע' 10(א) וסע' 62(1) לפקודה; נהיגה ללא ביטוח, לפי סע' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי; נהיגה בשיכרות, לפי סע' 62(3) וסע' 39א' לפקודת התעבורה; ואי ציות לתמרור (אור אדום), לפי סע' 22 לתקנות התעבורה וסע' 62(8) לפקודת התעבורה. לאחר שהורשע בתיק הנ"ל, המערער צירף והודה בתיק 6544-10-12, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סע' 67 לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סע' 2(א) לפק' ביטוח רכב מנועי; ושימוש במירמה ברשיון נהיגה, לפי סע' 62(9) לפקודת התעבורה. לשלוש שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לשנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לפסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 15 שנים, וחיוב בתשלום פיצוי לנפגעות התאונה בסך 5,000. כתב האישום 2. בכתב האישום בתיק 6486-03-10 נטען כי ביום 17/4/09, בשעה 01:40 בלילה, נהג המערער רכב בפתח תקוה ברחוב פינס מכיוון מזרח למערב, והתקרב לצומת עם רחוב חפץ חיים. המערער נהג כשהוא שיכור, כשריכוז האלכוהול בדמו עמד על לפחות 770 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח. המערער נהג ברכבו בצורה פרועה, במהירות, סטה מנתיב לנתיב בפראות, וחצה צמתים שדלק בהם אור אדום ברמזור.
פסק דין |
09/09/2013 |
מחוזי – מרכז