עורך דין לענייני תעבורה פתח תקווה

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה – מדריך מקיף

מבוא

בית משפט לתעבורה בפתח תקווה הינו אחד מבתי המשפט המרכזיים לתעבורה בישראל, המטפל במגוון רחב של עבירות תחבורה. במאמר זה נסקור את חשיבות הייצוג המשפטי המקצועי בהליכים אלו ואת המסגרת החוקית שבה פועל בית המשפט.

המסגרת הנורמטיבית והחוקית

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה פועל מכוח פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו מכוחה. סמכותו משתרעת על מגוון רחב של עבירות תעבורה, החל מעבירות קלות כמו חניה אסורה ועד לעבירות חמורות הכרוכות בתאונות דרכים קטלניות ונהיגה בשכרות.

תחומי טיפול עיקריים

נהיגה בשכרות

עבירת נהיגה בשכרות נחשבת לאחת העבירות החמורות בתחום התעבורה. כפי שנקבע בעפ"ת (מרכז) 49780-01-12 סביץ סרגיי נ' מדינת ישראל (ניתן ב-15/11/2012): "המערער הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3) 64ב' 64ד'(א) וסעיף 39א' לפקודת התעבורה תשכ"א-1961". עורך דין מומחה לענייני תעבורה יכול לסייע בהבנת ההשלכות המשפטיות ובקביעת אסטרטגיית הגנה מתאימה.

תאונות דרכים

תאונות דרכים מהוות חלק משמעותי מהתיקים המטופלים בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה. בעפ"ת (מרכז) 58579-12-18 רם וייס נ' מדינת ישראל (ניתן ב-14/04/2019) נקבע: "על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד המערער, ביום 28.2.14 בשעה 14:30 לערך, נהג ברכב פרטי, בכביש 553 בק"מ 7 (סמוך ליישוב תל מונד) כשלצדו ישוב בנו… מסיבה שאינה ידועה, סטה המערער עם רכבו שמאלה, חצה קו הפרדה רצוף והתנגש בעוצמה". במקרים אלו, ייצוג משפטי מקצועי הוא קריטי להבטחת הליך הוגן ותוצאה מיטבית.

עבירות מהירות ותמרורים

עבירות מהירות ואי-ציות לתמרורים הן מהעבירות הנפוצות ביותר. בת"ד (ירושלים) 1522-03-20 מדינת ישראל נ' עמית דוידוף (ניתן ב-11/10/2021) נדונה השאלה: "האם בנסיבות אלו נכון היה לייחס לה עבירה של נהיגה בקלות ראש, שמא כעמדת ההגנה, עבירה מופחתת של חוסר זהירות לפי סעיף 21 ג לתקנות התעבורה". הבדלים אלו בסיווג העבירה משפיעים באופן משמעותי על העונש וההשלכות העתידיות.

חשיבות הייצוג המשפטי

מורכבות ההליכים

בית המשפט לתעבורה מתמודד עם סוגיות משפטיות מורכבות הדורשות מומחיות ספציפית. כפי שעולה מהפסיקה, ישנה חשיבות רבה להבנת הניואנסים המשפטיים והטכניים של דיני התעבורה. עורך דין המתמחה בתחום יכול לזהות נקודות חולשה בתיק התביעה ולהציג טיעונים משפטיים מדויקים.

השלכות משמעותיות

להרשעה בעבירות תעבורה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על חייו של אדם. כפי שנקבע בעפ"ת (מרכז) 15261-06-12 דדוש נסים נ' מדינת ישראל (ניתן ב-05/12/2012): "העבירה של נהיגה ללא רישיון תקף היא עבירה חמורה באשר היא פוגעות בביטחון ציבור המשתמשים בדרך ובנוסף מבטאות זלזול בחוק וברשויות האכיפה". ייצוג משפטי מקצועי יכול לסייע בהפחתת הנזק ובמזעור ההשלכות העתידיות.

שיקולים מעשיים בבחירת עורך דין לענייני תעבורה

מיקום אסטרטגי

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ממוקם ברחוב הס 20, פתח תקווה, ומשרת אזור גיאוגרפי נרחב הכולל את העיר פתח תקווה וסביבתה. בחירת עורך דין המכיר את בית המשפט המקומי מהווה יתרון משמעותי.

יתרונות הייצוג המקצועי

עורך דין מקצועי לענייני תעבורה בפתח תקווה מציע מספר יתרונות משמעותיים:

הכרת המערכת המשפטית המקומית והשופטים המכהנים
ניסיון בהליכי טיעון והסדרים מול התביעה
יכולת לנהל משא ומתן אפקטיבי מול התביעה
הבנה מעמיקה של הפסיקה המקומית והתקדימים הרלוונטיים
יכולת להציג חוות דעת מומחים בצורה אפקטיבית

התמודדות עם עבירות תעבורה נפוצות

שלילת רישיון

אחת ההשלכות הקשות של הרשעה בעבירות תעבורה היא שלילת רישיון הנהיגה. עורך דין מנוסה יכול לסייע בהפחתת תקופת השלילה או אף במניעתה במקרים מסוימים, תוך הצגת נסיבות מקלות והסדרים מתאימים.

קנסות כבדים

עבירות תעבורה גוררות לעיתים קנסות כספיים משמעותיים. ייצוג משפטי מקצועי יכול לסייע בהפחתת גובה הקנסות ולעיתים אף בפריסתם לתשלומים נוחים יותר.

נקודות ברישיון

מערכת הניקוד ברישיון הנהיגה מושפעת באופן ישיר מהרשעות בעבירות תעבורה. עורך דין מומחה יכול לסייע בהפחתת מספר הנקודות המצטברות ובמניעת הגעה לסף הקריטי המוביל לשלילת רישיון אוטומטית.

כיצד לבחור עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה

ניסיון וידע מקצועי

בחירת עורך דין בעל ניסיון ספציפי בתחום התעבורה היא קריטית. יש לבדוק את הוותק, ההתמחות הספציפית ומספר התיקים הדומים שטיפל בהם בעבר.

היכרות עם בית המשפט המקומי

עורך דין המופיע באופן קבוע בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מכיר את השופטים, את התובעים ואת הנהלים המקומיים – יתרון משמעותי בניהול התיק.

זמינות ויחס אישי

חשוב לבחור עורך דין המקדיש זמן ותשומת לב אישית לתיק, זמין לשאלות ומעדכן באופן שוטף לגבי התקדמות ההליכים.

סיכום

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה נדרש להיות בעל מומחיות ספציפית בתחום התעבורה, הכרות מעמיקה עם הפסיקה העדכנית, ויכולת לספק ייצוג מקצועי בסוגיות מורכבות. חשיבות הייצוג המשפטי המקצועי היא קריטית נוכח ההשלכות המשמעותיות של הרשעות בעבירות תעבורה על חייו של הנאשם.

עבירות תעבורה, למרות שלעיתים נתפסות כעניין קל ערך, עלולות להוביל להשלכות חמורות הכוללות קנסות כבדים, שלילת רישיון נהיגה לתקופות ממושכות, צבירת נקודות ברישיון ואף מאסר במקרים חמורים. לכן, פנייה לעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום התעבורה אינה מותרות אלא הכרח להבטחת הליך משפטי הוגן ותוצאה מיטבית.

בבחירת עורך דין תעבורה בפתח תקווה , יש להתחשב בניסיון, בהתמחות הספציפית, בהיכרות עם המערכת המקומית ובזמינות למתן שירות אישי ומקצועי. השקעה בייצוג משפטי איכותי משתלמת לטווח הארוך ועשויה למנוע השלכות ארוכות טווח על היבטים שונים בחיי הנאשם.

סימוכין

עפת (מרכז) 49780-01-12- סביץ סרגיי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge בפניי ערעור על פסק דין בית משפט תעבורה פתח תקווה מיום 6.12.11 (כב' השופטת שלזינגר שמאי) בתיק תעבורה 4493-12-09 במסגרתו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3) 64ב' 64ד'(א) וסעיף 39א' לפקודת התעבורה תשכ"א-1961. העונש שגזר בית משפט קמא: 1. קנס בסך 2,000 . 2. פסילה בפועל בת 24 חודשים בניכוי פסילה מינהלית. 3. פסילה על תנאי בת 3 חודשים ל- 3 שנים. 4. התחייבות בסך 7,000 ל- 3 שנים. בפתח הדיון בערעור חזר בו ב"כ המערער מכל טענותיו לעניין הכרעת הדין וטען לעונש בלבד. בנימוקיו מדובר בעובד בחברה בטחונית, יצרן מטעם חברת ביטחון, נוסע עם הרכב לעבודה, נוסע גם לחו"ל ונזקק לרכב, מקום העבודה בפתח תקווה בקרית אריה, הוא עצמו גר בפתח תקווה. אלה דברי המערער בטיעוניו לעונש. ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב. מדובר בעונש מינימום שקיבל המערער. לגופו של עניין: עיון בגזר הדין מלמד כי בית משפט התייחס לחומרת העבירה, נהיגה בשכרות מכוח סירוב ליתן דגימת אוויר נשוף, בית משפט קמא נתן דעתו לתוצאות בדיקת המאפיינים כאשר המערער נכשל במרבית מבחני הביצוע. פסק דין | 14/11/2012 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 15261-06-12- דדוש נסים נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge בפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא תעבורה פתח תקווה (כב' השופטת רז) בתת"ע 4996-05-10 מיום 30.4.12 . המערער הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות. העונש שגזר בימ"ש קמא 7 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים על עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעה או נהיגה בזמן פסילה, 36 חודשי פסילה בפועל בניכוי 30 ימי פסילה מינהלית, סיווג פסילה בטרקטור בשטחים חקלאיים בשעות היום. 4 חודשי פסילה על תנאי ל- 3 שנים, קנס בסך 1,200 . ב"כ המערער בטיעוניו לקולת העונש, מציג עברו התעבורתי, נהג בעל וותק של 30 שנה, 13 הרשעות קודמות, חלקן ברירות משפט, עבירה אחרונה משנת 2004. לא עולה מסוכנותו מעברו התעבורתי, זקוק לרישיונו לפרנסת 4 משפחות התלויות בו. ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב בעונש. בית המשפט לא החמיר עימו. בית המשפט נתן משקל לחומרת העבירה. לגופו של עניין דין הערעור להתקבל: אין מחלוקת לעניין חומרת העבירה. פסק דין | 04/12/2012 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 1 | עמודים – 2 עפת (מרכז) 58579-12-18- רם וייס נגד מדינת ישראל שמות השופטים: שמואל בורנשטין,דבורה עטר,מיכל ברק נבו like dislike copy enlarge דין פתח דבר 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה, מיום 19.11.18 , בתיק גמ"ר 6006-07-14, בגדרו הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה התשכ"א -1961 ובנהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה נחבל אדם וניזוק רכוש – לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודה זו. 2. על המערער נגזרו העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך חודשיים לנשיאה בעבודות שירות; 2 ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור במשך 3 שנים עבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה; ג. פסילת רישיון הנהיגה בפועל לצמיתות; ד. פסילת רישיון הנהיגה על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור במשך 3 שנים עבירה בה הורשע ו/או עבירת תוספת ראשונה או שניה של פקודת התעבורה; ה. פיצוי למשפחת המנוח בסך של 25,000 ; ו. קנס בסך של 5,000 . 3. בסופו של יום נסוב הערעור על רכיב הפסילה בפועל שגזר בית משפט קמא, תוך סטייה מהסדר הטיעון שנערך בין הצדדים. ההליך בבית משפט קמא 4. על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד המערער, ביום 28.2.14 בשעה 14:30 לערך, נהג ברכב פרטי, בכביש 553 בק"מ 7 (סמוך ליישוב תל מונד) כשלצדו ישוב בנו (להלן: "הבן"). מסיבה שאינה ידועה, סטה המערער עם רכבו שמאלה, חצה קו הפרדה רצוף והתנגש בעוצמה עם דופן שמאלית קדמית של רכבו בדופן שמאלית קדמית של רכב פרטי הנהוג בידי ולדימיר בודרנקו ז"ל (להלן: "המנוח"). כתוצאה מהתאונה נפגע המנוח באורח קשה, פונה לקבלת טיפול בבית חולים ונפטר מפצעיו 3 ימים לאחר מכן. כמו כן נחבלו בתאונה המערער והבן, וכן נגרמו נזקים לכלי הרכב. פסק דין | 13/04/2019 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 8 ת"ד (ירושלים) 1522-03-20- מדינת ישראל נגד עמית דוידוף שמות השופטים: ארנון איתן like dislike copy enlarge ביום 21.10.2020 הודיעו הצדדים, כי קיימת ביניהם הסכמה דיונית לפיה הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום מלבד המילה "ברשלנות" (סעיף 4 בכתב האישום), כאשר המחלוקת תצטמצם לשאלה -האם בנסיבות אלו נכון היה לייחס לה עבירה של נהיגה בקלות ראש, שמא כעמדת ההגנה, עבירה מופחתת של חוסר זהירות לפי סעיף 21 ג לתקנות התעבורה. סוכם בעניין זה, שהצדדים יגישו סיכום בכתב, כאשר בלא קשר להכרעת הדין שתינתן, יעתרו הצדדים במשותף להטלת עונש מוסכם של פסילה למשך 89 יום, פסילה למשך 3 חודשים וזאת למשך 3 שנים וקנס בסך 180 . 8. בסיכומיה עמדה המאשימה על השוני שבין הוראות החוק השונות, וכן התייחסות הפסיקה בהקשר זה. על פיה, במקרים בהם הוכח, כי הנאשם הפר חובה ספציפית שהוטלה עליו, רשלנותו תהא גבוהה יותר, אז גם תיוחס לו עבירה בהתאם לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, כבענייננו. 9. הוסף, כי במקרה דנן, הפרה הנאשמת שתי הוראות חוק, עת פנתה שמאלה מקום בו קיים תמרור המורה על נסיעה ימינה בלבד, וכן חצתה קו הפרדה רצוף, ועל כן יש לקבוע כי רף הרשלנות הינו גבוה, נתון המבסס מסקנה, אודות נהיגה רשלנית בהתאם לסעיף 62(2) לפקודה. 10. מנגד, ולשיטת ההגנה, יש לייחס לנאשמת כאמור עבירה מופחתת של נהיגה בחוסר זהירות, בהתאם לסעיף 21(ג) לתקנות התעבורה. לשיטתה, סעיף 4 מייחס לנאשמת יסודות עובדתיים זהים- הן של "רשלנות" והן של "קלות ראש" נתון עובדתי כפול שאינו נדרש, ובפועל מחמיר את מצבה של הנאשמת. נטען, כי ייחוס סעיף מחמיר, בו ניתן לעשות שימוש בסעיף מקל יותר (בגין אותה מסכת עובדתית) פוגע בעקרונות הצדק וההגינות המשפטית. הכרעת דין | 10/10/2021 | בית המשפט לתעבורה – ירושלים

פסיקה רלוונטית

רע"פ 3616/13- רמו רז נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 19.5.2013 , בעפ"ת 37681-01-12, שניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד בשם המבקש: עו"ד דור לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר ניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד, בעפ"ת 37681-01-12, מיום 19.5.2013 . בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה), אשר ניתן על-ידי כב' השופטת א' וישקין סג"נ, בת"ד 873-08-11, ביום 18.1.2012 . בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, הנזכר לעיל. בהחלטתי מיום 21.5.2013 , הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. רקע והליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו, את העבירות הבאות: אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה) בצירוף עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. יצוין, לגבי סעיף אישום אחרון זה, כי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה הינו סעיף עונשי בלבד, שאינו מגדיר את העבירה עצמה, אלא מוסיף עליה עונש סטטוטורי. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 19.2.2002 , בשעה 21:00, או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב, ברחוב ז'בוטינסקי בהוד השרון, לכיוון מזרח. החלטה | 03/06/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 48 | עמודים – 6 רע"פ 782/14- אלמלח זקי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נ סולברג like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 30.12.2013 בעפ"ת 32365-05-13 שניתנה על ידי כב' השופטת נ' אהד; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: עו"ד דוד קולקר החלטה 1. בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת הבכירה נ' אהד) בעפ"ת 32365-05-13, מיום 30.12.2013 . רקע והליכים 2 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה ובו הואשם בעבירות נהיגה בשכרות, לפי סעיפים 62(3) 39א לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיפים 62(2) 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); סטייה, לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה; אי-השארת פרטים, לפי תקנה 145 לתקנות התעבורה; אי שמירת רווח, לפי תקנה 49 לתקנות התעבורה. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 11.9.2009 , בסביבות השעה 17:10, נהג המבקש ברכבו כשהוא שיכור. המבקש לא שם לב אל הדרך, לא שמר מרחק מספיק, התקרב לרכב אחר יתר על המידה ופגע בו. לאחר מכן, עזב המבקש את המקום, לא השאיר את פרטיו ולא דיווח למשטרה על האירוע. המבקש המשיך לנסוע ברחוב אחר בעיר, פנה ימינה ופגע בקיר בטון. כתוצאה מתאונה זו ניזוקו שני כלי רכב. 3. ביום 18.4.2012 , הרשיע בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (נ"ב 2463-04-12, השופטת ט' אוסטפלד-נאווי) את המבקש, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. המבקש טען בבית המשפט השלום נגד אופן עריכת בדיקת הדם שנעשתה לו לאחר התאונה, נגד תוצאותיה, והשרשרת הראייתית לגביה. החלטה | 29/01/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 29 | עמודים – 5 רע"פ 9632/16- קנימר מקוריה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 2.11.2016 , בעפ"ת 44753-05-16, שניתן על ידי כב' השופטת נ' בכור בשם המבקש: עו"ד ארז בר-צבי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור), בעפ"ת 44753-05-16, מיום 2.11.2016 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ל' שלזינגר-שמאי) (להלן: בית המשפט לתעבורה), בת"ד 1638-05-12, הכרעת דין מיום 27.5.2015 , וגזר דין מיום 20.4.2016 . רקע והליכים קודמים 2 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן, אשר מייחס לו את העבירות הבאות: אי שמירת רווח, לפי תקנה 49 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה), בצירוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; הזזת רכב ממקום התאונה, לפי תקנות 144(א)(1) ו-144(ב) לתקנות התעבורה; אי הגשת עזרה, לפי סעיף 144(א)(2) לתקנות התעבורה; אי דיווח מידי למשטרה, לפי תקנה 144(א)(4) לתקנות התעבורה; אי מסירת פרטים, לפי תקנה 145(א) לתקנות התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10( א) לפקודת התעבורה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 13.11.2009 , בסמוך לשעה 05:30, נהג המבקש בכביש 57 בנתניה, והתקרב לצומת אזור התעשייה, שעה שלפניו נסע אופנוע נהוג בידי עפר דוד קריגמן (להלן: רוכב האופנוע). החלטה | 14/12/2016 | בית המשפט העליון מאזכרים – 45 | עמודים – 5 רע"פ 321/14- חאלד סלאמה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ס גובראן like dislike copy enlarge של המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.12.14 בעפ"ת 46738-04-13 שניתן על ידי כבוד השופטת הבכירה נ' אהד בשם המבקש: עו"ד נירה שגב החלטה 1. בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת נ' אהד) בעפ"ת 46738-04-13, מיום 15.12.2013 . רקע והליכים 2. נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה כתב אישום בו הואשם בעבירות נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה; ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח ברת תוקף, בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי , תש"ל-1970. האירוע התרחש ביום 11.4.2012 , בשעה 12:40. 2 3. ביום 10.1.2013 , הרשיע בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (תתע"א 2463-04-12, השופטת ט' אוסטפלד-נאווי) את המבקש, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. המבקש הודה בתחילת משפטו שהיה פסול לנהיגה, אך טען שלא הוא נהג ברכב. בעניין זה התמקד הדיון בבית המשפט. בית המשפט קבע כי התביעה הצליחה להזים את גרסת ההגנה באמצעות עד ואיכוני טלפון נייד, ועל כן העדיף את גרסת התביעה על פני גרסת ההגנה. לפיכך, בית המשפט קבע כי המבקש נהג ברכבו בזמן האירוע. 4. ביום 11.4.2013 נגזר דינו של המבקש. בית משפט השלום עמד על נסיבות העבירה ועל רף הענישה הנהוג בעבירות דומות. לחובתו צוינו 49 הרשעות תעבורתיות קודמות, מתוכן לפחות חמש הרשעות בגין עבירת נהיגה בזמן פסילה. צוינו גם שש הרשעות קודמות בעבירות אחרות: החזקת נשק שלא כדין, שיבוש הליכי משפט, העלבת עובד ציבור, החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה, איומים והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. החלטה | 25/01/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 81 | עמודים – 4 ע"פ 7478/14- פלוני נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ס גובראן,ח מלצר,ע פוגלמן like dislike copy enlarge ת התעבורה; עבירת ההפקרה); מעשה פזיזות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה לפי סעיפים 10(א) ו-67 לפקוד ת התעבורה; נהיגה בשכרות לפי סעיפים 62(3), ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה תחת השפעת משקה משכר לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(4) ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ" א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) בצירוף סעיפים 62, 68 ו-38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה במהירות בלתי סבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה בצירוף סעיפים 62, 68 ו-32(2) לפקודת התעבורה; חציית צומת ברמזור אדום לפי סעיף 64(ה) לתקנות התעבורה; נסיעה בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית לפי 34(א) לתקנו ת התעבורה; נהיגה נגד כיוון התנועה לפי סעיפים 37 ו-36(א) לתקנות התעבורה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקף לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל-1970. 4. ביום 21.9.2014 גזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) את עונשו של המערער כמפורט ברישה לפסק דין זה. בית המשפט עמד על כך שרצף העבירות שבהן הורשע המערער עולה כדי "מצבור" חמור ומתמשך של מעשים שסיכנו חיי אדם, רכוש, ואת בטיחות המשתמשים בדרך; וכי הם בבחינת "אירוע" אחד כמשמעו בסעיף 40יג(א) שיש לגזור בגינו עונש יחיד. פסק דין | 08/06/2015 | בית המשפט העליון מאזכרים – 6 | עמודים – 6 ע"פ 1134/17- עוסמאן אחמד נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י עמית,ג קרא,י וילנר like dislike copy enlarge 023330-05-15 מיום 1.6.2018 ועל גזר דינו מיום 21.12.2016 שניתנו על ידי כבוד השופט כ' סעב תאריך הישיבה: כ"ט בשבט התשע"ח ( 14.02.2018 ) בשם המערער: עו"ד אחמד חמזה יונס בשם המשיבה: עו"ד נורית הרצמן בשם שירות המבחן: הגב' ברכה וייס פסק-דין 1. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות הבאות: הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 35(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א1961 (להלן: פקודת התעבורה); הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה; נהיגה במהירות בלתי סבירה, לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) וסעיף 38(ג) לפקודת התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה; עקיפה בדרך לא פנויה, לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה; חציית קו הפרדה רצוף, לפי תקנה 47(ה)(5) וסעיף 36(ג) לתקנות התעבורה; נהג חדש צעיר ללא מלווה, לפי סעיף 12א1(ד)(1)(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי ונהיגה ללא חגורת בטיחות, לפי תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה. 2 על פי עובדות כתב האישום בהן הורשע המערער, בהיותו נהג חדש וצעיר הוא נהג ברכב ללא ביטוח וללא מלווה בשעת לילה, עקף במהירות רכב שנסע לפניו כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף, סטה לנתיב הנגדי וגרם לתאונה שקיפחה חייו של נהג אופנוע שנסע מולו (להלן: המנוח). עוד טרם ניגשו עוברי האורח אל המנוח, עזב המערער את הרכב ונמלט מהזירה ברגל, התקשר לבית ארוסתו, אחיה הגיע למקום ואסף אותו, ולמחרת הסגיר המערער עצמו למשטרה. פסק דין | 13/02/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 3 רע"פ 5412/18- חמודה עבד אל קאדר חשב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י אלרון like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) בעפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 בשם המבקש: עו"ד אשר ארבל החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) ב-עפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת ר' רז) ב-פל"א 8249-03-16 מיום 27.2.2018 . 2. המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; וכן אי ציות להוראות שוטר, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 2 לאחר פרשת התביעה נדברו הצדדים במטרה להגיע להסדר בעניינו של המבקש. משכשלו המגעים, ובטרם החלה פרשת ההגנה, ביקשה המשיבה להודיע לבית משפט השלום לתעבורה כי בכוונתה לעתור להטלת עונש של מאסר בפועל על המבקש ולתקן את כתב האישום בהתאם. המשיבה הסבירה כי "בכתב האישום יש דף אשר לא נסרק", ובו נכללה הודעה לנאשם על כוונתה האמורה של המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). 3. בגין הרשעתו של המבקש בעבירות האמורות, השית עליו בית משפט השלום לתעבורה עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה; 24 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון; וכן 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך 3 שנים. בגזר הדין נתן בית משפט השלום דגש מיוחד לחומרתם הרבה של המעשים שבגינם הורשע המבקשים בעבירות מושא כתב האישום, ובפרט, לעובדה שהמבקש נהג נגד כיוון התנועה וניסה להימלט לאחר שרכבו נעצר על ידי שוטרי משטרת ישראל; וכן לעובדה שמדובר בפעם השנייה שבה נהג המבקש במהלך תקופת פסילה בת 15 שנים, אשר הושתה עליו במסגרת גזר דין בתיק ת"פ (ת"א) 40201/07 (השופט ח' כבוב) מיום 23.10.2008 , בעקבות הרשעתו בעבירת הריגה בשל מעורבותו בתאונה קטלנית בתאריך 4.3.2007 . החלטה | 17/07/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 4 עפת (מרכז) 46805-11-15- עופר בראמי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: עמיתה ק רגיניאנו like dislike copy enlarge 1. בפני ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בימ"ש השלום לתעבורה בפתח-תקווה (כב' השופטת רות רז) בת"פ 9994-08-13 מיום 8.10.15 , במסגרתו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בשכרות מכוח סירוב, סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה ברשלנות וגרימת נזק המערער נדון לעונשים הבאים: 1. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. 2. פסילת רישיון הנהיגה למשך 32 חודשים (בניכוי שני חודשי פסילה מנהלית). 3. 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים. 4. קנס בסך 2,000 או 20 ימי מאסר תמורתו. כתב האישום 2 2. נטען בכתב האישום כי בתאריך 3.1.13 בשעה 23:48 לערך, נהג הנאשם (המערער) ברכב פרטי מ. ר. 1495063 בכביש מס' 4 לכיוון דרום, בנתיב הנסיעה הימני. בסמוך לק"מ ה-90 סטה הנאשם מהנתיב הימני שמאלה והתנגש ברכב פרטי תוצרת שברולט נהוג ע"י שריקי ישראל (להלן: הנהג המעורב) אשר נסע בנתיב השמאלי במקביל לנאשם. כתוצאה מההתנגשות בין שני הרכבים סטה רכב הנאשם שמאלה ופגע במעקה בטיחות בצידו השמאלי של הכביש. כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ונחבלו הנאשם, נוסע ברכבו והנהג המעורב. נטען כינאשם נהג את הרכב כשהוא שיכור, מכוח סירובו להיבדק לפי דרישת שוטר. בגין כך יוחסו לנאשם העבירות הבאות: 1. סטייה מנתיב נסיעה – עבירה בניגוד לתקנה 40 לתקנות התעבורה. 2. נהיגה ברשלנות – עבירה בניגוד לסעיפים 62 (2) ו- 38 (2) לפקודת התעבורה. 3. גרימת נזק – עבירה בניגוד לתקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה. 4. נהיגה בשכרות – עבירה בניגוד לסעיף 62 (3) ,39 א, 64 (ב) לפקודת התעבורה. פסק דין | 18/05/2016 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 3 | עמודים – 10 עפת (מרכז) 46879-06-15- משה שמעון אבודרהם נגד מדינת ישראל שמות השופטים: עמיתה ק רגיניאנו like dislike copy enlarge 1. בפני ערעור כל פסק דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי) בתת"ע 6438-01-13 מיום 9.6.2014 , במסגרתו הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה בשיכרות, בניגוד לסעיפים 62(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה , התשכ"א – 1961. 2. המערער נדון לעונשים הבאים: א. 7 חודשי מאסר בפועל ב. הופעלו 6 חודשי מאסר על תנאי (ת"פ 5295/09 ביהמ"ש השלום בנתניה) בחופף למאסר שנגזר בתיק זה. ג. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית. ד. הופעלו 10 חודשי פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה (ת"פ 5295/09 ביהמ"ש השלום בנתניה) בחופף לפסילה בתיק זה. ה. 6 חודשי פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה, לתקופה של 3 שנים. ו. התחייבות בסך 15,000 למשך 3 שנים להימנע מעבירה של נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקה משכר/סמים או נהיגה בזמן פסילה. 2 3. הערעור הוגש כאמור כנגד הכרעת הדין וגזר הדין. בהודעת הערעור פורטו נימוקים רבים כנגד הכרעת הדין אולם בישיבה ביום 18.10.2015 (בפני כב' השופטת הבכירה אוהד) צימצם ב"כ העותר את הערעור כנגד גזר הדין בלבד, לפיכך אתייחס לנימוקי הערעור הרלבנטיים לגזר הדין. 4. נימוקי הערעור א. נטען כי בית משפט קמא לא נתן דעתו בגזר הדין לסוג הנהיגה, מקום הנהיגה, סיבת הנהיגה והאם נהיגה גזו מסכנת את הציבור או באה למנוע מצב של תאונה אפשרית היות שהרכב הפריע לתנועה ומזג האוויר היה סוער והגביל את שדה הראיה של המשתמשים בדרך. ב. לא היה מקום להחמיר עם המערער היות ולא מדובר במקרה המצוי ברף הגבוה של עבירת נהיגה תחת השפעה. פסק דין | 30/01/2016 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 1 | עמודים – 6 עפת (מרכז) 53997-01-13- חיים ויצמן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: אברהם טל,אהרון מקובר,צבי דותן like dislike copy enlarge 1. בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה בת ד. 6486-03-10 (כב' השופט א' אנושי) שבו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בקלות ראש שגרמה תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש, לפי סע' 38(3) וסע' 62(2) לפקודת התעבורה; הפקרה אחרי פגיעה, לפי סע' 64א'(א) וסע' 40 לפקודה; נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, לפי סע' 10(א) וסע' 62(1) לפקודה; נהיגה ללא ביטוח, לפי סע' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי; נהיגה בשיכרות, לפי סע' 62(3) וסע' 39א' לפקודת התעבורה; ואי ציות לתמרור (אור אדום), לפי סע' 22 לתקנות התעבורה וסע' 62(8) לפקודת התעבורה. לאחר שהורשע בתיק הנ"ל, המערער צירף והודה בתיק 6544-10-12, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סע' 67 לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סע' 2(א) לפק' ביטוח רכב מנועי; ושימוש במירמה ברשיון נהיגה, לפי סע' 62(9) לפקודת התעבורה. לשלוש שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לשנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לפסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 15 שנים, וחיוב בתשלום פיצוי לנפגעות התאונה בסך 5,000. כתב האישום 2. בכתב האישום בתיק 6486-03-10 נטען כי ביום 17/4/09, בשעה 01:40 בלילה, נהג המערער רכב בפתח תקוה ברחוב פינס מכיוון מזרח למערב, והתקרב לצומת עם רחוב חפץ חיים. המערער נהג כשהוא שיכור, כשריכוז האלכוהול בדמו עמד על לפחות 770 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח. המערער נהג ברכבו בצורה פרועה, במהירות, סטה מנתיב לנתיב בפראות, וחצה צמתים שדלק בהם אור אדום ברמזור. פסק דין | 09/09/2013 | מחוזי – מרכז

חקיקה אלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית like dislike copy enlarge 61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 65ד. רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב like dislike copy enlarge (ד) קצין בטיחות-(1) יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם; (2) יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים. (ו) העובר על הוראות סעיף זה, דינו-קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ז) ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים: (1) צבא ההגנה לישראל; (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (3) משטרת ישראל; (4) שירות בתי הסוהר; (5) הרשות להגנה על עדים; (6) אגודת מגן דוד אדום בישראל פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 27. הודעה בכתב ודו"ח בוחן like dislike copy enlarge 27. (א) בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה – (1) הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך בדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם; (2) הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה. (ב) הודעה ודו"ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות. (ג) הודעה בכתב ודו"ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן. בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 69א. ניקוד בעבירות תעבורה like dislike copy enlarge 69א. (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה. (ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה. (ד) נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל. (ה) (1) רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, "אמצעי תיקון" ו"נקודות תקפות" – כמשמעותם בחלק ז' לתקנות התעבורה. (2) רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם like dislike copy enlarge 77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 2. הטלת קנס בשל הפרת תעבורה וחריגים להליך המינהלי like dislike copy enlarge 2. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה – מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה); לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו 12 שנים . (ב) אין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה; ואולם, הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק בהתקיים אחד מאלה: (1) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה לפי הוראות סעיף קטן (ג); (2) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, לפי הוראות סעיף קטן (ד). (ג) (1) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. (2) ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור השר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות מהן נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה. (3) הוראות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, בעברית ובערבית. (ד) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי בהתאם להוראות נוהל שנקבע לפי פסקה (2), ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. (2) בנוהל יפורטו הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום והשיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום, ובכלל זה נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, הפרות תעבורה קודמות או עבירות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה. (3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע כמפורט להלן: (א) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם משטרת ישראל – על ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל; (ב) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם רשות מקומית או תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה. (4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית. תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), התשכ"ו-1966 סעיף: 1. חיקוקים לענין סעיף 239 like dislike copy enlarge 1. על עבירות לפי החיקוקים שלהלן יחול סעיף 239 לחוק: (1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (השכרת רכב פרטי), התשי"ט-1959; (2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הולכת סיור ברכב פרטי), התש"ך-1960; (3) חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1960; (4) חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; (5) חוק-עזר של עיריה או מועצה מקומית שהותקן לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות; (6) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו; (7) תקנות-שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956; (8) חוק גנים לאומיים ושמורות-טבע, התשכ"ג-1963 וחוקי-עזר ותקנות לפיו; (9) חוק הטיס, 1927, וצווים ותקנות לפיו; (10) דיני ההתגוננות האזרחית כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; (11) חוק חגורות בטיחות ברכב, התשל"ג-1973; (12) סעיפים 152, 170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225, עד 228, 267, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452, ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (13) סעיפים 20(א)(1) ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, צו שניתן לפי סעיף 21(ב) או 27 לחוק האמור וכן סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראה זו תחול רק לגבי עבירות שנכללו בכתב אישום לבית משפט שלום. (14) תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.