כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא חלק ממערכת בתי המשפט הייעודית שהוקמה בישראל לטיפול בסכסוכים משפחתיים. הערכאה השיפוטית המיוחדת הזו, הפועלת במחוז תל אביב, מחזיקה בסמכות ייחודית לדון במגוון רחב של עניינים משפחתיים. מאמר זה יסקור בהרחבה את סמכויותיו, ייחודיותו ואת אופן ההתנהלות בבית משפט חשוב זה.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. חקיקה מהפכנית זו נועדה לרכז את הטיפול בכלל ענייני המשפחה תחת קורת גג אחת, במטרה ליצור מערכת מקצועית ומתמחה בתחום המורכב של דיני המשפחה בישראל.
לפני חקיקת החוק, ענייני משפחה היו מפוזרים בין ערכאות שונות – בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין הדתיים – מצב שיצר סרבול, חוסר עקביות ופגיעה באיכות הטיפול המשפטי. ההחלטה לרכז את הטיפול בכלל ענייני המשפחה תחת בית משפט ייעודי אחד היוותה פריצת דרך משמעותית במערכת המשפט הישראלית.
כפי שהודגש בפסיקה עדכנית (בשא 8651/23 חיים איכר נ' הנהלת בתי המשפט יהורם שקד): "כעולה מהחלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט ג' נויטל, מיום 6.12.2023, שופט בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב הוא בעל דין בת"א (מחוזי ת"א) 37807-11-23 (להלן: ההליך). עניינו של ההליך בתביעה כספית שהוגשה בעקבות הליכים משפטיים שנוגעים לתובע."
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נרחבת וכוללת מגוון של נושאים הקשורים למשפחה:
שאלת הפרשנות המרחיבה של סמכות בית המשפט נדונה בפסיקה, כפי שמציין פסק הדין בתא (כפר סבא) 72333-11-21 פלונית נ' פלוני:
"בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה."
הגישה המרחיבה של הסמכות העניינית של בתי המשפט לענייני משפחה מבטאת את הרצון לרכז את כלל הסכסוכים המשפחתיים תחת קורת גג אחת, למען יעילות ועקביות בטיפול.
אחד העקרונות המרכזיים והחשובים ביותר בפעולת בית המשפט לענייני משפחה הוא עיקרון "שופט אחד למשפחה אחת". עיקרון זה קובע כי כל ענייני המשפחה ירוכזו בפני שופט אחד, ללא קשר לסוג ההליך או למועד הגשתו.
כפי שנקבע בפסיקה עדכנית (אפ (פתח תקווה) 40427-02-22 פלוני נ' אלמוני):
"הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת."
יתרונות עיקרון זה רבים:
במחוז תל אביב, יישום העיקרון מחייב מערכת ניהול תיקים יעילה במיוחד, בשל העומס הרב והמורכבות של התיקים המטופלים.
אחד המאפיינים הבולטים של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא הגמישות הדיונית. בניגוד לבתי משפט אחרים, בית המשפט לענייני משפחה אינו מוגבל בסדרי דין נוקשים ויכול להתאים את ההליך למורכבות ולרגישות של סכסוכים משפחתיים.
הגמישות הדיונית מתבטאת במספר אופנים:
הגמישות הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מאפשרת טיפול מותאם ויעיל בסכסוכים משפחתיים, תוך התחשבות במורכבות וברגישות הייחודית שלהם.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ניחן במומחיות מקצועית ייחודית בתחום דיני המשפחה. השופטים עוברים הכשרה ייעודית ורוכשים ניסיון רב בטיפול בסכסוכים משפחתיים, מה שמאפשר להם להתמודד עם המורכבות והרגישות של תיקים אלה.
מרכיב חשוב נוסף במומחיות המקצועית הוא שיתוף הפעולה עם יחידות הסיוע ומומחים חיצוניים:
שיתוף הפעולה עם גורמים מקצועיים אלה מעשיר את הידע העומד לרשות בית המשפט ומאפשר קבלת החלטות מושכלות ומבוססות יותר.
הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מחייבת הקפדה על מספר כללים חשובים:
סמכות מקומית ועניינית – יש לוודא כי התביעה נופלת בגדר סמכותו המקומית והעניינית של בית המשפט. סמכות מקומית נקבעת בדרך כלל לפי מקום מגורי הנתבע או לפי מקום המגורים של הקטינים, אם מדובר בתביעה הנוגעת לקטינים.
הליך מקדים ביחידת הסיוע – על פי תיקון לחוק, במרבית התיקים יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולעבור הליך מקדים ביחידת הסיוע, טרם הגשת התביעה.
כתבי טענות מפורטים – יש להקפיד על הכנת כתבי טענות מפורטים, מבוססים ומנומקים, עם עובדות ברורות וטיעונים משפטיים מבוססים.
מסמכים תומכים – יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים התומכים בטענות, כגון תלושי שכר, דפי חשבון, הסכמים קודמים, התכתבויות וכדומה.
אגרות ופטורים – יש לשלם את האגרה המתאימה, או לחלופין להגיש בקשה לפטור מאגרה במקרים המתאימים.
הגשת תביעה מקצועית ומבוססת תגדיל את סיכויי ההצלחה ותסייע לבית המשפט בטיפול יעיל בתיק.
איחוד תיקים הוא כלי מרכזי ביישום עקרון "שופט אחד למשפחה אחת". כאשר מוגשת תביעה חדשה הנוגעת למשפחה שכבר מתנהל בעניינה הליך בבית המשפט, התביעה החדשה תועבר לאותו שופט המטפל בתיקים הקודמים.
כפי שנקבע בפסיקה (אפ (פתח תקווה) 40427-02-22 פלוני נ' אלמוני):
"משהוגשה בעבר תובענה בעניינם של הצדדים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, ככל שהצדדים מבקשים לפתוח בהליכים נוספים הרי שהסמכות המקומית מסורה במקרה דנן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הן מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והן מכוח הכלל המנחה של שופט אחד משפחה אחת."
בפרקטיקה, המשמעות היא שצד המעוניין להגיש תביעה נוספת צריך לבדוק האם כבר מתנהלים הליכים קודמים, ולציין זאת בכתב התביעה. כמו כן, ייתכן שיידרש להגיש בקשה מפורשת לאיחוד תיקים במקרים מסוימים.
התדיינות בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מציעה מספר יתרונות משמעותיים:
לצד היתרונות, קיימים גם אתגרים לא מבוטלים:
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מהווה ערכאה שיפוטית ייחודית ובעלת חשיבות רבה בטיפול בסכסוכים משפחתיים באזור המרכז. הסמכויות הנרחבות, המומחיות המקצועית והגמישות הדיונית הופכים אותו לכלי אפקטיבי בטיפול במורכבות הייחודית של סכסוכים משפחתיים.
העיקרון המנחה של "שופט אחד למשפחה אחת" מבטיח ראייה הוליסטית ועקביות בטיפול בענייני המשפחה, תוך שמירה על רצף טיפולי והתחשבות במכלול ההיבטים של הסכסוך המשפחתי. שיתוף הפעולה עם יחידות הסיוע ומומחים חיצוניים מעשיר את הידע העומד לרשות בית המשפט ומאפשר טיפול מקצועי ורגיש יותר.
למרות האתגרים הלא מבוטלים, כגון עומס התיקים והעלויות הגבוהות, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ממשיך להוות מודל חשוב ליישוב סכסוכים משפחתיים באופן יעיל, מקצועי ורגיש. הניסיון המצטבר והפסיקה המתפתחת ממשיכים לעצב ולשכלל את הדרך שבה מטפלת מערכת המשפט הישראלית בסכסוכים משפחתיים, לטובת כלל המעורבים ובמיוחד לטובתם של קטינים הנקלעים לסכסוכים אלה.
ההבנה של סמכויות בית המשפט והכרת הפרוצדורות הייחודיות לו הן קריטיות למי שנדרש להתמודד עם הליכים משפטיים בענייני משפחה באזור תל אביב והמרכז, והן מאפשרות ניהול יעיל ואפקטיבי יותר של ההליכים, לטובת כל הצדדים המעורבים לייעוץ עורך דין לענייני משפחה בתל אביב עם ניסיון רב בתחום
תאח (עכו) 55943-12-15- ח ג נגד ט ג
שמות השופטים: דנה עופר
לטענת הנתבעת, מדובר בתובענה בין בני משפחה, כהגדרתם בחוק, ועילתה נעוצה בסכסוך משפחתי בינה לבין הנתבע. לטענתה, התובע הכניס את עצמו לסכסוך שבינה לבין הנתבע, על מנת לסייע לבנו, תוך שהוא מגיש תביעה לבימ"ש השלום בהתעלם מההליכים האחרים המתנהלים בין הצדדים. כן טוענת הנתבעת, כי היא מתגוררת בדירה נשוא התביעה מאז נישואיה בשנת 2010, יחד עם בתה הקטינה, ונוהגת בדירה מנהג בעלים. לטענתה, אין יסוד לטענה כי התחייבו היא והנתבע לשלם לתובע דמי שכירות, ומעולם לא נשמעו טענות התובע בעניין זה קודם לסכסוך שנתגלע לאחרונה. 3. התובע הגיב בהרחבה לטענות הנתבעת. לטענתו, מדובר בסכסוך אזרחי פשוט, שאינו קשור לסכסוך המשפחתי, ולמעשה הסכסוך בין הנתבעים לבין עצמם נבע מכך שהתובע ביקש מהם לפנות את הדירה. הדירה היא של התובע, ואם בנו הנתבע צריך לדאוג לנתבעת למקום מגורים, ידאג לשכור לה דירה אחרת. הדירה נשוא התביעה נבנתה שנים רבות לפני נישואי הצדדים, ואין לה כל קשר לסכסוך שבינם. 3 התובע מרחיב בטיעוניו אודות מעלליה הנטענים של הנתבעת כלפיו, ששיאם בהגשת תלונה נגדו במשטרה. עוד טוען התובע, כי בינתיים בנו הנתבע עזב את הדירה, ולכן לטענתו כתב התביעה תוקן ונמחק ממנו בנו, כך שהתביעה כיום היא נגד הנתבעת בלבד. לטענת התובע, הוא והנתבעת אינם בבחינת "בני משפחה". 4. אינני מקבלת את עמדת התובע. סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, מגדיר "עניני משפחה" כ- תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו".
פסק דין |13/03/2016 |שלום – עכו
רמ"ש (תל אביב) 40199-03-16- ש ד נגד א ד
שמות השופטים: כב הש שאול שוחט
דיו 1 . בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב(כבי השופטת ש גליק בתמ"ש 17815-11-15), מיום 18.2.16 , במסגרתה הורה על פירוק השיתוף בדירת הצדדים בה מתגוררים המבקשת וילדי בני הזוג. 2. בהמשך להחלטתי מיום 8.5.16 ובמסגרת התגובה שהוגשה, הסכים ב"כ המשיב כי בית המשפט ידון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור וכי התגובה תהווה סיכומים בכתב (סעיף 1(ג) לתגובה). לא הובעה כל התנגדות מטעם המבקשת למתווה זה. 3. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה אני מחליט ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור גופו. 4. דין הערעור להתקבל. 5. כפי שציינתי במקרה דומה שהונח לפניי במסגרת רמ"ש 37388-06-12 ט מ נ ר מ ( 5.8.2012 ): "החתירה להסכם כולל ואחיד, בענייניהם של בני זוג הנמצאים בהליכים משפטיים, הינה מעקרונות היסוד שבבסיס תכלית הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה. בהקשר זה כבר נפסק, כי כל אימת שהנסיבות מאפשרות את הדבר, ראוי לדון בפירוק השיתוף בבית המגורים של בני הזוג לא כענין נפרד אלא במסגרת בירורן של כל הסוגיות הרכושיות השנויות במחלוקת. לפיכך, במקרים המתאימים אין מניעה להשעות את זכותו הקניינית בית המשפט המתתי בתל אביב – יפו גוגתו כביח-משפט לערעור, אזרחיים רמ"ש 40199-03-16 ש. ד. ג א. ד. תיק חיצוני: של בעל דיו להשתחרר משותפות כפויה (זכות הקבועה בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין)/ כאשר ההשעיה האמורה משרתת את החתירה להסדר סופי, כולל והוגן המהווה כאמור תכלית ראויה, ובלבד שהיא לא נעשית במידה העולה על הנדרש". ראו בהקשר זה ב"מ 8873/06 פלוני צ פלונית( 7.6.07 ).
פסק דין |30/05/2016 |מחוזי – תל אביב
תמ"ש (ירושלים) 1566-04-16- נגד .ר נגד א.ר
שמות השופטים: איתי כץ
לצורך בדיקת העניין ומתן המלצות מקצועיות הוזמן כאמור לעיל תסקיר שהוכן על ידי העו"ס, הגב' שני בחרי מעיריית תל אביב (להלן: "העו"ס"), ביום 15.12.2016 (להלן: "התסקיר"). 13. לצורך כתיבת התסקיר נפגשה העו"ס עם האם, עם האם ובת זוגתה ופגישה נוספת עם האב, קיימה שיחות טלפוניות עם הצדדים וביקרה בבית האם שם פגשה את הקטינה וכמו כן התייעצה עם גורמים מקצועיים שונים. 4 14. בתסקיר התייחסה העו"ס בין היתר לסיבת המעבר ,להשפעה אפשרית של המעבר על הקשר בין הקטינה לאב ולטובת הקטינה . בדיונים שנתקיימו בפני נחקרה העו"ס על התסקיר וגם הצדדים נחקרו על תצהירי העדות הראשית אשר הגישו. כמו כן שוחח בית המשפט ישירות עם הקטינה בלשכתו בנוכחות נציגת יחידת הסיוע ושמע את קולה (תרשומת חסויה של השיחה סרוקה בתיק). יצוין כי אין בתסקיר שהוגש מספרי עמודים או חלוקה לסעיפים דבר המקשה על ההפניות ולפיכך צויינו בהפניות לתסקיר מספרי העמודים בלבד. סיבת המעבר 15. כפי העולה מן התסקיר ומעדות האם ,האם מנמקת בקשתה בכך שיוקר המחיה הקיים באיזור תל אביב בכלל ובפרט יוקר שכר הדירה גורמים לה לקשיים כלכליים היא נאלצה לעבור דירה לאחרונה ולא ברור אם תצליח לעמוד בתשלומי שכר הדירה החדשה העולים על משכורתה . היא מבקשת למצוא דירה אשר תוכל להתגורר בה לאורך זמן ובכל להעניק לבתה יציבות וביטחון דבר שאינו אפשרי במצב הקיים . כמו כן אין לאם מערכות תמיכה בתל אביב . מצב זה גורם לאישה מצוקה ותסכול . (עמ' 2 לתסקיר). 16. לטענת המבקשת עלויות המחייה בx נמוכות משמעותית מעלויות המחייה בתל אביב כך, שבמעבר יתאפשר לאם לגדל את בתה ברווחה כלכלית יחסית ובסביבה מתאימה יותר לילדים ובמטרה לאפשר לה חיים יציבים וראויים ללא מעברים נוספים.
פסק דין |17/04/2017 |משפחה – ירושלים
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
לבסוף, יוער כי מסקנתי הפרשנית שלעיל, לפיה הסמכות העניינית לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, מתיישבת אף עם מצב הדברים בפועל, שכן כפי שציין היועץ המשפטי לממשלה בתשובתו לבקשה דנן, בתי המשפט לענייני משפחה דנים דבר יום ביומו בתובענות נזיקיות בגין מעשים מיניים בתוך המשפחה (ראו: תמ"ש (משפחה י-ם) 2160/99 ל' נ' ל' ( 31.8.2005 ); תמ"ש (משפחה ת"א) 40811-10-10 ד' פ' נ' עזבון ס' פ' ( 16.5.2013 ); תמ"ש (משפחה ב"ש) 7672-06-15 פלונית נ' אלמוני ( 6.2.2018 ); תמ"ש (משפחה אשד') 4860-04-15 פלונית נ' אלמוני ( 19.9.2019 )). כידוע, בפרשנותו של דבר חקיקה יש ליתן משקל אף לפרקטיקה הנוהגת (ראו: עע"ם 4562/15 עיריית תל אביב נ' א. ש. נכסים ובנין (1989) בע"מ, פסקה 20 ( 31.1.2017 ); ע"א 3847/16 עגלי תל שווק בקר בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 11ג ( 11.3.2018 )), וזו תומכת, כאמור, בפרשנות המתוארת לעיל, העולה מהוראות החוק הרלוונטיות ומתכליתן. 15 סיכום 34. נוכח כל המקובץ, אני סבורה כי סעיף 1(2) לחוק מקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכליות בית המשפט לענייני משפחה, עם המסגרת הדיונית והראייתית הגמישה הנוהגת בגדרו ועם הפרקטיקה הנוהגת. 35. יישום הדברים שלעיל על ענייננו, מוליך למסקנה כי תביעת המבקשת נגד אביה-המשיב, בגין המעשים המיניים החמורים אשר נטען כי הלה ביצע בה, באה בגדר "תובענה אזרחית.
פסק דין |10/02/2020 |בית המשפט העליון
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
רע"א 6854/00- היועץ המשפטי לממשלה נגד 1. מיכאל זמר
שמות השופטים: ברקד דורנר,י אנגלרד
(ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. עם הנושאים, המוגדרים כ"ענייני משפחה" בסעיף 1(2) לחוק בית-המשפט למשפחה נמנית גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. . . ". ואילו המונח "בן משפחה" לעניין זה כולל אף "בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו". לעניין החוק נחשבים, אם כן, בני זוג ידועים בציבור לבני משפחה ולבית-המשפט לענייני משפחה מסורה הסמכות לדון בעניינם, ככל שהוא בגדר "ענייני משפחה". ברי, כי ענייני ממון בין בני זוג ידועים בציבור הנם, במהותם, עניינים שבתוך המשפחה. השאלה המתעוררת היא, אם בגדרי החוק מוסמך בית-המשפט לענייני משפחה לאשר הסכם ממון בין השניים, אף אם אין תלויה ועומדת ביניהם תובענה, ולחלופין אם הסמכות מוקנית לבית-המשפט אף אם תובענה כאמור עומדת, אך אין בין בני הזוג סכסוך משפטי קונקרטי. כידוע, בפרשנות דבר חקיקה יש להעדיף את אותו פירוש, המקיים הרמוניה בין הוראותיו של דבר חקיקה זה לבין הדין הכללי, ועל אחת כמה וכמה בין ההוראות לבין עצמן. משכך, הפירוש הראוי לחוק הוא, כי ההוראה המסמיכה את בית-המשפט לאשר הסכם אף בהעדר תובענה, הינה חריג לכלל, הדורש קיומה של תובענה שעילתה סכסוך בין הצדדים, כתנאי להכרה בעניין כעניין שבסמכות בית-המשפט. מכאן, כי על-פי לשון החוק, אף בהעדר סכסוך בין בני הזוג הידועים בציבור, ומקל וחומר בעת קיום סכסוך אך בהעדר תובענה, מוסמך בית-המשפט לאשר הסכם בענייני ממון, שהשניים הם צדדים לו.
פסק דין |01/07/2003 |בית המשפט העליון
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |10/09/2014 |בית המשפט העליון
בש"א (תל-אביב) 7028/98- פלונים נגד פלונים
שמות השופטים: שוחט שאול
את סמכות השיפוט המקורית של ביהמ"ש לעניני משפחה מצאנו בס' 51 (א) (5) 51(ג) לחוק ביהמ"ש , תשמ"ד – 1984. על פי סעיפים אלה, ביהמ"ש שלום אשר הוסמך בביהמ"ש לעניני משפחה, כאמור בחוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה – 1995(ר' ס' 2 (א) לחוק האמור) ידון ב"עניני משפחה", כמשמעותם בחוק זה. ב. ס' 1 לחוק קובע מהם הם אותם 'עניני משפחה': 1. תובענה בעניני המעמד האישי כמשמעותם בדבהמ"ב 1922 – 1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים. 2. תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, 'יהא נושאה או שוויה אשר יהא'; 3. תובענות בענינים מסויימים: 'מזונות או מדור' 'אבהות או אמהות' 'החזרתו של קטין חטוף. . . ' 4. תובענות לפי חוקים מסויימים כמפורט בס' 6) 1) לחוק. ג. מעיון בהגדרות דלעיל מצאנו כי ביהמ"ש קונה סמכות אוטומטית, לדון מבחינה ענינית בתובענות בענינים מסויימים (ס' 5) ;(4) ;(3) 1); בתובענות לפי חוקים ו/או דינים מסויימים (ס' 6) ;(1) 1) ובנוסף, קונה הוא סמכות לדון ענינית בתובענות אזרחיות 'שעילתן סכסוך בתוך המשפחה' כאשר הצדדים להן הם 'בני משפחה' כהגדרתם בס' 1 לחוק (ס' 2) 1)). ד. הסמכות העניינית המוקנית לביהמ"ש לעניני משפחה לדון בענינים הנ"ל היא סמכות יחודית. בתובענות לפי חוקים ו/או דינים מסויימים גדר החוק הוא המקנה את הסמכות היחודית; בתובענות בעניינים מסויימים גדר הענין הוא המקנה את הסמכות היחודית ; בתובענות אזרחיות בין בני משפחה כהגדרתם בחוק, 'מהות הסכסוך וטבעו' כסכסוך בתוך המשפחה אשר היווה את המקור או את הסיבה להגשת התובענה, הוא המקנה את הסמכות היחודית.
החלטה |27/12/1998 |משפחה – תל אביב
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |21/05/2005 |מחוזי – ירושלים
ת"א (בת ים) 38453-02-22- חברה פלונית עי נגד חברה אלמונית עי
שמות השופטים: יאיר חסדיאל
ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)) עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005)" 8. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 , מורה כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה", סעיף 1(2) לחוק מכליל באמור: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא", ומוסיף ומגדיר מי הוא לעניין זה "בן משפחתו" של "אדם". על פי לשונו של הסעיף, על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יקנה סמכות לדון בהליך, יש צורך אפוא בהתקיימותם שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – כי התובענה הנידונה מתנהלת בין בני משפחה כהגדרתם בו, והתנאי השני – כי המדובר בתביעה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".
החלטה |01/02/2023 |שלום – בת ים
ת"ק (צפת) 66795-08-24- אלון עופר נגד ' זוהר עופר
שמות השופטים: יוסף פיניאן
סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע את ההגדרה ל"ענייני משפחה" כך: (2) "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו-"בן משפחתו"-(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג". סעיף 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע את הסמכות העניינית כך: "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בהלכה שנקבעה בבית משפט העליון בבע"מ 3885/18 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 24.6.2019 ) בפסק הדין של כבוד השופט נ' הנדל, הדן בשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, נקבע כך: "הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נועדה להכיר בדומיננטיות של יחסי המשפחה בסכסוכים אזרחיים. הכרה זו מתבטאת בכך שבית המשפט לענייני משפחה אמור לדון לא רק בסכסוכים שהדגש המשפחתי בהן בולט וברור, כגון משמורת ודיני צוואות וירושות, אלא גם בתביעות כספיות בין אחים. הנחת המחוקק היא-ולטעמי המציאות המשפטית מוכיחה את נכונותה-כי לעיתים הקשר המשפחתי כה חזק ודומיננטי עד שהוא צובע את כל ההליך, אפילו שניתן להכריע בסכסוך בלי להידרש ליחסי המשפחה. לשון אחר, גם בסכסוך אזרחי שהכלים לפתרונו מצויים בחוק החוזים, למשל, הרקע המשפחתי בעל משקל מספיק כדי להצדיק דיון בערכאה שהתמחותה בכך. כאשר המרכיב המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש העילה-"תובענה אזרחית. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה"-הוא אינו רק נתון רקע בסכסוך, אלא מרכיב ממשי בהבנת שורשי הסכסוך ובעיצוב הפתרון הראוי.
פסק דין |06/09/2024 |תביעות קטנות – צפת
ת"א (כפר סבא) 17814-03-23- רומי שוורץ נגד אביעד קורסיה
שמות השופטים: איתי רגב
במקום אחר (ת"א 14316-01-22) כבר כתבתי כי שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוסדרה בחוק הנושא את שמו, ולו הסמכות הייחודית לדון בתביעות שבסמכותו ("עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה" – ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק)). "עניני משפחה" מוגדרים בס' 1 לחוק והם כוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס' 1(2) לחוק). 23. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) העדיף את הפרשנות המצמצמת וקבע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. 24. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח
החלטה |04/11/2023 |שלום – כפר סבא
רע"א (ירושלים) 20506-01-15- יהודה אליהו נגד עדנה ישראל פור
שמות השופטים: צבי סגל
בבסיס תכלית זו נעוצה התפיסה, כי "הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו, לעיתים אף תחת קורת גג אחת" (מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן, "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות", משפחה במשפט ב1, עמ' 2 (תשס"ט)). 12. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים, במובן זה ש"ענייני משפחה", כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, ( 29.4.12 )). 13. סעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעים את סמכותו העניינית של בית המשפט למשפחה. סעיף 1(2) לחוק קובע, כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות לדון בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. בהתאם להוראת החוק, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד – זהות הצדדים: חייבת להתקיים קרבה משפחתית בין הצדדים לתובענה, כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק; השני – מהות הסכסוך: עילת פרוץ הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. כלומר, הסמכות מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה והסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (הלכת חבס, שם, עמ' 344). 5 14. ראשית, יש לבחון האם הצדדים עונים בכלל על ההגדרה של "בני משפחה". השאלה הנשאלת בתיק דנא הינה האם יש ליתן לביטוי "ידועה בציבור" המופיע בסעיף 1(2)(א) לחוק – פרשנות מרחיבה, הכוללת גם ידועה בציבור לשעבר.
פסק דין |30/04/2015 |מחוזי – ירושלים
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969
סעיף: 1. סמכות בית המשפט לעניני משפחה ובתי הדין הדתיים
1. (א) עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לעניני משפחה (בחוק זה – בית המשפט) אלא אם כן על פי הוראות חוק זה נתונה סמכות השיפוט לבית דין דתי. (ב) חוק זה לא יחול אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, למעט במקרים אלה: (1) שני בני הזוג הם בני עדה נוצרית אחת המקיימת בישראל בית דין דתי ואולם לאותו בית דין אין סמכות שיפוט מבחינה בין–לאומית להתיר את נישואיהם; (2) שני בני הזוג הם בני עדה דתית אחת, למעט יהודים, ואולם לבית הדין הדתי הנוגע בדבר אין סמכות שיפוט מבחינה בין–לאומית להתיר את נישואיהם, ובלבד שראש בית הדין הודיע, בהודעה כללית לנשיא בית המשפט העליון, כי אינו מתנגד להחלת הוראות חוק זה במקרים אלה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 8. סדרי דין וראיות
8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין. (ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
4. (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק למעט סעיף 1(6)(ח) לחוק. (ב) בית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע מוסמך במחוז הדרום לדון בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969
סעיף: 5. ברירת הדין בבית המשפט לעניני משפחה
5. (א) בית המשפט לעניני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בענין לפי סדר ההעדפה הבא: (1) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג; (2) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג; (3) הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג; (4) הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין – ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין. (ב) באין דין שיחול לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין. (ג) הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין. (ד) לענין סעיף זה, "מקום מושב" – כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©