הליכי גירושין בירושלים מאופיינים במורכבות משפטית ייחודית, הנובעת ממערכת משפטית דואלית ומהמאפיינים המיוחדים של העיר. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית והפרקטית של ייצוג בהליכי גירושין בירושלים, תוך התמקדות בהיבטים הייחודיים של הליכים אלה בעיר, בהתבסס על הפסיקה העדכנית והניסיון המעשי בתחום.
הליכי גירושין בירושלים מתנהלים במערכת משפטית ייחודית הכוללת מספר ערכאות מקבילות, דבר המחייב ייצוג משפטי מיומן ומבין:
בית הדין הרבני האזורי בירושלים – בעל סמכות ייחודית בענייני גירושין וקידושין של יהודים בישראל. בית הדין ממוקם במרכז העיר ומטפל במאות תיקי גירושין מדי שנה.
בית הדין הרבני הגדול בירושלים – משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים האזוריים, והוא בעל סמכות שיורית בענייני נישואין וגירושין.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים – מוסמך לדון בעניינים אזרחיים הנלווים לגירושין, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, ואף בהסדרת יחסי ממון בין בני זוג.
כפי שנקבע בפסיקה:
בג"צ 6303/09, פלוני נגד ראש ההוצאה לפועל (ניתן ב-09/09/2009):
"במסגרת הדיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים המליצה העובדת הסוציאלית, המשיבה 11, להעביר את המשמורת על הילדים למשיבה 10 ולצמצם בהסדרי המשמורת של העותר, ובית הדין הרבני האזורי אימץ את עמדתה בהחלטה"
פסק דין זה מדגים את תפקידם המשמעותי של גורמי מקצוע, כגון עובדים סוציאליים, בהליכי גירושין בירושלים, ואת הצורך בייצוג משפטי המודע למשקל חוות הדעת המקצועיות בקבלת החלטות שיפוטיות.
ירושלים, כעיר בירה בעלת מגוון אוכלוסיות, מציבה אתגרים ייחודיים בפני עורכי דין המייצגים בהליכי גירושין:
מגוון תרבותי ודתי – ריבוי אוכלוסיות הכולל חרדים, דתיים, חילוניים, יהודים וערבים, המחייב רגישות תרבותית ודתית בייצוג.
מורכבות כלכלית – פערים כלכליים משמעותיים בין שכונות ואוכלוסיות, המשפיעים על סוגיות כמו מזונות, מדור ורמת חיים.
סוגיות נדל"ן מורכבות – ערך נדל"ן גבוה, סוגיות של דיור מוגן, בתים משותפים עם משפחות מורחבות, ונכסים בעלי ערך היסטורי.
רגישות פוליטית – במקרים מסוימים, במיוחד במזרח ירושלים או בשכונות מעורבות, עשויות להתעורר סוגיות הנוגעות למעמד תושבות או אזרחות.
תפקידו של עורך הדין בהליכי גירושין בירושלים הוא מורכב ורב-ממדי, וכולל היבטים משפטיים, רגשיים ומעשיים:
ת"ק (ירושלים) 2948/03, אשכנזי אבינועם נגד זנט אוסטניאזוב (ניתן ב-05/02/2004):
"התובע ייצג את הנתבעת בהליכים שניהלה כנגד בעלה לשעבר, בבית המשפט לעניני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים… בין השניים נחתם הסכם שכר טרחה לפיו על הנתבעת לשלם לתובע סכום מסויים עבור שירותיו, וכן סכום נוסף עבור כל ישיבה."
פסק דין זה מדגיש את חשיבות הסכם שכר הטרחה בייצוג בהליכי גירושין, ואת העובדה שעורך דין מיומן עשוי לייצג באותו תיק הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני.
ייעוץ משפטי מקיף – הסבר על ההליכים השונים, הזכויות והחובות, והאפשרויות העומדות בפני הלקוח.
תכנון אסטרטגי – קביעת אסטרטגיה משפטית מתאימה, לרבות בחירת הערכאות המתאימות להגשת תביעות שונות.
ייצוג בדיונים – הופעה בדיונים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, הגשת בקשות ותגובות.
ניהול משא ומתן – ניהול משא ומתן עם הצד שכנגד במטרה להגיע להסכם גירושין מוסכם.
עריכת הסכמים – עריכת הסכמי גירושין והסכמי ממון באופן שיבטיח את האינטרסים של הלקוח.
ליווי בהליך הגט – סיוע בהליך הגט בבית הדין הרבני, ווידוא שהגט ניתן וסודר כהלכה.
אכיפת הסכמים – ליווי בשלב יישום וביצוע הסכם הגירושין, לרבות אכיפתו במקרה של הפרות.
חשוב להדגיש את המורכבות של ייצוג בהליכי גירושין, ואת הסטנדרט המקצועי הגבוה הנדרש:
ת"א (תל אביב) 8157-05-15, פלוני נגד דוד קירשנבוים (ניתן ב-13/07/2017):
"המחבר מבחין בין גישת הפסיקה לתחומי עשייה שונים של עו"ד. לא דין התרשלות בליווי עסקת מקרקעין כייצוג בבית המשפט. מכאן, אנו למדים שרק כאשר הוכח לביהמ"ש באופן ברור, כי עורך הדין התרשל בייצוג, וכי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק יימצא עורך הדין כמעוול ברשלנות."
פסק דין זה מדגיש את הסטנדרט המחמיר המופעל בבחינת התרשלות עורכי דין בייצוג בהליכים משפטיים, לרבות בתיקי גירושין.
ריבוי ערכאות – הצורך לנהל הליכים במקביל בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.
תחרות סמכויות – התמודדות עם "מירוץ הסמכויות" בין הערכאות השונות והשלכותיו האסטרטגיות.
רגישות תרבותית – התמודדות עם מגוון אוכלוסיות, שפות ותרבויות הדורשת גישה רגישה ומותאמת.
עומס על המערכת – עומס רב על מערכת בתי המשפט ובתי הדין בירושלים, הגורם לעיכובים ודורש התמודדות מיוחדת.
אחד השיקולים האסטרטגיים המרכזיים בייצוג בהליכי גירושין בירושלים הוא בחירת הערכאה המתאימה לדיון בנושאים השונים:
שיקולי סמכות – בחינה של סמכויות הערכאות השונות והאפשרות לכריכת נושאים לבית הדין הרבני.
שיקולים פרקטיים – התחשבות בגורמים כמו מהירות הדיון, עומס, היכרות עם השופטים והרכבי בית הדין.
שיקולים מהותיים – בחינה איזו ערכאה עשויה להעניק פתרון מיטבי ללקוח בנושאים כמו מזונות, משמורת וחלוקת רכוש.
שיקולי עיתוי – תזמון הגשת התביעות לערכאות השונות עשוי להיות קריטי במסגרת "מירוץ הסמכויות".
נוכח ריבוי ההליכים המתנהלים במקביל, נדרש תיאום קפדני:
הימנעות מהחלטות סותרות – פעולה להימנעות ממצב בו ערכאות שונות מקבלות החלטות סותרות.
שימוש אסטרטגי בהחלטות – שימוש בהחלטות שהתקבלו באחת הערכאות כדי לקדם את עמדת הלקוח בערכאה אחרת.
עדכון הערכאות – עדכון שוטף של הערכאות השונות בהתפתחויות בתיק ובהחלטות שהתקבלו בערכאות אחרות.
מניעת כפל הליכים – הימנעות מניהול אותם נושאים בערכאות שונות במקביל, דבר העלול להוביל לסיבוכים.
ניהול הליכי גירושין בירושלים כולל לעתים קרובות משא ומתן מקביל להליכים המשפטיים:
פתיחות להסדרים – שמירה על פתיחות להגעה להסכם גם במקביל לניהול הליכים משפטיים.
שימוש בהליכים כמנוף – שימוש בהליכים המשפטיים כמנוף לחץ לקידום הסכם מיטבי.
הערכה מתמדת – הערכה מתמדת של כדאיות המשך ההליכים המשפטיים אל מול אפשרות להסכם.
שימוש במגשרים – במקרים המתאימים, שימוש בהליכי גישור מקצועיים במקביל להליכים המשפטיים.
בהליכי גירושין בהם מעורבים ילדים, נדרש עורך הדין לאזן בין:
אינטרס הלקוח – ייצוג נאמן של אינטרס הלקוח בנושאים כמו משמורת והסדרי שהות.
טובת הילדים – הבנה כי בסופו של דבר, בית המשפט ובית הדין יפסקו לפי עיקרון טובת הילד.
יחסים עתידיים – התחשבות בצורך של ההורים להמשיך ולתפקד כהורים משותפים גם לאחר הגירושין.
רגישות למצב הרגשי – הבנת המצב הרגשי המורכב של הלקוח והילדים, ומתן ייעוץ רגיש ומותאם.
הטיפול בתיק גירושין בירושלים מתחיל בפגישת ייעוץ ראשונית מקיפה:
לאחר הערכת המצב, נדרשת בחירה מושכלת של אסטרטגיה משפטית:
בשלב זה מוגשות התביעות לערכאות הרלוונטיות:
במקביל להליכים המשפטיים, מתנהל לרוב משא ומתן:
ייצוג בדיונים הוא מרכיב מרכזי בעבודת עורך הדין:
במקרים רבים, הליכי גירושין מסתיימים בהסכם:
לאחר גיבוש ההסכם, יש לאשרו בערכאות המתאימות:
הליך סידור הגט הוא שלב קריטי בתהליך:
לאחר השלמת הגירושין, נדרש מעקב אחר ביצוע ההסכם:
עורך דין לענייני גירושין בירושלים נדרש להכיר היטב את המערכת המשפטית המורכבת בעיר, הכוללת את בית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה, וערכאות נוספות. מורכבות זו, יחד עם המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית העיר, מציבה אתגרים משמעותיים ודורשת מומחיות ספציפית.
מומחיות בשתי המערכות – יש חשיבות רבה לבחירת עורך דין המתמחה הן בהליכים בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה, ומכיר היטב את הפרקטיקה בשתי המערכות בירושלים.
תכנון אסטרטגי מראש – נדרש תכנון אסטרטגי מדוקדק של התיק, לרבות בחירת הערכאות המתאימות, עיתוי הגשת התביעות והקביעה אילו נושאים לכרוך יחד.
רגישות תרבותית – מומלץ לבחור עורך דין המגלה רגישות למאפיינים התרבותיים והדתיים של הלקוח ושל הצד השני, במיוחד בעיר מגוונת כמו ירושלים.
התמחות בגישור – עורך דין בעל הכשרה או ניסיון בגישור עשוי להצליח יותר בהשגת הסכמות ובהפחתת העימות, דבר שיכול לחסוך ללקוח זמן, כסף ועוגמת נפש.
זמינות ומענה – חשוב לבחור עורך דין זמין, המספק מענה מהיר לשאלות ולצרכים דחופים, במיוחד בשלבים קריטיים של ההליך.
שקיפות בשכר טרחה – יש להקפיד על הסכם שכר טרחה ברור, המפרט את העלויות הצפויות והשירותים הכלולים, למניעת אי-הבנות ומחלוקות עתידיות.
ראייה מערכתית – חשוב לבחור עורך דין בעל ראייה מערכתית, המסוגל לבחון את כל היבטי הגירושין (משפטיים, כלכליים, רגשיים) ולספק פתרון כולל ומותאם אישית.
לסיכום, ייצוג אפקטיבי בהליכי גירושין בירושלים מחייב מומחיות משפטית, הבנה מעמיקה של המערכת המשפטית המקומית, ויכולת לפעול ברגישות ובמקצועיות. בחירה נכונה של עורך דין מנוסה, המכיר את המאפיינים הייחודיים של הליכי גירושין בירושלים, היא צעד מכריע בהשגת תוצאה מיטבית בהליך מורכב ורגיש זה.
בג"צ 6303-09- פלוני נגד ראש ההוצאה לפועל
שמות השופטים: ע ארבל,א רובינשטיין,א חיות
בעתירה שלפנינו מציין העותר כי לאחר מתן פסק-הדין בבג"ץ 6736/05 הסכימו הצדדים להמשיך להתדיין בסוגיית המשמורת ובסוגיית הטיפול הנפשי של הקטינים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים בפני הרכב דיינים חדש, נוכח סירובו של העותר להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפני המשיב 2 שהחלטותיו, כך לטענת העותר, מוטות לטובת המשיבה 10. במסגרת הדיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים המליצה העובדת הסוציאלית, המשיבה 11, להעביר את המשמורת על הילדים למשיבה 10 ולצמצם בהסדרי המשמורת של העותר, ובית הדין הרבני האזורי אימץ את עמדתה בהחלטה מיום 16.6.2009 . ערעור שהגיש העותר על החלטה זו תלוי ועומד בבית הדין הרבני הגדול. 2. בעתירה שלפנינו מעלה העותר שורה של טענות ביחס להליכים שהתנהלו בעניינו בבית הדין הרבני, בבית המשפט לענייני משפחה ובהוצאה לפועל. אשר להליך בבית הדין הרבני טוען העותר כי לא הייתה כל עילה להתערב בהסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק-דין וכי ההחלטה בעניין המשמורת שגויה והיא ניתנה עקב סירובו של בית הדין הרבני האזורי לבטל את הצו הזמני בעניין המשמורת. העותר טוען כי אין זה סביר לנהל הליכים משפטיים ביחס לגירושין במשך למעלה משש שנים, כי "יש לשים קץ למסע ייסורים זה" וכי אף שבית משפט זה אינו נוהג להתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים יש מקום למתן סעד מן הצדק במקרה דנן נוכח התמשכות ההליכים בנושא המשמורת ונוכח העובדה שההליכים בבית הדין הרבני האזורי ובבית המשפט לענייני משפחה התנהלו באופן בלתי הגון כלפיו. במישור הכללי מבקש העותר כי ייקבע שבני זוג חופשיים לקבוע לעצמם הסכמי גירושין כראות עיניהם מבלי שמערכת המשפט ושירותי הרווחה יתערבו בהם כל עוד לא הוכח מעל לכל ספק כי ההסדר פוגע חד-משמעית בטובת הילדים.
פסק דין |08/09/2009 |בית המשפט העליון
ת"פ (ירושלים) 2760/07- מדינת ישראל נגד זלמן יעקב
שמות השופטים: יחזקאל ברקלי
סעיף 192 לחוק. 2. א. עפ"י פרק העובדות בכתב האישום, ניהל הנאשם, בתקופה הרלוונטית, הליך גירושין בבית הדין הרבני בירושלים. בראש ההרכב עמד הרב חיים רוזנטל (להלן "המתלונן"). ב. ביום שישי, 12.11.04 , סמוך לכניסת השבת, שלח הנאשם מכתב באמצעות שליח לבית המתלונן בו הודיע על כוונתו לתבוע את המתלונן בגין נזקים שגרם לו ולילדיו בניהול הליך הגירושין. עוד הציע למתלונן לבחור את המותב שבפניו תתנהל התביעה (להלן "המכתב"). ג. בעת קבלת המכתב מהשליח, קרא המתלונן את הכותרת והחזירו לשליח בכעס. ד. כעבור שבועיים, שלח הנאשם את המכתב בשנית בדואר רשום. ה. שני המכתבים נמסרו לפני שניתנה ההחלטה בעניין המשמורת על ילדי הנאשם. 3. התביעה מאשימה את הנאשם בניסיון להשפיע באופן לא הוגן, על תוצאות הליך שיפוטי, באמצעות שליחת דברי שידול או בקשה לשופט, ובאיום על אדם בפגיעה שלא כדין בנכסיו ובשמו הטוב בכוונה להפחידו. השתלשלות ההליך 4. ביום 01.05.08 נעתרתי לבקשתה של המאשימה, לחקור את המתלונן בדרך של הצגת שאלות בכתב, לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב, תשמ"ב-1982. 5. ביום 18.05.08 הסכימו הצדדים כדלקמן: א. כתב האישום יתוקן, ותימחק ממנו המילה "סמוך" בסעיף 3, המתייחסת למועד שבו היתה צריכה להינתן החלטת המתלונן בהליך שהתנהל בפניו. ב. ראיות המאשימה הוגשו בהסכמה וללא חקירה (מוצגים ת/1-ת/5). ג. יוגשו סיכומים בכתב בשאלה המשפטית: האם המכתב (ת/1) מהווה את העבירות המיוחסות לנאשם הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה ולא נשמעו עדים. 6. בסעיף 4 עמ' 2 לסיכומיה, טוענת המאשימה כי ביהמ"ש קבע שהנאשם לא יוכל להתגונן בטענה של העדר מודעות נפשית לאחד מרכיביה העובדתיים של העבירה או בטענה של העדר כוונה פלילית בזמן עשייתה.
הכרעת דין |29/11/2008 |שלום – ירושלים
ת"ק (ירושלים) 2948/03- אשכנזי אבינועם נגד זנט אוסטניאזוב
שמות השופטים: רם וינוגרד
1. התובע ייצג את הנתבעת בהליכים שניהלה כנגד בעלה לשעבר, בבית המשפט לעניני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים. בין השניים נחתם הסכם שכר טרחה לפיו על הנתבעת לשלם לתובע סכום מסויים עבור שירותיו, וכן סכום נוסף עבור כל ישיבה. בפועל שילמה התובעת חלק מהסכום, והתביעה הוגשה בשל יתרת הסכום, כחודשיים לאחר שהנתבעת הודיעה לתובע כי היא חפצה להפסיק ולהשתמש בשירותיו כמייצגה. 2. הנתבעת העלתה בכתב הגנתה טענות הן בנוגע לסערת הרגשות בה היתה נתונה בעת החתימה על הסכם שכר הטירחה ולמצוקתה, והן בנוגע לדרך התנהלותו של התובע בניהול ענייניה. היא אף הגישה כנגדו תלונה ללשכת עורכי-הדין. כן התברר כי עד למועד הדיון עלה בידיה להתגרש מבעלה לשעבר. טענותיה של הנתבעת לא הועלו בדרך של תביעה שכנגד, אולם בישיבה מיום 4.2.04 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה כי הם מסמיכים את בית המשפט להכריע במלוא הסכסוכים שביניהם, ומוסכם עליהם כי פסק-הדין יסלק את כל טענותיהם ההדדיות. עוד הסכימו הצדדים כי הנתבעת תמשוך את תלונתה כלפי התובע ותבקש מבית הדין המשמעתי שלא לדון בה. הצדדים הסכימו כי פסק-הדין ינתן על דרך הפשרה וללא הנמקה, והעניקו לי לצורך כך את הסמכות לפעול על פי הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984. 3. הצדדים טענו בפני בהרחבה, והגישו מסמכים רבים מטעמם. מעיון במסמכים עולה כי אכן נעשתה מטעם התובע מלאכה רבה, וכי גם בתקופה לגביה יצא קיצפה של הנתבעת הוא לא שבת ממלאכה. באותה עת הוציא תחת ידו מספר פניות לב"כ הבעל בעניין טיוטות הסכמי גירושין, ופעל לאכוף פסק-דין בעניין מזונות הקטין. עם זאת, לא נקבעו דיונים בפני בית הדין הרבני באותה עת, ולעניין זה מסרו הצדדים את גירסאותיהם.
פסק דין |04/02/2004 |שלום – ירושלים
ת"א (תל אביב) 8157-05-15- פלוני נגד דוד קירשנבוים
שמות השופטים: עדי הדר
זאת ועוד, קיומה של לשכת עורכידין שהחברות בה חובה והמכפיפה את חבריה למנגנונים משמעתיים מהווה אף הוא גורם מרתיע ומרסן היכול להפחית את הצורך של ביתהמשפט להתערב במעשיו של עורךהדין. בתחימת הגבול על ביתהמשפט לתת את דעתו על מספר רב של שיקולים ואינטרסים מתנגשים. חלקם מאפיין את שיטת המשפט בכללותה, אך חלקם רלוונטי רק לתחומים מסוימים. " (שם, בעמ' 64) 28 129. המחבר, מצביע על המגמה של מיעוט פסיקות נגד עורכי דין בתחום האחריות המקצועית ככל שהיא קשורה לייצוג בדיון משפטי, כאשר לשיטתו תופעה זו של מיעוט פסיקות רצויה ברוב המקרים. המחבר מבחין בין גישת הפסיקה לתחומי עשייה שונים של עו"ד. לא דין התרשלות בליווי עסקת מקרקעין כייצוג בבית המשפט. מכאן, אנו למדים שרק כאשר הוכח לביהמ"ש באופן ברור, כי עורך הדין התרשל בייצוג, וכי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק יימצא עורך הדין כמעוול ברשלנות. 130. לענייננו, לאחר שבית הדין האזורי, אישר את הסכם הגירושין, התקיימו בין הצדדים הליכים רבים נוספים בגין עניין הכתובה (מעבר לתביעות האחרות שהתנהלו ביניהם), הליכים אשר לטענת התובע נגרמו כתוצאה מרשלנות הנתבע. אולם, מעיון בהליכים השונים עולה שהיו מספר אבני דרך שבהם יתכן והתובע במו ידיו גרם להסלמה ולנזק. כך למשל נשאלת השאלה, האם תביעת הנגישה שהגיש התובע לאחר הגירושין היא שגררה את תגובת הגרושה ע"י הגשת תביעת כתובה ומהווה גורם זר מתערב אחרת, כיצד ניתן להבין מדוע המתינה כשנה בטרם הגשת תביעת הכתובה (לעניין זה ראה דבריה של הגרושה בכתב התביעה לתשלום הכתובה ת/5 לפיהם "לאחר גירושי הצדדים קיוותה התובעת לשינוי חיובי בהתנהגות הנתבע ולהתמתנות בגישתו התוקפנית והלוחמנית").
פסק דין |12/07/2017 |שלום – תל אביב
בג"צ 7715/19- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי חיפה
שמות השופטים: ח מלצר,ע פוגלמן,ע גרוסקופף
בירושלים צד קשור: 3. פלוני 4. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ד בכסלו התש"ף ( 12.12.2019 ) בשם העותרת: עו"ד רענן כספי בשם המשיב 3: בשם הצד הקשור (היועץ המשפטי לממשלה): בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד ירון מידן עו"ד ערין ספדי-עטילה עו"ד רפי רכס פסק-דין המשנה לנשיאה ח' מלצר: 2 1. בפנינו עתירה במסגרתה ביקשה העותרת כי נורה: על בטלותן של החלטות בית הדין הרבני האזורי חיפה הנכבד שדנו בהסדרי הראיה שבין העותרת לבין המשיב 3 (להלן: הצדדים) וילדיהם (להלן: הסדרי ראיה); כי הסדרי הראיה יקבעו בהתאם להמלצות שירותי הרווחה וכי נורה על העברת ההתדיינות בין הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה ולחילופין לבית דין רבני אזורי אחר ולחילופי חילופין למותב אחר של בית הדין הרבני הנכבד. אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול. רקע 2. הצדדים נישאו כדת משה וישראל בתאריך 01.12.2009 ומנישואיהם נולדו שני ילדים משותפים. בתאריך 15.02.2016 התגרשו הצדדים בבית הדין הרבני האזורי חיפה (להלן: בית הדין) וחתמו על הסכם גירושין (להלן: ההסכם, או הסכם הגירושין), שאושר בבית הדין בתאריך 16.02.2016 וניתן לו תוקף של פסק דין. בהסכם הוסדרו, בין היתר, גם הסדרי ראיה וכן נאמר בו כי: "כל צד רשאי לפנות לכב' בית המשפט לענייני משפחה בקריות בבקשה מתאימה בכל עניין הנוגע לקטינים" (ההדגשה שלי – ח"מ). 3. טרם שחלפו שבועיים מאישור ההסכם, ולמרות ההוראה שנזכרה בפיסקה 2 שלעיל – הגישה העותרת בתאריך 24.02.2016 תביעה למשמורת לבית הדין. מאז מנהלים הצדדים מאבקים בלתי מתפשרים זה בזו וזו בזה, כאשר רק בתיק בית הדין כבר נמצאות מאות: בקשות, תגובות, החלטות, חוות דעת, תסקירים והודעות, ועוד היד נטויה, כאשר ילדיהם עומדים בתווך בין הניצים.
פסק דין |13/06/2020 |בית המשפט העליון
בג"צ 2687/23- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: י עמית,ד ברק ארז,י כשר
הדין הרבני הגדול ירושלים תיק 1018249/3 בשם העותרת: עו"ד טליה גיגי פסק-דין השופט י' עמית: עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), בגדרו תיקן בית הדין טעות שנפלה בפסק דין קודם שניתן בסכסוך שבין הצדדים. 1. העותרת והמשיב נישאו בשנת 1995, ועברו להתגורר בדירה שהייתה בבעלותה של העותרת עוד בטרם נישואיהם (להלן: הדירה). בשנת 1996 העבירה העותרת למשיב מחצית מהזכויות בדירה, והיא נרשמה על שם שניהם בחלקים שווים. עוד עולה כי בשלב מסוים לאחר מכן העביר המשיב לעותרת סך של 100,000 , לכאורה, בתמורה לחלקו בדירה. 2. בשנת 2002 חתמו העותרת והמשיב על הסכם גירושין שבו נקבע, בין היתר, כי המשיב יחזיר לעותרת את חלקו בדירה (להלן: הסכם הגירושין ו-סעיף הדירה, בהתאמה). בהמשך אותה שנה נתן בית הדין הרבני האזורי באשקלון (להלן: בית הדין האזורי) להסכם הגירושין תוקף של פסק דין. אלא שהעותרת והמשיב לא התגרשו, המשיכו לחיות יחד, וברבות השנים אף נולד להם ילד נוסף (חמישי במספר), עד אשר התגרשו סופית בשנת 2015. כחלק מסכסוך הגירושין מתנהלים בין העותרת למשיב הליכים שונים, ובכלל זה גם הליך בבית הדין הרבני האזורי, שבמסגרתו נתגלעה ביניהם מחלוקת באשר לבעלות בדירה, בעקבות סעיף הדירה שבהסכם הגירושין. בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי הסכם הגירושין בטל, משום שהעותרת והמשיב לא התגרשו בפועל זמן סביר לאחר שנחתם, ועל כן המשיב זכאי למחצית מערך הדירה, בהתאם לזכויותיו הרשומות. 3. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישה העותרת ערעור לבית הדין הגדול. בפסק דינו של בית הדין הגדול מיום 1.11.2022 (הנושא את הכותרת "החלטה", להלן: פסק הדין המוקדם) נקבע, בין היתר, כי קיים ספק באשר לתוקפו של הסכם הגירושין; וכי ללא קשר לכך, בנסיבות המקרה דנן קיים גם ספק רב אם הצדדים ביקשו לקיים את סעיף הדירה במנותק מהסכם הגירושין, אם לאו, ובכלל זה לנוכח העובדה שבשנת 2004 השיבה העותרת למשיב את הסך של 100,000 שנתן לה.
פסק דין |17/05/2023 |בית המשפט העליון
בע"מ 7628/17- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: נ הנדל,מ מזוז,ג קרא
מקרה כמו זה שלפנינו, שבו בטרם מוצו ההליכים במסלול בתי הדין המבקשת פנתה לערכאות האזרחיות לצורך הכרעה – מוביל להתמשכות הסכסוך בין הצדדים ופוגע ביחסי הערכאות. יש לעשות מאמץ למניעת דיונים מקבילים שעשויים להוביל להכרעות סותרות באותה הסוגיה ממש. יש בכך, כפי שביארה השופטת ד' דורנר בפסק דין פלמן, אף לבזבז זמן שיפוטי יקר ולפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. מודע אני לכך שעניין זה מורכב. לכן, יש לתת את הדעת לסוגיה בצורה מקיפה (ראו והשוו לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש בענין פלמן, וההתייחסות לכך לעיל). ובל נשכח את התנועה בה נמצאים הדברים כעת. כך בבית הדין הרבני וכך בבתי המשפט לענייני משפחה. איננו מצויים בתקופה בה סמכויות בית הדין, הלכה למעשה, הן דבר סטטי, אלא בכזו המתאפיינת בתהליכי שינוי והתפתחות. אף אם אלו עדינים, הם עקביים ומורגשים. ראיה אחת לכך היא המחקר האמפירי שהציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, ונידון לעיל. על פיו, כזכור, בשנים 2012-2010 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. תחושתי היא, על סמך הניסיון בשטח, תוך הכרה שלא מדובר בבדיקה אמפירית סדורה, היא כי בשנים האחרונות ישנם שינויים בכיוונים שונים בתחרות הסמכויות שבין בית הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה. נדמה כי העניינים טרם התיישבו וגלי הים עודם גבוהים. ועד שהעמימות תשקע והבהירות תשוב, נכון תמיד לבחון את הנחות העבר שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין. 32 הנקודה השלישית והאחרונה, בה אסיים את חוות דעתי, עוסקת בילד ובטובתו. מבלי למצות את הנושא יודגש עניין אחד, אשר הובא בפסק דין וינטר: ". . . בהתחשב עם הנסיונות שנתנסו בהם בני-זוג מרובים כתוצאה מפסקי-הדין שהוזכרו לעיל, קבע המחוקק הישראלי, כי בית-הדין הרבני יהא מוסמך לדון ולהכריע בכל ענין הכרוך בתביעתה גירושין, כדי שבני-הזוג יוכלו להסדיר בבת-אחת את כל עניניהם במשרד-הרבנות, ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות.
פסק דין |21/09/2019 |בית המשפט העליון
ע"א 184-75- שרה דויטש נגד שמואל דויטש
שמות השופטים: זוסמןמני,י כהן
שהיא בסמכות בית-הדין הרבני. בית-המשפט העליון פסק – א. (1) (בעקבות ביד"מ 1/60, ) ענין החזקת הילדים כרוך מעצם טיבו בתביעת הגירושין. (2) אפילו אם תוחל "הלכת הכנות" על תביעה להחזקת ילדים הכרוכה בתביעת גירושין, די יהיה לקבוע, לשם ביסוס סמכומו של בית-הדין, שעצם תביעת הגירושין היא כנה. (3) משהגיש הבעל את תביעתו לגירושין ולהחזקת הילדים לבית-הדין הרבני לפני שהגישה האשה תביעתה לבית-המשפט, מוסמך בית-הדין הרבני לברר את התביעה להחזקת הילדים כענין הכרוך בתביעת הגירושין של הבעל. ב. בית-הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת האשה למזונותיה, מכיון שהאשה הגישה את תביעתה זו לבית-הדין הרבני והיא לא הראתה כי הושם קץ לתביעה. הערות : 1. (א) לתחימת תחומים בין סמכותו של בית-דין רבני לבין זו של בית-משפט מחוזי, עיין : ע"א 181/71 – אסתר לריאה (לבית שרמן) נגד יוסף לריאה : פד"י, כרך כה (2), ע' 757. (ב) ל"ענין הכרוך בתביעת הגירושין", עיין : ע"א 666/70 – אלומה ו-גלית שלום נגד יהודה שלום : פד"י, כרך כה (2), ע' 701. (ג) עיין גם : פ' שיפמן, על פיצול השיפוט בין תביעת מזונות-האשה לבין עניני נישואין וגירושין, משפטים, כרך ד, ע' 374. ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, ירושלים (השופט י' בזק), מיום 18.2.75 , בתיק בקשה 283/74 (תימ"א 78/74). הערעור נדחה. ד' אבי-יצחק – בשם המערערים ; ע' מאק – בשם המשיב אזכורי חקיקה: חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) 3 תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים ע(א)(1) תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים ע(א)(6) תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים ע(א) אזכורי פסיקה: פסקי-דין של בית-המשפט העליון שאוזכרו : ביד"מ 1/60 – אפרים וינטר נגד אלה מסיה בארי: פד"י, כרך טו, ע' 1457, 1467, 1470.
פסק דין |18/06/1975 |בית המשפט העליון
8638/03 בגצ- העותרת פלונית נגד 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: המישנה ל מ חשין א פרוקציה,ס גובראן
השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עתירה זו מעמידה למבחן את שאלת סמכותו של בית הדין הרבני לפסוק במחלוקת רכושית בין בני זוג לאחר שתם הליך הגירושין ביניהם, ומתמקדת בטענה בדבר הפרת הסכם הגירושין על ידי אחד מבני הזוג. האם ענין הוא לסמכות בית הדין הרבני, או שמא מצוי הוא בסמכותה של ערכאת השיפוט האזרחית; ואם אמנם נתונה סמכות לבית הדין הרבני לדון ולפסוק בענין מהו מקור הסמכות, ומנין שואבת סמכות זו את כוחה; האם מן החוק, האם מהסכמת הצדדים בגדר בוררות, או אחרת, ומה אופייה וטיבה של סמכות זו 2. עניינה של העתירה בבקשת העותרת כי יבוטלו החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים הוא המשיב 1 – מיום 4.5.03 ומיום 9.6.03 , לפיהן נדחה ערעורה של העותרת על פסק דינו של בית הדין הרבני האיזורי בירושלים – הוא המשיב 2 – מיום 27.5.02 ועל החלטותיו מיום 5.3.01 ומיום 18.6.02 . רקע והליכים 3. העותרת והמשיב 3 (להלן "המשיב") נישאו זה לזו בשנת 1980 ולהם 3 ילדים. יחסיהם התערערו, והם פנו לבית הדין הרבני האיזורי בירושלים בשנת 1992 לצורך הסדרת הליך של גירושין. בגדרי אותו הליך, ביקשו בני הזוג מבית הדין האיזורי כי יאשר הסכם גירושין שכרתו ביניהם. באותו הסכם, הסכימו בני הזוג על מעשה הגירושין, על החזקת הילדים ומזונותיהם, ועל הסדרים כספיים ורכושיים שונים, כדלקמן: שלושת הילדים יהיו בחזקת האשה עד הגיעם לגיל 18 (סעיף 3); הבעל ישלם מזונות לילדים בסך 1,000 לחודש לכל שלושת הילדים עד הגיעם לגיל 18; גובה דמי המזונות כפי שנקבע בהסכם לא יועלה, וכנגד זה, יעביר הבעל את חלקו בדירת בני הזוג לאשה, לרבות חלקו בתכולת הבית ודברי הזהב, שיועברו כולם לבעלות האשה (סעיף 4(א) ו-(ב)); הבעל התחייב לסלק את יתרת הלוואת המשכנתא מדי חודש (סעיף 6(ג)).
פסק דין |05/04/2006 |בית המשפט העליון
בג"צ 5376-08- העותר שלום סמיה נגד 1. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב
שמות השופטים: א ריבלין,א פרוקציה,ח מלצר
בית המשפט למשפחה נתן מצידו פרשנות משלו להחלטת בית הדין האזורי, הנוגדת את זו שניתנה על ידי בית הדין הגדול. מה משמעותה המשפטית של החלטה זו בהתייחסותה להחלטת בית הדין הגדול שאלה זו מחייבת בחינת היחס בין סמכות בית הדין הרבני לסמכות בית המשפט למשפחה בנסיבות ענין זה. נתייחס לכך בקצרה. 19. סמכותו של בית הדין הרבני לדון בענייני נישואין וגירושין מוסדרת בהוראת סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן חוק השיפוט), ולפיה: "שיפוט בענייני נישואין וגירושין 1. ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". ענייני גירושין, שעל פי סעיף 1 לחוק השיפוט הם בסמכותו הייחודית של בית-הדין, כוללים את פירוק קשר הנישואין עצמו (בג"ץ 9611/00 נבאל נ' מרעי (לא פורסם, 4.4.2004 )). עניינים אחרים, הנילווים לגירושין, הוכנסו לגדר הוראת הכריכה, המעניקה לבית-הדין הרבני סמכות מקבילה לסמכותו של בית המשפט האזרחי. הוראת הכריכה קבועה בסעיף 3 לחוק השיפוט, וזו לשונה: "שיפוט אגב גירושין 3. הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין. . . " ההלכה הפסוקה הבחינה בין שני סוגי ענייני "נכרכים". עמד על כך בית המשפט בהבחינו בין שתי הקטיגוריות הבאות: "(1) עניין אשר לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בתביעה של גירושין. (2) כל ענין אחר, ואפילו לאו דוקא ענין של המעמד האישי, כגון פינוי דירה משותפת, אשר בפועל ממש 'נכרך' על ידי בן-הזוג בתביעת הגירושין הקונקרטית.
פסק דין |07/04/2010 |בית המשפט העליון
בגץ 8947/12- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי- ירושלים ואח
שמות השופטים: א רובינשטיין,נ הנדל,א שהם
השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה המופנית נגד הכרעותיהם של בית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק מס' 750808/01) ובית הדין הרבני הגדול בירושלים (בתיקים מס' 849537 ו-903902), שניתנו במסגרת הליך גירושין שהתנהל בין העותרת לבין משיב 3. על פי הנטען בעתירה, הכרעות אלה נגועות בחוסר סמכות, חוסר צדק טבעי, וחוסר תום לב, וניתנו שלא על פי חוקי בתי הדין הרבניים. 2. העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן: העותרת ומשיב 3 (להלן: "המשיב") נישאו זו לזה בשנת 1981. לזוג נולדו 3 ילדים, מתוכם 2 בגירים בני 28 ו-25 וקטין אחד בן 12. במחצית הראשונה של תקופת הנישואין, עד שנת 1997, עבדה העותרת לפרנסתה, כאשר במהלך 16 השנים האחרונות העותרת הינה עקרת בית. המשיב הינו שכיר בעל תפקיד ניהולי. במהלך שנת 2009 הגיש המשיב תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, אשר יחד עימה נכרכו תביעות בענייני הרכוש, המשמורת והמזונות. במהלך הדיון בתביעת הגירושין פנו הצדדים פעמיים לקבלת חוות דעת מומחים שונים, אשר ציינו כל אחד בתורו כי השבר הזוגי כה עמוק, עד שאין מנוס מגירושי בני הזוג. עוד יצוין כי במהלך ההליכים הזמינה העותרת משטרה בטענה שהמשיב נוקט כלפיה באלימות, ואולם מאוחר יותר הודתה שמדובר היה בתלונת שווא "היום אני יודעת ומצטערת על כך". ביום 4.1.2012 (ט' בטבת התשע"ב), נתקבלה ברוב דעות תביעת הגירושין וניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי אשר חייב את העותרת בקבלת גט מהמשיב. נפסק כי העותרת, בשל התנהגותה והעובדה שגרמה למשיב לעזוב את הבית, אינה זכאית לתוספת כתובתה או למזונות, וכי בית מגורי הצדדים, כמו גם זכויותיהם הכספיות ונכסים שנצברו מיום הנישואין ועד למועד הפירוד, יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים.
פסק דין |23/04/2013 |בית המשפט העליון
בג"צ 6303-09- פלוני נגד ראש ההוצאה לפועל
שמות השופטים: ע ארבל,א רובינשטיין,א חיות
בעתירה שלפנינו מציין העותר כי לאחר מתן פסק-הדין בבג"ץ 6736/05 הסכימו הצדדים להמשיך להתדיין בסוגיית המשמורת ובסוגיית הטיפול הנפשי של הקטינים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים בפני הרכב דיינים חדש, נוכח סירובו של העותר להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפני המשיב 2 שהחלטותיו, כך לטענת העותר, מוטות לטובת המשיבה 10. במסגרת הדיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים המליצה העובדת הסוציאלית, המשיבה 11, להעביר את המשמורת על הילדים למשיבה 10 ולצמצם בהסדרי המשמורת של העותר, ובית הדין הרבני האזורי אימץ את עמדתה בהחלטה מיום 16.6.2009 . ערעור שהגיש העותר על החלטה זו תלוי ועומד בבית הדין הרבני הגדול. 2. בעתירה שלפנינו מעלה העותר שורה של טענות ביחס להליכים שהתנהלו בעניינו בבית הדין הרבני, בבית המשפט לענייני משפחה ובהוצאה לפועל. אשר להליך בבית הדין הרבני טוען העותר כי לא הייתה כל עילה להתערב בהסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק-דין וכי ההחלטה בעניין המשמורת שגויה והיא ניתנה עקב סירובו של בית הדין הרבני האזורי לבטל את הצו הזמני בעניין המשמורת. העותר טוען כי אין זה סביר לנהל הליכים משפטיים ביחס לגירושין במשך למעלה משש שנים, כי "יש לשים קץ למסע ייסורים זה" וכי אף שבית משפט זה אינו נוהג להתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים יש מקום למתן סעד מן הצדק במקרה דנן נוכח התמשכות ההליכים בנושא המשמורת ונוכח העובדה שההליכים בבית הדין הרבני האזורי ובבית המשפט לענייני משפחה התנהלו באופן בלתי הגון כלפיו. במישור הכללי מבקש העותר כי ייקבע שבני זוג חופשיים לקבוע לעצמם הסכמי גירושין כראות עיניהם מבלי שמערכת המשפט ושירותי הרווחה יתערבו בהם כל עוד לא הוכח מעל לכל ספק כי ההסדר פוגע חד-משמעית בטובת הילדים.
פסק דין |08/09/2009 |בית המשפט העליון
בג"צ 2687/23- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: י עמית,ד ברק ארז,י כשר
הדין הרבני הגדול ירושלים תיק 1018249/3 בשם העותרת: עו"ד טליה גיגי פסק-דין השופט י' עמית: עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), בגדרו תיקן בית הדין טעות שנפלה בפסק דין קודם שניתן בסכסוך שבין הצדדים. 1. העותרת והמשיב נישאו בשנת 1995, ועברו להתגורר בדירה שהייתה בבעלותה של העותרת עוד בטרם נישואיהם (להלן: הדירה). בשנת 1996 העבירה העותרת למשיב מחצית מהזכויות בדירה, והיא נרשמה על שם שניהם בחלקים שווים. עוד עולה כי בשלב מסוים לאחר מכן העביר המשיב לעותרת סך של 100,000 , לכאורה, בתמורה לחלקו בדירה. 2. בשנת 2002 חתמו העותרת והמשיב על הסכם גירושין שבו נקבע, בין היתר, כי המשיב יחזיר לעותרת את חלקו בדירה (להלן: הסכם הגירושין ו-סעיף הדירה, בהתאמה). בהמשך אותה שנה נתן בית הדין הרבני האזורי באשקלון (להלן: בית הדין האזורי) להסכם הגירושין תוקף של פסק דין. אלא שהעותרת והמשיב לא התגרשו, המשיכו לחיות יחד, וברבות השנים אף נולד להם ילד נוסף (חמישי במספר), עד אשר התגרשו סופית בשנת 2015. כחלק מסכסוך הגירושין מתנהלים בין העותרת למשיב הליכים שונים, ובכלל זה גם הליך בבית הדין הרבני האזורי, שבמסגרתו נתגלעה ביניהם מחלוקת באשר לבעלות בדירה, בעקבות סעיף הדירה שבהסכם הגירושין. בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי הסכם הגירושין בטל, משום שהעותרת והמשיב לא התגרשו בפועל זמן סביר לאחר שנחתם, ועל כן המשיב זכאי למחצית מערך הדירה, בהתאם לזכויותיו הרשומות. 3. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישה העותרת ערעור לבית הדין הגדול. בפסק דינו של בית הדין הגדול מיום 1.11.2022 (הנושא את הכותרת "החלטה", להלן: פסק הדין המוקדם) נקבע, בין היתר, כי קיים ספק באשר לתוקפו של הסכם הגירושין; וכי ללא קשר לכך, בנסיבות המקרה דנן קיים גם ספק רב אם הצדדים ביקשו לקיים את סעיף הדירה במנותק מהסכם הגירושין, אם לאו, ובכלל זה לנוכח העובדה שבשנת 2004 השיבה העותרת למשיב את הסך של 100,000 שנתן לה.
פסק דין |17/05/2023 |בית המשפט העליון
בע"מ 997/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ח מלצר,ע פוגלמן,מ מזוז
בתמצית, ניתן לומר כי גבולות המושג הלכו וצומצמו עם השנים, הן על ידי המחוקק (בעקבות חקיקה המקנה סמכויות נוספות לערכאות האזרחיות, ראו, למשל: דיכובסקי, בעמ' 262-261) והן על ידי בית משפט זה (ראו: פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל 36/32 (התשנ"ה) (להלן: שיפמן)), תוך הרחבת הסמכויות הנתונות לבתי המשפט האזרחיים. כך, בין היתר, נקבע בעבר כי גבולות המושג "ענייני גירושין" צרים, מעצם טבעם, ביחס לגבולות המושג: "ענייני נישואין", וזאת משום שגירושין אינם "סטטוס" כי אם פעולה חד פעמית (ראו: ע"א 8/59 גולדמן נ ג דמן, פ"ד יג 1085, 1090 (1959); שיפמן, בעמ' 36; שאול שוחט ודוד שאוה סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה 10 (2009) (להלן: שוחט ושאוה); השוו: ברכיהו ליפשיץ, בעמ' 110-109). 34. ככלל, הקווים המנחים שגובשו עם השנים לחלוקה בין תחומי הסמכות של בתי הדין הרבניים לבין תחומי הסמכות של הערכאות האזרחיות נקשרו לחלוקה בין שאלות על אודות תוקף הגירושין לבין שאלות אחרות הקשורות בגירושין בין בני זוג. כך, בעוד שסוגיית התוקף נותרה בסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים, נקבע כי סוגיות אחרות המצויות גם הן בתחום הגירושין, אך אינן מצויות ב"ליבת" הגירושין – יכול וידונו אף בפני ערכאות אזרחיות (ראו: בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני, פיסקה 40 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז ( 05.11.2015 ); בג"ץ 9611/00 נבאל נ' נויה, פ"ד נח(4) 256, פיסקה 6 לפסק דינה של השופטת ד' דורנר (2004)). 13 בין הסוגיות הנחשבות לחלוטין כ"ענייני גירושין" הנתונות בסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים, ניתן למצוא: תביעות לגירושין, הצהרות על תוקפם של גירושין, אישור של הסכמי גירושין ותביעות על יסוד הסכמים כאלו (עיינו: שיפמן, בעמ' 36; שוחט ושאוה, בעמ' 10).
החלטה |26/04/2021 |בית המשפט העליון
ע"א 3804/11- פלוני ואח נגד פלונית
שמות השופטים: א ריבלין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט ד' טפרברג, להלן: בית המשפט), מיום 8.5.2011 , שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים בתמ"ש 39657-12-10. 1. המערער 1 (להלן: המערער) והמשיבה הם בני זוג לשעבר אשר הגישו לבית המשפט לענייני משפחה תביעות הדדיות בעניין משמורת ילדיהם המשותפים, מזונותיהם ובענייני רכוש. המערערת 2 (להלן: המערערת) היא חברה שבבעלות המערער 1, אשר נתבעה אף היא על-ידי המשיבה ומיוצגת על-ידי המערער. ביום 3.5.2011 הגישה המערערת בקשה לפסילת בית המשפט. המערערת טענה כי החל מיום 10.3.2011 ואילך התנהל הדיון על-ידי בית המשפט באופן שנוצר חשש ממשי למשוא פנים נגדה. כך עלה, לטענתה, מהחלטות בית המשפט ומאמירותיו בעל-פה, מרגע שהמערערים דחו את הצעותיו להכיר בסמכותו העניינית, למחוק את התביעות שהגישו בבית הדין הרבני ולהסכים לבקשת המשיבה שלא לעשות כל דיספוזיציה ברכוש. המערערת הוסיפה שבית המשפט העיר לפרוטוקול הדיון ביום 28.3.2011 כי : "בית המשפט בהזדמנות הזו פונה לבאי כח הצדדים לשקול אם יש טעם בהליך מאחר ובתום ההליך מישהו מהצדדים ישלם הוצאות נכבדות בתיק". בית המשפט ביקש את תגובת המשיבה וקבע את הבקשה לדיון. 2. לאחר שמיעת טענות בעלי הדין דחה בית המשפט את הבקשה. בית המשפט קבע כי קיים שלושה דיונים ענייניים במחלוקות שבין בעלי הדין, כולל חקירתם, וכי בכל אחד מהדיונים ניתנה החלטה לגופו של עניין. בית המשפט הוסיף כי מדובר בסכסוך בין בני זוג אשר גורר אחריו, וכנראה יגרור גם בעתיד, בקשות שבית המשפט אמור לתת בהן בהחלטות, וכי השגות על החלטות שנתן בעבר יש להגיש לערכאת הערעור. בית המשפט קבע כי אין לו נטייה לצד זה או אחר ואף לא זכר כל התבטאות שלו, כטענת המערער.
פסק דין |02/07/2011 |בית המשפט העליון
בג"צ 7715/19- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי חיפה
שמות השופטים: ח מלצר,ע פוגלמן,ע גרוסקופף\
בירושלים צד קשור: 3. פלוני 4. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ד בכסלו התש"ף ( 12.12.2019 ) בשם העותרת: עו"ד רענן כספי בשם המשיב 3: בשם הצד הקשור (היועץ המשפטי לממשלה): בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד ירון מידן עו"ד ערין ספדי-עטילה עו"ד רפי רכס פסק-דין המשנה לנשיאה ח' מלצר: 2 1. בפנינו עתירה במסגרתה ביקשה העותרת כי נורה: על בטלותן של החלטות בית הדין הרבני האזורי חיפה הנכבד שדנו בהסדרי הראיה שבין העותרת לבין המשיב 3 (להלן: הצדדים) וילדיהם (להלן: הסדרי ראיה); כי הסדרי הראיה יקבעו בהתאם להמלצות שירותי הרווחה וכי נורה על העברת ההתדיינות בין הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה ולחילופין לבית דין רבני אזורי אחר ולחילופי חילופין למותב אחר של בית הדין הרבני הנכבד. אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול. רקע 2. הצדדים נישאו כדת משה וישראל בתאריך 01.12.2009 ומנישואיהם נולדו שני ילדים משותפים. בתאריך 15.02.2016 התגרשו הצדדים בבית הדין הרבני האזורי חיפה (להלן: בית הדין) וחתמו על הסכם גירושין (להלן: ההסכם, או הסכם הגירושין), שאושר בבית הדין בתאריך 16.02.2016 וניתן לו תוקף של פסק דין. בהסכם הוסדרו, בין היתר, גם הסדרי ראיה וכן נאמר בו כי: "כל צד רשאי לפנות לכב' בית המשפט לענייני משפחה בקריות בבקשה מתאימה בכל עניין הנוגע לקטינים" (ההדגשה שלי – ח"מ). 3. טרם שחלפו שבועיים מאישור ההסכם, ולמרות ההוראה שנזכרה בפיסקה 2 שלעיל – הגישה העותרת בתאריך 24.02.2016 תביעה למשמורת לבית הדין. מאז מנהלים הצדדים מאבקים בלתי מתפשרים זה בזו וזו בזה, כאשר רק בתיק בית הדין כבר נמצאות מאות: בקשות, תגובות, החלטות, חוות דעת, תסקירים והודעות, ועוד היד נטויה, כאשר ילדיהם עומדים בתווך בין הניצים.
פסק דין |13/06/2020 |בית המשפט העליון
בג"צ 6205/17- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול ירושלים
שמות השופטים: י דנציגר,א שהם,ג קרא
האזורי ירושלים 3. הנהלת בתי הדין הרבניים 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד בתיה כהנא-דרור; עו"ד יפעה בלונדר בשם המשיבים 3-1: עו"ד ד"ר רפי רכס פסק-דין השופט א' שהם: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, אשר יורה לבית הדין האזורי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי) לקבוע מועד לסידור גט לעותרת 1 (להלן: העותרת) ולבן זוגה (להלן: המשיב 4), ולהמנע מסגירת תיק תביעת הגירושין שהגישה העותרת לבית הדין, תביעה אשר נדחתה בפסק דינו מיום 5.12.2016 . עוד התבקש בית משפט זה, להורות על ביטול החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), המתנות הגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, בהפקדת ערבות מטעם העותרת בסך 15,000 . תמצית הרקע להגשת העתירה 2 2. העותרת והמשיב 4 נישאו בחודש אוגוסט 2011, וביום 21.6.2013 הגישה העותרת תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי. ביום 5.12.2016 , ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, הדוחה את תביעת הגירושין, תוך שבית הדין רואה להוסיף, "כי לאור נחרצותה של האשה להתגרש, והפירוד הרב ביניהם במשך כשלוש שנים. בית הדין אינו רואה כל סיכוי לשלום בית וממליץ לבעל להתגבר על רגשותיו ולקבל החלטות כואבות לסיום הנישואין". העותרת ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הגדול, בהשתיתה את הערעור, בין היתר, על קיומה של אלימות מילולית מצד המשיב 4; על העובדה כי הוא אינו משלם מזונות לשני ילדיהם הקטינים; ועל העדר סיכוי לשלום בית בין הצדדים. ביום 29.3.2017 , קבע בית הדין הגדול כי עצם הגשת הערעור מותנית בהפקדת ערבות מטעמה של העותרת, בסך 15,000 .
פסק דין |29/08/2017 |בית המשפט העליון
בג"צ 5306/22- פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ברק ארז,י אלרון,ח כבוב
כמו כן נטען כי העותר לא מיצה הליכים כנדרש. דיון והכרעה 7. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה היא, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים. ככלל, התערבות בהחלטות בתי הדין הרבניים תיעשה במשורה, וזאת במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו, מני רבים: בג"ץ 5362/22 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 ( 18.9.2022 ); בג"ץ 489/20 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 ( 21.4.2020 ); בג"ץ 3841/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 9 ( 3.6.2018 )). 8. כפי שנקבע בפסק דינו של המשיב 1, בהסכם הגירושין הוסכם כי בכל הקשור לקטינים "סמכות השיפוט הבלעדית תהיה מסורה" למשיב 2 בלבד. משכך, אין לפנינו פגם בסמכות או בצדק הטבעי, אלא טענות ערעוריות באופיין באשר לאופן שבו פירשו המשיבים 2-1 את הסכם הגירושין.
פסק דין |01/11/2022 |בית המשפט העליון
תמ"ש (ירושלים) 10501/02- י. נגד . נגד א. נגד .
שמות השופטים: נילי מימון,לענייני משפחה במחוז ירושלים
לטענתו, הצדדים הסכימו שבכל התדיינות ביניהם, בכל עניין, תוקנה סמכות ייחודית לבית הדין הרבני, ובהתאם לכך נקבע בסעיף 15 להסכם הגירושין כדלקמן: "הצדדים מקבלים על עצמם בשמם ובשם הילדים את סמכותו הייחודית של ביה"ד הרבני האזורי בירושלים, בכל הקשור להסכם והנובע ממנו אם הדברים הנובעים והנוגעים לגירושין ואם כבוררים, אם יש צורך בכך, לרבות החזקת הילדים, חינוכם, זכות הביקורים ומזונותיהם. " בסעיף זה העניקו הצדדים סמכות לבית הדין הרבני הן בעניינים הנוגעים לגירושין והן כבורר, ומכאן שעפ"י חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ועפ"י הוראות כל דין, מוסמך כב' בית הדין הרבני לדון בעניינם של הצדדים. כן, לטענת הנתבע, התביעה דנן היא, למעשה, לביטול סעיף בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ועפ"י הפסיקה יש להגיש בקשה מעין זו לאותה ערכאה שנתנה את פסק הדין. כמו כן, במקרה הנדון אין המדובר בהסכם שרק אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, ומשכך אין לומר שתפקידו של בית הדין בעניינם של הצדדים היה פורמלי גרידא. בית הדין הכיר את הצדדים ואת כל המחלוקות ביניהם, זאת לאחר דיונים רבים שהתנהלו בפניו משך תקופה לא מבוטלת, ולפיכך הצדדים מנועים מלפנות לערכאה שיפוטית אחרת מזו שאישרה את ההסכם, בטענה כי ההסכם ו/או חלקים ממנו בטלים. לגופו של עניין טוען הנתבע כי, סעיף 17 להסכם אינו סעיף שיפוי אלא הודאה מפורשת של התובעת בחוב לנתבע ע"ס 100,000 דולר, ומשכך לא רלוונטיות לענייננו טענות התובעת הנסמכות על ההלכה הנוגעת לסעיפי שיפוי "קלאסיים" שמטרתם להבטיח כי לא תוגשנה כנגד אבות תביעות להגדלת מזונות ילדים שנקבעו בהסכם. לטענתו, סעיף 17 להסכם לא נועד ליצור מצב שיקפח את זכויות הקטינים, כי אם לקבוע מראש את הפורום בו יתנהלו ההליכים המשפטיים בין הצדדים בעתיד והמדובר בתניית שיפוט לגיטימית.
פסק דין |30/07/2008 |משפחה – ירושלים
222/08 ע"מ (ירושלים)- ש א נגד ש ד
שמות השופטים: צבי סגל,–,משה דרורי,יורם נועם
יהיו ברשות צד ב'; צד א' ימשיך להיות שותף בגידולם, חינוכם ויבקר אותם כרצונו. ה. צד א' ישא בהוצאות המשכנתא על הבית כמוזכר לעיל, מיסי ארנונה, וכן ישא בהוצאות חינוך הילדים. ו. הרכב הפרטי, מסוג . . . , שמספרו . . . , הרשום ע"ש ד' ש', יישאר ברשות צד ב', ובבעלותו. לראיה באו על החתום: (-) (-) _________ _________ צד א' צד ב' " 6. בחלק האחרון של העמוד השני של הסכם הגירושין, לאחר חתימת הצדדים, נכתב כדלקמן: "כג חשון תשנ"ז מאשרים את ההסכם ונותנים לו תוקף של פסק דין". לאחר מכן, מופיעות שתי חתימות בלתי מזוהות, חותמת של בית הדין הרבני האזורי בירושלים, חותמת של תאריך " . . . ", ומעליה חתימה בלתי מזוהה נוספת. 7. על כל פנים, נקודת המוצא המשותפת והמוסכמת של הצדדים, בבית משפט קמא, של בית המשפט לענייני משפחה עצמו, וכן של הצדדים בפנינו, היא זו: הסכם הגירושין הנ"ל אושר, כדין, בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בכל מקרה, לא הושמעה כל טענה משפטית, כנגד תוקפו ותקפותו של הסכם הגירושין הנ"ל (להבדיל מטענות בדבר היותו ממצה וכולל, ואין בילתו, או שהוא חלקי בלבד, ואינו מקיף את מכלול הרכוש של הצדדים, שהן אחת מן המחלוקות המרכזיות בין הצדדים, אשר יש להכריע בהן, במסגרת ערעור זה). 8. קיימות מחלוקות בין הצדדים, ביחס לנסיבות כתיבתו של הסכם הגירושין, כפי שהם תוארו בפסק הדין (פיסקאות 8-6, עמ' 3 לפסק הדין): "6. התובעת טענה שעובר לחתימת ההסכם, איים עליה הנתבע שאם תערב עורכי דין בהליכי הגירושין, צפויה לה 'מלחמה ארוכה'. בעקבות איום זה ערכו הצדדים את ההסכם בעצמם והתובעת לא נועצה בעו"ד מטעמה.
פסק דין |01/02/2010 |מחוזי – ירושלים
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4א. סמכות מבחינה בין לאומית בתביעה לגירושין
4א. (א) מבלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף 1, לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, בהתקיים אחת מהזיקות הבאות – (1) מקום מושבו של הנתבע בישראל; (2) שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים; (3) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה; (4) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל; (5) התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; (6) התובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה. (ב) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף קטן (א) – (1) לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג; (2) הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין הרבני מוסמך לדון ולהכריע בגירושין האזרחיים. (ג) היו בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, גרושים לפי דין של מדינת חוץ, יהיה בית הדין מוסמך לדון בתביעה לגירושין כדין תורה או בתביעה להסרת מניעה להינשא כדין תורה, אף אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי. (ד) לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה אם התובע הוא אזרח ישראלי הנמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובמועד זה במקום מושבם האחרון של בני הזוג, לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין. (ו) לענין סעיף זה, "מקום מושב" , של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב. סדרי דין בענין נתבע שהוא תושב חוץ
4ב. הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף 4א כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בישראל, וקבע בית הדין כי התקיימו תנאי הסמכות שלפי אותו סעיף, יחולו הוראות אלה: (1) בית הדין יהיה רשאי לפסוק בתביעה רק לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע בצירוף הזמנה והעתק מאושר של ההחלטה בענין סמכותו של בית הדין; (2) פסק בית הדין בתביעה לטובת התובע בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, רשאי הנתבע להגיש לבית הדין בקשה לעיון חוזר בתביעה בתוך מועד שייקבע בתקנות; (3) נתן בית הדין פסק דין של גירושין כנגד הנתבע והנתבע לא קיים את פסק הדין, יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לשם קיום פסק הדין, ובלבד שאם פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, לא ינקטו אמצעים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק קיום פסקי דין של גירושין), אלא לאחר שהתובע המציא לנתבע עותק מאושר של פסק הדין, הודעה על כך שהנתבע רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתביעת הגירושין והתראה על נקיטת אמצעים לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין, בנוסח שנקבע בתקנות; (4) המצאת מסמך אל מחוץ לישראל לפי סעיף זה תיעשה בצירוף תרגום של המסמך לשפה רשמית במקום מושבו של הנתבע, כשהוא מאושר על ידי נוטריון.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב1. סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעת גט של אישה יהודייה שלא ניתן לערוך מחוץ לישראל
(ב) לתביעה המוגשת לפי פסקה (2) או (3) של סעיף קטן (א), תצורף החלטת בית הדין מחוץ לישראל בדבר התקיימות הנסיבות שבשלהן התעורר הצורך בהגשת תביעה לגט לבית הדין הרבני בישראל, אלא אם כן בנסיבות העניין יש קושי לצרף החלטה כאמור. (ג) לא ידון בית דין רבני בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: (1) כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל או שהנתבע נמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובלבד שכתב התביעה הומצא לו כדין; (2) אם בני הזוג נישאו גם על פי הדין החל במדינת חוץ – בני הזוג גרושים לפי אותו דין; ואולם אם התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת גירושין כאמור במדינת חוץ, די בכך שהוגשה תביעה לגירושין לבית משפט מוסמך במדינת חוץ, והתובעת פעלה בשקידה ראויה לעריכת הגירושין כאמור. (ד) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג. (ה) נוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) – ימחק את התביעה לאלתר.
צו הירושה (העברת צוואות מופקדות מבתי המשפט להפקדה אצל הרשמים לעניני ירושה), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. העברת צוואות
1. (א) הצוואות המופקדות בבתי המשפט יועברו אל הרשמים לעניני ירושה במקומות המפורטים להלן: ממקום למקום (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (ב) מנהל בתי המשפט והממונה הארצי יקבעו את סדרי העברת הצוואות מבתי המשפט במחוזות השונים אל הרשמים לעניני ירושה.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34. מסירת צוואה תקנה 8 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 35. הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תקנה 14 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 36. הגשת התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה) הרשם לענייני ירושה שר המשפטים אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 37. התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38.
כל הזכויות שמורות ©
