סמכות בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נקבעת בעיקר על פי מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה. במקרים בהם העבודה מתבצעת מחוץ לתחום השיפוט המוגדר, כגון ביהודה ושומרון, חלים כללים מיוחדים שיש להכיר. מאמר זה מציג ניתוח מקיף של הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים, כולל המסגרת החוקית, פסיקות מרכזיות, ושיקולים מעשיים.
הבסיס המשפטי לקביעת הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים מעוגן במספר מקורות נורמטיביים:
תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 היא אבן היסוד לקביעת כללי הסמכות המקומית. התקנה מגדירה באופן מפורט את הזיקות השונות המקנות סמכות לבית דין אזורי מסוים.
בפסק הדין המד 25171-03-25- בס"ק 9940-03-25 נגד בס"ק 9940-03-25 (ניתן ב-20/03/2025), נקבע כי:
"הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט, החלה בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, מעניקה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה או למשנה לנשיאה סמכות להורות על העברת מקום דיון. שאלת העברת הדיון בהליך נתונה לשיקול דעת והיא נגזרת מפרשנותו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט ומהאיזון הראוי בין תכליותיו"
בפסק הדין סעש (נצרת) 66964-11-22- צאלח עבדאללה מחיסן נגד שושנה אלון (ניתן ב-12/03/2023), התייחס בית הדין לכללי הסמכות המקומית:
"תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"). משכך, מפנים הצדדים שניהם, להוראת תקנה 5, הקובעת כך: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין"."
שאלה חשובה נוגעת לתוקפם של הסכמי שיפוט. בפסק הדין סעש (חיפה) 1848-02-23- היתם טבאחי נגד אלון שלום סיידה (ניתן ב-03/05/2023), נקבע באופן חד-משמעי:
"בהעדרו של הסדר שכזה, נקבע בפסיקת בית הדין הארצי שאין ליתן תוקף להסכם שיפוטי שכזה"
משמעות הדבר היא שהצדדים אינם יכולים להתנות בהסכם על כללי הסמכות המקומית הקבועים בדין.
סוגיה מורכבת במיוחד נוגעת למקרים בהם העבודה מתבצעת ביהודה ושומרון. בפסק הדין ברע 70434-11-20- פלונית נגד אלמונית (ניתן ב-30/12/2018), התייחס בית הדין לסוגיה זו:
"בענייננו, נוכח מקום מושבם של התובעים ומקום העבודה או ביצועה, אין מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית, מבין אלו המנויות בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין לעבודה(סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – תקנות בית הדין). על כן, חלה הוראת תקנה 5 לתקנות בית הדין לפיה "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי""
במקרים אלה, מכיוון שאין זיקת סמכות מקומית ספציפית, ניתן להגיש את התביעה לכל בית דין אזורי, כולל בית הדין האזורי בירושלים.
בבואנו לבחון את סוגיית הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים, יש לקחת בחשבון מספר שיקולים מעשיים:
המרחק שעל הצדדים לעבור כדי להגיע לבית הדין הוא שיקול מרכזי. בית הדין האזורי בירושלים ממוקם במרכז העיר וקביעת הסמכות המקומית שלו עשויה להיות משמעותית עבור מעסיקים ועובדים מהאזור.
יכולתם של עדים להגיע ולהעיד בבית הדין היא שיקול חשוב. בית הדין בירושלים עשוי להיות הפורום המתאים כאשר מרבית העדים מתגוררים או עובדים באזור.
מיקומן הפיזי של ראיות רלוונטיות, כגון מסמכים או חפצים, יכול להשפיע על קביעת הסמכות המקומית.
נגישות בית הדין לאנשים עם מוגבלויות היא שיקול חשוב נוסף. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגיש לאנשים עם מוגבלויות.
כאשר קיימים מספר הליכים דומים או קשורים, ריכוזם בפני אותו בית דין יכול לתרום ליעילות הדיונית.
מניעת פיצול דיונים בין בתי דין שונים היא שיקול חשוב נוסף. פיצול עלול לגרום לתוצאות סותרות ולבזבוז משאבים.
חיסכון במשאבים של הצדדים ושל מערכת בתי הדין הוא שיקול רלוונטי בקביעת הסמכות המקומית.
ראשית, יש לבדוק היכן התבצעה העבודה שבמחלוקת. אם העבודה התבצעה בתחום השיפוט של בית הדין האזורי בירושלים, זו תהיה אינדיקציה ראשונית לסמכות מקומית.
לאחר קביעת מקום העבודה, יש לבחון האם חלה תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה או תקנה 5. אם אין זיקה ספציפית לפי תקנה 3, ניתן להגיש את התביעה לכל בית דין אזורי, כולל ירושלים.
יש לשקול את השיקולים המעשיים שפורטו לעיל, כגון נוחות הצדדים ויעילות דיונית.
אם מבקשים להעביר את הדיון לבית דין אחר או להתנגד להעברה כזו, יש להגיש בקשות מתאימות בהקדם האפשרי.
סמכות מקומית של בית הדין לעבודה בירושלים נקבעת בהתאם למספר כללים וסייגים:
הבנת כללים אלה חיונית לכל מי שמתמודד עם סכסוכי עבודה בתחום השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, במיוחד במקרים מורכבים כגון עבודה ביהודה ושומרון או מקרים בהם קיימת אי-בהירות לגבי הסמכות המקומית.
לא, בהתאם לפסיקה אין תוקף להסכמי שיפוט המתנים על הסמכות המקומית של בתי הדין לעבודה.
במקרים אלה, לפי תקנה 5, ניתן להגיש את התביעה לכל בית דין אזורי, כולל בית הדין בירושלים.
כן, בית הדין רשאי להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
השיקולים העיקריים כוללים נוחות הצדדים, מיקום העדים והראיות, ושיקולי יעילות דיונית.
בר"ע 70434-11-20- פלונית נגד אלמונית
שמות השופטים: לאה גליקסמן
זאת, היות שהפסיקה פירשה את המונח "מקום ביצוע העבודה" (להבדיל מהמילים "מקום העבודה" שברישא), כמקום בו בוצעה עיקר העבודה, ולכן העובדה שהעובדת עבדה ב-י' לתקופת ניסיון קצרה בת חודשים ספורים, אינה מקנה לבית הדין האזורי ירושלים את הסמכות המקומית לדון בתובענה. 3. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי עובר להגשת הבקשה להעברת התובענה, הגישה פלונית לא פחות מ-5 בקשות למתן ארכה להגשת כתב ההגנה מטעמה, בהן לא הזכירה במאומה את טענתה בדבר היעדר סמכותו המקומית של בית הדין, וכמו כן הגישה שתי בקשות לקביעת דיון בתובענה, בקשה לדחיית מועד ישיבת הפישור שנקבעה על ידי בית הדין, והודעה על הסכמה לעריכת ישיבת פישור באמצעות תוכנת ה-"זום". לא למותר לציין, כי גם בבקשות/הודעות אלה לא הזכירה פלונית את טענתה להיעדר סמכות מקומית של בית הדין. 4. בתגובה, העובדת הדגישה כי מקום מגוריה הוא בי' כבר מאז פברואר 2019 (כשנה לפני הגשת התובענה). על כן, מוקנית לבית הדין בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעתה, בהתאם לתקנה 3(א)(11) ולתקנה 3(ב) לתקנות, שלפיה הסמכות המקומית מוקנית, בין היתר, לבית הדין שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של העובד. בנוסף, נטען כי את המילים "מקום העבודה" שברישא לתקנה 3(א)(1) לתקנות יש לפרש כמרכז מפעלו של המעסיק או בכתובת משרדו הרשום. ממילא, כיוון שמשרדה הרשום של פלונית הוא בירושלים הרי שלבית הדין האזורי יש סמכות מקומית לדון בתובענה. 3 כמו כן, העובדת טענה כי על פלונית חלים כללי הדין המנהלי במובנם הרחב ועל כן יש לראות בתובענה נגדה כתובענה המוגשת נגד המדינה, עליה, לשיטתה, לא חלים כללי הסמכות המקומית; הגשת הבקשה עומדת בניגוד להנחיית פרקליט המדינה מספר 16.1 בעניין הגבלות בניסוח כתב הגנה; אין מקום למחיקת ההליך אלא לכל היותר העברתו להידון בפני הערכאה המוסמכת; יש להעדיף את בירור התובענה לגופה על פני סילוקה מטעמים פרוצדוראליים.
החלטה |
29/12/2018 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
סעש (נצרת) 66964-11-22- צאלח עבדאללה מחיסן נגד שושנה אלון
שמות השופטים: מירב ניר שלו
1. לפני בקשת הנתבעת להעביר את הדיון בתביעה ל"מחוז ירושלים" התובע בתגובתו, התנגד לבקשה. 2. המדובר בתביעה כספית בסך כולל של 148,802 , שהגיש התובע כנגד הנתבעת, לזכויות סוציאליות המגיעות לו לטענתו בגין עבודתו כקצב במעדניה בניהול ובבעלותה של הנתבעת, מחודש 5/2018 ועד חודש 8/2022, ולזכויות המגיעות לו לטענתו, בשל סיומה. 3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה בין השאר כי היא ערכה לתובע חישוב מתוקן של זכויותיו כמפורט בכתב ההגנה, אולם התובע סירב לתשלום. 4. מעיון בכתב התביעה, בכתב ההגנה וכן בטענות הצדדים לבקשה – עולה כי התובע מתגורר בישוב גבע, בתחום הרשות הפלסטינית. כן אין מחלוקת כי המעדנייה שבה עבד התובע נמצאת בישוב גבעת זאב. שני הישובים נמצאים מחוץ לתחומי "הקו הירוק" ולמעשה אין מחלוקת בין הצדדים נוכח מקום מגוריו של התובע ומקום העבודה או ביצועה – כי לא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"). משכך, מפנים הצדדים שניהם, להוראת תקנה 5, הקובעת כך: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין". 5. בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, היא מטעמי נוחות בעלי הדין ובהתאם לסיפא תקנה 5. לטענת הנתבעת, הן מגורי התובע והן המקום שבו בוצעה העבודה, שוכנים בסמיכות לירושלים. נטען כי הגשת התביעה במקום הרחוק מאזור השיפוט הטבעי אינו צודק בנסיבות העניין. נטען כי טלטול הצדדים לצפון הארץ מכביד שלא לצורך, נוכח מגורי התובע וכן מגורי הנתבעת שהיא לאחר לידה, אם לפעוט רך.
החלטה |
11/03/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
סעש (חיפה) 1848-02-23- היתם טבאחי נגד אלון שלום סיידה
שמות השופטים: אימאן נסראלדין
1. לפני בקשת הנתבע להורות על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים מחמת חוסר סמכות מקומית (להלן: "הבקשה") הרקע לבקשה וטענות הצדדים 2. התובע, תושב חברון שאינו מצוי בגבולות ישראל, הועסק במועד הרלוונטי לתביעה במפעל הנתבע במישור אדומים. 3. ביום 1.2.23 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע בבית דין זה. 4. ביום 24.4.23 ביקש הנתבע להורות על העברת מקום הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שלטענתו הסמכות המקומית לדון בתובענה מוקנית לו באופן ייחודי. במסגרת הבקשה נטען, כי התובע הועסק "במישור אדומים בסמוך לירושלים, כאשר מקום העבודה במישור אדומים משויך לבית הדין האזורי בירושלים" (סע' 2), והגשת התביעה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בוצעה אך משיקולים זרים בשים לב למקום משרדו של ב"כ התובע. 2 5. התובע מתנגד לבקשה בנימוק, כי בנסיבות העניין הן מקום ביצוע העבודה היה במישור אדומים, המצוי מחוץ לאזור השיפוט של בתי הדין לעבודה, והן מענו הרשום של הנתבע בהתאם לרישיון העבודה שהונפק הוא ברחוב סביון 8 גבע בנימין, המצוי אף הוא מחוץ לאזור השיפוט של בתי הדין. במצב דברים זה, חלה לטענת התובע הוראת תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), לפיה התובע רשאי להגיש את תביעתו בכל בית דין אזורי בארץ. לתמיכה בטענותיו, הפנה התובע לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בהליך המ"ד (ארצי) 2772-02-22 ש. ל. אדומים בע"מ – מחמד דאר סלים, מיום 14.2.22 (להלן: "עניין דאר סלים"). 6. בתשובתו לתגובת התובע הוסיף הנתבע וטען, כי גם תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי התקנות או לפי כל דין אחר, יכול ותוגש בהתאם לתקנה 5 לתקנות בכל בית דין אזורי, אולם בית הדין רשאי להעבירה לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות העניין, הדיון יהא נוח יותר לבעלי הדין בבית הדין אליו יועבר הדיון.
החלטה |
02/05/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
המד 55632-12-23- שלגל (מזון) בע"מ נגד כרם כנעאן
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה:
בהתאם, המשיבים טוענים כי מקום השיפוט הנכון בנסיבות העניין הוא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אליו הוגשו רוב התביעות שאיחודן מבוקש. 4. המבקשת הגישה תשובה מטעמה במסגרתה היא מבקשת להבהיר כי עטרות היא חלק מהעיר ירושלים שמצויה בשטחי מדינת ישראל, ולפיכך לא חלה תקנה 5 לתקנות, שכן הסמכות המקומית נקבעת בהתאם למקום ביצוע העבודה המצוי בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בירושלים. כמו כן הובהר כי נוכח הסמכות המקומית, תיק סע"ש 12328-10-23 הועבר זה מכבר מבית הדין האזורי בחיפה לבית הדין האזורי בירושלים ולא ניתן "לערער" על החלטה זו באמצעות הגשת בקשה זו. בהקשר זה צוין כי בהתאם לסעיף 49(ג) לחוק בתי המשפט שתמ"ד – 1984 (להלן – חוק בתי המשפט), בית המשפט שאליו הועבר הליך מסוים, לא יעבירנו עוד. הכרעה – 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתביעות שהוגשו על ידי המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להורות על איחוד הדיון בתביעות מושא הבקשה שלפניי, וכי מקום הדיון בתביעות המאוחדות יהיה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. אפרט טעמיי לכך: 6. הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט, החלה בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, מעניקה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה או למשנה לנשיאה סמכות להורות על העברת מקום דיון. שאלת העברת הדיון בהליך נתונה לשיקול דעת והיא נגזרת מפרשנותו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט ומהאיזון הראוי בין תכליותיו, אשר העיקרית בהן טמונה בחשיבותם של כללי הסמכות המקומית (המ"ד 7947-12-11 יוסי דרדיגר נ' יהודה סנדר, מיום 11.12.2011 ). 7. אשר לבקשה לאיחוד תיקים – תקנה 6 לתקנות קובעת – "הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי דין אחדים, יקבע נשיא בית הדין הארצי למי מבתי דין אלה השיפוט, ולאותו בית דין יהיה לפי זה שיפוט ייחודי והתובענות בשאר בתי הדין יועברו לבית הדין שנקבע כאמור ויידונו בו במאוחד".
החלטה |
13/01/2024 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ד"מ (חיפה) 51590-12-23- בוריס רטושני נגד תקשובים- מרכז תקשורת עסקי בעמ
שמות השופטים: אימאן נסראלדין
" 9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את נסיבות העניין שלפני מצאתי, כי יש מקום להיעתר לבקשת הנתבעת ולהורות על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ואבאר. 10. בענייננו, אין חולק בין הצדדים, כי התובע עובד ממועד תחילת העסקתו ועד היום במוקדי הנתבעת בעיר ירושלים בלבד ובנסיבות אלה ובהתאם לתקנה 3(א)(1) המצוטטת לעיל, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. אין בעובדה, כי משרדי הנהלת הנתבעת מצויים בעיר נתניה כדי לשנות מקביעתי, שכן עניין נומיקוב אליו מפנה התובע אינו רלוונטי למקרים בהם ניתן לקבוע בוודאות ובמדויק היכן בוצעה העבודה, כבעניינו, ואין בפני כאן מקרה בו לשני בתי דין אזוריים שונים קיימת סמכות מקומית לדון בתובענה. בענייננו הן 'מקום העבודה' והן 'מקום ביצוע העבודה' מצויים בעיר ירושלים ובמצב דברים זה איני מוצאת מקום להידרש לנפסק בעניין נומיקוב. 11. אשר על כן – אני סבורה כי נסיבות העניין מצדיקות היעתרות לבקשת הנתבעת להעברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
החלטה |
22/02/2024 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
בר"ע 38741-09-24- איציק שיווק והרכבה בע"מ נגד ' אשרף געברי
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
משכך, בהתאם לתקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות או תקנות בית הדין לעבודה), הסמכות המקומית לדון בתובענה זו נתונה לכל בית דין אזורי. 5. המעסיקה בתשובתה לתגובה טענה, בין היתר, כי על פי הסיפא של תקנה 5 לתקנות יש לדון בתובענה בבית הדין האזורי הנוח לבעלי הדין. לטענתה, משמקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הינם במחוז ירושלים, הרי שיש להעביר את הדיון לבית הדין האזורי בירושלים. זאת, בעוד העובד לא הצביע על אף זיקה לבית הדין האזורי בבאר שבע. 6. ביום 13.9.24 , ניתנה החלטה שבה נדחתה בקשת המעסיקה, היא ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור (להלן: ההחלטה). כך, בין היתר, נאמר: "מטענות הצדדים עולה, כי מקום העבודה לרבות משרדה הרשום של הנתבעת כמו גם מקום ביצוע העבודה הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט. בשים לב לכך שגם התובע הוא תושב הרשות הפלסטינית ומקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הם מחוץ לתחום השיפוט, הרי שלא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. במצב דברים זה יש לפנות לתקנה 5 הקובעת: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי. " בנסיבות אלה ובהתאם ללשון התקנה כאמור, רשאי היה התובע להגיש תביעתו בכל בית דין אזורי ולפיכך בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים מטעמי חוסר סמכות מקומית-נדחית. לא נעלמה מעיני בית הדין טענת הנתבעת, כי "מירב הזיקות" נתונות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שם גם מתגוררים עדי הנתבעת ובכלל זה חשב השכר, מנהל העבודה ומנהל כוח אדם; אולם, אין באמור כדי לאיין את העובדה, כי מקום ביצוע עבודת התובע, כמו גם מענה הרשום של הנתבעת הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט, כך שהתביעה בדין הוגשה בבית דין זה.
החלטה |
08/10/2024 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
ד"מ (תל אביב) 58873-11-24- גלית הושיאר נגד ' ליאן- המרכז הישראלי לפיתוח מקצועי בע"מ
שמות השופטים: שלמה בן נחום
יצוין, כי לבקשת בית הדין הבהירה התובעת כי בתקופת עבודתה עסקה בהעברת הרצאות בירושלים ובגבעת זאב בלבד וכי עיקר עבודתה התבצעה בירושלים. במסגרת זו חזרה על בקשתה להשאיר את התביעה בבית הדין האזורי תל-אביב "לאור כתובת החברה". 5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובהודעות התובעת נראה כי יש להורות על העברת התובענה לבית הדין האזורי ירושלים. להלן נימוקיי. 6. התובענה דנא נכללת "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה", עליהן חולש סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. הסמכות המקומית לדון בתובענות אלה נקבעה בתקנה 3(א)(1) לתקנות, לפיה הסמכות המקומית נתונה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 7. על פי הפסיקה פורשו המונחים "מקום העבודה" ו-"מקום ביצוע העבודה" באופן מובחן זה מזה. כך, "מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל. לעומת זה, המונח מקום העבודה ניתן להתפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום שיפוט הנוח לו. . . את המונח "מקום העבודה" ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או כמקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק" (ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נומיקוב-רשת ביטחון (1993) בע"מ ( 24.3.2009 ), בפסקאות 6-8). על פני הדברים יש אפוא, באפשרות התובעת לבחור להגיש את כתב התביעה לבית הדין האזורי תל-אביב, שבמחוז שיפוטו מצוי מענה הרשום של הנתבעת; או לבית הדין האזורי ירושלים, שבמחוז שיפוטו בוצע עיקר העבודה בפועל כפי שציינה. 8. ואולם, ההלכה בעניין נומיקוב ניתנה בנסיבות בהן לא התאפשר להצביע על מקום עבודה אחד.
החלטה |
03/02/2025 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
המ"ד 25171-03-25- בס"ק 9940-03-25 נגד ' בס"ק 9940-03-25
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה
בענייננו, מצוי ההליך בשלב התחלתי ביותר: הוגשה בקשת צד בלבד, טרם הוגשה תגובה וטרם נקבע דיון. משכך אין בהעברת הדיון כדי להביא לפגיעה ממשית בבעלי הדין או להכבדה יתרה עליהם. 9. אשר למקום השיפוט-כאמור, הן המבקשים והן המשיבה הביעו העדפתם להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה ירושלים. לאור השיקולים המנחים המפורטים בסעיף 78(ב) לחוק בתי המשפט, אני סבורה כי יהא זה מוצדק להעביר את הדיון בהליך לבית הדין האזורי לעבודה ירושלים, זאת הן בשל קרבתו הגיאוגרפית לבית הדין באר-שבע והן לאור עמדות הצדדים. 10. סוף דבר-לאור האמור לעיל ומתוקף סמכותי הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט, אני מורה בזאת כי הדיון בתיק ס"ק 9940-03-25 יועברו מבית הדין האזורי לעבודה באר-שבע לבית הדין האזורי לעבודה ירושלים. 11. נשיאת בית הדין האזורי לעבודה ירושלים, השופטת שרה ברוינר-ישרזדה, תקבע בהנחיותיה את אופן המשך ניהול ההליך.
החלטה |
19/03/2025 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
סע"ש (נצרת) 63673-01-24- פאדי חמידה נגד ' יעקי הרשקופ בע"מ
שמות השופטים: יערה לב ירמיהו
1. לפני בקשת הנתבעת להעביר את הדיון בתביעה ל"מחוז ירושלים" התובע בתגובתו, התנגד לבקשה. 2. המדובר בתביעה כספית בסך כולל של 238,410.86 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבעת, לזכויות סוציאליות המגיעות לו לטענתו בגין עבודתו אצל הנתבעת, מחודש 6/2014 ועד חודש 8/2021, ולזכויות המגיעות לו לטענתו, בשל סיומה. 3. מעיון בכתב התביעה, וכן בטענות הצדדים לבקשה-עולה כי התובע מתגורר בכפר מוחסאן, בתחום הרשות הפלסטינית. כן אין מחלוקת כי מקום העבודה וכן כתובתה הרשומה של הנתבעת בביתר עילית, יישוב שנמצא מחוץ לתחומי "הקו הירוק" ולמעשה אין מחלוקת בין הצדדים נוכח מקום מגוריו של התובע ומקום העבודה או ביצועה-כי לא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"). משכך, מפנים הצדדים שניהם, להוראת תקנה 5, הקובעת כך: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין". 4. בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, היא מטעמי נוחות בעלי הדין ובהתאם לסיפא תקנה 5. לטענת הנתבעת, הן מגורי התובע והן המקום שבו בוצעה העבודה, שוכנים בסמיכות לירושלים. נטען כי הגשת התביעה במקום הרחוק מאזור השיפוט הטבעי אינו צודק בנסיבות העניין, וכי בחירתו של התובע להגיש תביעתו בבית הדין בנוף הגליל-נצרת נעשתה בשל נוחות של באת כוח התובע בלבד. 5. התובע התנגד כאמור לבקשת הנתבעת להעביר את הדיון לבית הדין בירושלים מטעמי נוחות ובעיקר טען כי זכותו להגיש את התביעה לבית דין זה בהתאם לתקנה 5 לתקנות ובהתאם לפסיקה.
החלטה |
22/03/2025 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
בר"ע 495-09- יורי נובש נגד פלאש תאורה כחול ולבן בעמ
שמות השופטים: נילי ארד
הבקשה לרשות ערעור 7. המבקשים טענו כי העברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תגרום לשיהוי ניכר בבירור התובענה, משחלפו שנתיים ימים מאז הגשתה; כי בשים לב לנסיבות המקרה, ובהסתמך על תקנות בית הדין לעבודה אין לשלול סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בירושלים; כי בכתב התביעה שכנגד הביעה החברה הנתבעת הסכמתה המפורשת לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי בירושלים; וכי טעה בית הדין האזורי בכך שהעלה מיוזמתו שאלת סמכותו המקומית לדון בתובענה. החברה תמכה בהחלטת בית הדין האזורי מטעמיה תוך שהוסיפה וטענה כי אין ניתן לסטות מהוראת סמכות מקומית המעוגנת בדין, וכי התמשכות ההליכים בבירור התובענה רובצת לפתחם של המבקשים. הכרעה 8. לאחר עיון בכלל החומר שהובא לפני הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. משנמצא כי מקום העבודה של שני התובעים עובר לסיום עבודתם בחברה היה באזור תל אביב, צדק בית הדין האזורי בירושלים במסקנתו כי בית הדין האזורי בתל אביב הוא בעל הסמכות המקומית לדון בתובענה. אף לא נפל פגם בהעלאת שאלה זו ביוזמת בית הדין למרות הסכמת הצדדים. ואבאר. בית הדין האזורי רשאי לעורר מיוזמתו שאלת הסמכות המקומית 9. החברה – הנתבעת לא חלקה על סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בירושלים ואף הסכימה לה בעצם הגשת התביעה שכנגד ובטיעוניה במסגרתה . אולם, בהסכמת הצדדים להליך אין די כדי להקנות לבית הדין האזורי בירושלים סמכות שיפוט מקומית. באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות. משכך הוא, ומשנמצא כי התובענה עודנה בשלבי בירור מוקדמים, רשאי היה בית הדין האזורי לעורר מיוזמתו את שאלת הסמכות המקומית כפי שאכן נעשה . ההחלטה בדבר סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב – בדין יסודה 10.
החלטה |
09/12/2009 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 54 |
עמודים – 7
המד 23372-02-14- אחמד נואף מסאלחה נגד רשת תיכוני טומשין בעמ
שמות השופטים: יגאל פליטמן
החלטה בדבר סמכות מקומית נתונה אך ורק לבית הדין האזורי לעבודה בו נדון ההליך, מתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, ואין היא באה בגדר הסמכות המוקנית לנשיא בית הדין הארצי לעבודה על פי הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט. ואפרט: 2 בהיעדר סמכות מקומית לבית הדין שדן בהליך סמכות ההחלטה אם להעבירו לערכאה המוסמכת 3. בהיעדר סמכות מקומית יעביר בית הדין לעבודה את הדיון לבית הדין האזורי או לבית המשפט המוסמך לדון בהליך. מקורה של סמכות זו בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט , תשמ"ד-1984החל בבית הדין לעבודה מתוקף הוראתו של סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. 4. סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט מורה כך: "מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. " בהתאם, לאור הוראתו של סעיף 79(א) לחוק ויישומה, בהיעדר סמכות מקומית, ייטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת הדיון לערכאה המוסמכת לדון בהליך . 5. מקום השיפוט בבית הדין לעבודה קבוע בהוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, לפיה, מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הינו "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". לאור אופיים המיוחד של יחסי עובד מעביד ודיני העבודה, כלל פסוק הוא, כי הסכמת הצדדים להליך אין די בה כדי להקנות לבית הדין האזורי סמכות שיפוט מקומית. "באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות .
החלטה |
11/02/2014 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 10 |
עמודים – 4
המד 24898-06-12- חכם בסול נגד בונה רינה- בניה ופיתוח (2000) בעמ
שמות השופטים: נילי ארד
בהעדר סמכות מקומית לבית הדין לפניו הוגש ההליך סמכות ההחלטה אם להעבירו לערכאה המוסמכת 5. בהעדר סמכות מקומית יעביר בית הדין לעבודה את הדיון לבית הדין האזורי או לבית המשפט המוסמך לדון בהליך. מקורה של סמכות זו בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט , תשמ"ד-1984החל בבית הדין לעבודה מתוקף הוראתו של סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט מורה כך: "מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. " בהתאם, לאור הוראתו של סעיף 79(א) לחוק ויישומה, בהעדר סמכות מקומית, ייטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת הדיון לערכאה המוסמכת לדון בהליך . 6. מקום השיפוט בבית הדין לעבודה קבוע בהוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, לפיה, מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הינו "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". בהתאם, ולאור אופיים המיוחד של יחסי עובד מעביד ודיני העבודה, כלל פסוק הוא, כי הסכמת הצדדים להליך אין די בה כדי להקנות לבית הדין האזורי סמכות שיפוט מקומית. "באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות . בהתאם, ומתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט ותחולתו בבית הדין לעבודה, הכלל הוא, כי בהעדר סמכות מקומית בתובענה שהוגשה לבית הדין לעבודה, אותו בית דין רשאי לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת ההליך לערכאה אשר לה הסמכות המקומית לדון בהליך.
החלטה |
07/07/2012 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 19 |
עמודים – 7
בר"ע 8040-03-14- מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נגד הדסה רדנר
שמות השופטים: יגאל פליטמן,ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,ראובן בוימל,מעבידים אמנון גדעון
משהגענו עד כאן, נשוב ונדגיש כי על העובדת הנטל להוכיח כי לבית הדין האזורי בתל אביב קמה סמכות מקומית לדון בתובענה, לפי אחת מהחלופות הנגזרות מהוראות תקנה 3(א)(1) לתקנות: מרכז העיסוק, המען הרשום או מקום ביצוע העבודה. העובדה כי הרשת הכחישה את טענתה (הסתמית) של העובדת לקיומה של סמכות מקומית, מבלי לנקוב בערכאה שלה הסמכות המקומית לדון, אין בה כדי לפטור את העובדת מהחובה להרים את הנטל להוכיח כי בית הדין בתל אביב הוא המוסמך מקומית לדון בתובענתה. 20. עוד אין לקבל את טענת העובדת ל"הסכמה" מצד הרשת בדבר סמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב – לא מכוח הגשת הבקשה לדחיית מועד הדיון ולא מטעם אחר. שכן כפי שכבר הובא לעיל ובשונה מתקסד"א, המאפשרות כחלופה לקביעת מקום השיפוט הסכמה על מקום השיפוט, בבתי הדין לעבודה ההסכמה על מקום השיפוט אינה חלופה רלוונטית לסמכות מקומית. לפיכך, שעה שתביעה מוגשת לבית דין שאינו מוסמך לדון בתובענה מבחינת הסמכות המקומית, הרי שאין מנוס מהעברתה לבית הדין המוסמך, אף אם היתה "הסכמה". יתרה מזאת, החובה לבחון את עניין הסמכות המקומית מוטלת על בית הדין עצמו, מיוזמתו. יודגש כי טענות העובדת אשר לנוחות ההתדיינות בבית הדין בתל אביב, אינן רלוונטיות לשלב בחינת הסמכות המקומית. בקשר לטענה זו נזכיר כי בנסיבות מיוחדות מוסמך נשיא בית הדין הארצי לעבודה להורות על העברת הדיון מבית דין אזורי אחד לבית דין אזורי אחר, וזאת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק. 21. נדגיש כי טוב יעשה נתבע הטוען בכתב ההגנה נגד סמכותו המקומית של בית הדין האזורי שבו נתבע, אם יגיש בהקדם האפשרי גם בקשה מפורשת בעניין זה, ולא ימתין לישיבת קדם המשפט לבירור טענתו.
פסק דין |
17/05/2014 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 61 |
עמודים – 11
ע"ע 300050/98- המועצה המקומית גבעת זאב ואח נגד מחמוד מוחמד אלי ואח
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,שמואל צור נציג עובדים שלמה גוברמן נציג מעבידים הלל דודאי
ואמנם הוקמו בתי משפט לעניינים מקומיים ובית משפט לערעורים (סעיף 125 לתקנון) וסמכותם לדון לפי הדין ותחיקת הבטחון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון ובכל עניין אחר שבתקנון ובנספחיו וכן בעבירות שנעברו בתחומי הישובים (סעיף 126). מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל-1969 (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 45 – 44 וכן דיון נד3– /160ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (404,398 ,(2).
פסק דין |
19/03/2003 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 44 |
עמודים – 24
1227/01 עע- המועצה המקומית גבעת זאב נגד מחמוד מוחמד אלי מחמוד ואח
שמות השופטים: סטיב אדלרנילי ארד,שמואל צור,שלמה גוברמן,הלל דודאי
מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל1969- (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 44 – 45 וכן דב"ע נד3-160/ ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (2), 404,398). 20. מעבר לשאלת הסמכות, כאשר מדובר בעובד תושב האזור שמקום העבודה שלו הוא באזור, יכולה להתעורר השאלה מהי ערכאת השיפוט הראויה לבירור התביעה.
פסק דין |
19/03/2003 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 19 |
עמודים – 24
המ"ד 51660-11-24- רמדאן קואסמה נגד ' גרייטדור תעשיות בע"מ
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה
הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט, החלה בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מעניקה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה או למשנה לנשיאה סמכות להורות על העברת מקום דיון. שאלת העברת הדיון בהליך נתונה לשיקול דעת והיא נגזרת מפרשנותו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט ומהאיזון הראוי בין תכליותיו, אשר העיקרית בהן טמונה בחשיבותם של כללי הסמכות המקומית (המ"ד 7947-12-11 יוסי דרדיגר-יהודה סנדר, פורסם בנבו] מיום 11.12.2011 ]). 12. בשים לב למקום מושבם של התובעים ומקום העבודה או ביצועה, אין מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית, מבין אלו המנויות בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות בית הדין"). על כן, חלה הוראת תקנה 5 לתקנות בית הדין לפיה "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי". אין להתעלם מכך שהתובע בחר להגיש את התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, לאחר שתביעה הקודמת שניהלו בו כנגד אותה משיבה הסתיימה בפשרה, כך לדברי המבקש. 13. השלב בו מצוי ההליך מהווה אף הוא שיקול רלוונטי שעה שמתעורר הצורך בהעברת מקום הדיון. בעניינו, התקיים דיון מוקדם בהליך ושלב ההוכחות בו, שנקבע ליום 15.12.2024 , נדחה בעקבות הגשת הבקשה מושא החלטה זו ומשהתובע שלא הגיש את תצהיריו בזמן, זאת למרות שהובהר לו כי אין בהגשת הבקשה לבית דין זה כדי לעכב את החובות הדיוניים המוטלים על התובע.
החלטה |
18/12/2024 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
בר"ע 14667-04-17- ירין פאעל נגד אופיסופט בעמ
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. לטענת המבקש היה מקום לדון בטענתו לפיה על המשיבה היה להעלות את טענותיה בעניין הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה, ומשלא עשתה כן היה מקום לדחות את בקשתה מטעם זה. מעבר לכך, ולגוף העניין, טען כי מקום עבודתו האחרון מאז יום 18.2.17 היה במרכז לבטיחות בדרכים בירושלים. משזהו מקום עבודתו האחרון, כך טען המבקש, בית הדין האזורי בירושלים הוא בעל הסמכות המקומית לדון בתביעתו. 5. תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות" או "תקנות בית הדין לעבודה") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה: "(א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"; תקנה 45 לתקנות קובעת כך: "בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. (ב) החליט בית הדין לדחות את התובענה בנוגע לנתבע שביקש זאת, רשאי הוא להורות בדבר ההוצאות – הן של הבקשה והן של התובענה עצמה – ככל שייראה לו. (ג) לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984- (להלן – חוק בתי המשפט)". להשלמת התמונה נציין כי בעוד שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) מצויה הוראה לענין הסכם שיפוטי (תקנה 5) הרי שבתקנות בית הדין לעבודה אין הוראה מקבילה.
החלטה |
18/04/2017 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 3 |
עמודים – 7
המד 55632-12-23- שלגל (מזון) בע"מ נגד כרם כנעאן
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה:
בהתאם, המשיבים טוענים כי מקום השיפוט הנכון בנסיבות העניין הוא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אליו הוגשו רוב התביעות שאיחודן מבוקש. 4. המבקשת הגישה תשובה מטעמה במסגרתה היא מבקשת להבהיר כי עטרות היא חלק מהעיר ירושלים שמצויה בשטחי מדינת ישראל, ולפיכך לא חלה תקנה 5 לתקנות, שכן הסמכות המקומית נקבעת בהתאם למקום ביצוע העבודה המצוי בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בירושלים. כמו כן הובהר כי נוכח הסמכות המקומית, תיק סע"ש 12328-10-23 הועבר זה מכבר מבית הדין האזורי בחיפה לבית הדין האזורי בירושלים ולא ניתן "לערער" על החלטה זו באמצעות הגשת בקשה זו. בהקשר זה צוין כי בהתאם לסעיף 49(ג) לחוק בתי המשפט שתמ"ד – 1984 (להלן – חוק בתי המשפט), בית המשפט שאליו הועבר הליך מסוים, לא יעבירנו עוד. הכרעה – 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתביעות שהוגשו על ידי המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להורות על איחוד הדיון בתביעות מושא הבקשה שלפניי, וכי מקום הדיון בתביעות המאוחדות יהיה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. אפרט טעמיי לכך: 6. הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט, החלה בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, מעניקה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה או למשנה לנשיאה סמכות להורות על העברת מקום דיון. שאלת העברת הדיון בהליך נתונה לשיקול דעת והיא נגזרת מפרשנותו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט ומהאיזון הראוי בין תכליותיו, אשר העיקרית בהן טמונה בחשיבותם של כללי הסמכות המקומית (המ"ד 7947-12-11 יוסי דרדיגר נ' יהודה סנדר, מיום 11.12.2011 ). 7. אשר לבקשה לאיחוד תיקים – תקנה 6 לתקנות קובעת – "הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי דין אחדים, יקבע נשיא בית הדין הארצי למי מבתי דין אלה השיפוט, ולאותו בית דין יהיה לפי זה שיפוט ייחודי והתובענות בשאר בתי הדין יועברו לבית הדין שנקבע כאמור ויידונו בו במאוחד".
החלטה |
13/01/2024 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 29. סמכות למתן סעד
29. (א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי. (ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 8. מקום שיפוט במקרים אחרים
8. תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, ואולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת אם סבר שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 8. מקום שיפוט במקרים אחרים
8. תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, ואולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת אם סבר שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית. (ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 6. מקום שיפוט במקרים אחרים
6. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית משפט בירושלים שבסמכותו הענינית לדון בה, אולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות הוראה אחרת, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית משפט אחר נוח יותר לבעלי הדין.
תקנות הרשויות המקומיות (סדרי הדין של בתי הדין), התשל"ט-1979
סעיף: 1. החלת תקנות סדרי הדין בבתי הדין
1. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ד-1963, למעט תקנות 53 עד 67, 79, 80 ו-92א, יחולו על משמעת עובדי הרשויות המקומיות בשינויים ובתיאומים אלה: (1) בכל מקום שבו נאמר "המשרד" קרי "הרשות המקומית"; (2) בכל מקום שבו נאמר "נציב השירות" או "המנהל הכללי" קרי "ראש הרשות המקומית"; (3) בתקנה 1, המלים "במשרד נציב השירות" – ייראו כמחוקות; (4) בתקנה 2(5), במקום "סעיף 17 לחוק" קרי "סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות", ובמקום "סעיף 17(2)" קרי "סעיף 9(2) לחוק הרשויות המקומיות"; (5) בתקנה 52, המלים "אם יש לו זכות ערעור לפי סעיף 43(א) לחוק" ייראו כמחוקות ובמקום "סעיף 43(ב) לחוק" קרי "סעיף 24(ב) לחוק הרשויות המקומיות"; (6) בתקנה 52א, במקום "43(ב)" קרי "24(ב) לחוק הרשויות המקומיות"; (7) בתקנה 82, במקום "סעיף 34 לחוק" קרי "סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות"; (8) בתקנה 83, המספר "28" ייראה כמחוק ובמקום "43(א)" קרי "24(א) לחוק הרשויות המקומיות"; (9) בטופס תובענה לפי תקנה 2 שבתוספת, המלים "פרקליט המדינה או בא כוחו נציב שירות המדינה או בא כוחו" ייראו כמחוקות; במקום "סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963" קרי "סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות", ובמקום "סעיף 17(2)" קרי "סעיף 9(2) לחוק לחוק הרשויות המקומיות".
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 6. מקום שיפוט במקרים אחרים
6. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית משפט בירושלים שבסמכותו הענינית לדון בה, אולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות הוראה אחרת, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית משפט אחר נוח יותר לבעלי הדין.
מומלץ להתעייץ עם עורכי דין דיני עבודה ירושלים מומחה בתחום.
כל הזכויות שמורות ©
