כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא חלק ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה שהוקמה בישראל, והוא מהווה ערכאה ייחודית המתמחה בדיני משפחה על כל היבטיהם. ערכאה שיפוטית זו הוקמה במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את הטיפול במכלול הסכסוכים המשפחתיים, מתוך הבנה שלסכסוכים אלה מאפיינים ייחודיים המצריכים התמחות וגישה מיוחדת.
מאמר זה מציג סקירה מקיפה של סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, העקרונות המנחים את פעילותו, וההלכות המרכזיות שהתגבשו בפסיקה לאורך השנים. הבנת מסגרת הפעולה של בית המשפט חיונית לכל מי שמתמודד עם הליכים משפטיים בענייני משפחה באזור המרכז.
בית המשפט לענייני משפחה פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. חוק זה יצר מהפכה של ממש בטיפול בסכסוכים משפחתיים בישראל, בהעבירו את מרבית הסמכויות בנושאי המשפחה (למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים) לערכאה ייעודית ומתמחה.
העיקרון המנחה המרכזי בבסיס החוק הוא ריכוז כלל הסכסוכים של התא המשפחתי תחת קורת גג אחת, בפני מותב אחד. עיקרון זה מבטא את ההבנה שסכסוכים משפחתיים הם מורכבים ורב-ממדיים, וכי הפיצול של הדיון בהיבטים השונים של הסכסוך פוגע ביעילות ובאיכות הטיפול המשפטי.
כפי שהודגש בפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד."
לפני חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, הטיפול בסכסוכים משפחתיים היה מפוצל בין ערכאות שונות: בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובתי דין דתיים. פיצול זה גרם לסרבול, חוסר עקביות, והכבדה על המשפחות המתדיינות.
הקמת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כחלק ממערכת ארצית, היוותה ציון דרך משמעותי בשיפור הטיפול המשפטי במשפחות בישראל. ההתמקצעות של שופטים בתחום דיני המשפחה, לצד פיתוח מערך תומך של יחידות סיוע ומומחים, יצרה מערכת המותאמת טוב יותר להתמודדות עם המורכבות הרגשית והמשפטית של סכסוכים משפחתיים.
עקרון "שופט אחד למשפחה אחת" הוא אבן יסוד בפעולת בית המשפט לענייני משפחה. עיקרון זה קובע כי כל ענייני המשפחה ירוכזו בפני שופט אחד, ללא קשר לסוג ההליך או למועד הגשתו. יישום עיקרון זה מאפשר לשופט לפתח היכרות מעמיקה עם המשפחה הספציפית ונסיבותיה הייחודיות, ולהגיע להחלטות עקביות בכל ההליכים הקשורים.
בפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022), הודגשה חשיבות עיקרון זה:
"היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת."
ביישום פרקטי, עיקרון זה מתבטא במערכת ניהול תיקים המזהה תיקים קשורים ומנתבת אותם לאותו שופט. כאשר מוגשת תביעה חדשה שקשורה למשפחה שכבר מתנהל בעניינה הליך, התביעה החדשה תועבר לשופט המטפל בתיקים הקודמים.
מאפיין ייחודי נוסף של בית המשפט לענייני משפחה הוא ההסתייעות הנרחבת במומחים מקצועיים. בניגוד לערכאות אחרות, בסכסוכי משפחה קיימת העדפה ברורה למינוי מומחים מטעם בית המשפט, במקום הסתמכות על חוות דעת מטעם הצדדים.
כפי שנקבע בפסק דין תלהמ (באר שבע) 7035-12-20, עו"ס חנה סימקין – מומחית מטעם בית המשפט נ' פלוני (ניתן ב 04/07/2022):
"סדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה לפיהם על בעל דין המבקש למנות מומחה בעניין הנדון בבית המשפט לענייני משפחה לפנות תחילה לבית המשפט ולעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט באותו עניין, ואין הוא רשאי להגיש חוות מטעמו בלא אישור לעשות כן."
גישה זו מבטאת את ההבנה שבסכסוכים משפחתיים, מומחה ניטרלי יכול לסייע לבית המשפט בהגעה להחלטה מאוזנת, המבוססת על מקצועיות ולא על עמדות קיצון של הצדדים. המומחים הנפוצים כוללים:
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מגדירה את האזור הגיאוגרפי שבו בית המשפט מוסמך לדון בתיקים. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מוסמך לדון בתיקים כאשר מקום מגורי הצדדים או הקטינים הוא בתחום שיפוטו, הכולל את העיר תל אביב-יפו והסביבה.
חשוב להדגיש כי במקרה של הליכים קודמים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, גם אם הצדדים עברו לאזור אחר, עדיין תהיה לבית המשפט בתל אביב סמכות מקומית לדון בהליכים חדשים, וזאת מכוח עקרון "שופט אחד למשפחה אחת".
כפי שהדגיש בית המשפט בתמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"אף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב."
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה היא רחבה ביותר, וכוללת כמעט את כל סוגי הסכסוכים המשפחתיים, למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים (הנתונים לסמכות בתי הדין הרבניים).
בין העניינים הנכללים בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה:
חשוב להקפיד על הגשת התביעה לערכאה המתאימה, כפי שהוזהר בפסק דין תא (חיפה) 8002-10-21, ש"פ נ' י"פ (ניתן ב 25/10/2021):
"יש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך."
יעילות דיונית היא עיקרון חשוב בהתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה. עורכי דין מיומנים יודעים כיצד לנצל עיקרון זה לטובת לקוחותיהם, באמצעות:
בית המשפט מעריך יעילות דיונית ומתגמל אותה, כפי שעולה מפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"אף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב."
עקרון טובת הקטין הוא עקרון-על בדיני משפחה בישראל, והוא מהווה שיקול מכריע בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לילדים. עיקרון זה מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שישראל אישררה.
כפי שהודגש בפסק דין תלהמ (נצרת) 7867-10-15, ה.ש. נ' נגד .ש. (ניתן ב 24/05/2017):
"לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית."
בפועל, עקרון טובת הקטין מיושם באמצעות:
הכנה נכונה לקראת הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה היא קריטית להצלחה. אסטרטגיה יעילה כוללת:
מינוי מומחים מטעם בית המשפט הוא הליך שכיח בבית המשפט לענייני משפחה, ויש להתכונן אליו כראוי:
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מהווה ערכאה מקצועית וייחודית המרכזת את הטיפול בסכסוכי משפחה. כדי להתדיין בו באופן אפקטיבי, כדאי לאמץ את העקרונות הבאים:
חשוב להדגיש את חשיבות הפנייה לייעוץ משפטי מקצועי בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה, נוכח מורכבותם והשלכותיהם ארוכות הטווח על התא המשפחתי. עורך דין מיומן יוכל להנחות את הלקוח בסבך ההליכים, ולסייע בהשגת תוצאה אופטימלית בנסיבות העניין.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, על הייחודיות והמקצועיות שלו, ממשיך להתפתח ולשכלל את דרכי הטיפול בסכסוכים משפחתיים, תוך שאיפה מתמדת לשיפור השירות למשפחות ולמציאת פתרונות מאוזנים והוגנים לסכסוכים מורכבים אלה לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה תל אביב מומחה בתחום עם ניסיון רב
תא"מ (תל-אביב-יפו) 35970-10-11- ש. ל. , עורך דין נגד ע. ב.
שמות השופטים: רונן אילן
כך ביחס לתלונה כאשר הנתבע מייחס לתובע סחטנות והחזקתו כבן ערובה עד שישולם שכר טרחה נוסף כשבינתיים הוקפא הטיפול בענייניו. כך ודאי ביחס למכתב ה- 13 שבכלל עוסק בבקשת הנתבע לבטל את הבקשה לצו ירושה אחר האם. אפילו מצאתי שהיה באילו ממכתבי הנתבע משום לשון הרע, ביחס לארבעת המכתבים הראשונים מצאתי שעומדת לנתבע הגנת תום הלב שכן כולם נכתבו במסגרת התלונה שהגיש הנתבע ללשכת עורכי הדין, תלונה שהוגשה בתום לב וכאשר הנתבע סבר שזו הדרך הנכונה לברר את המחלוקת עם התובע. עוד מצאתי כי ביחס למכתבים אלו עומדת לנתבע גם הגנת אמת דיברתי שכן אכן הסתבר שלא הייתה הצדקה לדרישת שכר הטרחה הנוסף, שהטיפול בבקשת צו הירושה אכן עוכב מספר חודשים והתובע אכן שגה באופן בו טופלו הבקשות לצווי הירושה. 36. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים. 37. לא ניתן לסיים הדיון בתביעה זו בלא להביע מחאה על הדרך בה בחר לפסוע התובע.
פסק דין |31/12/2012 |שלום – תל אביב
תמ"ש (חיפה) 24826-06-18- א.פ נגד ס.פ
שמות השופטים: הילה גורביץ שינפלד
הצעתי לה נישואין. ש. לפני כמה זמן אתה זוכר ת. לא זוכר. בשבילי זה לא כל-כך חשוב באיזה שנים. ש. לבית המשפט: אבל לפני כמה שנים בערך ת. אחרי חצי שנה עשיתי לה מתנה. ש. לבית המשפט: לפני כמה שנים זה היה ת. לא זוכר מספרים, איזה הבדל זה עושה הענקתי לה במתנה דירה. ש. זו הייתה הצעת הנישואין, שנתת לה דירה ת. אפשר לומר. " 20 ושוב בהמשך – כאשר בית המשפט שב והסביר לו שהעביר את כל זכויותיו בדירה לנתבעת, חזר ואישר כי הוא מסכים לכך – והשיב "אם עשיתי ככה, זה טוב, רק שלז. ק יהיה טוב". עמוד 26 שורות 18/22. 39. איני סבורה כי בנסיבות כאן – חרף חוסר ההבנה של הנתבע ביחס למסמכים, ניהול חשבון בנק או היקף נכסיו, לגרוע מרצונו להעניק לנתבעת זכויות בדירה במתנה – מרצונו החופשי כפי שהתברר בחקירתו. 40. בצד דיני החוזים הכלליים, חוקקו בישראל חוקים המאפשרים התערבות בחופש החוזים; כך למשל חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וחקיקה שנועדה לשמור על זכויות יסוד ושיווין וגם דיני פשיטת רגל, מקרים של הברחת נכסים, או בטלות בהיות חוזה בלתי מוסרי או נוגד את תקנת ציבור וגם מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. 41. בכל אותם מקרים המדובר היה בהשפעה בלתי הוגנת שאינה מאפשרת שיקול דעת עצמאי – שאז לבית המשפט הסמכות להתערב. הסמכות היא סמכות שבדין.
פסק דין |24/05/2020 |משפחה – חיפה
ה"פ (תל אביב) 66935-05-20- מיכאל כהן נגד קוקה הנרייט דניאל האוזי
שמות השופטים: עינת רביד
עוד מוסיפים הנתבעים כי המדובר במסכת עובדתית המתפרסת על פני מספר שנים ומחלוקות מורכבות המחייבות בין היתר הבאת עדים שאינם בשליטת מי מהצדדים. תשובת התובעים 12. התובעים טענו בתשובתם לבקשה דנן, כי יש לדחותה, שכן הנתבעים לא הגישו כתב תשובה לתביעה. היות ובמועד ההכרעה בבקשה זאת, הונח בפני כתב תשובה מטעם הנתבעים, אין מקום לדון בטענה זאת. 13. לגופה של בקשה משיבים התובעים, כי דינה להידחות, שכן הבקשה אינה מגלה כל נימוק המצדיק העברת התובענה לפסים רגילים. 14. הנתבעים טענו, שהמדובר במסכת עובדתית מורכבת ועדים רבים, אך לא פירטו מספר העדים ומדוע הם נדרשים וכיצד יש בזימונם כדי לבאר את המחלוקת בין הצדדים. 15. בהתייחס לטענה בדבר הקרקע הנוספת כגורם לעיכוב ברישום, אזי ואף אם תתקבל הטענה, הרי שממועד חתימת ההסכם הנוסף, חלפו 4 שנים נוספות של אי נקיטת פעולות מצד הנתבעים. 16. באשר לעיריית תל אביב הרי שמטענות הנתבעים עולה כי לאחרונה ישנו אופק חיובי מול עיריית תל אביב וייתכן כי סוגיית הצמדת השטחים תיפתר מול העירייה. על כן לא ברור בשלב זה, ובטרם הוברר אם קיים עיכוב מטעם העירייה, כדי להצדיק העברת התביעה לפסים רגילים. 17. באשר לדיירת, משיבים התובעים כי סירובה לחתום על מסמכי הבית המשותף נובע ממחדלם של הנתבעים, אשר לשם קידום טובות הנאה הקשורות בהם או במקורבים להם מכתיבים בתקנון הבית המשותף סעיף לפיו חלוקת הנטל ההוצאות בין דיירי הבניין אינו הוגן ומקפח את זכויותיה, כמו גם זכויות דיירים אחרים. 4 18. עוד מוסיפים התובעים כי רק לאחר הגשת התביעה דנן, החלו הנתבעים לפעול לביצוע הפעולות הנדרשות על פי הסכם המכר, וכי טענותיהם לעיכובים הועלו עם הגשת תביעה זאת.
החלטה |08/12/2020 |מחוזי – תל אביב
ע"א (תל אביב) 9356-01-22- שי זהר נגד דבורה שבתאי
שמות השופטים: עמיתה שרה דותן
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' הרשם הבכיר א' דורני-דורון), מיום 9.11.2021 בתאד"מ 27685-04-21, לפיו נדחתה תביעת המערער לתשלום יתרת שכר הטרחה, לו היה זכאי, לגרסתו. לערעור צורפה בקשה להוספת ראייה. הרקע העובדתי המשיבה, תושבת ארה"ב, התקשרה עם משרדו של המערער בהסכם שכר טרחה, לפיו התחייב המערער לטפל בהגשתן של שתי בקשות לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה בישראל, ביחס לעיזבונם של הוריה המנוחים של המשיבה, אשר במועד פטירתם התגוררו בארה"ב. המשיבה שאינה שולטת היטב בשפה העברית, הגישה בעצמה כתב הגנה שהעמוד הראשון שבו נכתב בכתב יד בשפה העברית, והעמודים הנוספים הודפסו בכתב ברור וקריא בשפה האנגלית. בכתב ההגנה טענה המשיבה, כי המערער הונה אותה בכך שהציג עצמו כמי שמומחה בתחום דיני הירושה, וכי לא מילא את חלקו בהסכם מאחר שלבקשות שהוגשו על ידו לא צורפו כל המסמכים הדרושים ומשכך, התיקים נסגרו. מכיוון שההליך הוגש בסדר דין מהיר, ועל מנת לייעל את הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה עדותה של המשיבה תישמע באמצעות היוועדות מרחוק וכי פסק הדין יינתן על בסיס הטענות והעדויות שיישמעו במהלכו של הדיון. 2 בפסק דינו העדיף כב' הרשם את גרסתה של המשיבה וקבע, כי משרדו של המערער לא דאג להדריך ולהסביר למשיבה כי היא צפויה להוצאות נוספות בגין חוות דעת מומחה לדין הזר, ואולי גם בשל הצורך לקבל החלטה מבית משפט בארה"ב. יתרה מכך, המערער בעדותו לא ידע להסביר מה בדיוק אירע בתיק כשעומת עם מסמכי הרשם לענייני ירושה. מאחר שעל המערער כעורך דין, חלה החובה להכיר הנדרש לביצוע התחייבותו כלפי הלקוחה ולהבהיר לה את המצב המשפטי, נקבע כי, המערער לא עמד בהתחייבותו כלפי המשיבה ותביעתו נדחתה.
פסק דין |15/01/2022 |מחוזי – תל אביב
ת"ע (תל אביב) 9176-07-19- ת.ג נגד ט.א
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
משב"כ הנתבע המשיך לדעת מהו תחום התמחותו שב וניסה העד לטעון "עשיתי גם תיקים בבית משפט לענייני משפחה", ובהמשך "מספיק שנים, מספיק שנים עשיתי תיקים בבית המשפט, בבית משפט לענייני משפחה, גם בענייני גירושים, גם בענייני צוואות. זאת אומרת שזה משהו שאני עושה". בהמשך לכך כבר חזר בו העד ותיקן את תשובותיו תוך שהוא טוען: "אמרתי עוד פעם. תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה". מהאמור עולה כי התמחותו של העד בתחום דיני המשפחה מוגבלת לעריכת צוואות, עמ' 333 ש' 31 – עמ' 334 ש' 16. 110. עו"ד ד. ס אישר בעדותו כי אין לו אתר אינטרנט, עמ' 334 ש' 20/19. 111. משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת "תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה", עמ' 333 ש' 35 – 334 ש' 2 השיב זה "גם היום, מגיעים אליי לקוחות מתל אביב, מירושלים, מהרצליה, מפתח תקווה. יש לי חברים, מספיק חברים, קולגות, שמפנים אליי לקוחות בתחומים שהם לא מתעסקים בהם, וגם במקרה הזה, הופניתי על ידי אחד מהם", עמ' 335 ש' 3 – 5. לאור תשובתו של העד בחרתי לשאול אותו "מי החבר שהפנה את המנוחה" וזה ענה כי ניסה לבדוק העניין בבוקר כדי לחדד את זיכרונו וכי לדעתו זה "עורך דין ירון", עמ' 335 ש' 7 – 13. נוכח תשובת העד ומשהמדובר בצוואה קצרה, פשוטה וברורה אשר אינה מצריכה כל מיומנות וניסיון משפטי, הוספתי ושאלתי את העד מה ההיגיון שעמית למקצוע יפנה את המנוחה לעו"ד אחר לצורך עריכת הצוואה ובפרט לעו"ד מעפולה עניין הכרוך בהוצאות ועלויות ואגב כך אף שאלתי מהו הסכום שגבה כשכ"ט.
פסק דין |11/12/2022 |משפחה – תל אביב
ת"א (ירושלים) 39668-12-22- פרידה מזרחי נגד עורך דין רוני דובר
שמות השופטים: נאיל מהנא
עסקינן בבקשה לסילוק על הסף של תביעה כספית לפיצוי בגין רשלנות בהענקת שירותים משפטיים. החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התביעה מהנימוקים שיובאו להלן. השתלשלות העניינים 1. הנתבע הינו עורך דין במקצועו אשר ייצג את התובעת בהסכם מכר מיום 30.12.13 (להלן: "הסכם המכר") לרכישת דירת מגורים מבוני מיילוביץ (להלן: "המוכרת"), הנמצאת ברחוב הלל 12 בירושלים (להלן: "הדירה"). 2. במועד החתימה על ההסכם טרם נרשמו מלוא הזכויות בדירה על שם המוכרת אך היא החזיקה בצווי ירושה המעניקים לה את מלוא הזכויות בדירה והצדדים ידעו כי העברת הזכויות בדירה על שם התובעת תתבצע רק לאחר רישום מלוא הזכויות על שם המוכרת. 3. סוכם על פי ההסכם כי המוכרת תדאג כי כלל הזכויות בדירה יועברו על שמה עד למועד התשלום השני של התמורה, קרי עד ליום 05.04.14 ולכל המאוחר בתוך שנה ממועד החתימה על ההסכם, דהיינו עד 30.12.14 . 4. בטרם החתימה על הסכם המכר הפקידה המוכרת את הבקשות לרישום צווי הירושה בלשכת רשום המקרקעין, אך במהלך הטיפול בבקשות התברר כי ברישומי הזכויות נפלה שגגה במספרי הזהות, דבר אשר הצריך טיפול מקדים לתיקונם ע"י הגשת בקשה לתיקון הרישום. 5. לצורך הטיפול בבקשה לתיקון הרישום אמורה הייתה המוכרת לחתום על טפסים ולהמציא מסמכים אלא שלמרבה הצער היא נפטרה ביום 12.03.14 , כלומר כחודש לפני המועד הקבוע בהסכם. 6. אירוע פטירת המוכרת והצורך במינוי מנהל עיזבון לצורך השלמת התחייבויותיה על פי ההסכם, לא היו צפויים ולכן הם גרמו לעיכוב בהליך תיקון הרישום, וכפועל יוצא גם לעיכוב ברישום הזכויות על שמה כפי שנקבע בהסכם. בפועל, הזכויות בדירה נרשמו במלואם על שם המוכרת רק ביום 28.08.17 , ולאחר מכן נרשמה הערת אזהרה על שם התובעת ובסופו של יום הזכויות בדירה הועברו על שם התובעת רק ביום 17.09.17 .
החלטה |28/01/2024 |שלום – ירושלים
בדמ (תל אביב) 133/94- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,טמיר יגאל,חבד,גאון אורי,חבד
. . אמונה, פירושה אמת ויושר, ומסירות פירושה חריצות ושקידה, דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין. " 93536982483 במאמרם של שנהב ולויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין , ניהול סיכונים וביטוח החבות" בפרקליט כרך ל"ב (תשל"ח-1978), אשר צוטט בפס"ד לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 177 אומרים הם לענין החובה הנדרשת מעורך דין כי החובה הינה מיומנות משפטית מקובלת, מעשים ומחדלים אשר עורך דין סביר ונבון היה נשמר מפניהם באותן נסיבות. חובה זו קיימת כלפי כל אדם אשר עורך הדין יכול היה לצפות כי הוא עלול להינזק מפעולותיו או ממחדליו. לדעתם, עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי היא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות. בבד"מ (חי') 31/87 לשכת עורכי הדין, הועד המחוזי חיפה נ' פלוני, עו"ד פדי"מ ו' 75 בו ערך הנאשם חוזה מכר דירה, אולם למרות הבטחותיו להעביר את רישום הזכויות בדירה תוך זמן קצר, לקח הדבר כשנתיים ולאחר העברת התיק לעורך דין אחר, נאמר בעמ' 76 : "השאלה המרכזית העומדת להכרעה במקרה שלפנינו היא אם אכן "לא טיפל ולא העביר הנאשם את רישום הזכויות בדירה על שם המתלוננת", באופן שיש בו משום חוסר נאמנות לעניינו של הלקוח. . . . טיפולו של הנאשם בענין הנדון היה לקוי ורשלני מלכתחילה. מפי הנאשם עצמו למדנו. . . . כי. . . . שולם כופר בגין אי דיווח במועד לשלטונות מס שבח. . . . .
הכרעת דין |06/08/1997 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בד"א 2/10- עורך דין סימן טוב יחיאל נגד ' ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: אלכסנדר בנר,ריאד אבו פול,חבד,באסם כמאל,חבד
בעדות הנאשם בישיבת 30.9.09 חל מפנה בטיעונו העובדתי שצוטט לעיל. בישיבה זו הפנה כחלק מעדותו הראשית לגרסתו המפורטת בכתב ההגנה שהגיש בהליך האזרחי וטען כי המתלונן "מודע במפורש לשכר הטרחה במדוייק", כמו כן טען כי "כל פעולה שעשיתי, או שהוא [הכוונה למתלונן ר. א. ] היה אצלי במשרד או שהתקשרתי אליו והוא אישר לי את הפעולה. עשיתי רשימה עם סכומים ותאריכים". 7. הנאשם לא הציג את המסמך הנ"ל, וכשנשאל הנאשם במהלך עדותו היכן אותו מסמך השיב "אין לי מושג", ובהמשך תיבל את תשובתו בדברים המקוממים הבאים הראויים לכל גינוי: "יכולתי לכתוב את זה סתם ככה מבחינתכם, אין בעיה לפברק מסמך כזה, אתה חושב שלא חשבתי על זה? אני לא בא במטרה לשקר, אלא כדי להוציא את האמת לאור". 8. לשאלת חבר ביה"ד קמא "איפה בכתב ההגנה אתה כותב שהיו לך הסכמות עם המתלונן על שכר הטרחה?" השיב הנאשם: "לא כתבתי זאת". ניתן רק לתמוה מדוע ייעדר מכתב הגנה מפורט מאוד בסכסוך מר זה בין המתלונן לנאשם זכרה של הטענה שהסכומים שניכה הנאשם מכספי הנאמנות שהגיעו אליו נוכו בעקבות הסכמה. 9. הנאשם פרס בפני ביה"ד המחוזי רשימה ארוכה ומרשימה של פעולות משפטיות שביצע עבור המתלונן במשך זמן רב. הפעולות כללו, בין היתר, חוזה מכר דירה מטעם המתלונן ופעולה לשם העברת הזכויות לקונה, רישום העברה כפולה בגין עסקת חליפין בין שתי דירות שנערכה בשנת 1968 בין המתלונן למשפחה אחרת עת התחלפו המשפחות בדירותיהן מבלי שדבר ההחלפה נרשם במנהל מקרקעי ישראל ו/או בעמידר, העברה נוספת של חלקה של המנוחה אשתו של המתלונן בדירה בהתאם לצו ירושה, פעולה של תיקון צו הירושה, ביטול עיקולים שרבצו על הדירה, הסדרי חובות של המתלונן תוך הפחתה גדולה מסכומי החוב.
פסק דין |19/02/2011 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
על"ע 7-73- עורך-דין פלוני נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין
שמות השופטים: ברנזון י כהן,אשר
כשאלה חובותיו של עורך-הדין כלפי לקוחו, סבורני שלא נוכל לומר כי מה שקבע בית-הדין במקרה זה הוא מופרך מעיקרו ומחייב את התערבותנו: השווה עם עמ"מ 2/60, פלוני נ' יושב-ראש וחברי המועצה המשפטית, , בע' 317. למעשה, הכיר המערער בצורך לברר את מצב הנכס בלשכת רישום המקרקעין, שכן הוא העיד לפני בית-הדין המחוזי, שאם לקוח בא אליו לפני הצהרים הוא בודק את הענין בטאבו. אלא שאת מחדלו הפעם הוא ביקש לתרץ בכך שהצדדים באו אליו בשעות אחר-הצהריים והיו מעוניינים לערוך את החוזה בו במקום. לטענה זו נתן בית-הדין את התשובה ההולמת הבאה: "לא מצאנו כל סיבה סבירה מדוע לא יכול היה הנאשם לדחות את עריכת ההסכם למועד מאוחר יותר או לסרב לערכו עד שייוודע את פרטי הרישום. לדעתנו עורך-דין שאינו עושה זאת לוקח על עצמו סיכון מסויים ואינו מגלה מסירות כלפי לקוחו והענין שלקח על עצמו לטפל. " כן אין לקבל את הטענה, כי המתלונן היה לקוחו של המערער רק לענין עריכת החוזה ולא לרישום ההעברה בפנקסי המקרקעין. המערער הוא שערך את טופס חוזה המכר בשביל הקבלן והכניס בו את שמו כעורך-הדין שאצלו צריך הקונה להפקיד יפוי-כוח נוטריוני לרכוש את הדירה בשבילו ולרשום משכנתה על סכום ההלוואה שהוא מקבל. עד אותו זמן כבר הספיק המערער לטפל בהעברת 24 מתוך 36 הדירות שבבית הנדון לקוניהן, ובאותו אופן היה אמור לטפל גם בהעברת הדירה הנדונה ולזכות בשכר טרחה של אחוז אחד לפחות מערכה. גם לו הצטמצם תפקידו בעריכת החוזה בלבד, עריכה זו גם היא חייבה אותו לתת ללקוח יעוץ משפטי נאות בענין השעבודים והעיקולים לאחר בירור המצב לאשורו. אמת, כפי שהעיר בית-הדין הארצי – "קיום משכנתא או עיקול או כל שעבוד אחר כשלעצמו אינו מונע ביצוע התחיבות של המוכר להעביר את נשוא חוזה המכר בזמן שנקבע בחוזה, היות וקימת אפשרות להסיר כל משכנתא שעבוד או עיקול בזמן שבין עריכת החוזה ובין ביצועו על-ידי המוכר בלשכת רישום המקרקעין.
פסק דין |24/02/1974 |בית המשפט העליון
בע"מ 4854/24- פלוני נגד ' פלוני
שמות השופטים: אלכס שטיין חאלד כבוב יוסף אלרון
שנית, וזה העיקר: המנוח לא עשה עם המשיב שום הסכם בכתב בנוגע להעברת הזכויות בדירה או בנוגע למשכונה להבטחת ההחזר של ההלוואה שקיבל. עסקינן בדרישת כתב מהותית, שמשמעה: אין כתב-אין עסקה (ראו: סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969). במאמר מוסגר, אציין כי החריגים הפסיקתיים לדרישת הכתב כאמור, כדוגמתה של "זעקת ההגינות", אותם חובה עלינו לפרש בצמצום רב (ראו: ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ, פ"ד סד(3) 60, 89/87, 96, 100/98 (2011); וכן ע"א 986/93 קלמר נ' גיא, פ"ד נ(1) 185, 195-194, 198-197 (1996)) אינם מתקיימים כאן-ולו בשל התרמית שעשה המשיב בבואו לקבל צו קיום צוואה בטענה שקרית לפיה מקום הימצאם של ילדי המנוח אינו בידיעתו. 33. שלישית: צוואה אינה חוזה ואין היא בגדר מכשיר ליצירת בטוחה בין המצווה כחייב לבין נושהו. צוואה היא פעולה משפטית חד-צדדית, והמצווה רשאי לשנותה בכל עת ככל העולה על רוחו. כל התחייבות לעשות צוואה, לא לשנותה או לא לבטלה-אינה תקפה (ראו: סעיף 27 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965). מטעם זה "אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה של היורשים על-פי הצוואה, או של כל אדם אחר" (ראו: ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נג(2) 817, 826 (1999); וראו עוד, מני רבים: ע"א 119/89 טורנר נ' טורנר, מה(2) 81, 85 (1991); ע"א 245/85 אנגלמן נ' קליין, מג(1) 772, 781ה (1989); בע"מ 7884/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 40 לפסק דינה של השופטת י' וילנר ( 10.9.2024 ); בע"מ 4990/12 מ.
פסק דין |28/10/2024 |בית המשפט העליון
ת"ע (תל אביב) 47307-06-13- ל.א ת.ז. נגד ש.מ
שמות השופטים: מירה דהן
הצוואה שבבסיס התובענה דנן הינה 'צוואה בפני רשות', אשר דרכי עריכתה נקבעו בסעיף 22 לחוק הירושה: "צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה שנעשתה ביום ובמקום הנקוב בה כיום עשייה ומקומה". בספרם של שוחט, פיינברג ופלומין דיני ירושה ועזבון (הוצאת סדן, 2014) עמ' 114 נאמר כך: "קיומו של מצווה וקיומה של רשות (כהגדרתה בסעיף 22 לחוק) הם מסימני ההיכר של צוואה בפני רשות. בהיעדרם של אלה אין הצוואה ראויה לשמה ולא ניתן לעשות שימוש בהוראות סעיף25(א) לחוק לשם קיומה". ב. במקרה דנן , ערכה המנוחה את הצוואה ביום 15.06.2005 בפני עורך דין ונוטריון מונדי לייבה. בצוואה מצהירה המנוחה כי זו צוואתה האחרונה וכל צוואה שקדמה לה הנה בטלה מבוטלת. כן הצהירה כי עשתה כתב צוואה זה מרצונה הטוב והחופשי ללא לחץ כפיה או השפעה בלתי הוגנת וכל זה בהבינה בטיבה של צוואה. באשר לתוכן הצוואה ודרך ההורשה, קבעה המנוחה משפט אחד בלבד: "אני מורישה את כל רכושי שיש לי היום ויהיה לי בעתיד לבתי ל. ת. ז —- בלבד". 8 בחינת טענות הצדדים טענות המתנגד לקיום הצוואה שבנדון, עוסקות בתמצית בארבע אלו: א. פגמים בעריכת הצוואה על ידי עו"ד מונדי לייבה ו"רשלנותו" הנטענת. ב. העדר כשירות המנוחה לערוך הצוואה המאוחרת. ג. מעורבות התובעת בעריכת הצוואה. ד. השפעה בלתי הוגנת של התובעת על המנוחה. יוער כבר בראשית כי חרף העובדה כי המדובר בטענות משפטיות דלילות למדי , העדר עדויות מטעם המתנגד וחוות דעת מומחה אשר קבעה את שקבעה, התנהלו ההליכים דכאן משך תקופה ארוכה, תוך התעקשות לקיום דיונים רבים, קבלת ארכות רבות ומשיכת ההליך עד לכדי כך שהתובעת כבר הלכה לבית עולמה בסיומו.
פסק דין |11/06/2018 |משפחה – תל אביב
עמלע (ירושלים) 9069-05-11- אמנון אברהמי, עורך דין נוטריון נגד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: משה דרורי
עורך הדין כמנסח הצוואה 171-182 יג.1 מי הוא הלקוח 171-176 יג.2 עריכת צוואה על ידי עורך דין ללקוח ולבן/בת זוגו 177-180 יג.1.2 היישום למקרה שבפניי 181 יג.3 חובות נוספים המוטלים על עו"ד מנסח הצוואה ותחולתם על המקרה שבפניי 182 יד. חובות עורך הדין, מנסח הצוואה, לאחר מות לקוחו, החתום על הצוואה 183-190 יד.1 חובות אתיות 183-188 יד.2 חובות בקשר לצוואה עצמה 189-190 טו. מינוי מנהל עזבון ומוציא לפועל של הצוואה 191-222 טו.1 כללי 191-192 טו.2 המשפט האנגלי 193-195 טו.3 המשפט העברי 196-198 טו.4 המשפט הישראלי – סעיף 81 לחוק הירושה 199-213 טו.5 הפעולות והמחדלים של עו"ד אברהמי במינוי מנהל העזבון 214-222 טז. ההליכים בבתי המשפט 223-257 טז.1 כללי 223-225 טז.2 בש"א 18164/02 – מחוזי תל אביב 224-230 טז.3 ניגוד האינטרסים 231-237 טז.4 בש"א 451/02 – מחוזי תל אביב 238-242 טז.5 בש"א 136/03 – מחוזי תל אביב 243-247 טז.6 רע"א 8047/03 – בית המשפט העליון 248-254 טז.7 ההליכים הנוספים בבית המשפט המחוזי בתל אביב 255-257 יז. מכירת הדירה ואי הדיווח על כך לבית המשפט 258-273 יז.1 הקובלנה 258 יז.2 הכרעת הדין בית הדין המשמעתי המחוזי 259 יז.3 פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי 260 יז.4 דיון והכרעה 261-273 יח. פרשנות הצוואה 274-282 יט. סיום 283-286 א. כללי 1. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין זיכה, מחמת הספק, את המערער, בשל עבירות של הפרת חובות עורך דין, ניגוד אינטרסים, והתנהגות שאינה הולמת עורך דין.
פסק דין |11/11/2012 |מחוזי – ירושלים
תמ"ש (תל-אביב) 49630/99- ברוך נסים נגד ברוך שמואל ואח
שמות השופטים: יהושע גייפמן
עולמה, ולצוואתה (להלן:"הצוואה") ניתן תוקף בצו קיום צוואה מ – 13.8.92 . לא מונה מנהל עזבון. 2. בעזבון זכויות חכירה של דירה בתל-אביב הרשומות ע"ש האם במרשם המקרקעין (להלן:"הדירה"). הזכויות פג תוקפן אולם ניתן לפעול לחידושן או להארכתן. פעולה מעין זו טרם נעשתה ע"י היורשים בהעדר שיתוף פעולה. 3. עפ"י הצוואה הזוכים בדירה הם היורשים. זכותם בדירה כפופה לזכות אחות האם (להלן:"האחות"). בצוואה נקבע, שהאחות רשאית להתגורר בדירה כל ימי חייה ללא תמורה. האחות בת 74 ועברה להתגורר בדירה לאחר פטירת האם. כיום, האחות מתגוררת בבית אבות אולם שמורה לה הזכות, עפ"י הצוואה, לחזור להתגורר בדירה ללא תמורה. 4. הזכויות בדירה אינן רשומות במרשם המקרקעין ע"ש היורשים. 5. לחלוקת העזבון יוחד פרק מרכזי בחוק הירושה התשכ"ה – 1965 (להלן:"חוק הירושה"). מטרת דיני הירושה היא להביא לפירוק השותפות של היורשים בנכסי העזבון. עד למועד חלוקת העזבון אין ליורש אלא חלק בכלל העזבון ולא בנכס מסויים. מתן צו ירושה או צו קיום צוואה אינם מקנים ליורש זכות בנכס מסויים. זכותו של היורש לגבי נכס ספציפי מתגבשת רק לאחר חלוקת העזבון. ראו: ע"א 834/75 ז'ק נ' מ"י פ"ד לב (664 ,662 (1. ע"א 314/79 שליין נ' עו"ד ברק פ"ד לה (234 ,225 (3. ע"א 513/82 רויזמן נ' וושצין פ"ד לז (819 ,813 (2. 6. הואיל ולא מונה מנהל עזבון, עומדת השאלה האם חולק העזבון ע"י היורשים כאמור בסעיף 125 לחוק הירושה.
החלטה |21/12/1999 |משפחה – תל אביב
ת"ע (אשדוד) 20866-04-20- י. נגד נגד א.ד
שמות השופטים: עפרה גיא
בנסיבות אלו, אין לקבל הטענה לפיה המנוח לא הבין טיבה של הצוואה. 20. בכל הנוגע לטענה כי הצוואה שותקת בנוגע לדירה הקיימת בעת עריכת הצוואה, העידה עורכת הדין שברגע שהתברר לה שהמנוח מבקש להוריש כל רכושו לבתו, הסתפקה בנוסח הסטנדרטי של צוואות ולא מצאה לנכון לערוך פירוט. כך גם העידה כי ציינה הרכוש באופן כוללני מהטעם שבעת עריכת הצוואה אדם אינו יודע מה יהיה רכושו בעת מותו ועל מנת שלא יהיה צורך לשנות הצוואה מספר פעמים נוכח שינוי הרכוש, בחרה לרשום הרכוש בצוואה באופן כוללני (ראו עמוד 12 לעדותה, שורות 27/31). נימוק זה סביר והגיוני להבנתי ולא מצאתי כל חובה לרשום הרכוש באופן ספציפי בצוואה או כי יש חובה לרשום פרטי הרכוש בעיזבון המנוח בצוואה או יש בכך בכדי להעיד על חוסר הבנתו את צוואתו ודין הטענה לעניין זה להידחות. האם המבקשת היתה מעורבת בעריכת הצוואה 21. סעיף 35 לחוק הירושה קובע כדלקמן: "הוראת צוואה, פרט לצוואה שבעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה – בטלה". 14 המתנגדת טוענת כי דין הצוואה להתבטל מהטעם שהמבקשת היתה מעורבת וכן נטלה חלק בעריכתה, תוך ניצול מצבו הרפואי של המנוח. לטענתה, המבקשת היתה מעורבת בעריכת הצוואה מתחילתה ועד סופה. כך דאגה לקחת את המנוח מביתו בחיפה למשרד בתל אביב. המבקשת קישרה את המנוח לחברתה, עורכת הדין ועל כך ניתן ללמוד מהעובדה שהן חברות ברשת החברתית. המבקשת שילמה לעורכת הדין. המנוח לא נהנה מייעוץ משפטי בלתי תלוי. בסיכומיה הוסיפה וטענה כי אין זה סביר שהמנוח על אף עוורונו, נסע עצמאית לעורכת הדין מביתו שבחיפה לביתה ב.
פסק דין |03/08/2022 |משפחה – אשדוד
ת"ע (תל אביב) 3712-01-15- א. ל., נגד ר. ר. ל.
שמות השופטים: מרדכי מוטי לוי
הימנעות מחקירתה של המומחית על ידי המתנגדים מנעה מבית המשפט לבחון ולהעריך את חוות הדעת ביחס לעדותה ומעבר לחוות הדעת כפי שהוסבר לעיל. משום כך טיעוני המתנגדים בסיכומים משל לא הייתה חוות דעת, הם לא נמנעו מחקירתה של המומחית והצגת עובדות בהתבסס על הקלטת נדחית. 55.2 כך, נשכח מהמתנגדים שהתמליל מהווה רק אמצעי עזר והקלטת היא הראיה. 55.3 איני יכול להתעלם גם מקביעת עובדות שהם שינוי ממשי לקונטקסט של התשובה הניתנת. כך למשל נטען בסעיף 17 לסיכומים (שכאמור אינם ערוכים עם תתי סעיפים) ש"התובעת העידה כי המנוח היה תלוי בה והלך עמה לכל מקום" הגם שלא צורף מראה המקום עיון בעדותה של המבקשת מעלה שהעידה: "אז איך הוא הלך איתי לכל מקום אנחנו ביחד בכל מקום. הכל עשינו יחד בהסכמתנו" (פרוטוקול עמ' 32 ש' 20) ברור שהמבקשת אינה מעידה על תלות, נהפוך הוא. יש בדברים ביטוי לגאווה על קשר טוב בין המנוח אליה, ביטוי לזוגיות ושיתוף המשתרעים על פני 42 שנים. באותו סעיף אף מעלים התובעים טענה בקשר עם מקורות מימון הדירה, טענה שלא עלתה בהתנגדותם לצו הקיום וממילא אין לה מקום במסגרת הליך זה של התנגדות לצו קיום צוואה. דוגמא נוספת היא הטענה העולה בסיכומים שאי מסירת העתק הצוואה למתנגדים על ידי הבת ש. מעידה על "התכנון העקבי של ש. והתובעת לנשל את הנתבעים באופן מוחלט מעזבון המנוח" ברי שטענה זו חסרת כל בסיס ונוח לה שלא הועלתה כלל. הרי דבר הצוואה היה ידוע למתנגדים כבר בסמוך למועד עריכתה. מעבר לכך עם הגשת הצוואה לקיום לרשם לענייני ירושה קיבלו המתנגדים הודעה על כך בדואר רשום ואם כן על מה התלונה וכיצד נצמחת המסקנה 55.4 אותה דרך של הצגת דברים המאפיינת את הסיכומים, מופיעה בפרק של "פסילת חוות הדעת" שם נטען "הוגשה בר"ע בעניין חוות הדעת לביהמ"ש המחוזי אך כב' ביהמ"ש הורה להגיש סיכומים" הגם שלא ברור מה משמעות המשפט ברי שיש בכל הפרק התעלמות מהחלטתו המנומקת של כבוד השופט שוחט ושדבריו הדוחים את הבר"ע הובאו לעיל.
פסק דין |14/01/2017 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (חיפה) 14667-01-21- ב.מ. נגד ' א.מ.
שמות השופטים: הילה גורביץ עובדיה
זכויות מכוח ירושה על פי דין או צוואה מחייבות מתן צו ירושה או צו קיום צוואה ומימוש הזכויות אינו בדרך של סעד הצהרתי ללא מתן צו ירושה על פי דין או צו לקיום צוואה, שהרי יש לברר היקף העיזבון ולאפשר למעוניינים בדבר להביא עמדתם למתן צו, אם לאו. 12. משכך, ההכרעה בפסק דין זה תהא בנוגע לתוקף הסכם העברה ללא תמורה ובמידת הצורך היקף הזכויות מושא ההסכם הנ"ל. 13. אשר לטענה כי יש להורות על ביטול הסכם העברת הזכויות, לאחר שבחנתי הטענות שהועלו והראיות שהוגשו, מצאתי לדחותה. 14. הסכם העברת זכויות נחתם ביום xx/xx/2006 (תעודת עובד ציבור מוצג טו במוצגי התובעות ת/1). ההסכם דווח לרשויות המס ביום xx/xx/2007(מוצג ו' בתיק מוצגי התובעות ת/1, מוצג 3 בתיק מוצגי הנתבע נ/1) ועוד קודם לכן ניתן היתר בניה על שם הנתבע (מוצג ז בתיק מוצגי התובעות ת/1). אמנם בהיתר הבניה רשום האב המנוח כבעלים, אך מאחר ובאותה עת, טרם נבנתה הקומה העליונה והאב המנוח ומשפחתו התגוררו במקרקעין, אין בכך לשנות. רישום בהיתר אינו מקנה בעלות קניינית. לא אחת במקרים כגון המקרה כאן, נרשם בהיתר (מוצג ז בתיק מוצגי התובעות ת/1), המחזיק בפועל-כבעלים. 15. העברת הזכויות מאת הסב המנוח לנתבע נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום xx/xx/2018. (נסח טאבו הוגש כמוצג ט בתיק מוצגי התובעות ת/1). משנרשמה העברת הזכויות מדובר במתנה שהושלמה. 16. על הסכם העברת זכויות ללא תמורה, חלים הן דיני המתנה והן דיני החוזים הכללים-היינו ניתן לטעון כנגד הסכם העברת הזכויות ללא תמורה, טענות מכוח דיני החוזים הכללים.
פסק דין |27/07/2024 |משפחה – חיפה
ת"ע (תל אביב) 35598-05-22- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: יהורם שקד
מערכת היחסים של המנוח עם הנתבעים לא הייתה מיטבית והם הושפעו מאימם, אשר מיררה למנוח את חייו באמצעות תביעות רבות והליכים משפטיים לא מעטים, וזו הייתה גם הסיבה שבחרו, לאחר קבלת ייעוץ משפטי, להעביר לבת את זכויותיהם בדירה כדי למנוע הליכי התנגדות לצוואה, בדיוק כפי שמתקיים הלכה למעשה. ג' – דיון: 9. בטרם אפנה לבחינת טענות הצדדים והחלתן על הדין, אני רואה חובה לומר כבר עתה ובקול ברור וצלול כי ההתנגדות שהוגשה היא דוגמא ומופת להליך סרק, להליך חסר כל סיכוי ותוחלת זולת כילוי זמן ומשאבים. 10. ראשון וראשית, לא ניתן להתעלם מהעובדה הברורה כי חלק מטענות הנתבעים אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, בהתנגדות אחת לצוואה אחת. בכל הכבוד, כיצד ניתן לטעון לקיומה של השפעה בלתי הוגנת (כלומר, החתימה היא חתימת המצווה) ובאותה נשימה לטעון לזיוף וישאל השואל, מדוע שאדם ישפיע על מצווה לערוך צוואה כרצונו של אותו אדם ולאחר כל זאת ידאג שאחר, שאיננו המצווה, יחתום במקום המצווה 11. אמנם, לעיתים למתנגדים לצוואה לא ידוע בדיוק מהן נסיבות עריכת הצוואה, במקרה הטוב או לא ידוע להם מאומה, במקרה הפחות טוב, ואולם אין בכך כדי להתיר למתנגדים לטעון טענות התנגדות מן היקב ומן הגורן. הרוצה להתנגד לצוואה, ישאל עצמו ראשית מהן העובדות הידועות לו וכיצד ניתן "להלבישן" על הוראות הדין ולא יעשה את ההיפך, קרי: יסרוק את הוראות הדין ואת עילות ההתנגדות ורק אז "ילבישן" על טענות עובדתיות כאלה ואחרות, מבלי משים לסתירות העובדתיות הנגלות מהטיעון. 12. לאחר תום שמיעת הראיות ובטרם ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים, נרשמו ביני לבין ב"כ הנתבעים חילופי הדברים הבאים: "ביהמ"ש: למעשה מה עילת ההתנגדות אדוני מלבד הטענה שאתם טוענים שהייתה צוואה מאוחרת ב"כ הנתבעים: אז אני אענה לכבודו, ביהמ"ש: בראשי פרקים.
פסק דין |31/03/2024 |משפחה – תל אביב
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006
סעיף: 68ג. הוראות לעניין הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה
68ג. על הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, יחולו ההוראות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה, ככל שאין הוראה אחרת בעניין לפי חוק זה: (1) על אף האמור בסעיף 67א(א) לחוק הירושה, בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה שהוגשה לרשם לענייני ירושה, לא תועבר לבית המשפט גם אם התקיימו הנסיבות כאמור בפסקאות (3), (4) או (7) שבאותו סעיף, ואולם אם התקיימו הנסיבות שבפסקאות (3) או (4) שבאותו סעיף ומבקש הצו ביקש כי הדיון בבקשה יועבר לבית המשפט – תועבר הבקשה לבית המשפט; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקה (8) שבסעיף האמור; (2) בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה תוגש לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב; השר רשאי, בצו, לקבוע כי בקשות כאמור יוגשו לרשם גם במחוז אחר; לעניין זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי פעולתם של הרשמים לענייני ירושה שקבע השר לפי סעיף 65א(ד) לחוק הירושה.
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006
סעיף: 31א. צו בדבר חליפיו של נספה השואה
(י) על אף הוראות סעיף קטן (ח), ועדת הערר רשאית להעביר בקשה למתן צו שהוגשה אליה לבית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב, אם ראתה לנכון לעשות כן, בין השאר בשל מורכבות הבקשה. (יא) הוגשה לוועדת הערר התנגדות לבקשה למתן צו כאמור בסעיף קטן (ה), תעביר ועדת הערר את ההכרעה במחלוקת לבית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב אלא אם כן מצאה, מנימוקים שיירשמו, כי ההתנגדות אינה מעוררת מחלוקת מורכבת מבחינה עובדתית או משפטית וכי באפשרותה להכריע בה. (יב) מצאה ועדת הערר כי התקיים האמור בסעיף קטן (יא) ובאפשרותה להכריע במחלוקת, תדון ועדת הערר ותחליט בבקשה למתן צו ובהתנגדות לבקשה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ח). (יג) הועברו לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו לפי סעיף קטן (י) או בקשה למתן צו והתנגדות לבקשה לפי סעיף קטן (יא), ידון בית המשפט לענייני משפחה בבקשה או בהתנגדות, לפי העניין, ויחליט בהן לפי הוראות סעיף קטן (ח).
צו הירושה (העברת צוואות מופקדות מבתי המשפט להפקדה אצל הרשמים לעניני ירושה), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. העברת צוואות
1. (א) הצוואות המופקדות בבתי המשפט יועברו אל הרשמים לעניני ירושה במקומות המפורטים להלן: ממקום למקום (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (ב) מנהל בתי המשפט והממונה הארצי יקבעו את סדרי העברת הצוואות מבתי המשפט במחוזות השונים אל הרשמים לעניני ירושה.
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
סעיף: 67א. מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט
67א. (א) על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה: (1) הוגשה התנגדות לבקשה; (2) המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה; (3) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך; (4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו או נעדר; (5) – (7) (נמחקו); (8) הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט. (ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66. (ג) נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
סעיף: 160. ביצוע ותקנות ושינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה
160. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה: (1) עשיית צוואה בפני רשות בחוץ-לארץ והפקדת צוואה בחוץ-לארץ; (2) רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו; (3) מתן הודעה אישית למעוניינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; הודעות ברבים, ובכלל זה צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן, לרבות מועדי פרסומן, בארץ ובחוץ לארץ; (4) חשבונות שעל מנהלי-עזבון לנהלם; (5) סדרי הדין; (6) מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי; (7) אגרות, שכר והוצאות. (ב) תקנות לפי פסקאות (6) ו-(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה; הוראות סימן ה' 1 בפרק השישי יחולו על רשויות המנויות בתוספת הראשונה שלוש שנים מיום שנקבעו בחוק זה או לפיו, בתוספת הראשונה, ושר המשפטים רשאי להאריך בדרך האמורה את התקופה, לעניין רשות מסוימת, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים. (ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את התוספת השנייה.
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006
סעיף: 31א. צו בדבר חליפיו של נספה השואה
(ה) הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) תכלול הזמנה להגיש לוועדת הערר התנגדות לבקשה למתן צו בתוך שבועיים מיום הפרסום בעיתון היומי או מיום מסירת ההודעה, לפי המאוחר, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבעה ועדת הערר. (ו) החברה תפרסם באתר האינטרנט שלה הודעה על הגשת בקשה למתן צו. (ז) הוצאות הפרסום של הודעה על הגשת בקשה למתן צו, כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו-(1) אם הבקשה למתן צו הוגשה בידי הטוען לזכות בנכס-על מבקש הצו; (2) אם הבקשה למתן צו הוגשה בידי החברה-על הנכס שלגביו הוגשה הבקשה. (ח) הוגשה לוועדת הערר בקשה למתן צו, תדון הוועדה בבקשה ותקבע מי הם חליפיו של נספה השואה ואת חלקם בזכויותיו, לעניין חוק זה, לפי דין הירושה החל על העניין, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ט) ו–(י); לשם הקביעה כאמור תקבע ועדת הערר את הרכב המשפחה של נספה השואה ואת מועדי הפטירות במשפחה וסדרן. (ט) ההוראות לפי חוק זה החלות לעניין הליך למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין הליך למתן צו לפי סעיף זה; ואולם ועדת הערר לא תהיה כפופה בהליך למתן צו לפי סעיף זה לסדרי הדין ולדיני הראיות הקבועים בדין הירושה החל על העניין או בהוראות כאמור. (י) על אף הוראות סעיף קטן (ח), ועדת הערר רשאית להעביר בקשה למתן צו שהוגשה אליה לבית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב, אם ראתה לנכון לעשות כן, בין השאר בשל מורכבות הבקשה.
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006
סעיף: 31א. צו בדבר חליפיו של נספה השואה
(יג) הועברו לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו לפי סעיף קטן (י) או בקשה למתן צו והתנגדות לבקשה לפי סעיף קטן (יא), ידון בית המשפט לענייני משפחה בבקשה או בהתנגדות, לפי העניין, ויחליט בהן לפי הוראות סעיף קטן (ח). (יד) הוגשה לוועדת הערר או הועברה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו ומצאו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה כי ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה, או שהוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ומגיש ההתנגדות הגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה, יורו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה על מחיקת הבקשה למתן צו. (טו) ניתן צו בדבר חליפיו של נספה השואה, יעבירו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה שנתנו את הצו, העתק מהצו לצדדים להליך ולחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה לקבלת נכס בהסתמך על הצו כאמור.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34. מסירת צוואה תקנה 8 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 35. הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תקנה 14 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 36. הגשת התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה) הרשם לענייני ירושה שר המשפטים אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 37. התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38.
כל הזכויות שמורות ©