עורך דין חובות ברמת גן

יכול להיות שהמצב הכלכלי שלכם היה דווקא לא רע בכלל, ואפילו מצוין. מתישהו לאורך הדרך הכול החל להשתנות. ההוצאות עלו, ההלוואות הכבידו ואתם מוצאים את עצמכם עם חוב מצטבר וחוסר יכולת להשתלט על הנטל שלא נגמר. רגע לפני שאתם נכנעים למציאות העגומה הזו חשוב לזכור שעם עורך דין חובות ברמת גן אפשר גם אחרת. זוהי ההזדמנות שלכם לצאת מהמעגל הזדוני הזה, לייצר לעצמכם מציאות חדשה ולהפסיק לחיות בחששות שלא נגמרים.

הייצוג של עורך דין חובות ברמת גן

אתגרי החיים בהחלט עשויים להסביר איך נקלעתם למצב הנוכחי. פיטורים ממקום העבודה, מחלה בלתי צפויה ואפילו שריפה שפגעה בבית או בעסק שלכם, כולם משפיעים על המצב הכלכלי – ועל נטל החובות. אלא שאתם ממש לא לבד, ועם עורך דין חובות ברמת גן תגלו שאפשר גם אחרת. הניסיון המקצועי של עורך הדין יאפשר לכם להתנהל בצורה חכמה מול כל הגופים הרלוונטיים, מחובות לבנקים ועד להוצאה לפועל. זוהי הדרך לאתר פתרונות יצירתיים ולאפשר לכם להתחיל חיים חדשים.

עורכי דין לטיפול בחובות והוצל"פ ברמת גן

סימכוין

עת"מ (תל-אביב-יפו) 44616-02-10- לוד- סנטר 1992 בע"מ נגד עיריית לוד

שמות השופטים: מיכל רובינשטיין

חובות שהתיישנו טענתה המקדמית של העותרת היא כי חלק מיתרות החוב אותן מבקשת המשיבה לגבות התיישנו זה מכבר. מדובר בסכום של כ-670,000 אשר כולל חוב שעילתו נולדה לפני למעלה מ-7 שנים. הלכה היא, כי כל הליכי גבייה שננקטו ביחס לחובות אשר עילתם נולדה למעלה משבע שנים הינה מנוגדים לחוק ההתיישנות ודינם להתבטל. בתגובה טוענת המשיבה כי סך החיובים הכולל עבור הנכס שנוצרו לפני למעלה ל-7 שנים מסתכם בסך של 681,945 . המשיבה טוענת כי חיובים אלו לא התיישנו שכן לאורך השנים מאז הוטלו, נקטה המשיבה בהליכים מנהליים לגבייתם. המשיבה ביצעה עיקול ברישום עוד ביולי 1998, עיקולים בפועל בשנת 2001 ונקטה בהליכי הוצל"פ בשנת 2005. משצעדים אלו לא הניעו את העותרת להסדיר החיובים – הטילה המשיבה עשרות עיקולים בשנים 2005-2010 על חשבונות הבנק של העותרת, ביצעה עיקולים ברישום ועיקלה מיטלטלין השייכים לעותרת. לכן, מעולם לא נוצר פרק זמן העולה על 7 שנים במהלכו לא פעלה המשיבה לגביית החוב. המשיבה טוענת כי ההלכה הפסוקה קובעת, כי נקיטת הליכי גבייה מנהליים עוצרת את מרוץ ההתיישנות ביחס לחובות נשוא ההליכים. אשר לטענת המשיבה כי נקטה בהליכי גבייה, טוענת העותרת כי הדו"ח אותו הציגה המשיבה לבית המשפט מהווה מסמך פנימי של המשיבה והינו מוכחש ע"י העותרת. העותרת מעולם לא קיבלה התראות בגין ההליכים, אשר לכאורה מפורטים בדו"ח, וטוענת להיעדר כוחו הראייתי. בטענתה אשר לכוחו הראייתי של הדו"ח מסתמכת העותרת על פסק דינה של כב' השופטת אסתר שטמר בעת"מ 27008-12-10 אהרונסון נ' עיריית לוד (להלן: "עניין אהרונסון").

ת"א (פתח תקווה) 47380-02-16- אורית סימנה נגד עיריית אילת

שמות השופטים: עדנה יוסף קוזין

במכתבה הנ"ל מיום 13.6.2011 התובעת כתבה כי היא מצויה בפשיטת רגל וכי בהתאם לייעוץ משפטי שניתן לה, הנתבעות יכולות להגיש תביעת חוב בתיק פשיטת הרגל. התובעת כתבה: "לפיכך אבקשכם לבטל כל הליך עיקול נגדי ולפנות למנהל המיוחד ו/או בית משפט לשם הגשת תביעת חוב. " עוד כתבה: "אבקש כי תעדכנו אצלכם באופן קבוע שאני נמצאת בפשיטת רגל ותמנעו מלשלוח כל פעם מחדש דרישה ותביעה מצידכם. " התובעת שלחה העתק המכתב לנתבעת 1. 7 27. מכתב זה מעיד הן על ידיעת התובעת על חובותיה נושא דוחות החניה והן על הודאתה בהם. התובעת אף ציינה במכתבה את מספרי התיקים. כמו כן, לא זאת בלבד שהתובעת כלל לא כפרה בנכונות החובות נושא הדוחות, אלא שהיא הפנתה את נתבעת 2 להגיש בגינם תביעת חוב במסגרת תיק פשיטת הרגל. התובעת נחקרה על מכתבה הנ"ל, וגם בעניין זה כמו גם בעניינים אחרים בחקירתה כאמור לעיל, היא סיפקה מענה מתחמק ולא מהימן. ראו פרוט' עמ' 12 ש' 17/33: "ש. גם בכתב תביעתך וגם בתצהירך את כותבת שנודע לך בתדהמה בשעת 2016 שיש לך חובות לעירייה בגין דוחות. מפנה אותך שוב למכתב, תקראי אותו ותראי שאת מפנה לחברת שוהר ספציפית – מצטט "ביטלתם את דרישתכם בתיק מס'. . . ותפנו לכונס הנכסים בתיק הפש"ר", ז"א ידעת שיש נגדך הליכים ושיש דוחות וגם הכרת את מספרי התיקים שיש נגדך ואת מציינת אותך במכתבך. האם ידעת קודם או לא ידעת קודם קודם אמרת שגילית לראשונה ב- 2016 ת. אשמח שתפנה אותי לסעיף בתצהיר. המכתב הזה אומר שהדוחות האלה או שיבוטלו או שבוטלו או שיועברו למקום אחר ומאז לא קיבלתי שום תגובה אז זה אומר מבחינתי שהם לא קיימים כרגע.

תאדמ (בת ים) 60610-03-21- ברוך טולדנו נגד לירז מזל נזרי

שמות השופטים: רונית אופיר

ככל שרצה התובע כי הנתבעת תמשיך ותערוב לחובותיה של תיקי, היה עליו להודיעה אודות הארכת ההסכם וכן להתריע בדבר הפרותיה של תיקי את ההסכם, על מנת ליתן בידה את האפשרות לשוב ולהעריך את הסיכון וליתן את הסכמתה לסיכון זה. משלא עשה כן, ומשלא ניתנה הסכמת הנתבעת להמשיך ולערוב לחיוביה של תיקי מעבר לתקופת ההסכם, לא ניתן לחייבה בחובותיה אשר נוצרו בתקופות השנייה והשלישית.

לאור האמור, הנתבעת ערבה לחובותיה של תיקי שנוצרו במסגרת התקופה הראשונה. אולם הנתבעת פטורה מחבותה לחובותיה של תיקי באשר לתקופות השנייה והשלישית.
ב"כ התובע טען כי חובותיה של תיקי בגין התקופה הראשונה מסתכמים לסך של 9,380 וצירף את החשבונות התומכים טענה זו (סעיף 37 לכתב התביעה). עובדה זו לא נסתרה.
על כן אני קובעת כי על הנתבעת לשאת בחובות תיקי בגין התקופה הראשונה בסך של 9,380 . הסכום ישולם לתובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא בהפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

ע"א (תל אביב) 50103-02-22- עידן גרצוב נגד עירית תל-אביב-יפו

שמות השופטים: עינת רביד,נפתלי שילה,סיגל רסלר זכאי

בחשבון 094 הוטלו עיקולים החל מיום 11.2.12 ובוטלו ב- 25.3.12 . ת. מאשרת. ש. ב-25.3 היו עיקולים בתאריכים שונים. ת. כן. יש עיקולים. ש. תאשרי לי שבחשבון 088 הוטלו עיקולים החל מיום 4.2.12 ובוטלו ב- 6.3.12 . ת. היו עיקולים לאורך ה. . . ש. (מציג לעיונה של התובעת מסמכים). ת. כן. זה אותו דבר. מאשרת. ש. לאחר מכן היו עוד פעם עיקולים. ת. מאשרת. " (עמוד 37 שורות 11-2). 17. לא הומצאה ראייה על איזה סכום בדיוק הוטלו העיקולים. אחראית הגבייה נשאלה על כך והעידה: "ש. תראי לי במסמכים על איזה סכום חוב פעלתם ת. אין לי את זה פה. אין לי פה את הסכומים המפורטים. " (עמוד 37 שורות 23/22). בהמשך היא נשאלת על כך שיומיים לאחר אישור הסדר הפשרה פועלת העירייה לגבייה ומטילה עיקול. והיא משיבה שהעיקול הוטל על החוב שאינו שנוי במחלוקת, כדלהלן: "ש. . . . תסכימי איתי שהליכי הגבייה היו מידיים ת. יש חוב שאינו שנוי במחלוקת. נכון ברגע שאתה מגיש ערר על סיווג שגוי לטענת אותו חייב, גם אם הוא התקבל, עדיין יש חוב שאינו שנוי במחלוקת ועל החוב הזה פועלים בעיקולים. ש. אבל נכון שלפי חוק הערר יש הקפאת הליכים ת. מה ששנוי במחלוקת אכן נעול עד שהערר מסתיים מה שלא שנוי במחלוקת פועלים עד לתשלום החוב. אנו פעלנו במקרה זה והמשכנו לפעול על מה שאינו שנוי במחלוקת ועל זו בלבד. ש. תראי לי במסמכים על איזה סכום חוב פעלתם ת. אין לי את זה פה. אין לי פה את הסכומים המפורטים.

עת"מ (תל אביב) 30836-07-23- דורון חנן (עזבון המנוח דניאל חנן ז"ל) עי נגד עיריית תל-אביב-יפו

שמות השופטים: רחל ערקובי

תהייה זו מתחזקת אף נוכח העובדה כי פסק הדין האחרון שניתן לטובת המשיבה בעניין חובות המנוח הוא מיום 14.12.1997 בגין חובות ארנונה ומים שנוצרו עד ליום 01.01.1997 , דהיינו חובות שנותרו לפני כ-26 שנים.

נוכח האמור לעיל, אני סבורה כי מבחינה אובייקטיבית, לעניין השיהוי יש לבחון במסגרת העתירה באם יש ממש בטענות המבקש ביחס להתיישנות ובאם המשיבה זנחה את מאמצי הגבייה בכך שבחרה להימנע מאכיפה אקטיבית תוך גרירת רגליים ולהשתהות בגבייתם באופן שאינו מניח את הדעת, או שמא פעלה באופן אקטיבי לגביית החובות.
אדגיש כי כפי שציינתי לעיל, לא נעלמה מעיני השתהותו של המבקש בהגשת הבקשה, שכן יכול היה בנקל להגיש עתירתו עת התוודע לחובות ואין חולק כי היה מודע להם לכל הפחות משנת 2010 אז פנה אל המשיבה בהיותו אפוטרופוס של המנוח. אלא שאני מקבלת את הבקשה להארכת מועד להגשת העתירה שכן מחד גיסא לא ניתן להסיק כי המבקש ויתר על זכותו לפנות לערכאות ומנגד יש ליתן משקל לשיהוי המבקש אל מול שיהוי המשיבה בגביית החוב.
אציין במיוחד כי על פניו נראה שייתכן ויש מקום להבדיל בין החובות השונים, לא חוב שבגינו הוגשה תביעה וניתן פס"ד ונתפח תיק הוצאה לפועל, כדין חוב שבגינו הוצאה דרישה בלבד, ולא נעשו פעולות גבייה ממשיות. בתגובתה המשיבה אינה עורכת כל הבחנה בין החובות השונים, כאשר עסקנן בחיובים משנת 1974
בשל הקושי להבחין בין החובות השונים, חוב שהתיישן, חוב שניתן בגינו פס"ד, חוב שננקטו ביחס אליו הליכי גבייה, וכד' הצעתי לצדדים כי שאלת הארכת המועד תידון במ סגרת העתירה לגופו של עניין, כאשר ביהמ"ש הדן בעתירה יוכל להתייחס במסגרת מכלול השיקולים לנושא הארכת המועד, אלא שהמשיבה התנגדה.

פסיקה רלוונטית

עת"מ 46300-03-11- רגינה עיאש נגד עירית חיפה

שמות השופטים: רון סוקול

לא ברור מתי החלה יתרת החוב להצטבר, אולם ברור כי החוב החל להצטבר עוד לפני שנת 1995 (במסמכי העירייה מופיעה בתחילת שנת 1995 יתרת חוב מועברת משנים קודמות).

בעתירתה בתיק זה טוענת העותרת כי יש לבטל את חיובי הארנונה שבגינם החלה העירייה לנקוט בהליכי גביה. העותרת מבססת טענתה על שתי טענות מרכזיות התיישנות חוב הארנונה; וזכותה לקבלת פטור או לפחות הנחה בשיעור 90.
המשיבה מתנגדת לטענות העותרת וטוענת כי החוב לא התיישן, שכן נשלחו לעותרת דרישות תשלום וננקטו כנגדה וכנגד בעלה הליכי גביה. עוד נטען כי העותרת הודתה בחוב במכתב שנשלח בשמה בחודש 4/2010. ביחס לדרישה להנחה נטען כי העותרת אינה זכאית להנחה רטרואקטיבית. כן נטען כי בעבר אושרו לעותרת ובעלה הנחות, אולם מאחר ולא שילמו את חובותיהם הן בוטלו. דיון והכרעה התיישנות
שאלת התיישנותם של חובות ארנונה גררה בעבר דיונים רבים. לאחרונה דן בית המשפט העליון בהרחבה בטענת התיישנותם של חובות ארנונה (רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית (ניתן ביום 20/6/10)). באותו מקרה עלתה שאלת התיישנות חובות ארנונה אל מול הליכי גבייה מינהלית שנקטה העירייה מכוח פקודת המיסים (גביה) ופקודת העיריות. בסופו של יום קבע בית המשפט כי הרשות אינה רשאית לגבות חובות ארנונה שהתיישנו. כב' השופטת ד' ברלינר שכתבה את פסק הדין העיקרי מציינת בין היתר: תכלית הסדר הגבייה המינהלי היא להקל על הרשות בהיבטים שונים של הזמן והעלות הכרוכים בנקיטת הליכים אזרחיים רגילים. לצורך כך פטר המחוקק את הרשות מהחובה לאשר את זכותה בפסק דין והעמיד לעזרתה אמצעי אכיפה שונים.

עת"מ (חיפה) 60722-07-24- אירינה פרשט נגד ' עיריית חיפה ע"י

שמות השופטים: אורית וינשטיין

לעמדת העותרת מדובר בפעולה נקודתית שאין בה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות.

העותרת טענה בנוסף כי ביום 18.6.2024 ובחלוף כ-8 שנים נסגרו שני תיקי הוצאה לפועל שהיו קיימים נגד העותרת בגין המחאות שחוללו, וכי המשיבה הטילה עיקול על משכורתה של העותרת ללא הודעה מוקדמת ומימשה את העיקול.
מנגד עמדת המשיבה היא כי חיוב הארנונה בגין הנכס ששכרה התנהל על שמה של העותרת עד ליום 6.3.2016 , אז הודיעה העותרת כי עזבה את הנכס. בהתאם, חוב הארנונה נכון ליולי 2024 עמד על סך 200,000 ש"ח (ראו נספח א' לתגובה המקדמית מטעם המשיבה).
המשיבה טוענת כי במהלך השנים-החל משנת 2014 ועד שנת 2022 ננקטו כנגד העותרת הליכי גבייה רבים, וכי העותרת הייתה מודעת לחוב. לעותרת נשלחו דרישות תשלום (ראו נספח ג', נספח ה', נספח ט"ו, נספח י"ט ונספח כ"ב לתגובה המקדמית). העותרת שילמה תשלומים על חשבון חוב הארנונה ואף הגיעה להסדר תשלומים עם המשיבה, בעקבותיו מסרה לידי העירייה שיקים, שחלקם נפרעו וחלקם חוללו, ובשל כך נפתחו נגד העותרת הליכי הוצל"פ, והוטלו עיקולים שונים (ראו לדוגמה נספח ז' ונספח י"ג' לתגובה המקדמית). יתר על כן, העותרת אף הציעה מספר הצעות פשרה בניסיון להסדיר את החוב (ראו לדוגמה נספח ב' לתגובה המקדמית).
ביום 24.7.2024 הגישה העותרת את העתירה. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה גם "בקשה לצו זמני להקפאת הליכי גבייה", במסגרתו ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה למשיבה להימנע מלנקוט בהליכי גבייה או כל פעולה בקשר עם חוב הארנונה נשוא מחלוקת אשר התיישן.

עת"מ (מרכז) 5109-09-21- רחל איפרגן נגד עיריית ראשון לציון

שמות השופטים: שמואל בורנשטין

המדובר בשומות ארנונה חלוטות וישנות לגביהן לא הוגשה כל השגה ו/או ערר, כך שהעוררת מנועה ומושתקת מלטעון לעניינן, בפרט בנסיבות בהן העירייה פעלה ועודנה פועלת לגביית כל החובות במסגרת הליכים משפטיים כאמור.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת האיחור בהגשתה, זאת בשים לב לעובדה כי החובות המדוברים נוצרו לפני כעשרים שנים ושניתן בגינם פסק דין בשנת 2010, שהפך חלוט, ומן הטעם שהעותרת כלל לא ביקשה להאריך את המועד להגשת העתירה, כאמור בתקנה 3(ג) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000.
עתירת העותרת אף לוקה בשיהוי כבד, שכן העותרת הייתה מודעת לחובת תשלום חובותיה העירוניים ולעמדת העירייה שאף נקטה בהליכי גביה, וחרף זאת היא השתהתה בפניה לבית המשפט משך תקופה ארוכה. 6 22. אף לגוף העניין יש לדחות את טענות העותרת. המשיבה פעלה נגד העותרת ונגד ישראל, החייבים ביחד ולחוד, ומשנפטר ישראל פעלה כנגד העותרת, כאשר החובות מושא התביעה הראשונה משנת 2009 לא התיישנו ולא חל עליהם כל ויתור. המשיבה מעולם לא ויתרה על גביית החובות שנתבעו בתביעה הראשונה. נהפוך הוא, היא ביצעה מספר פעולות גבייה באפיק האזרחי, לאחר שלא הצליחה לגבותם בפעולות שנקטה באפיק המנהלי.
המשיבה לא ידעה ולא יכלה לדעת כי תיק ההוצאה לפועל נסגר על ידי לשכת ההוצאה הפועל ולכן גם לא ניתן לטעון כי היא זנחה או ויתרה על התשלומים המגיעים לה. אף את טענת ההתיישנות של העותרת יש לדחות, כי משניתן פסק דין בתובענה, ככל שהזכאי לא פעל לגבותו, הרי שנתבע יוכל לעלות טענת התיישנות רק בחלוף 25 שנים ממתן פסק הדין, וממילא בהיבט של מרוץ ההתיישנות, לנוכח 3 השנים בהם התיק היה פעיל, יש לספור את תקופת ההתיישנות, לכל היותר, מיום 14.1.2013 , כך שאין חולק כי במועד בו נפתח התיק מחדש ( 12.9.2021 ) לא חלפו 25 שנים.

עת"מ (ירושלים) 403/05- טאלב דמירי נגד עיריית ירושלים

שמות השופטים: דוד חשין

מ קניין בניה והשקעות בע"מ נ' עירית הרצליה, ניתן ביום 23.2.04 , מפי השופט ישעיה; ה"פ (שלום – ב"ש) 1043/97 סורני נ' עיריית באר שבע, ניתן ביום 7.8.97 , פסקה 4, מפי השופטת דברת; ת"א (שלום – י-ם) 11660/99 גן צבי נ' עירית ירושלים, ניתן ביום 28.2.00 , פסקה 9, מפי השופט יעקובי). לעומת זאת, התפתחה בשנים האחרונות גם גישה שונה. לפיה, משמדובר בחוב ארנונה, ניתן לראות את הנישום כ"נתבע" מבחינה מהותית, אף שפורמאלית הוא עשוי להיות התובע בתביעה לפסק דין הצהרתי, שהרי בפועל, הרשות המקומית היא שתובעת מהנישום את חוב הארנונה והוא מבקש להתגונן מפניה. ההנחה שביסוד גישה זו היא, כי אותם נימוקים העומדים בבסיס טענת ההתיישנות כשהנישום הוא במעמד של "נתבע", קיימים גם במקרה שבו הוא מתגונן מפני גביית חוב באמצעות תביעה שהוא יוזם לסעד הצהרתי בדבר בטלות הדרישה לתשלום הארנונה והליכי גבייתה המינהליים (ראו, למשל, ה"פ (חי') 30340/97 בתי זיקוק לנפט בע "מ נ' המועצה האזורית זבולון, ניתן ביום 15.3.01 , פסקה 15, מפי סגן הנשיא ביין; ה"פ (שלום – חי') 1062/00 גולדשר נ' עיריית חיפה, פ"מ תשס"ד(3) 798, פסקה 12 ואילך, מפי השופט גנון; ה"פ 512/01 הנזכר לעיל, פסקה 8, מפי השופטת אפעל-גבאי; ה"פ (שלום – ת"א) 176275/01 סרור נ' עיריית רמת גן, ניתן ביום 25.10.01 , פסקה 2(א), מפי השופט ורדי; ה"פ (שלום – ת"א) 200396/03 ינקוביץ נ' עירית תל-אביב יפו, ניתן ביום 3.3.04 , מפי השופט שוורץ). אוסיף, כי הגישה הגורסת שאין לקבל טענת התיישנות לפי חוק ההתיישנות בהקשר לחוב מינהלי (כדוגמת חוב ארנונה), אינה חוסמת בהכרח העלאת טענה זו שלא לפי חוק ההתיישנות, בין היתר בהתחשב כי אף חוב פסוק מתיישן ובהתחשב גם בהקשר זה בטענות של שיהוי בלתי סביר, חוסר הגינות ומינהל לא תקין (ראו עת"מ 1224/05 הנזכר לעיל, מפי השופט מודריק; עת"מ 450/02 הנזכר לעיל, מפי השופטת וסרקרוג; וה"פ 1062/00 הנזכר לעיל, מפי השופט גנון).

ת"א (ירושלים) 55923-03-19- עירית ירושלים נגד הקדש עלי פריתך

שמות השופטים: אורן סילברמן

תביעה זו הוגשה ביום 25.03.19 ובהתאם, על פי הדין "הרגיל", כל חוב שנצבר עד ליום 25.03.12 התיישן על פי הדין הכללי. אין, ולא עלתה מחלוקת, כי בידי העירייה היו כל העת מלוא העובדות אודות עילת התביעה וכוח התביעה הקונקרטי, שהרי גם ננקטו על ידי העירייה הליכים בנוגע לחלק מהחובות נושא הליך זה.

יוער כי המועד להתגבשות חוב ארנונה הוא בתחילתה של כל שנה. אף שישנם הסדרים לתשלום וחיוב בפריסה לאורך השנה אין הדבר משנה את העובדה כי עצם החיוב הוא בתחילתה של כל שנה. בהתאם, על פי הדין הכללי הרי שעלינו לבחון את החיובים בגין השנים 2013 ואילך (ר' ע"א (מחוזי ת"א) 1662-02-14 עיריית תל- אביב נ' בית-און, שם טוב שותפות משרד עורכי דין ( 30.03.15 ) (פסקה 12)).
העירייה העלתה טענות ולפיהן נעלמו ממנה העובדות המהוות את עילת התביעה בהעדר ידיעה בנוגע לזהות המחזיקים, ובהתאם, בין היתר, יש להחיל את הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות רק החל משנת 2018, עת בוצעה חקירה מקיפה. עוד נטען כי העובדות המשמשות יסוד לחיוב הבעלים על פי חוק ההסדרים התגלו בשלב מאוחר יותר. נטען גם לתחולת סעיף 7 לחוק ההתיישנות לאור התנהלות הבעלים.
דינה של טענת העירייה להידחות.
בהתאם להוראות הדין תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התביעה אלא אם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שאינן תלויות בו, שאז תחל תקופת ההתיישנות רק במועד בו התגלו העובדות לתובע (ר' ע"ע 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ לח(4) 554 וע"א 2242/06 אורה אברהם נ' עדנאן רשאד (19/7/05)).
כלל הגילוי בסעיף 8 הינו אובייקטיבי, ולפיכך על הטוען לתחולתו החובה להוכיח כי אי הגילוי נבע מסיבות שלא היו תלויות בו ושבזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן.

עת"מ (חיפה) 17132-08-17- אהרון בן-עזרא נגד עיריית חיפה

שמות השופטים: שמואל מנדלבום

לעמדתי, אין זה סביר ואין זה מציאותי לדרוש מהעירייה, לקיים מערך בדיקות וחקירות, אשר יאפשר לעירייה לדעת ב"זמן אמיתי" על הפסקת פעילותן של חברות שאינן משלמות חובות ארנונה ועל היקף נכסיהן בסמוך למועד הפסקת הפעילות, וזאת לצורך ביסוס תביעה אפשרית עתידית כנגד בעלי השליטה, ויותר מכך אני מקבל את טענת העירייה לפיה יש לאפשר תחילה לעירייה למצות את הליכי הגבייה כנגד החברה החייבת בארנונה, ואין מקום "לעודד" את העירייה למהר ולנקוט בהליכים לחיוב אישי כנגד בעל שליטה בחברה וזאת בשל חשש מטענת התיישנות.

לאור עקרון זה, ניתן לקבל את טענת העירייה לפיה עד המועד בו נתקבל אצלה מידע מבוסס בדבר נכסי החברה בסמוך למועד הפירוק, לא היו בידיעתה העובדות היכולות לבסס עילת תביעה כנגד העותר ולפיכך, בנסיבות אלו יחל מירוץ ההתיישנות רק בשנת 2010, ובהתאם עילת התביעה כנגד העותר לא התיישנה שהרי כבר בראשית שנת 2016 ננקטו כנגד העותר הליכי גבייה ממשיים עליהם ידע העותר בפועל.
גם אם לא הייתי מקבל את טענת העירייה בדבר העדר ידיעתה עד לשנת 2010, והייתי קובע כי מירוץ ההתיישנות החל בראשית חודש מאי 2008, עדיין אני סבור כי במקרה זה לא התיישן החוב נשוא העתירה, וזאת מאחר ועלה בידי העירייה להצביע על הליכי גבייה ממשיים שננקטו על ידה לפני תום תקופת ההתיישנות. 12 כפי שפורט ברקע העובדתי לעיל, העירייה פנתה כבר בשנת 2013 לעותר ודרשה ממנו המצאת מסמכים לצורך בחינת חיובו באופן אישי בחובות הארנונה של החברה, ומשלא נענתה דרישה זו הודיעה העירייה לעותר בחודש ספטמבר 2014 על חיובו באופן אישי בחובות הארנונה של החברה.
לאחר מכן נשלחו לעותר בחודשים ינואר – מרץ 2015 מכתבי דרישה לתשלום חוב הארנונה, ובעקבותיהם ננקטו על ידי העירייה הליכי גבייה מנהליים שונים, לרבות עיקולים אצל גורמים שונים ובכלל זה אצל מעבידו של העותר.

עת"מ (חיפה) 45626-11-19- אברהם כץ נגד עיריית חיפה

שמות השופטים: רון סוקול

בתיק המימוש ביקשה העירייה למנות את בא כוחה, עו"ד ע' מח'ול, לכונס נכסים לשם מכירת זכויות העותר בנכס. חוב העותר ליום פתיחת תיק המימוש (9/11/2017) היה 1,376,098 (ראו נספח ב' להודעת העותר מיום 24.11.2019 ). החוב המעודכן לחודש דצמבר 2019 עמד על 1,572,918 . 9. לאחר שהתקיימו מספר דיונים בפני כב' רשמת ההוצאה לפועל, א' מחאג'נה-קרמאן, התקבלה ביום 10/11/2019 החלטה למינויו של עו"ד ע' מח'ול ככונס הנכסים. רק לאחר החלטה זו פנה העותר בעתירה לבית משפט זה. העתירה

בעתירה מבקש העותר כי יינתן צו האוסר על העירייה לנקוט כנגדו בהליכי גביה, ולהורות על עיכוב ההליכים בתיק המימוש. 3 בעתירתו ובהשלמת הטיעון שהגיש מעלה העותר מספר טענות: א. התיישנות חובות הארנונה מושא תיקי המימוש. לטענת העותר העירייה "שקטה על שמריה" במשך שנים רבות, לא נקטה בכל הליכי גביה כנגדו בגין חובות ארנונה ועל כן אלו התיישנו ולא ניתן לגבותם. ב. שיהוי. לטענת העותר גם אם החובות לא התיישנו, הרי שהעירייה השתהתה בנקיטת הליכים, ועל כן דינם להתבטל.
העירייה מצדה מבקשת לדחות את העתירה. העירייה טוענת כי העתירה הוגשה בשיהוי רב, שכן תיק המימוש נפתח כבר בשנת 2017. העירייה טוענת גם כי חובות הארנונה לא התיישנו וכי במשך כל השנים נקטה בהליכי גביה המפסיקים את מרוץ ההתיישנות. דיון והכרעה
כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, וכי אין כל עילה להפסיק את הליכי גביית חובות הארנונה מהעותר בתיק המימוש. זאת, מכמה טעמים; ראשית, העתירה הוגשה בשיהוי רב ללא כל נימוק ראוי; שנית, גם אם חלפה תקופת ההתיישנות של חלק מהחובות, אין בכך למנוע הליכים למימוש השעבודים שנרשמו על זכויות העותר בנכס; בנוסף שוכנעתי גם כי העירייה נקטה בפעולות גבייה המאפסות את מרוץ התיישנות.

עת"מ (נצרת) 2093-08-12- יורשי עיזבון רחמים כהן זל נגד עיריית טבריה

שמות השופטים: עאטף עיילבוני

בהקשר זה, אין חולק – וכך גם קובעת הפסיקה – כי הרשות אינה רשאית לגבות חובות ארנונה שהתיישנו. ככלל, בתביעות בענייני ארנונה, לרשות עומד פרק זמן של 7 שנים לממש את תביעתה, כך שבחלוף אותה תקופה, לא ייחשף עוד הנישום לתביעה לתשלום הכסף (רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית (פורסם בנבו, 20/6/10), פיסקה 42 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה). מקום בו עסקינן בהליכי גביה מנהלית, יש לראות בנקיטת הליכי גביה כאקט העוצר את מרוץ ההתיישנות. עם זאת על מנת לקבוע שמרוץ ההתיישנות נעצר בשל נקיטת הליכי הגביה, יש לברר אימתי ננקטו הליכי גביה כאמור, באיזה אופן התנהלו הליכי הגבייה (האם באופן רציף וממושך, אם לאו), וכן האם העובדה שהעירייה נקטה באותם הליכי גביה הגיעה לידיעת החייבים (לעניין הפסיקה הקובעת כי על מנת שהליך הגבייה המנהלי יביא לעצירת ההתיישנות, יש להראות כי המדובר בהליך משמעותי וממשי, שהנו הליך רצוף וסדור באופן המלמד על הליך אינטנסיבי לגביית החוב, ראו: עת"מ (חי') 17053-03-12 עזאם נ' עיריית קרית אתא (פורסם בנבו, 15/4/12); עת"מ (חי') 31653-10-11 עמותת ישיב ת אש התורה נ' עיריית חיפה (פורסם בנבו, 6/6/12; עת"ם (י-ם) 4662-11-12 קפלינסקי נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו, 12/12/12)). במקרה דנא, צירפה העירייה לטיעוניה מספר מסמכים שכותרתם "הדפסת שלבי הטיפול בחייב", ובהם מפורטים שלבי הטיפול בחובות העותרים ביחס לכל נכס ונכס ומועדיהם. גם מבלי להכריע בשאלה האם ניתן לראות במסמך זה כ"רשומה מוסדית", הרי שעל יסוד הוראות סעיף 318 לפקודת העיריות , קיימת חזקה כי רישומי העירייה בענייני ארנונה כגון דא משקפים נכונה את תכנם, על כל המשתמע מכך (ראו: עת"מ (חי') 17053-03-12 עזאם נ' עיריית קרית אתא (פורסם בנבו, 15/4/12) הנזכר לעיל).

ת"א (ירושלים) 7522-01-15- עירית ירושלים נגד זקיה לוי

שמות השופטים: ת בר אשר צבן

מאחר שתקופת ההתיישנות מתחילה להימנות החל מ"היום שבו נולדה עילת התובענה" (סעיף 6 בחוק ההתיישנות), משמעות הדבר היא, כי תביעה לתשלום חוב אשר נוצר ביום 1.1.2008 מתיישנת בחלוף שבע שנים, ביום 31.12.2014 . מכאן אפוא, שהתביעה שהוגשה רק ביום 5.1.2015 , התיישנה גם ביחס לחוב שעניינו בשנת המס 2008 (לעניין המועד שבו מתגבש חוב ארנונה לעניין טענת התיישנות, ראו בין השאר, את פסקי הדין שאליהם הפנתה הנתבעת: ע"א (מחוזי חיפה) 4170/07 זיוה סיסו נ' עיריית קריית אתא ( 24.6.2008 ), כבוד השופטים י' גריל, ע' גרשון וא' קיסרי, פסקה ח'; עת"מ (מחוזי חיפה) 4626-04-11 רמית ושות' (1991) נ' מועצה מקומית זיכרון יעקב ( 11.9.2011 ), כבוד השופט ר' שפירא (אין חלוקה לפסקאות, מופיע סמוך לפני הכותרת "הערת סיום")). 8 מכאן, שחלק התביעה שלא התיישן הוא רק זה המתייחס אל חובות הארנונה עבור השנים 2009 עד 2013. טענת השיהוי בהגשת התביעה המתייחסת אל החוב שנוצר מאז שנת 2009 17. בהיות התביעה תביעה כספית, שחלקה כאמור, אף התיישן, ניתן לכאורה, לטעון לשיהוי בהגשת התביעה, וזאת על יסוד הוראת סעיף 27 בחוק ההתיישנות, שעל-פיו, "אין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי". המבחנים לדחיית תביעה מחמת שיהוי בהגשתה, נדונו בהרחבה בפסק הדין בעניין ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(5) 443 (2003) (כבוד השופטת א' פרוקצ'יה). שם הובהר, כי "השתהות בהגשת תביעה אינה, לכשעצמה, שיהוי במובנו במשפט. שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי" (שם, פסקה 14).

תא"ק (ירושלים) 36604-01-16- עירית ירושלים נגד מוחמד אזחימאן

שמות השופטים: ת בר אשר צבן

זאת לנוכח הוראות חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה כללית), התשל"ו-1976, הקובעות את הליכי ההשגה על חוב ארנונה (השגה לפני הרשות המקומית, שהכרעה בה נתונה לערר לפני ועדת הערר וקביעת הוועדה נתונה לערעור מינהלי לפני בית המשפט לעניינים מינהליים). מכאן טוענת התובעת, כי יש לראות בהכרעה חלוטה בהשגה על חוב ארנונה משום פסק דין לעניין התיישנות. את טענתה זו ביקשה התובעת לתמוך בפסק-דינו של כבוד הנשיא (בדימוס) א' גרוניס בעניין עע"ם 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סולומן בע"מ ( 15.4.2015 ) (להלן – עניין עיריית חיפה), אשר על-פי טענת התובעת, העלה את האפשרות האמורה מבלי להכריע בה. בעניין התביעה הנדונה טענה התובעת, כי מאחר שההחלטה בהשגה שהגיש הנתבע ניתנה ביום 25.10.2012 , יש לדחות את טענת ההתיישנות שטען. הנימוק הרביעי: הליכי גבייה מינהליים עוצרים את מניין תקופת ההתיישנות – התובעת טענה כי נכון להיום ישנה פסיקה סותרת בשאלה אם יש בכוחם של הליכים מינהליים לעצור את מניין תקופת ההתיישנות. התובעת הפנתה אל שורה של פסקי-דין אשר לטענתה, תומכים בעמדתה כי יש בהליכי גבייה מינהליים כדי לעצור את מניין תקופת ההתיישנות לעומת פסקי-דין אחרים אשר בהם נקבע, כי לא כך הם הדברים. עוד הוסיפה, כי בכוונת התובעת (עיריית ירושלים) להגיש ערעור אל בית המשפט העליון בעניין אחד מאותם פסקי-דין אשר ניתן לאחרונה ובו נקבע, כי אין בהליכי גבייה מינהליים כדי לעצור את מניין תקופת ההתיישנות (ע"א (מחוזי ירושלים) 55698-06-15 עיריית ירושלים נ' פרידמן ( 18.3.2016 ) (כבוד השופטת ש' רנר), אשר במסגרתו נדחה ערעורה של עיריית ירושלים ואושר פסק הדין בת"א (שלום ירושלים) 20237-01-15 עיריית ירושלים נ' פרידמן ( 6.5.2015 ) (כבוד השופט א' נחלון) (להלן, לפי העניין – עניין פרידמן (שלום), עניין פרידמן (מחוזי)).

עת"מ (תל אביב) 11908-04-21- מרדכי יצהרי נגד עיריית חולון

שמות השופטים: אסתר נחליאלי חיאט

העותרים מבקשים מבית המשפט "להורות למשיבים למחוק את חוב הארנונה, ולחדול מהליכי גבייה פסיביים על מנת שלא לגרום לתקלה חלילה ליורשים עתידיים, שצוק הזמנים עלול להטעותם על קיומו של חוב אמיתי כביכול" ולחייב את העיריה בהוצאות משפט (סעיפים 31/32 לעתירה).

מנגד דוחה העיריה את טענות העותרים. ראשית טוענת העירייה כי דינה של העתירה סילוק על הסף מחמת השיהוי שנפל בהגשת העתירה, בשים לב כי העיריה פתחה בהליך הגבייה המנהלי בשנת 2015 ומאז "אין אירוע, לא נטען כל אירוע ולא היה כל אירוע מאז שנת 2015, שיכול להצדיק שיהוי כבד של שש שנים בהגשת העתירה" (סעיף 3 לתשובת העיריה).
לגופן של טענות, עומדת העירייה על "זכותה של הרשות המקומית לפי סעיף 324 לפקודת העיריות, להימנע או לעכב מתן אישור הנדרש לצורך העברת זכויות בטאבו, עד לתשלום החוב" וכי "המשיבה סבורה כי זכות זאת עומדת לה, למרות דחיית תביעתה, מאחר שפסק הדין לא קבע כי החוב איננו שריר וקיים וההישענות בפסק הדין על טענת התיישנות, מטבעה איננה מבטלת חובות, אלא יוצרת מחסום דיוני המונע הגשה וקבלה של תביעה" (סעיף 15 לתשובת העיריה).
עוד טוענת העירייה כי יש להבחין מבחינה מהותית בין מצבים שבהם "בית המשפט קובע בהליך אזרחי כי החוב שגוי או לא מוצדק" (סעיף 25 לתשובתה) ובין מצבים בהם קביעת בית המשפט היא שיש לדחות את התביעה האזרחית לגביית חוב ארנונה מחמת התיישנות. לשיטתה – "התיישנות איננה גוררת ביטול חוב, אלא מונעת הליכים לגבייתו" וכיוון ש"אין קשר בין שני מסלולי הגבייה, האזרחי והמנהלי ואין בהם כדי להשפיע אחד על השני" ועל כן לא נפל פגם בהתנהלות העירייה (שם).

חקיקה רלוונטית

צו רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ג-2022

סעיף: 2. חובת התשלום

2. (א) רשות מקומית תשלם מדי שנה בשנה לאוצר המדינה את הסכום המפורט להלן לצידה (להלן – סכום ההשתתפות השנתי): (1) אור יהודה – 2,513 אלפי שקלים חדשים; (2) אזור – 2,385 אלפי שקלים חדשים; (3) באר יעקב – 6,377 אלפי שקלים חדשים; (4) בני ברק – 2,568 אלפי שקלים חדשים; (5) בת ים – 1,946 אלפי שקלים חדשים; (6) גבעתיים – 6,353 אלפי שקלים חדשים; (7) גבעת שמואל – 6,512 אלפי שקלים חדשים; (8) דרום השרון – 3,473 אלפי שקלים חדשים; (9) הוד השרון – 9,292 אלפי שקלים חדשים; (10) הרצליה – 27,250 אלפי שקלים חדשים; (11) חולון – 16,264 אלפי שקלים חדשים; (12) כפר סבא – 10,286 אלפי שקלים חדשים; (13) לוד – 229 אלפי שקלים חדשים; (14) נס ציונה – 4,426 אלפי שקלים חדשים; (15) פתח תקווה – 27,685 אלפי שקלים חדשים; (16) קריית אונו – 2,826 אלפי שקלים חדשים; (17) ראשון לציון – 27,527 אלפי שקלים חדשים; (18) רחובות – 13,219 אלפי שקלים חדשים; (19) רמלה – 1,003 אלפי שקלים חדשים; (20) רמת גן – 23,400 אלפי שקלים חדשים; (21) רמת השרון – 9,296 אלפי שקלים חדשים; (22) רעננה – 21,084 אלפי שקלים חדשים; (23) שדות דן – 947 אלפי שקלים חדשים; (24) תל-אביב-יפו – 110,388 אלפי שקלים חדשים. (ב) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יתעדכנו ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לגבי התשלומים המתבצעים באותה שנה, החל משנת 2025, בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024).

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 319א. הגדרות – פרק א'1 ותחולה

319א. (א) בפרק זה – "חוב עבר" – כהגדרתו בחוק זה, אולם יראו את מועד ההחלטה על עיכוב הליכים כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים; "נושה מהותי" – נושה של תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה: (1) נושה מובטח; (2) מי שבמועד הגשת הבקשה לעיכוב הליכים התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים או יותר מ-10% מסך חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך; (3) נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך של סדרת תעודות ההתחייבות אינה פחותה מהמפורט בפסקה (2); "עיכוב הליכים" – עיכוב הליכים לפי סימן ב' או ג', לפי העניין ; "התקופה הקובעת" 17 – התקופה שמיום ה' בניסן התשפ"א (18 במרס 2021) עד יום י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025) או עד תום תקופת ההארכה כפי שקבע השר לפי סעיף 319א1 . (ב)18 הוראות פרק זה יחולו על הליכים שהבקשה לעיכוב הליכים לגביהם הוגשה בתקופה הקובעת.

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992

סעיף: 8. ארנונה כללית

לפי מספר הסנטימטרים או כך שכל חלק של מטר רבוע עוגל למטר השלם כלפי מטה (בפסקה זו – דרך חישוב שונה), תמשיך לחשב את שטח הנכסים שבתחומה באותה דרך, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות המקומית בהחלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית כי הרשות המקומית תחשב את שטח הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2); רשות מקומית שלא החליטה כאמור רשאית לחשב את שטחם של נכסים שבתחומה בדרך החישוב השונה אף אם שטחם לא חושב כאמור ערב יום פרסומו של תיקון מס' 16, ואולם החל משנת הכספים 2022 יחושב שטחם של כל הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2) או בדרך החישוב השונה בלבד. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים; בסעיף זה – "חוב ארנונה סופי" – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור),

תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974

סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]

הערה על הקדש-רישום הערה על הקדש-177 שקלים חדשים.
החלפת נאמני ההקדש-רישום הערה על החלפת נאמני ההקדש-177 שקלים חדשים;
חוב כספי-(א) בעד הערה שנרשמת לפי דין על קיומו של חוב מס או חוב כספי-177 שקלים חדשים. (ב) בעד הערה בדבר נקיטת הליכים לגביית חוב המס או החוב הכספי-177 שקלים חדשים.
חוב היטל השבחה-רישום הערה בשל חוב היטל השבחה-177 שקלים חדשים.
ייעודם של מקרקעין-רישום הערה לפי תקנה 27(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011-177 שקלים חדשים.
הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה-הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה-177 שקלים חדשים.

תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973

סעיף: [תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשס"ו, התשס"ח, התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ח, התשע"ט, התש"ף, התשפ"א, התשפ"ב]

לימוד עניינו של מבקש דיון מוקדם/ קדם משפט ישיבה ראשונה להוכחות ישיבה נוספת סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת תביעה 1,222 505 608 505 505 205 הגנה 1,222 505 608 505 505 205 המרצות 505 308 308 308 308 205 הודעת צד ג' 505 308 308 308 308 205 לימוד עניינו של מבקש דיון מוקדם/ קדם משפט ישיבה ראשונה להוכחות ישיבה נוספת סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת תביעה בתיק עיקרי 1,222 505 608 505 505 205 הגנה 1,222 505 608 505 505 205 המרצות 505 308 308 308 308 205 הודעת צד ג' 505 308 308 308 308 205 לימוד עניינו של מבקש ישיבה סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין או החלטה, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת 1,016 403 403 163 בקשה לביצוע פסק דין, טענת "פרעתי", איחוד תיקים בקשה להוצאה לפועל, למעט בקשה מסוג דחיית דיון,הזמנת עדים הופעה לפני ראש ההוצאה לפועל או לפני מי מטעמו 505 403 403 הגשת בג"צ לימוד עניינו של מבקש ישיבה בג"ץ 4,062 1,420 ערעור 1,622 1,420 בקשת רשות ערעור 1,420 1,222 הודעה/תגובה/בקשה (בלא תצהיר תומך) ביקור במקום על פי צו בית משפט/בית דין או על פי הוראת ראש הלשכה מסירה אישית בתוך העיר מסירה אישית, מחוץ לעיר עריכת הסכם תיקון הסכם לאחר חתימה 165 308 128 170 608 107 י"ז באלול התשל"ג (14 בספטמבר 1973)

פקודת העיריות [נוסח חדש]

סעיף: 330ד. גביית חוב במסלול גבייה מינהלי

330 ד. 41 (א) בלי לגרוע מהאמור בכל דין, פעלה העירייה לגביית חוב במסלול גבייה מינהלי, בהתאם לסמכות שהוקנתה לה לפי כל דין, יחולו הוראות סעיף זה. (ב) (1) דרישה ראשונה לתשלום חוב לחייב שלא שילם תשלום במועדו תישלח למענו של החייב בדואר; עירייה המפעילה מערך לשליחת הודעות מקוונות תשלח לחייב דרישה כאמור גם בהודעה מקוונת, ובלבד שבידיה פרטי החייב להתקשרות עימו בדרך זו; בסעיף זה – "הודעה מקוונת" – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים למספר הטלפון הנייד או לכתובת דואר אלקטרוני של החייב ; "מען" – (1) לגבי יחיד – מענו הרשום במרשם האוכלוסין, ואם אינו רשום במרשם האוכלוסין – מענו הרשום בספרי העירייה; (2) לגבי תאגיד – מענו הרשום על פי דין או בספרי העירייה . (2) דרישה לתשלום חוב באופן מיידי לפני נקיטת אמצעי אכיפה תישלח למענו של החייב בדואר רשום עם אישור מסירה או תימסר במסירה אישית והוצאות המשלוח כאמור יחולו על החייב. (3) על אף האמור בפסקה (2), הסכים אדם, בכתב, לקבל מהעירייה הודעות מקוונות, ומסר לעירייה פרטי התקשרות לעניין זה, תישלח דרישה כאמור בפסקה (2) למענו של החייב בדואר רשום וכן בהודעה מקוונת לפי פרטי ההתקשרות שמסר החייב לעניין זה. (ג) לא תישלח לחייב דרישה לתשלום חוב ולא יינקטו נגדו אמצעי אכיפה כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, אם הוא זכאי לכך, לפי העניין, על החוב, ואם הוגשו – כל עוד לא ניתנה החלטה שאינה ניתנת לערר או לערעור; הוגשו השגה, ערר או ערעור כאמור, רשאית העירייה לשלוח לחייב דרישה לתשלום או לנקוט נגדו אמצעי אכיפה לעניין חלק החוב שאינו שנוי במחלוקת. (ד) נשלחה או נמסרה לחייב דרישה לתשלום חוב באופן מיידי כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), ולא הוטל עיקול בתוך שנה מיום שליחתה או מסירתה, לא יוטל עיקול אלא אם כן נשלחה או נמסרה שוב לחייב דרישה כאמור לפי הוראות סעיף קטן (ב), למעט אם הרשות הודיעה לחייב, אחת לשנה, על קיום החוב. (ה) חלפו שלוש שנים מהמועד שבו הפך חוב לסופי, והעירייה טרם החלה בהפעלת אמצעי אכיפה לגבייתו, לא תנקוט עוד העירייה אמצעי אכיפה כאמור אלא בנסיבות חריגות ובאישור הוועדה לענייני גבייה של העירייה.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

טבריה טבריה טבריה, מר'אר, בית שאן, המועצה האזורית מרום הגליל-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרטים 7 ו-12, טורעאן, המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית עמק הירדן, בעינה-נג'ידאת, עילבון, יבנאל, כפר תבור, כפר כמא, מגדל, מהמועצה האזורית אל-בטוף רק היישוב ואדי אל-חמאם ומהמועצה האזורית גולן רק יישובים אלה: אפיק, גשור, כפר חרוב, מבוא חמה, מיצר, נטור, אבני איתן, אליעד, אניעם, גבעת יואב, חספין, יונתן, כנף, מעלה גמלא, נאות גולן, נוב, קשת, רמות, רמת מגשימים, חד-נס ובני יהודה 14.2 ראשון לציון ראשון לציון ראשון לציון, בית דגן, המועצה האזורית חבל יבנה, בני עי"ש, גן יבנה, נס ציונה והמועצה האזורית גדרות 15.3 אילת אילת אילת, המועצה האזורית חבל אילות והמועצה האזורית הערבה התיכונה-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 3 ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022)

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993

סעיף: 26. הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו- 2007

26. (א) בתקנה זאת-"במזומן"-לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי; "דוח מבוקר"-לענין עיריה-כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות; לענין מועצה מקומית-כהגדרתו בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות; "חייב"-מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו; "מדרג כלכלי-חברתי"-כמשמעותו בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות; "נכס נושא החוב"-בנין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה על פי תקנה זאת; "נפרע"-לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהורא ת קבע מכל סוג; "סכום החוב הקודם"-סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ו' בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומם; "שיעור הגביה"-היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת כספים מסוימת, בשל חיובי הארנונה לאותה שנה, לבין סך כל הסכומים המגיעים לעיריה בשל חיובים אלה לאותה שנה, בניכוי סכומי ההנחות שניתנו; "תכנית הבראה"-לענין עיריה-כהגדרתה בסעיף 140ג לפקודת העיריות, ולענין מועצה מקומית-כהגדרתה בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות; "תשלומי פיגורים"-כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן-חוק ההצמדה); "תשלומים"-תשלומים חודשיים שווים ורצופים, ללא תוספת ריבית והצמדה (ב) מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) עד יום י"ד בתמוז התשס"ז (30 ביוני 2007), נתקיימו בו התנאים המפורטים לצדם: (1) הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם-לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום

כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש"ף-2020

סעיף: 13. נקיטת הליכים כנגד רכוש החייב

13. (א) בחלוף מניין ימי האזהרה כקבוע בסעיף 7א לחוק, ואם החייב לא פרע את חובו ולא ניתנה החלטה לעיכוב הליכים בתיק, יינקטו הליכים כלהלן לפי המידע על החייב שמסר הזוכה, בסדר ובמדרג כמפורט להלן: (1) בחלוף מניין ימי האזהרה – לפי המידע שקיים בפתיחת התיק על נכסים בני עיקול כמפורט להלן , שבבעלות החייב, יפעל העובד לעיקולם לפי סמכויותיו; אין חשיבות לסדר נקיטת ההליכים בשלב זה, והעובד יכול לנקוט כמה הליכים במקביל: (א) עיקול משכורת מתחדש; (ב) עיקול כספי חייב הניתנים לעיקול לפי דין; (ג) עיקול רכב – בשלב זה העיקול יהיה ברישום בלבד, למעט אם החליט הרשם אחרת בשל נסיבות התיק המיוחדות; לעניין זה, העובד יציין אם מתקיימות נסיבות מיוחדות בבקשה לרשם ובכלל זה: חוב גבוה, חשש להברחת הנכס בלא העברת בעלות וכיוצא באלה; (ד) עיקול צד ג'; (ה) עיקול מיטלטלין לפי הצורך ולפי מידע שהתקבל מהזוכה; (ו) אם החוב מעל 50,000 שקלים חדשים – עיקול מקרקעין; העיקול יהיה ברישום בלבד על זכויות החייב בנכס; (2) בחלוף 30 ימים מביצוע ההליכים שפורטו בפסקה (1), אם לא התקבלו כספים או שהתקבלו אך החוב לא נפרע, יוכל העובד לנקוט הליכים אלה: (א) לשלוח עיקול ברישום בתקשורת בין מחשבים לחברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ולתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; (ב) לשלוח עיקול ברישום לחברות אשראי, למרכב"ה ולהטיל עיקולים ברשות המסים; (ג) להגיש בקשה לרשם לצוות על עיקול מתחדש כמשמעותו בסעיף 45ג לחוק; (3) אחרי 30 ימים מביצוע ההליכים שפורטו בפסקה (2) יוודא העובד את קיומו של חשבון מעוקל ויפעל כלהלן: (א)

תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017

סעיף: 20. עדכון סכומים

2.10 הוצאה לפועל (א) סוג תיק (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה). (ב) נתונים לעניין הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פתיחת הליכים, לרבות בקשה לצו לפתיחת הליכים ודחיית בקשה כאמור, גובה החוב כפי שהכריע הנאמן, צו לשיקום כלכלי, ביטול של הצו לפתיחת הליכים וסיבת הביטול, הפטר, לרבות הפטר לאלתר וביטול ההפטר, העברת ההליך לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיום ההליך וסיבת סיום ההליך; לעניין פרט משנה (א) – "תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז 3 בחוק ההוצאה לפועל; "חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; "חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל; "פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק.

עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל

עו"ד נתנאל טייבי

ירושלים

074-7695581

עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים

קרא עוד

עורך דין חובות ברמת גן