עורך דין חדלות פרעון ברמת גן

חדלות פירעון ברמת גן – סקירה משפטית
תשובה תמציתית
מהפסיקה עולה כי הליכי חדלות פירעון ברמת גן, כמו בכל הארץ, מתנהלים בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, תוך שמירה על עקרונות היסוד של ההליך ובפיקוח בית המשפט.

המסגרת הנורמטיבית והעקרונות המנחים
מניתוח הפסיקה עולים מספר עקרונות מרכזיים:

ריכוז הליכים:

תא (חיפה) 30564-12-10 בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נ' דידייה ללו (ניתן ב 22/05/11) "אני מורה על העברת הדיון בתיק זה אל בית המשפט של חדלות פרעון… הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי."

סמכות בית המשפט של חדלות פירעון:

פרק (תל-אביב-יפו) 38222-01-10 אריה פרידמן נ' עורך דין אלון קזיוף (ניתן ב 11/11/12) "מקום בו נקלעת חברה חדלת פרעון להליכי כינוס, הנפרשים על מכלול נכסיה או רובם המכריע, הרי שמדובר במצב מובהק של חדלות פרעון."

חובת תום הלב:

  • חדלפ (חיפה) 48869-11-22 גאסר קלינקו נ' ממונה על חדלות פירעון (ניתן ב 06/11/23) "המחוקק ביקש שלא לאפשר לחוטא-חייב שחובו נוצר במרמה, לצאת נשכר… מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת פריסת הגנה רחבה על המעמד המיוחד שייחד המחוקק לחובות אלה בכלל"

שיקולים מעשיים

  • טיפול בחובות עירוניים: בפסיקה נדונו מקרים רבים הקשורים לחובות לעיריית רמת גן, כאשר בית המשפט מתייחס לאופן הטיפול בחובות אלו במסגרת הליכי חדלות פירעון.

זכויות נושים:

נקבע כי יש לאזן בין זכויות הנושים השונים, תוך שמירה על עקרון השוויון.

  • פרקטיקה – שלבי יישום

פתיחת ההליך:

  • הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים
  • בחינת תנאי הסף
  • מינוי בעל תפקיד

ניהול ההליך:

  • איסוף נכסים
  • בירור תביעות חוב
  • גיבוש הסדר נושים

סיום ההליך:

  • קבלת הפטר (ליחיד)
  • חלוקת נכסים לנושים
  • סגירת התיק

סיכום
הליכי חדלות פירעון ברמת גן מתנהלים בהתאם למסגרת החוקית הארצית, תוך התחשבות במאפיינים המקומיים ובצרכי החייבים והנושים. חשוב להקפיד על ייצוג משפטי מקצועי ועמידה בכל דרישות החוק והפסיקה.

סימוכין

פרק (תל-אביב-יפו) 38222-01-10- אריה פרידמן נגד עורך דין אלון קזיוף ואח

שמות השופטים: ורדה אלשיך

  • זאת ועוד; כלל לא ברור הכיצד עותר המבקש, הלכה למעשה, ליבא לדיני חדלות הפרעון "בדלת האחורית" את ההלכה הבעייתית עד מאד (בלשון המעטה) של "פרי העץ האסור", אשר לא אחת נזקה מרובה בהרבה מתועלתה. זאת, בלא כל חוק המורה על כך ואף באורח רטרואקטיבי. אני מתחזקת בדעתי אף יותר, נוכח העובדה כי גם המבקש מודה, כי אין כל הלכה מפורשת של בית המשפט העליון האוסרת מתן סמכויות חקירה לכונסים, בוודאי שלא באורח גורף. זאת, כאשר אף הוא מודה בכך כי קיימת פסיקה מפורשת של בתי המשפט המחוזיים אשר דווקא מתירה זאת. נקודה זו, מובילה לטעמים המהותיים אשר אף בגינם דין הבקשה להדחות. סמכויות החקירה, באורח כללי, הן פועל יוצא של מצב חדלות הפרעון של החברה; ואף כי קיימים הבדלים בין "הענפים" השונים של דיני חדלות הפרעון – פשיטת רגל, פירוק, הקפאת הליכים וכינוס נכסים, הרי שנקודה בסיסית משותפת לכולם: אין בנכסי החברה או החייב כדי לשלם את מלוא חובותיהם. זאת, כאשר לא אחת, קיימים בפני חברות או חייבים כאלו, ערב קריסתם, פיתויים משמעותיים לעוות את סדרי הקדימה, לבצע העדפות נושים או הברחות נכסים, באורח ש"ישריין" לעצמם או למקורביהם חלק מן הנכסים שאמורים להתחלק בין הנושים. לעניין זה, אין נפקא מינא, אם מדובר בנושה מובטח או בנושים הרגילים. זאת ואף זאת; מקום בו נקלעת חברה חדלת פרעון להליכי כינוס, הנפרשים על מכלול נכסיה או רובם המכריע, הרי שמדובר במצב מובהק של חדלות פרעון.

ת"א (חיפה) 30564-12-10- בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נגד דידייה ללו נושא דרכון צרפתי bc8720607

שמות השופטים: ת שרון נתנאל

  • פציפי אשר מבוקש להעביר לתיק חדלות הפרעון. בענייננו לא קם חשש לפגיעה בזכויות המשיבים, שכן בירור טענות הצדדים אינו מורכב ואינו מסובך ואף לא יצריך העדת עדים רבים ואין מניעה שביהמ"ש של חדלות הפרעון ימצא דרך דיונית מתאימה לדון בתובענה, ללא פגיעה במי מהצדדים. ראו גם החלטת כבוד השופטת ורדה אלשיך במקרה דומה, בפרשת סרור הנזכרת לעיל. בטענת המבקשים בדבר שינוי נטל הראיה אין כל ממש, שכן גם בתובענה דנן, הנטל להוכיח טענותיהם מוטל על המשיבים, הם התובעים בתובענה. 5 אשר על כן אני מורה על העברת הדיון בתיק זה אל בית המשפט של חדלות פרעון, היינו – אל בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, לתיק מס' פר"ק 28831-05-10. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי. החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ת"ק (חדרה) 24936-05-20- יצחק סירי נגד ערן גריישטין

שמות השופטים: רקפת סגל מוהר

  • לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. 1. בתאריך 12.5.20 הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה כספית על סך של 10,000 בה טען כי הנתבע הפר את התחייבותו לספק לו אבני שיש לספי חלונות והתקנתן בביתו, חרף העובדה שהוא שילם לו בעדן. 2. הנתבע לא הגיש כתב הגנה על אף שמדברי התובע בפני עלה כי הוא ידע על קיומה של התביעה שהוגשה נגדו ולו מעצם פניית המגשרת שביקשה לקיים בין השניים הליך גישור והוא הודיע לה כי לא יתייצב מאחר שהוא נתון בהליך של פשיטת רגל. 2 3. בהחלטתי מיום 22.9.20 הבהרתי לתובע כי עליו לעשות כל שביכולתו על מנת לאתר את כתובתו העדכנית של הנתבע ולבצע לו מסירה אישית באמצעות שליח. התובע פעל בהתאם לאותה החלטה ועשה כן. מן המסמכים אותם הציג בפני עלה כי שליח ביקר בדירת מגוריו של הנתבע ברח' דרך האורן 25 במושב גבע כרמל אצל משפ' שמעוני (אותה כתובת המופיעה בכותרת בקשתו הנוכחית של הנתבע) והשאיר בתיבת הדואר שלו את מסמכי התביעה. הדבר ארע ביום 19.11.20 , דהיינו, כשבוע לפני שניתן פסק הדין נושא בקשתו, שעה שלטעמי די היה בהצטברות כל המפורט לעיל כדי שאפשר יהיה ליתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבותו לדיון שהתקיים בפני ביום 26.11.20 ואשר אליו לא התייצב. 4. עתה מבקש הנתבע כי אורה על ביטול פסק הדין שככל הנראה הגיע לידיו באותה כתובת, מן הטעם שביום 11.5.20 ניתן בעניינו צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון בתיק מס' 29463-04-20 ולכן – כך לשיטתו, היה על התובע לפנות לבית המשפט הדן באותו הליך ולבקש כי יתיר לו לנהל את ההליך בתביעה נושא הבקשה שלפני. לעניין זה מפנה הנתבע להוראת סעיף 121(3) לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018. עוד טוען הנתבע כי התובע הסתיר מבית משפט זה את מודעותו לכך שהוא – הנתבע, נתון בהליכי חדלות פרעון, ועשה "מחטף" למתן פסק דין בהעדר הגנה.

ת"ק (חדרה) 24936-05-20- יצחק סירי נגד ערן גריישטין

שמות השופטים: רקפת סגל מוהר

  • עוד טוען הנתבע כי התובע הסתיר מבית משפט זה את מודעותו לכך שהוא – הנתבע, נתון בהליכי חדלות פרעון, ועשה "מחטף" למתן פסק דין בהעדר הגנה. 5. התובע מתנגד לבקשה וטוען כי לא רק שלא הסתיר את דבר מודעתו לכך שהנתבע נתון בהליכי חדלות פרעון אלא שהוא גילה זאת מלכתחילה באופן מפורש, כי תביעתו הוגשה לבית משפט זה כדין וכך גם פסק הדין שניתן בה. 6. לאחר שנדרשתי לטענות הנתבע ולנספחים שצורפו לבקשתו, לתגובת התובע ולהוראות החוק, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. סעיף 121 (3) לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קובע כי: "עם מתן צו לפתיחת הליכים – . . . (3) יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות; . . . . ". ההליכים אליהם מכוון סעיף זה הם הליכי גביה, בין השאר לפי חוק ההוצאה לפועל.

ת"ק (חדרה) 24936-05-20- יצחק סירי נגד ערן גריישטין

שמות השופטים: רקפת סגל מוהר

  • ההליכים אליהם מכוון סעיף זה הם הליכי גביה, בין השאר לפי חוק ההוצאה לפועל. לכן משפסק הדין שניתן בתיק זה בהעדר הגנה מטעם הנתבע אשר בחר להתעלם מן התביעה על אף שדבר קיומה היה ידוע לו, לא הוגש לביצוע במסגרת ההוצאה לפועל, לא מצאתי כל רלבנטיות להוראת החוק אליה מכוון הוא בבקשתו, בנוגע לפסק הדין עצמו. 3 7. במצב דברים זה ומשטענות הנתבע כנגד התובע בכל הנוגע להסתרת היותו נתון בהליכי חדלות פרעון נמצאה על ידי לא נכונה (ר' בקשתו מיום 22.9.20 ודבריו בפרוטוקול מיום 26.11.20 ), הגעתי למסקנה כי דין בקשתו להידחות. התוצאה היא שפסק הדין ייוותר על כנו. המזכירות תמציא ההחלטה לתובע, ולנתבע לפי הכתובת: רח' דרך האורן 25, מושב גבע כרמל, אצל משפ' שמעוני.

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

  • ב. בפרוטוקול מיום 05.07.2021 , לשאלת בית המשפט ובסיועו של בנו, מיקד התובע את טענותיו כלפי הנתבע. לטענתו, נקבע כי סכום של 17,815 יוחזר לתובע, בעקבות טענת "פרעתי" אשר התקבלה. בהחלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם (כתוארו אז) נ' רף), נקבע כי סכום זה יוחזר לתובע באופן בו יקוזז לטובת חוב הקיים בתיק הוצאה לפועל אחר. לטענת התובע, הנתבע קיבל את הסכום האמור לכיסו, אך לא העבירו לעירייה, אשר ממשיכה ותובעת אותו בגין אותו החוב אשר היה אמור להיות מקוזז. לשם תמיכה בטענותיו צירף התובע מסמכים: ת/1 – ת/4 אשר מהם עולה לשיטתו, כי תיק ההוצאה לפועל הרלוונטי היה אמור להיסגר נוכח הקיזוז וכן תשלומים נוספים, אך בפועל העירייה עדיין מנהלת הליכי גביה במסגרת תיק זה. 4 ג. בנוסף, טוען התובע כי הנתבע אינו מייצג את העירייה שכן אינו מחזיק בייפוי כוח, וכן מבקש התובע כי הנתבע יורה לעירייה למחוק את חובותיו וכן כי יורה לעירייה להגיע עמו להסדר חוב. 10. ההגנה. הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה, מכמה טעמים: לטענתו, אין יריבות בינו לבין התובע, שכן טענותיו של התובע מופנות כנגד העירייה ופעולותיה לגביית חובו של התובע. כן טען הנתבע כי קיים מעשה בית דין בעניין טענות התובע אשר נדונו בריבוי הליכים אחרים אותם ניהל התובע אל מול עיריית רמת גן ועובדיה. בנוסף טוען הנתבע, כי מדובר בתביעה קנטרנית, טורדנית ונעדרת סמכות עניינית, כאשר התובע טוען באופן אישי כנגד הנתבע טענות קשות של מרמה לכאורה, ללא כל ביסוס ומתוך ניסיון להתחמק מתשלום מיסי הארנונה העומדים ותלויים כנגדו, וזאת מקום לתבוע את העירייה בערוץ המנהלי. בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את טענותיו של התובע אשר פורטו כתב התביעה.

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 24440-04-20- מנחם מני עמיאל נגד עיריית רמת גן

שמות השופטים: רונן אילן

  • רמת גן 2. מיטל אופיר 3. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב החלטה לפני בקשת יחיד לקבלת הפטר מחובות שצבר בגין אי תשלום דוחו"ת חניה לרשות המקומית, ולמצער לביטול חיובי הריבית והקנס בגין את התשלום במועד וביחס לתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון. 1. בתיק זה ניתן למבקש ("היחיד") צו לפתיחת הליכים ביום 14.6.20 , ובהמשך, בהחלטה מיום 14.9.21 , ניתן גם צו שיקום. תכנית השיקום של היחיד הועמדה על 36 תשלומים של 750 . 2. ליחיד חוב לנושה, עיריית רמת גן, ("הנושה") בגין אי תשלום דוחו"ת חניה. לפי הנטען בתגובת הנושה, לא פרע היחיד חוב שצבר בגין 3 הודעות קנס שנשלחו לו במהלך 2004. 3. ביום 2.1.24 הגיש היחיד בקשה (בקשה 5) בה עתר להצהרה כי חלה התיישנות על חובותיו לנושה וכי יש להצהיר שחובות אלו, מהתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון, מהווים חלק מהחובות נשוא ההליך וכך גם יחול עליהם הפטר, כשיינתן. בהחלטה מיום 4.1.24 הוצג ליחיד הקושי בניסיון לברר בהליך זה את טענת ההתיישנות ובהודעה מיום 31.3.24 הודיע היחיד שהוא איננו עומד על חלק זה של הבקשה. 4. סעיף 175(א) בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדל"פ"), מחריג מההפטר שניתן "תשלום עונשי". "תשלום עונשי", כהגדרתו בסעיף 4 בחוק, הינו "קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי". קנס אשר מושת על ידי רשות מקומית, דוגמת הנושה, הינו איפוא חוב שאיננו בר הפטר.

חוק חדלות פירעון (חיפה) 48869-11-22- גאסר קלינקו נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון

שמות השופטים: ענבל קרן

על כך נכתב ברע"א 1685/14 סדן נ' פנינסולה נכסים בע"מ[פורסם בנבו] ( 20.1.2015 ) כי: "המחוקק ביקש שלא לאפשר לחוטא-חייב שחובו נוצר במרמה, לצאת נשכר [. . . ] מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת פריסת הגנה רחבה על המעמד המיוחד שייחד המחוקק לחובות אלה בכלל, ולחוב שלפי הטענה נוצר במרמה בפרט; לכך טעם ערכי משמעותי וראוי. " (שם, פסקה ט"ז). הכללים האמורים נקבעו זמן רב טרם כניסתו של החוק לתוקף, אך הם רלוונטיים ביתר שאת גם כיום. ההסדר החדש, המקביל לסעיף 69(א)(2) לפקודה, קבוע בסעיף 175 לחוק. . . " בכך למעשה הביע המחוקק את עמדתו כי אינו רואה לנכון ליתן הגנה ליחידים שיצרו חובות מביצוע מעשים חסרי תום לב או הנוגדים את תקנת הציבור ונגועים בחוסר חוקיות מובהק (ראה גם חדל"פ 45668-01-21 לעיל, עחדל"פ 13069-06-22 רשאן חשאן נ' הממונה על חדלות פרעון, חדל"פ 19242-12-21 ועוד [פורסמו במאגר "נבו]). משכך, דין ההליך לביטול אף נוכח סעיף 286(א) לחוק, כאשר לא יהיה בצו ממילא כדי לסייע במניעת חדלות פרעונו של היחיד.

פסיקה רלוונטית

רע"א 9082-05- שרידב השקעות בע"מ נגד 1. עורך דין אלקס הרטמן בתפקידו ככונס נכסים

שמות השופטים: א גרוניס

  • כך הוא למשל, כאשר בגדרו של תיק פירוק מוגשת בקשה למתן הוראות בעילה שהינה ייחודית לדיני הפירוק (או דיני פשיטת הרגל), כגון העדפת מרמה. בקשה כזו הינה מטבע הדברים בקשה המופנית נגד מי שאינו החייב או החייבת. למרות זאת, אין מקום שהליך כזה, המבוסס על עילה ייחודית לדיני חדלות פירעון, יתברר בפני בית משפט שאינו בית משפט של חדלות הפירעון. אין לקבל שבקשה של מפרק בעניין העדפת מרמה תתברר, למשל, בפני בית משפט שלום, אך משום שהסכום הנתבע בא בגדר סמכותו (ראו עמדתי בע"א 8800/01 כץ נ' jerusalem enterprises inc, פ"ד נח(6) 901, 912-911, ובע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, 538-537; וכן ראו, ע"א 5709/99 לוין נ' שילר, פד נה(4) 925, 936 (השופטת א' פרוקצ'יה)). יש לזכור, כי לשופטים הדנים בתיקי חדלות פירעון עומדת מומחיות מיוחדת בנושא, ולפיכך ראוי שהם ידונו בעילות המיוחדות לתחום משפטי זה. 7. סוג אחר של מקרים נוגע לבקשות למתן הוראות בהן עולה שאלה בדבר היקף מסת הנכסים העומדים לחלוקה בהליך פירוק או בהליך פשיטת רגל. שאלות כאלה אופייניות להליכי חדלות פירעון, אך אין מדובר בעילה ייחודית להליכים כאלה. במקרים אלה יש להעדיף, ככלל, שהבירור ייערך בגדרו של תיק חדלות הפירעון (ראו, רע"א 2100/04 בלאס נ' עו"ד יעקב בויאר, הנאמן על נכסי החייבים (לא פורסם)). הסיבה שראוי לברר שאלות כאמור בגדר בקשה למתן הוראות הינה זו: לעיתים קרובות, העניין נוגע למספר לא קטן של גורמים, למשל נושים, המצפים בכיליון עיניים לקידום הליך חדלות הפירעון על מנת שיוכלו לקבל דיבידנד.

רע"א 4067/18- בנימין פיינשטיין נגד עורך דין אופיר יצחק

שמות השופטים: נ סולברג,ג קרא,י אלרון

  • אכן, חוק חדלות פירעון אינו חל על הנדון דידן (ראו סעיף 373 שם), וענייננו כפוף למסגרת הנורמטיבית של פקודת פש"ר. אולם, אין משמעות הדבר כי חוק חדלות פירעון הוא בלתי-רלבנטי לפרשנותה של הפקודה. אכן, "חקיקה מאוחרת עשויה לסייע בפירושה של חקיקה קודמת" (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני – פרשנות החקיקה 395 (1993) (להלן: ברק, פרשנות החקיקה)); "במיוחד כך הוא הדבר, אם החקיקה המאוחרת הוסיפה או גרעה מהחקיקה הקודמת" (שם, בעמוד 347). ודוק: ענייננו בחקיקה מאוחרת שנועדה להחליף את החקיקה הקודמת. אמנם, תכליתו של דבר החקיקה המוקדם (הפקודה) איננה מתרוקנת ו'מוחלפת' בתכליתו של דבר החקיקה המאוחר (החוק), עוד בטרם תחילתו; אך הפירוש הניתן לחקיקה הקודמת מושפע מן החקיקה החדשה. יש בה 'גילוי דעת' מטעם המחוקק, בדרך של מעשה חקיקה רשמי, לגבי הכיוון הראוי והנכון למערכת הדינים הרלבנטית. משאמר המחוקק בבירור מהו ההסדר הראוי לחול עתה בנדון דידן, יש להתחשב בדבריו בבואנו לפרש את ההסדר החל לעת עתה. 19. חוק חדלות פירעון מציב לנגד עיניו את שיקומו הכלכלי של החייב, יחיד או תאגיד, כתכלית מרכזית (ראו ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 47 ( 19.3.2018 )). תכלית זו מתאזנת אל מול תכלית נוספת, היא השמירה על עניינם של הנושים. כך מצהיר החוק בלשון ברורה, בסעיפו הראשון – סעיף המטרה: "1. חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה – (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

בג"צ 522/20- רוני שוורץ נגד ' המרכז לגביית קנסות

שמות השופטים: ע פוגלמן,מ מזוז,א שטיין

  • במסגרת זו, יהא על העותר להציג בפני המרכז כל מסמך ומידע שיידרש; ואם כך יעשה, ישמע המרכז את טענותיו בלב פתוח ובנפש חפצה. המרכז הביע את נכונותו לזמן את העותר כדי לשמוע את טענותיו ולבחון את המסמכים שבידו; וזאת רשמנו לפנינו. 8. שנית, לא הוצג בפנינו שום מידע בנוגע לאפשרות העותר לפתוח בהליך חדש של חדלות פירעון ובמסגרתו לעתור, באופן חריג, לשמיטת חלק מן החוב שמקורו בפיצויים אשר נפסקו לטובת הנפגעים ממעשי המרמה שלו בגדרי פסק הדין הפלילי שמצאו אשם וגזר את עונשו (ראו סעיפים 175(ב) ו-175(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; וכן ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי ( 6.10.2013 ); דוד האן, דיני חדלות פירעון-חלק ב 879-877 (2018)). נושא כאמור יכול שיעלה בדין ודברים שבין העותר למרכז. 9. סוף דבר: הנני מציע לחבריי כי נדחה את העתירה דנן מבלי לחייב את העותר בהוצאות בעת הזאת (זאת, לפנים משורת הדין ובהתחשב במצבו).

ע"א 3409/22- שהירה קאסם נגד כונס הנכסים הרשמי

שמות השופטים: ד מינץ,ע גרוסקופף,ר רונן

  • בדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון הוסבר בהקשר זה כי "דירוגן הגבוה של הוצאות אלה בסדר הפירעון נועד להבטיח לנאמן וכן למי שמתקשר עם החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים כי חובות החייב כלפיהם ישולמו במועדם. טעם נוסף לכך הוא שהוצאות אלה נדרשות לכלל הנושים כדי להשיא את ערך קופת הנשייה ולחלקה ביניהם" (הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 1027, 718). 16. כפי שצוין בעניין עוידה, נקודת המוצא היא כי הלכה שיפוטית חלה באופן רטרוספקטיבי (רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמידז"ל, פ"ד סא(1) 126, 149 (2006)). עם זאת, בנסיבות חריגות ניתן לסטות מכלל זה, ובעיקר נוכח אינטרס ההסתמכות של מי שניהל את עניינו על בסיס מצב הדברים שקדם להלכה החדשה (שם, עמ' 150). באשר לענייננו, לדעתי יש לקבוע, בדומה לקביעה בקשר לנושים שחולקו להם סכומי כסף מקופת הכינוס, כי גם על הוצאות ההליך אין מקום להחיל את הלכת לשצ'נקו באופן רטרואקטיבי, בשל אינטרס ההסתמכות. בדרך זו גם פסעו בתי המשפט המחוזיים כאשר נדרשו לסוגיה (ראו: עניין דאוד; פש"ר (מחוזי ת"א) 76567-01-19 אהרן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ( 28.6.2021 ); פש"ר (מחוזי מר') 13043-08-17 שמש נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ( 28.10.2022 ); בחלקם נערכה הבחנה בין אגרת השגחה לבין יתר הוצאות ההליך: פש"ר (מחוזי חי') 68964-05-18 ביצ'יצ'י נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה ( 27.7.2021 ); פש"ר (מחוזי ב"ש) 65257-02-19 כהן נ' הכונס הרשמי ( 27.4.2021 )). שעה שהצטברו כספים בקופה – ובהינתן הציפייה הנשענת על הוראות הדין, כי הוצאות ההליך, ובכלל זה שכר הטרחה, זוכים לעדיפות נשייתית – הרי שמדובר בציפייה הראויה להגנה.

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 65971-06-23- מנחם פרנקל נגד ' שרונה גמזו לטובה

שמות השופטים: רון גולדשטיין

  • על כן, באפשרותו של מי שהוגשה נגדו הבקשה לשלול את התקיימותה של החזקה הרלוונטית במקרה הנתון, כאשר הנטל בעניין זה מוטל כמובן עליו (ראו, סעיף 110(ג) לחוק לפיו "חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו"; ועיינו עודד מאור ואסף דגני הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א' 150 (2019) (להלן: מאור ודגני)). לעניין זה, סעיף 2 לחוק קובע כי "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". סעיף זה מעגן שני מבחנים מרכזיים לקביעת חדלות פירעון-המבחן התזרימי והמבחן המאזני. בעוד שהמבחן התזרימי מתמקד ביכולת פירעון החוב בנקודת הזמן שבה הוא נדרש, המבחן המאזני הינו מבחן כולל יותר אשר במסגרתו נבחנים סך נכסי היחיד וכלל משאביו, בהשוואה למכלול התחייבויותיו (ראו, ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' ארז, פיסקה 51 לחוות-דעתו של כב' השופט ד' מינץ ( 19.3.2018 ); עחדל"פ (מחוזי ת"א) 43138-04-23 מנוצ'הרי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז תל אביב, פיסקה 11 ( 28.4.2023 ) והאסמכתאות שם). 11. בענייננו הוצגה על-ידי המבקשים אסמכתה המלמדת על המצאת אזהרה ליחיד על סכום חוב העולה על הסכום הקבוע בסעיף 110(א) לחוק, עוד בשנת 2014. אומנם, לא נסתרה טענת היחיד כי לאחר מכן משכו המבקשים כספים שהופקדו כערבון בתיק הערעורים שהתנהל בבית המשפט המחוזי (עם זאת עולה, כי המבקשים אכן ביצעו הקטנה של התשלום הראשון מושא הסכם הפשרה בתיק ההוצאה לפועל (ראו נספח 2 לתגובת המבקשים מיום 20.3.2024 , בעמ' 15; פעולת הקטנה מיום 5.3.2018 ).

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 62995-08-21- ארז יוסי מזרחי נגד הממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב

שמות השופטים: ס,אבי שליו

  • מוצא אני למנות חלק ממאפייניו הייחודים של הליך חדלות הפירעון להמחשה: לעולם אחד מבעלי הדין בהליך חדלות פירעון משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט וכוונתי לבעל תפקיד; לרוב, אם לא לעולם, נמצא בעל התפקיד בנחיתות אינפורמטיבית לעומת הצד שכנגד, לא כל שכן כאשר עסקינן בניסיונות להברחת רכוש ותרמיות שנעשות בשיתוף פעולה עם צדדים שלישיים והניסיון מלמד שאין חקר ליצירתיות חייבים בהברחת רכוש; ועוד. לטעמי, ההיגיון שמונח בבסיס הדוגמאות שהובאו לעיל ישים גם בענייננו. ככלל, יש מקום להקל על בעל תפקיד בנטל שנדרש ממנו גם בטענות תרמית בכל הקשור להברחת רכוש מנושים. בהקשר זה יש מקום ליישום העקרון של הוכחת אותות מרמה ברמה מוגברת על מנת לבסס טענת תרמית. יש בכך הקלה לעומת הנטל הרב שמוטל כרגיל על בעל דין בהליך אזרחי שאינו הליך חדלות פירעון, תוך שאדגיש שאין בהקלה זו כדי לאיין את הדרישה המוגברת של נטל ההוכחה בטענות מעין אלה. להשקפתי האיזון האמור משקף באופן ראוי את התכלית שבבסיס הדרישה לנטל מוגבר בטענות תרמית מחד-גיסא ואת התכליות של הליכי פשיטת רגל מאידך-גיסא. " (וראו גם: חדל"פ (שלום ת"א) 59706-09-20 גרינברג נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב ( 27.7.2022 )). סבורני כי הנאמן עמד בנטל והוכיח "אותות מרמה" בעוד החייבים לא הפריכו אותם ולא עמדו בנטל להוכיח את תום ליבם בהליך, ואפרט. 13. ראשית, עסקינן בהליך חדלות פירעון שני של החייבים. הליך חדלות הפירעון הראשון בעניינם בוטל בהחלטת בית המשפט מיום 19.8.20 (פש"ר 17350-04-15) אשר קבע כי החייבים לא הסירו מחדליהם בהליך חרף ההזדמנויות שניתנו להם לעשות כן.

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 24440-04-20- מנחם מני עמיאל נגד עיריית רמת גן

שמות השופטים: רונן אילן

  • רמת גן 2. מיטל אופיר 3. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב החלטה לפני בקשת יחיד לקבלת הפטר מחובות שצבר בגין אי תשלום דוחו"ת חניה לרשות המקומית, ולמצער לביטול חיובי הריבית והקנס בגין את התשלום במועד וביחס לתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון. 1. בתיק זה ניתן למבקש ("היחיד") צו לפתיחת הליכים ביום 14.6.20 , ובהמשך, בהחלטה מיום 14.9.21 , ניתן גם צו שיקום. תכנית השיקום של היחיד הועמדה על 36 תשלומים של 750 . 2. ליחיד חוב לנושה, עיריית רמת גן, ("הנושה") בגין אי תשלום דוחו"ת חניה. לפי הנטען בתגובת הנושה, לא פרע היחיד חוב שצבר בגין 3 הודעות קנס שנשלחו לו במהלך 2004. 3. ביום 2.1.24 הגיש היחיד בקשה (בקשה 5) בה עתר להצהרה כי חלה התיישנות על חובותיו לנושה וכי יש להצהיר שחובות אלו, מהתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון, מהווים חלק מהחובות נשוא ההליך וכך גם יחול עליהם הפטר, כשיינתן. בהחלטה מיום 4.1.24 הוצג ליחיד הקושי בניסיון לברר בהליך זה את טענת ההתיישנות ובהודעה מיום 31.3.24 הודיע היחיד שהוא איננו עומד על חלק זה של הבקשה. 4. סעיף 175(א) בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדל"פ"), מחריג מההפטר שניתן "תשלום עונשי". "תשלום עונשי", כהגדרתו בסעיף 4 בחוק, הינו "קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי". קנס אשר מושת על ידי רשות מקומית, דוגמת הנושה, הינו איפוא חוב שאיננו בר הפטר.

חדלת (תל אביב) 37779-10-20- א.ד פלג ייעוץ והשקעות בע"מ נגד אינבסט דוט קום (ישראל) בעמ

שמות השופטים: חגי ברנר

  • אכן, תאגיד יכול לנסות ולסתור את חזקת חדלת הפירעון אם הוכיח כי אי תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו (סעיף 10(ג) לחוק), אלא שבמקרה דנן, לא רק שהחזקה לא נסתרה, אלא שעלה בידי המבקשים להוכיח את חדלות פירעונה של החברה גם בלא להסתמך על חזקת חדלות הפירעון לפי סעיף 10(א)(1). כך, התברר כי החברה פיטרה זה מכבר את כל עובדיה; כי אין לה כספים בחשבונות בנק כלשהם; כי חשבונותיה בבנק מזרחי טפחות בע"מ ובבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ הוגבלו על ידי בנק ישראל; כי נפתח נגדה תיק הוצאה לפועל בגין חוב פסוק העומד כיום על סך של 1,415,465 לטובת נושה בשם אולקלאוד פלטפורמות בע"מ מכוחו של פסק דין שניתן נגדה עוד ביום 16.4.2019 ; כי נפתח נגדה תיק הוצל"פ נוסף בגין חוב לעירית רמת גן בסך של כ- 190,000 ; וכי ישנו לחברה חוב על סך של כ- 18,000 כלפי בזק בינלאומי. ב"כ החברה אף אישר כי אין ברשותה של החברה כספים כלשהם לצורך פירעון חובות, וכי כל אימת שהיא נדרשת לבצע תשלום כלשהו, היא נזקקת להזרמה מאת בעל השליטה בה. מדובר איפוא בחדלות פירעון תזרימית מובהקת, שאף נותנת את אותותיה בהליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד החברה. 9 17. מעבר לחדלות הפירעון התזרימית, והגם שדי בה כשלעצמה על מנת להצדיק מתן צו לפתיחה בהליכים נגד החברה כאמור בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון, החברה לא השכילה להצביע על קיומם של נכסים כלשהם שבבעלותה, על מנת להראות שלפחות מבחינה נכסית היא בעלת כושר פירעון. לפיכך, החברה מצוייה במצב של חדלות פירעון גם מבחינה מאזנית. יתר על כן, החברה אפילו לא טענה שהיא בעלת כושר פירעון, אלא הסתפקה בטענה כי המבקשים לא הוכיחו ההיפך.

חקיקה רלוונטית

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה

  • 10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון): (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 349. ערעור על החלטת בית המשפט

  • 349. (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין גם החלטות כמפורט להלן: (1) החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 18 או 116; (2) החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים 55 או 140; (3) החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי התאגיד, לפי סעיפים 83(ג) או 322(ג); (4) החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב, לפי סעיפים 86 עד 88 או 324; (5) החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף 94; (6) החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, לפי סעיף 98; (7) החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף 99; (8) החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 183,108 או 286; (9) צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 161; (10) החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 170; (11) החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף 176; (12) החלטה לעניין הקצבה לזכאי מזונות לפי סעיף 179; (13) החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט לפי סעיף 207; (14) החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי סעיף 229; (15) החלטה בדבר מעצר לפי סעיף 285. (ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך; החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. (ד) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 346. עונשין

  • 346. (א) חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד – חבר התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים: (1) הסתיר נכס מנכסיו של החייב טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה; (2) הסתיר נכס מנכסיו של החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; (3) לא מסר מידע שנדרש למוסרו לפי הוראות חוק זה, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. (ב) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, שלא באישור הממונה או שלא בהתאם להוראותיו, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בסכום נמוך – שלא באישור רשם ההוצאה לפועל, או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות לפי סעיפים 123 או 124(ב) או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיפים 201 ו-202, דינו – מאסר שנה. (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(3), מי שאינו החייב, חבר התאגיד או נושא משרה בו ונדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות סעיפים 47, 49, 133, 135, 146 או 147 או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיפים 201 ו-202, ולא עשה כן, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב, והכול במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, דינו – מאסר שנה.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 110. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה

  • 110. 9 (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון): (1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; (2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים; (4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים. (ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו–(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 4. הגדרות

  • חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי"-כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי"-כמשמעותו בסעיף 235 ; "חוב מובטח"-חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; "חוב עבר"-חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה; (2) הוא נובע ממעשה או מח דל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו; (3) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון; (4) חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; (5) הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל; "חובות שאינם בני הפטר"-כמשמעותם בסעיף 175; "חוק הביטוח הלאומי"-חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "חוק ההוצאה לפועל"-חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות"-חוק החברות, התשנ"ט-1999 ; "חוק המשכון"-חוק המשכון, התשכ"ז-1967; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק ניירות ערך"-חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "חוק פסיקת ריבית והצמדה"-חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חייב"-יחיד או תאגיד החב חוב

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 312. הכרה בהליך זר עיקרי – חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון

  • 312. הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון לעניין התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 9 או 109; חזקת חדלות הפירעון כאמור ניתנת לסתירה.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 4. הגדרות

  • החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה ליך מינהלי"-הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית; "הליכי חדלות פירעון"-הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן-עד לביטולו: (1) לעניין חייב שהוא תאגיד-מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו; (2) לעניין חייב שהוא יחיד-מועד ההפטר; "הסדר חוב"-כמשמעותו בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים; "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותו בפרק ט': הפטר, לחלק ג'; "הפרשי הצמדה וריבית"-הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה ריבית פיגורים; "הקפאת הליכים"-(1) לגבי חייב שהוא תאגיד-כמשמעותה בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב'; (2) לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותה בסעיף 121(3); "ועדת החוקה"-ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; " חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי"-כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי"-כמשמעותו בסעיף 235

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 207. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט

  • 207. (א) רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. (ב) נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. (ג) הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה – (1) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה; (2) הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 293. הגדרות – חלק ט'

  • 293. בחלק זה – "בית המשפט" – כהגדרתו בסעיף 4, ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין; "בעל תפקיד זר" – מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה; "הכרה" , בהליך זר – הכרה הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג': הכרה בהליך זר; "הליך זר" – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו; "הליך זר משני" – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית; "הליך זר עיקרי" – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת; "מדינה זרה" – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית; "נושה זר" – נושה ממדינה זרה; "רשות מוסמכת בישראל" – בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך – גם רשם ההוצאה לפועל; "רשות מוסמכת זרה" – רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 163. תקופת התשלומים

  • 163. (א) תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: (1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון; (2) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: (א) הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; (ב) הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; (ג) מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; (3) היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; (4) ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון. (ד) מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. (ה) מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג).

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 302. תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי

  • 302. (א) (1) הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה: (א) השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו; (ב) השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו. (2) השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה (1) יהיו בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים. (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב. (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה – (1) להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון; (2) להסמיך את בעל התפקיד הזר או אדם אחר לנהל את נכסי החייב בישראל, כולם או חלקם; (3) להורות על קיום חקירה ומסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה; (4) לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון. (ג) הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל, כולם או חלקם, ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל.

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
מקרקעין

לקוחות ממליצים:

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורךגולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט. קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט

שם ממליץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורךגולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט. קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט

שם ממליץ

מאמרים נוספים:

גישור

סעיף 79 ג לחוק בית המשפט מהו גישור? גישור הינו הליך שבו המגשר מסייע לבעלי הדין להגיע להסכמה ביניהם ולהציע פתרונות לסכסוך, מבלי שתהיה לו.. קרא עוד

זכויות במקרקעין

קיימים 5 זכויות במקרקעין בעלות, שכירות, משכנתא, זיקת הנאה וזכות קדימה. בעלות זכות החזקה והשימוש במקרקעין, לנהוג בהם מנהג בעלים ולבצע כל עסקה בכפוף להוראות.. קרא עוד

פרצלציה – הסכם שיתוף בית משותף

חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 קובע, כי כאשר קיים שיתוף במקרקעין, בין מספר בעלים, הבעלות של כל שותף הינה בחלק בלתי מסויים במקרקעין כולו ושטח.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם