עורך דין הסכם ממון תל אביב

הסכם ממון בישראל – המדריך המקיף להיבטים המשפטיים והפרקטיים

מהו הסכם ממון וכיצד הוא משפיע על יחסי הרכוש בין בני זוג?

הסכם ממון הוא כלי משפטי חיוני המאפשר לבני זוג להסדיר את יחסי הרכוש ביניהם באופן התואם את רצונותיהם ונסיבותיהם הייחודיות. בניגוד לברירת המחדל של חלוקת רכוש שוויונית הקבועה בחוק, הסכם ממון מאפשר גמישות ואוטונומיה בקביעת הסדרים רכושיים.

במאמר זה נבחן לעומק את ההיבטים המשפטיים והמעשיים של הסכמי ממון בישראל, כולל הדרישות החוקיות, התנאים לתוקף, השיקולים המעשיים והטיפים לעריכת הסכם ממון אפקטיבי ובר-קיימא.

המסגרת הנורמטיבית של הסכמי ממון בישראל – מה קובע החוק?

הבסיס החוקי להסכמי ממון במשפט הישראלי

הבסיס החוקי להסכמי ממון בישראל מעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. חוק זה מהווה מסגרת נורמטיבית המסדירה את האפשרות של בני זוג להתנות על הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק.

סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי: "הסכם ממון בין בני זוג טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית המשפט), וכן טעון אישור כאמור הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין".

דרישת האישור משקפת את גישת המחוקק הישראלי המכירה בייחודיות של יחסי הכוחות בין בני זוג ובצורך בפיקוח שיפוטי על הסכמים הנכרתים במסגרת יחסים אלה.

הפסיקה העדכנית בנושא הסכמי ממון והתפתחות הדין

ההלכה הפסוקה בישראל הרחיבה והבהירה היבטים שונים של חוק יחסי ממון. בפסק דין תמש (כפר-סבא) 13410/02- ש.ה נגד א.ה (ניתן ב 20/07/2006), התייחס בית המשפט להיקף הנושאים שניתן להסדיר בהסכם ממון:

"לא מצאתי כל ראיה ובסיס לטענה זו הנראית על פניה כבלתי סבירה ומופרכת, שכן בהסכם הממון עצמו מתייחסים הצדדים במפורש לכספים ולפקדונות השונים אשר צבר כל אחד מהם קודם לנישואין… ומכאן ודאי שהבינו כי יש לאשר הסכמות אף בעניין כספים הנמצאים ברשותם ולא רק לעניין נכסי מקרקעין או מטלטלין."

פסיקה זו מבהירה כי הסכם ממון יכול להקיף מגוון רחב של נכסים וזכויות, כולל כספים, פקדונות וחסכונות, ולא רק נכסי מקרקעין ומיטלטלין מוחשיים.

הדרישות המהותיות לתוקף הסכם ממון בישראל

חובת הכתב ואישור בית המשפט להסכם ממון תקף

הדרישה הבסיסית ביותר לתוקפו של הסכם ממון היא עריכתו בכתב ואישורו על ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת. אישור זה אינו פורמלי בלבד, אלא כולל בחינה מהותית של ההסכם על ידי בית המשפט או בית הדין.

בפסק דין תמש (תל-אביב-יפו) 52202-09-12- עורך דין י.ב.ת. נגד מ.ב.ת. (ניתן ב 13/10/2013), הדגיש בית המשפט את חשיבות האישור השיפוטי:

"הסכם ממון הינו חוזה אשר אושר על ידי בית המשפט ומשכך מקבל מעמד בעל נורמה ייחודית… חשיבותו של חוק יחסי ממון נדונה בפסיקה בהרחבה. קיימת תמימות דעים בעולם המשפט הישראלי כי עסקינן בחוק מיוחד אשר מטרתו להגן על ההסכמים הנרקמים בין בני זוג, מעצם היחסים המיוחדים בין הצדדים להסכם."

בחינת בית המשפט כוללת וידוא שההסכם נחתם מרצון חופשי, שהצדדים מבינים את משמעותו ותוצאותיו, ושתנאיו אינם נוגדים את תקנת הציבור.

הבנת משמעות ההסכם וגמירות דעת מלאה של הצדדים

אחד התנאים המהותיים לתוקפו של הסכם ממון הוא שהצדדים הבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו. בית המשפט מקפיד לוודא קיומה של גמירות דעת אמיתית אצל שני הצדדים.

הפסיקה הישראלית מתייחסת בחומרה למקרים בהם קיים חשש לחוסר הבנה או לפגם בהסכמה. למשל, בתמש (נצרת) 41730-08-19- מ.א נגד ת.ל. (ניתן ב 29/06/2020), התייחס בית המשפט לטענת זיוף בהסכם ממון:

"המומחה קבע, כי החתימה שהיא לכאורה חתימת האיש ליד התוספת בכתב יד על ההסכם שונה מחתימת האיש מבחינת העיצוב… המומחה מגיע למסקנה כמעט חד משמעית שאחת מהחתימות שעל ההסכמים הינה מזויפת."

מקרה זה ממחיש את החשיבות של אותנטיות ותקינות הליך החתימה על הסכם הממון, ואת החומרה שבה מתייחסים בתי המשפט לניסיונות להציג הסכם שלא נחתם כדין.

הסכם ממון הוגן וסביר שאינו נוגד את תקנת הציבור

למרות שחוק יחסי ממון מאפשר לבני זוג חופש חוזי נרחב, בתי המשפט בוחנים האם תנאי ההסכם עומדים בדרישות הבסיסיות של הגינות וסבירות, ואינם נוגדים את תקנת הציבור.

הפסיקה הישראלית מכירה באפשרות לפסול הסכם ממון או סעיפים ממנו אם הם פוגעים באופן קיצוני באחד הצדדים, או אם הם נוגדים ערכים בסיסיים של החברה הישראלית.

בקרה שיפוטית זו מהווה רשת ביטחון המונעת ניצול לרעה של פערי כוחות בין בני הזוג, ומבטיחה כי הסכמי ממון ישקפו הסכמה אמיתית ולא כפייה או לחץ פסול.

שיקולים מעשיים בעריכת הסכם ממון אפקטיבי

מתי הזמן הנכון ביותר לחתום על הסכם ממון לפני חתונה?

תזמון עריכת הסכם הממון הוא שיקול מעשי חשוב ביותר. מומלץ לערוך ולחתום על הסכם ממון מספר חודשים לפני הנישואין, ולא בסמיכות מדי למועד החתונה.

הסיבות לכך מגוונות:

הימנעות מלחץ רגשי – הסמיכות לחתונה עלולה ליצור לחץ רגשי שאינו מאפשר שיקול דעת מאוזן
זמן להתייעצות משפטית – יש לאפשר לכל צד זמן מספיק להתייעץ עם עורך דין ולהבין את השלכות ההסכם
אפשרות למשא ומתן אמיתי – זמן מספיק מאפשר ניהול משא ומתן אמיתי על תנאי ההסכם
חיזוק התוקף המשפטי – קיום פער זמן משמעותי בין החתימה לחתונה מחזק את הטענה לגמירות דעת

בתי המשפט מתייחסים בחשדנות להסכמי ממון שנחתמו ימים ספורים לפני החתונה, ועלולים לפקפק בתוקפם אם יתעורר ספק לגבי חופשיות ההסכמה.

כיצד לבחור ייצוג משפטי מתאים לעריכת הסכם ממון?

ייצוג משפטי נאות הוא מרכיב מהותי בהליך עריכת הסכם ממון תקף. מומלץ מאוד כי כל אחד מבני הזוג יהיה מיוצג על ידי עורך דין נפרד, המתמחה בדיני משפחה.

הייצוג הנפרד חשוב מכמה היבטים:

הבטחת ייצוג אינטרסים – כל עורך דין מחויב לקדם את האינטרסים של הלקוח שלו
מניעת ניגוד עניינים – ייצוג נפרד מונע מצב של ניגוד עניינים אצל עורך הדין
חיזוק תוקף ההסכם – ייצוג נפרד מקשה לטעון בעתיד לחוסר הבנה או לכפייה
הבטחת שקיפות – כל צד מקבל הסבר מלא על זכויותיו וחובותיו

חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון מוכח בעריכת הסכמי ממון, המכיר את הפסיקה העדכנית ואת הדרישות של בתי המשפט לאישור הסכמים אלה.

אילו נושאים חשוב לכלול בהסכם ממון מקיף בישראל?

הסכם ממון אפקטיבי צריך להתייחס למגוון נושאים רכושיים ופיננסיים, כדי למנוע מחלוקות עתידיות. הנושאים העיקריים שמומלץ לכלול:

הרכוש הקיים – פירוט מלא של הרכוש והחובות שצבר כל צד טרם הנישואין
נכסים עתידיים – התייחסות לנכסים עתידיים כמו ירושות, מתנות, זכיות וכדומה
מגורים – הסדרת זכויות בדירת המגורים הנוכחית והעתידית
עסקים – התייחסות לעסקים קיימים ועתידיים של מי מהצדדים
חסכונות ופנסיה – הסדרת הזכויות בחסכונות, קופות גמל וזכויות פנסיוניות
נכסים משפחתיים – התייחסות לנכסים שהתקבלו כמתנה או בירושה ממשפחת המוצא
חובות – הסדרת האחריות לחובות קיימים ועתידיים
מזונות – אפשרות להתייחס לסוגיית מזונות בן/בת הזוג במקרה של פירוד

פירוט מדויק ומקיף של הנכסים והזכויות מפחית את הסיכון למחלוקות עתידיות ומבטיח שההסכם ישיג את מטרתו – יצירת ודאות משפטית וכלכלית.

פרקטיקות מומלצות לעריכת הסכם ממון אפקטיבי בישראל

מה חשוב לתעד בתהליך עריכת וחתימת הסכם הממון?

תיעוד מלא ומדויק של תהליך עריכת הסכם הממון וחתימתו הוא בעל חשיבות עליונה. תיעוד מקיף מחזק את תוקף ההסכם ומקשה על טענות עתידיות לפגמים בכריתתו.

מומלץ לתעד את ההיבטים הבאים:

פגישות הייעוץ – תיעוד הפגישות עם עורכי הדין, כולל תאריכים ונושאים שנדונו
טיוטות קודמות – שמירת טיוטות ההסכם השונות והשינויים שהוכנסו בהן
חילופי מידע – תיעוד מלא של המידע הכלכלי שהוחלף בין הצדדים
הליך החתימה – תיעוד מעמד החתימה, כולל נוכחים, מקום ושעה
הצהרות מפורשות – הכללת הצהרות בגוף ההסכם לגבי קבלת ייעוץ משפטי והבנת התוכן
אישורים נלווים – שמירת אישורים מעורכי הדין לגבי מתן הייעוץ

תיעוד מלא אינו רק אמצעי הגנה משפטי, אלא גם מבטיח שקיפות ובהירות בין הצדדים, ובכך מקדם את מערכת היחסים הזוגית על בסיס של פתיחות וכנות.

כיצד להסביר ללקוחות את השלכות הסכם הממון בצורה ברורה?

עורכי דין העוסקים בעריכת הסכמי ממון צריכים להקפיד על הסבר מקיף וברור של משמעות ההסכם והשלכותיו. הסבר זה משרת מטרה כפולה – הבטחת הבנה אמיתית של הלקוח וחיזוק התוקף המשפטי של ההסכם.

הסבר מקיף צריך לכלול:

משמעות הוויתורים – הסבר ברור על הזכויות עליהן מוותר כל צד בהסכם
תרחישים עתידיים – הצגת תרחישים שונים והשלכות ההסכם בכל אחד מהם
חלופות אפשריות – הסבר על חלופות שונות לסעיפי ההסכם והשלכותיהן
השוואה לברירת המחדל החוקית – הסבר ההבדלים בין ההסכם לבין הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק
שאלות ותשובות – הקדשת זמן לשאלות ובירורים של הלקוח

הסבר מפורט ומובן מפחית חששות וחוסר ודאות, ומגביר את הסיכוי שההסכם ישרת נאמנה את מטרות הצדדים לאורך זמן.

איך לשמור על הוגנות ואיזון בהסכם ממון?

הסכם ממון הוגן ומאוזן אינו רק ישרת טוב יותר את הצדדים, אלא גם יעמוד בסיכויים טובים יותר לעבור את הביקורת השיפוטית בעת אישורו ובעת מחלוקת עתידית.

עקרונות מנחים לשמירה על הוגנות:

שקיפות מלאה – גילוי מלא של מצב הנכסים והחובות של כל צד
התחשבות בנסיבות המיוחדות – התאמת ההסכם לנסיבות הייחודיות של בני הזוג
התייחסות לשינויים עתידיים – הכללת מנגנונים להתאמת ההסכם לשינויים משמעותיים בנסיבות
איזון בין ביטחון לגמישות – יצירת ודאות משפטית תוך שמירה על גמישות מסוימת
התחשבות בצד החלש – מתן הגנות מינימליות לצד החלש כלכלית, במיוחד לאחר נישואין ארוכים

הסכם ממון המשקף איזון והוגנות, ולא רק את האינטרסים של הצד החזק יותר, יתרום ליציבות היחסים הזוגיים ולאמון ההדדי, ויעמוד בסיכויים טובים יותר לעבור את מבחן הזמן.

סיכום: עשרת העקרונות המנחים להסכם ממון תקף ואפקטיבי

הסכם ממון הוא כלי משפטי חשוב להסדרת יחסי הרכוש בין בני זוג. כדי להבטיח את תוקפו ויעילותו לאורך זמן, מומלץ לפעול לפי העקרונות הבאים:

עריכה בכתב ואישור משפטי – הקפדה על עריכת ההסכם בכתב ואישורו בבית המשפט או בית הדין המוסמך
תזמון נכון – עריכת ההסכם זמן מספיק לפני הנישואין, להבטחת גמירות דעת אמיתית
ייצוג משפטי נפרד – הבטחת ייצוג משפטי נפרד ומקצועי לכל אחד מבני הזוג
שקיפות מלאה – גילוי מלא ומפורט של כל הנכסים, החובות והזכויות של הצדדים
בהירות ופשטות – ניסוח ברור ופשוט המאפשר הבנה מלאה של ההסכם ותוצאותיו
כיסוי מקיף – התייחסות לכל סוגי הנכסים והזכויות, קיימים ועתידיים
תיעוד מלא – תיעוד מדויק של כל שלבי עריכת ההסכם וחתימתו
הוגנות ואיזון – שמירה על הוגנות בסיסית והתחשבות בנסיבות המיוחדות של הצדדים
גמישות מבוקרת – הכללת מנגנונים להתאמת ההסכם לשינויים משמעותיים בנסיבות
בחינה תקופתית – בחינה מחדש של ההסכם בנקודות זמן משמעותיות בחיי הנישואין

הקפדה על עקרונות אלה תסייע ביצירת הסכם ממון תקף משפטית, מותאם אישית לצרכי בני הזוג, ומספק את הוודאות והביטחון שלשמם נועד הסכם הממון מלכתחילה.

בעולם המשפטי המורכב של ימינו, הסכם ממון ערוך כהלכה הוא לא רק אמצעי הגנה משפטי, אלא גם ביטוי לתקשורת פתוחה וכנה בין בני הזוג, המהווה בסיס איתן לקשר זוגי יציב ומתמשך לייעוץ עם עורך דין דיני משפחה בתל אביב מוחה בתחום

סימוכין

תמ"ש (כפר-סבא) 13410/02- ש.ה נגד א.ה

שמות השופטים: צבי ויצמן

בד מכך, ומעבר לנדרש, יאמר כי אינני נותן אמוני בטענת התובע באשר לקיומו של הסכם בעל פה כנטען על ידו. עיננו הרואות כי הצדדים הקפידו להסדיר את עניניהם הרכושיים קודם לנישואיהם ואף הצהירו בסע' 8 (א) להסכם הממון כי הוסבר להם – " כי הסכם זה טעון אישור בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו או בית הדין הרבני ברחובות , וכי גם כל שינוי בהסכם זה טעון אישור של בית המשפט המחוזי או בית הדין הרבני" (הדגשה שלי -צ. ו) לפיכך אין זה סביר כי למרות האמור הגיעו להסכמות בעל פה בעניינים כה מהותיים, דוגמת ההסכמה כי כל הכספים שהועברו ע"י התובע לחשבון המנוחה ניתנים על דרך ההשאלה בלבד ויחזרו לידיו לאחר מותה, מבלי לציין הדברים במפורש בהסכם הממון או במסמך אחר. אינני מקבל טענות ב"כ התובע לפיהן תוכן ההסכם לא הובהר לו (ראה, כדוגמה, סע' 4 ב ו-ג לסיכומי התגובה של התובע) שהרי ההסכם אושר אף בבית הדין הרבני וחזקה כי תוכנו הובהר במהלך הדיון לצדדים, לבד מכך ההסכם מפרט בין השאר פרטי רכוש של התובע אשר לא יאוזנו בין הצדדים, הכללת סע' שכזה הינו אינטרס מובהק של התובע ולפיכך יש להניח כי היה מודע לתוכן ההסכם, הבינו וחפץ בו . 10. כך גם איני מקבל את טענת התובע לפיה סברו בני הזוג שאין צורך לאשר את הסכמותיהם הרכושיות הנוגעות לכספים שהועברו ע"י התובע לחשבון המנוחה כיוון שהסכם הממון התייחס רק לנכסים פיזיים שירכשו בעתיד ע"י הצדדים אך לא לכספים שהם קיבלו כהכנסה. לא מצאתי כל ראיה ובסיס לטענה זו הנראית על פניה כבלתי סבירה ומופרכת, שכן בהסכם הממון עצמו מתייחסים הצדדים במפורש לכספים ולפקדונות השונים אשר צבר כל אחד מהם קודם לנישואין (ראה סע' 4 להסכם הממון) ומכאן ודאי שהבינו כי יש לאשר הסכמות אף בעניין כספים הנמצאים ברשותם ולא רק לעניין נכסי מקרקעין או מטלטלין.

פסק דין |19/07/2006 |משפחה – כפר סבא

תמ"ש (תל-אביב-יפו) 52202-09-12- עורך דין י.ב.ת. נגד מ.ב.ת.

שמות השופטים: טובה סיון

בענייננו, אין פרטים של ממש באשר למועד בו נכרת ההסכם בעל פה, מה היה תוכנו המדויק, ובעיקר אין הסבר לשאלה מדוע ההסכם לא היה בכתב הן משום שהוא נוגע לזכויות במקרקעין והן כאשר למעשה, תוכנו הוא הסכם ממון, ויש בין הצדדים הסכם ממון אשר לא מתייחס לדירה ואף קובע כי כל נכס אשר לא מוזכר בו שייך לצד על שמו הוא רשום. הסברו של התובע לעניין זה, כי הסתמך על יחסי האמון אשר שררו בינו לבין אשתו לשעבר אינו מספק, הן לאור העובדה שלעניין נכסים אחרים טרחו הצדדים (בניסוחו של התובע) וערכו הסכם ממון, והן לאור עיסוקו של התובע כעורך דין בעל ניסיון, אשר חזקה עליו כי מכיר את הפוטנציאל הבעייתי הטמון בהסכמים בעל פה. השני, הינה מכוח היותו של ההסכם הנטען, באופן מהותי, הסכם ממון, הדורש על פי החוק לא רק דרישת כתב אלא גם את אישור הערכאה השיפוטית. על פי הוראת ס' 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973 טעון הסכם ממון אישור בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הדתי, ו"האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". אין ערכאה שיפוטית מאשרת אפוא הסכם ממון אלא אם נוכחה כי ההסכם המוגש לאישורה נעשה לפי הסכמתם החופשית של הצדדים, בהבינם את ההשלכות של ההסכם ותוצאותיו (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד ל"ו (3), 421, 429). אין חולק כי ההסכם הנטען דנן, לא עבר את הפרוצדורה הנדרשת לעיל, ובשל כך גם אם קיים – אין לו תוקף. לעניין זה מתוך ספרו של א. גריידי, הסכם ממון וגירושין אישור וביטול, (ינואר 2009) בעמוד 51: ". . . ודוק, אם הסכם בכתב סתם נעדר תוקף כאשר בני הזוג ערכו הסכם ממון שאושר כדין.

פסק דין |12/10/2013 |משפחה – תל אביב

תמ"ש (תל-אביב-יפו) 52202-09-12- עורך דין י.ב.ת. נגד מ.ב.ת.

שמות השופטים: טובה סיון

ע"פ ס' 10 וס' 13 להסכם, הסכם הממון חבק כל סכסוך רכושי או אחר שנבע, נובע או ינבע מקשרם הזוגי של הצדדים, לרבות הסכסוך נשוא תביעה זו, והנה ביום 6.2.12 הגיש התובע תביעה במסגרת תה"ס 9867-02-12 בגדרה עותר הוא הלכה למעשה, לאיין את תוקפו של ההסכם. מעיון בתביעה עולה כי בפיו של התובע אין ולו טענה חוזית אחת בקשר עם הוראות ההסכם או אישורו. התובע לא הציג, לא תיאר ולא הדגים אף לא מתום פרוצדוראלי או מהותי יחדי המצדיק את בטלות ההסכם. עסקינן בלא אחר מאשר במופע דיוני חוזר לכתב תביעה שנמחק בעצת בית המשפט. בגדרו של ההליך המחוק עתר התובע, בגדרה של אותה מערכת עובדות ואותה מצבת ראיות, לאכיפה חלקית של הסכם הגירושין, ובגדרי הליך זה עותר הוא לבטלות ההסכם. בחקירת התובע בפני הרשמת ביום 2.4.12 (בהליך הראשון) העיד התובע כי הוא ערך את הסכם הגירושין וכי תחום ההתמחות שלו הוא מקרקעין. ידוע הוא הכלל השיפוטי המושרש היטב בדיני החוזים הישראליים, לפיו בסוגיה חוזית המתעוררת, מצווה ביהמ"ש לבכר את האינטרס של צד להסכם שאינו מנסחו. סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן (הקודם) וסעיף 4 לכתב התביעה החדש מלמד כי בפי התובע טענה פסאודו חוזית. התובע מצפה להיוושע מהטענה כי הסכם הממון נרקם במגמה להבריח את הרכוש המשותף מפני נושים פוטנציאליים. טענה זו – אף מבלי להידרש למידת נכונותה או אמיתותה – אין בשום פנים לצפות מטריבונאל משפטי כלשהו לעסוק בקרביה. מעבר לעובדה כי מדובר בטענות שלא הוכחו כלל ועיקר והתובע אף לא ביקש להוכיחן, תוך התעלמות מטענותיו שלו עצמו, הרי שזהו בדיוק זן הטענות העובדתיות שעל ביהמ"ש להוקיע, עוד בטרם הידרשותו לסוגיית אמיתותן.

פסק דין |12/10/2013 |משפחה – תל אביב

תמ"ש (נצרת) 41730-08-19- מ.א נגד ת.ל.

שמות השופטים: אסף זגורי

זה המקום לציין, כי הסכם הממון המקורי שבו התוספת בכתב יד מעולם לא הוצג לבית המשפט ולדברי האישה נעלם מדירתה סמוך להגשת התביעה והיא חושדת כי האיש מעורב בהתפרצות לדירתה וכי ההסכם למעשה מוחזק אצלו. 19. בעקבות הכחשת האיש את חתימתו על ההסכם ובשעה שמדובר בעדות כנגד עדות ובהסכמת הצדדים ראה בית המשפט לנכון למנות מומחים מטעמו הן להשוואת כתב יד והן בתחום הפוליגרף. אדון כעת בעדויות אלו. 6 20. כמומחה בתחום השוואת כתבי יד מונה עוה"ד יונתן נפתלי ממכון נפתלי בתל אביב העוסק בתחום עשרות שנים. חוות דעתו הוגשה ביום 9/1/2020 ועלה ממנה כי החתימה שהיא לכאורה חתימת האיש כלל אינה חתימתו ומדובר בזיוף. לידי המומחה נמסרו עותק של הסכם הממון הנטען וכן מספר רב של דוגמאות חתימה של הנתבע אצל גופים שונים ממועדים קרובים ורחוקים שיכולים לספק מבט רחב על דוגמת, דפוס ווריאציית החתימה שלו. המומחה קבע, כי החתימה שהיא לכאורה חתימת האיש ליד התוספת בכתב יד על ההסכם שונה מחתימת האיש מבחינת העיצוב וכי כיוון שאין אדם יכול לבצע בדיוק את אותה החתימה פעמיים מגיע המומחה למסקנה שקרוב מאוד לוודאי שהחתימות האמורות מהוות העתק האחת של השנייה (כלומר לגישת המומחה, מי שחתם את חתימת המחלוקת למעשה ניסה להעתיק את החתימה מההסכם המקורי). יודגש כי לפי טבלת המדרג ברצף הניקוד שצורף לחוות דעת המומחה, מדובר בדרגה 3- שהיא הקרובה ביותר למסקנה בדבר שונות מוחלטת (דרגה 4-). עוד מוסיף המומחה, כי קווי המתאר של חתימת המחלוקת הינו באיכות קו לקויה ובעלת רעד שאינו מצוי בדוגמאות החתימה של הנתבע, עם זאת הוא סייג הדברים והסביר כי הדבר יכול לנבוע גם מרמת צילום המסמך. המומחה מגיע למסקנה כמעט חד משמעית שאחת מהחתימות שעל ההסכמים הינה מזויפת.

פסק דין |28/06/2020 |משפחה – נצרת

עמ"ש (מרכז) 949-03-23- ר. ב. נגד ב.

שמות השופטים: צ ויצמן,ר חיימוביץ,צ גרדשטיין פפקין

התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר. 24. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 לחוק נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שונה בכתב ובוודאי שהשינוי לא אושר על ידי ערכאה מוסמכת. כאמור, הובהר בפסיקה כי התערבות ושינוי בהסכם ממון אמנם אפשריים בין מחמת זניחתו בהתנהגות (אף שבבע"מ (מחוזי- תל אביב) 1194/02 ג. ך נ' ד. ך. (2003) נשמעה עמדה שמרנית הגורסת – "אין כל משמעות לטענת המערער בדבר שינוי ההסכם בהתנהגות, משאין החוק מאפשר זאת" ועיין א. רוזן צבי, יחסי ממון בין בני זוג (תשע"ג), עמ' 302) ובין מטעמים חוזיים אחרים ואולם התערבות שכזו היא חריגה ביותר, וטעמו של דבר נובע ממעמדו של הסכם הממון והחשיבות בשמירה על רצונם המשותף של הצדדים וגמירות דעתם כפי שהתבטאה בעת חתימתו, כפי שהדברים הובהרו לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין עמ"ש (מחוזי-ת"א) 16549-07-22 פלונית נ. אלמוני (2023). באותו עניין נדחתה טענה לפיה כוונת שיתוף ספציפי דוחה וגוברת על הוראות הסכם ממון וכן נדחו טענות לשינוי ההסכם בהתנהגות, וכך קבע כב' הש' נ. שילה באותו עניין – "אין להפוך את סעיף 1 לחוק יחסי ממון הקובע ששינוי של הסכם ממון יהיה בכתב, לסעיף שניתן בקלות לעקוף אותו ולהפוך אותו לעלה נידף בכל רוח מצויה, כך שניתן יהיה לטעון לשינוי בהתנהגות וכך למעשה לבטלו. יש להגן על מעמדו של הסכם הממון ולשמור על קיומו ותוקפו למעט במקרים חריגים ביותר. אם יתאפשר לטעון כי למשל העברת כספים או נכסים מרכוש נפרד של בן זוג למשנהו תלמד על זניחת ההסכם, קיים חשש ממשי לפגיעה בהתנהלות הטבעית והשגרתית של בני זוג.

פסק דין |03/02/2024 |מחוזי – מרכז

פסיקה רלוונטית

ע"א 169/83- יונה (שרעבי) שי נגד ששון (שרעבי) שי

שמות השופטים: מ בן פורתש לוין,ש נתניהו

גם לפי השקפתי אין לראות ב"הסכם ממון" את חזות הכל מבחינת יחסי הממון בין בני-זוג, ויש להבדיל הבדל היטב בין "הסכם ממון" – או בהעדרו, המלא או החלקי – בין הפרק השני של החוק המהווה אז את "הסכם הממון" לבין הסכם רגיל, או הענקת מתנה, או עסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי. "הסכם ממון" חייב להיות דווקא בכתב ולקבל, כתנאי-בלעדיו-אין, את אישורו של בית המשפט כמפורט בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, מה שאין כן בהכרח בהסכם אחר. נראים לי, בכל הכבוד, דבריו של המחבר המלומד ד"ר א. רוזן-צבי בספרו "יחסי ממון בין בני זוג" בע' 303, ברוח דומה. בלשונו: "אין הסכם הממון ממצה את אופני ההתקשרות בין בני זוג ואין הוא שולל קיומם של הסדרים אחרים מכוח דיני המשפחה הממשיכים לחייב את בני הזוג. " אדרבה, המסגרת נראית לי אפילו צרה מדי, שכן יכולים גם יכולים בני זוג להתקשר ביחסי מסחר מובהקים ולהעביר זה לזו רכוש, בתמורה או ללא תמורה, והרי זה למעשה חזיון נפרץ יום-יומי. לעומת זאת מתקשה אני להסכים לדעת אותו מחבר באומרו בספר הנ"ל (בע' 303) כי ב"הסכם ממון" "מדובר בהסכם כולל ; דהיינו עליו להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג בכללותם. " (ההדגשות שלי – מ. ב. ) כמו כן מסתייגת אני מהחלק אותו אדגיש בדבריו הבאים: "בעיקרו של דבר זהו הסכם הצופה פני עתיד ומגמתו להסדיר את יחסי בני הזוג הסדר כולל בנוגע ליחסיהם הנמשכים. " (ההדגשה שלי – מ. ב. ) לדעתי לא כלליותו של ההסכם, או היותו מתיחס (למשל) לנכס בודד מני רבים, הוא המבחן הקובע, כי אם התיחסותו ליחסי הרכוש בין בני הזוג למקרה של פקיעת הנישואין או של מות אחד מהם. הנאמר בקטעים שצוטטו על ידי מבלי שהודגשו מקובלים גם עלי.

פסק דין |27/10/1985 |בית המשפט העליון

דנג"צ8537/18- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים

שמות השופטים: א חיות, ח מלצר,נ הנדל,ע פוגלמן,י עמית,נ סולברג,ד ברק ארז,ד מינץ,א שטיין

סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון ושינויו של הסכם כזה, יהיו בכתב". דרישת הכתב שבחוק יחסי ממון הינה תנאי מהותי-קונסטיטוטיבי לתקפותו של כל הסכם ממון בין בני זוג (ראו למשל: ע"א 419/84 טוכמינץ נ' טוכמינץ, פ"ד לט(1) 287 (1985)). ברי הוא, כי דוקטרינת השיתוף הספציפי, באשר היא מתיימרת ליצור בין בני הזוג הסכם מכללא שאינו מקיים את דרישת הכתב המהותית, מעוררת קושי. מן הראוי הוא שהלכות שיפוטיות שאנו קובעים תהיינה מותאמות לחוקי הכנסת. 88. בעניין אבו רומי נקבע כי יש טעם להקל על בן זוג הטוען לבעלות משותפת בדירת מגורים מכוח הדין הכללי בהוכחת זכויותיו. בפסיקה מאוחרת יותר, נקבע כי דירת מגורים של בני הזוג היא נכס משפחתי מובהק, לעתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג, ועל כן יש הצדקה לקבוע שיתוף ספציפי ביחס אליה (ראו למשל: בע"מ 1398/11, פסקה 15 והאסמכתאות שם). כל זה ברור ומובן, ואולי אף צודק בנסיבות כאלה או אחרות. ואולם, הלכה זו מנוגדת לדרישת הכתב המהותית אשר נקבעה בסעיף 8 לחוק המקרקעין, ביחס לכל העברה חוזית של זכות במקרקעין, לרבות זכות שיתוף, ולעתים גם לדרישת כתב מהותית אחרת אשר נקבעה בסעיף 5(א) לחוק המתנה, בנוגע להתחייבות לתת מתנה בעתיד (ראו: ע"א 11/75 ועד הישיבות בא"י נ' מיכאלי, פ"ד ל(1) 639 (1975); יהושע ויסמן דיני קניין – חלק כללי 114-113 (1993); אוריאל רייכמן "התוצאות הקנייניות של הלכת שיתוף נכסים בין בני זוג לאחר תחילת חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969" עיוני משפט ו 289, 297 (1978); וכן מרדכי ראבילו חוק המתנה 409-408 (1996)).

פסק דין |23/06/2021 |בית המשפט העליון

בג"צ 10605/02- יפה גמליאל נגד 1. בית הדין הרבני הגדול

שמות השופטים: א מצאא א לוי,א חיות

מנגד טען הבעל, כי בנסיבות העניין אין מקום להתערב בפסיקתם של בתי-הדין וכי ההסכם בין בני הזוג בא בגדרו של סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון, המאפשר לצדדים להסכים בכתב על נכסים שלא יאוזנו ביניהם. הסכם כזה, כך הוסיף הבעל וטען, אינו טעון אישור בית-המשפט על-פי סעיף 2 לחוק יחסי ממון. 5. לאחר שבחנו את הטענות שהעלו בפנינו הצדדים בכתב ובעל-פה, הגענו לכלל מסקנה כי אין עילה להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטות שניתנו על-ידי בית-הדין האיזורי ובית-הדין הגדול, בעניינם של בני הזוג. סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון הוא "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם". הסכם ממון יש לערוך בכתב, ועל-פי סעיף 2 לחוק, הוא טעון אישור של בית-המשפט לענייני משפחה או של בית-הדין הדתי, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של הצדדים להסכם. אין חולק, כי ההסכם שנערך בין הצדדים במקרה שלפנינו, לא הוגש לאישורה של ערכאה כלשהי, ולפיכך אין הוא בבחינת "הסכם ממון", כמשמעותו בחוק יחסי ממון. אלא שהסכם ממון איננו ההסדר האפשרי היחיד אליו מתייחס חוק יחסי ממון, לצורך חלוקת הנכסים בין בני זוג. סעיף 3(א) שבפרק השני לחוק קובע בעניין זה כי "לא עשו בני הזוג הסכם ממון , יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2". עוד נקבע בפרק השני לחוק יחסי ממון, בסעיף 5(א)(3), כי "עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם". במילים אחרות, מקום שבו אין בנמצא הסכם ממון תקף בין בני הזוג, מחיל החוק הסדר איזון משאבים, כמפורט בפרק השני.

פסק דין |29/12/2003 |בית המשפט העליון

בג"צ 2350/20- פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול

שמות השופטים: נ הנדל,ע ברון,ד מינץ

הסכם זה קובע כי במקרה של גירושיןייוותר הנכס בחזקת העותר, והוא ישלם למשיבה עבור חלקה בו סכום של 100,000 דולר; וכאן המקום להבהיר כי הגם שהסכם זה נושא את הכותרת "הסכם ממון", הוא לא אושר כנדרש בסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון) על ידי בית משפט לענייני משפחה, בית דין דתי או רושם נישואין. בשנת 1996 עברו העותר והמשיבה להתגוררבנכס והוא שימש כבית מגוריהם, עד שיחסיהם עלו על שרטון בשנת 2011. עוד עולה מפסק דינו של בית הדין הגדול, כי מספר פעמים במהלך תקופת נישואיהם ערכו העותר והמשיבה שינויים ברישום הזכויות במרשם המנוהל על ידי רמ"י: פעם הצהירו הצדדים כי הזכויות נתונות במלואן למשיבה (תצהיר מיום 14.9.2000 ); פעם הצהירה המשיבה כי היא מעבירה את הזכויות כולן לעותר (ביום 25.12.2001 ); ולבסוף ביום 26.12.2001 אישרה רמ"י העברה של מחצית הזכויות בנכס מהעותר חזרה למשיבה. ביום 21.3.2002 נרשמה בעלות משותפת בנכס גם במרשם המקרקעין, וכך נותר הרישום עד לעת הזו. ביום 8.8.2011 הגיש העותר תביעת גירושין בבית הדין האזורי, שאליה כרך תביעה לחלוקת הרכוש המשותף. ביום 7.3.2017 נתן בית הדין האזורי תוקף של פסק דין להסכם גירושין שעליו חתמו הצדדים, שבמסגרתו נקבע בין היתר כי לאחר סידור הגט ידון בית הדין האזורי בתביעות הרכושיות של הצדדים ובשאלת תוקפו של הסכם הממון (להלן: הסכם הגירושין). ההליכים בבית הדין האזורי ובבית הדין הגדול 3 3. בפסק דינו מיום 28.11.2017 קבע בית הדין האזורי כי הסכם הממון תקף ומחייב את הצדדים. על פי פסק הדין, בעת כריתתו של הסכם הממון היו העותר והמשיבה במעמד של "ידועים בציבור" ועל כן חוק יחסי ממון כלל לא חל באותה נקודת זמן, ולא היתה חובה לאשר את ההסכם לפני אחד הגופים המנויים בחוק על מנת להקנות לו תוקף מחייב.

פסק דין |09/09/2020 |בית המשפט העליון

תה"ס (תל אביב) 27265-05-14- ש.כ. נגד ע.ד

שמות השופטים: שפרה גליק

9 אכן, ההסכם בין הצדדים, איננו עונה על דרישות הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון מהטעם שלא אושר ע"י בית המשפט (ראו סעיף 2 לחוק יחסי ממון). אולם, ההסכם הכתוב עונה על הוראת סעיף 5 (א)(3) סיפא לחוק יחסי ממון. סעיף זה שעניינו הסדר איזון המשאבים קובע, כי "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט – נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששויים לא יאוזן ביניהם. " ודוק : ". . "הסכימו בכתב", ולאו דווקא ב"הסכם ממון" (ראה עניין גמליאל לעיל), יוצא, כי הגם שכאמור אין בפנינו הסכם ממון, על פי חוק יחסי ממון, חוק אחרון זה, חל על המקרה, לרבות על תוקפו של הסכם בכתב שנערך בין הצדדים. על כן, יחול בעניינם של בני הזוג הסדר איזון המשאבים, בכפוף להסכם הכתוב ביניהם. . " 30. ערה אני לכך, כי הפסיקה אותה ציטטתי לעיל, עסקה בהסכם בכתב הנעשה בהעדרו "המלא או החלקי" של הסכם ממון, בשונה, מן המקרה הנדון בפני, בו היה הסכם ממון שאושר בבית המשפט, ואולם גם כאן, אין הדבר משנה, וכך קובע המלומד המנוח פרופסור אריאל רוזן צבי בספרו יחסי ממון בין בני זוג (הוצאות "מיקרושור" תשמ"ב) בעמוד 303 : ". . אין הסכם הממון ממצה את אופני ההתקשרות בין בני זוג, ואין הוא שולל קיומם של הסדרים אחרים, מכוח דיני המשפחה הממשיכים לחייב את בני הזוג. " וכך גם קבע כבוד השופט שמגר בפסק הדין בעניין אבידור, ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור פ"ד מ"ב (3) 499 (1988) : 10 ". . ייחודו של הסכם ממון בהשוואה להסכם רגיל בין בני זוג, הוא בכך שקיומו של הסכם ממון, שנערך בין בני זוג, דוחה את תחולתו של הסדר איזון המשאבים לפי פרק ב' לחוק יחסי ממון על אותם בני זוג, אך לבד מפועל זה, "הסכם ממון" הוא הסכם בכל ההסכמים, אשר בו קובעים בני הזוג את אשר יעשה ברכושם בפקוע הנישואין, או ע"י הגירושין (הראשונים) המתוכננים, דהיינו הגירושין הם מעין תנאי מתלה לתוקפו של ההסכם, ובהתקיים התנאי, מתגבשים החיובים הצדדיים.

פסק דין |18/04/2016 |משפחה – תל אביב

תמ"ש (ירושלים) 5523-02- ר. י. נגד ג. פ.

שמות השופטים: נילי מימון

"הסכם יחסי הממון" לעומת הסכם רגיל בא להסדיר עניני הרכוש של בני הזוג לעת פקיעת הנישואין. וכלשון כב' השופטת בן פורת: ". . . לדעתי לא כלליותו של ההסכם, או היותו מתיחס (למשל) לנכס בודד מני רבים, הוא המבחן הקובע כי אם התיחסותו ליחסי הרכוש בין בני זוג למקרה של פקיעת הנישואין או של מות אחד מהם. "בעיקרו של דבר ("הסכם ממון") זהו הסכם הצופה פני עתיד ומגמתו להסדיר את יחסי בני הזוג, ולא סתם "פני העתיד" אלא דווקא למקרה מוות או גירושין". . . . אם רוצים בני הזוג שנכס מסויים עיקרי או טפל, יחיד או אחד מרבים, יחולק ביניהם במקרה של גירושין או מוות בדרך שונה מהקבוע בפרק השני לחוק, פתוחה בפניהם הדרך לעשות "הסכם ממון" לגביו כרצוי להם, וכדי להקנות לו תוקף יש לקבל את אישורו של בית המשפט (או בית הדין) כדת וכדין. . . ". כך שבני זוג רשאים במהלך הנישואין לעשות כל פעולה משפטית בינם לבין עצמם (סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג) ואז אין דרישות מיוחדות הנדרשות לעריכת פעולות משפטיות אלה לרבות הסכם בעניני רכוש, ואולם משמדובר בהסדר רכושי לעת פקיעת הנישואין כי אז על דרישות החוק להתקיים וללא קיומם לא יהיה ההסכם הסכם תקף, ובהעדר הסכם תקף יחול הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג. זו הסיטואציה בנדון דנן. לא נערך הסכם יחסי ממון בין הצדדים המסדיר עניני הרכוש שביניהם לעת פקיעת הנישואין, הסדרים לפיהם התנהלו עניני רכושם לאורך שנות נישואיהם אינם מהווים "הסכם יחסי ממון" שכן לא כוונו למצב של פקיעת הנישואין, לא באו להסדיר עניני הרכוש לעת גירושין ומשכך אין מדובר "בהסכם יחסי ממון" המסדיר הסדר שונה מזה של חוק יחסי ממון בין בני זוג.

פסק דין |28/12/2003 |משפחה – ירושלים

ע"מ (תל-אביב-יפו) 1198/04- ו ש נגד ו ש

שמות השופטים: יהודית שטופמן

משכך, מסופקני, האם ניתן לראות בהסכם זה, הסכם ממון בין בני זוג ככל שהוא מתייחס לזכויות הצדדים בבית. ואולם, נראה לי, כי יש לראות בהסכם שנכרת בין הצדדים, הסכם מחייב, בבחינת חריג לכללי איזון המשאבים. דהיינו, הסכם בכתב בין בני הזוג בדבר נכס ששוויו לא יאוזן ביניהם, מכח סעיף 5(א)(3) סיפא לחוק יחסי ממון בין בני זוג. בחינת תוקפם של הסכמים שנערכו בין בני זוג, נדונה בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 10605/02 יפה גמליאל נ' בית הדין הרבני הגדול, פד"י נח (2) 529, 532 , בו נקבע כדלקמן: "סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון הוא "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם". הסכם ממון יש לערוך בכתב, ועל-פי סעיף 2 לחוק, הוא טעון אישור של בית-המשפט לענייני משפחה או של בית-הדין הדתי, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של הצדדים להסכם. אין חולק, כי ההסכם שנערך בין הצדדים במקרה שלפנינו, לא הוגש לאישורה של ערכאה כלשהי, ולפיכך אין הוא בבחינת "הסכם ממון", כמשמעותו בחוק יחסי ממון. אלא שהסכם ממון איננו ההסדר האפשרי היחיד אליו מתייחס חוק יחסי ממון, לצורך חלוקת הנכסים בין בני זוג. סעיף 3(א) שבפרק השני לחוק קובע בעניין זה כי "לא עשו בני הזוג הסכם ממון , יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2". עוד נקבע בפרק השני לחוק יחסי ממון, בסעיף 5(א)(3), כי "עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם".

פסק דין |10/08/2005 |מחוזי – תל אביב

עמ"ש (מרכז) 40874-09-23- י. כ. נגד ' י. כ. א

שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין

התביעה הרכושית 30. לעניין התביעה הרכושית אנו סבורים כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. ונרחיב. הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן – חוק יחסי ממון) קובעות את יחודו ומרכזיותו של הסכם הממון. הפרק הפותח בחוק מוקדש לדרכי עריכתו של הסכם זה ובכלל זה חיוב הכתב הקשיח העומד בבסיס עריכתו. ודוק – דרישת הכתב לעניין הסכם ממון לא התרככה בפסיקה (בניגוד לדרישת הכתב בעיסקת מכר מקרקעין או מתנה, והיא נחשבת כדרישה מהותית, וראו כדוגמה – תה"ס 64455-11-16 א. ג נ' י. ג. (2017)), כך גם בכל הנוגע לצורך באישורו על ידי ערכאה או גוף המוסמכים. רק בהעדרו של הסכם ממון בין בני זוג יכנסו לתוקפן הוראות איזון המשאבים שיצר המחוקק בחוק יחסי ממון, אשר מפורטות אך ורק בפרק השני בחוק, שבא לאחר הפרק הפותח שעניינו הסכם הממון. כבר מסדר הפרקים בחוק, אתה למד על חשיבותו והעדפתו של הסכם הממון ככלי לקביעת אופן חלוקת ממון בין בני זוג. התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר ובמקרים נדירים. 31. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. יתרה מזו, במקרה שלפנינו, הצדדים עצמם הסכימו בסע' 11 (ה) להסכם הממון ובאופן מפורש כי – "כל שינוי של הסכם זה, כולו או מקצתו, ייעשה אך ורק בהסכמה הדדית בכתב ובאישור הערכאה המוסמכת, בית משפט" אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שונה בכתב, ובוודאי שהשינוי לא הובא לאישורה של ערכאה מוסמכת. מששינוי הסכם ממון נדרש באישור של ערכאה מוסמכת, הרי שביטול הסכם ממון בכללותו, ייעשה במקרים נדירים עוד יותר.

פסק דין |11/05/2024 |מחוזי – מרכז

תמ"ש (ירושלים) 5241-05- נגד . ת.כ. נגד כ.ד.

שמות השופטים: מנחם הכהן

סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 מגדיר לנו הסכם ממון מהו: "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם ". כתנאי לתוקפו של הסכם ממון, העמיד המחוקק דרישות צורניות, שהינן למעשה מהותיות, לפיהן נדרש, כי ההסכם (לרבות שינויו ) יהיה בכתב (סעיף 1 סיפא); ויאושר על ידי בית המשפט או בית דין דתי, וזאת רק לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו (סעיפים 2 (א) ו- (ב) לחוק). הרציונאל המונח בבסיס העמדת המחוקק תנאים מקדמיים אלה, לתוקפו של הסכם ממון, נעוץ ביחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואשה, ונועדו להבטיח, כי מערכת היחסים העדינה והמורכבת בין בעל לאישה לא תגרור אחריה יתרון בלתי הוגן , או ניצול לרעה (ראה לעניין זה: ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו (3), 421; א. רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל, בין קודש לחול, 364). 21. בענייינינו טוען הנתבע, כי ההסכם האמור אינו הסכם ממון כמשמעותו בסעיף 1 לחוק אלא בגדר הסכם אחר בכתב, אשר נועד להוציא נכס מסוים מכלל נכסי בני הזוג אותם יש לאזן כאמור בסעיף 5(א)(3). מכאן, שעלי להכריע בשלב ראשון האם ההסכם שבפני הינו הסכם ממון כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, וככזה דורש את אישורו של בית המשפט, או שמא הסכם אחר שנעשה בהתאם להוראת סעיף 5(א)(3) לחוק, וככזה אין צורך באישור בית המשפט כתנאי לתוקפו. 22. בע"א 169/83, שי (שרעבי) נ' שי (שרעבי) , ל"ט (3) 776, ערכה כבוד השופטת מ' בן-פורת הבחנה בין הסכם ממון ובין הסכם רגיל או הענקת מתנה, או עסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי וקבעה, כי: ".

פסק דין |29/04/2007 |משפחה – ירושלים

תה"ס (פתח תקווה) 50939-06-12- תובעת נגד נתבע

שמות השופטים: בנימין יזרעאלי

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע כי הסכם ממון ייעשה בכתב (סעיף 1), וכי הוא טעון אישור ערכאה שיפוטית (סעיף 2 לחוק). דרישת המחוקק להתערבותה של ערכאה שיפוטית ואישורה נובע מההכרה במורכבות וייחודיות היחסים בין בעל לאשה, ומהצורך בבירור כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי וללא לחץ וכי שני הצדדים הבינו במה מדובר ומהן תוצאות ההסכם עליו חותמים (ע"א 1629/11 מאיר יצחקי נ' סמדר וכטר (נבו, 4.11.12 ); 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 430-431 (1982)). מכאן, שלהסכם ממון שאושר על-ידי ביהמ"ש יש מעמד מיוחד (ר' למשל פס"ד של כב' השופט שנלר בע"מ (ת"א) 1242/04 פלונית נ' פלוני ). 38. לא זו אף זו, נראה כי מעמדו של הסכם גירושין המסדיר את יחסי הממון בין הצדדים, שנחתם לאחר שנערכו דיונים רבים בפני ביהמ"ש בסופן נחתם הסכם – מיוחד אף יותר. במקרים אלו ביהמ"ש דן בטענות הצדדים ולעיתים אף מסייע להם לגבש הסכמות ראויות, ובעת חתימה על הסכם שכזה נוצרת ציפייה לפיה ההסכם מסיים את הסכסוך בין הצדדים וכן נוצרת ודאות כי לאחר החתימה על ההסכם יסתיים הדיון ולא יועלו טענות נוספות. 7 39. לפיכך, נקבע בפסיקה כי על מנת שלא לרוקן מתוכן את הוראות חוק יחסי ממון ובכדי שלא לפגוע בעקרון סופיות הדיון, לא בקלות ימהר בית המשפט לבטל הסכם ממון שנחתם על-ידי הצדדים ואושר על-ידי בית המשפט. בית המשפט יעשה שימוש זהיר בסמכותו ויורה על ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין רק כאשר מתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את המסקנה כי דינו של ההסכם להתבטל (ר' ע"א 11750/05 יעל שמר נ' בנק הפועלים בע"מ ; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נ(1) 577, 585-586 (2001); ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ"ד נא(1) 577 )).

פסק דין |27/01/2015 |משפחה – פתח תקווה

חקיקה רלוונטית

חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 2. אישור ואימות 2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ג) בהסכם-ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין. (ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. (ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם-ממון שאושר לפי סעיף זה; בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין. חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 1. הסכם ממון 1. הסכם בין בני-זוג המסדיר יחסי-ממון שביניהם (להלן – הסכם- ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 15. משפט בינלאומי פרטי 15. על יחסי הממון בין בני-זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם. תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973 סעיף: 2. דרכי האישור 2. אישור ההסכם ייעשה בלשכת השופט במעמד שני בני הזוג; לפני האישור יסביר בית המשפט לבני הזוג, בשפה פשוטה וברורה, את משמעות ההסכם, ויברר אם בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חפשית. תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973 סעיף: 1. בקשת אישור 1. בני זוג שברצונם לאשר הסכם ממון בבית המשפט יגישו בקשה על כך לבית המשפט המחוזי שבמחוז סמכותו מקום מושבו של אחד מבני הזוג; לבקשה יצורף ההסכם בשלושה עותקים. תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973 סעיף: 3. ציון האישור 3. בית המשפט יציין על כל עותק של ההסכם את דבר האישור וכן את העובדה כי ניתנו לצדדים ההסברים הנאותים וכי לדעת בית המשפט נעשה ההסכם בהסכמה חפשית; עותק אחד של ההסכם יימסר לכל אחד מבני הזוג. חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 3. תחולת ההסדר 3. (א) לא עשו בני הזוג הסכם-ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם-ממון בעל-תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2. (ב) בני-זוג שלא ביקשו אימות של הסכם-ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א). חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 5. הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין 5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם. (ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן-זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו. (ג) בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 6. מימון הזכות לאיזון 6. (א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים. (ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה-כסף. (ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים. (ד) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או בית-הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר – (1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג; (2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תיפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר; (3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג; (4) פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים. חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 5א. הקדמת המועד לאיזון המשאבים 5א. (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן: (1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה: (א) הליך להתרת נישואין; (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במ קרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11; (2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את הת קופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג. (ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה: (1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים; (2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו; (3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששו חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 12. אישור לפעולה טעונת הסכמה 12. היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם-ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן-זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא היתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה. תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973 סעיף: 6. השם 6. לתקנות אלה ייקרא "תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני זוג), התשל"ד-1973". ה' בחשון התשל"ד (31 באוקטובר 1973) חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 11. אמצעים לשמירת זכויות 11. עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם-ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה: (1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה; (2) לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג; (3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג. חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 8. סמכויות מיוחדות 8. ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים: (1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג; (2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג; (3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע; (4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע. חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973 סעיף: 16. תיקון חוק הירושה 16. בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 – (1) בסעיף 11(ב), אחרי "בבעלות משותפת של שניהם" יבוא "או שהגיע במות אחד מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם"; (2) בסעיף 11(ג), במקום "הוראה זו אינה באה לפגוע" יבוא "הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע"; (3) בסעיף 104(א)(4), בסופו יבוא "והמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק". תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021) סעיף: 258כו. אישור הסכם בענייני משפחה 258כו. הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק, יסביר בית המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית ואולם ראה בית המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור באמצעות בא כוחו או בדרך אחרת, זולת לגבי בירור לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, שעריכתו באמצעות בא כוח או בדרך אחרת תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו. חוק הירושה, תשכ"ה-1965 סעיף: 11. זכות הירושה של בן-זוג 11. (א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון – (1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי; (2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון. (ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו. (ג) המגיע לבן-זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973, או לפי הסכם-ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021) סעיף: 258כו. אישור הסכם בענייני משפחה 258כו. הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק, יסביר בית המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית ואולם ראה בית המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור באמצעות בא כוחו או בדרך אחרת, זולת לגבי בירור לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, שעריכתו באמצעות בא כוח או בדרך אחרת תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.