ראשי » עורך דין הסכם ממון תל אביב
הסכם ממון הוא כלי משפטי חיוני המאפשר לבני זוג להסדיר את יחסי הרכוש ביניהם באופן התואם את רצונותיהם ונסיבותיהם הייחודיות. בניגוד לברירת המחדל של חלוקת רכוש שוויונית הקבועה בחוק, הסכם ממון מאפשר גמישות ואוטונומיה בקביעת הסדרים רכושיים.
במאמר זה נבחן לעומק את ההיבטים המשפטיים והמעשיים של הסכמי ממון בישראל, כולל הדרישות החוקיות, התנאים לתוקף, השיקולים המעשיים והטיפים לעריכת הסכם ממון אפקטיבי ובר-קיימא.
הבסיס החוקי להסכמי ממון בישראל מעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. חוק זה מהווה מסגרת נורמטיבית המסדירה את האפשרות של בני זוג להתנות על הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק.
סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי: "הסכם ממון בין בני זוג טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית המשפט), וכן טעון אישור כאמור הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין".
דרישת האישור משקפת את גישת המחוקק הישראלי המכירה בייחודיות של יחסי הכוחות בין בני זוג ובצורך בפיקוח שיפוטי על הסכמים הנכרתים במסגרת יחסים אלה.
ההלכה הפסוקה בישראל הרחיבה והבהירה היבטים שונים של חוק יחסי ממון. בפסק דין תמש (כפר-סבא) 13410/02- ש.ה נגד א.ה (ניתן ב 20/07/2006), התייחס בית המשפט להיקף הנושאים שניתן להסדיר בהסכם ממון:
"לא מצאתי כל ראיה ובסיס לטענה זו הנראית על פניה כבלתי סבירה ומופרכת, שכן בהסכם הממון עצמו מתייחסים הצדדים במפורש לכספים ולפקדונות השונים אשר צבר כל אחד מהם קודם לנישואין… ומכאן ודאי שהבינו כי יש לאשר הסכמות אף בעניין כספים הנמצאים ברשותם ולא רק לעניין נכסי מקרקעין או מטלטלין."
פסיקה זו מבהירה כי הסכם ממון יכול להקיף מגוון רחב של נכסים וזכויות, כולל כספים, פקדונות וחסכונות, ולא רק נכסי מקרקעין ומיטלטלין מוחשיים.
הדרישה הבסיסית ביותר לתוקפו של הסכם ממון היא עריכתו בכתב ואישורו על ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת. אישור זה אינו פורמלי בלבד, אלא כולל בחינה מהותית של ההסכם על ידי בית המשפט או בית הדין.
בפסק דין תמש (תל-אביב-יפו) 52202-09-12- עורך דין י.ב.ת. נגד מ.ב.ת. (ניתן ב 13/10/2013), הדגיש בית המשפט את חשיבות האישור השיפוטי:
"הסכם ממון הינו חוזה אשר אושר על ידי בית המשפט ומשכך מקבל מעמד בעל נורמה ייחודית… חשיבותו של חוק יחסי ממון נדונה בפסיקה בהרחבה. קיימת תמימות דעים בעולם המשפט הישראלי כי עסקינן בחוק מיוחד אשר מטרתו להגן על ההסכמים הנרקמים בין בני זוג, מעצם היחסים המיוחדים בין הצדדים להסכם."
בחינת בית המשפט כוללת וידוא שההסכם נחתם מרצון חופשי, שהצדדים מבינים את משמעותו ותוצאותיו, ושתנאיו אינם נוגדים את תקנת הציבור.
אחד התנאים המהותיים לתוקפו של הסכם ממון הוא שהצדדים הבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו. בית המשפט מקפיד לוודא קיומה של גמירות דעת אמיתית אצל שני הצדדים.
הפסיקה הישראלית מתייחסת בחומרה למקרים בהם קיים חשש לחוסר הבנה או לפגם בהסכמה. למשל, בתמש (נצרת) 41730-08-19- מ.א נגד ת.ל. (ניתן ב 29/06/2020), התייחס בית המשפט לטענת זיוף בהסכם ממון:
"המומחה קבע, כי החתימה שהיא לכאורה חתימת האיש ליד התוספת בכתב יד על ההסכם שונה מחתימת האיש מבחינת העיצוב… המומחה מגיע למסקנה כמעט חד משמעית שאחת מהחתימות שעל ההסכמים הינה מזויפת."
מקרה זה ממחיש את החשיבות של אותנטיות ותקינות הליך החתימה על הסכם הממון, ואת החומרה שבה מתייחסים בתי המשפט לניסיונות להציג הסכם שלא נחתם כדין.
למרות שחוק יחסי ממון מאפשר לבני זוג חופש חוזי נרחב, בתי המשפט בוחנים האם תנאי ההסכם עומדים בדרישות הבסיסיות של הגינות וסבירות, ואינם נוגדים את תקנת הציבור.
הפסיקה הישראלית מכירה באפשרות לפסול הסכם ממון או סעיפים ממנו אם הם פוגעים באופן קיצוני באחד הצדדים, או אם הם נוגדים ערכים בסיסיים של החברה הישראלית.
בקרה שיפוטית זו מהווה רשת ביטחון המונעת ניצול לרעה של פערי כוחות בין בני הזוג, ומבטיחה כי הסכמי ממון ישקפו הסכמה אמיתית ולא כפייה או לחץ פסול.
תזמון עריכת הסכם הממון הוא שיקול מעשי חשוב ביותר. מומלץ לערוך ולחתום על הסכם ממון מספר חודשים לפני הנישואין, ולא בסמיכות מדי למועד החתונה.
הסיבות לכך מגוונות:
בתי המשפט מתייחסים בחשדנות להסכמי ממון שנחתמו ימים ספורים לפני החתונה, ועלולים לפקפק בתוקפם אם יתעורר ספק לגבי חופשיות ההסכמה.
ייצוג משפטי נאות הוא מרכיב מהותי בהליך עריכת הסכם ממון תקף. מומלץ מאוד כי כל אחד מבני הזוג יהיה מיוצג על ידי עורך דין נפרד, המתמחה בדיני משפחה.
הייצוג הנפרד חשוב מכמה היבטים:
חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון מוכח בעריכת הסכמי ממון, המכיר את הפסיקה העדכנית ואת הדרישות של בתי המשפט לאישור הסכמים אלה.
הסכם ממון אפקטיבי צריך להתייחס למגוון נושאים רכושיים ופיננסיים, כדי למנוע מחלוקות עתידיות. הנושאים העיקריים שמומלץ לכלול:
פירוט מדויק ומקיף של הנכסים והזכויות מפחית את הסיכון למחלוקות עתידיות ומבטיח שההסכם ישיג את מטרתו – יצירת ודאות משפטית וכלכלית.
תיעוד מלא ומדויק של תהליך עריכת הסכם הממון וחתימתו הוא בעל חשיבות עליונה. תיעוד מקיף מחזק את תוקף ההסכם ומקשה על טענות עתידיות לפגמים בכריתתו.
מומלץ לתעד את ההיבטים הבאים:
תיעוד מלא אינו רק אמצעי הגנה משפטי, אלא גם מבטיח שקיפות ובהירות בין הצדדים, ובכך מקדם את מערכת היחסים הזוגית על בסיס של פתיחות וכנות.
עורכי דין העוסקים בעריכת הסכמי ממון צריכים להקפיד על הסבר מקיף וברור של משמעות ההסכם והשלכותיו. הסבר זה משרת מטרה כפולה – הבטחת הבנה אמיתית של הלקוח וחיזוק התוקף המשפטי של ההסכם.
הסבר מקיף צריך לכלול:
הסבר מפורט ומובן מפחית חששות וחוסר ודאות, ומגביר את הסיכוי שההסכם ישרת נאמנה את מטרות הצדדים לאורך זמן.
הסכם ממון הוגן ומאוזן אינו רק ישרת טוב יותר את הצדדים, אלא גם יעמוד בסיכויים טובים יותר לעבור את הביקורת השיפוטית בעת אישורו ובעת מחלוקת עתידית.
עקרונות מנחים לשמירה על הוגנות:
הסכם ממון המשקף איזון והוגנות, ולא רק את האינטרסים של הצד החזק יותר, יתרום ליציבות היחסים הזוגיים ולאמון ההדדי, ויעמוד בסיכויים טובים יותר לעבור את מבחן הזמן.
הסכם ממון הוא כלי משפטי חשוב להסדרת יחסי הרכוש בין בני זוג. כדי להבטיח את תוקפו ויעילותו לאורך זמן, מומלץ לפעול לפי העקרונות הבאים:
הקפדה על עקרונות אלה תסייע ביצירת הסכם ממון תקף משפטית, מותאם אישית לצרכי בני הזוג, ומספק את הוודאות והביטחון שלשמם נועד הסכם הממון מלכתחילה.
בעולם המשפטי המורכב של ימינו, הסכם ממון ערוך כהלכה הוא לא רק אמצעי הגנה משפטי, אלא גם ביטוי לתקשורת פתוחה וכנה בין בני הזוג, המהווה בסיס איתן לקשר זוגי יציב ומתמשך לייעוץ עם עורך דין דיני משפחה בתל אביב מוחה בתחום
תמ"ש (כפר-סבא) 13410/02- ש.ה נגד א.ה
שמות השופטים: צבי ויצמן
בד מכך, ומעבר לנדרש, יאמר כי אינני נותן אמוני בטענת התובע באשר לקיומו של הסכם בעל פה כנטען על ידו. עיננו הרואות כי הצדדים הקפידו להסדיר את עניניהם הרכושיים קודם לנישואיהם ואף הצהירו בסע' 8 (א) להסכם הממון כי הוסבר להם – " כי הסכם זה טעון אישור בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו או בית הדין הרבני ברחובות , וכי גם כל שינוי בהסכם זה טעון אישור של בית המשפט המחוזי או בית הדין הרבני" (הדגשה שלי -צ. ו) לפיכך אין זה סביר כי למרות האמור הגיעו להסכמות בעל פה בעניינים כה מהותיים, דוגמת ההסכמה כי כל הכספים שהועברו ע"י התובע לחשבון המנוחה ניתנים על דרך ההשאלה בלבד ויחזרו לידיו לאחר מותה, מבלי לציין הדברים במפורש בהסכם הממון או במסמך אחר. אינני מקבל טענות ב"כ התובע לפיהן תוכן ההסכם לא הובהר לו (ראה, כדוגמה, סע' 4 ב ו-ג לסיכומי התגובה של התובע) שהרי ההסכם אושר אף בבית הדין הרבני וחזקה כי תוכנו הובהר במהלך הדיון לצדדים, לבד מכך ההסכם מפרט בין השאר פרטי רכוש של התובע אשר לא יאוזנו בין הצדדים, הכללת סע' שכזה הינו אינטרס מובהק של התובע ולפיכך יש להניח כי היה מודע לתוכן ההסכם, הבינו וחפץ בו . 10. כך גם איני מקבל את טענת התובע לפיה סברו בני הזוג שאין צורך לאשר את הסכמותיהם הרכושיות הנוגעות לכספים שהועברו ע"י התובע לחשבון המנוחה כיוון שהסכם הממון התייחס רק לנכסים פיזיים שירכשו בעתיד ע"י הצדדים אך לא לכספים שהם קיבלו כהכנסה. לא מצאתי כל ראיה ובסיס לטענה זו הנראית על פניה כבלתי סבירה ומופרכת, שכן בהסכם הממון עצמו מתייחסים הצדדים במפורש לכספים ולפקדונות השונים אשר צבר כל אחד מהם קודם לנישואין (ראה סע' 4 להסכם הממון) ומכאן ודאי שהבינו כי יש לאשר הסכמות אף בעניין כספים הנמצאים ברשותם ולא רק לעניין נכסי מקרקעין או מטלטלין.
פסק דין |19/07/2006 |משפחה – כפר סבא
תמ"ש (תל-אביב-יפו) 52202-09-12- עורך דין י.ב.ת. נגד מ.ב.ת.
שמות השופטים: טובה סיון
בענייננו, אין פרטים של ממש באשר למועד בו נכרת ההסכם בעל פה, מה היה תוכנו המדויק, ובעיקר אין הסבר לשאלה מדוע ההסכם לא היה בכתב הן משום שהוא נוגע לזכויות במקרקעין והן כאשר למעשה, תוכנו הוא הסכם ממון, ויש בין הצדדים הסכם ממון אשר לא מתייחס לדירה ואף קובע כי כל נכס אשר לא מוזכר בו שייך לצד על שמו הוא רשום. הסברו של התובע לעניין זה, כי הסתמך על יחסי האמון אשר שררו בינו לבין אשתו לשעבר אינו מספק, הן לאור העובדה שלעניין נכסים אחרים טרחו הצדדים (בניסוחו של התובע) וערכו הסכם ממון, והן לאור עיסוקו של התובע כעורך דין בעל ניסיון, אשר חזקה עליו כי מכיר את הפוטנציאל הבעייתי הטמון בהסכמים בעל פה. השני, הינה מכוח היותו של ההסכם הנטען, באופן מהותי, הסכם ממון, הדורש על פי החוק לא רק דרישת כתב אלא גם את אישור הערכאה השיפוטית. על פי הוראת ס' 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973 טעון הסכם ממון אישור בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הדתי, ו"האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". אין ערכאה שיפוטית מאשרת אפוא הסכם ממון אלא אם נוכחה כי ההסכם המוגש לאישורה נעשה לפי הסכמתם החופשית של הצדדים, בהבינם את ההשלכות של ההסכם ותוצאותיו (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד ל"ו (3), 421, 429). אין חולק כי ההסכם הנטען דנן, לא עבר את הפרוצדורה הנדרשת לעיל, ובשל כך גם אם קיים – אין לו תוקף. לעניין זה מתוך ספרו של א. גריידי, הסכם ממון וגירושין אישור וביטול, (ינואר 2009) בעמוד 51: ". . . ודוק, אם הסכם בכתב סתם נעדר תוקף כאשר בני הזוג ערכו הסכם ממון שאושר כדין.
פסק דין |12/10/2013 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (תל-אביב-יפו) 52202-09-12- עורך דין י.ב.ת. נגד מ.ב.ת.
שמות השופטים: טובה סיון
ע"פ ס' 10 וס' 13 להסכם, הסכם הממון חבק כל סכסוך רכושי או אחר שנבע, נובע או ינבע מקשרם הזוגי של הצדדים, לרבות הסכסוך נשוא תביעה זו, והנה ביום 6.2.12 הגיש התובע תביעה במסגרת תה"ס 9867-02-12 בגדרה עותר הוא הלכה למעשה, לאיין את תוקפו של ההסכם. מעיון בתביעה עולה כי בפיו של התובע אין ולו טענה חוזית אחת בקשר עם הוראות ההסכם או אישורו. התובע לא הציג, לא תיאר ולא הדגים אף לא מתום פרוצדוראלי או מהותי יחדי המצדיק את בטלות ההסכם. עסקינן בלא אחר מאשר במופע דיוני חוזר לכתב תביעה שנמחק בעצת בית המשפט. בגדרו של ההליך המחוק עתר התובע, בגדרה של אותה מערכת עובדות ואותה מצבת ראיות, לאכיפה חלקית של הסכם הגירושין, ובגדרי הליך זה עותר הוא לבטלות ההסכם. בחקירת התובע בפני הרשמת ביום 2.4.12 (בהליך הראשון) העיד התובע כי הוא ערך את הסכם הגירושין וכי תחום ההתמחות שלו הוא מקרקעין. ידוע הוא הכלל השיפוטי המושרש היטב בדיני החוזים הישראליים, לפיו בסוגיה חוזית המתעוררת, מצווה ביהמ"ש לבכר את האינטרס של צד להסכם שאינו מנסחו. סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן (הקודם) וסעיף 4 לכתב התביעה החדש מלמד כי בפי התובע טענה פסאודו חוזית. התובע מצפה להיוושע מהטענה כי הסכם הממון נרקם במגמה להבריח את הרכוש המשותף מפני נושים פוטנציאליים. טענה זו – אף מבלי להידרש למידת נכונותה או אמיתותה – אין בשום פנים לצפות מטריבונאל משפטי כלשהו לעסוק בקרביה. מעבר לעובדה כי מדובר בטענות שלא הוכחו כלל ועיקר והתובע אף לא ביקש להוכיחן, תוך התעלמות מטענותיו שלו עצמו, הרי שזהו בדיוק זן הטענות העובדתיות שעל ביהמ"ש להוקיע, עוד בטרם הידרשותו לסוגיית אמיתותן.
פסק דין |12/10/2013 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (נצרת) 41730-08-19- מ.א נגד ת.ל.
שמות השופטים: אסף זגורי
זה המקום לציין, כי הסכם הממון המקורי שבו התוספת בכתב יד מעולם לא הוצג לבית המשפט ולדברי האישה נעלם מדירתה סמוך להגשת התביעה והיא חושדת כי האיש מעורב בהתפרצות לדירתה וכי ההסכם למעשה מוחזק אצלו. 19. בעקבות הכחשת האיש את חתימתו על ההסכם ובשעה שמדובר בעדות כנגד עדות ובהסכמת הצדדים ראה בית המשפט לנכון למנות מומחים מטעמו הן להשוואת כתב יד והן בתחום הפוליגרף. אדון כעת בעדויות אלו. 6 20. כמומחה בתחום השוואת כתבי יד מונה עוה"ד יונתן נפתלי ממכון נפתלי בתל אביב העוסק בתחום עשרות שנים. חוות דעתו הוגשה ביום 9/1/2020 ועלה ממנה כי החתימה שהיא לכאורה חתימת האיש כלל אינה חתימתו ומדובר בזיוף. לידי המומחה נמסרו עותק של הסכם הממון הנטען וכן מספר רב של דוגמאות חתימה של הנתבע אצל גופים שונים ממועדים קרובים ורחוקים שיכולים לספק מבט רחב על דוגמת, דפוס ווריאציית החתימה שלו. המומחה קבע, כי החתימה שהיא לכאורה חתימת האיש ליד התוספת בכתב יד על ההסכם שונה מחתימת האיש מבחינת העיצוב וכי כיוון שאין אדם יכול לבצע בדיוק את אותה החתימה פעמיים מגיע המומחה למסקנה שקרוב מאוד לוודאי שהחתימות האמורות מהוות העתק האחת של השנייה (כלומר לגישת המומחה, מי שחתם את חתימת המחלוקת למעשה ניסה להעתיק את החתימה מההסכם המקורי). יודגש כי לפי טבלת המדרג ברצף הניקוד שצורף לחוות דעת המומחה, מדובר בדרגה 3- שהיא הקרובה ביותר למסקנה בדבר שונות מוחלטת (דרגה 4-). עוד מוסיף המומחה, כי קווי המתאר של חתימת המחלוקת הינו באיכות קו לקויה ובעלת רעד שאינו מצוי בדוגמאות החתימה של הנתבע, עם זאת הוא סייג הדברים והסביר כי הדבר יכול לנבוע גם מרמת צילום המסמך. המומחה מגיע למסקנה כמעט חד משמעית שאחת מהחתימות שעל ההסכמים הינה מזויפת.
פסק דין |28/06/2020 |משפחה – נצרת
עמ"ש (מרכז) 949-03-23- ר. ב. נגד ב.
שמות השופטים: צ ויצמן,ר חיימוביץ,צ גרדשטיין פפקין
התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר. 24. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 לחוק נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שונה בכתב ובוודאי שהשינוי לא אושר על ידי ערכאה מוסמכת. כאמור, הובהר בפסיקה כי התערבות ושינוי בהסכם ממון אמנם אפשריים בין מחמת זניחתו בהתנהגות (אף שבבע"מ (מחוזי- תל אביב) 1194/02 ג. ך נ' ד. ך. (2003) נשמעה עמדה שמרנית הגורסת – "אין כל משמעות לטענת המערער בדבר שינוי ההסכם בהתנהגות, משאין החוק מאפשר זאת" ועיין א. רוזן צבי, יחסי ממון בין בני זוג (תשע"ג), עמ' 302) ובין מטעמים חוזיים אחרים ואולם התערבות שכזו היא חריגה ביותר, וטעמו של דבר נובע ממעמדו של הסכם הממון והחשיבות בשמירה על רצונם המשותף של הצדדים וגמירות דעתם כפי שהתבטאה בעת חתימתו, כפי שהדברים הובהרו לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין עמ"ש (מחוזי-ת"א) 16549-07-22 פלונית נ. אלמוני (2023). באותו עניין נדחתה טענה לפיה כוונת שיתוף ספציפי דוחה וגוברת על הוראות הסכם ממון וכן נדחו טענות לשינוי ההסכם בהתנהגות, וכך קבע כב' הש' נ. שילה באותו עניין – "אין להפוך את סעיף 1 לחוק יחסי ממון הקובע ששינוי של הסכם ממון יהיה בכתב, לסעיף שניתן בקלות לעקוף אותו ולהפוך אותו לעלה נידף בכל רוח מצויה, כך שניתן יהיה לטעון לשינוי בהתנהגות וכך למעשה לבטלו. יש להגן על מעמדו של הסכם הממון ולשמור על קיומו ותוקפו למעט במקרים חריגים ביותר. אם יתאפשר לטעון כי למשל העברת כספים או נכסים מרכוש נפרד של בן זוג למשנהו תלמד על זניחת ההסכם, קיים חשש ממשי לפגיעה בהתנהלות הטבעית והשגרתית של בני זוג.
פסק דין |03/02/2024 |מחוזי – מרכז
ע"א 169/83- יונה (שרעבי) שי נגד ששון (שרעבי) שי
שמות השופטים: מ בן פורתש לוין,ש נתניהו
גם לפי השקפתי אין לראות ב"הסכם ממון" את חזות הכל מבחינת יחסי הממון בין בני-זוג, ויש להבדיל הבדל היטב בין "הסכם ממון" – או בהעדרו, המלא או החלקי – בין הפרק השני של החוק המהווה אז את "הסכם הממון" לבין הסכם רגיל, או הענקת מתנה, או עסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי. "הסכם ממון" חייב להיות דווקא בכתב ולקבל, כתנאי-בלעדיו-אין, את אישורו של בית המשפט כמפורט בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, מה שאין כן בהכרח בהסכם אחר. נראים לי, בכל הכבוד, דבריו של המחבר המלומד ד"ר א. רוזן-צבי בספרו "יחסי ממון בין בני זוג" בע' 303, ברוח דומה. בלשונו: "אין הסכם הממון ממצה את אופני ההתקשרות בין בני זוג ואין הוא שולל קיומם של הסדרים אחרים מכוח דיני המשפחה הממשיכים לחייב את בני הזוג. " אדרבה, המסגרת נראית לי אפילו צרה מדי, שכן יכולים גם יכולים בני זוג להתקשר ביחסי מסחר מובהקים ולהעביר זה לזו רכוש, בתמורה או ללא תמורה, והרי זה למעשה חזיון נפרץ יום-יומי. לעומת זאת מתקשה אני להסכים לדעת אותו מחבר באומרו בספר הנ"ל (בע' 303) כי ב"הסכם ממון" "מדובר בהסכם כולל ; דהיינו עליו להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג בכללותם. " (ההדגשות שלי – מ. ב. ) כמו כן מסתייגת אני מהחלק אותו אדגיש בדבריו הבאים: "בעיקרו של דבר זהו הסכם הצופה פני עתיד ומגמתו להסדיר את יחסי בני הזוג הסדר כולל בנוגע ליחסיהם הנמשכים. " (ההדגשה שלי – מ. ב. ) לדעתי לא כלליותו של ההסכם, או היותו מתיחס (למשל) לנכס בודד מני רבים, הוא המבחן הקובע, כי אם התיחסותו ליחסי הרכוש בין בני הזוג למקרה של פקיעת הנישואין או של מות אחד מהם. הנאמר בקטעים שצוטטו על ידי מבלי שהודגשו מקובלים גם עלי.
פסק דין |27/10/1985 |בית המשפט העליון
דנג"צ8537/18- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: א חיות, ח מלצר,נ הנדל,ע פוגלמן,י עמית,נ סולברג,ד ברק ארז,ד מינץ,א שטיין
סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון ושינויו של הסכם כזה, יהיו בכתב". דרישת הכתב שבחוק יחסי ממון הינה תנאי מהותי-קונסטיטוטיבי לתקפותו של כל הסכם ממון בין בני זוג (ראו למשל: ע"א 419/84 טוכמינץ נ' טוכמינץ, פ"ד לט(1) 287 (1985)). ברי הוא, כי דוקטרינת השיתוף הספציפי, באשר היא מתיימרת ליצור בין בני הזוג הסכם מכללא שאינו מקיים את דרישת הכתב המהותית, מעוררת קושי. מן הראוי הוא שהלכות שיפוטיות שאנו קובעים תהיינה מותאמות לחוקי הכנסת. 88. בעניין אבו רומי נקבע כי יש טעם להקל על בן זוג הטוען לבעלות משותפת בדירת מגורים מכוח הדין הכללי בהוכחת זכויותיו. בפסיקה מאוחרת יותר, נקבע כי דירת מגורים של בני הזוג היא נכס משפחתי מובהק, לעתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג, ועל כן יש הצדקה לקבוע שיתוף ספציפי ביחס אליה (ראו למשל: בע"מ 1398/11, פסקה 15 והאסמכתאות שם). כל זה ברור ומובן, ואולי אף צודק בנסיבות כאלה או אחרות. ואולם, הלכה זו מנוגדת לדרישת הכתב המהותית אשר נקבעה בסעיף 8 לחוק המקרקעין, ביחס לכל העברה חוזית של זכות במקרקעין, לרבות זכות שיתוף, ולעתים גם לדרישת כתב מהותית אחרת אשר נקבעה בסעיף 5(א) לחוק המתנה, בנוגע להתחייבות לתת מתנה בעתיד (ראו: ע"א 11/75 ועד הישיבות בא"י נ' מיכאלי, פ"ד ל(1) 639 (1975); יהושע ויסמן דיני קניין – חלק כללי 114-113 (1993); אוריאל רייכמן "התוצאות הקנייניות של הלכת שיתוף נכסים בין בני זוג לאחר תחילת חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969" עיוני משפט ו 289, 297 (1978); וכן מרדכי ראבילו חוק המתנה 409-408 (1996)).
פסק דין |23/06/2021 |בית המשפט העליון
בג"צ 10605/02- יפה גמליאל נגד 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: א מצאא א לוי,א חיות
מנגד טען הבעל, כי בנסיבות העניין אין מקום להתערב בפסיקתם של בתי-הדין וכי ההסכם בין בני הזוג בא בגדרו של סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון, המאפשר לצדדים להסכים בכתב על נכסים שלא יאוזנו ביניהם. הסכם כזה, כך הוסיף הבעל וטען, אינו טעון אישור בית-המשפט על-פי סעיף 2 לחוק יחסי ממון. 5. לאחר שבחנו את הטענות שהעלו בפנינו הצדדים בכתב ובעל-פה, הגענו לכלל מסקנה כי אין עילה להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטות שניתנו על-ידי בית-הדין האיזורי ובית-הדין הגדול, בעניינם של בני הזוג. סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון הוא "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם". הסכם ממון יש לערוך בכתב, ועל-פי סעיף 2 לחוק, הוא טעון אישור של בית-המשפט לענייני משפחה או של בית-הדין הדתי, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של הצדדים להסכם. אין חולק, כי ההסכם שנערך בין הצדדים במקרה שלפנינו, לא הוגש לאישורה של ערכאה כלשהי, ולפיכך אין הוא בבחינת "הסכם ממון", כמשמעותו בחוק יחסי ממון. אלא שהסכם ממון איננו ההסדר האפשרי היחיד אליו מתייחס חוק יחסי ממון, לצורך חלוקת הנכסים בין בני זוג. סעיף 3(א) שבפרק השני לחוק קובע בעניין זה כי "לא עשו בני הזוג הסכם ממון , יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2". עוד נקבע בפרק השני לחוק יחסי ממון, בסעיף 5(א)(3), כי "עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם". במילים אחרות, מקום שבו אין בנמצא הסכם ממון תקף בין בני הזוג, מחיל החוק הסדר איזון משאבים, כמפורט בפרק השני.
פסק דין |29/12/2003 |בית המשפט העליון
בג"צ 2350/20- פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: נ הנדל,ע ברון,ד מינץ
הסכם זה קובע כי במקרה של גירושיןייוותר הנכס בחזקת העותר, והוא ישלם למשיבה עבור חלקה בו סכום של 100,000 דולר; וכאן המקום להבהיר כי הגם שהסכם זה נושא את הכותרת "הסכם ממון", הוא לא אושר כנדרש בסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון) על ידי בית משפט לענייני משפחה, בית דין דתי או רושם נישואין. בשנת 1996 עברו העותר והמשיבה להתגוררבנכס והוא שימש כבית מגוריהם, עד שיחסיהם עלו על שרטון בשנת 2011. עוד עולה מפסק דינו של בית הדין הגדול, כי מספר פעמים במהלך תקופת נישואיהם ערכו העותר והמשיבה שינויים ברישום הזכויות במרשם המנוהל על ידי רמ"י: פעם הצהירו הצדדים כי הזכויות נתונות במלואן למשיבה (תצהיר מיום 14.9.2000 ); פעם הצהירה המשיבה כי היא מעבירה את הזכויות כולן לעותר (ביום 25.12.2001 ); ולבסוף ביום 26.12.2001 אישרה רמ"י העברה של מחצית הזכויות בנכס מהעותר חזרה למשיבה. ביום 21.3.2002 נרשמה בעלות משותפת בנכס גם במרשם המקרקעין, וכך נותר הרישום עד לעת הזו. ביום 8.8.2011 הגיש העותר תביעת גירושין בבית הדין האזורי, שאליה כרך תביעה לחלוקת הרכוש המשותף. ביום 7.3.2017 נתן בית הדין האזורי תוקף של פסק דין להסכם גירושין שעליו חתמו הצדדים, שבמסגרתו נקבע בין היתר כי לאחר סידור הגט ידון בית הדין האזורי בתביעות הרכושיות של הצדדים ובשאלת תוקפו של הסכם הממון (להלן: הסכם הגירושין). ההליכים בבית הדין האזורי ובבית הדין הגדול 3 3. בפסק דינו מיום 28.11.2017 קבע בית הדין האזורי כי הסכם הממון תקף ומחייב את הצדדים. על פי פסק הדין, בעת כריתתו של הסכם הממון היו העותר והמשיבה במעמד של "ידועים בציבור" ועל כן חוק יחסי ממון כלל לא חל באותה נקודת זמן, ולא היתה חובה לאשר את ההסכם לפני אחד הגופים המנויים בחוק על מנת להקנות לו תוקף מחייב.
פסק דין |09/09/2020 |בית המשפט העליון
תה"ס (תל אביב) 27265-05-14- ש.כ. נגד ע.ד
שמות השופטים: שפרה גליק
9 אכן, ההסכם בין הצדדים, איננו עונה על דרישות הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון מהטעם שלא אושר ע"י בית המשפט (ראו סעיף 2 לחוק יחסי ממון). אולם, ההסכם הכתוב עונה על הוראת סעיף 5 (א)(3) סיפא לחוק יחסי ממון. סעיף זה שעניינו הסדר איזון המשאבים קובע, כי "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט – נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששויים לא יאוזן ביניהם. " ודוק : ". . "הסכימו בכתב", ולאו דווקא ב"הסכם ממון" (ראה עניין גמליאל לעיל), יוצא, כי הגם שכאמור אין בפנינו הסכם ממון, על פי חוק יחסי ממון, חוק אחרון זה, חל על המקרה, לרבות על תוקפו של הסכם בכתב שנערך בין הצדדים. על כן, יחול בעניינם של בני הזוג הסדר איזון המשאבים, בכפוף להסכם הכתוב ביניהם. . " 30. ערה אני לכך, כי הפסיקה אותה ציטטתי לעיל, עסקה בהסכם בכתב הנעשה בהעדרו "המלא או החלקי" של הסכם ממון, בשונה, מן המקרה הנדון בפני, בו היה הסכם ממון שאושר בבית המשפט, ואולם גם כאן, אין הדבר משנה, וכך קובע המלומד המנוח פרופסור אריאל רוזן צבי בספרו יחסי ממון בין בני זוג (הוצאות "מיקרושור" תשמ"ב) בעמוד 303 : ". . אין הסכם הממון ממצה את אופני ההתקשרות בין בני זוג, ואין הוא שולל קיומם של הסדרים אחרים, מכוח דיני המשפחה הממשיכים לחייב את בני הזוג. " וכך גם קבע כבוד השופט שמגר בפסק הדין בעניין אבידור, ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור פ"ד מ"ב (3) 499 (1988) : 10 ". . ייחודו של הסכם ממון בהשוואה להסכם רגיל בין בני זוג, הוא בכך שקיומו של הסכם ממון, שנערך בין בני זוג, דוחה את תחולתו של הסדר איזון המשאבים לפי פרק ב' לחוק יחסי ממון על אותם בני זוג, אך לבד מפועל זה, "הסכם ממון" הוא הסכם בכל ההסכמים, אשר בו קובעים בני הזוג את אשר יעשה ברכושם בפקוע הנישואין, או ע"י הגירושין (הראשונים) המתוכננים, דהיינו הגירושין הם מעין תנאי מתלה לתוקפו של ההסכם, ובהתקיים התנאי, מתגבשים החיובים הצדדיים.
פסק דין |18/04/2016 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (ירושלים) 5523-02- ר. י. נגד ג. פ.
שמות השופטים: נילי מימון
"הסכם יחסי הממון" לעומת הסכם רגיל בא להסדיר עניני הרכוש של בני הזוג לעת פקיעת הנישואין. וכלשון כב' השופטת בן פורת: ". . . לדעתי לא כלליותו של ההסכם, או היותו מתיחס (למשל) לנכס בודד מני רבים, הוא המבחן הקובע כי אם התיחסותו ליחסי הרכוש בין בני זוג למקרה של פקיעת הנישואין או של מות אחד מהם. "בעיקרו של דבר ("הסכם ממון") זהו הסכם הצופה פני עתיד ומגמתו להסדיר את יחסי בני הזוג, ולא סתם "פני העתיד" אלא דווקא למקרה מוות או גירושין". . . . אם רוצים בני הזוג שנכס מסויים עיקרי או טפל, יחיד או אחד מרבים, יחולק ביניהם במקרה של גירושין או מוות בדרך שונה מהקבוע בפרק השני לחוק, פתוחה בפניהם הדרך לעשות "הסכם ממון" לגביו כרצוי להם, וכדי להקנות לו תוקף יש לקבל את אישורו של בית המשפט (או בית הדין) כדת וכדין. . . ". כך שבני זוג רשאים במהלך הנישואין לעשות כל פעולה משפטית בינם לבין עצמם (סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג) ואז אין דרישות מיוחדות הנדרשות לעריכת פעולות משפטיות אלה לרבות הסכם בעניני רכוש, ואולם משמדובר בהסדר רכושי לעת פקיעת הנישואין כי אז על דרישות החוק להתקיים וללא קיומם לא יהיה ההסכם הסכם תקף, ובהעדר הסכם תקף יחול הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג. זו הסיטואציה בנדון דנן. לא נערך הסכם יחסי ממון בין הצדדים המסדיר עניני הרכוש שביניהם לעת פקיעת הנישואין, הסדרים לפיהם התנהלו עניני רכושם לאורך שנות נישואיהם אינם מהווים "הסכם יחסי ממון" שכן לא כוונו למצב של פקיעת הנישואין, לא באו להסדיר עניני הרכוש לעת גירושין ומשכך אין מדובר "בהסכם יחסי ממון" המסדיר הסדר שונה מזה של חוק יחסי ממון בין בני זוג.
פסק דין |28/12/2003 |משפחה – ירושלים
ע"מ (תל-אביב-יפו) 1198/04- ו ש נגד ו ש
שמות השופטים: יהודית שטופמן
משכך, מסופקני, האם ניתן לראות בהסכם זה, הסכם ממון בין בני זוג ככל שהוא מתייחס לזכויות הצדדים בבית. ואולם, נראה לי, כי יש לראות בהסכם שנכרת בין הצדדים, הסכם מחייב, בבחינת חריג לכללי איזון המשאבים. דהיינו, הסכם בכתב בין בני הזוג בדבר נכס ששוויו לא יאוזן ביניהם, מכח סעיף 5(א)(3) סיפא לחוק יחסי ממון בין בני זוג. בחינת תוקפם של הסכמים שנערכו בין בני זוג, נדונה בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 10605/02 יפה גמליאל נ' בית הדין הרבני הגדול, פד"י נח (2) 529, 532 , בו נקבע כדלקמן: "סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון הוא "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם". הסכם ממון יש לערוך בכתב, ועל-פי סעיף 2 לחוק, הוא טעון אישור של בית-המשפט לענייני משפחה או של בית-הדין הדתי, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של הצדדים להסכם. אין חולק, כי ההסכם שנערך בין הצדדים במקרה שלפנינו, לא הוגש לאישורה של ערכאה כלשהי, ולפיכך אין הוא בבחינת "הסכם ממון", כמשמעותו בחוק יחסי ממון. אלא שהסכם ממון איננו ההסדר האפשרי היחיד אליו מתייחס חוק יחסי ממון, לצורך חלוקת הנכסים בין בני זוג. סעיף 3(א) שבפרק השני לחוק קובע בעניין זה כי "לא עשו בני הזוג הסכם ממון , יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2". עוד נקבע בפרק השני לחוק יחסי ממון, בסעיף 5(א)(3), כי "עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם".
פסק דין |10/08/2005 |מחוזי – תל אביב
עמ"ש (מרכז) 40874-09-23- י. כ. נגד ' י. כ. א
שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין
התביעה הרכושית 30. לעניין התביעה הרכושית אנו סבורים כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. ונרחיב. הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן – חוק יחסי ממון) קובעות את יחודו ומרכזיותו של הסכם הממון. הפרק הפותח בחוק מוקדש לדרכי עריכתו של הסכם זה ובכלל זה חיוב הכתב הקשיח העומד בבסיס עריכתו. ודוק – דרישת הכתב לעניין הסכם ממון לא התרככה בפסיקה (בניגוד לדרישת הכתב בעיסקת מכר מקרקעין או מתנה, והיא נחשבת כדרישה מהותית, וראו כדוגמה – תה"ס 64455-11-16 א. ג נ' י. ג. (2017)), כך גם בכל הנוגע לצורך באישורו על ידי ערכאה או גוף המוסמכים. רק בהעדרו של הסכם ממון בין בני זוג יכנסו לתוקפן הוראות איזון המשאבים שיצר המחוקק בחוק יחסי ממון, אשר מפורטות אך ורק בפרק השני בחוק, שבא לאחר הפרק הפותח שעניינו הסכם הממון. כבר מסדר הפרקים בחוק, אתה למד על חשיבותו והעדפתו של הסכם הממון ככלי לקביעת אופן חלוקת ממון בין בני זוג. התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר ובמקרים נדירים. 31. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. יתרה מזו, במקרה שלפנינו, הצדדים עצמם הסכימו בסע' 11 (ה) להסכם הממון ובאופן מפורש כי – "כל שינוי של הסכם זה, כולו או מקצתו, ייעשה אך ורק בהסכמה הדדית בכתב ובאישור הערכאה המוסמכת, בית משפט" אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שונה בכתב, ובוודאי שהשינוי לא הובא לאישורה של ערכאה מוסמכת. מששינוי הסכם ממון נדרש באישור של ערכאה מוסמכת, הרי שביטול הסכם ממון בכללותו, ייעשה במקרים נדירים עוד יותר.
פסק דין |11/05/2024 |מחוזי – מרכז
תמ"ש (ירושלים) 5241-05- נגד . ת.כ. נגד כ.ד.
שמות השופטים: מנחם הכהן
סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 מגדיר לנו הסכם ממון מהו: "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם ". כתנאי לתוקפו של הסכם ממון, העמיד המחוקק דרישות צורניות, שהינן למעשה מהותיות, לפיהן נדרש, כי ההסכם (לרבות שינויו ) יהיה בכתב (סעיף 1 סיפא); ויאושר על ידי בית המשפט או בית דין דתי, וזאת רק לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו (סעיפים 2 (א) ו- (ב) לחוק). הרציונאל המונח בבסיס העמדת המחוקק תנאים מקדמיים אלה, לתוקפו של הסכם ממון, נעוץ ביחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואשה, ונועדו להבטיח, כי מערכת היחסים העדינה והמורכבת בין בעל לאישה לא תגרור אחריה יתרון בלתי הוגן , או ניצול לרעה (ראה לעניין זה: ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו (3), 421; א. רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל, בין קודש לחול, 364). 21. בענייינינו טוען הנתבע, כי ההסכם האמור אינו הסכם ממון כמשמעותו בסעיף 1 לחוק אלא בגדר הסכם אחר בכתב, אשר נועד להוציא נכס מסוים מכלל נכסי בני הזוג אותם יש לאזן כאמור בסעיף 5(א)(3). מכאן, שעלי להכריע בשלב ראשון האם ההסכם שבפני הינו הסכם ממון כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, וככזה דורש את אישורו של בית המשפט, או שמא הסכם אחר שנעשה בהתאם להוראת סעיף 5(א)(3) לחוק, וככזה אין צורך באישור בית המשפט כתנאי לתוקפו. 22. בע"א 169/83, שי (שרעבי) נ' שי (שרעבי) , ל"ט (3) 776, ערכה כבוד השופטת מ' בן-פורת הבחנה בין הסכם ממון ובין הסכם רגיל או הענקת מתנה, או עסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי וקבעה, כי: ".
פסק דין |29/04/2007 |משפחה – ירושלים
תה"ס (פתח תקווה) 50939-06-12- תובעת נגד נתבע
שמות השופטים: בנימין יזרעאלי
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע כי הסכם ממון ייעשה בכתב (סעיף 1), וכי הוא טעון אישור ערכאה שיפוטית (סעיף 2 לחוק). דרישת המחוקק להתערבותה של ערכאה שיפוטית ואישורה נובע מההכרה במורכבות וייחודיות היחסים בין בעל לאשה, ומהצורך בבירור כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי וללא לחץ וכי שני הצדדים הבינו במה מדובר ומהן תוצאות ההסכם עליו חותמים (ע"א 1629/11 מאיר יצחקי נ' סמדר וכטר (נבו, 4.11.12 ); 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 430-431 (1982)). מכאן, שלהסכם ממון שאושר על-ידי ביהמ"ש יש מעמד מיוחד (ר' למשל פס"ד של כב' השופט שנלר בע"מ (ת"א) 1242/04 פלונית נ' פלוני ). 38. לא זו אף זו, נראה כי מעמדו של הסכם גירושין המסדיר את יחסי הממון בין הצדדים, שנחתם לאחר שנערכו דיונים רבים בפני ביהמ"ש בסופן נחתם הסכם – מיוחד אף יותר. במקרים אלו ביהמ"ש דן בטענות הצדדים ולעיתים אף מסייע להם לגבש הסכמות ראויות, ובעת חתימה על הסכם שכזה נוצרת ציפייה לפיה ההסכם מסיים את הסכסוך בין הצדדים וכן נוצרת ודאות כי לאחר החתימה על ההסכם יסתיים הדיון ולא יועלו טענות נוספות. 7 39. לפיכך, נקבע בפסיקה כי על מנת שלא לרוקן מתוכן את הוראות חוק יחסי ממון ובכדי שלא לפגוע בעקרון סופיות הדיון, לא בקלות ימהר בית המשפט לבטל הסכם ממון שנחתם על-ידי הצדדים ואושר על-ידי בית המשפט. בית המשפט יעשה שימוש זהיר בסמכותו ויורה על ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין רק כאשר מתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את המסקנה כי דינו של ההסכם להתבטל (ר' ע"א 11750/05 יעל שמר נ' בנק הפועלים בע"מ ; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נ(1) 577, 585-586 (2001); ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ"ד נא(1) 577 )).
פסק דין |27/01/2015 |משפחה – פתח תקווה
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©