הסכם ממון הוא הסכם המסדיר את יחסי הרכוש בין בני זוג, הטעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים של הסכמי ממון בישראל, את הדרישות החוקיות לתוקפם, וכן דגשים חשובים מהפסיקה הישראלית העדכנית בנושא.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 ("חוק יחסי ממון") מהווה את המסגרת הנורמטיבית להסכמי ממון בישראל. החוק קובע את התנאים לתוקפו של הסכם ממון, את הפרוצדורה לאישורו, וכן את האפשרויות לשינויו או ביטולו.
הסכם ממון הוא הסכם מיוחד במשפט הישראלי, שכן בניגוד להסכמים אחרים, הוא אינו תקף רק בעצם חתימת הצדדים עליו. החוק מחייב אישור שיפוטי כתנאי לתוקפו, בין אם מדובר באישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך.
כפי שנקבע בפסיקה:
תמ"ש (תל אביב) 52202-09-12 עורך דין י.ב.ת. נגד מ.ב.ת. (ניתן ב-13/10/2013):
"משכך, בדין יישב בית המשפט קמא בין ההסכמים, ראה להפריד בין התקופות עליהם חל כל הסכם, ולקבוע כי הוראות שני ההסכמים מחייבת את הצדדים… לשון החוק… קובעת כי שינוי או ביטול של הסכם ממון יעשו בהסכם ממון; דרישות אלו נועדו להגן על הצדדים"
פסק דין זה מדגיש כי דרישות החוק לגבי אישור, שינוי או ביטול הסכמי ממון נועדו להגן על הצדדים, ולהבטיח כי לא ייעשו שינויים בהסדרים הרכושיים שביניהם ללא הפרוצדורה הנדרשת.
סעיף 2 לחוק יחסי ממון קובע במפורש כי הסכם ממון טעון אישור שיפוטי כתנאי לתוקפו. כך עולה מהפסיקה:
תמ"ש (תל אביב) 21311-02-10 א. ר. נגד . ב. (ניתן ב-20/05/2014):
"סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 קובע: 'אישור ואימות 2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה. . . או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. . . וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.'"
דרישת האישור השיפוטי אינה עניין פרוצדורלי גרידא, אלא מהווה תנאי מהותי לתוקפו של הסכם הממון. במסגרת הליך האישור, על בית המשפט או בית הדין לוודא כי הצדדים הבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו, וכי הם חתמו עליו מרצונם החופשי.
סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון קובע כי לא רק ההסכם המקורי טעון אישור שיפוטי, אלא גם כל שינוי שנעשה בו. משמעות הדבר היא שהצדדים אינם יכולים לשנות או לבטל את הסכם הממון בהסכמה פה אחד ללא אישור שיפוטי.
שאלה מעניינת שעולה בפסיקה היא האם התנהגות הצדדים לאורך זמן, שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם הממון, יכולה להוות שינוי או ביטול של ההסכם. כפי שעולה מהפסיקה:
תלה"מ (נצרת) 21165-05-21 פלונית נגד פלוני (ניתן ב-29/10/2023):
"התובעת גם העידה כי מעולם הנתבע לא אמר לה: 'הכסף שאבא שלי הביא הוא רק שלי' הכסף שאני הבאתי לחיים המשותפים הוא רק שלי'"
פסק דין זה מדגים את החשיבות של הבנת ההסכם והתקשורת בין הצדדים. אמירות או התנהגות שלא תואמות את ההסכם עשויות להשפיע על פרשנותו, אם כי אינן יכולות לשנותו באופן פורמלי ללא אישור שיפוטי.
סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון קובע כי על בית המשפט או בית הדין לוודא שהצדדים עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבנת משמעותו ותוצאותיו. כפי שנקבע בפסיקה:
תמ"ש (ירושלים) 160/05 פלונית נגד פלוני (ניתן ב-14/06/2005):
"מאחר שבהתאם לסעיף 2 (ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, ביהמ"ש לא יוכל לאשר את הסכם הממון מבלי לוודא שהצדדים הבינו את משמעותו ותוצאותיו"
פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הבנת ההסכם על ידי הצדדים. אין די בכך שהצדדים חתמו על ההסכם; על בית המשפט לוודא שהם הבינו את משמעותו ואת ההשלכות העשויות לנבוע ממנו בעתיד.
סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון חייב להיערך בכתב. זוהי דרישה בסיסית אך חיונית, שכן הסכם שאינו בכתב אינו יכול לקבל תוקף משפטי כהסכם ממון, גם אם הצדדים מעידים ששניהם הסכימו על תנאיו.
דרישת הכתב מבטיחה ודאות משפטית ומקטינה את הסיכוי למחלוקות עתידיות בנוגע לתוכן ההסכם. היא גם מאפשרת לבית המשפט לבחון את ההסכם לעומק במסגרת הליך האישור.
כאמור לעיל, אישור שיפוטי הוא תנאי מהותי לתוקפו של הסכם ממון. הליך האישור כולל בדיקה של בית המשפט או בית הדין כי הצדדים הבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו, וכי הם חתמו עליו מרצונם החופשי.
ללא אישור שיפוטי, הסכם הממון אינו בטל לחלוטין, אך לא ניתן להסתמך עליו כהסכם ממון במובן של חוק יחסי ממון. במקרה כזה, יחולו על הצדדים הסדרי ברירת המחדל הקבועים בחוק.
הפסיקה הישראלית מדגישה את החשיבות של הבנת הצדדים את משמעות ההסכם ותוצאותיו. בית המשפט או בית הדין לא יאשרו הסכם ממון אם לא השתכנעו שהצדדים הבינו את משמעותו.
בהקשר זה, חשוב שכל צד יקבל ייעוץ משפטי עצמאי לפני חתימת ההסכם. ייעוץ משפטי נפרד מבטיח כי כל צד מבין את זכויותיו ואת ההשלכות המשפטיות של ההסכם, ומקטין את הסיכוי לתקיפת ההסכם בעתיד בטענה של חוסר הבנה.
אף שהתנהגות הצדדים אינה יכולה לשנות או לבטל הסכם ממון ללא אישור שיפוטי, היא עשויה להשפיע על פרשנותו במקרים של עמימות או אי-בהירות.
בית המשפט עשוי לבחון את התנהגות הצדדים לאורך זמן כדי לקבוע את כוונתם המשותפת בעת עריכת ההסכם. עם זאת, כאשר לשון ההסכם ברורה וחד-משמעית, בית המשפט יטה לתת לה מעמד בכורה בפרשנות.
השלב הראשון בעריכת הסכם ממון הוא ניסוח ההסכם בכתב. ההסכם צריך להיות ברור, מפורט וממצה, ולהתייחס לכל היבטי הרכוש של בני הזוג, לרבות:
מומלץ שכל צד יקבל ייעוץ משפטי עצמאי לפני חתימת ההסכם. ייעוץ משפטי נפרד מבטיח כי כל צד מבין את זכויותיו ואת ההשלכות המשפטיות של ההסכם, ומקטין את הסיכוי לתקיפת ההסכם בעתיד בטענה של חוסר הבנה או לחץ.
בנוסף, ייעוץ משפטי נפרד מסייע להגן על האינטרסים של כל צד ולהבטיח שההסכם מאוזן והוגן, מה שמגדיל את הסיכוי שבית המשפט יאשר אותו.
לאחר שההסכם נערך בכתב והצדדים קיבלו ייעוץ משפטי, יש להגיש אותו לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי המוסמך. ניתן לאשר את ההסכם לפני הנישואין או לאחריהם.
בהליך האישור, בית המשפט או בית הדין יוודאו כי הצדדים הבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו, וכי הם חתמו עליו מרצונם החופשי, ללא לחץ, כפייה או השפעה בלתי הוגנת.
בית המשפט או בית הדין יבחנו את מידת ההבנה של הצדדים לגבי משמעות ההסכם ותוצאותיו. לשם כך, הם עשויים לשאול שאלות ישירות מהצדדים, לבקש מהם להסביר סעיפים מסוימים בהסכם, או לבדוק אם קיבלו ייעוץ משפטי נפרד.
חשוב שהצדדים יהיו מוכנים לענות על שאלות ולהפגין הבנה של ההסכם והשלכותיו. אם בית המשפט או בית הדין לא משתכנעים שהצדדים מבינים את ההסכם, הם עשויים לסרב לאשר אותו.
חלק בלתי נפרד מהסכם ממון הוא תיעוד מדויק של הנכסים הקיימים של כל צד בעת עריכת ההסכם. תיעוד זה חשוב במיוחד כאשר ההסכם קובע שנכסים מסוימים יישארו בבעלות נפרדת.
מומלץ לצרף להסכם נספח מפורט הכולל רשימה של כל הנכסים, לרבות נדל"ן, חסכונות, תיקי השקעות, זכויות פנסיוניות, תכשיטים, חפצי אמנות, רכבים וכל נכס בעל ערך משמעותי, יחד עם הערכת שווי מקורבת לכל נכס.
הסכם ממון הוא כלי משפטי חשוב המאפשר לבני זוג להסדיר את יחסי הרכוש ביניהם באופן שונה מהסדר ברירת המחדל הקבוע בחוק. עם זאת, כדי שהסכם ממון יהיה תקף ויעמוד במבחן הזמן, יש להקפיד על מספר כללים בסיסיים:
עריכת ההסכם בכתב – הסכם ממון חייב להיערך בכתב, באופן ברור ומפורט, המתייחס לכל היבטי הרכוש של בני הזוג.
קבלת אישור שיפוטי – הסכם ממון אינו תקף ללא אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך.
הבנת משמעות ההסכם – על הצדדים להבין את משמעות ההסכם ותוצאותיו, כתנאי לאישורו על ידי בית המשפט או בית הדין.
שינוי או ביטול באישור בלבד – שינוי או ביטול של הסכם ממון מחייבים הסכם חדש ואישור שיפוטי; התנהגות הצדדים אינה יכולה לשנות או לבטל את ההסכם באופן פורמלי.
ייעוץ משפטי עצמאי – מומלץ שכל צד יקבל ייעוץ משפטי נפרד לפני חתימת ההסכם, כדי להבטיח הבנה מלאה של זכויותיו והשלכות ההסכם.
תיעוד מדויק של נכסים – יש לתעד באופן מדויק את הנכסים הקיימים של כל צד בעת עריכת ההסכם, כדי למנוע מחלוקות עתידיות.
בחינה תקופתית של ההסכם – מומלץ לבחון את ההסכם מעת לעת, במיוחד לאחר שינויים משמעותיים בחיי בני הזוג (כגון לידת ילדים, שינויים בקריירה או ירושות), ולשקול אם יש צורך בעדכון ההסכם.
הסכם ממון שנערך כהלכה ואושר כדין מספק לבני הזוג ודאות משפטית ומקטין את הסיכוי למחלוקות רכושיות בעתיד. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הסכם ממון אינו רק מסמך משפטי, אלא גם ביטוי להסכמות ולהבנות בין בני הזוג בנוגע לניהול ענייניהם הכספיים. ככזה, הוא צריך לשקף את ערכיהם, שאיפותיהם וציפיותיהם המשותפות, ניתן להתעייץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה .
תמ"ש (ירושלים) 160/05- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: שלמה אלבז
כדי להוכיח את מעמדה המיוחד של שפה זו במדינת ישראל הופנה ביהמ"ש לתקנה 54א' לתקנות הירושה, התשנ"ח – 1998, בה קבע המחוקק שמסמך בשפה האנגלית המוגש לרשם לענייני ירושה או לביהמ"ש, פטור מתרגום לעברית או לערבית. ה. מאחר שבהתאם לסעיף 2 (ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, ביהמ"ש לא יוכל לאשר את הסכם הממון מבלי לוודא שהצדדים הבינו את משמעותו ותוצאותיו, הרי ש"מן הראוי להסיר מן הצדדים את מחסום השפה, ולערוך את ההסכם בשפה בה אכן יבינו הצדדים לאשורה את משמעות כל סעיפיו והתוצאות הנובעות מהן" 5. אשר על כן נתבקש ביהמ"ש לאפשר את אישור ההסכם כשהוא מנוסח בשפה האנגלית. 6. ביום 9.1.05 נתבקש ביהמ"ש לקבוע מועד דחוף לדיון משום שהצדדים עמדו להינשא יומיים לאחר מכן. 7. בהחלטתי המנומקת מאותו יום דחיתי את נימוקי המבקשים מהנימוקים הבאים הנראים בעיני שרירים וקיימים גם כיום: א. המבקשים פנו בבקשה לאישור ההסכם לבימ"ש במדינת ישראל ובמקרה שיתעורר צורך בעתיד למימוש ההסכם במדינה דוברת אנגלית, ניתן יהיה להמציא לרשויות בחו"ל, תרגום מאושר של ההסכם לשפה האנגלית. ב. הגשת המסמך בשפה האנגלית מאלצת את ביהמ"ש להקריא בפני הצדדים 14 עמודים, בשפה האנגלית. ג. הצדדים עצמם צרפו להסכם נספח בעברית, אשר בכוונתם לחתום עליו מתחת לחופה, טענה שאינה מתיישבת עם טענת אי הבנת השפה ומוכיחה שגם מבחינת הצדדים יש משמעות לשפה בה נערך המסמך. ד. ההסדר עפ"י תקנה 54 א' לתקנות הירושה הינו חריג המלמד על הכלל. כותב המסמך הלך לבית עולמו ולא ניתן לדרוש הבאת מסמך מקורי בשפה העברית. אדרבא הבאת המסמך בשפה המקורית מסייעת לביהמ"ש להגיע לכוונתו של המנוח ולחקר האמת.
החלטה |13/06/2005 |משפחה – ירושלים
תמ"ש (תל-אביב-יפו) 52202-09-12- עורך דין י.ב.ת. נגד מ.ב.ת.
שמות השופטים: טובה סיון
ע"פ ס' 10 וס' 13 להסכם, הסכם הממון חבק כל סכסוך רכושי או אחר שנבע, נובע או ינבע מקשרם הזוגי של הצדדים, לרבות הסכסוך נשוא תביעה זו, והנה ביום 6.2.12 הגיש התובע תביעה במסגרת תה"ס 9867-02-12 בגדרה עותר הוא הלכה למעשה, לאיין את תוקפו של ההסכם. מעיון בתביעה עולה כי בפיו של התובע אין ולו טענה חוזית אחת בקשר עם הוראות ההסכם או אישורו. התובע לא הציג, לא תיאר ולא הדגים אף לא מתום פרוצדוראלי או מהותי יחדי המצדיק את בטלות ההסכם. עסקינן בלא אחר מאשר במופע דיוני חוזר לכתב תביעה שנמחק בעצת בית המשפט. בגדרו של ההליך המחוק עתר התובע, בגדרה של אותה מערכת עובדות ואותה מצבת ראיות, לאכיפה חלקית של הסכם הגירושין, ובגדרי הליך זה עותר הוא לבטלות ההסכם. בחקירת התובע בפני הרשמת ביום 2.4.12 (בהליך הראשון) העיד התובע כי הוא ערך את הסכם הגירושין וכי תחום ההתמחות שלו הוא מקרקעין. ידוע הוא הכלל השיפוטי המושרש היטב בדיני החוזים הישראליים, לפיו בסוגיה חוזית המתעוררת, מצווה ביהמ"ש לבכר את האינטרס של צד להסכם שאינו מנסחו. סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן (הקודם) וסעיף 4 לכתב התביעה החדש מלמד כי בפי התובע טענה פסאודו חוזית. התובע מצפה להיוושע מהטענה כי הסכם הממון נרקם במגמה להבריח את הרכוש המשותף מפני נושים פוטנציאליים. טענה זו – אף מבלי להידרש למידת נכונותה או אמיתותה – אין בשום פנים לצפות מטריבונאל משפטי כלשהו לעסוק בקרביה. מעבר לעובדה כי מדובר בטענות שלא הוכחו כלל ועיקר והתובע אף לא ביקש להוכיחן, תוך התעלמות מטענותיו שלו עצמו, הרי שזהו בדיוק זן הטענות העובדתיות שעל ביהמ"ש להוקיע, עוד בטרם הידרשותו לסוגיית אמיתותן.
תמ"ש (תל אביב) 21311-02-10- א. ר. נגד נגד . ב.
שמות השופטים: מירה דהן
(ראה סע' 22/23 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת), מוסיפה וטוענת הנתבעת כי עסקינן בהסכם טרום נישואין אשר על מנת ליתן לו תוקף יש לאשרו ועפ"י הוראות הדין. 14. א. הוראות ההסכם על פי לשונן צופות פני נישואין. כבר במבוא להסכם קבעו הצדדים הבסיס לעריכת ההסכם וציינו כי :" הואיל ונ. וא. שניהם יהודים עפ"י ההלכה היהודית. והואיל ונ. וא. , להלן הצדדים, החליטו להינשא זו לזה בהקדם האפשרי. . . ". ב. סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן:"חוק יחסי ממון") קובע: "אישור ואימות 2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה. . . או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. . . וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. 12 (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ג) בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין. ג. נוכח הוראות הדין, גם הסכם ממון בין בני זוג העומדים להנשא והמתייחס ליחסי הממון שביניהם הינו הסכם ממון לכל דבר וענין ויחולו עליו הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973. ראה לענין זה גם: ע"א 640/82 חנן כהן נ' היועמ"ש פד"י לט(1) 673; תמ"ש 43672/02 טייאר נ' טייאר מפי כב' השופט נ. נחמני (לא פורסם). ד. עפ"י ההלכה הפסוקה, בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת הערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם.
תלהמ (נצרת) 21165-05-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רונית גורביץ
אמרתי לה את יכולה להוריד את הסעיף הזה היא אמרה לי "לא" אמרתי לה, אבל למה הסעיף הזה מדאיג אותי" אז היא אמרה לי : "לא זה סעיף סטנדרטי מדובר על דברים עתידיים " אמרתי לה בטוח היא אמרה לי : "מרגע חתימת ההסכם ואילך מדובר על ירושות ומתנות עתידיות, לא על ירושות ומתנות שניתנו" (עמ' 11 ש' 18/25). התובעת גם העידה כי מעולם הנתבע לא אמר לה: "הכסף שאבא שלי הביא הוא רק שלי" הכסף שאני הבאתי לחיים המשותפים הוא רק שלי" (עמ' 14 ש' 30/31). 57. גם הנתבע העיד ביחס לסעיף 5 להסכם הממון : "וxxxענתה מה שענתה, ואמרה שכל מתנה וירושה מתחלקת בין בני הזוג" (עמ' 22 ש' 23). אחר כך ניסה להפחית מהחלטיות החלוקה השוויונית של מתנות וירושה, שעולה מעדותו ואמר כי : "כשיצאנו מהחדר אז הבנתי והיא הבינה שמתנות וירושות לא מחולקות בתוך הסכם בתוך החלוקה שלנו. . . " (ש' 27/29). ואולם, זאת כבר הייתה פרשנות שלו לדברים שנאמרו על ידי עוה"ד xxx ולמידת ההבנה של התובעת. 58. מהאמור עולה כי עדות התובעת באשר לסעיף 5 להסכם הממון, לא הופרכה, והנתבע לא ביקש לזמן את עוה"ד xxx למתן עדות, הגם שהיה במתן עדותה כדי לשפוך אור על כוונות הצדדים. 59. גם אביו של הנתבע בחקירתו, לא ידע להשיב, מדוע למרות שהוא יזם את עריכת הסכם הממון כדי להחריג את הדירה ב xxx, בהתחשב בשוויה "דירה של כ- 5 מיליון שקל" (עמ' 35 ש' 22) וגם אישר כי עבר על ההסכם טרם אישורו (עמ' 51 ש' 3-8 וש' 25) לא דאג לציין בו כי הכספים שהוא נתן במתנה ו"כספי יתום צה"ל" שניתנו בעבר יוחרגו (עמ' 50 ש' 33/34). האב אף הודה בעדותו כי מדובר במתנה ולא בהלוואה :"לפני שxxx התחתן.
פסק דין |28/10/2023 |משפחה – נצרת
ע"א 419-84- שמואל טוכמינץ נגד לורנה כרמל (טוכמינץ)
שמות השופטים: מ בייסקיש לוין,א חלימה
הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק-דין הינו הסכם ממון במובן חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג1973- (להלן "החוק") באשר קובע הסעיף 2(ד') כי: "הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק-דין גירושין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה". על פי סעיף 1 לחוק לא רק הסכם הממון עצמו חייב להיות בכתב, אלא גם כל "שינוי או הסכם כזה, יהיו בכתב". ולדרישת הכתב דוקא, הן להסכם הממון עצמו והן לכל שינוי בו, מתווספת הדרישות הנוספות שבפסקאות (א) ו-(ב) של סעיף 2 הקובעות: 2. (א) הסכום ממון טעון אישור בית המשפט המחוזי . . . או בית המשפט הדתי שלו סמכות השיפוט בעניני נישואין וגירושין על בני הזוג. . . וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. אמנם נישאו בעלי הדין דנן לפני שנכנס החוק לתקפו, אך סעיף 14 קובע שסעיף 3 ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפי תחילת חוק זה, וכבר נפסק בע"א 490/77 כי "משמעות הוראה זו היא שסעיף 2 שהוא בפרק הראשון לחוק חל גם על בני זוג שנישאו לפי תחילת החוק, ולכן על הסכם ממון בין בני זוג כזה, שנעשה לאחר תחילת החוק, חלות הוראות פרק ראשון לחוק, לרבות סעיף זה. (ע"א 690/77, פ"ד ל"ב(2) 621, 623 – 624). הסעיף 1 לחוק מדבר על הסכם ממון שנערך בין בני זוג, ואכן בעת שנערך ההסכם נשוא ענייננו היו בעלי הדין בני זוג; אין הסעיף דורש כי גם בעת עריכת שינוי בהסכם ממון יהיו עדיין באותו סטטוס של בני זוג.
פסק דין |27/02/1985 |בית המשפט העליון
ע"א 640/82-1. חנן כהן נגד היועץ המשפטי לממשלה
שמות השופטים: מ שמגרמ בן פורת,א ברק,ד לוין,א גולדברג
מסקנתי היא -ויהא פירושו של סעיף 2(ג) אשר יהיה – כי לבית המשפט ולבית הדין זכאים המבקשים לפנות רק אחרי שנישאו זה לזה, שכן רק למן הנישואין הם הופכים להיות "בני זוג" במובן החוק. לאור השקולים דלעיל מסכימה אני להשקפתו של פרופ' שאוה (בספרו "הדין האישי בישראל" (מהדורה שניה, עמ' 220): ". . . . חוק יחסי ממון, בהבדל מהלכות השיתוף בנכסים בין בני זוג, אינו חל על בני זוג ידועים בציבור אלא אך ורק על בני זוג הנשואים כדין " (הדגש במקור ). כן ראה ה"ש 135, שם. תמיכת-מה בהלך מחשבתי ניתן למצוא גם בסעיף 14 להצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשכ"ט1969- (עמ' 333) לפיו התכוונו להטיל את האחריות לחובות משק הבית (ואחריות זו בלבד ) גם על ידועים בציבור, אך בסופו של דבר הושמטה הוראה זו מהנוסח של החוק. מכלל ה"הן" בסעיף 14 להצעה שומע אתה "לאו" לגבי כל שאר חלקיו של החוק הנדון. אגב, על חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג1973- בו אנו דנים נמתחה ביקורת נוקבת על ידי השופט י' כהן בע"א 2/77 (פ"ד ל"ג (3) 31,1). בעיקר משום שלפי ההסדר החל על "בני זוג" בהעדר הסכם-ממון (הפרק השני), קמה לבן הזוג הזכות לאיזון משאבים רק עם פקיעת הנישואין. אפילו נתערערו היחסים בין בני הזוג אך לכלל גירושין לא הגיעו, אין בן (או בת)-הזוג יכולה(ה) לתבוע חלק בנכסים, ואילו כאשר מגיע שלב הגירושין, מתקיים ממילא משא ומתן קשה ומיגע השם לא אחת לאל את ההסדר הקיים בחוק. אין איפוא תימה אם פרופ' שאוה מגיע למסקנה, הנראית לי לכאורה נכונה, כי ". . . . מצבה של הידועה בציבור לענין שיתוף נכסים טוב יותר מאשר מצבה של האשה הנשואה על פי חוק יחסי ממון" (שם בעמ' 221).
פסק דין |15/04/1985 |בית המשפט העליון
בע"מ 9316/06- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע ארבל
בנוגע לטענת המבקש כי על ביטול הסכם הממון להיעשות בכתב ולזכות באישורו של בית משפט לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשנ"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון), טוענת המשיבה, כי הסעיף הרלוונטי בחוק יחסי ממון עוסק בשינוי הסכם ממון, ולא בביטולו, כשם שאירע בענייננו, וכי ממילא הלכה פסוקה היא שהסכם מכללא גובר על הסכמה קודמת שקיבלה תוקף של פסק-דין. בנוגע לטענת המשיב כי חוק ההתיישנות אינו חל על המקרה דנן היות שמדובר בפסק דין הצהרתי, גורסת המשיבה, כי הסעיף בפסק דין הגירושין, שמכוחו הועברו מלוא הזכויות למבקש הינו סעיף טעון ביצוע, ואינו סעיף הצהרתי, ומכאן שחוק ההתיישנות חל עליו. באשר לטענת המשיב כי אין תחולה לחוק ההתיישנות הואיל ומדובר בפסק דין הניתן על-ידי בית דין דתי, טוענת המשיבה, כי יש לפרש את החרגת פסיקותיו של בית דין דתי מתחולת החוק, בסעיף 1 לחוק ההתיישנות, כעוסקת אך במקרים שבהם נתונה לבית דין דתי סמכות ייחודית, ולא במקרים שבהם דן בית הדין בתיק שבו קיימת סמכות מקבילה לבית משפט אזרחי, כבתיק דנן. 7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסקי הדין של הערכאות דלמטה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור תינתן אך באותם מקרים המעלים שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים לדיון (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). השאלות שהועלו במקרה דנן אינן מקיימות קריטריון זה. רוב רובן של טענות המבקש, לא זו בלבד שהועלו כבר בפני הערכאות דלמטה ונדונו על ידן, אלא שעניינן קביעות וממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי ערכאות אלו.
החלטה |30/04/2007 |בית המשפט העליון
28507/10 עמ"ש (באר שבע)- א.צ. נגד א.מ.
שמות השופטים: שרה דברת,ס,רחל ברקאי,צילה צפת
סעיף 1 לחוק יחסי ממון מגדיר הסכם ממון: "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן- הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב". סעיף 2 לחוק קובע: " (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה. . . וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור". אין מחלוקת בין הצדדים שלא מדובר בהסכם ממון, שכן ההסכם לא אושר כנדרש בחוק ואין מקום להרבות במילים בנושא זה. נבחן, איפוא, את זכויותיה של המשיבה בדירה נשוא ההסכם. בחינת ההסכם מעלה מספר מסקנות: המדובר בהסכם בין בני זוג להסדרת זכויות הדדיות בנכסיהם, ובעיקר הסדרת הזכויות בדירת המנוח, הדירה נשוא הערעור. ההסכם צופה פני עתיד ומסדיר את מערכת היחסים בקשר לדירה לעת פירוד בין בני הזוג או מות המנוח. 6. השאלה העומדת למבחן היא האם על פי סעיף 5 (א)(3) לחוק יחסי ממון יש תוקף להסכם, אף כי לא אושר כהסכם ממון, באופן המחריג את הדירה מהסדר איזון המשאבים וגובר גם על הוראות חוק הירושה. בית משפט קמא בהתייחסו לסעיף 1 להסכם קבע, כי מבלי להתייחס לשאלת תוקפו של ההסכם, הרי שאין בהוראותיו ". . . כדי להוציא את הזכויות בדירה מהמנוח עצמו ובהמשך, עם מותו, מכלל עזבונו של המנוח" (ס' 5. ב. לפסה"ד, ע' 4). בהתיחס לסעיף 3 להסכם קבע בית משפט כי אין מדובר בקביעה שבאה במסגרת צוואה, וכי "ההוראה האמורה מכוונת לעת פקיעת הנישואין על דרך מותו של המנוח. כיון שכך, הרי שיש לראות הוראה זו בגדר הסכם ממון וככזה הוא טעון אישור כפי הוראת סעיף 2 לחוק האמור" (ס' ג' לפסה"ד, ע' 5). בסופו של יום, קבע בית המשפט כי אין מדובר בהסכם ממון שאושר כדין, וכי אין בהסכם זה כדי לשלול זכותה של המשיבה ".
פסק דין |10/09/2011 |מחוזי – באר שבע
תמ"ש (נצרת) 41271-10-11- א.א.ע. נגד א.א.ר. ואח
שמות השופטים: אסף זגורי
אך האם בכך שההסכם לא אושר יש משום להביא לבטלותו התשובה מורכבת. 46. נקודת המוצא הנורמטיבית לבחינת תוקפו של הסכם ממון היא זו שבסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן : "החוק") הקובע כדלהלן: "אישור ואימות 2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה. . . או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. . . וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. . . ". 47. החוק אומר, ולא בכדי, כי הסכם ממון טעון אישור בית המשפט. מדובר בדרישה פורמליסטית שהוסברה בעבר ממערכת היחסים המיוחדת שבין בני זוג נשואים מחד גיסא והמעובדה שהסכם ממון עשוי להחליף הסדר סטטוטורי – הוא הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון. בשל כך, נקבע בעבר, כי בהיעדר אישור שיפוטי להסכם ממון, הרי שאין לו תוקף (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 428; ע"א 490/77 נציה נ' נציה, פ"ד לב(2) 621, 624). 48. ביחס להסכם ממון שנחתם בין צדדים אך לא זכה לאישור שיפוטי בהתאם להוראות החוק רווחות שתי גישות מרכזיות בפסיקה, כאשר כל גישה או השקפה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ; יש הסוברים, כי אישור המוענק על ידי בית משפט להסכם ממון מהווה תנאי לתקפותו, ויש הרואים באישור זה רובד נוסף להסכם שערכו בני הזוג, אשר לפיו, גם הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט, עשוי להיחשב להסכם תקף על פי דיני החוזים (לסקירה ממצה של הגישות בעניין, ראובע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית (11/6/2006); ניסים שלם,יחסי ממון ורכוש – הלכה ומעשה 153-173 (2001)).
פסק דין |29/10/2012 |משפחה – נצרת
תה"ס (תל אביב) 64455-11-16- א.ג נגד י.ג
שמות השופטים: שפרה גליק
ההסכם נשוא התביעה (להלן: "ההסכם") הינו הסכם ממון, לא רק משום כותרתו, אלא משום היותו צופה פני עתיד, והיותו הסכם יחסי הממון בין הצדדים : ואכן בסעיף 2 להסכם נכתב כך : "תוקפו של הסכם הסכם זה יכנס לתוקף עם אישורו בבית המשפט לענייני משפחה, ומוסכם כי תהא אשר תהא מערכת היחסים בין בני הזוג בעתיד, לרבות אם יחזרו להתגורר יחד או יתגרשו, לא יהיה בכך כדי לשנות את הוראותיו של הסכם זה, אלא אם הוסכם על ידם אחרת באמצעות הסכם ממון אשר יאושר כדין בבית המשפט לענייני משפחה". במובן זה אפוא, אין מקום לטענת התובעת, כי הצדדים לא התגרשו, או כי ההסכם לא בוצע. הצדדים במפורש צפו אפשרות, כי ימשיכו להתגורר יחד. 33. יתירה מזאת : הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 קובעות כי השינוי של הסכם ממון יהיה בכתב : "1. הסכם בין בני זוג, המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון) ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. 2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור". כלומר : ביטולו של הסכם ממון – חייב להיות בכתב. כך קבעו הצדדים וכך קובע החוק. היינו, בניסוחו היפה של חברי כבוד השופט יהורם שקד , התובעת לא התגברה על המשוכה הראשונה של הוכחת החובה המושגית – היינו הוראות סעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג. ראה : תמ"ש (ת"א) 29882/09 ר. ג. נ' י. ג. ( 08.09.2011 ) (פורסם במאגר "נבו"). 9 34. הפסיקה התייחסה אל דרישת הכתב שבסעיף 1 לחוק יחסי ממון כדרישה מהותית ולא רק צורנית, ראה בעניין זה ע"א 419/84 שמואל טוכמינץ נ' לורנה כרמל טוכמינץ פ"ד ל"ט (1) 287 ; ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור פ"ד מ"ב (2) 499.
פסק דין |02/12/2017 |משפחה – תל אביב
תה"ס (צפת) 3944-11-14- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: אביבית נחמיאס
14 בחינת התשתית הראייתית שהוצגה בפני מעלה, כי שני הצדדים להסכם זנחו אותו בהתנהגותם וזאת באופן מודע, וכי ההסכם בוטל ע"י הצדדים: 71. ראשית מן הראוי להדגיש כי בני הזוג נישאו בשנת 1966, ולפיכך לא חל בעניינם חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג, 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") הקובע כי שינוי של הסכם ממון יהיה בכתב. 72. אציין כי עד לאחרונה, הפסיקה היתה חלוקה בשאלה האם נדרש אישור שיפוטי לשם ביטול הסכם ממון שאושר בהתאם לחוק יחסי ממון (ר' סקירת הפסיקה מפי כב' השופטת שפרה גליק בתה"ס (ת"א) 64455-11-16 א. ג נ' י. ג ( 3.12.17 ), כן ר' הפסיקה שהובאה בתמ"ש (ת"א -יפו) 17458-10-13 פלוני נ' פלונים ( 11.08.14 ) והדברים שנפסקו בתמ"ש 37302-02-10 א' נ' ג' ( 03.05.12 ), לפיהם "המדיניות המשפטית הראויה היא להעניק וודאות להסכם הממון כך שיהיה ברור ששינוי צריך להיעשות בכתב ובאישור בית המשפט. אם בית המשפט ייתן יד לשינוי הסכם ממון בהתנהגות, יביא הדבר לחוסר ודאות מוחלט, באשר כל צד יוכל לתקוף את הסכם הממון ולטעון כי הוא שונה בהתנהגות ובכך תסוכל מטרת הסכם הממון שנועד להבטיח יציבות, ביטחון וודאות לשני הצדדים, אודות אופי המשטר הרכושי שחל עליהם. 73. מנגד נפסק כי "גם כאשר עסקינן בהסכם ממון/גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין לא ניתן לקבוע שלא ניתן בשום פנים ואופן לבטלו בהתנהגות הצדדים לו. . . אך זאת יש לזכור – שינוי או ביטול של הסכם בדרך התנהגות צריך שיושתת על בסיס ראייתי מוצדק ויתגבש בדפוס התנהגות מתמשך ועקבי של שני הצדדים. . . . פשיטא, כי הנטל להוכיח שהסכם הממון בוטל בהתנהגות הצדדים לו מונח על כתפי הטוען לביטולו" (תמ"ש (ק"ג) 713-10-14 פלונית נ' אלמונית ( 04.11.2017 )).
פסק דין |26/12/2018 |משפחה – צפת
ע"מ (חיפה) 306/06- פלונית נגד אלמונית
שמות השופטים: ש שט [אבד] י כהן י וילנר
ההסכם שערכו המשיבה והמנוח מסדיר את היחסים הרכושיים ביניהם במטרה צופה פני עתיד לעת פירוד או מוות ולפיכך, מבחינה מהותית-תוכנית עסקינן בהסכם ממון. יפים לעניין זה דבריה של המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' בן-פורת בע"א 169/83 שי נ' שי, פ"ד לט(3) 776, בעמ' 783: "סיכומה של השקפתי הוא שהמבחן אם הסכם פלוני בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בעניני ממון לעת מוות או גירושין, בפנינו "הסכם ממון" יהיו מימדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני-אדם – לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קנין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות – בפנינו הסכם רגיל שדינים אלה (לפי הנושא) חלים עליו". ראו גם נ' שלם יחסי ממון ורכוש – הלכה למעשה (תשס"ב), בעמ' 135-139. אולם חוק יחסי ממון, קבע מפורשות כי "הסכם ממון" שהחוק חל עליו, יהיה רק זה שאושר על ידי בית המשפט: "ישור ואימות 2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". ההלכה היא, שחוק יחסי ממון, אינו חל על ידועים בציבור (ראו למשל ע"א 640/82 כהן ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לט(1) 673; רע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' מיכאל זמר ואח', תק-על 2003(2) 3132; נ' שלם יחסי ממון ורכוש – הלכה למעשה (תשס"ב), בעמ' 133).
פסק דין |12/06/2007 |מחוזי – חיפה
תה"ס (פתח תקווה) 50939-06-12- תובעת נגד נתבע
שמות השופטים: בנימין יזרעאלי
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע כי הסכם ממון ייעשה בכתב (סעיף 1), וכי הוא טעון אישור ערכאה שיפוטית (סעיף 2 לחוק). דרישת המחוקק להתערבותה של ערכאה שיפוטית ואישורה נובע מההכרה במורכבות וייחודיות היחסים בין בעל לאשה, ומהצורך בבירור כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי וללא לחץ וכי שני הצדדים הבינו במה מדובר ומהן תוצאות ההסכם עליו חותמים (ע"א 1629/11 מאיר יצחקי נ' סמדר וכטר (נבו, 4.11.12 ); 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 430-431 (1982)). מכאן, שלהסכם ממון שאושר על-ידי ביהמ"ש יש מעמד מיוחד (ר' למשל פס"ד של כב' השופט שנלר בע"מ (ת"א) 1242/04 פלונית נ' פלוני ). 38. לא זו אף זו, נראה כי מעמדו של הסכם גירושין המסדיר את יחסי הממון בין הצדדים, שנחתם לאחר שנערכו דיונים רבים בפני ביהמ"ש בסופן נחתם הסכם – מיוחד אף יותר. במקרים אלו ביהמ"ש דן בטענות הצדדים ולעיתים אף מסייע להם לגבש הסכמות ראויות, ובעת חתימה על הסכם שכזה נוצרת ציפייה לפיה ההסכם מסיים את הסכסוך בין הצדדים וכן נוצרת ודאות כי לאחר החתימה על ההסכם יסתיים הדיון ולא יועלו טענות נוספות. 7 39. לפיכך, נקבע בפסיקה כי על מנת שלא לרוקן מתוכן את הוראות חוק יחסי ממון ובכדי שלא לפגוע בעקרון סופיות הדיון, לא בקלות ימהר בית המשפט לבטל הסכם ממון שנחתם על-ידי הצדדים ואושר על-ידי בית המשפט. בית המשפט יעשה שימוש זהיר בסמכותו ויורה על ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין רק כאשר מתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את המסקנה כי דינו של ההסכם להתבטל (ר' ע"א 11750/05 יעל שמר נ' בנק הפועלים בע"מ ; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נ(1) 577, 585-586 (2001); ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ"ד נא(1) 577 )).
פסק דין |27/01/2015 |משפחה – פתח תקווה
תמ"ש (ירושלים) 5241-05- נגד . ת.כ. נגד כ.ד.
שמות השופטים: מנחם הכהן
סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 מגדיר לנו הסכם ממון מהו: "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם ". כתנאי לתוקפו של הסכם ממון, העמיד המחוקק דרישות צורניות, שהינן למעשה מהותיות, לפיהן נדרש, כי ההסכם (לרבות שינויו ) יהיה בכתב (סעיף 1 סיפא); ויאושר על ידי בית המשפט או בית דין דתי, וזאת רק לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו (סעיפים 2 (א) ו- (ב) לחוק). הרציונאל המונח בבסיס העמדת המחוקק תנאים מקדמיים אלה, לתוקפו של הסכם ממון, נעוץ ביחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואשה, ונועדו להבטיח, כי מערכת היחסים העדינה והמורכבת בין בעל לאישה לא תגרור אחריה יתרון בלתי הוגן , או ניצול לרעה (ראה לעניין זה: ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו (3), 421; א. רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל, בין קודש לחול, 364). 21. בענייינינו טוען הנתבע, כי ההסכם האמור אינו הסכם ממון כמשמעותו בסעיף 1 לחוק אלא בגדר הסכם אחר בכתב, אשר נועד להוציא נכס מסוים מכלל נכסי בני הזוג אותם יש לאזן כאמור בסעיף 5(א)(3). מכאן, שעלי להכריע בשלב ראשון האם ההסכם שבפני הינו הסכם ממון כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, וככזה דורש את אישורו של בית המשפט, או שמא הסכם אחר שנעשה בהתאם להוראת סעיף 5(א)(3) לחוק, וככזה אין צורך באישור בית המשפט כתנאי לתוקפו. 22. בע"א 169/83, שי (שרעבי) נ' שי (שרעבי) , ל"ט (3) 776, ערכה כבוד השופטת מ' בן-פורת הבחנה בין הסכם ממון ובין הסכם רגיל או הענקת מתנה, או עסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי וקבעה, כי: ".
פסק דין |29/04/2007 |משפחה – ירושלים
עמ"ש (מרכז) 40874-09-23- י. כ. נגד ' י. כ. א
שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין
התביעה הרכושית 30. לעניין התביעה הרכושית אנו סבורים כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. ונרחיב. הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן – חוק יחסי ממון) קובעות את יחודו ומרכזיותו של הסכם הממון. הפרק הפותח בחוק מוקדש לדרכי עריכתו של הסכם זה ובכלל זה חיוב הכתב הקשיח העומד בבסיס עריכתו. ודוק – דרישת הכתב לעניין הסכם ממון לא התרככה בפסיקה (בניגוד לדרישת הכתב בעיסקת מכר מקרקעין או מתנה, והיא נחשבת כדרישה מהותית, וראו כדוגמה – תה"ס 64455-11-16 א. ג נ' י. ג. (2017)), כך גם בכל הנוגע לצורך באישורו על ידי ערכאה או גוף המוסמכים. רק בהעדרו של הסכם ממון בין בני זוג יכנסו לתוקפן הוראות איזון המשאבים שיצר המחוקק בחוק יחסי ממון, אשר מפורטות אך ורק בפרק השני בחוק, שבא לאחר הפרק הפותח שעניינו הסכם הממון. כבר מסדר הפרקים בחוק, אתה למד על חשיבותו והעדפתו של הסכם הממון ככלי לקביעת אופן חלוקת ממון בין בני זוג. התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר ובמקרים נדירים. 31. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. יתרה מזו, במקרה שלפנינו, הצדדים עצמם הסכימו בסע' 11 (ה) להסכם הממון ובאופן מפורש כי – "כל שינוי של הסכם זה, כולו או מקצתו, ייעשה אך ורק בהסכמה הדדית בכתב ובאישור הערכאה המוסמכת, בית משפט" אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שונה בכתב, ובוודאי שהשינוי לא הובא לאישורה של ערכאה מוסמכת. מששינוי הסכם ממון נדרש באישור של ערכאה מוסמכת, הרי שביטול הסכם ממון בכללותו, ייעשה במקרים נדירים עוד יותר.
פסק דין |11/05/2024 |מחוזי – מרכז
תלהמ (פתח תקווה) 64204-09-19- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: אפרת ונקרט
אין מחלוקת כי ביום 31.1.2018 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז הקובע כי הצדדים בעלים במשותף בחלקה x בשטח של xxx וכי ההכרעה אשר לאופן יחס החלוקה הפנימית בין הצדדים בשטח זה הינה בסמכותו של בית משפט זה. 72. בהתאם לסעיפים 1 ו- 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 ("חוק יחסי ממון") הסכם המסדיר יחסי ממון בין בני זוג לרבות שינויו טעונים אישור בית המשפט המוסמך: 1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. 2. (א(הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. 73. עם זאת, חוק יחסי ממון שותק ואינו קובע כי ביטולו של הסכם ממון מחויב באישור בית המשפט, כך בניגוד לאישורו או שינויו. מכך שעל פי לשון החוק, ביטול הסכם (להבדל ממתן תוקף להסכם או לשינוי), אינו טעון אישור בימ"ש. בנוסף, הפסיקה הכירה זה מכבר באפשרות לבטל הסכם, לרבות הסכם גירושין, מכללא וע"י התנהגות. לעניין זה ראו דברי כב' השופט ג'יוסי בתמ"ש ר. ח. נ' י. ע. ח (נצ') 43431-11-11 : "חוק יחסי ממון קובע בסעיף 2(א), כי ההסכם ושינויו הם אלה שטעונים אישור ביהמ"ש. באף מקום לא נאמר, כי ביטולו של ההסכם טעון אישור של ביהמ"ש. האישור של ביהמ"ש להסכם או לשינויו נדרש כדי להבטיח, כי בני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית וכי הבינו את משמעותו ואת תוצאותיו. ממילא, כאשר הצדדים מבטלים הסכם זה, הם חוזרים לנקודה בה נמצאו גם לפני עריכת ההסכם ובמקרה זה חלות עליהם הוראות חוק יחסי ממון, כפי שהן חלות על בני זוג אחרים שלא כרתו הסכם ממון.
פסק דין |02/01/2024 |משפחה – פתח תקווה
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 1. הסכם ממון
1. הסכם בין בני-זוג המסדיר יחסי-ממון שביניהם (להלן – הסכם- ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973
סעיף: 2. דרכי האישור
2. אישור ההסכם ייעשה בלשכת השופט במעמד שני בני הזוג; לפני האישור יסביר בית המשפט לבני הזוג, בשפה פשוטה וברורה, את משמעות ההסכם, ויברר אם בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חפשית.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 2. אישור ואימות
2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ג) בהסכם-ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין. (ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. (ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם-ממון שאושר לפי סעיף זה; בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 3. תחולת ההסדר
3. (א) לא עשו בני הזוג הסכם-ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם-ממון בעל-תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2. (ב) בני-זוג שלא ביקשו אימות של הסכם-ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).
תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973
סעיף: 3. ציון האישור
3. בית המשפט יציין על כל עותק של ההסכם את דבר האישור וכן את העובדה כי ניתנו לצדדים ההסברים הנאותים וכי לדעת בית המשפט נעשה ההסכם בהסכמה חפשית; עותק אחד של ההסכם יימסר לכל אחד מבני הזוג.
תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973
סעיף: 1. בקשת אישור
1. בני זוג שברצונם לאשר הסכם ממון בבית המשפט יגישו בקשה על כך לבית המשפט המחוזי שבמחוז סמכותו מקום מושבו של אחד מבני הזוג; לבקשה יצורף ההסכם בשלושה עותקים.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 15. משפט בינלאומי פרטי
15. על יחסי הממון בין בני-זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 13. החוק ובתי הדין
13. (א) חוק זה אינו בא לשנות מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים. (ב) בענין שחוק זה דן בו ינהג גם בית-דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 12. אישור לפעולה טעונת הסכמה
12. היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם-ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן-זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא היתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 16. תיקון חוק הירושה
16. בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 – (1) בסעיף 11(ב), אחרי "בבעלות משותפת של שניהם" יבוא "או שהגיע במות אחד מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם"; (2) בסעיף 11(ג), במקום "הוראה זו אינה באה לפגוע" יבוא "הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע"; (3) בסעיף 104(א)(4), בסופו יבוא "והמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק".
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 11. אמצעים לשמירת זכויות
11. עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם-ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה: (1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה; (2) לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג; (3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 6. מימון הזכות לאיזון
6. (א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים. (ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה-כסף. (ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים. (ד) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או בית-הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר – (1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג; (2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תיפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר; (3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג; (4) פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.
תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973
סעיף: 4. שינוי בהסכם
4. הוראות תקנות 1 עד 3 יחולו, בשינויים המחוייבים, על כל שינוי בהסכם.
כל הזכויות שמורות ©
