כל הזכויות שמורות ©
הליכי הסדר חובות דורשים מומחיות משפטית וסטנדרטים מקצועיים גבוהים. מאמר זה סוקר את החובות המשפטיות המוטלות על עורכי דין בהליכים אלה לפי פסיקת בתי המשפט.
עורך דין המטפל בהליכי הסדר חובות נדרש לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים במיוחד. על פי הפסיקה העדכנית של בתי המשפט, מוטלות על עורך הדין חובות נאמנות ומסירות מוגברות הנובעות מהאופי המיוחד של הליכים אלה, בהם הלקוח נמצא במצוקה כלכלית משמעותית.
חשוב להכיר את הדרישות המשפטיות המחייבות עורכי דין בתחום זה, הן לצורך מתן שירות מקצועי מיטבי והן למניעת תביעות רשלנות מקצועית.
חובותיו של עורך דין בהליכי הסדר חובות מעוגנות במספר מקורות חוקיים ומשפטיים:
בהתאם לקביעה בפסק הדין בדמ (באר שבע) 27/11- לשכת עורכי הדין מחוז דרום נ' עו״ד עמית שטרן (ניתן ביום 15.11.2013):
"סעיף 2 לכללים קובע את חובות עורך-הדין כדלהלן: 'עורך-דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט'… סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, קובע אף הוא את חובתו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי בית המשפט ולפיו: 'במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט'"
בפסק הדין תא (מרכז) 59886-12-14 – דר סנפורד אשר הרמן נ' עורך דין אריה וייס (ניתן ביום 24.06.2019), נקבע באופן ברור:
"חובותיו של הנתבע, עורך דין, כלפי התובע, מרשו, מעוגנות הן בדין: בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ובכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, והן בהסכם ההתקשרות ביניהם, אשר כולל בהכרח את החובות החלות על עורך הדין מכוח הוראות הדין. חובות אלה הוגדרו בדין כחובות נאמנות ומסירות."
בהליכי הסדר חובות, חובת הנאמנות מחייבת את עורך הדין להעמיד את טובת הלקוח בראש סדר העדיפויות, תוך הימנעות מכל ניגוד עניינים אפשרי.
בתי המשפט התייחסו גם לשאלה מתי טעות של עורך דין עולה כדי רשלנות מקצועית. בפסק הדין תאמ (קריות) 41391-07-12 – עמית גורמן נ' טופז אומנות המטבח בע"מ ואח' (ניתן ביום 28.01.2013), נקבע:
"לא אחת נקבע, כי לא כל טעות של עורך דין – או כל בעל מקצוע אחר – מהווה התרשלות. טעות בהתנהלותו של עורך דין, מקום בו הופעל שיקול דעת, אינה עולה באופן אוטומטי לכדי רשלנות מקצועית. אחריותו של עורך הדין היא לפעול במיומנות ובזהירות כלפי לקוחו, כאשר לא מדובר באחריות אבסולוטית"
עורך דין העוסק בהסדרי חובות נדרש לפעול במיומנות וזהירות גבוהה, אך בית המשפט מכיר בכך שיש מקום לשיקול דעת מקצועי.
בהליכי הסדר חובות, בתי המשפט מטילים חובות מוגברות על עורכי דין, בין השאר בשל מצבו הפגיע של הלקוח. כפי שנקבע בפסק הדין תא (מרכז) 59886-12-14 – דר סנפורד אשר הרמן נ' עורך דין אריה וייס:
"תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג… מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין"
ההלכה הפסוקה מדגישה את חשיבות התיעוד והשקיפות בהליכי הסדר חובות:
חובת תיעוד מקיפה:
מתן קבלות וחשבוניות:
שמירת מסמכים ואסמכתאות:
בתי המשפט מדגישים את חובתו של עורך הדין לשמור על קשר רציף עם הלקוח:
עדכון שוטף:
דיווח על התפתחויות מהותיות:
הסבר על משמעויות משפטיות:
בירור מצב החובות:
הסבר על אפשרויות משפטיות:
קביעת אסטרטגיה:
מיפוי נושים:
גיבוש הצעת הסדר:
תיאום עם הממונה על חדלות פירעון:
הגשת בקשות מתאימות:
ייצוג מול נושים:
ליווי עד להשלמת ההסדר:
עורך דין העוסק בהסדרי חובות נדרש לרמת מקצועיות גבוהה ולעמידה בסטנדרטים מחמירים של נאמנות ומסירות. פסיקת בתי המשפט מדגישה את חשיבות התיעוד המלא, השקיפות מול הלקוח ובית המשפט, והפעלת שיקול דעת מקצועי זהיר.
אמנם לא כל טעות מקצועית תיחשב כהתרשלות, אך על עורך הדין לפעול במיומנות ובזהירות מרבית לטובת לקוחו, תוך הבנה כי מדובר בהליך משמעותי בעל השפעה מכרעת על חייו הכלכליים של הלקוח.
הקפדה על הכללים וההלכות שנסקרו במאמר זה תסייע לעורכי דין להעניק שירות מקצועי ראוי, תוך הימנעות מתביעות רשלנות מקצועית והגנה על זכויות לקוחותיהם באופן מיטבי.
עורך דין נדרש לפעול בנאמנות, במסירות ובזהירות מקצועית גבוהה, תוך שמירה על טובת הלקוח והקפדה על חובות תיעוד, דיווח ושקיפות.
לא. לפי פסיקת בתי המשפט, טעות בשיקול דעת אינה בהכרח עולה כדי רשלנות מקצועית, כל עוד הופעל שיקול דעת סביר ומקצועי.
בשל מצבו הפגיע של הלקוח והשלכות ההליך על עתידו הכלכלי, בתי המשפט מטילים חובות מוגברות על עורכי דין בהליכים אלה.עם עורך דין חדלות פרעון בפתח תקווה מומחה בתחום
בש"א (ראשון-לציון) 5394/02- ח. מיתר לבניין בע"מ נגד יעקובוב יעקב ואחר
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
1. כללי במסגרת תביעה שהגישו 39 מכלל רוכשי יחידות בפרויקט מגורים בפתח תקוה, כנגד הרשויות, הקבלן, האדריכל, המפקח, הבנקים המעורבים ואחרים שענינן ליקויי בניה, הפרת הסכמים, התרשלות ועוד, הוגשה הבקשה שבפני על ידי הנתבעת 5, שהינה החברה הקבלנית שבצעה את הקמת הפרויקט. עניינה של הבקשה הינו חיוב המשיבים, הרוכשים ליתן פרטים נוספים. 2. ההלכה נושא הפרטים הנוספים מוסדר בתקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"). התקנה קובעת: " בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו. " ההלכה קובעת כי מטרת מתן פרטים נוספים הינה לפשט את הדיון, לצמצם את הפלוגתאות ולמנוע התמשכות ההליכים. ראה השופט גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי: "הדרך הראויה היא, אם כן, להגיש כתבי טענות מפורטים, באופן שהשאלות השנויות במחלוקת תתגבשנה בצורה מדויקת יותר. . . . אלא ובעיקר, לדרוש פרטים נוספים שכן אלה לא נועדו רק לעודד את הטיעון היאה, אלא, ובעיקר, לגרום ליעילות הדיון ולחיסכון בזמנם של בית המשפט והצדדים". 3. הפרת חובות חקוקות המבקשת עתרה לחייב את המשיבים במתן פרטים בקשר עם הפרת חובות חקוקות כפי שיוחסו לה בכתבי התביעה (ראה סעיף 22), תשובת המשיבים לעניין זה היתה כי המדובר ב: "כל החובות הכלליות הקיימות על פי דין לרבות התקנים הקיימים, ההסכמים שנחתמו בקשר לפרוייקט והנהלים שהוצא בקשר לפרוייקט". עוד נאמר בתשובת המשיבים כי באשר לשיטות ונהלי העבודה אזי המדובר באי קיום שיטות ונהלי עבודה המקובלים בענף הבנייה ואי הקפדה על הוראות כל דין וכדומה.
החלטה |
04/08/2003 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
תא"מ (עכו) 18571-10-17- סאמי ושאחי נגד הימת אדגים ניס
שמות השופטים: ראמי נאסר
לפני סיום ראיתי לציין, כי אין חולק שעורך דין חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי לקוחו בקשר עם הטיפול המשפטי, וחובתו זו כוללת דרישה לסטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינו לבין הלקוחות. יחד עם זאת, שאלת רשלנותו של עורך דין, בפרט כאשר מדובר בייצוג בהליכים משפטיים, הינה שאלה מורכבת, אשר התשובה לה אינה תמיד חד משמעית. לא אחת נקבע, כי לא כל טעות של עורך דין – או כל בעל מקצוע אחר – מהוה התרשלות. טעות בהתנהלותו של עורך דין, מקום בו הופעל שיקול דעת, אינה עולה באופן אוטומטי לכדי רשלנות מקצועית. אחריותו של עורך הדין היא לפעול במיומנות ובזהירות כלפי לקוחו, כאשר לא מדובר באחריות אבסולוטית, ולא כל טעות מהווה מעשה רשלנות, ובלבד שהופעל שיקול דעת סביר (ראו: תא"מ (נת') 33672-04-12 אנה אנטיפין נ' דוד עמיחי ( 03.02.2014 ) והאסמכתאות המצוטטות שם). סוף דבר 27. סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה במלואה.
פסק דין |
14/06/2018 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
ת"א (מרכז) 59886-12-14- ד"ר סנפורד אשר הרמן נגד עורך דין אריה וייס
שמות השופטים: אורן שוורץ
כך, עורך דין חב כלפי מרשו חובות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 והדין הכללי. "עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות . חובת זהירות זו חלה על עורך הדין בכל שלבי הקשר מול הלקוח. ודוק: עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא . בהינתן שעו"ד וייס התמנה לייצג את התובעים בכל עניין שקשור בעסקת המכר, אני קובע כי מוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. 45. התובעים תושבי חוץ, אינם דוברי השפה העברית, אינם מבינים ואינם מכירים את הדין, הנוהל והנוהג באשר לעסקאות במדינת ישראל. בנסיבות אלה, שמו התובעים את מבטחם בעו"ד וייס על מנת שיטפל בעניינם בנאמנות ובמסירות. תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג. יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 53/52 (פורסם בנבו, 16.09.2014 ): 26 "52. מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין (ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו, פסקה 85 ( 14.2.2011 )). דומה כי את מיהות הלקוח ניתן להעריך בהקשר הנדון על פי כישוריו, ידיעותיו ומומחיותו.
פסק דין |
23/06/2019 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 2 |
עמודים – 47
בדמ (באר שבע) 27/11- לשכת עורכי הדין מחוז דרום נגד ' עו״ד עמית שטרן,
שמות השופטים: דן מלכיאלי,עו״ד אב בית דין,מנחם בן טובים,עו״ד חבר בית דין,נורה גוטליב,עו״ד חברת בית דין
הלקוח זכאי לקבל אישור כמה שילם לעוה"ד כדי שלא יהיה חשוף לוויכוחים כמה ומתי שולם, האם הכספים שולמו כשכ"ט ארעבור הוצאות וכד', אין אנו מתקשים לקבוע כי הימנעות ממתן חשבוניות וקבלות פוגעת בכבוד המקצוע ומהוה התנהגות שאינה חוֹלמת. הוצאת קבלות וחשבוניות חינה התנהגות בסיסית שעל כל נותן שירות להקפיד עליﬣ, ועל אחת כמה וכמה עו"ד הבקיא בחובות החוקיות החלות עליו. מי שאינו מקיים חובות בסיסיות אלו, ראוי שיורשע בעבירת משמעת. אנחנו מאמינים למתלונן. הימנעות הנאשם מלהגיב על הקובלנה ומלהעיד פועלת אף היא כנגדו. אמונה פירושה אמת ויושר, ומסירות פירושה חריצות ושקידה, דבקות ואדיקות, כשאינטרס הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין. (כך נקבע כבר ב-על"ע 7/73, עורך דין פלוני נ׳ הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, תל אביב יפו, פד כה (1) 679). הנאשם פעל לפגוע באמונה הזאת, באמינות המקצוע. התנהגות הנאשם והימנעותו מלסיים את הטיפול בעסקה מעידים עלזלזולו בערכים האלה. חובת הנאמנות ללקוח חובת הנאמנות, המוטלת על עורך דין ביחסיו עם לקוחותיו ושחינה מאושיות מקצוע עריכת הדין, מעוגנת היטב בחקיקה ובפסיקה. סעיף 2 לכללים קובע את חובות עורך-הדין כדלהלן: "עורך-דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד .14 לבית המשפט".-5. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, קובע אף הוא את חובתו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי בית המשפט ולפיו: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט" (בז""מ 125/97 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ׳ פלוני (תל-אביב-יפו), (13/09/2001 .15 סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין קובע מהן עבירות המשמעת ובכלל זה: " .
גזר דין |
14/11/2013 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – באר שבע
בג"צ 38379-12-24- פלונית נגד ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים
שמות השופטים: דוד מינץ,יוסף אלרון,גילה כנפי שטייניץ
החובה כלפי הלקוח מעוגנת בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"; וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) אשר מורה כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בהגישו כתב טענות בדוי, עורך הדין חוטא לחובתו לייצג את לקוחו במסירות, הוא פוגם באמונו, ואף שולל ממנו את ההזדמנות לשטוח טענותיו על בסיס טיעון משפטי שריר וקיים. כבר לפני שנות דור, ועוד בטרם עוגנה חובה זו בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, עמד בית משפט זה בהרחבה על חשיבותה: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך-הדין היא, איפוא, לשרת את לקוחו בנאמנות ומסירות. הנאמנות ללקוח היא הדיברה הראשונה מן הדיברות שניתנו לעורכי הדין [. . . ] נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956). עוד לעניין זה, ראו: על"ע 9013/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד יורם, פסקה יא ( 3.9.2006 ); ע"א 3640/22 עו"ד כהן נ' בוכמן, פסקאות 39/38 ( 1.9.2024 )). 17. חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח היא אמנם 'הדיבר הראשון', אך כאמור, אין היא חובה יחידה.
פסק דין |
22/02/2025 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 4 |
עמודים – 18
ת"א (בת ים) 44810-09-19- דוד שטרן נגד אביטל אופק
שמות השופטים: רונית אופיר
כפי שנפסק לא אחת, על מנת לקבוע אם מזיק חב בנזיקין על פי עוולת הרשלנות, יש לבחון שלושה יסודות מצטברים: האחד, קיומה של חובת זהירות – האם קיימת למזיק חובת זהירות כלפי הניזוק; השני, קיומה של התרשלות – האם המזיק הפר חובת זהירות זו; השלישי, קיומו של קשר סיבתי – האם הפרת החובה היא שהביאה לנזק. ה.1. קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית 29. אין מחלוקת כי הנתבע ייצג את התובע במסגרת הסכם המכר ובהתאם חב כלפיו בחובת זהירות מושגית וקונקרטית. טענת הנתבע כי התובע יוצג על ידי עורך דין אחר בשם עו"ד מאיר כהן לא נתמכה בראיה כלשהי או תכתובת ממנה ניתן ללמוד אודות אמתותה. מכל מקום, הנתבע הודה בסיכומיו כי "אין מחלוקת כי הנתבע שימש כעו"ד של התובע וככזה חלה עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הלקוח שלו" (סעיף 41 לסיכומי הנתבעים). 30. כפי שנפסק לא אחת, על עורך הדין להגן על ענייניו של הלקוח ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא (4) 769, 783 – 784 (1997) להלן: עניין שטיל). כפי שעוד נפסק, סטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך הדין אינו כשל אדם סביר. 8 31. בעניין שטיל נקבע כי על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, יש לבחון מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין כלפי לקוחו (עניין שטיל, בעמ' 783 – 784). סטנדרט המיומנות והזהירות של עורך דין כלפי לקוחו נקבע לפי שני מקורות מרכזיים. האחד, הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו. השני, הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין") והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 461 (1990) (להלן: עניין שרמן); ראו לעניין זה גם: עניין שטיל, שם).
פסק דין |
19/10/2022 |
שלום – בת ים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
ת"א (מרכז) 59886-12-14- ד"ר סנפורד אשר הרמן נגד עורך דין אריה וייס
שמות השופטים: אורן שוורץ
כך, עורך דין חב כלפי מרשו חובות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 והדין הכללי. "עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות . חובת זהירות זו חלה על עורך הדין בכל שלבי הקשר מול הלקוח. ודוק: עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא . בהינתן שעו"ד וייס התמנה לייצג את התובעים בכל עניין שקשור בעסקת המכר, אני קובע כי מוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. 45. התובעים תושבי חוץ, אינם דוברי השפה העברית, אינם מבינים ואינם מכירים את הדין, הנוהל והנוהג באשר לעסקאות במדינת ישראל. בנסיבות אלה, שמו התובעים את מבטחם בעו"ד וייס על מנת שיטפל בעניינם בנאמנות ובמסירות. תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג. יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 53/52 (פורסם בנבו, 16.09.2014 ): 26 "52. מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין (ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו, פסקה 85 ( 14.2.2011 )). דומה כי את מיהות הלקוח ניתן להעריך בהקשר הנדון על פי כישוריו, ידיעותיו ומומחיותו.
פסק דין |
23/06/2019 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 2 |
עמודים – 47
ת"א (חיפה) 20659-06- קרן אלאלוף (ברגר) נגד שי טויסטר
שמות השופטים: אריקה פריאל
אין צורך להכביר מילים אודות חובות הזהירות והנאמנות המוטלות על עורך דין כלפי לקוחו. די להפנות להוראות סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ("במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט") ולפסיקה הענפה והמושרשת הקובעת כי על עורך דין להגן על ענייני לקוחו ועליו לפעול במיומנות, מקצועיות ונאמנות בטיפול בענייניו. ראה בין היתר לע"א 2625/02 סילביו נחום עו"ד נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385 (להלן: פרשת דורנבאום) והפסיקה המוזכרת שם. כן ראה בסוגיה א' זר "אתיקה מקצועית של עורכי דין", תוספת 4 ינואר 1997, עמ' 143 ו- 215. 23. בענייננו, אין חולק כי בני הזוג אלאלוף לא היו לקוחותיו של עו"ד טויסטר; כי היו רשאים לפנות לייעוץ משפטי משלהם וכי בחרו שלא לעשות-כן. מערכת היחסים בין עורך דין המייצג קבלן לבין קונה אשר אינו מיוצג נדונה כבר בפסיקה. נפסק כי עורך הדין חב חובת זהירות לא רק כלפי לקוחו הקבלן – אלא גם כלפי הקונה הלא מיוצג. ראה בפרשת דורנבאום לעיל בעמ' 426-425: ". . בשולי הדברים אעיר כי אפילו נניח שהמשיבים לא היו לקוחותיו של המערער, עדיין נוצרה בנסיבות העניין מערכת יחסים המקימה חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית של המערער כלפיהם. כידוע, תיתכן חבות ברשלנות של עורך-דין גם כלפי מי שאינו לקוחו ( הנ"ל (פרשת מוסהפור ); פרשת לוי , בעמ' 471). השאלה מה מידת החבות, ומתי היא מתגבשת, תלויה בנסיבות העובדתיות של כל מקרה". ובהמשך בעמ' 410: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו.
פסק דין |
03/07/2010 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
ת"א (תל-אביב) 27829/96- שרה פרום (רוזנפלד) נגד עורך דין יוסף
שמות השופטים: יהודית שיצר
חובתו העקרונית מעוגנת בסע' 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, אשר קובע: "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . . " כמו כן, וביתר הרחבה, קובע כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 כדלקמן: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " על חובות עו"ד כלפי לקוח דן בהרחבה מאמרם של י' שנהב ור' לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח חבות", הפרקליט לב (תשל"חט) 177, המפרט בעמ' 181 כי עוה"ד נראה כמי שמציג מצג מכללא: "לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה, שבה היה נוהג עו"ד בנסיבות דומות. " סטייה מכללי ההתנהגות הנאותים הנ"ל עשויים להוליך לתוצאות אפשריות שונות. בע"א 58,37/86 לוי נ. שרמן ואח', פ"ד מד(467 ,446 (4 מפרט השופט דב לוין את ההיבטים השונים של הפרת החובות ע"י עו"ד: "א. יש שימצא עצמו, על-פי נסיבות המקרה, עובר על הוראות המשמעת שבכללי לשכת עורכי הדין, והוא יידרש לתת את הדין על כך. ב. יש שהוא ימצא עצמו מפר את חובותיו כלפי לקוחו בשל הפרת ההסכם שנכרת ביניהם ושאחד מעיקריו הוא מתן שירות נאמן ואחראי ללקוח. זאת, אם משום שנהג בלקוחות בחוסר תום לב בעת המשא ומתן לקראת ההתקשרות או בקיומו של החוזה לאחר שנכרת, ואם משום שלא מילא את המוטל עליו על פי ההסכם שביניהם. ג. יש שהוא ימצא עצמו חב בנזיקין כלפי לקוחו, על שום שהתרשל במתן השירות כלפיו. . . " אבחן איפוא את התנהגות הנתבע על בסיס חובותיו כפי שפורטו לעיל.
פסק דין |
29/09/1997 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 11
ת"א (חיפה) 55673-03-20- שמואל סלומון נגד רונן מתניה משה
שמות השופטים: גאדה בסול
). 89. כאמור, התביעה מושתת על עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין , לצורך כך, אתייחס בקצרה לאמות המידה לבחינת רשלנותו של עורך דין בייצוג לקוחו, המחייבים קיומם של שלושה יסודות מצטברים; חובת זהירות, התרשלות והפרת חובת הזהירות, נזק, הקשר הסיבתי -האם הפרת החובה היא שהביאה לנזק. 90. אין חולק, כי עורך דין חב ללקוחו בחובת זהירות, ועליו להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, מקצועיות ונאמנות. עורך דין מחויב לפעול כאיש מקצוע מיומן וזהיר. עוד מחויב עורך הדין לפעול בנאמנות ובמסירות כלפי הלקוח. עורך הדין שמקבל על עצמו את הייצוג, "אינו מתחייב "לנצח את התיק" אלא לנקוט בכל האמצעים על מנת להגן על האינטרס של הלקוח. האמור מתיישב עם סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ט-1961 "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. "; וכן סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " 91. חובת הזהירות הנדרשת מעורך הדין כלפי לקוחו נקבעה בסטנדרט התנהגות גבוה, וזאת בהתחשב במהות תפקידו של עורך הדין. הפרת סטנדרט ההתנהגות הסביר הנדרש מעורך דין, מקימה אחריות כלפיו מכוח עוולת הרשלנות, כמו גם אחריות חוזית בשל הפרת החוזה עם הלקוח ואף אחריות מכוח חוק השליחות, תשכ"ה-1965 ( ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462). 92. . כפי שנפסק לא אחת, על עורך הדין להגן על ענייניו של הלקוח ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא (4) 769, 783 – 784 (1997)) כפי שעוד נפסק שם, סטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך הדין אינו כשל אדם סביר אף גבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים.
פסק דין |
28/11/2022 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 24
ת"א (תל אביב) 9082-12-18- חגי קעטבי נגד אריאל פופר
שמות השופטים: עדי ניר בנימיני
חובתו של עורך הדין היא, איפוא, לשרת את הלקוח בנאמנות ובמסירות. נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע". (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, י 1720, 1730 (1956)). חובות אלו תובעות מעורך הדין לפעול בתום לב, בהעדר ניגוד עניינים ובשקיפות כלפי הלקוח. אין הוא צד עסקי המתקשר עם צד אחר להשאת הרווחים של שניהם, החב בחובת תום הלב הרגילה מדיני החוזים, אלא נאמן הנדרש לשים את האינטרס של הלקוח לפני האינטרס האישי שלו. (ראו גם: ע"א 6645/00 ערד עורך-דין נ' אבן, נו(5) 365, בפסקה 10 (2002); ת"א (שלום חי') 4178/06 גולברג נ' יעקובזון, עמוד 7-8 ( 6.3.2013 )). בנוגע לסטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך-דין, ראו גם את דברי כבוד הנשיא א' ברק בע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, 425 (2014): "מבחינת סטנדרד ההתנהגות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים. הסטנדרד הוא כמו המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו, לצד כללי האתיקה הקובעים את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין". במקרה זה הפר הנתבע 1 אף את החובה המוטלת עליו, להעביר ללקוחותיו, בהקדם האפשרי, כל סכום שהגיע לידיו בעבורם ולהימנע מהפקת טובת הנאה לעצמו בכספים אלו (סעיף 13(א) לחוק הנאמנות,התשל"ט-1979, האוסר על נאמנים להפיק לעצמם טובת הנאה מנכס הנאמנות; סעיף 8(4) לחוק השליחות,התשכ"ה-1965, האוסר על שלוחים לקבל טובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמת השולחים).
פסק דין |
07/05/2023 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 17
ת"א (תל אביב) 61987-12-21- גיא אברהם גורן נגד ' ליאור דובדבני
שמות השופטים: אביים ברקאי
5.2 באשר לחובת הנאמנות של עורך דין ללקוח, ר' למשל כבר בע"א 86/37 משה לוינ' יצחק יחזקאל שרמן, פ"ד מד(4) 446 ( 10.9.1990 , הש' א' ברק, ש' לוין, ד' לוין) (להלן: "עניין לוי") שם נקבע כך: "עורך-דין צריך, כאמור, לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר, כנדרשמבעלי מקצוע דרך כלל במתן שירות על-ידיהם. אולם מעורך-דין כאיש מקצוע שחובת נאמנות והתנהגות שביושר ובהדר הן מיסודותיו נדרש הרבה יותר" בהמשך מפנה פסק הדין אל סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". עוד מפנה פסק הדיןאל כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, וכן סוקר את פסיקת בתי המשפט, באשר לחובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו. להרחבה ר' גם ע"א 6277/19, ד"ר סנפורד אשר הרמן נ' אריה וייס (מיום 15/3/2022, המש' לנש' הש' י' הנדל, הש' י' אלרון, הש' ע' גרוסקופף). 5.3 באשר לחובת הזהירות של עורך דין, ניתן להפנות אל ע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד יובב פפר ( 27.2.2012 , השופטת א' חיות, הש' ח' מלצר, הש' י' עמית) שם נקבע כי "חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור". להרחבה ר' גם ע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' מזל עבדי, ( 22.6.2014 , הש' י' דנציגר, נ' הנדל, א' שוהם). כאשר מתייחסים לחובותיו של עו"ד כאשר הוא מייצג בעסקת מקרקעין, הרי משולבות להן היטב חובות הזהירות והנאמנות ולענין זה נקבע כבר בע"א 751/89 ברכה מוסהפור נ' אדוארד שוחט, פ"ד מו(4), 529 ( 27.7.1992 , הנשיא מ' שמגר, הש' א' גולדברג, הש' י' מלץ-ההדגשות לא במקור) כך: "עורך-דין אינו דומה לכותב בקשות.
פסק דין |
20/02/2025 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 16
ת"א (תל-אביב-יפו) 26174/07- גרמה צדוק אברהם נגד עורך דין אברהם בית הלוי
שמות השופטים: ניב ריבה
אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר תק-מח 2003(4), 4587 ,עמ' 4596). 23. עורך הדין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מוגברת: "אין חולק כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: "ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462). על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן נאמן וזהיר. אולם מעורך דין, מעצם הגדרת תפקידו, דורש המחוקק סטנדרט התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". הוראה דומה קבוע גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986. לעניין זה נקבע, כי "אמונה פירושה אמת ויושר ו'מסירות' פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין" (על"ע 7/73 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כח(1) 679, בעמוד 683; ראו בעניין זה גם עמ"מ 9/55 פלוני נ' יו"ר וחברי הועדה המקצועית, פ"ד י' 1720, 1730; על"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד לג(2) 586, 587)".
פסק דין |
23/11/2008 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 9
ת"א (חיפה) 16144-01-18- לורו דוד בטיטו נגד אליהו סויסה
שמות השופטים: רמזי חדיד
חובותיו של עו"ד כלפי לקוחו, מעוגנת בשלוש מקורות שונים: חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, דיני הנזיקין ודיני החוזים. בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, נקבע כי: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". הוראה דומה נקבעה בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, ובהתייחס לשתי הוראות הדין הנ"ל נפסק ב-ע"א 4612/95 מתתיהו ואח' נ' שטיל ואח', פ"ד נא(4) 769, כדלקמן: "על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן נאמן וזהיר. אולם מעורך דין, מעצם הגדרת תפקידו, דורש המחוקק סטנדרט התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, קובע כי 'במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות'. הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 . לעניין זה נקבע, כי 'אמונה' פירושה אמת ויושר ו'מסירות' פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין'"(שם, עמ' 784 ד-ה). באשר ליחסי האמון שבין עורך דין-לקוח, הוסיף בית המשפט ופסק ב-רע"א 7706/22 סינגר עטיה נ' עו"ד אבידן (פורסם בנבו) באומרו: ". . . טוב נעשה אם נזכור ונשנן את ההלכה אשר קובעת כי בין לקוח לעורך דינו מתקיימים יחסי אמון הדוקים על כל המשתמע מכך. במסגרת יחסים אלה פועל עורך הדין כנאמנו של הלקוח, ולא כנאמן של עצמו. . . חובת האמון של עורך הדין כלפי לקוחו מעוגנת בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א -1961. . . חובה בסיסית זו מחייבת את עורך הדין, כנאמן של לקוחו, לפעול כלפי הלקוח בהגינות וביושר ולגלות רמה אתית ומקצועית גבוהה – כזאת שתהלום את מקצוע עריכת הדין ותעצים את אמון הציבור ועורכי הדין.
פסק דין |
09/05/2023 |
שלום – חיפה
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006
סעיף: 19. אישור הסדר פשרה בידי בית המשפט
19. (א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין (ב) (1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר. (2) לא ימונה כבודק אדם שעליו המליץ אחד הצדדים או שהגיש התנגדות להסדר הפשרה לפי סעיף 18(ד) או שיעץ עצה או חיווה את דעתו לאחד הצדדים בקשר לסכסוך שבענינו הוגשה הבקשה לאישור או אושרה התובענה הייצוגית. (3) מונה בודק, יעביר לו בית המשפט העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה וכן מההתנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד); לשם מתן חוות דעת לפי סעיף קטן זה, רשאי כל צד להגיש לבודק כל חומר בקשר להסדר הפשרה והבודק רשאי לזמן את הצדדים כדי לשמוע את עמדתם בענין זה וכן להציע שינויים בהסדר הפשרה, הכל כפי שימצא לנכון. (4) בחוות דעתו יתייחס הבודק ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות, ולכל ענין אחר כפי שיורה בית המשפט. (5) הבודק ימציא לבית המשפט את חוות דעתו בתוך 60 ימים מהיום שבו הועבר אליו העתק הבקשה לאישור הסדר הפשרה ובית המשפט ימציא העתק מחוות הדעת לצדדים; הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט תגובה בכתב לחוות הדעת בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא להם העתק ממנה.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב 1992
סעיף: 7. ,8. הקפאת הליכים
7. (א) אין להמשיך ואין לפתוח בהליך לגבי חוב כולל או ערבות לחוב כאמור, אלא בהתאם להוראות חוק זה. (ב) (1) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, ראש ההוצאה לפועל, הרשם או הבורר כי החוב נשוא ההליך שבפניו, כולו או חלקו, הינו חוב כולל או ערבות לחוב כאמור, יפסיק את ההליך לגבי החוב הכולל או הערבות כאמור ויעבירו לדיון בפני המשקם. (2) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חייב שהוא חקלאי או חבר באגודה חקלאית להודיע למי שבפניו מתנהל ההליך כי ברצונו שהוראות חוק זה לא יחולו עליו. (ג) בסעיף זה, "ערבות" – לרבות ערבות של מי שאינו גורם חקלאי. (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הסדרים להעברת ההליכים לפי סעיף זה למשקם, לרבות השלב שממנו ימשיך המשקם את הדיון בהליכים. סייג 8. לענין הארגונים החקלאיים המפורטים בחלק ב' של התוספת השלישית, יחולו הוראות חוק זה רק לענין חוב הארגון בשל חובות האגודות החקלאיות והגורמים החקלאיים החברים בו.
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019
סעיף: 159ט1. הגשת תביעות חוב
159ט1. (א) הורה בית המשפט על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, יגישו הנושים תביעת חוב לשם קביעת כוח ההצבעה בתוך 60 ימים מיום פרסום ההודעה על החלטת בית המשפט, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד אחר. (ב) מינה בית המשפט מנהל הסדר, יוגשו תביעות החוב למנהל ההסדר באמצעות הממונה ויחולו הוראות סימנים א' ו–ב' לפרק א' לחלק ד' בשינויים המחויבים; על קביעת כוח ההצבעה תחול תקנה 59 ו בשינויים המחויבים; לצורך בדיקת התביעות רשאי מנהל ההסדר לקבל מהחייב או מכל נושא משרה או בעל תפקיד אצל חייב שהוא תאגיד כל מסמך הדרוש לו לצורך בדיקתו.
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019
סעיף: 159ב1. הגשת בקשת תאגיד להסדר חוב
159ב1. (א) תאגיד או חבר התאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשה את הנסיבות שהובילו לצורך בהסדר החוב וכן יצרף לבקשה את כל אלה: (1) הפרטים והמסמכים המנויים בתקנות 13(1) עד (6) ו–14(4); (2) ציון הפעולות הנדרשות לשם ביצוע הסדר החוב, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ומבנה כוח האדם; (3) מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד במהלך תקופת ההסדר ועלות מימונה, בצירוף פרטיו המלאים של נותן המימון והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים למימון זה, אם נדרשים כאלה, וכן תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות ההסדר המוצע על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה; (4) כלל ההסדר המוצע פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו; (5) הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג, אם קיימת. (ב) בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
תקנות סדרי דין (עבודת שירות), התשמ"ח-1988
סעיף: 2. בקשת חוות דעת
2. (א) בקשה לחוות דעת מהממונה לפי סעיף 51ב לחוק תיערך לפי טופס 1 שבתוספת. (ב) בית המשפט רשאי לקבוע את המועד למתן חוות הדעת ובלבד שלא יפחת מעשרים ואחד ימים מיום ההחלטה.
כל הזכויות שמורות ©