ראשי » עורך דין הוצאה לפועל תל אביב ופירעון חובות
עורך דין הוצאה לפועל הינו מלווה את התהליך הנועד להביא לפרעון חובות. התהליך מביא לידי איזון או הקטנת החוב על ידי החרמת מוצרי ערך בשווי החוב. ישנן הגנות רבות העומדות לרשות החייב בכדי למנוע פגיעה מוגזמת בו ובמשפחתו.
כדי שהתהליך יעבור בשלום, בצורה לא מוגזמת ואפקטיבית, מומלץ לפנות לקבלת יעוץ עורך דין מומחה שימזער נזקים
הוצאה לפועל הוא ההליך היעיל ביותר לגביית חובות והשבת כספכם. אם יש בידכם שטר, פסק דין או שיק תוכלו לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לפתיחת תיק. בתיק יצויינו התנאים בהם עליו לפרוע נגד החייב. עם אישור הבקשה תשלח אליו הודעת אזהרה להשבת החוב. התהליך הוא מיידי ולא נעים, אך כשאין ברירה זוהי הדרך היחידה לקבלת המגיע לכם.
אם החוב נפרע או שהתיק נפתח שלא בצדק, ניתן יהיה לבטל את הצו, ועל החייב יהיה לעמוד בתשלומים שנקבעו בתיק.
במידה והנושה עדיין לא קיבל את כספו והחייב לא עומד בנטל התשלום, יכול הנושה לנקוט באמצעים שונים ולהגיש צו מאסר, עיכוב יציאה מהארץ וצו עיקול.
כאשר בעל החוב אינו משתף פעולה, ננקטים כנגדו צעדים של עיקול רכוש, עיקולי חשבון בנק, הגבלות שימוש בצ'קים והגבלת יציאה מהארץ.
החוק אינו מאפשר לנושים לנקוט בצעדים אשר יפגעו ביכולת הקיום של בני משפחת החייב. בהתאם לכך אוסר החוב על עיקול של מוצרי חשמל חיוניים ופגיעה ביכולת ההשתכרות של בני המשפחה
לבעל החוב ניתנת האפשרות להיעזר בעו"ד מומחה-מעורבות של עורך הדין להוצאה לפועל חיונית להתנהלות תקינה ויעילה אל מול נציגי ההוצאה לפועל.
העו"ד יסייע ללקוח באמצעות ליווי מקצועי שיסייע לבעל החוב בהגשת המסמכים כגון: בקשה לביטול עיקולים, עיכוב הליכים, איחוד תיקים, ובקשות מיוחדות להקלות לפי המצב הכלכלי של אותו לקוח.
ישנם עמותות מיוחדות הנותנות שירות ייעוץ לנזקקים לסיוע ללא עלות-סיוע זה ניתן למצוא באתר "הוצאה לפועל".
הוצאה לפועל היא אחד התחומים בהם הניסיון והידע של עורך הדין הוא שיכול לעשות את כל ההבדל. עורך דין לנושא זה יש לבחור בהתאם לכישוריו וניסיונו המקצועי. עורך דין מנוסה יוריד את העול הכבד מהתהליך ויטפל בתיק על הצד הטוב ביותר.
עחדלפ (תל אביב) 70649-07-23- טל קימרון נגד עורך דין שלי נחום
שמות השופטים: רונן אילן
like
dislike
copy
enlarge
הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב פסק דין לפני ערעור על הכרעת חוב של הנאמן במסגרתה נדחתה ברובה תביעת החוב שהגיש המערער. תביעת החוב התבססה על הליכי גבייה שננקטו בשני תיקי הוצאה לפועל בגין שיקים בהם אוחז המערער, ועל טענה לחוב בהתבסס על צילומי 26 שיקים נוספים שלא הוצגו לפירעון ולא הוגשו לביצוע. שיקים אשר המועד הנקוב לפירעונם היה בשנים 2014-2012. במצב זה, עומדת לבירור השאלה אם ניתן לבסס תביעת חוב על שיקים שלא הוגשו לביצוע ותביעת החוב בעניינם הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות. עוד עומדת לבירור המחלוקת באשר לאופן בחינתן של תביעות חוב המתבססות על הליכי הוצאה לפועל, ובפרט כאלו שבמסגרתם לא הוגשה כלל התנגדות לביצוע השיקים. רקע 1. ערעור זה הוגש על החלטה בתביעת החוב אשר הגיש המערער בהליכי חדלות הפירעון בעניינו של המשיב 2, משה גינדי ("החייב"), בתיק חדל"פ 22573-09-20. 2. המשיב 1, עו"ד שלי נחום ("הנאמן") הינו הנאמן בהליכי חדלות הפירעון. המערער, טל קימרון ("המערער") הגיש תביעת חוב בהליכי חדלות הפירעון של היחיד וטען לחוב בסך של 4,260,865 . 3. הכרעת החוב ניתנה ביום 15.6.23 ובמסגרתה דחה הנאמן את תביעת החוב ברובה, כך שאושר חוב בסך של 146,371 בלבד ("הכרעת החוב"). מכאן ערעור זה המתברר לפי סעיף 215 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדל"פ"). תביעת החוב וההכרעה 4. כאמור, המערער הגיש לנאמן תביעת חוב וטען לחוב בסך כולל של 4,260,565.83 . בתביעת החוב צוין שמקור החוב שני תיקי הוצאה לפועל.
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 11483-03-24- אורנה גורן נגד ' גיא חן
שמות השופטים: רונן אילן
הוצל"פ (צפת) 6-15952-13-8- רשות השידור נגד ' חנאן דבאח
שמות השופטים: מלכה,עווידה עזאם
חובת תום הלב איננה מצטמצמת , אך ורק לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפירעונו של החוב. חובת תום הלב חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. עקרון תום הלב בניהול הליכי ההוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל , לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול " לישון על זכותו " זו עד קץ כל הימים. אכן חוק ההתיישנות , התשי"ח-1958 מורה כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות, ברם, אין בכך בכדי לפטור את הזוכה מחובתו לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים , ולפירעון החוב בתיק ההוצל"פ. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש " תוכנית חיסכון" , אשר תמתין לזוכה פרק זמן ממושך , ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. " 11. כן אין מקום להותיר את התיק פתוח ללא מסריה של אזהרה וללא כל פעולה שעה שהוא ממשיך לצבור ריביות שלא בצדק, לא אחת נקבע כי תיק ההוצל"פ אינו תכנית חיסכון ויש לפעול במסגרתו בהגינות ובתום לב, ראה ע"א (מחוזי ת"א) 2836/03 עיריית תל-אביב נ' מור תמר [פורסם בנבו] (מיום 24.1.06 ) עמד בית המשפט על כך שפתיחתו של תיק הוצאה לפועל וניהול ההליכים בו כפופים לתחולתו של עיקרון תום הלב. עיקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל מחייב את הזוכה לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" עד קץ כל הימים. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתין עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 13855-12-20- רונית גרינברג, נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: דן סעדון
1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב 2 ארז חבר (נאמן) החלטה לפניי בקשת המבקשת ("החייבת") לאישור הסדר חוב, בהתאם לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק"). לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת הממונה, ובהיעדר התנגדות מטעם הממונה – אני מורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים. לצורך כך, ניתנות ההוראות הבאות: 1. הנאמן שמונה במסגרת הצו לפתיחת הליכים עו"ד ארז חבר מ. ר 30341 יהיה מנהל ההסדר בעניינה של החייבת. 2. מנהל ההסדר יפעל לכנס אסיפת נושים לדיון בהצעת ההסדר, ויקבע את מועד האסיפה תוך התחשבות בבדיקת תביעות החוב של נושי החייבת ובזמן אשר יידרש להכרעה בהן; ובמועד הדיון שנקבע בבית המשפט (סעיף 11 להלן). מנהל ההסדר יודיע לחייבת ולממונה על מועד האסיפה ומיקומה; ויערוך פרוטוקול של תוכן הדברים אשר נאמרים באסיפה. 2 3. מנהל ההסדר ישלח, תוך 7 ימים, לכל הנושים אשר פורטו בבקשת החייבת (או הידועים לו בכל דרך אחרת), הודעה על הליך ההסדר בדואר רשום עם אישור מסירה ישירות לכתובתם האישית, ובנוסף לבאי כוחם ככל שהם מיוצגים. במסגרת ההודעה יצוינו, בין היתר, הפרטים הבאים: א. פרטים על הגשת בקשת החייבת בצירוף העתק מהצעת ההסדר, תגובת הממונה והחלטות בית המשפט. ב. המועד והמקום שנקבעו לאסיפת הנושים; ג. מועד הדיון שנקבע בבית המשפט בעניין תוצאות אסיפת הנושים ואישור הצעת ההסדר. 4. מנהל ההסדר יפרסם, תוך 14 ימים, בשני עיתונים שאחד מהם עיתון כלכלי, הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר. במסגרת ההודעה יצוינו, בין היתר, הפרטים הבאים: א. האופן שבו ניתן לקבל את המסמכים הנזכרים בסעיף משנה 3 א' לעיל.
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 54358-08-23- אלי ברלב בע"מ חברות נגד פלוני
שמות השופטים: רונן אילן
רערצ (עכו) 4920-04-23- ניקולאי טומיניאן נגד וואסים אבו שקארה
שמות השופטים: ראמי נ נאסר
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 30063-09-21- ל' ג', נגד ' הממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: דר להב
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 36359-09-21- דוד הלוי, נגד אהד בתרון
שמות השופטים: ס,אבי שליו
הוצל"פ (תל אביב) 519008-01-24- יצחק אוהנה נגד ' ***
שמות השופטים: יניב דיין
לצפייה בפסק הדין
בהתאם לאמור מיכולתי ואף מחובתי לשקול האם אכן נקיטה בהליכי חדלות הפירעון היא זו שתשיא את תכליותיו של המחוקק בכל בקשה ובקשה לפתיחת הליכי חדל"פ, כפי שפורט בהרחבה בהחלטתי בתיק (רשם ההוצאה לפועל תל אביב-יפו) 801324-01-23 חייב נ' (נבו 23.05.2023 ) כדלהלן: " אקדים אחרית לראשית ואציין שבנסיבות המיוחדות המתקיימות בתיק זה, אני סבור שאין מקום לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, ושדחיית בקשת היחידה תוך מיצוי הכלים העומדים לרשותי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל מתוקף חוק ההוצל"פ יאפשרו איזון טוב יותר בין תכליות המחוקק ביצירת הליכי החדל"פ- להשאת הסכום שיפרע לזוכים ושיקומם הכלכלי של היחידים, המעוגנות בסעיף 1 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק החדל"פ"), כדלהלן: "חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה – (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שי יפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. " אני סבור שמעיגונן של תכליות הליך חדלות הפירעון בסעיף הראשון לחוק החדל"פ עולה שבמסגרת ההחלטה בבקשה לפתיחה בהליכים אלו, על הרשם לבחון כיצד לממש את תכליות המחוקק בצורה הטובה ביותר בכל מקרה לגופו. במסגרת כך, ובהתאם לסמכויות הרחבות לניהול הלכי ההוצאה לפועל ושיקול הדעת המוקנה לרשמים בחוק ההוצל"פ, נכון בעיני אף לבחון האם עצם פתיחת הליך החדל"פ היא אכן הדרך המיטבית למימוש תכליות אלו. קרי, סבורני שבעת בחינת בקשות לפתיחה בהליכי חדל"פ עלי לבחון את המקרה אף מנקודת המבט של חוק ההוצל"פ.
עחדלפ (ראשון לציון) 21893-07-22- חיים לייבוביץ נגד בנק לאומי לישראל בעמ
שמות השופטים: טל ענר
רערצ (תל אביב) 22248-08-19- אילן פז אביטן נגד אפרים אפי מלכה
שמות השופטים: טל חבקין
עחדלפ (תל אביב) 22132-09-22- פלוני נגד שלמה הנדל
שמות השופטים: איריס לושי עבודי
הוא הדין אם מתברר כי חוב של חייב נצבר תוך בצוע פעולות הונאה ותרמית. . . " (ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקה 23/21 ( 1.2.2011 )). 26. דרישה זו של תום הלב מצד החייב, הן בשלב יצירת החובות והן בעת התנהלותו של החייב בהליך, שרירה ועומדת במלוא תוקפה ועוצמתה גם לאחר חקיקת חוק חדלות-פירעון (ע"א 3631/21 בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, בפסקה 22/18 ( 7.12.2021 ); ע"א 4401/21 אמיתי נ' קרויז, בפסקה 37 ( 15.11.2023 )). ומכל מקום, יש לזכור כי ככלל "גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, עיקרון השיקום אינו חזות הכל לבדו. " (ע"א 8013/22 עמי נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקה 14 ( 14.2.2023 )). יפים בהקשר זה דבריו של כב' השופט ד' מינץ בע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, בפסקה 9 ( 18.12.2019 ): אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב (סעיף 1(1) לחוק; וראו גם: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 47 ( 19.3.2018 ); רע"א 4067/18 פיינשטיין נ' עו"ד אופיר יצחק, פסקה 19 ( 30.6.2019 )). עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג.
רערצ (עכו) 17687-02-22- ניר בורנשטיין נגד קיבוץ עין המפרץ
שמות השופטים: ראמי נ נאסר
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 26450-02-22- בנק הפועלים בע"מ נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: קרין וישינסקי
עחדלפ (תל אביב) 70649-07-23- טל קימרון נגד עורך דין שלי נחום
שמות השופטים: רונן אילן
הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב פסק דין לפני ערעור על הכרעת חוב של הנאמן במסגרתה נדחתה ברובה תביעת החוב שהגיש המערער. תביעת החוב התבססה על הליכי גבייה שננקטו בשני תיקי הוצאה לפועל בגין שיקים בהם אוחז המערער, ועל טענה לחוב בהתבסס על צילומי 26 שיקים נוספים שלא הוצגו לפירעון ולא הוגשו לביצוע. שיקים אשר המועד הנקוב לפירעונם היה בשנים 2014-2012. במצב זה, עומדת לבירור השאלה אם ניתן לבסס תביעת חוב על שיקים שלא הוגשו לביצוע ותביעת החוב בעניינם הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות. עוד עומדת לבירור המחלוקת באשר לאופן בחינתן של תביעות חוב המתבססות על הליכי הוצאה לפועל, ובפרט כאלו שבמסגרתם לא הוגשה כלל התנגדות לביצוע השיקים. רקע 1. ערעור זה הוגש על החלטה בתביעת החוב אשר הגיש המערער בהליכי חדלות הפירעון בעניינו של המשיב 2, משה גינדי ("החייב"), בתיק חדל"פ 22573-09-20. 2. המשיב 1, עו"ד שלי נחום ("הנאמן") הינו הנאמן בהליכי חדלות הפירעון. המערער, טל קימרון ("המערער") הגיש תביעת חוב בהליכי חדלות הפירעון של היחיד וטען לחוב בסך של 4,260,865 . 3. הכרעת החוב ניתנה ביום 15.6.23 ובמסגרתה דחה הנאמן את תביעת החוב ברובה, כך שאושר חוב בסך של 146,371 בלבד ("הכרעת החוב"). מכאן ערעור זה המתברר לפי סעיף 215 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדל"פ"). תביעת החוב וההכרעה 4. כאמור, המערער הגיש לנאמן תביעת חוב וטען לחוב בסך כולל של 4,260,565.83 . בתביעת החוב צוין שמקור החוב שני תיקי הוצאה לפועל.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 1. הגדרות
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 349. ערעור על החלטת בית המשפט
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 110. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 319א. הגדרות – פרק א'1 ותחולה
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©