עורך דין הוצאה לפועל תל אביב ופירעון חובות

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

מה מייצג עורך דין הוצאה לפועל?

עורך דין הוצאה לפועל הינו מלווה את התהליך הנועד להביא לפרעון חובות. התהליך מביא לידי איזון או הקטנת החוב על ידי החרמת מוצרי ערך בשווי החוב. ישנן הגנות רבות העומדות לרשות החייב בכדי למנוע פגיעה מוגזמת בו ובמשפחתו.
כדי שהתהליך יעבור בשלום, בצורה לא מוגזמת ואפקטיבית, מומלץ לפנות לקבלת יעוץ עורך דין מומחה שימזער נזקים

ייצוג משפטי הוצאה לפועל מצד גובה החוב:

הוצאה לפועל הוא ההליך היעיל ביותר לגביית חובות והשבת כספכם. אם יש בידכם שטר, פסק דין או שיק תוכלו לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לפתיחת תיק. בתיק יצויינו התנאים בהם עליו לפרוע נגד החייב. עם אישור הבקשה תשלח אליו הודעת אזהרה להשבת החוב. התהליך הוא מיידי ולא נעים, אך כשאין ברירה זוהי הדרך היחידה לקבלת המגיע לכם.

 

לאחר קבלת ההודעה ובטרם חלפו 21 יום, החייב יוכל להגיש בקשת התנגדות:

אם החוב נפרע או שהתיק נפתח שלא בצדק, ניתן יהיה לבטל את הצו, ועל החייב יהיה לעמוד בתשלומים שנקבעו בתיק.
במידה והנושה עדיין לא קיבל את כספו והחייב לא עומד בנטל התשלום, יכול הנושה לנקוט באמצעים שונים ולהגיש צו מאסר, עיכוב יציאה מהארץ וצו עיקול.

עורכי דין ביטוח לאומי

מהם הזכויות המגיעות לבעל החוב?

כאשר בעל החוב אינו משתף פעולה, ננקטים כנגדו צעדים של עיקול רכוש, עיקולי חשבון בנק, הגבלות שימוש בצ'קים והגבלת יציאה מהארץ.
החוק אינו מאפשר לנושים לנקוט בצעדים אשר יפגעו ביכולת הקיום של בני משפחת החייב. בהתאם לכך אוסר החוב על עיקול של מוצרי חשמל חיוניים ופגיעה ביכולת ההשתכרות של בני המשפחה
לבעל החוב ניתנת האפשרות להיעזר בעו"ד מומחה-מעורבות של עורך הדין להוצאה לפועל חיונית להתנהלות תקינה ויעילה אל מול נציגי ההוצאה לפועל.
העו"ד יסייע ללקוח באמצעות ליווי מקצועי שיסייע לבעל החוב בהגשת המסמכים כגון: בקשה לביטול עיקולים, עיכוב הליכים, איחוד תיקים, ובקשות מיוחדות להקלות לפי המצב הכלכלי של אותו לקוח.
ישנם עמותות מיוחדות הנותנות שירות ייעוץ לנזקקים לסיוע ללא עלות-סיוע זה ניתן למצוא באתר "הוצאה לפועל".

הוצאה לפועל היא אחד התחומים בהם הניסיון והידע של עורך הדין הוא שיכול לעשות את כל ההבדל. עורך דין לנושא זה יש לבחור בהתאם לכישוריו וניסיונו המקצועי. עורך דין מנוסה יוריד את העול הכבד מהתהליך ויטפל בתיק על הצד הטוב ביותר.

חיפוש עורכי דין

סימוכין

עחדלפ (תל אביב) 70649-07-23- טל קימרון נגד עורך דין שלי נחום

שמות השופטים: רונן אילן

like
dislike
copy
enlarge
הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב פסק דין לפני ערעור על הכרעת חוב של הנאמן במסגרתה נדחתה ברובה תביעת החוב שהגיש המערער. תביעת החוב התבססה על הליכי גבייה שננקטו בשני תיקי הוצאה לפועל בגין שיקים בהם אוחז המערער, ועל טענה לחוב בהתבסס על צילומי 26 שיקים נוספים שלא הוצגו לפירעון ולא הוגשו לביצוע. שיקים אשר המועד הנקוב לפירעונם היה בשנים 2014-2012. במצב זה, עומדת לבירור השאלה אם ניתן לבסס תביעת חוב על שיקים שלא הוגשו לביצוע ותביעת החוב בעניינם הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות. עוד עומדת לבירור המחלוקת באשר לאופן בחינתן של תביעות חוב המתבססות על הליכי הוצאה לפועל, ובפרט כאלו שבמסגרתם לא הוגשה כלל התנגדות לביצוע השיקים. רקע 1. ערעור זה הוגש על החלטה בתביעת החוב אשר הגיש המערער בהליכי חדלות הפירעון בעניינו של המשיב 2, משה גינדי ("החייב"), בתיק חדל"פ 22573-09-20. 2. המשיב 1, עו"ד שלי נחום ("הנאמן") הינו הנאמן בהליכי חדלות הפירעון. המערער, טל קימרון ("המערער") הגיש תביעת חוב בהליכי חדלות הפירעון של היחיד וטען לחוב בסך של 4,260,865 . 3. הכרעת החוב ניתנה ביום 15.6.23 ובמסגרתה דחה הנאמן את תביעת החוב ברובה, כך שאושר חוב בסך של 146,371 בלבד ("הכרעת החוב"). מכאן ערעור זה המתברר לפי סעיף 215 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדל"פ"). תביעת החוב וההכרעה 4. כאמור, המערער הגיש לנאמן תביעת חוב וטען לחוב בסך כולל של 4,260,565.83 . בתביעת החוב צוין שמקור החוב שני תיקי הוצאה לפועל.

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 11483-03-24- אורנה גורן נגד ' גיא חן

שמות השופטים: רונן אילן

  • חדלות פירעון – מחוז תל אביב, משרדי ממשלה החלטה לפני בקשה למתן צו לפתיחת הליכים למשיב, גיא חן, ת. ז. 00000000 (להלן: "החייב"), בהתאם להוראות סעיף 109 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק"). 1. הבקשה לצו לפתיחת הליכים א. בתיק זה מתבררת בקשה למתן צו פתיחת הליכים לחייב. מהמסמכים אשר הגישה המבקשת, עולה כי בפסק דין מיום 29.4.15 (תמ"ש 33074-11-14) חויב החייב לשלם למבקשת דמי מזונות חודשיים בסך 1,700 ₪ ובתוספת חוב פיגורים ומחציות. עוד עולה מהבקשה כי החייב איננו עומד בתשלום דמי המזונות ולא עלה בידי המבקשת להיפרע על החוב, למרות נקיטת הליכי הוצאה לפועל כלפי החייב במשך שנים ארוכות. לבקשה צורף דו"ח תנועות של תיק החייב בהוצאה לפועל, לפיו נכון ליום 3.11.22 סך חובותיו של החייב מגיעים ל- 220,628.45 ₪. לטענת המבקשת החוב העדכני ליום הגשת הבקשה דנן מגיע לסך 286,750.22 ₪. על רקע זה עותרת המבקשת למתן צו לפתיחת הליכים. ב. הבקשה הועברה לתגובת החייב. לפי האישורים שהציגה המבקשת הומצאה הבקשה בצירוף ההחלטה מיום 10.3.24 , שלפיה הוקצבו לחייב 30 יום להגיש תגובה לבקשה בתאריך 13.3.24 במסירה אישית לחייב באמצעות שליח לכתובת מגוריו. על-פי תצהיר המוסר, מר עמי שמוע, מיום 14.3.24 החייב סירב לקבל את המסירה ולחתום על גבי אישור המסירה. המועד שהוקצב לקבלת תגובת החייב חלף. תגובה לא הוגשה. ג. נוכח כל זאת, אני מקבל את הבקשה, ובהתאם להוראות סעיפים 110 (א) (2) ו- 110 (א) (3) בחוק קובע כי החייב נמצא במצב של חדלות פירעון.

הוצל"פ (צפת) 6-15952-13-8- רשות השידור נגד ' חנאן דבאח

שמות השופטים: מלכה,עווידה עזאם


חובת תום הלב איננה מצטמצמת , אך ורק לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפירעונו של החוב. חובת תום הלב חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. עקרון תום הלב בניהול הליכי ההוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל , לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול " לישון על זכותו " זו עד קץ כל הימים. אכן חוק ההתיישנות , התשי"ח-1958 מורה כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות, ברם, אין בכך בכדי לפטור את הזוכה מחובתו לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים , ולפירעון החוב בתיק ההוצל"פ. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש " תוכנית חיסכון" , אשר תמתין לזוכה פרק זמן ממושך , ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. " 11. כן אין מקום להותיר את התיק פתוח ללא מסריה של אזהרה וללא כל פעולה שעה שהוא ממשיך לצבור ריביות שלא בצדק, לא אחת נקבע כי תיק ההוצל"פ אינו תכנית חיסכון ויש לפעול במסגרתו בהגינות ובתום לב, ראה ע"א (מחוזי ת"א) 2836/03 עיריית תל-אביב נ' מור תמר [פורסם בנבו] (מיום 24.1.06 ) עמד בית המשפט על כך שפתיחתו של תיק הוצאה לפועל וניהול ההליכים בו כפופים לתחולתו של עיקרון תום הלב. עיקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל מחייב את הזוכה לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" עד קץ כל הימים. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתין עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 13855-12-20- רונית גרינברג, נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב

שמות השופטים: דן סעדון

1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב 2 ארז חבר (נאמן) החלטה לפניי בקשת המבקשת ("החייבת") לאישור הסדר חוב, בהתאם לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק"). לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת הממונה, ובהיעדר התנגדות מטעם הממונה – אני מורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים. לצורך כך, ניתנות ההוראות הבאות: 1. הנאמן שמונה במסגרת הצו לפתיחת הליכים עו"ד ארז חבר מ. ר 30341 יהיה מנהל ההסדר בעניינה של החייבת. 2. מנהל ההסדר יפעל לכנס אסיפת נושים לדיון בהצעת ההסדר, ויקבע את מועד האסיפה תוך התחשבות בבדיקת תביעות החוב של נושי החייבת ובזמן אשר יידרש להכרעה בהן; ובמועד הדיון שנקבע בבית המשפט (סעיף 11 להלן). מנהל ההסדר יודיע לחייבת ולממונה על מועד האסיפה ומיקומה; ויערוך פרוטוקול של תוכן הדברים אשר נאמרים באסיפה. 2 3. מנהל ההסדר ישלח, תוך 7 ימים, לכל הנושים אשר פורטו בבקשת החייבת (או הידועים לו בכל דרך אחרת), הודעה על הליך ההסדר בדואר רשום עם אישור מסירה ישירות לכתובתם האישית, ובנוסף לבאי כוחם ככל שהם מיוצגים. במסגרת ההודעה יצוינו, בין היתר, הפרטים הבאים: א. פרטים על הגשת בקשת החייבת בצירוף העתק מהצעת ההסדר, תגובת הממונה והחלטות בית המשפט. ב. המועד והמקום שנקבעו לאסיפת הנושים; ג. מועד הדיון שנקבע בבית המשפט בעניין תוצאות אסיפת הנושים ואישור הצעת ההסדר. 4. מנהל ההסדר יפרסם, תוך 14 ימים, בשני עיתונים שאחד מהם עיתון כלכלי, הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר. במסגרת ההודעה יצוינו, בין היתר, הפרטים הבאים: א. האופן שבו ניתן לקבל את המסמכים הנזכרים בסעיף משנה 3 א' לעיל.

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 54358-08-23- אלי ברלב בע"מ חברות נגד פלוני

שמות השופטים: רונן אילן

  • פירעון – מחוז תל אביב החלטה לפני בקשה למתן צו לפתיחת הליכים למשיב 1, פלוני (להלן: "החייב"), בהתאם להוראות סעיף 109 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק"). 1. הבקשה לצו לפתיחת הליכים א. בתיק זה מתבררת בקשה למתן צו פתיחת הליכים לחייב. ב. בשנת 2001 המבקשת פתחה כנגד החייב תיק הוצאה לפועל בגין שיק שלא כובד (תיק הוצאה לפועל 01-39573-01-7). במסגרת התנגדות החייב לביצוע השטר, ביום 19.10.22 ניתן פסק דין בהסכמה (להלן: "פסק הדין") לפיו התחייב החייב לשלם למבקשת סך של 320,000 בפרק זמן קצוב, שאם לא ישולם, כי אז יחויב בתשלום מלוא חובו המסתכם בסך של כ-445,000 (ת"ט 43124-05-22). לטענת המבקשת החייב לא עמד בתשלום החוב לפי פסק הדין. מכאן הבקשה שלפני. ג. ביום 5.2.24 התקיים דיון בהתנגדות החייב למתן צו לפתיחת הליכים. במהלך הדיון הודה החייב בכך שאינו עומד בתשלום החוב לפי פסק הדין. לפיכך, בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע כי בהעדר טענות להדיפת טענת המבקשת ביחס לחדלות פירעונו של החייב – אין מנוס ממתן צו פתיחת הליכים. עם זאת ועל מנת ליתן לצדדים הזדמנות להגיע להסדר נקבע כי מתן צו פתיחת ההליכים יעוכב עד ליום 20.2.24 . המועד שהוקצב חלף, הודעה על הסדר לא הוגשה, ולטענת המבקשת לא הושג הסדר בין הצדדים. ד. נוכח כל זאת, אני מקבל את הבקשה, וקובע כי החייב נמצא במצב של חדלות פירעון. כך ניתן איפוא בזה, בהתאם להוראות סעיף 116 לחוק, צו לפתיחת הליכים לחייב. ה. בהתאם להוראת סעיף 122 לחוק, עם מתן צו זה יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של החייב.

פסיקה רלוונטית

רערצ (עכו) 4920-04-23- ניקולאי טומיניאן נגד וואסים אבו שקארה

שמות השופטים: ראמי נ נאסר

  • 59. בהתאם להוראות סעיף 121 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין היתר, "יוקפאו ההליכים נגד היחיד". חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינו מקנה סמכות להשהיית הליכים קודם למתן צו לפתיחת הליכים בבקשות יחיד. החוק מקנה לבית המשפט סמכות למתן סעדים זמניים, כאשר הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה על ידי נושה (סעיף 119 לחוק). 60. בנסיבות אלו הסמכות מוסדרת בסעיף 77א. לחוק ההוצאה לפועל והיא נתונה בידי רשם ההוצאה לפועל. יחד עם זאת קיימת פסיקה ולפיה, נוכח השאיפה לרכז בהליכי חדלות הפירעון את כל בירור חובות היחיד, נראה שאין מדובר בהסדר שלילי וכי הסמכות להורות על עיכוב הליכי הגבייה גם בתקופת ביניים זו נתונה גם לבית משפט זה בו עשויים להתנהל הליכי חדלות הפירעון. אולם, כיוון שמדובר בסמכות חריגה הרי שגם השימוש בה מיועד למקרים חריגים (ראו והשוו: חדל"פ (תל אביב-יפו) 37245-10-21 אלפרד פרח נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב (27/10/2021); חדל"פ (תל אביב-יפו) 8638-08-21 דלל נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב (18/10/2021)). 61. המקרה שבפנינו שונה ממקרה רגיל. בענייננו, לא מדובר בהליך חדל"פ ראשון. אלא בהליך שני, נוכח ביטול ההליך הראשון בחודש דצמבר 2022, ואין נפקא מינה אם ההליך הראשון היה ביוזמת הזוכה וההליך השני הוא ביוזמת החייב. במקרה כזה, ובהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון בעניין אלקצאצי, קיימת "תקופת צינון" של שנה עד שנה וחצי ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי, הדרושה לצורך חידוש הליך החדל"פ.

חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 30063-09-21- ל' ג', נגד ' הממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב

שמות השופטים: דר להב

  • כידוע, הליך חדלות הפירעון כונה לא פעם "חסד המחוקק", אשר מחייב את היחיד בהתנהגות בתום לב, לצורך איזון מול הפגיעה בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם (ר' פסק דיני בחדל"פ 72535-11-21 מטר נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ( 17.5.2024 ), והאסמכתאות שם). תום הלב הנדרש מתפרש הן על שלב יצירת החובות והן על הליך חדלות הפירעון עצמו (ע"א 3542/21 ברק נ' קורן ( 3.2.2022 )). 18. בכל הנוגע לאופן יצירת החובות, הרי ש"ניתן לתאר את החובות השונים בבסיס הליך חדלות הפירעון על פני קשת, שבקצה האחד שלה חובות שנוצרו בתום לב מוחלט (למשל: עקב קשיים כלכליים) ובקצה האחר חובות שנוצרו כתוצאה ממעשי מרמה מכוונים, שאינם זוכים להפטר. החובות המצויים 'בתווך' אינם מובילים בהכרח לביטול ההליך ואינם מוחרגים מההפטר" (עחדל"פ 45278-02-24 טבעון נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב ( 21.4.2024 )). עוד נקבע באותו פסק דין, כי חובות הנמצאים על פני "קשת יצירת החובות", שאינם בקצה המרמה, מובילים לתוצאה של הארכת תקופת התשלומים, אך לא לביטול ההליך או להחרגה של החוב. "זאת משום שחוסר תום לב אינו שקול בהכרח למרמה, וכך גם יצירת חובות באדישות, בזלזול, או תוך נטילת סיכונים בלתי מחושבים – עדיין אינה שקולה למרמה" (שם). 19. בענייננו, קביעותיה של כב' השופטת קראי-גירון בפסק הדין מיום 1.7.2013 , נוגעות ליצירת חובות בחוסר תום לב. תוארה התנהגות עקבית, של יחיד אשר שב ופתח עסקים שונים, תוך שימוש באשראי ופיזור שיקים לצורך רכישת סחורה, תוך שידע כי אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו.

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 36359-09-21- דוד הלוי, נגד אהד בתרון

שמות השופטים: ס,אבי שליו

  • בתרון 2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב החלטה לפניי בקשת חייב לאישור הסדר חוב, בהתאם לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). בהמשך להחלטתי בדיון מיום 11.7.23 , בהיעדר התנגדות מטעם הנאמן ובהינתן עמדת הממונה, אני מורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים. לצורך כך, ניתנות ההוראות הבאות: 1. בשים לב לעמדת הממונה, אני ממנה את הנאמן לתפקיד מנהל ההסדר. 2. מנהל ההסדר יפעל בהתאם להוראות מנהל ההסדר יפעל בהתאם להוראות פרק י' לחוק ובכלל זה יזמן אליו את החייב תוך 21 יום מהיום על מנת לעמוד על החובות, היקפם והתועלת שתצמח היה ויאושר ההסדר המוצע, בהתאם להוראות החוק. 3. מנהל ההסדר יפעל לכנס אסיפת נושים לדיון בהצעת ההסדר, ויקבע את מועד האסיפה בתוך 90 יום לכל היותר ותוך התחשבות במועד האחרון להגשת תביעות חוב, ובזמן אשר יידרש להכרעה בהן. מנהל ההסדר יודיע לחייב ולממונה על מועד האסיפה ומיקומה; ויערוך פרוטוקול של תוכן הדברים אשר נאמרים באסיפה. 4. מנהל ההסדר ישלח, תוך 10 ימים, לכל הנושים אשר פורטו בבקשת החייב (או הגישו תביעת חוב), הודעה על הליך ההסדר ובה יצוינו, בין היתר, הפרטים הבאים: א. פרטים על הגשת בקשת החייב בצירוף העתק מהצעת ההסדר, תגובת הממונה והחלטות בית המשפט. ב. המועד האחרון להגשת תביעות חוב, ואופן הגשתן; ג. המועד והמקום שנקבעו לאסיפת הנושים; ד. מועד הדיון שנקבע בבית המשפט בעניין תוצאות אסיפת הנושים ואישור הצעת ההסדר. 5. הממונה על חדלות פירעון יפרסם באתר הממונה הודעה על הגשת בקשת החייב לאישור הסדר, בצירוף פרטי מנהל ההסדר, המועד האחרון להגשת תביעות חוב, מועד אסיפת הנושים ומועד הדיון שנקבע בבית המשפט.

הוצל"פ (תל אביב) 519008-01-24- יצחק אוהנה נגד ' ***

שמות השופטים: יניב דיין

לצפייה בפסק הדין

בהתאם לאמור מיכולתי ואף מחובתי לשקול האם אכן נקיטה בהליכי חדלות הפירעון היא זו שתשיא את תכליותיו של המחוקק בכל בקשה ובקשה לפתיחת הליכי חדל"פ, כפי שפורט בהרחבה בהחלטתי בתיק (רשם ההוצאה לפועל תל אביב-יפו) 801324-01-23 חייב נ' (נבו 23.05.2023 ) כדלהלן: " אקדים אחרית לראשית ואציין שבנסיבות המיוחדות המתקיימות בתיק זה, אני סבור שאין מקום לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, ושדחיית בקשת היחידה תוך מיצוי הכלים העומדים לרשותי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל מתוקף חוק ההוצל"פ יאפשרו איזון טוב יותר בין תכליות המחוקק ביצירת הליכי החדל"פ- להשאת הסכום שיפרע לזוכים ושיקומם הכלכלי של היחידים, המעוגנות בסעיף 1 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק החדל"פ"), כדלהלן: "חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה – (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שי יפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. " אני סבור שמעיגונן של תכליות הליך חדלות הפירעון בסעיף הראשון לחוק החדל"פ עולה שבמסגרת ההחלטה בבקשה לפתיחה בהליכים אלו, על הרשם לבחון כיצד לממש את תכליות המחוקק בצורה הטובה ביותר בכל מקרה לגופו. במסגרת כך, ובהתאם לסמכויות הרחבות לניהול הלכי ההוצאה לפועל ושיקול הדעת המוקנה לרשמים בחוק ההוצל"פ, נכון בעיני אף לבחון האם עצם פתיחת הליך החדל"פ היא אכן הדרך המיטבית למימוש תכליות אלו. קרי, סבורני שבעת בחינת בקשות לפתיחה בהליכי חדל"פ עלי לבחון את המקרה אף מנקודת המבט של חוק ההוצל"פ.

עחדלפ (ראשון לציון) 21893-07-22- חיים לייבוביץ נגד בנק לאומי לישראל בעמ

שמות השופטים: טל ענר

  • תמי מייזליק 3. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב פסק דין 1. זהו ערעור שהגיש היחיד על הכרעת הנאמנת בתביעת חוב שהגיש בנק לאומי (להלן: הבנק). 2. ביום 19.1.2021 ניתן צו פתיחת הליכים לבקשת היחיד (ההליך העיקרי מתנהל בבית משפט זה – תיק חדל"פ 22303-11-20). 3. בהתאם להוראות הדין המועד האחרון להגשת תביעות חוב חל ביום 20.7.2021 . 4. ביום 11.5.2022 הגיש הבנק את תביעת החוב שלו על סך 265,295 , בצירוף בקשה להארכת מועד. 5. בדיון שהתקיים ביום 16.5.2022 בהליך החדל"פ העיקרי, לא נקבעה תכנית פירעון, בין השאר בשל כך שתביעת החוב של הבנק טרם הוכרעה, וכן טרם הובררה סוגיית זכויות היחיד בנכס נדל"ן. 6. חרף התנגדות היחיד אישרה הנאמנת ביום 26.6.2022 את הארכת המועד שהתבקשה וכן את תביעת החוב גופא במלואה. הנאמנת קבעה, בין השאר, כי נוכח השלב הדיוני בו נתון ההליך העיקרי אין כל פגיעה ביחיד או באינטרס ההסתמכות שלו. 7. מכאן הערעור. 8. המערער טוען כי צו פתיחת ההליכים הומצא לבנק כדין, ונוכח העובדה שמדובר בנושה מקצועי, מיוצג ומיומן, יש להקפיד עימו על המועדים הקבועים בחוק ולא לאפשר הארכת מועדים של כעשרה חודשים.

רערצ (תל אביב) 22248-08-19- אילן פז אביטן נגד אפרים אפי מלכה

שמות השופטים: טל חבקין

  • תיקון מס' 47 ביטל את האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים מכוח סימן א' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל החל ממועד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון (סעיף 69י1 לחוק ההוצאה לפועל, אשר חוקק בתיקון מס' 47 (סעיף 2 לחוק המתקן), ותוקן, לעניין מועד התחילה, בסעיף 361(8) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ס"ח 407, כתיקון עקיף לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58)). לסקירת הדין ראו בר"ע (מחוזי ת"א) 20311/99 קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( 15.4.1999 ); בר"ע (מחוזי חי') 1808/07 שפושניק נ' שפושניק ( 7.6.2007 ); רצ"פ (מחוזי ת"א) 1323/09 דוידאן נ' יעד פרזול בע"מ ( 20.1.2010 ); פבלו לרנר "הא כיפה העקיפה בהוצאה לפועל (על הרפורמה בחוק ועל שינויים רצויים)" מחקרי משפט כו 943, 996-987 (2010); אשר מאיר הצעה לרפורמה במשטר חדלות הפירעון בישראל (מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, 2015); שחר קטוביץ "הסדרת מצבי חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל" דין ודברים י 105, 111-109 (2017); פ בלו לרנר "ההפטר לחייבים מוגבלים באמצעים: שינוי ראוי הלוקה בכשלים" קריית המשפט 7 (2018); נטע נדיב "סיפור של חדלות פירעון: רפורמות פוגשות את ההליך השיפוטי" ספר יורם דנציגר 295, 304-297, 332-329 (לימור זר-גוטמן ועידו באום עורכים, 2019). 14. חוק חדלות פירעון, שנכנס לתוקף ביום 15.9.2019 , חולל רפורמה מקיפה בתחום. סעיף 1 מונה את תכליות החוק וזו לשונו: 7 מטרת החוק 1. חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה – (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

עחדלפ (תל אביב) 22132-09-22- פלוני נגד שלמה הנדל

שמות השופטים: איריס לושי עבודי

 הוא הדין אם מתברר כי חוב של חייב נצבר תוך בצוע פעולות הונאה ותרמית. . . " (ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקה 23/21 ( 1.2.2011 )). 26. דרישה זו של תום הלב מצד החייב, הן בשלב יצירת החובות והן בעת התנהלותו של החייב בהליך, שרירה ועומדת במלוא תוקפה ועוצמתה גם לאחר חקיקת חוק חדלות-פירעון (ע"א 3631/21 בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, בפסקה 22/18 ( 7.12.2021 ); ע"א 4401/21 אמיתי נ' קרויז, בפסקה 37 ( 15.11.2023 )). ומכל מקום, יש לזכור כי ככלל "גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, עיקרון השיקום אינו חזות הכל לבדו. " (ע"א 8013/22 עמי נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקה 14 ( 14.2.2023 )). יפים בהקשר זה דבריו של כב' השופט ד' מינץ בע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, בפסקה 9 ( 18.12.2019 ): אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב (סעיף 1(1) לחוק; וראו גם: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 47 ( 19.3.2018 ); רע"א 4067/18 פיינשטיין נ' עו"ד אופיר יצחק, פסקה 19 ( 30.6.2019 )). עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג.

רערצ (עכו) 17687-02-22- ניר בורנשטיין נגד קיבוץ עין המפרץ

שמות השופטים: ראמי נ נאסר

  • ויודגש, כי ככל שמדובר בחוב העולה על 100,000 ניתן לפרוס את החוב ל- 4 שנים, ולרשם ההוצאה לפועל סמכות להאריך את התקופה של עד 3 שנים נוספות, ובסה"כ לתקופה מרבית של 7 שנים. אולם, הצדדים רשאים להסכים ביניהם על פריסה לתקופה ארוכה יותר מכוח הוראת סעיף 7א1(ד) לחוק. 15. הוראה נוספת ורלוונטי מצויה בסעיף 69י1 לחוק, ולפיה מיום התחילה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ב- 15/09/2019, לא יוכרז חייב מוגבל באמצעים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ביטל למעשה את האפשרות להכיר בחייב מוגבל באמצעים לפ חוק ההוצאה לפועל. מדובר במנגנון ייחודי וחריג שהיה בו משום קרבה להליכי פשיטת רגל, אשר אפשר במסגרת הליכי הוצאה לפועל לקיים מעין הליך גבייה קולקטיבי (ראו: ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד, פ"ד נז(4) 211, 217 (2003)). ברקע לביטול מנגנון זה, עמדה התובנה כי חייבים רבים נותרו במסלול זה במשך שנים ארוכות, מבלי שהייתה בו תועלת רבה ומבלי שהצליחו לפרוע את חובותיהם. המחוקק בחר לוותר על הכלי של חייב "מוגבל באמצעים", משלא מצא בו עוד תועלת, תוך התווית דרכים חדשות של חדלות פרעון. 6 16. על הרקע תיקוני החקיקה הנ"ל עמד לאחרונה כב' השופט (ס. נ. ), טל חבקין, ברער"צ (שלום ת"א) 38953-12-21 דוד אריאל פינטו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (27/03/2022), באומרו: "שאלת הפתרון הראוי ליחידים חדלי פירעון שמתנהלים נגדם תיקי הוצאה לפועל רבים נדונה בפסיקה ובספרות. אחד הפתרונות שאומץ בחקיקה הוא סמכות ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו כמנגנון גבייה קולקטיבי, המגן על החייב, במסגרת מערכת ההוצאה לפועל.

חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 26450-02-22- בנק הפועלים בע"מ נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב

שמות השופטים: קרין וישינסקי

  • חדלות פירעון – מחוז תל אביב, משרדי ממשלה 2. יובל פז, החלטה 1. לפני בקשת נושה, בנק הפועלים בע"מ, למתן צו פתיחת הליכים שהוגשה נגד היחיד, בהתאם לסעיף 110 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). 2. לטענת הנושה, ליחיד חוב כלפיה, על פי פסק דין חלוט של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, (ת. א. 17203-01-20) אשר ניתן ביום 21.02.2021 , על סך של 492,758 בתוספת ריבית מיום 1.1.20 (להלן: "פסק הדין"). 3. לביצוע פסק הדין, נפתח על ידי הנושה תיק הוצאה לפועל מס' 500604-05-21, במסגרתו בוצעו הליכים רבים אשר לא הניבו פרי, ולפיכך עומד סכום החוב, נכון ליום 6.2.22 , על סך של 740,927 . 4. בתחילה ביקש היחיד ארכה להגשת תגובתו, בטענה כי מדובר בתיק מורכב במסגרתו מתנהלות מספר תביעות, אשר אחת מהן עודנה מתנהלת. 5. בתשובתה הבהירה המבקשת, כי מדובר במתדיין סדרתי, אשר אמנם הגיש נגדה תביעה לבית משפט של תביעות קטנות, אולם זו נדחתה. המבקשת הודתה כי כיום תלויה ועומדת תביעה קטנה נוספת שהגיש היחיד נגדה, על סך של 35,000 , אולם אין בה כדי להוות נימוק לאי מתן צו לפתיחת הליכים, בשים לב לגובה חובו של היחיד כלפיה. 6. בהחלטתי מיום 22.3.22 הארכתי את המועד להגשת תגובת היחיד ב- 45 ימים. טענות היחיד 7. ביום 12.5.22 הגיש היחיד תגובתו , בה התנגד לבקשה בין היתר בשל הטענות הבאות: 7.1. נגד היחיד מתנהלים הליכים רבים בבתי משפט שונים. לפיכך סך חובותיו אינו חלוט ואינו ידוע עדיין, ולכן יש לתת לו "את זכותו הבסיסית לסיים את ההליכים המשפטיים שלו". 7.2. המבקשת הינה נושה אחד מבין 14 נושים של היחיד ולכן לא ייתכן שרצונה לפעול בהליך חדלות פרעון נגד היחיד, "יבוא על חשבון האחרים, וזאת במיוחד במקרה זה בו לדעת המבקשת המשיבה הינה הגורם העיקרי להגעתו למצב כלכלי קשה מנשוא".

עחדלפ (תל אביב) 70649-07-23- טל קימרון נגד עורך דין שלי נחום

שמות השופטים: רונן אילן

הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב פסק דין לפני ערעור על הכרעת חוב של הנאמן במסגרתה נדחתה ברובה תביעת החוב שהגיש המערער. תביעת החוב התבססה על הליכי גבייה שננקטו בשני תיקי הוצאה לפועל בגין שיקים בהם אוחז המערער, ועל טענה לחוב בהתבסס על צילומי 26 שיקים נוספים שלא הוצגו לפירעון ולא הוגשו לביצוע. שיקים אשר המועד הנקוב לפירעונם היה בשנים 2014-2012. במצב זה, עומדת לבירור השאלה אם ניתן לבסס תביעת חוב על שיקים שלא הוגשו לביצוע ותביעת החוב בעניינם הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות. עוד עומדת לבירור המחלוקת באשר לאופן בחינתן של תביעות חוב המתבססות על הליכי הוצאה לפועל, ובפרט כאלו שבמסגרתם לא הוגשה כלל התנגדות לביצוע השיקים. רקע 1. ערעור זה הוגש על החלטה בתביעת החוב אשר הגיש המערער בהליכי חדלות הפירעון בעניינו של המשיב 2, משה גינדי ("החייב"), בתיק חדל"פ 22573-09-20. 2. המשיב 1, עו"ד שלי נחום ("הנאמן") הינו הנאמן בהליכי חדלות הפירעון. המערער, טל קימרון ("המערער") הגיש תביעת חוב בהליכי חדלות הפירעון של היחיד וטען לחוב בסך של 4,260,865 . 3. הכרעת החוב ניתנה ביום 15.6.23 ובמסגרתה דחה הנאמן את תביעת החוב ברובה, כך שאושר חוב בסך של 146,371 בלבד ("הכרעת החוב"). מכאן ערעור זה המתברר לפי סעיף 215 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדל"פ"). תביעת החוב וההכרעה 4. כאמור, המערער הגיש לנאמן תביעת חוב וטען לחוב בסך כולל של 4,260,565.83 . בתביעת החוב צוין שמקור החוב שני תיקי הוצאה לפועל.

חקיקה רלוונטית

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה

  • 10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון): (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 4. הגדרות

  • החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה ליך מינהלי"-הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית; "הליכי חדלות פירעון"-הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן-עד לביטולו: (1) לעניין חייב שהוא תאגיד-מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו; (2) לעניין חייב שהוא יחיד-מועד ההפטר; "הסדר חוב"-כמשמעותו בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים; "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותו בפרק ט': הפטר, לחלק ג'; "הפרשי הצמדה וריבית"-הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה ריבית פיגורים; "הקפאת הליכים"-(1) לגבי חייב שהוא תאגיד-כמשמעותה בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב'; (2) לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותה בסעיף 121(3); "ועדת החוקה"-ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; " חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי"-כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי"-כמשמעותו בסעיף 235

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 349. ערעור על החלטת בית המשפט

  • 349. (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין גם החלטות כמפורט להלן: (1) החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 18 או 116; (2) החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים 55 או 140; (3) החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי התאגיד, לפי סעיפים 83(ג) או 322(ג); (4) החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב, לפי סעיפים 86 עד 88 או 324; (5) החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף 94; (6) החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, לפי סעיף 98; (7) החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף 99; (8) החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 183,108 או 286; (9) צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 161; (10) החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 170; (11) החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף 176; (12) החלטה לעניין הקצבה לזכאי מזונות לפי סעיף 179; (13) החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט לפי סעיף 207; (14) החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי סעיף 229; (15) החלטה בדבר מעצר לפי סעיף 285. (ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך; החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. (ד) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020

סעיף: 12. דיווח לכנסת

  • הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 110. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה

  • 110. 9 (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון): (1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; (2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים; (4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים. (ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו–(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020

סעיף: 12. דיווח לכנסת

  • הגשת דוחות תקנה 108 לתקנות חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 110 לתקנות האמורות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או רשם ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 26. המצאה לרשם ההוצאה לפועל תקנה 112(ב) לתקנות חדלות פירעון לשכת ההוצאה לפועל מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה 27. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג תקנה 120 לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 28. הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29.

חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020

סעיף: 12. דיווח לכנסת

  • הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31. מסירת בקשה לפירוק על ידי תאגיד המתפרק בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 32. הפקדת צוואה וביטול הפקדה תקנות 6, 6א ו–6ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות הירושה) הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 33. עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 319א. הגדרות – פרק א'1 ותחולה

  • 319א. (א) בפרק זה – "חוב עבר" – כהגדרתו בחוק זה, אולם יראו את מועד ההחלטה על עיכוב הליכים כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים; "נושה מהותי" – נושה של תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה: (1) נושה מובטח; (2) מי שבמועד הגשת הבקשה לעיכוב הליכים התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים או יותר מ-10% מסך חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך; (3) נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך של סדרת תעודות ההתחייבות אינה פחותה מהמפורט בפסקה (2); "עיכוב הליכים" – עיכוב הליכים לפי סימן ב' או ג', לפי העניין ; "התקופה הקובעת" 17 – התקופה שמיום ה' בניסן התשפ"א (18 במרס 2021) עד יום י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025) או עד תום תקופת ההארכה כפי שקבע השר לפי סעיף 319א1 . (ב)18 הוראות פרק זה יחולו על הליכים שהבקשה לעיכוב הליכים לגביהם הוגשה בתקופה הקובעת.

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
פשיטת רגל

מאמרים נוספים:

עורך דין חדלות פרעון בירושלים

עורך דין חדלות פרעון בירושלים שתוכלו לסמוך עליו בטיפול חובות: כינוס נכסים, הסדרי חוב, מימוש בטוחות, קבלת הפטר ועוד. לייעוץ וטיפול עורך דין חובות בירושלים.. קרא עוד

עורך דין שכירות תל אביב הסכם

מהו חשיבותו של עורך דין חוזה שכירות בתהליך? חתימה על חוזה שכירות נראית כדבר פעוט ופשוט. אך אם נדע את ההשלכות הנגרמות לאחר כתיבת חוזה.. קרא עוד

עורך דין בתל אביב קניין רוחני

מדוע חשוב לרשום סימן מסחר? עורך דין קניין רוחני פועל בשוק המקומי והגלובאלי בו התחרות המתמדת הפכה את היכולת של בעלי עסק לייחד ולמתג את.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם