כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא חלק ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה שהוקמה בישראל, והוא מהווה ערכאה ייחודית המתמחה בדיני משפחה על כל היבטיהם. ערכאה שיפוטית זו הוקמה במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את הטיפול במכלול הסכסוכים המשפחתיים, מתוך הבנה שלסכסוכים אלה מאפיינים ייחודיים המצריכים התמחות וגישה מיוחדת.
מאמר זה מציג סקירה מקיפה של סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, העקרונות המנחים את פעילותו, וההלכות המרכזיות שהתגבשו בפסיקה לאורך השנים. הבנת מסגרת הפעולה של בית המשפט חיונית לכל מי שמתמודד עם הליכים משפטיים בענייני משפחה באזור המרכז.
בית המשפט לענייני משפחה פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. חוק זה יצר מהפכה של ממש בטיפול בסכסוכים משפחתיים בישראל, בהעבירו את מרבית הסמכויות בנושאי המשפחה (למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים) לערכאה ייעודית ומתמחה.
העיקרון המנחה המרכזי בבסיס החוק הוא ריכוז כלל הסכסוכים של התא המשפחתי תחת קורת גג אחת, בפני מותב אחד. עיקרון זה מבטא את ההבנה שסכסוכים משפחתיים הם מורכבים ורב-ממדיים, וכי הפיצול של הדיון בהיבטים השונים של הסכסוך פוגע ביעילות ובאיכות הטיפול המשפטי.
כפי שהודגש בפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד."
לפני חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, הטיפול בסכסוכים משפחתיים היה מפוצל בין ערכאות שונות: בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובתי דין דתיים. פיצול זה גרם לסרבול, חוסר עקביות, והכבדה על המשפחות המתדיינות.
הקמת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כחלק ממערכת ארצית, היוותה ציון דרך משמעותי בשיפור הטיפול המשפטי במשפחות בישראל. ההתמקצעות של שופטים בתחום דיני המשפחה, לצד פיתוח מערך תומך של יחידות סיוע ומומחים, יצרה מערכת המותאמת טוב יותר להתמודדות עם המורכבות הרגשית והמשפטית של סכסוכים משפחתיים.
עקרון "שופט אחד למשפחה אחת" הוא אבן יסוד בפעולת בית המשפט לענייני משפחה. עיקרון זה קובע כי כל ענייני המשפחה ירוכזו בפני שופט אחד, ללא קשר לסוג ההליך או למועד הגשתו. יישום עיקרון זה מאפשר לשופט לפתח היכרות מעמיקה עם המשפחה הספציפית ונסיבותיה הייחודיות, ולהגיע להחלטות עקביות בכל ההליכים הקשורים.
בפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022), הודגשה חשיבות עיקרון זה:
"היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת."
ביישום פרקטי, עיקרון זה מתבטא במערכת ניהול תיקים המזהה תיקים קשורים ומנתבת אותם לאותו שופט. כאשר מוגשת תביעה חדשה שקשורה למשפחה שכבר מתנהל בעניינה הליך, התביעה החדשה תועבר לשופט המטפל בתיקים הקודמים.
מאפיין ייחודי נוסף של בית המשפט לענייני משפחה הוא ההסתייעות הנרחבת במומחים מקצועיים. בניגוד לערכאות אחרות, בסכסוכי משפחה קיימת העדפה ברורה למינוי מומחים מטעם בית המשפט, במקום הסתמכות על חוות דעת מטעם הצדדים.
כפי שנקבע בפסק דין תלהמ (באר שבע) 7035-12-20, עו"ס חנה סימקין – מומחית מטעם בית המשפט נ' פלוני (ניתן ב 04/07/2022):
"סדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה לפיהם על בעל דין המבקש למנות מומחה בעניין הנדון בבית המשפט לענייני משפחה לפנות תחילה לבית המשפט ולעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט באותו עניין, ואין הוא רשאי להגיש חוות מטעמו בלא אישור לעשות כן."
גישה זו מבטאת את ההבנה שבסכסוכים משפחתיים, מומחה ניטרלי יכול לסייע לבית המשפט בהגעה להחלטה מאוזנת, המבוססת על מקצועיות ולא על עמדות קיצון של הצדדים. המומחים הנפוצים כוללים:
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מגדירה את האזור הגיאוגרפי שבו בית המשפט מוסמך לדון בתיקים. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מוסמך לדון בתיקים כאשר מקום מגורי הצדדים או הקטינים הוא בתחום שיפוטו, הכולל את העיר תל אביב-יפו והסביבה.
חשוב להדגיש כי במקרה של הליכים קודמים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, גם אם הצדדים עברו לאזור אחר, עדיין תהיה לבית המשפט בתל אביב סמכות מקומית לדון בהליכים חדשים, וזאת מכוח עקרון "שופט אחד למשפחה אחת".
כפי שהדגיש בית המשפט בתמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"אף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב."
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה היא רחבה ביותר, וכוללת כמעט את כל סוגי הסכסוכים המשפחתיים, למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים (הנתונים לסמכות בתי הדין הרבניים).
בין העניינים הנכללים בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה:
חשוב להקפיד על הגשת התביעה לערכאה המתאימה, כפי שהוזהר בפסק דין תא (חיפה) 8002-10-21, ש"פ נ' י"פ (ניתן ב 25/10/2021):
"יש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך."
יעילות דיונית היא עיקרון חשוב בהתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה. עורכי דין מיומנים יודעים כיצד לנצל עיקרון זה לטובת לקוחותיהם, באמצעות:
בית המשפט מעריך יעילות דיונית ומתגמל אותה, כפי שעולה מפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"אף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב."
עקרון טובת הקטין הוא עקרון-על בדיני משפחה בישראל, והוא מהווה שיקול מכריע בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לילדים. עיקרון זה מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שישראל אישררה.
כפי שהודגש בפסק דין תלהמ (נצרת) 7867-10-15, ה.ש. נ' נגד .ש. (ניתן ב 24/05/2017):
"לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית."
בפועל, עקרון טובת הקטין מיושם באמצעות:
הכנה נכונה לקראת הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה היא קריטית להצלחה. אסטרטגיה יעילה כוללת:
מינוי מומחים מטעם בית המשפט הוא הליך שכיח בבית המשפט לענייני משפחה, ויש להתכונן אליו כראוי:
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מהווה ערכאה מקצועית וייחודית המרכזת את הטיפול בסכסוכי משפחה. כדי להתדיין בו באופן אפקטיבי, כדאי לאמץ את העקרונות הבאים:
חשוב להדגיש את חשיבות הפנייה לייעוץ משפטי מקצועי בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה, נוכח מורכבותם והשלכותיהם ארוכות הטווח על התא המשפחתי. עורך דין גירושין תל אביב מיומן יוכל להנחות את הלקוח בסבך ההליכים, ולסייע בהשגת תוצאה אופטימלית בנסיבות העניין.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, על הייחודיות והמקצועיות שלו, ממשיך להתפתח ולשכלל את דרכי הטיפול בסכסוכים משפחתיים, תוך שאיפה מתמדת לשיפור השירות למשפחות ולמציאת פתרונות מאוזנים והוגנים לסכסוכים מורכבים אלה.
תא"מ (חדרה) 13121-01-16- אשר בזרנו נגד א.ח.
שמות השופטים: קרן מרגולין פלדמן
לטענת הנתבעת פנתה אל התובע לייעוץ בלבד בשעה שהיתה מיוצגת בידי עו"ד אחר, והתובע הוא ששידל אותה להעביר את ענייניה לטיפולו תוך שהוא מנסח בכתב ידו תלונה מבזה ללשכת עורכי הדין כנגד עוה"ד שייצג אותה קודם לכן, ותוך שהוא מבטיח לה כי יטפל בכל ענייני הגירושין בינה לבין בעלה לשעבר, לרבות בקבלת הגט. ג. לשיטתה, הסכם שכה"ט נשוא התובענה הינו בטל מעיקרו מחמת פגמים שנפלו בכריתתו, נוכח קיומה של הטעיה, עושק, ניצול מצוקתה ונוכח העובדה שנוסחו מקפח ומטעה. לשיטתה, סירב התובע לבצע שינויים בהסכם שכר הטרחה, ואף סירב להפריד בשכר הטרחה בין עניין לעניין תוך שהוא טוען לפניה כי הינו ותיק ומנוסה בכל הנוגע להליכי הגירושין. לשיטתה, חתמה על ההסכם בחטף תוך שהמשיב מאיץ בה לחתום. ד. לטענתה, הסעיף בהסכם הדן בתשלום שכר הטרחה גם במקרה של הפסקת הייצוג הוא סעיף דרקוני, שיש לפסלו הן בהיותו נוגד את תקנת הציבור והן בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד. ה. לטענת הנתבעת מעת החתימה על ההסכם היתה התנהלותו של התובע פועל יוצא של לשון הסכם שכר הטרחה, ובהתאמה פעל זה לקידום האינטרסים הכלכליים שלו, קרי לקידום מכירת הבית המשותף תוך הטלת אימה ואיומים על בעלה לשעבר של הנתבעת, ותוך הזנחת הפעולות הנדרשות להסדרת יתר העניינים כגון השגת הסכם גירושין, הסדרת הסדרי הראיה וכיוב'. 4 ו. הנתבעת טוענת כי התובע התנהל באופן כוחני, בחוסר תום לב, ובניגוד לחובותיו על פי ההסכם שבין הצדדים ועל כן ביקשה לשחררו מייצוג. ז. כך, לטענת הנתבעת, התובע פנה ביום 7/11/07 לבעלה לשעבר ולאביו לצורך קידום מכירת הבית, ביום 2/1/08 איים במכירת הבית בתוך ימים, ביום 27/7/08 פנה אל הנתבעת במכתב בדרישה לקבל שכ"ט נוסף עבור טיפול במכירת הבית, ביום 23/2/09 לאחר שיתר העניינים לטענתה נזנחו פנתה הנתבעת אל התובע בבקשה לפעול לקידום יתר ענייני הגירושין הנחוצים, ביום 10/4
פסק דין |21/01/2018 |שלום – חדרה
ת"א (ירושלים) 28248-04-16- י ק נגד עורך דין אריה יעקב
שמות השופטים: חגית מאק קלמנוביץ
למעלה מן הצורך אתייחס לפרטי טענות התובע בנושא זה: 10. בפרק 8 לתצהירו טען עו"ד יעקב כי העברת הכסף לאביה של התובעת נעשתה בהתאם למה שלמד מפיה של התובעת עצמה, ממר י' ק' ואף בהתאם להסכם הגירושין. בסעיף 4. י לתצהירו תיאר כי נפגש עם התובעת לפני חתימת חוזה מכירת הדירה, ביום 26.12.13 , ובפגישה זו קיבל ממנה הנחיות בעל פה. בפרק י', סעיפים 3-5 לתצהירו טען עורך הדין כי התובעת לא דיברה איתו על שכר הטרחה וכי היא רק ביקשה לדעת כיצד הוא מתכוון לבצע את המכירה והעלתה "חשש שלא ינתנו כספים למי מהצדדים לפני שיוחזרו החובות והכספים יחולקו בהתאם לפסק הדין על זה היא דואגת". התובע הבהיר והדגיש שם: "אחזור ואדגיש למען יהיה ברור כל רצונה של התובעת היה לוודא איתי כי לפני שאחלק הכסף לצדדים אדאג כי יושבו החובות לפי פסק הדין, והיא הדגישה כמה פעמים כי מבחינתה הכי חשוב הוא שכספו של אביה יוחזר אליו. 4. כדי להרגיע את התובעת נתתי בידה מכתב בכתב ידי המפרט את דרך העבודה – כי אחלק את התמורה חצי חצי רק לאחר שאסלק את כל החובות כמוטל עלי לסלק בהתאם לפסק הדין – אני מצרף את האישור. . . ". 6 11. התובע הפנה, איפוא, למסמך המצורף כנספח ה' לתצהירו המשקף לטענתו את הפעולות שהיה עליו לבצע בהתאם להנחיות התובעת. דא עקא, בעיון בנספח ה' לא ניתן למצוא את מה שנטען שקיים בו: מסמך זה הוא תרשומת קצרה בכתב ידו של עו"ד יעקב על גבי נייר מכתבים של משרדו, שבתחתיתו כתבה התובעת "אני מסכימה". במסמך נכתב: "ההוראות הן למכור את הדירה. להוריד מהסכום למשכנתא לפדות לשלם הוצאת דירה. ועד שלא תהיה הוראה אחרת לחלק היתרה חצי חצי". אין במסמך זה התייחסות כלשהי לסכום של 45,000, להחזר ההלוואה, לאביה של התובעת, לאופן העברת הכסף אל התובעת או לשאלה כלשהי הנוגעת באופן ספציפי לסכום של 45,000 ולשאלה מה ייעשה בו.
פסק דין |29/08/2018 |מחוזי – ירושלים
ת"א (תל אביב) 58352-05-18- ע ל נגד ו ק
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
אביב. ע"י ב"כ עו"ד תמי ברעם, פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי החלטה 1. כללי עסקינן בתובענה למתן סעדים הצהרתיים כדלקמן: ההסכם מיום 25.9.2000 בין התובע לבין הנתבעת להעברת זכויותיו של התובע בדירה הנמצאת ברחוב ***בתל אביב (להלן: "הדירה"), בטל בשל ביטולו על ידי הצדדים. ביטול רישום העסקה להעברת זכויות התובע בדירה בפנקסי לשכת רישום המקרקעין. 2. רקע התובע, ע ל (לעיל ולהלן: "התובע") והנתבעת 1, ו ק (לעיל ולהלן: "הנתבעת") היו נשואים זה לזו כדמו"י. במהלך חייהם המשותפים היו הצדדים בעלים בשווה של הדירה. לימים הם התגרשו, ובמסגרת זו חתמו על הסכם גירושין שלו ניתן תוקף של פסק דין שלפיו זכויות התובע בדירה יועברו לנתבעת (להלן: "ההסכם" או "ההסכם הראשון"). במשך שנים רבות לא הושלמה ברישום העברת זכויות התובע בדירה על שם הנתבעת בפנקס רישום המקרקעין. 2 התובע טען כי בשנת 2018 הגישה הנתבעת ללשכת רישום המקרקעין (להלן: "לשכת הרישום") שטר מכר מזויף שחתום לכאורה על ידו, באמצעותו הועברו זכויות התובע בדירה לשם הנתבעת. ביום 28.5.2018 הגיש התובע תביעה לבית משפט זה, במסגרתה עתר לביטול ההסכם וכן לביטול רישום העברת הזכויות ממנו לשם התובעת בפנקס המקרקעין. לעמדת התובע, בינו לבין הנתבעת נחתמה תוספת להסכם הקובעת בין היתר כי הדירה תימכר לצד שלישי וכספי התמורה ישמשו לרכישת דירה שתירשם על שם הנתבעת ועל שם שתי בנותיהם (להלן: "ההסכם השני"). לפיכך, לטענתו אין תוקף להסכם. ביום 22.7.18 הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין להעברת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה. הנתבעת סמכה טענתה על סעיפים 1(2)(א) ו-1(6)(ז) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") בהינתן שהתובענה מבוססת על סכסוך בין מי שהיו בעבר בני זוג, כמו גם העובדה שהסכסוך נובע מהסכם ממון שנחתם בין השניים.
החלטה |06/03/2019 |מחוזי – תל אביב
תמ"ש (חיפה) 24826-06-18- א.פ נגד ס.פ
שמות השופטים: הילה גורביץ שינפלד
הצעתי לה נישואין. ש. לפני כמה זמן אתה זוכר ת. לא זוכר. בשבילי זה לא כל-כך חשוב באיזה שנים. ש. לבית המשפט: אבל לפני כמה שנים בערך ת. אחרי חצי שנה עשיתי לה מתנה. ש. לבית המשפט: לפני כמה שנים זה היה ת. לא זוכר מספרים, איזה הבדל זה עושה הענקתי לה במתנה דירה. ש. זו הייתה הצעת הנישואין, שנתת לה דירה ת. אפשר לומר. " 20 ושוב בהמשך – כאשר בית המשפט שב והסביר לו שהעביר את כל זכויותיו בדירה לנתבעת, חזר ואישר כי הוא מסכים לכך – והשיב "אם עשיתי ככה, זה טוב, רק שלז. ק יהיה טוב". עמוד 26 שורות 18/22. 39. איני סבורה כי בנסיבות כאן – חרף חוסר ההבנה של הנתבע ביחס למסמכים, ניהול חשבון בנק או היקף נכסיו, לגרוע מרצונו להעניק לנתבעת זכויות בדירה במתנה – מרצונו החופשי כפי שהתברר בחקירתו. 40. בצד דיני החוזים הכלליים, חוקקו בישראל חוקים המאפשרים התערבות בחופש החוזים; כך למשל חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וחקיקה שנועדה לשמור על זכויות יסוד ושיווין וגם דיני פשיטת רגל, מקרים של הברחת נכסים, או בטלות בהיות חוזה בלתי מוסרי או נוגד את תקנת ציבור וגם מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. 41. בכל אותם מקרים המדובר היה בהשפעה בלתי הוגנת שאינה מאפשרת שיקול דעת עצמאי – שאז לבית המשפט הסמכות להתערב. הסמכות היא סמכות שבדין.
פסק דין |24/05/2020 |משפחה – חיפה
בדמ (תל אביב) 55/09- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א-יפו נגד ' עורך דין מירי טל
שמות השופטים: בניאן מוטי,מזיוב אבירם,חבד,פרוסט איתי,חבד
הרושם שהנאשמת השאירה היא כי פיזרה מחויבויות כספיות וקוותה ש"יהיה בסדר" וגם אם לא יהיה בסדר מה יכולים לעשות לאישה במצבה, קרי אישה לאחר גירושים קשים וילדים ומצב כלכלי בכי רע. עם כל ההזדהות למצבה של הנאשמת בשל הסיבות האישיות, אין זה מסתדר עם אורח חיים שהיא ניהלה. ייתכן ולו הורידה הילוך ברמת חייה אולי וחלק מבעיותיה לא היו מחריפות. כלומר עצם העובדה שעורך הדין לוקח התחייבות כספית ביודעו שלא יוכל לקיימו, או סיכוי נמוך ביותר ולא סביר לקיימן זו עבירה אתית. עורך דין הינו אותו איש מקצוע שמייעץ לכל לקוח לא לתת שיק ללא שיש בטחון לפרעונו, אחרת זו עבירה. אז אותו עורך דין מן הדין שיתן יעוץ לעצמו וימנע מפיזור שיקים כשיודע שאינו יכול לעמוד בהם. מן האמור לעיל עולה כי הנאשמת לא קיימה לעצמה יעוץ שהייתה נותנת לאחרים. זו התנהגות שהציבור לא מצפה מעורך דין. עורך דין שמייעץ ללקוח לפזר שיקים גם ללא כיסוי, יכול להיתפס כמשדל לדבר עבירה או ברשלנות מקצועית. עורך דין שנותן יעוץ כזה לעצמו עובר עבירה אתית, כי פוגע בכבוד שהציבור הרחב רוחש לעורכי דין כציבור שקול ומהימן. 10. אישומים מספר 2 ומספר 3 10.1. למעשה אישומים 2 ו-3 נושאם אחד. בשני אישומים אלה הנאשמת שכרה דירות יוקרה באזורים יקרים של העיר תל אביב, בשניהם לא עמדה בתשלומי שכירות, בשניהם קיבלה פסק דין לפינוי, ואף בשניהם פינתה את הדירות רק לאחר מספר חודשים לאחר פסק הפינוי, מבלי שקיבלה עיכוב ביצוע, אך תוך כדי שהגיע להסדר לאחר מכן עם המשכירים שלה. 10.2. חרף מחלוקות שהיו בין הנאשמת לבין המשכירים ניתנו שני פסקי דין לפינוי נגדה, מרגע זה היה על הנאשמת לקיים את פסקי הדין ללא דיחוי אלא אם כן, קיבלה עיכוב ביצוע.
הכרעת דין |11/01/2011 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בג"צ 2232-03- העותרת פלונית נגד 1. בית הדין הרבני האזורי תא-יפו
שמות השופטים: א ברק מ נאור,א חיות
עם זאת, הם נשואים על-פי הלכות בני נוח, אשר הינן חלק מהמשפט העברי, והם זקוקים לפסק דין של גירושין. גט וגירושין אינם היינו הך. מטעם זה אין גם מקום לטענה, כי הפנייה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין המתבססת על היות הנישואין האזרחיים בטלים ומבוטלים לפי המשפט העברי הינה ""על פניה נטולת תום לב וכנות" (ע"א 4590/92 כהנא נ' כהנא (לא פורסם); ראו גם בג"ץ 301/63 שטרייט נ' הרב הראשי לישראל ואח', פ"ד יח(1) 598, 630). 30. יצוין, כי הכרה בסמכות השיפוט של בית הדין הרבני ב"ענייני גירושין" מבטיחה את יעילות ההתרה של קשר הנישואין. ההכרעה בשאלת תוקפם של הנישואין ובשאלת הצורך בגט מחומרה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. גט או פסק גירושין מבית דין רבני מבטיח כי בני הזוג, שהינם יהודים "לא יותרו לשוק שלא כדין, על כל המשמעויות ההלכתיות החמורות הכרוכות בכך (פסק הדין הרבני המשלים, עמ' 11). ההכרעה של בית הדין תבטיח גם כי בני הזוג יוכלו להינשא בעתיד כדת משה וישראל, אם ירצו בכך. למערכת השיפוט האזרחית אין חלופה אזרחית טובה ואפקטיבית להתרת קשר הנישואין בין שני בני זוג יהודים. נוכח הבדיקה האינדיוידואלית הנדרשת בכל מקרה ומקרה באשר לתוקפם ההלכתי של הנישואין האזרחיים, שימור הסמכות בידי בית הדין הרבני מבטיח כי בעקבות פסק הגירושין יחשב כל אחד מן הצדדים כפנוי, לפי דינו האישי. 31. האם סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בגירושין של יהודים ישראלים שנישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחים משתרעת גם על ההיבטים הממוניים של הגירושין התשובה על שאלה זו היא בשלילה. סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בעניינים הממוניים הקשורים בתביעת הגירושין קבועה בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.
פסק דין |20/11/2006 |בית המשפט העליון
בע"מ 9101/12- פלוני נגד פלונית ואח
שמות השופטים: ד ברק ארז
של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 14.10.2012 בתיק רמ"ש 48564-11-11 שניתן על ידי כבוד השופט ש' שוחט בשם המבקש: עו"ד משה זינגל החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ברמ"ש 48564-11-11 מיום 14.10.2012 (השופט ש' שוחט). פסק הדין ניתן בערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בכל הנוגע להעדתו של עד בתמ"ש 42574/96, מיום 1.11.2011 (השופטת ש' גליק), לאחר שבקשת רשות לערער עליה התקבלה בהסכמת הצדדים. 2. המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) הינם בני זוג לשעבר, אשר התגרשו לפני כעשרים שנה. הסכם הגירושין של בני הזוג (להלן: ההסכם) אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 28.4.1992 . באופן פורמאלי, המשיבה יוצגה בהליכי הגירושין על ידי עורך-דין סמוכה ואילו המבקש יוצג על ידי עורך-דין בר-שלטון. שנים לאחר מכן, הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לביטול חלקי של ההסכם. לקראת ישיבת ההוכחות, המשיבים פנו לעורך-דין סמוכה על מנת שישיב בתצהיר למספר שאלות הנוגעות להסכם הגירושין. עורך-דין סמוכה, מצידו, התנה את המענה בהסכמת המבקש, בטענה שבמהלך הליכי הגירושין הוא הביא את המבקש והמשיבה להסכמות, ובכך הפך למעשה גם לבא-כוחו של המבקש, ומכל מקום, לכל הפחות, קמה לו חובה לשמור על סודיות כלפי המבקש. 3. נוכח תשובתו זו של עורך-דין סמוכה הגישו המשיבים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לזמנו לעדות, בהסבירם כי נמצא ברשותו מידע עובדתי שהוא חיוני להכרעה בשאלות המרכזיות הטעונות הכרעה בהליך. כן טענו המשיבים כי מאחר שעורך-דין סמוכה ייצג את המשיבה, הרי שלמעשה אין הוא חייב בכל חובת סודיות כלפי המבקש, ואילו המשיבה עצמה נכונה לוותר על זכותה לחיסיון עורך-דין-לקוח בהקשר זה.
החלטה |10/03/2013 |בית המשפט העליון
23849/10 תמ"ש (תל אביב)- י.ק. נגד ב.ש.ק.
שמות השופטים: ארז שני
(תמ"ש (י-ם) 44248-05-10), באומרו: "התובעת טענה לזכות לקבלת הסעד המבוקש מכח דיני הנזיקין בהסתמך על פסיקת בתי המשפט שהכירה בתחולת דינים אלו על תובענות כגון דא. כן יאמר, כי ניתן להגיע לאותה התוצאה אף מכח דיני החוזים". (או במילים אחרות – קיימת עילת חיוב גם מכח דיני החוזים) . אלא שניתן לשרטט, ודומני שבכך אין אני מחדש דבר, את המצב המשפטי בעיקר כחוזה שריר וקיים גם בין הצדדים שבפני. 6. סבורני כי מעת שאדם יכול להיכפף לסמכותו של בית דין דתי או בית המשפט לענייני משפחה כצד עיקרי לסכסוך משפחה, יהיו דתו, מינו, עובדת היותו נשוי אם לאו, כאשר יהיו, נקשר הוא בהסכם אשר אינו פוקע גם לעת סיום הקשר הפורמלי שבין הצדדים והוא ממשיך ומתקיים עד אשר ינתק אחרון החוטים הקושרים את הצדדים ומאפשרים להם לנהל סכסוך משפחה באחת הערכאות שציינתי לעיל. לאמור, ההסכם הולך ומתמשך ומחייב גם לאחר גירושין, וענינו בכל תחום בו יכול להתרחש סכסוך משפחתי ובכלל זאת מחלוקת על סידורו של גט. 7. גם בטיבו של הסכם זה חפצתי לעיין. טענות התובע – שאינן מוכחשות ואודותיהן לא נחקר 8. א. העיד התובע בסעיפים 8-24 לתצהיר עדותו הראשית כהאי לישנא: "4. החל מספטמבר 1989 איני מתגורר תחת קורת גג אחת עם הנתבעת. מאז ועד היום מתקיימים בינינו הליכים משפטיים. אבהיר, כי מאותו מועד ואילך, לא קיימנו חיי אישות, לא חיי משפחה ולא וריאציה אחרת של קשר זוגי. 5. ענייני הרכוש והמזונות שבינינו נדונו והוכרעו במסגרת פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב במ. א. 3513/89 (מזונות) ומ.
פסק דין |08/10/2011 |משפחה – תל אביב
תלה"מ (קריות) 33570-10-20- ע' ד' נגד ' מ' ד' ח'
שמות השופטים: גילה ספרא ברנע
יודגש כי גרסה זו מתאימה עם מכתב עוה"ד ת' מיום 16.7.20 בו השיב לבאת כוחה של האם על האשמה בעניין חתימה על מסמך הוויתור תחת לחץ, איומים ומצב נפשי מורכב כדלקמן: "בוקר טוב, ראשית אני מתפלא מאוד על תוכן הודעתך מאחר ואני כהרגלי שאלתי את מרשתך בצורה ישירה מאוד מי משני בני הזוג רוצה להתגרש והיא השיבה שזאת היא ולא הבעל. היא גם מסרה לי הסבר מפורט מדוע היא מעוניינת בגירושין. לטעון היום שהיא חתמה תחת איומים זאת טענה מופרכת לחלוטין. מניסיוני הרב השתכנעתי לחלוטין, כי היא חתמה מרצונה הטוב והחופשי באווירה טובה ונינוחה, אחרת לא הייתה מוכן לטפל בהעברת הזכויות בדירה. . . ". (נספח ל' לתע"ר האב). 119. התרשמתי כי ניתן ללמוד מחקירתו הנגדית של עוה"ד ת' כי כטענת האם הוא ייצג את האב לפי פניית האב בלבד (עמ' 24 ש' 14 עד עמ' 25 ש' 10), טען בחקירה הנגדית כי אינו זוכר האם האב סיפר לו כי הוא והאם בהליכי גירושין (עמ' 26 ש' 3-15), אף אינו זוכר אם סופר לו או קיבל את הסכם הממון לפני החתימה על מסמכי המתנה (עמ' 26, ש' 16/20). עוה"ד תלמי העיד כי לא ידע כי מתקיימים הליכים בבית המשפט או שהאם מיוצגת (עמ' 28 ש' 4-5), כי לא מסר לה העתק המסמכים, עליהם חתמה ביום החתימה, אלא לאחר יום-יומיים כשביקשה זאת ממנו (עמ' 29, ש' 16/22). עוה"ד ת' עמד אומנם על כך שהסביר לצדדים, אך השתמע מדבריו כי ההסבר שנתן לאם היה מצומצם. כך למשל השיב לשאלה בעניין ההסבר שנתן לאם על יפוי הכח הבלתי חוזר: "עו"ד צור: אתה החתמת אותה על ייפוי כוח בלתי חוזר. עו"ד ת': נכון. עו"ד צור: האם לפני החתימה הייפוי כוח הבלתי חוזר הסברת לה מה המשמעות של ייפוי כוח בלתי חוזר.
פסק דין |20/07/2024 |משפחה – קריות
ת"א (תל-אביב-יפו) 18142/03- עורך דין ליבוביץ אלינור נגד מורג ציפי
שמות השופטים: אחיקם סטולר
בפני תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין, עבור ייצוג הנתבעת בהליכי גירושין, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר. סכום התביעה- 14,240 (הסכום הנתבע תוקן במהלך הדיון לסך של 13,240 ר' להלן) . רשות להגן ניתנה ב-18/2/03. הרקע התובעת הינה עורכת דין, בעלת משרד בתל אביב, ומתמחית בתחום דיני המשפחה והגירושין. בחודש מאי 2002 פנתה הנתבעת לתובעת על מנת שתייצג אותה בהליכים שבינה לבין בעלה, מר דוד מורג, אשר הגיש כנגד הנתבעת תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בתאריך 5/5/02 נחתם הסכם שכר טרחה בין התובעת לנתבעת על סך של 3,000 כערכם בשקלים בצירוף מע"מ כדין (נספח א' לכתב התביעה). 1. במהלך התקופה בה ייצגה התובעת את הנתבעת, ערכה התובעת כתבי בי-דין ובקשות ביניים כמפורט להלן: א. תביעת מזונות, שלום בית ומדור ספציפי בבית הדין הרבני (נספח ב' לכתב התביעה). ב. תביעת מזונות עבור ילדי הזוג בבית משפט לענייני משפחה (נספח ג' לכתב התביעה). ג. בקשה לקביעת מזונות זמניים (נספח ו' לכתב התביעה). ד. הודעה על צירוף מסמכים (נספח ז' לכתב התביעה). ה. תגובה לעניין סדרי ראייה של הילדים (נספח ח' לכתב התביעה). ו. בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט בעניין סדרי הראייה (נספח ט' לכתב התביעה). ז. תביעה להחזר מחצית משכנתא אשר שולמה ע"י הנתבעת (נספח י' לכתב התביעה). 2. התובעת והנתבעת קיימו 4 פגישות משא ומתן עם בן זוגה ובא כוחו. שתיים במשרד התובעת ושתיים במשרדו של בא כח בן זוגה. 3. התובעת ייצגה את הנתבעת בדיונים הבאים: א. 23/5/02- דיון בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בדיון זה נקבע מדורה הספציפי של הנתבעת (נספח ד' לכתב התביעה).
פסק דין |08/12/2003 |שלום – תל אביב
רבני (תל אביב) 304697-9– פלוני נגד ' פלונית
שמות השופטים: הרב צבי בירנבאום,הרב אריה אוריאל,הרב נפתלי הייזלר
המבוא וההצהרות שבראש ההסכם זה מהווים חלק בלתי נפרד הימנו ומחייבים כתוכנו. הגירושין: 2. בני הזוג מסכימים להתגרש זמ"ז בג"פ בהקדם האפשרי והם יפנו לביה"ד הרבני בתל אביב ויחלו בתהליכים לסידור הגט לאחר מתן תוקף של פסק דין להסכם זה. 3. בני הזוג מתחייבים כי יחתמו על כל מסמך ו/או בקשה המופנים לביה"ד, וישתפו פעולה ביניהם ועל פי הנחיות למען יסודר הגט ביניהם בהקדם האפשרי בכפוף לאמור בהסכם זה. 4. בני הזוג יופיעו בפני ביה"ד במועדים שייקבעו לשמיעת הבקשה ולסידור הגט יישמעו להורואת בית הדין ויעשו מצידם את כל הפעולות הדרושות לשם סידור הגט ביניהם בהקדם האפשרי בכפוף לאמור בהסכם זה. העברת זכויות ואחזקת דירת המגורים: 5. הצדדים מצהירים כי ברשותם דירת גג ברח' . . . ברמת גן . . . (להלן-"הדירה"), מחיצת מהדירה רשומה ע"ש הבעל ומחצית מהדירה ע"ש האישה. 6. הבעל מתחייב להעביר לאישה עפ"י הסכם גירושין זה וללא תמורה את כל זכויותיו בדירה, דהיינו מחצית מהזכויות בדירת המגורים. המטלטלין: 7. כל המטלטלין המצויים בדירה יועברו לבעלותה הבלעדית של האישה על מנת שישמשו אותה ואת ביתה הגרה איתה של האישה והילדה. שונות: 8. פרט לקבוע בהסכם זה ובכפוף למילוי כל התחייבויותיהם של בני הזוג, הם מאשרין ומצהירים כי מיום החתימה על סכם זה ואילך אין להם ולא תהיינה להם האחד כלפי משנהו כל טענות ו/או תביעו תמכל סוג שהוא בכל הכרוך ו/או הנוגע ו/או הקשור בנישואיהם וברכושם ו/או ברכושו של כל אחד מהצדדים ומוסכם ומוצהר כי בהסכם זה גיבשו בני הזוג את כל הטענות ההדדיות שלהם זה כלפי זו ולהיפך.
פסק דין |11/09/2024 |בתי דין רבניים – תל אביב
ת"ע (תל אביב) 9176-07-19- ת.ג נגד ט.א
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
משב"כ הנתבע המשיך לדעת מהו תחום התמחותו שב וניסה העד לטעון "עשיתי גם תיקים בבית משפט לענייני משפחה", ובהמשך "מספיק שנים, מספיק שנים עשיתי תיקים בבית המשפט, בבית משפט לענייני משפחה, גם בענייני גירושים, גם בענייני צוואות. זאת אומרת שזה משהו שאני עושה". בהמשך לכך כבר חזר בו העד ותיקן את תשובותיו תוך שהוא טוען: "אמרתי עוד פעם. תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה". מהאמור עולה כי התמחותו של העד בתחום דיני המשפחה מוגבלת לעריכת צוואות, עמ' 333 ש' 31 – עמ' 334 ש' 16. 110. עו"ד ד. ס אישר בעדותו כי אין לו אתר אינטרנט, עמ' 334 ש' 20/19. 111. משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת "תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה", עמ' 333 ש' 35 – 334 ש' 2 השיב זה "גם היום, מגיעים אליי לקוחות מתל אביב, מירושלים, מהרצליה, מפתח תקווה. יש לי חברים, מספיק חברים, קולגות, שמפנים אליי לקוחות בתחומים שהם לא מתעסקים בהם, וגם במקרה הזה, הופניתי על ידי אחד מהם", עמ' 335 ש' 3 – 5. לאור תשובתו של העד בחרתי לשאול אותו "מי החבר שהפנה את המנוחה" וזה ענה כי ניסה לבדוק העניין בבוקר כדי לחדד את זיכרונו וכי לדעתו זה "עורך דין ירון", עמ' 335 ש' 7 – 13. נוכח תשובת העד ומשהמדובר בצוואה קצרה, פשוטה וברורה אשר אינה מצריכה כל מיומנות וניסיון משפטי, הוספתי ושאלתי את העד מה ההיגיון שעמית למקצוע יפנה את המנוחה לעו"ד אחר לצורך עריכת הצוואה ובפרט לעו"ד מעפולה עניין הכרוך בהוצאות ועלויות ואגב כך אף שאלתי מהו הסכום שגבה כשכ"ט.
פסק דין |11/12/2022 |משפחה – תל אביב
עבי (ירושלים) 22844-12-24- איברהים עיאד, נגד ' לשכת עורכי הדין- מחוז ירושלים
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
עוד לטענתו לו היה "נותן מענה בזמן לתלונות שהוגשו נגדו", סבור הוא "כי לא הייתה מוגשת ולו קובלנה אחת כנגדו". לטענת המבקש הסיבה לאי הגשת מענה בזמן לאותן תלונות הייתה "תלויה בגורמים ונסיבות אישיות קשות עד מאוד, וזו בלשון המעטה, שמנעו מהאחרון ליתן את המענה לאותן תלונות". עוד לטענת המבקש, הוא עבר הליך גירושין ארוך ומפרך ,שקדם לו סכסוך עם אשתו לשעבר, עזיבה פתאומית של הבית וחיפוש אחרי הבן ,עד שהתברר לו כי היא שכרה לה בית עם הבן במקום אחר. בסעיפים 7 ו-8 לבקשה תחת הכותרת "גילוי נאות" טען המבקש כדלקמן: 5. בסעיפים 29/33 לבקשה תחת הכותרת "נסיבותיו האישיות של המבקש" הוסיף וטען זה כדלקמן: 6. בבקשתו טען המבקש כי בשנה האחרונה, פנה לשני עורכי דין על מנת שייטפלו בעניינו. לטענתו "מפאת רגישות העניין" ובכדי שדבריו "לא יתפרשו כעבירה אתית", לא ראה לנכון, בשלב זה לנקוב בשמותיהם . עורך הדין הראשון שהבטיח לטפל בעניינו של המבקש לא עשה מאומה, וזאת חרף העובדה כי קיבל את שכר הטרחה שביקש, אך למרבה הצער "מרח" את המבקש תוך העלאת טענות כי עניינו בטיפול וכי אין לו ממה לחשוש. המבקש נותר נואש ופנה לעורך דין נוסף, חבר באחת הוועדות בלשכה ,שדר שכר טרחה ע"ס 45,000 ₪ !!!! בכדי שימשיך את הטיפול בעניינו של המבקש. אותו עורך דין קיבל מקדמה משמעותית עבור הטיפול בתיק, מקדמה אותה נאלץ המבקש ללוות ממספר מכרים, וכיום והוא לא מצליח להחזיר אותה. לטענת המבקש יש בינו לבין עורך הדין "השני", מספר התכתבויות באמצעות יישומון whatsapp, כולל מסרונים קוליים, בהם מבטיח אותו עורך דין "מהולל" כי פנה לאנשים בכירים בלשכת עורכי הדין. לא זו בלבד, אלא שאותו עורך דין היה שולח למבקש צילומי מסך מהטלפון הנייד שלו כי יש לו פגישות עם אנשים הנוגעים בדבר בכדי להגיע להסכמות, ולבטל את גזרי הדין.
החלטה |04/01/2025 |מחוזי – ירושלים
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב1. סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעת גט של אישה יהודייה שלא ניתן לערוך מחוץ לישראל
(ב) לתביעה המוגשת לפי פסקה (2) או (3) של סעיף קטן (א), תצורף החלטת בית הדין מחוץ לישראל בדבר התקיימות הנסיבות שבשלהן התעורר הצורך בהגשת תביעה לגט לבית הדין הרבני בישראל, אלא אם כן בנסיבות העניין יש קושי לצרף החלטה כאמור. (ג) לא ידון בית דין רבני בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: (1) כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל או שהנתבע נמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובלבד שכתב התביעה הומצא לו כדין; (2) אם בני הזוג נישאו גם על פי הדין החל במדינת חוץ – בני הזוג גרושים לפי אותו דין; ואולם אם התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת גירושין כאמור במדינת חוץ, די בכך שהוגשה תביעה לגירושין לבית משפט מוסמך במדינת חוץ, והתובעת פעלה בשקידה ראויה לעריכת הגירושין כאמור. (ד) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג. (ה) נוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) – ימחק את התביעה לאלתר.
חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969
סעיף: 3. התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת
3. (א) (1) הוגשה לבית המשפט בקשה להתרת נישואין ואחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור (בחוק זה – בן דת מוכרת), או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש (בחוק זה – פניה) (2) היו בני הזוג בני דתות מוכרות שונות תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר. (3) נשלחה פניה לבית דין דתי של אחת העדות הנוצריות – יקבע ראש בית הדין גם אם הדין הדתי שלפיו הוא דן מאפשר גירושין בנסיבות הענין. (4) נשיא בית משפט השלום רשאי להסמיך שני שופטים נוספים של בית משפט לענייני משפחה, לשם ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה של סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה באותו מחוז (בסעיף זה – שופט מוסמך). (ב) (1) קיבל ראש בית דין פניה, ימסור לבית המשפט ולבני הזוג, בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה את קביעתו לגבי כל ענין שנכלל בפניה; הקביעה תהיה מנומקת; סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של שלושה חודשים, אם הודיע לו ראש בית הדין כי הדבר נדרש לצורך בירור העובדות. (2) ראש בית דין רשאי להסמיך דיינים נוספים, שכל אחד מהם יהיה מוסמך לבצע את סמכויותיו של ראש בית הדין לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – דיין מוסמך). (ג) קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך כי יש צורך בגירושין כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולענין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין.
תקנות סדרי דין בענין התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשמ"ה-1984
סעיף: 11. פניית נציג היועץ
11. (א) משקיבל נציג היועץ את המסמכים האמורים בתקנה 10(א), יפנה בכתב אל בית הדין הדתי הגבוה ביותר הנוגע בדבר, או אל כל אחד משני בתי הדין הגבוהים ביותר הנוגעים בדבר, לפי הענין, ירצה את העובדות המוסכמות ואת שאלות החוק המתעוררות, ויבקש חוות דעת בכתב בשאלה אם בנסיבות הענין עשוי בית הדין לערוך או לפסוק גירושין או לבטל את הנישואין, או להכריזם כבטלים מעיקרם, הכל לפי הענין; לפניה יצורפו עתקי כל המסמכים שנמסרו לנציג היועץ מבית המשפט העליון. (ב) נציג היועץ יודיע לנשיא בית המשפט העליון על מועד פנייתו לבית הדין.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 12. בקשה לסעד דחוף
12. (א) צד רשאי להגיש בכל עת לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין בקשה לסעד דחוף ערוכה לפי טופס 6 שבתוספת בעניינים האלה: (1) בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים; (2) בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; (3) בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין; (3א) בקשה של אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, להחזיק בילדיה עימה ולקבל החלטות נדרשות לתקופת השהות; (3ב) בקשה לסעד דחוף לרישום ילד למוסד לימודים אשר מוגשת בסמוך לתחילת הלימודים; (4) תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכול ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין. (ב) לבקשה לסעד דחוף יצורפו אסמכתאות לרבות לעניין הדחיפות; הבקשה והתשובה לה ייערכו בצורה קצרה ותמציתית ויכללו אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בהן, היתה הבקשה לפי תקנת משנה (א)(3) תכלול אך ורק פרטים בעניין הכנסות הצדדים וצורכי הילדים. (ג) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מאפשרות מבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם בעניינים המפורטים בה. (ד) הגיש צד בקשה לסעד דחוף בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1), (2), (3ב) ו–(4) או לצו עיכוב יציאה מן הארץ של קטין, יציין בטופס 6 אם הוא מעוניין ליישב את הסכסוך עם הצד האחר בעניינים נוספים ובמקרה כאמור יגיש לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך. (ה) בקשה בעניין מזונות זמניים או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו לא תוגש בתקופת עיכוב ההליכים אלא בדרך של בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12(א)(3).
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב. סדרי דין בענין נתבע שהוא תושב חוץ
4ב. הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף 4א כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בישראל, וקבע בית הדין כי התקיימו תנאי הסמכות שלפי אותו סעיף, יחולו הוראות אלה: (1) בית הדין יהיה רשאי לפסוק בתביעה רק לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע בצירוף הזמנה והעתק מאושר של ההחלטה בענין סמכותו של בית הדין; (2) פסק בית הדין בתביעה לטובת התובע בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, רשאי הנתבע להגיש לבית הדין בקשה לעיון חוזר בתביעה בתוך מועד שייקבע בתקנות; (3) נתן בית הדין פסק דין של גירושין כנגד הנתבע והנתבע לא קיים את פסק הדין, יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לשם קיום פסק הדין, ובלבד שאם פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, לא ינקטו אמצעים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק קיום פסקי דין של גירושין), אלא לאחר שהתובע המציא לנתבע עותק מאושר של פסק הדין, הודעה על כך שהנתבע רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתביעת הגירושין והתראה על נקיטת אמצעים לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין, בנוסח שנקבע בתקנות; (4) המצאת מסמך אל מחוץ לישראל לפי סעיף זה תיעשה בצירוף תרגום של המסמך לשפה רשמית במקום מושבו של הנתבע, כשהוא מאושר על ידי נוטריון.
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
סעיף: קנט. בקשה לגירושין כשהבעל בחוץ-לארץ
קנט. (1) הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על-ידי האשה כשבעלה נמצא בחוץ-לארץ, יברר בית-הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית-דין או לרב מוסמך במקום הימצאו של הבעל, כדי להזמין את הבעל, למסור לו את העתק הבקשה או התביעה ולשמוע את תשובתו על הבקשה או התביעה. עם זה יעביר בית-הדין לאותו בית-דין או לרב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור גט בין בני-הזוג. (2) משלוח כתבי בית-דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין.
חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969
סעיף: 3. התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת
(ג) קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך כי יש צורך בגירושין כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולענין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין. (ד) קבע ראש בית הדין או דיין מוסמך כי אין צורך בגירושין כאמור בפסקה (א)(1) או כי הדין אינו מאפשר גירושין כאמור בפסקה (א)(3), או שלא נמסרה קביעה בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה והמועד למסירתה לא הוארך, או שחלפה התקופה שניתנה כארכה – ידון בית המשפט בבקשה להתרת הנישואין. (ה) על אף האמור בסעיף זה רשאי נשיא בית המשפט העליון לבקשת בעל דין או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה בתוך מועד שייקבע בתקנות, להורות כי סמכות השיפוט בבקשה מסוימת להתרת נישואין תהיה לבית המשפט או לבית דין דתי אחר, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין. (ו) ראש בית דין רשאי להודיע, בהודעה כללית, לנשיא בית המשפט העליון, כי בהתקיים נסיבות מסוימות אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש; התקיימו הנסיבות המפורטות בהודעה הכללית, לא תישלח פניה לאותו בית דין.
כל הזכויות שמורות ©