מהפסיקה הישראלית עולה כי עורכי דין המתמחים בדיני משפחה וגירושין בירושלים נדרשים למומחיות מיוחדת נוכח המורכבות של ההליכים בעיר, הן בבתי הדין הרבניים והן בבתי המשפט לענייני משפחה. במאמר זה נסקור את המאפיינים הייחודיים של ייצוג בהליכי גירושין בירושלים, תוך התייחסות לפסיקה רלוונטית והיבטים מעשיים בבחירת עורך דין מתאים.
ירושלים מתאפיינת במערכת משפטית מורכבת במיוחד בתחום דיני המשפחה והגירושין. בעיר פועלים במקביל בית הדין הרבני האזורי, בית הדין הרבני הגדול ובית המשפט לענייני משפחה, כאשר כל אחד מהם מוסמך לדון בהיבטים שונים של סכסוכי משפחה.
כפי שעולה מהפסיקה:
בג"צ 6303/09 פלוני נ' ראש ההוצאה לפועל (ניתן ב-09/09/2009):
"במסגרת הדיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים המליצה העובדת הסוציאלית… ובית הדין הרבני האזורי אימץ את עמדתה בהחלטה… ערעור שהגיש העותר על החלטה זו תלוי ועומד בבית הדין הרבני הגדול."
פסק דין זה ממחיש את המורכבות של ניהול הליכי גירושין בירושלים, כאשר עורך הדין נדרש להתמצא הן בהליכים בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. לעתים קרובות, הליכי גירושין בירושלים מתנהלים במקביל בשתי הערכאות, דבר המצריך מיומנות מיוחדת מצד עורך הדין.
בירושלים, כמו בשאר הארץ, קיימת חלוקת סמכויות בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה. בעוד שענייני הגירושין עצמם נמצאים בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, נושאים כמו משמורת ילדים, מזונות ורכוש יכולים להידון בשתי הערכאות, בהתאם לכללי הסמכות המקבילה ועקרון "מירוץ הסמכויות".
עורך דין לענייני גירושין בירושלים נדרש להכיר היטב את כללי הסמכות ואת היתרונות והחסרונות של כל ערכאה, כדי לייעץ ללקוחותיו באיזו ערכאה עדיף לפתוח בהליכים, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.
לאור המורכבות של הליכי גירושין בירושלים, ייצוג מקצועי ומיומן הוא בעל חשיבות מכרעת. כפי שעולה מהפסיקה:
ת"א (ירושלים) 28248-04-16 י.ק נ' עו"ד אריה יעקב (ניתן ב-30/08/2018):
"במהלך הפגישה הסביר הנתבע לתובעת את האפשרויות העומדות בפניה מבחינה משפטית, על השלכותיהן, והתובעת הבהירה כי היא מעוניינת לסיים את ההליך בהסכם, ולהימנע מנקיטת הליכים משפטיים."
פסק דין זה מדגיש את תפקידו של עורך דין גירושין בירושלים בהסברת האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הלקוח, והשלכותיהן. עורך דין מיומן ידע לזהות את האפשרות המתאימה ביותר ללקוח, בין אם מדובר בהליך משפטי מלא או בהגעה להסכם גירושין.
אחד הקריטריונים החשובים ביותר בבחירת עורך דין לענייני גירושין בירושלים הוא המומחיות והניסיון בתחום. כפי שעולה מהפסיקה:
ת"ק (תל אביב) 56210-11-22 אנסטסיה ז'ורבליוב נ' עו"ד רענן גל (ניתן ב-07/06/2023):
"התובעת פנתה אל הנתבע, עורך דין המתמחה בייצוג בדיני משפחה, לצורך קבלת שירותים משפטיים במסגרת הליך גירושין… במהלך הפגישה הסביר הנתבע לתובעת את האפשרויות העומדות בפניה מבחינה משפטית, על השלכותיהן"
פסק דין זה מדגיש את חשיבות ההתמחות הספציפית בדיני משפחה. עורך דין המתמחה בתחום יכול להסביר ללקוח את האפשרויות העומדות בפניו ואת השלכותיהן, באופן מקיף ומדויק.
בירושלים, חשוב במיוחד לבחור עורך דין בעל ניסיון הן בבתי הדין הרבניים והן בבתי המשפט לענייני משפחה, ובעל היכרות עם השופטים והדיינים המכהנים בהם.
נושא שכר הטרחה והסכם הייצוג הוא היבט חשוב נוסף בבחירת עורך דין לענייני גירושין בירושלים. כפי שעולה מהפסיקה:
ת"א (חיפה) 13121-01-16 אשר בז'רנו נ' א.ח (ניתן ב-22/01/2018):
"לשיטתה, סירב התובע לבצע שינויים בהסכם שכר הטרחה, ואף סירב להפריד בשכר הטרחה בין עניין לעניין תוך שהוא טוען לפניה כי הינו ותיק ומנוסה בכל הנוגע להליכי הגירושין."
פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הסכם שכר טרחה ברור ומפורט, המפריד בין העניינים השונים הכלולים בהליך הגירושין. לקוחות צריכים לדרוש שקיפות מלאה בנוגע לעלויות ולשירותים הכלולים בהסכם, ולהבין מראש את מבנה התשלום.
בירושלים, היכן שהליכי גירושין עשויים להתפרס על מספר ערכאות, חשוב במיוחד להגדיר בבירור אילו שירותים כלולים בשכר הטרחה המוסכם ואילו יחייבו תשלום נוסף.
נוכח המורכבות של מערכת המשפט בירושלים, עורך דין מיומן צריך לפתח אסטרטגיה משפטית מתאימה לכל מקרה. האסטרטגיה צריכה להתחשב בגורמים כמו:
בחירת הערכאה המתאימה – קביעה מושכלת האם לפתוח בהליכים בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לנסיבות המקרה ולאינטרסים של הלקוח.
תזמון ההליכים – בחירת העיתוי המתאים לפתיחת ההליכים, לאור עקרון "מירוץ הסמכויות" וההשלכות האפשריות על המשך ההליך.
איסוף ראיות מתאימות – זיהוי וריכוז הראיות הרלוונטיות לכל ערכאה, תוך התחשבות בכללי הראיות השונים בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט האזרחיים.
שקילת אפשרויות גישור ופישור – בחינת האפשרות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך התחשבות בעלויות הכלכליות והרגשיות של הליך משפטי מלא.
בעת בחירת עורך דין לענייני גירושין בירושלים, חשוב לבדוק את המומחיות הספציפית שלו:
התמחות בדיני משפחה – יש לוודא שעורך הדין מתמחה בתחום דיני המשפחה ועוסק בו באופן שוטף.
ניסיון בבתי הדין הרבניים – חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון מוכח בייצוג בבתי הדין הרבניים בירושלים, המכיר את הדיינים ואת הפרוצדורה הייחודית.
היכרות עם בתי המשפט לענייני משפחה בירושלים – במקביל, על עורך הדין להיות בעל ניסיון גם בבתי המשפט לענייני משפחה, ולהכיר את השופטים והנהלים הנהוגים בהם.
מוניטין והמלצות – רצוי לקבל המלצות מלקוחות קודמים ולבדוק את המוניטין של עורך הדין בקרב קולגות ובמערכת המשפט.
לפני חתימה על הסכם ייצוג, יש לבחון בקפידה את הסכם שכר הטרחה:
הגדרה ברורה של השירותים – יש לוודא כי ההסכם מגדיר בבירור אילו שירותים כלולים בשכר הטרחה, ואילו שירותים יחויבו בתשלום נוסף.
פירוט העלויות – ההסכם צריך לפרט את העלויות הצפויות, לרבות שכר טרחה בסיסי, תשלום עבור דיונים, אגרות בית משפט והוצאות נלוות.
תנאי תשלום מוסכמים – יש להגדיר בבירור את תנאי התשלום, לרבות מועדי תשלום, תשלומים חלקיים ותנאים להחזר כספים במקרה של סיום ההתקשרות.
הוראות לגבי סיום ההתקשרות – ההסכם צריך לכלול הוראות ברורות לגבי האפשרות לסיים את ההתקשרות, והשלכותיה הכספיות.
מעבר למומחיות המקצועית, חשוב לבחור עורך דין שמתאפיין בתקשורת טובה ובהבנה של צרכי הלקוח:
יכולת הסברה ברורה – עורך הדין צריך להיות מסוגל להסביר מושגים משפטיים מורכבים בשפה ברורה ומובנת.
זמינות ונגישות – חשוב שעורך הדין יהיה זמין לשאלות ולהתייעצויות, ויענה בזמן סביר לפניות הלקוח.
שקיפות בניהול התיק – עורך הדין צריך לעדכן את הלקוח באופן שוטף בהתפתחויות בתיק, ולשתף אותו בשיקולים ובהחלטות.
רגישות למצב הרגשי – הליך גירושין הוא חוויה רגשית מורכבת, ועורך הדין צריך להפגין רגישות למצבו הרגשי של הלקוח, תוך שמירה על מקצועיות.
עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין בירושלים נדרש למומחיות מיוחדת בשל המורכבות של המערכת המשפטית בעיר. המערכת הכפולה של בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה מציבה אתגרים ייחודיים, המחייבים ידע מעמיק וניסיון מוכח.
בחירת עורך דין מתמחה – יש לבחור עורך דין המתמחה באופן ספציפי בדיני משפחה וגירושין, ובעל ניסיון מוכח הן בבתי הדין הרבניים והן בבתי המשפט לענייני משפחה בירושלים.
בדיקת ניסיון והמלצות – מומלץ לבדוק את הניסיון של עורך הדין בתיקים דומים, ולבקש המלצות מלקוחות קודמים.
הבנת מבנה שכר הטרחה – יש לוודא הבנה מלאה של מבנה שכר הטרחה, לרבות אילו שירותים כלולים בתשלום הבסיסי ואילו יחייבו תשלום נוסף.
תקשורת פתוחה – חשוב לבחור עורך דין שמתאפיין בתקשורת פתוחה וברורה, ובנכונות להקשיב לצרכים ולדאגות של הלקוח.
הערכת אסטרטגיה – יש לוודא שעורך הדין מציע אסטרטגיה ברורה ומנומקת, המתחשבת בנסיבות הספציפיות של המקרה ובמטרות של הלקוח.
בחינת גישה ליישוב סכסוכים – מומלץ לבחון את הגישה של עורך הדין ליישוב סכסוכים, והאם הוא מעודד פתרונות מוסכמים כאשר הדבר אפשרי.
התאמה אישית – מעבר למומחיות המקצועית, חשוב שתהיה התאמה אישית בין הלקוח לעורך הדין, ותחושת אמון הדדית.
הליך גירושין הוא אחד האתגרים המשמעותיים בחיים, ובחירת עורך דין לענייני משפחה בירושלים מתאים היא החלטה קריטית שיכולה להשפיע על התוצאה הסופית ועל החוויה הכוללת של התהליך. בירושלים, עיר בעלת מערכת משפטית מורכבת במיוחד, חשיבותו של ייצוג מקצועי ומיומן היא גדולה במיוחד.
עם הנחיות אלו, אנו מקווים לסייע למתמודדים עם הליך גירושין בירושלים לבחור את עורך הדין המתאים ביותר לצרכיהם, ולעבור את התהליך המורכב באופן מיטבי.
בג"צ 6303-09- פלוני נגד ראש ההוצאה לפועל
שמות השופטים: ע ארבל,א רובינשטיין,א חיות
בעתירה שלפנינו מציין העותר כי לאחר מתן פסק-הדין בבג"ץ 6736/05 הסכימו הצדדים להמשיך להתדיין בסוגיית המשמורת ובסוגיית הטיפול הנפשי של הקטינים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים בפני הרכב דיינים חדש, נוכח סירובו של העותר להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפני המשיב 2 שהחלטותיו, כך לטענת העותר, מוטות לטובת המשיבה 10. במסגרת הדיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים המליצה העובדת הסוציאלית, המשיבה 11, להעביר את המשמורת על הילדים למשיבה 10 ולצמצם בהסדרי המשמורת של העותר, ובית הדין הרבני האזורי אימץ את עמדתה בהחלטה מיום 16.6.2009 . ערעור שהגיש העותר על החלטה זו תלוי ועומד בבית הדין הרבני הגדול. 2. בעתירה שלפנינו מעלה העותר שורה של טענות ביחס להליכים שהתנהלו בעניינו בבית הדין הרבני, בבית המשפט לענייני משפחה ובהוצאה לפועל. אשר להליך בבית הדין הרבני טוען העותר כי לא הייתה כל עילה להתערב בהסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק-דין וכי ההחלטה בעניין המשמורת שגויה והיא ניתנה עקב סירובו של בית הדין הרבני האזורי לבטל את הצו הזמני בעניין המשמורת. העותר טוען כי אין זה סביר לנהל הליכים משפטיים ביחס לגירושין במשך למעלה משש שנים, כי "יש לשים קץ למסע ייסורים זה" וכי אף שבית משפט זה אינו נוהג להתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים יש מקום למתן סעד מן הצדק במקרה דנן נוכח התמשכות ההליכים בנושא המשמורת ונוכח העובדה שההליכים בבית הדין הרבני האזורי ובבית המשפט לענייני משפחה התנהלו באופן בלתי הגון כלפיו. במישור הכללי מבקש העותר כי ייקבע שבני זוג חופשיים לקבוע לעצמם הסכמי גירושין כראות עיניהם מבלי שמערכת המשפט ושירותי הרווחה יתערבו בהם כל עוד לא הוכח מעל לכל ספק כי ההסדר פוגע חד-משמעית בטובת הילדים.
פסק דין |08/09/2009 |בית המשפט העליון
תא"מ (חדרה) 13121-01-16- אשר בזרנו נגד א.ח.
שמות השופטים: קרן מרגולין פלדמן
לטענת הנתבעת פנתה אל התובע לייעוץ בלבד בשעה שהיתה מיוצגת בידי עו"ד אחר, והתובע הוא ששידל אותה להעביר את ענייניה לטיפולו תוך שהוא מנסח בכתב ידו תלונה מבזה ללשכת עורכי הדין כנגד עוה"ד שייצג אותה קודם לכן, ותוך שהוא מבטיח לה כי יטפל בכל ענייני הגירושין בינה לבין בעלה לשעבר, לרבות בקבלת הגט. ג. לשיטתה, הסכם שכה"ט נשוא התובענה הינו בטל מעיקרו מחמת פגמים שנפלו בכריתתו, נוכח קיומה של הטעיה, עושק, ניצול מצוקתה ונוכח העובדה שנוסחו מקפח ומטעה. לשיטתה, סירב התובע לבצע שינויים בהסכם שכר הטרחה, ואף סירב להפריד בשכר הטרחה בין עניין לעניין תוך שהוא טוען לפניה כי הינו ותיק ומנוסה בכל הנוגע להליכי הגירושין. לשיטתה, חתמה על ההסכם בחטף תוך שהמשיב מאיץ בה לחתום. ד. לטענתה, הסעיף בהסכם הדן בתשלום שכר הטרחה גם במקרה של הפסקת הייצוג הוא סעיף דרקוני, שיש לפסלו הן בהיותו נוגד את תקנת הציבור והן בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד. ה. לטענת הנתבעת מעת החתימה על ההסכם היתה התנהלותו של התובע פועל יוצא של לשון הסכם שכר הטרחה, ובהתאמה פעל זה לקידום האינטרסים הכלכליים שלו, קרי לקידום מכירת הבית המשותף תוך הטלת אימה ואיומים על בעלה לשעבר של הנתבעת, ותוך הזנחת הפעולות הנדרשות להסדרת יתר העניינים כגון השגת הסכם גירושין, הסדרת הסדרי הראיה וכיוב'. 4 ו. הנתבעת טוענת כי התובע התנהל באופן כוחני, בחוסר תום לב, ובניגוד לחובותיו על פי ההסכם שבין הצדדים ועל כן ביקשה לשחררו מייצוג. ז. כך, לטענת הנתבעת, התובע פנה ביום 7/11/07 לבעלה לשעבר ולאביו לצורך קידום מכירת הבית, ביום 2/1/08 איים במכירת הבית בתוך ימים, ביום 27/7/08 פנה אל הנתבעת במכתב בדרישה לקבל שכ"ט נוסף עבור טיפול במכירת הבית, ביום 23/2/09 לאחר שיתר העניינים לטענתה נזנחו פנתה הנתבעת אל התובע בבקשה לפעול לקידום יתר ענייני הגירושין הנחוצים, ביום 10/4
פסק דין |21/01/2018 |שלום – חדרה
ת"א (ירושלים) 28248-04-16- י ק נגד עורך דין אריה יעקב
שמות השופטים: חגית מאק קלמנוביץ
למעלה מן הצורך אתייחס לפרטי טענות התובע בנושא זה: 10. בפרק 8 לתצהירו טען עו"ד יעקב כי העברת הכסף לאביה של התובעת נעשתה בהתאם למה שלמד מפיה של התובעת עצמה, ממר י' ק' ואף בהתאם להסכם הגירושין. בסעיף 4. י לתצהירו תיאר כי נפגש עם התובעת לפני חתימת חוזה מכירת הדירה, ביום 26.12.13 , ובפגישה זו קיבל ממנה הנחיות בעל פה. בפרק י', סעיפים 3-5 לתצהירו טען עורך הדין כי התובעת לא דיברה איתו על שכר הטרחה וכי היא רק ביקשה לדעת כיצד הוא מתכוון לבצע את המכירה והעלתה "חשש שלא ינתנו כספים למי מהצדדים לפני שיוחזרו החובות והכספים יחולקו בהתאם לפסק הדין על זה היא דואגת". התובע הבהיר והדגיש שם: "אחזור ואדגיש למען יהיה ברור כל רצונה של התובעת היה לוודא איתי כי לפני שאחלק הכסף לצדדים אדאג כי יושבו החובות לפי פסק הדין, והיא הדגישה כמה פעמים כי מבחינתה הכי חשוב הוא שכספו של אביה יוחזר אליו. 4. כדי להרגיע את התובעת נתתי בידה מכתב בכתב ידי המפרט את דרך העבודה – כי אחלק את התמורה חצי חצי רק לאחר שאסלק את כל החובות כמוטל עלי לסלק בהתאם לפסק הדין – אני מצרף את האישור. . . ". 6 11. התובע הפנה, איפוא, למסמך המצורף כנספח ה' לתצהירו המשקף לטענתו את הפעולות שהיה עליו לבצע בהתאם להנחיות התובעת. דא עקא, בעיון בנספח ה' לא ניתן למצוא את מה שנטען שקיים בו: מסמך זה הוא תרשומת קצרה בכתב ידו של עו"ד יעקב על גבי נייר מכתבים של משרדו, שבתחתיתו כתבה התובעת "אני מסכימה". במסמך נכתב: "ההוראות הן למכור את הדירה. להוריד מהסכום למשכנתא לפדות לשלם הוצאת דירה. ועד שלא תהיה הוראה אחרת לחלק היתרה חצי חצי". אין במסמך זה התייחסות כלשהי לסכום של 45,000, להחזר ההלוואה, לאביה של התובעת, לאופן העברת הכסף אל התובעת או לשאלה כלשהי הנוגעת באופן ספציפי לסכום של 45,000 ולשאלה מה ייעשה בו.
פסק דין |29/08/2018 |מחוזי – ירושלים
ת"ק (תל אביב) 56210-11-22- אנסטסיה זורבליוב נגד עורך דין רענן גל
שמות השופטים: קרן שמש
1. התביעה שבפניי היא תביעה לתשלום סך של 30,040 בגין החזר חלק משכר טרחה ששילמה התובעת לנתבע במסגרת הסכם לקבלת שירותים משפטיים, וכן פיצוי על עוגמת נפש 2. בפתח הדברים יצוין כי הנתבע, עורך דין במקצועו, ייצג את עצמו בהליך, ולפיכך הותר לתובעת להסתייע בייצוג מטעמה; אולם בסופו של דבר היא בחרה לייצג את עצמה, בסיוע בית המשפט. פרשת המקרה וטענות הצדדים 3. התובעת פנתה אל הנתבע, עורך דין המתמחה בייצוג בדיני משפחה, לצורך קבלת שירותים משפטיים במסגרת הליך גירושין. ביום 12.4.2022 נערכה פגישה בין הצדדים, שבמהלכה מסרה התובעת לנתבע את הפרטים הרלוונטיים, והסבירה לו כי היא נמצאת בהליכי פרידה מבעלה, וכי במסגרת זו היא מעוניינת לנהל משא ומתן בנוגע לתנאי הסכם הגירושין. בשלב בו פנתה התובעת אל הנתבע כבר הוכנה טיוטת הסכם גירושין על-ידי בא כוחו של הבעל, והתובעת היתה מעוניינת לשפר את תנאי ההסכם לטובתה, ולהשלים את התהליך מבחינה פורמלית, לרבות העברת חלק מהזכויות בדירת בני הזוג לרישום על שמה. 4. במהלך הפגישה הסביר הנתבע לתובעת את האפשרויות העומדות בפניה מבחינה משפטית, על השלכותיהן, והתובעת הבהירה כי היא מעוניינת לסיים את ההליך בהסכם, ולהימנע מנקיטת הליכים משפטיים. הצדדים סיכמו כי הנתבע ייצג את התובעת בניהול המשא ומתן והשלמת ההליך בפועל, תמורת שכר טרחה בסך 12,000 ועוד מע"מ ובסך כולל של 14,040 . עוד הובהר והוסכם, כי במקרה שבו תחליט התובעת בכל זאת לנקוט הליכים של הגשת תובענות לבית המשפט, יסוכם על שכר טרחה נפרד לניהול הליכים אלה, ממנו יקוזז הסכום עליו הוסכם לצורך ניהול משא ומתן והשלמת ההליך. 5. הנתבע ביקש מהתובעת שתסדיר את תשלום מלוא הסכום בגין שכר טרחה מראש, ושלח אליה באמצעות וואטסאפ נוסח הסכם שכר טרחה שצורף לכתב התביעה (להלן: "הסכם שכר הטרחה").
פסק דין |06/06/2023 |תביעות קטנות – תל אביב
בע"מ 7628/17- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: נ הנדל,מ מזוז,ג קרא
מקרה כמו זה שלפנינו, שבו בטרם מוצו ההליכים במסלול בתי הדין המבקשת פנתה לערכאות האזרחיות לצורך הכרעה – מוביל להתמשכות הסכסוך בין הצדדים ופוגע ביחסי הערכאות. יש לעשות מאמץ למניעת דיונים מקבילים שעשויים להוביל להכרעות סותרות באותה הסוגיה ממש. יש בכך, כפי שביארה השופטת ד' דורנר בפסק דין פלמן, אף לבזבז זמן שיפוטי יקר ולפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. מודע אני לכך שעניין זה מורכב. לכן, יש לתת את הדעת לסוגיה בצורה מקיפה (ראו והשוו לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש בענין פלמן, וההתייחסות לכך לעיל). ובל נשכח את התנועה בה נמצאים הדברים כעת. כך בבית הדין הרבני וכך בבתי המשפט לענייני משפחה. איננו מצויים בתקופה בה סמכויות בית הדין, הלכה למעשה, הן דבר סטטי, אלא בכזו המתאפיינת בתהליכי שינוי והתפתחות. אף אם אלו עדינים, הם עקביים ומורגשים. ראיה אחת לכך היא המחקר האמפירי שהציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, ונידון לעיל. על פיו, כזכור, בשנים 2012-2010 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. תחושתי היא, על סמך הניסיון בשטח, תוך הכרה שלא מדובר בבדיקה אמפירית סדורה, היא כי בשנים האחרונות ישנם שינויים בכיוונים שונים בתחרות הסמכויות שבין בית הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה. נדמה כי העניינים טרם התיישבו וגלי הים עודם גבוהים. ועד שהעמימות תשקע והבהירות תשוב, נכון תמיד לבחון את הנחות העבר שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין. 32 הנקודה השלישית והאחרונה, בה אסיים את חוות דעתי, עוסקת בילד ובטובתו. מבלי למצות את הנושא יודגש עניין אחד, אשר הובא בפסק דין וינטר: ". . . בהתחשב עם הנסיונות שנתנסו בהם בני-זוג מרובים כתוצאה מפסקי-הדין שהוזכרו לעיל, קבע המחוקק הישראלי, כי בית-הדין הרבני יהא מוסמך לדון ולהכריע בכל ענין הכרוך בתביעתה גירושין, כדי שבני-הזוג יוכלו להסדיר בבת-אחת את כל עניניהם במשרד-הרבנות, ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות.
פסק דין |21/09/2019 |בית המשפט העליון
בג"צ 6303-09- פלוני נגד ראש ההוצאה לפועל
שמות השופטים: ע ארבל,א רובינשטיין,א חיות
בעתירה שלפנינו מציין העותר כי לאחר מתן פסק-הדין בבג"ץ 6736/05 הסכימו הצדדים להמשיך להתדיין בסוגיית המשמורת ובסוגיית הטיפול הנפשי של הקטינים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים בפני הרכב דיינים חדש, נוכח סירובו של העותר להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפני המשיב 2 שהחלטותיו, כך לטענת העותר, מוטות לטובת המשיבה 10. במסגרת הדיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים המליצה העובדת הסוציאלית, המשיבה 11, להעביר את המשמורת על הילדים למשיבה 10 ולצמצם בהסדרי המשמורת של העותר, ובית הדין הרבני האזורי אימץ את עמדתה בהחלטה מיום 16.6.2009 . ערעור שהגיש העותר על החלטה זו תלוי ועומד בבית הדין הרבני הגדול. 2. בעתירה שלפנינו מעלה העותר שורה של טענות ביחס להליכים שהתנהלו בעניינו בבית הדין הרבני, בבית המשפט לענייני משפחה ובהוצאה לפועל. אשר להליך בבית הדין הרבני טוען העותר כי לא הייתה כל עילה להתערב בהסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק-דין וכי ההחלטה בעניין המשמורת שגויה והיא ניתנה עקב סירובו של בית הדין הרבני האזורי לבטל את הצו הזמני בעניין המשמורת. העותר טוען כי אין זה סביר לנהל הליכים משפטיים ביחס לגירושין במשך למעלה משש שנים, כי "יש לשים קץ למסע ייסורים זה" וכי אף שבית משפט זה אינו נוהג להתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים יש מקום למתן סעד מן הצדק במקרה דנן נוכח התמשכות ההליכים בנושא המשמורת ונוכח העובדה שההליכים בבית הדין הרבני האזורי ובבית המשפט לענייני משפחה התנהלו באופן בלתי הגון כלפיו. במישור הכללי מבקש העותר כי ייקבע שבני זוג חופשיים לקבוע לעצמם הסכמי גירושין כראות עיניהם מבלי שמערכת המשפט ושירותי הרווחה יתערבו בהם כל עוד לא הוכח מעל לכל ספק כי ההסדר פוגע חד-משמעית בטובת הילדים.
פסק דין |08/09/2009 |בית המשפט העליון
בגץ 8947/12- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי- ירושלים ואח
שמות השופטים: א רובינשטיין,נ הנדל,א שהם
השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה המופנית נגד הכרעותיהם של בית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק מס' 750808/01) ובית הדין הרבני הגדול בירושלים (בתיקים מס' 849537 ו-903902), שניתנו במסגרת הליך גירושין שהתנהל בין העותרת לבין משיב 3. על פי הנטען בעתירה, הכרעות אלה נגועות בחוסר סמכות, חוסר צדק טבעי, וחוסר תום לב, וניתנו שלא על פי חוקי בתי הדין הרבניים. 2. העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן: העותרת ומשיב 3 (להלן: "המשיב") נישאו זו לזה בשנת 1981. לזוג נולדו 3 ילדים, מתוכם 2 בגירים בני 28 ו-25 וקטין אחד בן 12. במחצית הראשונה של תקופת הנישואין, עד שנת 1997, עבדה העותרת לפרנסתה, כאשר במהלך 16 השנים האחרונות העותרת הינה עקרת בית. המשיב הינו שכיר בעל תפקיד ניהולי. במהלך שנת 2009 הגיש המשיב תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, אשר יחד עימה נכרכו תביעות בענייני הרכוש, המשמורת והמזונות. במהלך הדיון בתביעת הגירושין פנו הצדדים פעמיים לקבלת חוות דעת מומחים שונים, אשר ציינו כל אחד בתורו כי השבר הזוגי כה עמוק, עד שאין מנוס מגירושי בני הזוג. עוד יצוין כי במהלך ההליכים הזמינה העותרת משטרה בטענה שהמשיב נוקט כלפיה באלימות, ואולם מאוחר יותר הודתה שמדובר היה בתלונת שווא "היום אני יודעת ומצטערת על כך". ביום 4.1.2012 (ט' בטבת התשע"ב), נתקבלה ברוב דעות תביעת הגירושין וניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי אשר חייב את העותרת בקבלת גט מהמשיב. נפסק כי העותרת, בשל התנהגותה והעובדה שגרמה למשיב לעזוב את הבית, אינה זכאית לתוספת כתובתה או למזונות, וכי בית מגורי הצדדים, כמו גם זכויותיהם הכספיות ונכסים שנצברו מיום הנישואין ועד למועד הפירוד, יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים.
פסק דין |23/04/2013 |בית המשפט העליון
בש"א 4455/24- פלוני נגד ' פלונית
שמות השופטים: י כשר
לטענתה ההליכים בין הצדדים מתנהלים מזה שנים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ולאורך השנים המבקש הגיע לירושלים לצורכי ההליך, ואף הגיע מיוזמתו לבית הספר בו לומד בנם של הצדדים, בניגוד להסדר הראיה. על כן, לטענתה, אין למבקש קושי של ממש להגיע לירושלים לצורך הדיון בתיק נושא הבקשה דנן. בנוסף, המשיבה טוענת כי נישואיה עם המבקש התקיימו בירושלים, וכך גם הליכי הגירושין. משכך, מן הראוי שהתיק יתנהל בירושלים, בהתאם למבחן מירב הזיקות. יתר על כן, המשיבה טוענת כי המבקש מטריד אותה "באין ספור בקשות לרשמי הוצאה לפועל ואין ספור בקשות לבית משפט לענייני משפחה", ביניהן ההליך נושא הבקשה דנן. על כן, לטענתה, אין לקבל בקשה זו, אשר כל מטרתה להטרידה. לבסוף, טוענת המבקשת כי היא אם לילד נוסף, כי הינה מתגוררת עם משפחתה על יד ירושלים ועובדת בירושלים, ולכן העברת מקום הדיון לתל אביב תגרום לה חוסר נוחות רב. על כן, גם בבחינת מאזן הנוחות, מן הראוי להותיר את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 4. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.
החלטה |15/06/2024 |בית המשפט העליון
בש"א 393/23- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א חיות
כמו כן, התובעת טוענת כי בשל קשיי ניידות, העברת ההליכים למחוז שיפוט אחר תפגע בה, וכי העברה כאמור אף תוביל להחלפת הייצוג הניתן לה מטעם הסיוע המשפטי. זאת, חרף היכרותה העמוקה של באת כוחה עם ההליכים שמתנהלים בין הצדדים במחוז ירושלים. בנוסף, התובעת סבורה כי יש טעם לפגם בהתנהלותו הדיונית של הנתבע אשר נמנע מלהגיש כתבי הגנה בהליכים, ואת טענותיו באשר לצורך להעבירם למחוז שיפוט אחר העלה "'רגע לפני' מתן פסקי דין בהעדר הגנה". 3. הנתבע, מצדו, סבור כי יש להורות על העברת ההליכים לבית משפט במחוז שיפוט אחר. הנתבע טוען כי נפלו פגמים רבים בטיפול מזכירות בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בהליכים, וכי פגמים אלו הביאו לפגיעה בזכויותיו. הנתבע מציין כי הוא אינו יודע מה טיב הקשר של בת דודתה של התובעת עם שופטיו ורשמיו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שקיבלו החלטות בעניינו, אך הוא סבור כי בנסיבות העניין יש לערוך "בדיקה מעמיקה" באשר לאופן הטיפול בהליכים. כמו כן, הנתבע מבקש כי בית משפט זה יורה על ביטול כל החלטה שניתנה נגדו במסגרת ההליכים, וזאת עד להשלמת בדיקה כאמור. בדומה לכך, הנתבע מבקש כי בית המשפט יורה על מתן "צו ביניים" ביחס להליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו בעקבות ההליכים. 4.
החלטה |25/02/2023 |בית המשפט העליון
בג"צ 10072/17- פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: י עמית,א שהם,ד ברק ארז
בהקשר זה הוא חוזר בעיקרו של דבר על הטענות שהעלה בערעורו לבית הדין הרבני הגדול. העותר מוסיף וטוען כי גם פסיקתם של "פיצויי הגירושין" בבית הדין הרבני הגדול לטובת המשיבה מהווה חריגה מסמכות, בהתחשב בכך שסעד זה כלל לא התבקש או נדרש על ידי המשיבה, וכן משום שלשיטתו אף מבחינה מהותית לא הייתה הצדקה לפסוק סעד זה בנסיבות העניין. 9. העותר טוען עוד כי יש לקבל את עתירתו מ"שיקולי צדק", בהתחשב במצבו הנפשי ובעובדה שמשמעותה של הפסיקה בעניינו היא כי הוא איבד את זכויותיו בדירת המגורים, ולמעשה נותר ללא כל רכוש. בהקשר זה מעלה העותר טענות רבות נוספות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין המשיבה ולנסיבות החתימה על ההסכם הרכושי, וטוען כי פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול גרם לו לעיוות דין. דיון והכרעה 4 10. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה אנו סבורים שדינה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים אלא במקרים חריגים וממילא אינו נדרש לטענות שעניינן יישום מוטעה, על-פי הנטען, של הדין (ראו: בג"ץ 6968/15 פלונית נ' פלוני, פסקה 2 ( 14.12.2015 ); בג"ץ 6994/15 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול ירושלים, פסקה 4 ( 23.12.2015 ); בג"ץ 5038/16 טולדנו נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 8 ( 5.9.2016 )). 11. העותר הציג את עתירתו כמבוססת על טענות של חריגה מסמכות, אך לאמיתו של דבר קבל על טעויות שנפלו, לשיטתו, בפסיקתם של בתי הדין הרבניים. כפי שצוין בעתירה, הוא הלין על כך שבתי הדין הרבניים "שגו בהחילם את החריג לכלל הקובע שדינו של הסכם ממון שלא אושר הוא בטלות".
פסק דין |31/12/2017 |בית המשפט העליון
בג"צ 8946/22- פלונית נגד ש"ר משרד הרווחה
שמות השופטים: י עמית,י כשר,ר רונן
כך יש להוסיף, כפי שציינו גם המשיבים בתגובותיהם, כי ההוראות באשר להליך עריכת התסקיר נקבעו בתע"ס לאורן של תקנות שירותי הסעד (תפקיד המנהל וועדת הסעד), התשכ"ד-1963 ותקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ"ו-1986, לפיהן אופן פעולתם של גורמי הרווחה ייקבע בהוראות מטעם מנכ"ל משרד הרווחה (ראו גם בג"ץ 906/14 פלוני נ' עיריית ירושלים, פסקה 3 ( 10.3.2014 ) (להלן: עניין עיריית ירושלים)). העותרת הוסיפה וטענה כי החלטות המשיבים 4-1 בעניינה נגועות בחוסר סבירות קיצוני. ככל שניתן להבין מן העתירה, טענות העותרת במישור זה מופנות הן כלפי סבירות ההחלטות בעניינה הקונקרטי, קרי ההחלטות לזמנה לפגישה עם עו"ס לסדרי דין לצורך עריכת תסקיר ולדיון בוועדת תסקירים; והן כלפי סבירות "ההחלטה" המאפשרת קיומן של ועדות תסקירים באופן כללי. טענות העותרת בעניין זה נטענו בעלמא וללא כל ביסוס ממשי, ואין בידי לקבלן (השוו למשל לבג"ץ 6736/05פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 4 ( 31.10.2005 )). כמו כן, לא למותר לציין כי בית המשפט למשפחה – ולא מי מהמשיבים 4-1 – הוא זה שהחליט למנות עו"ס לסדרי דין על מנת שתערוך תסקיר על אודות הקטין, והוא זה שהורה, בהמלצתה, לקיים את ועדות התסקירים בעניינו. 20. העותרת מיקדה את עיקר טענותיה בפגיעה הנגרמת לה, לשיטתה, בזכותה לייצוג משפטי. העותרת הפליגה בדבר חשיבותה של זכות זו, ובתוך כך הדגישה כי היא זכתה לעיגון מפורש בסעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, המורה כי: אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים צבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.
פסק דין |10/05/2023 |בית המשפט העליון
עעמ 10982-07- ענת ברלינט ונונו נגד מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון
שמות השופטים: א פרוקציה א גרוניס,ח מלצר
נראה לי כי אין להתערב בקביעה זו של בית המשפט, אשר בחן מקרוב את כלל הנסיבות וביקש להשיג תוצאה צודקת ומאוזנת, בהתחשב, בין היתר, בצרכיה של המשפחה. פסיקה זו מתבססת על שיקול דעת שיפוטי שהופעל על ידי בית המשפט, ואינני מוצאת מקום להתערב במסקנותיו בענין זה. אציע, אפוא, לדחות את הערעור ביחס לעבר. 17. גישתי שונה ביחס לעתיד, וזאת במובנים הבאים: דיור ציבורי: ועדת האיכלוס דנה מספר פעמים בעניינה של המערערת, וקבעה, לפנים משורת הדין, כי היא מכירה בזכאותה לדיור ציבורי באחד מאיזורי הפריפריה, שאינם כוללים את איזור ירושלים או בית שמש. הועדה הביעה נכונות להעניק למערערת דיור ציבורי בירושלים בכפוף לקיום הכרה של הביטוח הלאומי בנכות גבוהה של הבת, וכן במתן התחייבות מצד המערערת לוותר על הדיור הציבורי אם הבנות תוצאנה מחזקתה. עמדת הרשות המוסמכת היא כי לאחר גירושי המערערת מבעלה, שהיה מקור זכותה של המשפחה לדיור בירושלים מכח נכותו הגבוהה, אין היא מקיימת עוד את תנאי הזכאות לדירה בירושלים, אלא, לכל היותר, בישוב פריפריה. אני רואה קושי של ממש בעמדה זו של הרשות המוסמכת מהטעמים הבאים: לאור מכלול ההליכים הקודמים, וקביעות בית המשפט קמא, לא ניתן לראות כיום את עניינה של המערערת ומשפחתה כעניין סטנדרטי שהגיע לשולחנה של הרשות, שיש לטפל בו בהתאם לנוהלי הרשות בלבד. בנסיבות הענין, בבוא הרשות להפעיל את שיקול דעתה ביחס לזכאות המערערת לדיור ציבורי, עליה להתחשב בקביעות בית המשפט שיש להן השלכה לתנאי הזכאות, ובדרישות הצדק המתחייב בקביעת זכותה של המערערת לדיור ציבורי, ואלה הטעמים: בעקבות ההליכים בבג"צ 2715/01, ובעוד בני הזוג חיים יחדיו, העניקה הרשות המוסמכת זכאות למשפחה זו לדירה ציבורית בירושלים.
פסק דין |/07/2008 |בית המשפט העליון
בג"צ 4135/20- פלוני נגד ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים
שמות השופטים: נ סולברג,ד מינץ,ע גרוסקופף
העותר גורס כי דרך המלך לפירוק המסגרת הזוגית והתא המשפחתי היא הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר ההליך בבית הדין הרבני בענייני גירושין הוא מעין 'הליך מקוצר' בו ניתן לנקוט רק בהתקיים אחת מעילות הגירושין הקבועות בחוק. בענייננו, נטען כי אין בידי המשיבה עילת גירושין מובהקת, ומשכך לבתי הדין הרבניים לא הייתה סמכות לדון בתביעה. זאת, הגם שהעותר שב וחוזר בעתירתו כי אין הוא מעוניין להתנגד לפירוק הזוגיות והמשפחה. לא זו אף זו, העותר אף מבקש מאיתנו כי נורה על ביטולה של הלכת "מרוץ הסמכויות" בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, וכי תחת זאת ייקבע כי חלוקת הסמכות העניינית בין הערכאות השונות תיקבע לפי מבחן אותו מכנה העותר "מבחן היתרון הענייני היחסי המובהק", דהיינו הסמכות תוענק לבית הדין הרבני רק בעניינים בהם יש לו יתרון ענייני יחסי מוחלט על פני בית המשפט לענייני משפחה, ולהיפך. 3. דין העתירה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. הלכה מושרשת וידועה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם בתי הדין הרבניים, וכי התערבות בהחלטות אלו מוגבלת למקרים חריגים, כגון חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וסטייה מהוראות חוק המופנות כלפי בית הדין הרבני (ראו, למשל: בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259, 271 (2006); בג"ץ 5806/17 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, פסקה 7 ( 1.10.2017 )). העתירה שלפנינו אינה נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.
פסק דין |01/09/2020 |בית המשפט העליון
בג"צ 6205/17- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול ירושלים
שמות השופטים: י דנציגר,א שהם,ג קרא
האזורי ירושלים 3. הנהלת בתי הדין הרבניים 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד בתיה כהנא-דרור; עו"ד יפעה בלונדר בשם המשיבים 3-1: עו"ד ד"ר רפי רכס פסק-דין השופט א' שהם: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, אשר יורה לבית הדין האזורי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי) לקבוע מועד לסידור גט לעותרת 1 (להלן: העותרת) ולבן זוגה (להלן: המשיב 4), ולהמנע מסגירת תיק תביעת הגירושין שהגישה העותרת לבית הדין, תביעה אשר נדחתה בפסק דינו מיום 5.12.2016 . עוד התבקש בית משפט זה, להורות על ביטול החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), המתנות הגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, בהפקדת ערבות מטעם העותרת בסך 15,000 . תמצית הרקע להגשת העתירה 2 2. העותרת והמשיב 4 נישאו בחודש אוגוסט 2011, וביום 21.6.2013 הגישה העותרת תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי. ביום 5.12.2016 , ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, הדוחה את תביעת הגירושין, תוך שבית הדין רואה להוסיף, "כי לאור נחרצותה של האשה להתגרש, והפירוד הרב ביניהם במשך כשלוש שנים. בית הדין אינו רואה כל סיכוי לשלום בית וממליץ לבעל להתגבר על רגשותיו ולקבל החלטות כואבות לסיום הנישואין". העותרת ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הגדול, בהשתיתה את הערעור, בין היתר, על קיומה של אלימות מילולית מצד המשיב 4; על העובדה כי הוא אינו משלם מזונות לשני ילדיהם הקטינים; ועל העדר סיכוי לשלום בית בין הצדדים. ביום 29.3.2017 , קבע בית הדין הגדול כי עצם הגשת הערעור מותנית בהפקדת ערבות מטעמה של העותרת, בסך 15,000 .
פסק דין |29/08/2017 |בית המשפט העליון
בע"מ 7518/06- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע ארבל
הדין בע"מ 7518/06 פלוני נ ג ד פלונית בבית המשפט העליון כבוד השופטת ע' ארבל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 24.7.06 בבר"ע 510/96 שניתן על ידי כבוד השופט נ' הנדל בשם המבקש – עו"ד מ' בראון החלטה 1. בין הצדדים, בני זוג אשר התגרשו בשנת 2005, תושבי ירושלים, מתנהלים הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. לאחר מתן פסק דין לטובת המשיבה, פתח בא-כוח המשיבה, אשר משרדו מצוי בבאר-שבע, תיק הוצאה לפועל בבאר שבע. על החלטת יו"ר ההוצאה לפועל הוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. במסגרת הערעור הגיש המבקש בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 2. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופט ד' טפרברג) נענה לבקשה והורה על העברת הדיון בערעור לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בית המשפט בחן את תכליתו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר הינה ריכוז הסכסוך בין הצדדים במקום אחד, על ידי אותו שופט. כן בחן בית המשפט את התקנות הרלוונטיות וקבע כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) גוברות על תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל), ולפיכך יש להגיש את הערעור לאותו בית משפט אשר דן בתובענות הקודמות בין הצדדים, דהיינו לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 3. על פסק הדין הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט (כב' השופט נ' הנדל) דן בבקשה כבערעור, קיבל את הערעור והורה על שמיעת הערעור על החלטת יו"ר ההוצאה לפועל בפני בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע. בית המשפט קבע כי יש למצוא הרמוניה בין הוראות החוק השונות ולא לחפש סתירות ביניהן. הדרך ליישב בין התקנות הינה לקבוע כי תקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל היא חלה כפשוטה וכלשונה במקרה דנן, ולפיכך ערעור על החלטת יו"ר ההוצאה לפועל יוגש לבית המשפט לענייני משפחה אשר בתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה.
החלטה |/10/2006 |בית המשפט העליון
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב1. סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעת גט של אישה יהודייה שלא ניתן לערוך מחוץ לישראל
(ב) לתביעה המוגשת לפי פסקה (2) או (3) של סעיף קטן (א), תצורף החלטת בית הדין מחוץ לישראל בדבר התקיימות הנסיבות שבשלהן התעורר הצורך בהגשת תביעה לגט לבית הדין הרבני בישראל, אלא אם כן בנסיבות העניין יש קושי לצרף החלטה כאמור. (ג) לא ידון בית דין רבני בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: (1) כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל או שהנתבע נמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובלבד שכתב התביעה הומצא לו כדין; (2) אם בני הזוג נישאו גם על פי הדין החל במדינת חוץ – בני הזוג גרושים לפי אותו דין; ואולם אם התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת גירושין כאמור במדינת חוץ, די בכך שהוגשה תביעה לגירושין לבית משפט מוסמך במדינת חוץ, והתובעת פעלה בשקידה ראויה לעריכת הגירושין כאמור. (ד) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג. (ה) נוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) – ימחק את התביעה לאלתר.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34. מסירת צוואה תקנה 8 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 35. הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תקנה 14 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 36. הגשת התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה) הרשם לענייני ירושה שר המשפטים אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 37. התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב. סדרי דין בענין נתבע שהוא תושב חוץ
4ב. הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף 4א כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בישראל, וקבע בית הדין כי התקיימו תנאי הסמכות שלפי אותו סעיף, יחולו הוראות אלה: (1) בית הדין יהיה רשאי לפסוק בתביעה רק לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע בצירוף הזמנה והעתק מאושר של ההחלטה בענין סמכותו של בית הדין; (2) פסק בית הדין בתביעה לטובת התובע בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, רשאי הנתבע להגיש לבית הדין בקשה לעיון חוזר בתביעה בתוך מועד שייקבע בתקנות; (3) נתן בית הדין פסק דין של גירושין כנגד הנתבע והנתבע לא קיים את פסק הדין, יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לשם קיום פסק הדין, ובלבד שאם פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, לא ינקטו אמצעים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק קיום פסקי דין של גירושין), אלא לאחר שהתובע המציא לנתבע עותק מאושר של פסק הדין, הודעה על כך שהנתבע רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתביעת הגירושין והתראה על נקיטת אמצעים לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין, בנוסח שנקבע בתקנות; (4) המצאת מסמך אל מחוץ לישראל לפי סעיף זה תיעשה בצירוף תרגום של המסמך לשפה רשמית במקום מושבו של הנתבע, כשהוא מאושר על ידי נוטריון.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31. מסירת בקשה לפירוק על ידי תאגיד המתפרק בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 32. הפקדת צוואה וביטול הפקדה תקנות 6, 6א ו–6ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות הירושה) הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 33. עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4א. סמכות מבחינה בין לאומית בתביעה לגירושין
4א. (א) מבלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף 1, לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, בהתקיים אחת מהזיקות הבאות – (1) מקום מושבו של הנתבע בישראל; (2) שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים; (3) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה; (4) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל; (5) התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; (6) התובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה. (ב) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף קטן (א) – (1) לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג; (2) הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין הרבני מוסמך לדון ולהכריע בגירושין האזרחיים. (ג) היו בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, גרושים לפי דין של מדינת חוץ, יהיה בית הדין מוסמך לדון בתביעה לגירושין כדין תורה או בתביעה להסרת מניעה להינשא כדין תורה, אף אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי. (ד) לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה אם התובע הוא אזרח ישראלי הנמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובמועד זה במקום מושבם האחרון של בני הזוג, לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין. (ו) לענין סעיף זה, "מקום מושב" , של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.
צו הירושה (העברת צוואות מופקדות מבתי המשפט להפקדה אצל הרשמים לעניני ירושה), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. העברת צוואות
1. (א) הצוואות המופקדות בבתי המשפט יועברו אל הרשמים לעניני ירושה במקומות המפורטים להלן: ממקום למקום (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (ב) מנהל בתי המשפט והממונה הארצי יקבעו את סדרי העברת הצוואות מבתי המשפט במחוזות השונים אל הרשמים לעניני ירושה.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38. תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום צוואה תקנה 27 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 39. בקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 31 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 40. הגשת פרטה ודוחות תקנות 38 ו–41 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 41. רישום מכר תקנות 9 עד 14 ו–16 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 (להלן – תקנות המקרקעין) רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 42.
תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (התקנות הקודמות)
סעיף: 20. ענינים הפטורים מאגרה
למינוי מנהל עזבון הכלולה בבקשה למתן צו ירושה, צו קיום צוואה, צו הנהלת עזבון או חלוקת עזבון, וכן בקשה למתן הוראות למנהל עזבון; (19) בקשה לתיקון צו ירושה, צו קיום צוואה, צו להנהלת עזבון או לחלוקתו; (19א) בקשה למתן צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ" א-1991, וכל בקשה לענין מתן צו כאמור וערעור על החלטה בבקשה כאמור; (20) הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט; (21) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית משפט, מסיבה כל שהיא, החזיר לבורר פסק קודם; (22) בקשה לסעד בדרך טען ביניים; (23) ערעור על החלטת בית דין למשמעת; (24) ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין , התשכ"א-1961; (25) כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה, או אם ההליך הוא הליך ביניים, שולמה אגרה בעת הבאתו של ההליך שבמסגרתו הוא נעשה או היו פטורים ממנו; (26) קבלת העתק מאושר אחד מפסק דין לכל
כל הזכויות שמורות ©
