כל הזכויות שמורות ©
הליך גירושין הוא אחד האירועים המורכבים והמאתגרים רגשית שאדם עשוי לחוות במהלך חייו. בתל אביב והמרכז, כמו בשאר חלקי הארץ, גירושין כרוכים בהיבטים משפטיים מורכבים הדורשים מומחיות ייחודית. עורך דין גירושין בתל אביב ממלא תפקיד מרכזי בליווי וייצוג בני זוג בהליכי גירושין, החל משלב הייעוץ הראשוני, דרך ניהול המשא ומתן, עריכת הסכם הגירושין וכלה בייצוג בערכאות השיפוטיות השונות.
מאמר זה יסקור את תפקידיו המרכזיים של עורך דין גירושין באזור תל אביב, יבחן את המסגרת הנורמטיבית והחובות המקצועיות, ויציע שיקולים מעשיים לבחירת עורך דין מתאים שיסייע לכם לעבור את התהליך המורכב בצורה מיטבית.
עורך דין העוסק בדיני משפחה וגירושין בתל אביב נדרש להכיר היטב את המערכת המשפטית המורכבת בישראל, הכוללת הן את הדין הדתי והן את הדין האזרחי. מורכבות זו מתבטאת בצורך להתמצא בשתי מערכות משפטיות מקבילות – בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה, כל אחת עם הפרוצדורות והדינים הייחודיים לה.
חשיבות המומחיות המקצועית משתקפת היטב בפסיקה הישראלית, כפי שעולה מתיק תמש (פתח תקווה) 35587/07- פלונית נגד פלוני (ניתן ב 01/01/2014), שם ציין בית המשפט:
"הסכם הגירושין אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום . . . ולאחר שעיינתי בו, התרשמתי, כי הוא נערך בגמירות דעת מוחלטת. תנאיו נראים הוגנים וסבירים, מנוסחים באופן סטנדרטי וכמו כן הצדדים עצמם טוענים, כי הוא נערך בליווי עורכי דין 'מהטובים בארץ'."
עורך דין גירושין מקצועי באזור תל אביב חייב להיות מעודכן בפסיקה העדכנית ובשינויים בחקיקה. תחום דיני המשפחה בישראל עובר שינויים תכופים, הן בפסיקה והן בחקיקה, ועל עורך הדין להיות מעודכן כדי להעניק ייעוץ מדויק ורלוונטי.
התמצאות זו מאפשרת לעורך הדין לנצל תקדימים משפטיים לטובת לקוחותיו, ולהימנע מאסטרטגיות שנכשלו בעבר. בעיר כמו תל אביב, המהווה מרכז משפטי חשוב, הכרת הפסיקה העדכנית של בתי המשפט המקומיים היא יתרון משמעותי.
על עורך דין גירושין מוטלת חובת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיו, במיוחד בהתחשב במצב הרגשי המורכב שבו נמצאים רבים מהלקוחות בתקופת גירושין. פסיקת בתי המשפט מדגישה את החשיבות של הסברים מפורטים והגנה על זכויות הלקוח.
בתיק תא (ראשון לציון) 33675-04-19- חיים לוין נגד עודד דוד גולדברג (ניתן ב 02/08/2021), קבע בית המשפט:
"עו"ד אביב לא הבהיר לנתבע ולא פרס לפניו דרכי התחשבנויות שונות… ניסוחו של ההסכם… היה ניסוח חד צדדי ומקפח ונוגד את תקנת הציבור."
פסיקה זו מדגישה את החובה של עורך הדין להבהיר ללקוח את כל האפשרויות העומדות בפניו, ולהימנע מניסוח הסכמים חד-צדדיים אשר עלולים לפגוע בלקוח.
עורך דין גירושין בתל אביב חייב לפעול בנאמנות ובמסירות לטובת האינטרסים של לקוחו, תוך שמירה על כללי האתיקה המקצועית. חובה זו כוללת:
השלב הראשוני בעבודתו של עורך דין גירושין כולל מתן ייעוץ מקיף והערכת המצב המשפטי. במפגש הראשוני, עורך הדין מסביר ללקוח את זכויותיו וחובותיו, מנתח את הסיכויים והסיכונים של התיק, ומציע אסטרטגיה משפטית מתאימה.
ייעוץ זה כולל הסבר על:
אחד התפקידים המרכזיים של עורך דין גירושין בתל אביב הוא ניהול משא ומתן עם הצד השני או באי כוחו. משא ומתן יעיל יכול לחסוך ללקוח זמן, כסף וסבל רגשי הכרוך בהתדיינות משפטית ממושכת.
עורך דין מנוסה יודע:
ניסוח הסכם גירושין הוא משימה מורכבת הדורשת מיומנות מקצועית גבוהה. הסכם טוב חייב להיות מקיף, בהיר, ומאוזן, ולהתייחס לכל ההיבטים של פירוק הקשר הזוגי.
כפי שהודגש בפסיקה בתיק תא (תל אביב) 65904-05-18- משה לוי נגד יעל ורד (ניתן ב 18/12/2019):
"חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר"
הסכם גירושין מקיף צריך להתייחס ל:
במקרים בהם לא ניתן להגיע להסכמות, עורך דין גירושין מייצג את הלקוח בהליכים משפטיים בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין הרבניים. ייצוג אפקטיבי כולל:
בעת בחירת עורך דין גירושין בתל אביב, יש לבחון את הניסיון המקצועי שלו בתחומים הרלוונטיים לתיק שלכם:
יתרון משמעותי לעורך דין גירושין בתל אביב הוא היכרות טובה עם המערכת המשפטית המקומית:
מעבר למומחיות המקצועית, חשוב לבחון גם היבטים פרקטיים בעבודה עם עורך הדין:
עורך דין גירושין מקצועי יקפיד על תיעוד מדויק ועל הכנת מסמכים משפטיים ברמה גבוהה. תיעוד זה חיוני הן לצורך ניהול המשא ומתן והן לצורך ההליכים המשפטיים.
כפי שמודגש בפסיקה, חובתו של עורך הדין להכין מסמכים משפטיים המיטיבים עם הלקוח ומגנים על זכויותיו. מסמכים אלה צריכים להיות מנוסחים בבהירות, להיות מקיפים, ולהתייחס לכל הנושאים הרלוונטיים.
עורך דין גירושין בתל אביב חייב להסביר ללקוח את כל האפשרויות העומדות בפניו ואת ההשלכות של כל בחירה. הסבר זה חייב להתייחס הן להיבטים המשפטיים והן להיבטים הכלכליים והאישיים.
הסבר מפורט של ההליכים מאפשר ללקוח לקבל החלטות מושכלות ולהתכונן נפשית וכלכלית לקראת הצפוי. הסבר זה צריך להתייחס גם לאפשרויות ליישוב הסכסוך בדרכים חלופיות, כמו גישור או בוררות.
עורך דין גירושין בתל אביב חייב לאזן בין החובה לפעול בנחישות לטובת הלקוח לבין החובה לשמור על כללי האתיקה המקצועית. איזון זה דורש:
עורך דין גירושין בתל אביב נדרש למקצועיות רבה, הבנה מעמיקה של הדין האזרחי והדתי, ויכולת לנהל משא ומתן מורכב. בחירת עורך דין מתאים היא החלטה קריטית העשויה להשפיע באופן משמעותי על התוצאה הסופית של הליך הגירושין.
בעת בחירת עורך דין גירושין באזור תל אביב והמרכז, מומלץ להתייחס למכלול ההיבטים שנסקרו במאמר זה – ניסיון מקצועי, מומחיות בתחומים הרלוונטיים, היכרות עם המערכת המשפטית המקומית, יחס אישי ושקיפות בשכר טרחה.
עורך דין גירושין טוב יפעל בשקיפות, מקצועיות ורגישות, תוך שמירה על האינטרסים של לקוחותיו ועמידה בסטנדרטים האתיים והמקצועיים הגבוהים ביותר. באמצעות ליווי מקצועי ורגיש, ניתן לעבור את תקופת הגירושין המאתגרת בצורה מיטבית, ולהגיע לתוצאה הוגנת ומאוזנת המאפשרת לכל הצדדים לפתוח דף חדש בחייהם. ל ייעוץ עורך דין גירושין תל אביב מומחה עם נירון רב בתחום
תמ"ש (פתח תקווה) 35587/07- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: יוכבד גרינוולד רנד
, עמ' 56, שורות 13/15, בו טענה האשה, כי: "אני לא עשיתי טעות בכדאיות העסקה, תפסיק להגיד את זה, היית צריך לחתום, אם היית חותם לא היתה שום בעיה עם שום כדאיות ושום עסקה". 134. הסכם הגירושין אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום . . . ולאחר שעיינתי בו, התרשמתי, כי הוא נערך בגמירות דעת מוחלטת. תנאיו נראים הוגנים וסבירים, מנוסחים באופן סטנדרטי וכמו כן הצדדים עצמם טוענים, כי הוא נערך בליווי עורכי דין "מהטובים בארץ". ראה פרוטוקול הדיון מיום . . . , עמ' 42, שורות 5-8: "ת. תקשיב פלוני, בוא אני אסביר לך, שנינו חייבים, שנינו ישבנו עם עורכי הדין מהטובים בארץ, נחשבים לפחות מהטובים בארץ, ישבנו וכתבנו את הסכם הגירושין בצורה פשוטה וברורה וזה אומר ככה. . . " וגם בעמ' 44, שורות 2-4: "כן. השאלה פשוטה. פלוני ככה, שנינו עורכי דין, שנינו יודעים, הכנו הסכם גירושין ביחד עם שני עורכי דין. . . " 135. אכן, אני מוצאת טעם רב בטענת האשה, לפיה היא מעולם לא טענה כי היא מעוניינת לבטל את הסכם הגירושין וכי לא עתרה לביטולו, בטענה כי חתימתה עליו הוא בבחינת מקח טעות או כי נפל פגם מצידה בהבנתו. 24 ראה פרוטוקול הדיון מיום . . . , עמ' 133, שורות 16/19, וגם שורה 23: "ש. השאלה שלי היא האם אי פעם, ואנחנו מתכתבים עד היום בכמויות, האם אי פעם באתי ואמרתי לך- פלוני, ההסכם הזה לא היה לי שווה או הוא לא טוב לי. . . איזה כדאיות העסקה איפה היתה לי בעיה בכדאיות העסקה" 136. אדרבא, האשה הוכיחה כי היא מעוניינת לקיים את הסכם הגירושין כלשונו.
פסק דין |31/12/2013 |משפחה – פתח תקווה
ת"א (תל אביב) 65904-05-18- משה לוי נגד יעל ורד
שמות השופטים: רונן אילן
טענת בא כוחו המלומד של המערער שזה היה רצון הלקוחות, והחוזה משקף את כל אשר הסכימו ביניהם, ואין לו לעורך דין לעשות חוזים במקומם או להכתיב להם הסכם שלא הסכימו הם – אינה טענה: חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר; ואם לאחר שהכין להם חוזה כאמור, יסרבו הם לחתום על תניה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז יתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם אף אם התניה תימחק מן החוזה. (על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל- אביב- יפו 3.9.80 ). כך בכלל וכך גם הנתבעת. לקראת כריתתו של הסכם הגירושין, חייבת הייתה הנתבעת לוודא שהתובע מודע לפרטי ההסכם המתגבש, מבין אותם ומסכים להם. 4 10. על רקע חובתה של הנתבעת לייצג את התובע במיומנות, ולוודא שהוא מבין ומסכים לתנאי הסכם הגירושין, נתגלעה המחלוקת אשר בבסיס התביעה. לפי גרסת התובע, הפרה הנתבעת את חובת הזהירות שהיא חבה כלפיו באשר ההסבר שנתנה לו על משמעותו של הסכם הגירושין בכל הנוגע לאפשרות שתוגש נגדו תביעה נוספת – היה שגוי. לשיטתו, הבהירה לו הנתבעת שהגרושה לא תוכל לנקוט נגדו בהליך משפטי נוסף אך בפועל התברר שלא כך מורה ההסכם. לפי גרסת הנתבעת, אין כל בסיס לטענת התובע, שכן משמעותו של הסכם הגירושין בכלל, והסעיף המתיר לגרושה להגיש תביעה נוספת בפרט, הוסברו לו, הובנו על ידו, והוסכמו. 11. נוכח מחלוקת זו, הנה אשר התברר: א. הסכם הגירושין כולל, זו לצד זו, הוראות המסדירות את יחסי התובע והגרושה בכל הנוגע למיצוי הטענות שלהם זה כלפי זה. סעיף ו (2) בהסכם הגירושין מורה כך: הצדדים מסכימים ומצהירים בזאת כי הסדירו את כל העניינים שביניהם, כפי שפורט בהסכם זה, ואין ולא תהיינה להם כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות האחד כלפי משנהו.
פסק דין |17/12/2019 |שלום – תל אביב
תא"מ (ראשון לציון) 33675-04-19- חיים לוין נגד עודד דוד גולדברג
שמות השופטים: דליה אסטרייכר
עו"ד אביב לא הבהיר לנתבע ולא פרס לפניו דרכי התחשבנויות שונות אלא הגדיל וציין כי "ככה עדיף לנתבע וכך הוא רוצה לעבוד". ניסוחו של ההסכם, כך טען הנתבע, שנעשה על ידי עו"ד אביב, היה ניסוח חד צדדי ומקפח ונוגד את תקנת הציבור. כמו כן, ההסכם כבל אותו כלקוח ולא אפשר לו להחליף ייצוג, תשלום שכר הטרחה נקבע עבור טיפול של עד 3 שנים ועמד על הסכום המתואר מעלה, אלא שעו"ד אביב טיפל בעניינו, רק ארבעה חודשים. הנתבע היה מעוניין לשלם לו שכר ראוי על סך 4,000 לפי הטיפול שביצע, על אף שלטענתו לא היה מרוצה, אך עו"ד אביב סירב. זאת ועוד, נוכח התנהלותו המיליטאנטית של עו"ד אביב וההבנה כי ככל שימשיך בייצוגו ירחק היום להגיע להסכם עם גרושתו – הסיבה שבעטיה מלכתחילה פנה לעו"ד אביב וזו הייתה שאיפתו של הנתבע- הוא שכר את שירותיה של עו"ד נטע אשד שבסיוע נחתם הסכם גירושין בין הנתבע לאשתו. הסכם הגירושין בין הצדדים שונה בתכלית מהטיוטה להסכם אותה הכין עבור הצדדים עו"ד אביב וממילא לא היה בשירותו של אביב כדי לסייע לאותו הסכם שהתגבש בסופו של היום, שלא לומר כי הוא חיבל והקשה על סלילת הדרך מחדש להגעה להבנות עם גרושתו. כך למשל: את הדירה יכולים היו בני הזוג למכור בעצמם, ללא התניות ולא כפי שהיה רשום בטיוטה שהיא תימכר באמצעות כונס נכסים, כשהכונס הוא לא אחר מאשר עו"ד אביב ועו"ד נוסף עמו, כששכרם, כך רשום בטיוטה יעמוד על 4 מערך הדירה מע"מ לכל אחד מהם, דהיינו מעל 10 מערך הדירה. כמו כן, במהלך ניסיון גישור שנערך, בו נכח גם עו"ד אביב, על פי התנהלותם שלו ושל ב"כ גרושתו התברר כי בעבר נוהל ביניהם קשר רומנטי אישי. לטענת הנתבע שאל את עו"ד אביב לפשר הקשר ביניהם ולהשלכותיו על עניינו וזה טען בפניו כי אין לו מה לדאוג, אלא שבדיעבד הבין הנתבע כי במצב זה היה על עו"ד אביב על פי כללי האתיקה, להפסיק את הייצוג, וזאת כדי למנוע ניגוד עניינים.
פסק דין |01/08/2021 |שלום – ראשון לציון
בע"מ 9101/12- פלוני נגד פלונית ואח
שמות השופטים: ד ברק ארז
של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 14.10.2012 בתיק רמ"ש 48564-11-11 שניתן על ידי כבוד השופט ש' שוחט בשם המבקש: עו"ד משה זינגל החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ברמ"ש 48564-11-11 מיום 14.10.2012 (השופט ש' שוחט). פסק הדין ניתן בערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בכל הנוגע להעדתו של עד בתמ"ש 42574/96, מיום 1.11.2011 (השופטת ש' גליק), לאחר שבקשת רשות לערער עליה התקבלה בהסכמת הצדדים. 2. המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) הינם בני זוג לשעבר, אשר התגרשו לפני כעשרים שנה. הסכם הגירושין של בני הזוג (להלן: ההסכם) אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 28.4.1992 . באופן פורמאלי, המשיבה יוצגה בהליכי הגירושין על ידי עורך-דין סמוכה ואילו המבקש יוצג על ידי עורך-דין בר-שלטון. שנים לאחר מכן, הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לביטול חלקי של ההסכם. לקראת ישיבת ההוכחות, המשיבים פנו לעורך-דין סמוכה על מנת שישיב בתצהיר למספר שאלות הנוגעות להסכם הגירושין. עורך-דין סמוכה, מצידו, התנה את המענה בהסכמת המבקש, בטענה שבמהלך הליכי הגירושין הוא הביא את המבקש והמשיבה להסכמות, ובכך הפך למעשה גם לבא-כוחו של המבקש, ומכל מקום, לכל הפחות, קמה לו חובה לשמור על סודיות כלפי המבקש. 3. נוכח תשובתו זו של עורך-דין סמוכה הגישו המשיבים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לזמנו לעדות, בהסבירם כי נמצא ברשותו מידע עובדתי שהוא חיוני להכרעה בשאלות המרכזיות הטעונות הכרעה בהליך. כן טענו המשיבים כי מאחר שעורך-דין סמוכה ייצג את המשיבה, הרי שלמעשה אין הוא חייב בכל חובת סודיות כלפי המבקש, ואילו המשיבה עצמה נכונה לוותר על זכותה לחיסיון עורך-דין-לקוח בהקשר זה.
החלטה |10/03/2013 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 9938-12-10- א. בן דור ושות נגד משכנות מוצא בירושלים בעמ
שמות השופטים: ישעיהו שנלר
משכך, יכולת ההשתחררות שנקבעה בפסיקה מהראוי כי תכלול בחובה גם את ההשתחררות מהנטל הכספי – אלא באותם מקרים בהם לא מוצדק הדבר. 26. הנה כי כן, עלינו לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו ונראה כי בבואנו לבחון את התנהלות הלקוח ניתן לבחון מספר היבטים. כך, מהות ההתקשרות בין הלקוח לעורך הדין וכגון ייצוג בתיק משפטי ספציפי או מעבר לכך; האם מדובר בהתקשרות שאמורה להימשך תקופה ארוכה; האם מדובר בהתקשרות האמורה להניב פירות ללקוח ותוך תקופה סבירה זאת או אחרת; מה היו הנסיבות של בקשת הלקוח להשתחרר מהייצוג; האם אכן – גם אם לא בגלוי – הסתתר מניע כספי זר ברצון הלקוח להשתחרר; מה רמת "הנזק" שאמור להיגרם ללקוח, אם אך ורק לאור החשש מהצורך לפצות את עורך הדין יבחר להפסיד עסקה זאת או אחרת; השפעת מערכת היחסים בחלוף תקופה שנוצרה בין הלקוח לבין עורך הדין; מה תנאי הייצוג המשפטי החלופי, ככל שקיים שכזה, ומה ניתן להסיק מכך לגבי התנהלות הלקוח. האם מדובר בייצוג משפטי שוטף לרבות בהליכים משפטיים או בעסקת מקרקעין ספציפית; מה מידת מעורבותו של עוה"ד בעסקה לרבות הקשר בין פעולותיו ו"התקדמות" העסקה; ועוד. בנוסף, דומה כי יש מקום לזכור כי במרבית המקרים, אם לא בכולם, עורך הדין הוא זה שמנסח את הסכם שכר הטרחה, על כל המשתמע מכך, וכך גם חזקה על עורך הדין שהיה ער לפסיקה המתפתחת בכל הקשור ליכולת הלקוח להשתחרר מהייצוג – ומבלי שיהיה באמור התייחסות לשאלה מה דינה של הוראה בהסכם שכר הטרחה אשר תקבע, לדוגמא, כי "בכל מקרה יהיו הנסיבות אשר יהיו", או בנוסח "רך" יותר, כי הלקוח יהא רשאי להעביר את הטיפול לעורך דין אחר או להשתחרר מהייצוג, ובלבד שישלם לעורך הדין את מלוא אשר היה צפוי עורך הדין לקבל בהתאם להוראות החוזה בהפחתת אשר נחסך מעורך הדין לבצע.
פסק דין |29/07/2017 |מחוזי – תל אביב
תמ"ש (פתח תקווה) 35587/07- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: יוכבד גרינוולד רנד
, עמ' 56, שורות 13/15, בו טענה האשה, כי: "אני לא עשיתי טעות בכדאיות העסקה, תפסיק להגיד את זה, היית צריך לחתום, אם היית חותם לא היתה שום בעיה עם שום כדאיות ושום עסקה". 134. הסכם הגירושין אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום . . . ולאחר שעיינתי בו, התרשמתי, כי הוא נערך בגמירות דעת מוחלטת. תנאיו נראים הוגנים וסבירים, מנוסחים באופן סטנדרטי וכמו כן הצדדים עצמם טוענים, כי הוא נערך בליווי עורכי דין "מהטובים בארץ". ראה פרוטוקול הדיון מיום . . . , עמ' 42, שורות 5-8: "ת. תקשיב פלוני, בוא אני אסביר לך, שנינו חייבים, שנינו ישבנו עם עורכי הדין מהטובים בארץ, נחשבים לפחות מהטובים בארץ, ישבנו וכתבנו את הסכם הגירושין בצורה פשוטה וברורה וזה אומר ככה. . . " וגם בעמ' 44, שורות 2-4: "כן. השאלה פשוטה. פלוני ככה, שנינו עורכי דין, שנינו יודעים, הכנו הסכם גירושין ביחד עם שני עורכי דין. . . " 135. אכן, אני מוצאת טעם רב בטענת האשה, לפיה היא מעולם לא טענה כי היא מעוניינת לבטל את הסכם הגירושין וכי לא עתרה לביטולו, בטענה כי חתימתה עליו הוא בבחינת מקח טעות או כי נפל פגם מצידה בהבנתו. 24 ראה פרוטוקול הדיון מיום . . . , עמ' 133, שורות 16/19, וגם שורה 23: "ש. השאלה שלי היא האם אי פעם, ואנחנו מתכתבים עד היום בכמויות, האם אי פעם באתי ואמרתי לך- פלוני, ההסכם הזה לא היה לי שווה או הוא לא טוב לי. . . איזה כדאיות העסקה איפה היתה לי בעיה בכדאיות העסקה" 136. אדרבא, האשה הוכיחה כי היא מעוניינת לקיים את הסכם הגירושין כלשונו.
פסק דין |31/12/2013 |משפחה – פתח תקווה
עמודים – 63
ת"א (תל-אביב-יפו) 18142/03- עורך דין ליבוביץ אלינור נגד מורג ציפי
שמות השופטים: אחיקם סטולר
בפני תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין, עבור ייצוג הנתבעת בהליכי גירושין, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר. סכום התביעה- 14,240 (הסכום הנתבע תוקן במהלך הדיון לסך של 13,240 ר' להלן) . רשות להגן ניתנה ב-18/2/03. הרקע התובעת הינה עורכת דין, בעלת משרד בתל אביב, ומתמחית בתחום דיני המשפחה והגירושין. בחודש מאי 2002 פנתה הנתבעת לתובעת על מנת שתייצג אותה בהליכים שבינה לבין בעלה, מר דוד מורג, אשר הגיש כנגד הנתבעת תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בתאריך 5/5/02 נחתם הסכם שכר טרחה בין התובעת לנתבעת על סך של 3,000 כערכם בשקלים בצירוף מע"מ כדין (נספח א' לכתב התביעה). 1. במהלך התקופה בה ייצגה התובעת את הנתבעת, ערכה התובעת כתבי בי-דין ובקשות ביניים כמפורט להלן: א. תביעת מזונות, שלום בית ומדור ספציפי בבית הדין הרבני (נספח ב' לכתב התביעה). ב. תביעת מזונות עבור ילדי הזוג בבית משפט לענייני משפחה (נספח ג' לכתב התביעה). ג. בקשה לקביעת מזונות זמניים (נספח ו' לכתב התביעה). ד. הודעה על צירוף מסמכים (נספח ז' לכתב התביעה). ה. תגובה לעניין סדרי ראייה של הילדים (נספח ח' לכתב התביעה). ו. בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט בעניין סדרי הראייה (נספח ט' לכתב התביעה). ז. תביעה להחזר מחצית משכנתא אשר שולמה ע"י הנתבעת (נספח י' לכתב התביעה). 2. התובעת והנתבעת קיימו 4 פגישות משא ומתן עם בן זוגה ובא כוחו. שתיים במשרד התובעת ושתיים במשרדו של בא כח בן זוגה. 3. התובעת ייצגה את הנתבעת בדיונים הבאים: א. 23/5/02- דיון בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בדיון זה נקבע מדורה הספציפי של הנתבעת (נספח ד' לכתב התביעה).
פסק דין |08/12/2003 |שלום – תל אביב
עמלע (ירושלים) 9069-05-11- אמנון אברהמי, עורך דין נוטריון נגד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: משה דרורי
עורך הדין כמנסח הצוואה 171-182 יג.1 מי הוא הלקוח 171-176 יג.2 עריכת צוואה על ידי עורך דין ללקוח ולבן/בת זוגו 177-180 יג.1.2 היישום למקרה שבפניי 181 יג.3 חובות נוספים המוטלים על עו"ד מנסח הצוואה ותחולתם על המקרה שבפניי 182 יד. חובות עורך הדין, מנסח הצוואה, לאחר מות לקוחו, החתום על הצוואה 183-190 יד.1 חובות אתיות 183-188 יד.2 חובות בקשר לצוואה עצמה 189-190 טו. מינוי מנהל עזבון ומוציא לפועל של הצוואה 191-222 טו.1 כללי 191-192 טו.2 המשפט האנגלי 193-195 טו.3 המשפט העברי 196-198 טו.4 המשפט הישראלי – סעיף 81 לחוק הירושה 199-213 טו.5 הפעולות והמחדלים של עו"ד אברהמי במינוי מנהל העזבון 214-222 טז. ההליכים בבתי המשפט 223-257 טז.1 כללי 223-225 טז.2 בש"א 18164/02 – מחוזי תל אביב 224-230 טז.3 ניגוד האינטרסים 231-237 טז.4 בש"א 451/02 – מחוזי תל אביב 238-242 טז.5 בש"א 136/03 – מחוזי תל אביב 243-247 טז.6 רע"א 8047/03 – בית המשפט העליון 248-254 טז.7 ההליכים הנוספים בבית המשפט המחוזי בתל אביב 255-257 יז. מכירת הדירה ואי הדיווח על כך לבית המשפט 258-273 יז.1 הקובלנה 258 יז.2 הכרעת הדין בית הדין המשמעתי המחוזי 259 יז.3 פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי 260 יז.4 דיון והכרעה 261-273 יח. פרשנות הצוואה 274-282 יט. סיום 283-286 א. כללי 1. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין זיכה, מחמת הספק, את המערער, בשל עבירות של הפרת חובות עורך דין, ניגוד אינטרסים, והתנהגות שאינה הולמת עורך דין.
פסק דין |11/11/2012 |מחוזי – ירושלים
18609-04-11- א.ל. נגד מ.ס.
שמות השופטים: אסף זגורי
א. הצגת הסוגיות שיש להכריע בהן: 1. האם רשאי בן זוג למנות עורך דין שיחתום במקומו על הסכם המסדיר חלוקת רכוש עם גרושתו 2. האם עקב גירושי בעלי הדין זו מזה, אין מדובר "בהסכם ממון" וכיצד הדבר משליך על התנאים הנדרשים לשם אישור ההסכם 3. האם לצורך אישור הסכם שנכרת לאחר הגירושין ניתן להסתפק בנוכחות בת הזוג והשלוח מטעם בן הזוג 4. כיצד יש לנהוג בבקשת אישור הסכם כאשר אחד הצדדים מתגורר בחו"ל ללא כוונה להגיע ארצה לשם התייצבות בבית המשפט והאם נדרשת סימולטניות בהתייצבות הצדדים בפני בית המשפט לשם אישור ההסכם בנסיבות שכאלו ב. העובדות הרלבנטיות: 5. בעלי הדין שבכותרת התגרשו זו מזה ביום 21/4/2004 ללא שערכו ביניהם הסכם גירושין וללא שהסדירו את יחסי הממון ביניהם. 6. רכושם העיקרי של הצדדים הינה דירה בעפולה, אשר עליה רובצת הלוואת משכנתא. הצדדים סיכמו בעניין רכושם זה, כי הזכויות בדירה תעבורנה על שם בת הזוג בלבד, אך מכיוון שלא ערכו הסכם גירושין המבטא הסכמות אלו, סירב הבנק הממשכן לאפשר את גריעת בן הזוג מהלוואת המשכנתא ו/או ליתן הסכמתו להעברת הזכויות בדירה ולפיכך, לא יכולה בת הזוג להעביר הזכויות בדירה במלואן על שמה (ראה טענות ב"כ המבקשת בפרוטוקול הדיון מיום 18/5/11 בין השורות 10/12). 7. לאור מצב דברים זה, ערכו בעלי הדין ביום 7/12/10 הסכם ובו ביטאו הסכמתם, הצהרתם ורצונם כי הזכויות בדירת המגורים המשותפת תעבורנה במלואן על שם המבקשת, ללא תשלום תמורה למשיב (להלן : "ההסכם"). 8. אלא מאי שההסכם נערך בישראל בידי בא כוחם של הצדדים, עוה"ד ח. גורן והוא נחתם על ידי המבקשת מצדה ועל ידי עוה"ד גורן מצדו של המשיב. במצב דברים זה, עלתה השאלה, האם בפני בית המשפט הסכם חתום כדין על ידי המשיב אם לאו.
פסק דין |14/06/2011 |משפחה – טבריה
עבי (ירושלים) 22844-12-24- איברהים עיאד, נגד ' לשכת עורכי הדין- מחוז ירושלים
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
עוד לטענתו לו היה "נותן מענה בזמן לתלונות שהוגשו נגדו", סבור הוא "כי לא הייתה מוגשת ולו קובלנה אחת כנגדו". לטענת המבקש הסיבה לאי הגשת מענה בזמן לאותן תלונות הייתה "תלויה בגורמים ונסיבות אישיות קשות עד מאוד, וזו בלשון המעטה, שמנעו מהאחרון ליתן את המענה לאותן תלונות". עוד לטענת המבקש, הוא עבר הליך גירושין ארוך ומפרך ,שקדם לו סכסוך עם אשתו לשעבר, עזיבה פתאומית של הבית וחיפוש אחרי הבן ,עד שהתברר לו כי היא שכרה לה בית עם הבן במקום אחר. בסעיפים 7 ו-8 לבקשה תחת הכותרת "גילוי נאות" טען המבקש כדלקמן: 5. בסעיפים 29/33 לבקשה תחת הכותרת "נסיבותיו האישיות של המבקש" הוסיף וטען זה כדלקמן: 6. בבקשתו טען המבקש כי בשנה האחרונה, פנה לשני עורכי דין על מנת שייטפלו בעניינו. לטענתו "מפאת רגישות העניין" ובכדי שדבריו "לא יתפרשו כעבירה אתית", לא ראה לנכון, בשלב זה לנקוב בשמותיהם . עורך הדין הראשון שהבטיח לטפל בעניינו של המבקש לא עשה מאומה, וזאת חרף העובדה כי קיבל את שכר הטרחה שביקש, אך למרבה הצער "מרח" את המבקש תוך העלאת טענות כי עניינו בטיפול וכי אין לו ממה לחשוש. המבקש נותר נואש ופנה לעורך דין נוסף, חבר באחת הוועדות בלשכה ,שדר שכר טרחה ע"ס 45,000 ₪ !!!! בכדי שימשיך את הטיפול בעניינו של המבקש. אותו עורך דין קיבל מקדמה משמעותית עבור הטיפול בתיק, מקדמה אותה נאלץ המבקש ללוות ממספר מכרים, וכיום והוא לא מצליח להחזיר אותה. לטענת המבקש יש בינו לבין עורך הדין "השני", מספר התכתבויות באמצעות יישומון whatsapp, כולל מסרונים קוליים, בהם מבטיח אותו עורך דין "מהולל" כי פנה לאנשים בכירים בלשכת עורכי הדין. לא זו בלבד, אלא שאותו עורך דין היה שולח למבקש צילומי מסך מהטלפון הנייד שלו כי יש לו פגישות עם אנשים הנוגעים בדבר בכדי להגיע להסכמות, ולבטל את גזרי הדין.
החלטה |04/01/2025 |מחוזי – ירושלים
ת"א (אשקלון) 68002-03-19- יצחק בן רוחי נגד פלונית
שמות השופטים: עידו כפכפי
שעה שהתובע ייצג למשך מספר חודשים והגיע לסיפו של אישור הסכם גירושין כולל, לא עומדת לדיון השאלה האם היה זכאי למלוא שכר טרחתו לו היה הייצוג מופסק מיד עם תחילתו. את האופן בו זכאי לקוח לבטל הסכם שכר טרחה עם עורך דינו, הבהירה כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות, בע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן, עו"ד, 12.08.2009 , פסקה 23: "גישה זו יפה במיוחד כאשר עניין לנו בחוזים המבוססים על קשר אישי ועל יחסי אמון בין הצדדים (שם) דוגמת יחסי עורך דין – לקוח ובאשר לחוזים הנוגעים למערכת יחסים זו אכן נפסק כי : בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין , ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו (ראו ע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 124 (1993) (להלן: עניין ביניש-עדיאל)). יחד עם זאת אין גישה זו מבטאת אלא חזקה פרשנית הניתנת לסתירה בראיות אם ניתן ללמוד מהן על כוונה שונה של הצדדים המתקשרים בחוזה הספציפי (ראו ע"א 4309/06 בשארה ורור בע"מ נ ג דת ויטמן (1979) בע"מ, פסקה כ"ד (טרם פורסם, 17.6.2008 ) (להלן: עניין בשארה ורור)). עוד ראוי לציין כי גם מקום שבו עומדת בעינה החזקה הפרשנית האמורה ויש בידי מי מן הצדדים לחוזה שאינו תחום בזמן הזכות להביאו לכלל סיום באופן חד צדדי, עליו לעשות כן בתום לב ובדרך מקובלת והשאלה אם כך נהג נגזרת בהכרח מנתוניו ומנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה.
החלטה |04/03/2023 |שלום – אשקלון
ת"ק (תל אביב) 56210-11-22- אנסטסיה זורבליוב נגד עורך דין רענן גל
שמות השופטים: קרן שמש
1. התביעה שבפניי היא תביעה לתשלום סך של 30,040 בגין החזר חלק משכר טרחה ששילמה התובעת לנתבע במסגרת הסכם לקבלת שירותים משפטיים, וכן פיצוי על עוגמת נפש 2. בפתח הדברים יצוין כי הנתבע, עורך דין במקצועו, ייצג את עצמו בהליך, ולפיכך הותר לתובעת להסתייע בייצוג מטעמה; אולם בסופו של דבר היא בחרה לייצג את עצמה, בסיוע בית המשפט. פרשת המקרה וטענות הצדדים 3. התובעת פנתה אל הנתבע, עורך דין המתמחה בייצוג בדיני משפחה, לצורך קבלת שירותים משפטיים במסגרת הליך גירושין. ביום 12.4.2022 נערכה פגישה בין הצדדים, שבמהלכה מסרה התובעת לנתבע את הפרטים הרלוונטיים, והסבירה לו כי היא נמצאת בהליכי פרידה מבעלה, וכי במסגרת זו היא מעוניינת לנהל משא ומתן בנוגע לתנאי הסכם הגירושין. בשלב בו פנתה התובעת אל הנתבע כבר הוכנה טיוטת הסכם גירושין על-ידי בא כוחו של הבעל, והתובעת היתה מעוניינת לשפר את תנאי ההסכם לטובתה, ולהשלים את התהליך מבחינה פורמלית, לרבות העברת חלק מהזכויות בדירת בני הזוג לרישום על שמה. 4. במהלך הפגישה הסביר הנתבע לתובעת את האפשרויות העומדות בפניה מבחינה משפטית, על השלכותיהן, והתובעת הבהירה כי היא מעוניינת לסיים את ההליך בהסכם, ולהימנע מנקיטת הליכים משפטיים. הצדדים סיכמו כי הנתבע ייצג את התובעת בניהול המשא ומתן והשלמת ההליך בפועל, תמורת שכר טרחה בסך 12,000 ועוד מע"מ ובסך כולל של 14,040 . עוד הובהר והוסכם, כי במקרה שבו תחליט התובעת בכל זאת לנקוט הליכים של הגשת תובענות לבית המשפט, יסוכם על שכר טרחה נפרד לניהול הליכים אלה, ממנו יקוזז הסכום עליו הוסכם לצורך ניהול משא ומתן והשלמת ההליך. 5. הנתבע ביקש מהתובעת שתסדיר את תשלום מלוא הסכום בגין שכר טרחה מראש, ושלח אליה באמצעות וואטסאפ נוסח הסכם שכר טרחה שצורף לכתב התביעה (להלן: "הסכם שכר הטרחה").
פסק דין |06/06/2023 |תביעות קטנות – תל אביב
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969
סעיף: 3. התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת
3. (א) (1) הוגשה לבית המשפט בקשה להתרת נישואין ואחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור (בחוק זה – בן דת מוכרת), או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש (בחוק זה – פניה) (2) היו בני הזוג בני דתות מוכרות שונות תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר. (3) נשלחה פניה לבית דין דתי של אחת העדות הנוצריות – יקבע ראש בית הדין גם אם הדין הדתי שלפיו הוא דן מאפשר גירושין בנסיבות הענין. (4) נשיא בית משפט השלום רשאי להסמיך שני שופטים נוספים של בית משפט לענייני משפחה, לשם ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה של סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה באותו מחוז (בסעיף זה – שופט מוסמך). (ב) (1) קיבל ראש בית דין פניה, ימסור לבית המשפט ולבני הזוג, בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה את קביעתו לגבי כל ענין שנכלל בפניה; הקביעה תהיה מנומקת; סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של שלושה חודשים, אם הודיע לו ראש בית הדין כי הדבר נדרש לצורך בירור העובדות. (2) ראש בית דין רשאי להסמיך דיינים נוספים, שכל אחד מהם יהיה מוסמך לבצע את סמכויותיו של ראש בית הדין לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – דיין מוסמך). (ג) קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך כי יש צורך בגירושין כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולענין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38. תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום צוואה תקנה 27 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 39. בקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 31 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 40. הגשת פרטה ודוחות תקנות 38 ו–41 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 41. רישום מכר תקנות 9 עד 14 ו–16 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 (להלן – תקנות המקרקעין) רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 42.
תקנות סדרי דין בענין התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשמ"ה-1984
סעיף: 11. פניית נציג היועץ
11. (א) משקיבל נציג היועץ את המסמכים האמורים בתקנה 10(א), יפנה בכתב אל בית הדין הדתי הגבוה ביותר הנוגע בדבר, או אל כל אחד משני בתי הדין הגבוהים ביותר הנוגעים בדבר, לפי הענין, ירצה את העובדות המוסכמות ואת שאלות החוק המתעוררות, ויבקש חוות דעת בכתב בשאלה אם בנסיבות הענין עשוי בית הדין לערוך או לפסוק גירושין או לבטל את הנישואין, או להכריזם כבטלים מעיקרם, הכל לפי הענין; לפניה יצורפו עתקי כל המסמכים שנמסרו לנציג היועץ מבית המשפט העליון. (ב) נציג היועץ יודיע לנשיא בית המשפט העליון על מועד פנייתו לבית הדין.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4א. סמכות מבחינה בין לאומית בתביעה לגירושין
4א. (א) מבלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף 1, לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, בהתקיים אחת מהזיקות הבאות – (1) מקום מושבו של הנתבע בישראל; (2) שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים; (3) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה; (4) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל; (5) התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; (6) התובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה. (ב) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף קטן (א) – (1) לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג; (2) הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין הרבני מוסמך לדון ולהכריע בגירושין האזרחיים. (ג) היו בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, גרושים לפי דין של מדינת חוץ, יהיה בית הדין מוסמך לדון בתביעה לגירושין כדין תורה או בתביעה להסרת מניעה להינשא כדין תורה, אף אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי. (ד) לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה אם התובע הוא אזרח ישראלי הנמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובמועד זה במקום מושבם האחרון של בני הזוג, לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין. (ו) לענין סעיף זה, "מקום מושב" , של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.
כל הזכויות שמורות ©