עורך דין בראשון לציון פלילי

עורכי דין פליליים בראשון לציון: המדריך הכולל לבחירת הייצוג המשפטי הנכון

למה חשוב לבחור עורך דין פלילי בראשון לציון?

כאשר אתם מתמודדים עם תיק פלילי בראשון לציון, הבחירה בעורך דין מנוסה היא קריטית להצלחת התיק. בית המשפט השלום בראשון לציון מטפל במגוון רחב של תיקים פליליים, החל מעבירות תנועה קלות ועד לעבירות חמורות יותר. עורך דין פלילי מקצועי יכול להבטיח שהזכויות שלכם יישמרו לאורך כל ההליך המשפטי.

העיר ראשון לציון, כאחת הערים הגדולות במרכז הארץ, רואה מספר רב של תיקים פליליים מדי שנה. המערכת המשפטית המקומית דורשת הכרות מעמיקה עם הנוהלים, השופטים והתביעה המקומית. עורך דין מקומי בעל ניסיון יכול לנצל את הידע הזה לטובת הלקוח.

סוגי התיקים הפליליים הנפוצים בראשון לציון

עבירות תנועה ורכב

עבירות התנועה מהוות חלק משמעותי מהתיקים הפליליים בראשון לציון. אלה כוללים נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון, עבירות מהירות חמורות ועבירות פגע וברח. עורך דין מתמחה בתחום זה יכול לסייע בהפחתת העונש או אפילו בביטול האישום במקרים מתאימים.

אסטרטגיות הגנה בעבירות תנועה

עורך דין פלילי מנוסה יבחן את כל הראיות במקרה, יבדוק את תקינות הבדיקות שנערכו ויטען בפני בית המשפט על פגמים פרוצדוראליים. במקרים רבים, טכניקות הגנה מתקדמות יכולות להוביל לתוצאות טובות יותר מהצפוי.

עבירות אלימות ותקיפה

תיקי אלימות דורשים גישה מקצועית מיוחדת. עורך הדין חייב להבין את הנסיבות המלאות של האירוע, לבחון עדויות רפואיות ולהכין הגנה המתבססת על עקרונות משפטיים מוצקים. הייצוג המקצועי בתיקים אלה יכול לקבוע את ההבדל בין מאסר לחלופות שיקום.

עבירות כלכליות ומס

עבירות כלכליות הולכות וגדלות בראשון לציון, במיוחד עם התפתחות העסקים והטכנולוגיה. אלה כוללות הלבנת הון, הונאות מס, הונאות אשראי ועבירות ני"ע. עורך דין המתמחה בתחום הכלכלי יביא הבנה מעמיקה של הרגולציה הפיננסית והמסחרית.

איך לבחור עורך דין פלילי בראשון לציון

ניסיון ומומחיות

הניסיון המקצועי הוא הגורם החשוב ביותר בבחירת עורך דין פלילי. חפשו עורך דין שטיפל בתיקים דומים לשלכם ויש לו רקורד הצלחה מוכח. בדקו את ההכשרה האקדמית, השתלמויות מקצועיות והתמחויות נוספות שרכש לאורך הקריירה.

שאלות חשובות לשאול

לפני שאתם בוחרים עורך דין, שאלו אותו כמה תיקים דומים טיפל בשנה האחרונה, מה היו התוצאות ואיך הוא מתכנן לטפל בתיק שלכם. עורך דין ישר וכנה יתן לכם תמונה ריאלית של הסיכויים והאתגרים.

זמינות ותקשורת

תקשורת טובה עם עורך הדין היא חיונית להצלחת התיק. הוא חייב להיות זמין לשאלות, לעדכן אתכם על התפתחויות ולהסביר את האסטרטגיה המשפטית בשפה ברורה. עורך דין שלא עונה לטלפונים או אימיילים עלול לפגוע בתיק שלכם.

עלויות ושכר טרחה

השקיפות בנושא עלויות היא סימן למקצועיות. עורך דין טוב יסביר לכם מראש מה יהיו העלויות הצפויות, איך הוא מחשב שכר טרחה ומה כלול בשירות. זכרו שהעלות הנמוכה ביותר לא תמיד מבטיחה את השירות הטוב ביותר.

התהליך המשפטי הפלילי בראשון לציון

שלב החקירה וההאשמה

שלב החקירה מתחיל כבר ברגע מעצר או זימון לחקירה. עורך דין מנוסה יכול לסייע כבר בשלב זה, להבטיח שהזכויות שלכם נשמרות ולמנוע טעויות שעלולות לפגוע בתיק מאוחר יותר.

זכויות החשוד במהלך החקירה

יש לכם זכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה, זכות לשתוק וזכות לדרוש נוכחות עורך דין במהלך החקירה. מימוש הזכויות האלה יכול להשפיע משמעותית על מהלך התיק.

שלב בית המשפט

כאשר התיק מגיע לבית המשפט השלום בראשון לציון, עורך הדין מוביל את ההגנה. זה כולל הגשת בקשות טרם משפט, בחינת ראיות התביעה, הכנת עדי הגנה והתדיינות בפני השופט.

אסטרטגיות הגנה נפוצות

הגנות משפטיות יכולות לכלול טיעונים לגבי חוקיות המעצר, כשרות הראיות, מהימנות העדויות או נסיבות מקלות. עורך דין מנוסה יבחר את האסטרטגיה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות של התיק.

יתרונות של עבודה עם עורך דין פלילי מקומי

היכרות עם המערכת המקומית

עורך דין מקומי מכיר את השופטים, התובעים והנוהלים הספציפיים של בית המשפט בראשון לציון. הכרות זו יכולה לסייע בהבנת הנטיות של שופטים שונים ובהתאמת האסטרטגיה בהתאם.

קרבה גיאוגרפית

הנגישות הפיזית לעורך הדין חשובה במיוחד במהלך תיק פלילי פעיל. פגישות דחופות, הכנה לדיונים והעברת מסמכים הופכים קלים יותר כאשר עורך הדין נמצא בקרבת מקום.

קשרים מקצועיים

עורך דין מקומי בנה לאורך השנים רשת קשרים מקצועית עם חוקרים פרטיים, מומחים, רופאים ואנשי מקצוע אחרים שיכולים לסייע בתיק. קשרים אלה יכולים להיות קריטיים בהכנת הגנה יעילה.

מתי חשוב לפנות לעורך דין פלילי

כאשר אתם חשודים בעבירה

מעצר או זימון לחקירה הם סימנים ברורים לכך שאתם זקוקים לייצוג משפטי. אפילו אם אתם חושבים שאתם חפים מפשע, עורך דין יכול למנוע טעויות שעלולות לסבך את מצבכם.

לאחר הגשת כתב אישום

כאשר כתב אישום הוגש נגדכם, הזמן קריטי. עורך דין צריך זמן להכיר את התיק, לבחון את הראיות ולהכין אסטרטגיית הגנה. איחור בפנייה לעורך דין עלול לפגוע באפשרויות ההגנה.

במקרה של הפרת תנאי שחרור או מבחן

אם אתם מפירים תנאי שחרור או מבחן, המצב דורש התמודדות מיידית. עורך דין מנוסה יכול לעזור בהפחתת ההשלכות ולמנוע ביטול השחרור או המבחן.

הכנה לפגישה הראשונה עם עורך הדין

מסמכים שחשוב להביא

הכינו את כל המסמכים הרלוונטיים לתיק: זימונים, כתבי אישום, פרוטוקולי חקירה, דו"חות רפואיים ואמצעי ראייה נוספים. ארגון המסמכים מראש יחסוך זמן יקר ויעזור לעורך הדין להבין את התמונה המלאה.

רשימת שאלות

הכינו רשימת שאלות שתרצו לשאול את עורך הדין. זה יכול לכלול שאלות על הניסיון שלו, האסטרטגיה המוצעת, לוחות הזמנים הצפויים והעלויות. שאלות מוכנות מראש יבטיחו שלא תשכחו נושאים חשובים.

הכנה נפשית

פגישה עם עורך דין פלילי יכולה להיות חוויה מלחיצה. הכינו את עצמכם נפשית לדיון פתוח וכנה על המצב שלכם. זכרו שעורך הדין נמצא שם לעזור לכם, והוא חייב לדעת את כל הפרטים כדי לספק ייצוג יעיל.

סיכום: הבטחת ההגנה הטובה ביותר

בחירת עורך דין פלילי מקצועי בראשון לציון היא השקעה בעתיד שלכם. עורך דין מנוסה לא רק יגן על הזכויות שלכם במהלך ההליך המשפטי, אלא גם יעזור לכם להבין את האפשרויות השונות ולקבל החלטות מושכלות.

המערכת המשפטית הפלילית מורכבת ומאתגרת, וייצוג מקצועי יכול לקבוע את ההבדל בין גזר דין קשה לתוצאה הוגנת יותר. השקיעו זמן בבחירת עורך הדין הנכון, ותוכלו להתמודד עם התיק בביטחון רב יותר.

זכרו שבכל מקרה של תיק פלילי, המלצה מקצועית מוקדמת יכולה לחסוך לכם זמן, כסף וסבל מיותר. אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי מיד כשאתם מתמודדים עם חשד או אישום פלילי בראשון לציון.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין פלילי בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

צא (ראשון לציון) 19337-05-18- מדינת ישראל נגד יצחק שלמה אייזנשטיין ואח open-document-icon שמות השופטים: גיא אבנון [1] " כן ראו יעקב 17 קדמי, על הראיות (חלק שלישי) (2009) (להלן: קדמי), עמוד 1086. 18 בעל"א 17/86 פלונית נ לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770, 779 נפסק: 19 ""שירות מקצועי" של עורך-דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת, 20 כאשר העבירה כבר בוצעה, והעבריין מבקש מעורך הדין שירות מקצועי 21 בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו. " מקום שהעבריין 22 מוסר לעורך-דין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז 23 אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך הדין, ואין זה מסוג הדברים 24 שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על-ידי עורך-דין. " 25 בפסיקה נקבעו מצבים נוספים בהם לא יחול החיסיון, למשל, כאשר עורך הדין מגיש תביעת 26 שכר טרחה כנגד הלקוח, או כשעורך הדין נתבע על ידי הלקוח בתביעת רשלנות מקצועית (עניין 27 אברגייל סעיף 17). 28 בית משפט השלום בראשון לציון צ"א 19337-05-18 ישראל ני אייזנשטיין ואחי 15 . אשר לתנאי הראשון נקבעו בהלכה הפסוקה חריגים, מסמכים ופרטים אשר לא יבואו תחת 1 כנפי החיסיון: זהות הלקוחות, תוצרי עבודתו של עורך הדין כגון חוזים והסכמים, פעולות שעשה 2 עורך הדין עבור הלקוח, לרבות מסמכים משפטיים שערך עבורו, הסכם שכר טרחה, פרטים באשר 3 לסוג השירות ומהותו, מסמכי הנהלת חשבונות של עורך הדין. ראו עניין אברגייל, ע"מ -14503-12 4 17 זהר רנרט נ רשות המסים (12/12/2017), ב"ש 1529/83 ישראלי נ מדינת ישראל, פ"מ 5 התשמ"ו (3) 265, קדמי בעמוד 1097. 6 16. בטרם נחתום פרק זה ראוי להפנות לאבחנה שיש לעשות בין חיסיון עורך דין-לקוח לחיסיון 7 יציר הפסיקה, אשר חל על מסמכים שהוכנו לצורך התדיינות משפטית. ראו עניין ארבגייל סעיף 18. הצג פחות like dislike copy [2] כן ראו יעקב 17 קדמי, על הראיות (חלק שלישי) (2009) (להלן: קדמי), עמוד 1086. 18 בעל"א 17/86 פלונית נ לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770, 779 נפסק: 19 ""שירות מקצועי" של עורך-דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת, 20 כאשר העבירה כבר בוצעה, והעבריין מבקש מעורך הדין שירות מקצועי 21 בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו. אך מקום שהעבריין 22 מוסר לעורך-דין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז 23 אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך הדין, ואין זה מסוג הדברים 24 שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על-ידי עורך-דין. " 25 בפסיקה נקבעו מצבים נוספים בהם לא יחול החיסיון, למשל, כאשר עורך הדין מגיש תביעת 26 שכר טרחה כנגד הלקוח, או כשעורך הדין נתבע על ידי הלקוח בתביעת רשלנות מקצועית (עניין 27 אברגייל סעיף 17). 28 בית משפט השלום בראשון לציון צ"א 19337-05-18 ישראל ני אייזנשטיין ואחי 15 . אשר " אשר לתנאי הראשון נקבעו בהלכה הפסוקה חריגים, מסמכים ופרטים אשר לא יבואו תחת 1 כנפי החיסיון: זהות הלקוחות, תוצרי עבודתו של עורך הדין כגון חוזים והסכמים, פעולות שעשה 2 עורך הדין עבור הלקוח, לרבות מסמכים משפטיים שערך עבורו, הסכם שכר טרחה, פרטים באשר 3 לסוג השירות ומהותו, מסמכי הנהלת חשבונות של עורך הדין. " עניין אברגייל, ע"מ -14503-12 4 17 זהר רנרט נ רשות המסים (12/12/2017), ב"ש 1529/83 ישראלי נ מדינת ישראל, פ"מ 5 התשמ"ו (3) 265, קדמי בעמוד 1097. 6 16. בטרם נחתום פרק זה ראוי להפנות לאבחנה שיש לעשות בין חיסיון עורך דין-לקוח לחיסיון 7 יציר הפסיקה, אשר חל על מסמכים שהוכנו לצורך התדיינות משפטית. ראו עניין ארבגייל סעיף 18. הצג פחות like dislike copy החלטה | 26/07/2018 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 25 עפ 7479/20- פלוני נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א חיות [3] פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (הנשיאה ע' רון) מיום 25.10.2020 בפע"מ 17162-10-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בשנ " בשנת 2015 הרשיע בית משפט השלום בראשון לציון (השופט א' הימן) את המערער בביצוע עבירות של מעשה מגונה בכוח, ניסיון לתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, 9 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי (ת"פ 65535-12-14; להלן: ההליך הפלילי). במהלך ניהול ההליך הפלילי יוצג המערער לפרקים על ידי הסניגוריה הציבורית, אך זו שוחררה מייצוגו בהתאם להחלטת בית המשפט ונוכח קשיים ומחלוקות שעלו בקשר לייצוג. " ות מטעם המערער להורות לסנגוריה לייצגו נדחו על ידי בית המשפט בהחלטות מנומקות ומפורטות. 2 2. לקראת שחרורו של המערער ממאסר, הגישה המשיבה בקשה למתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: הבקשה המקורית). ביום 26.10.2016 הורה השופט א' הימןעל מתן צו פיקוח זמני, וזאת עד החלטה אחרת (להלן: הצו הזמני). במסגרת הדיון בבקשה המקורית שב המערער וביקש כי ימונה לו עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית, אך זו התנגדה לבקשת המינוי בשים לב לניסיון העבר בעניינו. ביום 4.5.2017 דחה המותב את בקשת המערער למינוי סנגור, נוכח עמדת הסנגוריה ובשים לב להחלטות הקודמות שניתנו בעניין זה בהליך הפלילי. עם זאת, הדיון בבקשה המקורית גופה נדחה על מנת לאפשר למערער לנסות ולשכור את שירותיו של עורך דין פרטי. בחודשים שלאחר מכן,הודיעו תחילה שני עורכי דין על ייצוג המערער, אך לאחר מכן הודיעו כי המערער ביקש שיפסיקו לייצגו. נוכח התנהלות המערער, נדחה הדיון בבקשה המקורית מעת לעתובדיון שהתקיים ביום 3.1.2018 הורה המותב על דחיית הדיון בבקשה המקורית פעם נוספת, אך ציין כי "אם עד המועד הנדחה לא יוסדר עניין ייצוגו הרי שבלית ברירה ולאחר כשנה וחצי של דחיות יתקיים הדיון באופן שבלית ברירה ייצג הנאשם את עצמו". הצג פחות like dislike copy פסק דין | 05/11/2020 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 5 | עמודים – 4 תפ (ראשון לציון) 7150-06-17- מדינת ישראל נגד פחר מסארוו ה open-document-icon שמות השופטים: עמית מיכלס [4] 25 26 בנסיבות הללו, אני סבור שמתחם העונש ההולם את נסיבות המקרה שלפני, נע בין מאסר על תנאי 27 ושל"צ או קנס ופיצוי למתלונן, לבין מאסר בפועל לתקופה קצרה. 28 " 28 29 בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, יש לתת את הדעת למגוון רחב של נסיבות כפי 30 שאציין להלן: בראש ובראשונה יש לזקוף לטובתו של הנאשם את העובדה שהוא הודה במיוחס לו, 31 קיבל אחריות על מעשיו, חסך זמן שיפוטי וחשוב מכך מנע את העדתו של המתלונן. " ן הדבר 32 בית משפט השלום בראשון לציון ת"פ 7150-06-17 מדינת ישראל ני מסארווה 13 ינואר 2019 שהמתלונן התייצב באולם בית המשפט, והיה נכון להעיד, עם זאת, הודאתו של הנאשם חסכה את 1 החוויה הלא נעימה שעמדה בפניו. 2 3 נימוק מרכזי נוסף להקלה בעונשו של הנאשם הינו קושי ראייתי בתיק. בעניין זה הדגיש ב"כ 4 המאשימה, שמדובר מבחינת המאשימה בקושי שאינו משמעותי, מנגד סבר ב"כ הנאשם שמדובר 5 בקושי משמעותי ואף ביקש להרחיב בעניין זה במסגרת טיעוניו לעונש. אציין שעל אף שאנו מצויים 6 בשלב של גזירת הדין, נחשפתי במהלך המשא ומתן בין הצדדים לשתי נקודות מרכזיות עליהן אין 7 מחלוקת בין הצדדים האחת נוגעת לשינוי גרסתו של המתלונן בכל הנוגע לחלק הראשון של האירוע, 8 כאשר מדובר בשינוי משמעותי, שאולי ניתן היה לתת לו הסבר במסגרת ניהול ההליך אולם לא ניתן 9 להתעלם מקיומו. הנקודה השנייה נוגעת לבעיות תרגום הודעותיו של הנאשם במשטרה. כאמור מדובר 10 בנאשם שהוא חירש אילם והיה צורך להסתייע במתורגמן לשפת הסימנים בשפה הערבית. ב"כ 11 הנאשם הציף בעיה זו בשלבים מוקדמים של ההליך. במהלך הדיון שנערך היום, פנתה לבית המשפט 12 מיוזמתה המתורגמנית לשפת הסימנים שתרגמה את הודעתו הראשונה של הנאשם במשטרה, ואמרה 13 שכפי שהיא רואה את תנועות הגוף של הנאשם באולם, היא אינה מבינה אותו ואיננה יכולה לתרגם 14 לבית המשפט את דבריו. הצג פחות like dislike copy הכרעת דין | 13/01/2019 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 9 תפ (ראשון לציון) 19988-02-17- מדינת ישראל נגד רועי בר open-document-icon שמות השופטים: עינת רון [5] " היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. " ה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. 16 כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל. הצג פחות like dislike copy [6] היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. העדה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באס " באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. " כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל. הצג פחות like dislike copy גזר דין | 26/04/2017 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 20 ברמ 7301/16- יהושע לובינסקי נגד עיריית ראשון לציון open-document-icon שמות השופטים: ע פוגלמן [7] יועצת משפטית פנימית לעיריית ראשון לציון 4. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון 5. היועץ המשפטי לממשלה 6. משרד הפנים 7. משרד המשפטים והמחלקה לאכיפת דיני המקרקעין 8. עו"ד רועי בר 9. ת. בר משרד עורכי דין 10. החברה הכלכלית ראשון לציון בע"מ 11. מ. י גן הורדים בע"מ בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט י' שינמן) בעת"ם 18276-05-14 מיום 10.8.2016 בשם המבקש: עו"ד אייל כהן החלטה 2 1. המב " המבקש עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי שיקבע, בין היתר, כי עורך דין בר, ששימש כיועץ משפטי חיצוני של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון-לציון ושל עיריית ראשון לציון, פעל בניגוד עניינים במקרים מסוימים הנוגעים למקרקעין שלעותר זכויות בהם, באופן שפגע בעותר. בעקבות חשש שניהול העתירה יפגע בהליכים פליליים המתנהלים במקביל נגד עורך דין בר, ביקש בית משפט קמא את עמדת המדינה אשר לאפשרות עיכוב ההליכים בעתירה או הקפאתם. " ינה סברה כי יש לעכב את ההליכים "עד לאחר החלטה סופית באשר להגשת כתבי האישום וככל שיוחלט להגיש כתב אישום אף עד תום ההליך הפלילי ולכל הפחות עד לתום העדת עדים מטעם התביעה". ביום 10.2.2016 פסק בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט י' שינמן) כי ההליכים יעוכבו נוכח "חשש אמיתי" מפני שיבושם. עוד נקבע כי העותר (הוא המבקש לפנינו ע' פ') יוכל לעתור לחידושם בתוך שנה, ככל שיחול שינוי נסיבות שיצדיק זאת; וכי אם לא יחודשו ההליכים בתוך שנה לא ניתן יהיה לחדשם, אך העותר יוכל לעתור בעניין בעתירה חדשה. ביום 28.6.2016 פנה המבקש לבית משפט קמא בבקשה לחידוש ההליכים בעתירה נוכח "מידע חדש" שהגיע לידיו. ביום 10.8.2016 דחה בית המשפט את הבקשה, תוך שקיבל את עמדת המדינה שלפיה אין מקום לחידושם נוכח החשש שעודנו קיים מפני שיבוש ההליך הפלילי שמתנהל במקביל; ומשלא חל שינוי נסיבות המצדיק את חידושם. הצג פחות like dislike copy החלטה | 20/11/2016 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 3 בדא 46/17- עורך דין יוסי פאר נגד ' ועדת האתיקה המחוזית open-document-icon שמות השופטים: יורם תובל,רוני גולן,גלעד ברמן [8] " בפנינו ערעורו של עו"ד יוסי פאר (להלן: המערער), על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי במחוז תל אביב בתיק מיום 23.4.2017 בתיק בד"מ 67/16 [כב' הדיינים: עו"ד רז נבון, אב"ד; עו"ד מורן סמון, חב"ד; עו"ד ריבה אבירם בר יוסף, חב"ד], להורות על השעיה זמנית של המערער מעיסוק במקצוע עריכת הדין עד להכרעה בהליך הפלילי המתנהל נגדו במסגרת ת"פ 17269-04-16 (להלן: התיק הפלילי), וזאת במסגרת סמכות בית הדין לפי סעיף 78(ג) לחוק… " הצג עוד like dislike copy [9] עו"ד רוני גולן, אב"ד: ההליך 1. בפנינו ערעורו של עו"ד יוסי פאר (להלן: המערער), על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי במחוז תל אביב בתיק מיום 23.4.2017 בתיק בד"מ 67/16 [כב' הדיינים: עו"ד רז נבון, אב"ד; עו"ד מורן סמון, חב"ד; עו"ד ריבה אבירם בר יוסף, חב"ד], להורות על השעיה זמנית של המערער מעיסוק במקצוע עריכת הדין עד להכרעה בהליך הפלילי המתנהל נגדו במסגרת ת"פ 17269-04-16 (להלן: התיק הפלילי), וזאת במסגרת סמכות בית הדין לפי סעיף 78(ג) לחוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961 (להלן: החוק). 2. נגד " נגד המערער הוגש כתב אישום לפיו יוחסה למערער עבירה של הטרדת עד, שהיא עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. " ן מספר ציטוטים מכתב האישום, הרלבנטיים לענייננו: א. "בנובמבר 2009, הגיש ברזילי (הוא המתלונן בתיק הפלילי, ר. ג. ) תלונה במשטרה נגד הנאשם 1 (רב העיר של ראשון לציון, ר. ג. ) בטענה כי ביצע עבירות פליליות במסגרת תפקידו כרב ראשי. . . " (פרק א סעיף 4 לכתב האישום). ב. "במאי 2011 ובמועדים מאוחרים לכך, נחקר נאשם 1 באזהרה בגין התלונה. " (פרק א סעיף 5 לכתב האישום). ג. "במהלך החקירה, ייצג הנאשם 2, שהינו עורך דין (הוא המערער שלפנינו, ר. ג. ) את הנאשם 1, לרבות לצורך שימוע אשר נערך לנאשם בפרקליטות מחוז מרכז. . . " (פרק א סעיף 6 לכתב האישום). ד. "בשנת 2014 מונה נאשם 2 מטעמו של נאשם 1 לתפקיד חבר המועצה הדתית ויו"ר ועדת הכשרות" (פרק א סעיף 14 לכתב האישום). ה. "בתאריך 21.9.14 התקשר ברזילי לנאשם 2, והשניים החלו לשוחח בנושא החתימה על אותו "הסכם סולחה".

פיסקה רלוונטית

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי 60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי הצג פחות like dislike copy enlarge חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995 open-document-icon סעיף: 14. ייצוג בהליך פלילי 14. (א) הסניגוריה הציבורית המחוזית או הארצית תתן ייצוג משפטי לעצור, לחשוד, לנאשם או לנידון הזכאי לכך לפי חוק זה; הייצוג יינתן בידי עורך דין שמינה הסניגור הציבורי המחוזי או הארצי. (ב) שכר הטרחה של סניגור ציבורי שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית יהיה על פי תעריף שייקבע בתקנות או על פי הסכם עמו שייערך בכפוף להוראות שייקבעו בתקנות; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם לשכת עורכי הדין. (ג) בכפוף להוראת סעיף קטן (ד), ייפוי כוח לייצג אדם שניתן לסניגור הציבורי הארצי או המחוזי, יראוהו כייפוי כוח שניתן לכל מי שהסניגור הציבורי הארצי או המחוזי קבע; דינו של מינוי סניגור ציבורי בידי בית משפט כדין מתן ייפוי כוח לסניגור הציבורי הארצי או המחוזי. (ד) על ייצוג נאשם, חשוד או עצור על ידי סניגור ציבורי יחולו הוראות סעיף 16 עד 20 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), כאילו מינה אותו בית משפט. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי ובלבד שלא נגרם לנאשם אי–צדק. (ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון. (ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי. (ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב). (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפול בעבירות שלא מסוג העבירות הקלות 1) נעברה עבירה, שאיננה מסוג העבירות הקלות, שמטפל בהן מגזר הסיור, ידווח עליה הסייר, ללא דיחוי, למוקד, והמוקד יעביר את הטיפול באירוע ליחידת החקירות. 2) הסייר ינקוט את כל הפעולות הראשוניות הדרושות כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה, את בריחת החשוד ויפעל לשמירת זירת העבירה והראיות. ה. סיווג התלונה 1) נתקבלה תלונה, מסוג חטא או עוון, ומייד לאחר קבלתה התברר, כי אינה מגלה עבירה פלילית, יגנוז אותה הקצין המוסמך בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי". 2) נתקבלה תלונה, המגלה חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית, יחליט הקצין המוסמך על נקיטת הליך א"ת או על פתיחת תיק חקירה מסוג פ"א, לא יאוחר מ-4 ימים ממועד קבלת התלונה. על אף האמור לעיל, יכול הקצין המוסמך, על פי שיקול דעתו וכשהנסיבות מצדיקות זאת, לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר, אך לא מאוחר מ-30 ימים מעת קבלת התלונה. עד קבלת החלטתו יישמר החומר באוגדן שייועד לעניין זה. 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 35. פגישה עם עורך-דין בעבירות בטחון (ג) דחיית פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 10 ימים והיא תהיה מטעמים שיירשמו; הודעה על דחיית הפגישה תימסר לעצור, ולפי בקשתו תימסר הודעה על הדחייה ועל תקופת הדחייה לאדם קרוב לו שהעצור נקב בשמו. (ד) נשיא בית המשפט המחוזי רשאי להורות שעצור לא ייפגש עם עורך דין או להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ואם התקיימה עילה מן העילות המפורטות בסעיף קטן (א); ובלבד שסך כל התקופות שבהן נמנעה הפגישה עם עורך דין לא תעלה על 21 ימים; בקשה לפי סעיף קטן זה, תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב פקד ומעלה; על החלטה לפי סעיף קטן זה, רשאים הצדדים לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ה) נדחתה פגישת חשוד עם עורך דין, לפי סעיף קטן (א), רשאי החשוד לערור על ההחלטה לפני נשיא בית משפט מחוזי, ובהעדרו – לפני סגן הנשיא של בית משפט מחוזי; על החלטת בית המשפט ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ו) הדיון בערר לפי סעיף קטן (ה) יתנהל בהעדר העצור אלא אם כן ציווה בית המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחותו. (ז) הדיון בערר או בבקשה למעצר או לשחרור של העצור, שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי סעיף זה, יתקיים עם העצור וסניגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסניגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת דחיית הפגישה. (ח) ההליכים לפי סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) יהיו בהתאם לתקנות שיתקין שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. הצג פחות like dislike copy enlarge צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962 open-document-icon סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי 1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט הצג פחות like dislike copy enlarge חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995 open-document-icon סעיף: 11. סמכויות סניגור ציבורי מחוזי 11. (א) סניגור ציבורי מחוזי אחראי למתן ייצוג משפטי על ידי הסניגוריה הציבורית במחוזו, ובין היתר: (1) להעסקת סניגורים ציבוריים בלשכתו; (2) למינוי סניגורים ציבוריים שאינם עובדי לשכת הסניגוריה הציבורית כאמור בסעיף 12, ופיקוח מקצועי עליהם; (3) לחלוקה ולתיאום של עבודת הסניגורים הציבוריים; (4) לקביעת התשלום עבור הייצוג המשפטי שנתנו סניגורים ציבוריים שאינם עובדי לשכת הסניגוריה הציבורית לפי סעיף 12; (5) למתן אישור להוצאות הדרושות לצורך ניהול הייצוג המשפטי לרבות תשלום שכר מומחה או חוקר. (ב) סניגור ציבורי מחוזי רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו; נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא סגנו את מקומו, ויהיו לו, לענין זה, הסמכויות הנתונות לסניגור ציבורי מחוזי. (ג) מידע שהגיע לסניגור ציבורי מחוזי מסניגור ציבורי ישמש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד; הוראת סעיף זה באה להוסיף על הוראות סעיף 15. (ד) סניגור ציבורי מחוזי רשאי להתייעץ עם הועדה לענינים פליליים של הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין שבאותו מחוז. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 open-document-icon סעיף: 98ו. מרשם עורכי דין זרים 98ו. (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) – במשך שבע שנים לפחות; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1), וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם. הצג פחות

חקיקה רלוונטית

בג"צ 1437/02-1. האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד 1. השר לביטחון פנים open-document-icon שמות השופטים: א ריבליןמ נאור,א חיות נזכור, כי "בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שהוא מיוצג על ידי מי שיודע כזו התורה ומדבר לשון הסתר" (ח' ה' כהן, "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו 42 (תש"ל)). הזכות להיפגש עם עורך דין צימחה שורשים איתנים במשפטנו. היא הוכרה תחילה על ידי הפסיקה (ע"פ 307/60 יאסין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יז(3) 1541). היא עוגנה במפורש בדברי חקיקה שונים, ובהם חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו1996-. כיום, ניתן אף לטעון כי להיבטים שונים של זכות זו ביסוס חוקתי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראו בג"ץ 3412/91 סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, פ"ד מז(2) 843 (ביסוס הזכות על החירות האישית); בג"צ 4330/93 חיים לנדאו נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד נ(4), 221 (ביסוס הזכות על האוטונומיה של הרצון האישי); וכן השוו ע"פ 6613/93 סמירק נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 529). 3. האם הוראת תקנה 29(ב) פוגעת בזכות לייצוג בצדק מציינת חברתי, השופטת נאור, כי תקנה 29(ב) לא באה להגביל את האפשרות של האסיר לקבל שירות משפטי, אלא רק למנוע שימוש לרעה באפשרות זו. אכן, "'שירות מקצועי' של עורך דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת כאשר העבירה כבר בוצעה והעבריין מבקש מעורך-הדין שירות מקצועי בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו, אך מקום שהעבריין מוסר לעורך-דין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך-הדין, ואין זה מסוג הדברים שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על ידי עורך-דין" (על"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770; ראו גם עחה"ס 1/81 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד לו(1) 614). הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 09/02/2004 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 50 | עמודים – 13 ע"פ 4690/94- עורך דין דן אבי יצחק ואח נגד יעקב צמח open-document-icon שמות השופטים: ד לוין,מ חשין,י קדמי שיקולי "נוחות" של עורך דין – לרבות שיקולים הקשורים בגביית שכר טרחה – צריכים להישקל על ידי עורך הדין לפני שהוא מקבל על עצמו ייצוג של נאשם במשפט פלילי; ומכל מקום – הפסקת הייצוג במשך המשפט, אינה יכולה לשמש אמצעי להבטחת "נוחיותו" של עורך הדין. ייצוג נאות של נאשם במשפט פלילי הינה "משימה" שלציבור ענין בה; ועניינו של הציבור הוא בהבטחת רציפות הייצוג לטובת הנאשם ולא בהבטחת "נוחותו" של הסניגור. 7. הסירוב ליתן רשות להפסקת הייצוג א. בבסיס "הודעתם" של העותרים לבית המשפט המחוזי בדבר הפסקת ייצוגם של הנאשמים, עומד סירובו של בית המשפט להיעתר לבקשתם למיתון קצב הדיון ולהעמדתו על שלשה ימים לא רצופים בשבוע; והדברים שנאמרו על ידי העותרים במהלך הדיון בפנינו אינם מותירים ספק, שאילו נעתר בית המשפט לבקשתם בדבר קצב הדיון – לא היו מפסיקים את ייצוגם של הנאשמים. במצב דברים זה, השאלה העומדת לבחינה אצלנו היא, האם לוקה דחיית בקשתם של העותרים בדבר קצב הדיון בחוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות מצידנו. ב. לאחר בחינה ושיקול של הנמקת העותרים בענין זה, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט המחוזי לוקה בחוסר סבירות. אכן, חומר החקירה הינו רב מימדים, מסועף ומורכב, ולא ניתן להסתפק בלימוד בסיסי של חומר זה ויש לחזור ולהפוך בו נקודתית לקראת כל דיון. ברם, בית המשפט עיכב את תחילת המשפט למשך שמונה חדשים ארוכים, כדי לאפשר לעותרים "להשתלט" על החומר הרב בסיועם של הנאשמים המכירים היטב את נושאי האישום; ורשאי היה בית המשפט להניח שהעותרים ניצלו פרק זמן לא קצר זה להיכרות עם החומר ולהיערכות מינהלית נאותה לקראת המשפט. והינה באה הצהרתם של העותרים בדבר נכונותם לייצג את הנאשמים אם יקוים הדיון במשפט בקצב המוצע על ידם, ומלמדת בעליל כי שמונת החדשים האמורים נוצלו כדבעי; שהרי המבדיל בין עמדתם של העותרים בענין קצב הדיון לבין הקצב שנקבע על ידי בית המשפט אינו מהותי. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 14/11/1994 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 29 | עמודים – 41 בג"צ 515/74- פלוני נגד מפקד משטרה צבאית חוקרת ו-2 אח open-document-icon שמות השופטים: י זוסמן,א ויתקון,מ עציוני יש גם נאשמים, שהם פחות מסוגלים מנאשמים אחרים לחקור עדים, ואחד שאינו יודע לשאול, על שום מה יגרע חלקו ולא יינתן לו להיזקק לשירותו של עורך-1 ין הן מבחינת פרשנות החוק והן מבחינת השיקול הציבורי רואה אני את טענת העותר מטענת המשיבים. אשר-על-כן הצבעתי ביום התשובה בעד עשיית הצו-על-תנאי לצו מוחלט. השופט עציוני גם אני, כחברי הנכבד, השופט ויתקון. הייתי בדעה ביום שמיעת התשובה כי יש לעשות את הצו-על-תנאי לצו מוחלט מהטעמים המפורטים בפסק-דינו. בעשותי זאת יוצא אני מתוך העקרון שכל אדם רשאי לעסוק במקצועו או בכל עיסוק אחר כל זמן שהדבר לא נאסר עליו על-ידי המחוקק. עקרון זה חל ביתר תוקף לדעתי בהתייחס למקצוע החפשי של עריכת-דין. את האסמכתה החוקית לעקרון הנ"ל מוצאים אנו בסעיף 22 של חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, שצוטט על-ידי השופט ויתקון, ועיקרו הוא שכל אדם רשאי להיות מיוצג בפני כל רשויות המדינה על-ידי עורך-דין, אלא אם נקבע במפורש אחרת. במדינה המודרנית המפותחת כאשר החקיקה מתערבת בפעולותיו היומיומיות של האדם מיום לידתו ועד יום מותו, עולה חיוניותו וחשיבותו של תפקיד עריכת-הדין הן לטובת האזרח והן לטובת המדינה ; על אחת כמה וכמה כשהמדובר הוא בחוק הפלילי העוסק בדיני נפשות. לא פלא הוא שהמחוקק לא הסתפק בהיתר לייצוג על-ידי עורך-דין במשפטים פליליים, אלא שבמקרים רציניים המפורטים בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, חייב את בתי-המשפט למנות סניגור לנאשם ואפילו נגד רצונו. ב-ע"פ 307/72, (- ציון עמיאל נ ג ד מדינת ישראל : פד"י כרך כח (1), ע' 634-633 ,622. ), דנו בהרכב מורחב במהותה של החובה הזו. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 05/04/1975 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 18 | עמודים – 12 ע"פ 4690-94- עורך דין דן אבי יצחק ואח נגד יעקב צמח ואח open-document-icon שמות השופטים: ד לויןמ חשין,י קדמי לחששות שהוצגו בפנינו בדבר ה"פגיעה" הצפויה בציבור עורכי הדין, אם כך יפורש סעיף 17(א) לחסד"פ אין אחיזה: סעיף 17(א) לחסד"פ – אינו מתערב בחופש ההתקשרות, ותכליתו – מניעת זעזועים ברציפות הגנתו של נאשם בפלילים; ועל מנת להבטיח שהגנתו של נאשם לא תקופח על ידי הפסקת הייצוג במשך המשפט – יש לשכנע את בית המשפט כי אין בהפסקה כאמור פגיעה בהגנתו של הנאשם. שיקולי "נוחות" של עורך דין – לרבות שיקולים הקשורים בגביית שכר טרחה – צריכים להישקל על ידי עורך הדין לפני שהוא מקבל על עצמו ייצוג של נאשם במשפט פלילי; ומכל מקום – הפסקת הייצוג במשך המשפט, אינה יכולה לשמש אמצעי להבטחת "נוחיותו" של עורך הדין. ייצוג נאות של נאשם במשפט פלילי הינה "משימה" שלציבור ענין בה; ועניינו של הציבור הוא בהבטחת רציפות הייצוג לטובת הנאשם ולא בהבטחת "נוחותו" של הסניגור. 7. הסירוב ליתן רשות להפסקת הייצוג א. בבסיס "הודעתם" של העותרים לבית המשפט המחוזי בדבר הפסקת ייצוגם של הנאשמים, עומד סירובו של בית המשפט להיעתר לבקשתם למיתון קצב הדיון ולהעמדתו על שלשה ימים לא רצופים בשבוע; והדברים שנאמרו על ידי העותרים במהלך הדיון בפנינו אינם מותירים ספק, שאילו נעתר בית המשפט לבקשתם בדבר קצב הדיון – לא היו מפסיקים את ייצוגם של הנאשמים. במצב דברים זה, השאלה העומדת לבחינה אצלנו היא, האם לוקה דחיית בקשתם של העותרים בדבר קצב הדיון בחוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות מצידנו. ב. לאחר בחינה ושיקול של הנמקת העותרים בענין זה, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט המחוזי לוקה בחוסר סבירות. אכן, חומר החקירה הינו רב מימדים, מסועף ומורכב, ולא ניתן להסתפק בלימוד בסיסי של חומר זה ויש לחזור ולהפוך בו נקודתית לקראת כל דיון. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 14/11/1994 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 53 | עמודים – 31 על"ע 19/88- אברהם איזמן נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו open-document-icon שמות השופטים: ג בךא חלימה,י מלץ אולם עם הרשעתו של עורך הדין מתהווה מצב שונה מבחינה מהותית. חזקת החפות מפשע אינה קיימת עוד, וכפי שבית משפט הדן בעבירה פלילית משנה את עמדתו בענין שלילת חרותו של נאשם, או שחרורו בערבות, עם מתן פסק דין מרשיע נגדו, כך גם תגבר נטיתו של בית הדין המשמעתי להורות במקרים מתאימים על השעיתו הזמנית של עורך דין, לאחר שקבע בפסק דין מנומק, כי אשמתו של עורך הדין הוכחה כדבעי. [382] כדי לסכם נקודה זו: אין בדחיית בקשתו של הקובל להשעות זמנית את עורך הדין הנאשם בשלב הקודם למתן פסק הדין בערכאה הראשונה, על פי סעיף 78(ג) לחוק, כדי להוות מניעה להגשת בקשה חדשה להשעיה זמנית, הפעם לפי סעיף 78(ב) לחוק, לאחר הרשעת הנאשם בדין. 7. טיעונו של בא-כוח המערער, לגופו של ענין, מתמקד בשתי טענות עיקריות: א. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו הורשע המערער בדין, הינו מוטעה, וקיימים סיכויים טובים ביותר לביטולו על ידי ערכאת הערעור. ב. אפילו אם ההרשעה בפרט זה או אחר הינה מבוססת, הרי אין המדובר בעבירות, אשר מבחינת חומרתן מצדיקות נקיטה באמצעי כה חריף ודראסטי כמו מתן צו להשעיתו הזמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי במשפטו. 8. לצורך בחינתן של טענות אלה נזכיר תחילה בתמצית מהם המעשים אשר בביצועם נמצא המערער אשם בבית המשפט המחוזי: המערער ייצג כעורך-דין ארבעה לקוחות אשר רכשו מועדון לילה. למועדון לא היה רשיון הפעלה על פי חוק. המשטרה התנגדה להוצאת הרשיון מהטעם שעל פי המידע שברשותה חלק מבעלי המועדון או מרוכשיו הינם בעלי עבר פלילי. המערער הגיש בענין זה עתירה לבג"צ. אחד מארבעת רוכשי המועדון, אדם בשם ויקטור ברנס (להלן ברנס), היה, לידיעת המערער, בעל עבר פלילי. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 05/12/1988 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 7 | עמודים – 6 בג"צ 9923-09- העותר רן קנדי נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א גרוניס,מ נאור,נ הנדל זאת בהשאלה מהמוסד המוכר בשם "עורך הדין הכונן" (לגבי מוסד עורך הדין הכונן, ראו ע"פ 7335/05 הסניגוריה הציבורית נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(2) 346 (2006) (להלן פרשת תקומי)). ההצעה כוללת 13 סעיפים והיא ערוכה מבחינת צורתה באופן המזכיר תזכיר הצעת חוק. כמו כן, מבחינת תוכנה מתיימרת ההצעה להגדיר באופן מפורט מוסד משפטי המסדיר את ייצוגו של מי שמעוניין לנהל בעצמו את הגנתו במשפט פלילי תוך שהוא נעזר בעורך דין על פי צרכיו. זאת לרבות הגדרת התפקידים, הסמכויות והיבטים אחרים הקשורים בעבודת עורך הדין "המסייע". הסעד המבוקש בעתירה הוא, כי נקבע שבאפשרות בית המשפט הדן בהליך הפלילי נגד העותר, למנות לעותר סניגור עליו יחולו ההוראות שבהצעה. 4. דין העתירה להידחות על הסף. הסעד המבוקש בעתירה אינו מסוג הסעדים שבית משפט זה נוהג ליתן. למעשה, מבקש העותר כי נקבל הסדר מפורט ומקיף הנוגע לייצוג על ידי עורך דין מקום בו נאשם במשפט פלילי מבכר לייצג את עצמו תוך שהוא נעזר באופן מוגבל בשירותיו של עורך דין. בפרשת תקומי כתבה השופטת ד' ביניש: "אינני סבורה כי יש מקום שבית משפט זה יורה על אימוץ מוסד "עורך הדין הכונן" בישראל בטרם נבדקו מכלול ההיבטים הכרוכים בכך על ידי הגורמים המוסמכים לדבר, ובלא שהסוגיה העקרונית התלבנה כראוי בפני בית משפט זה על ידי הצדדים הרלוונטיים לעניין. זאת ועוד, שאלה היא אם ראוי לאמץ את מוסד "עורך הדין הכונן" בהיעדר חקיקה ראשית או משנית שתגדיר את גבולותיו ותתייחס להשלכות המשפטיות, האתיות והתקציביות הכרוכות באימוצו" (פיסקה 9). אף אם נוכח דברים אלה היינו סבורים שיש לעת הזו מקום להידרש לדיון בסוגיית אימוצו של מוסד "עורך הדין הכונן" בישראל, הרי הסעד המבוקש בעתירה, בדמות קבלת הסדר מפורט שיזם העותר, הוא מרחיק לכת מטעמים עיוניים ומעשיים כאחד. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 20/12/2009 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 5 | עמודים – 4 על"ע 6299/05- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד ' עורך דין גבריאל פרץ open-document-icon שמות השופטים: א ברק,א רובינשטיין,ד חשין עינינו הרואות, כי הענישה המשמעתית בחלק ניכר מן המקרים הללו היה חמש שנות השעיה בפועל, אך לעתים למעלה או למטה מזה על פי הנסיבות. נאמר כאן, כי בעינינו, במישור הנורמטיבי, אמת המידה הראויה צריכה לנטות ככלל לכף חומרה; הבוחר במקצוע עריכת הדין יידע, כי נטל עליו מידות של התנהגות מתוך יושר ויושרה, כדי להוציא לטובה את שמו של המקצוע ולא להבאיש את ריחו בעיני הרבים, וכדי לבסס את אמון הציבור בו ולא לערערו. (3) אמנם, לא למותר להבהיר, כי הן בפרשת צלטנר והן בפרשת שלם צוין, שנסיבות אישיות יש לשקלל בגדרי הענישה, אלא שמשקלן היחסי עשוי להיות שונה. כך אמרה השופטת פרוקצ'יה בפרשת שלם, כי "במסגרת שיקולי הענישה המשמעתית אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שהדבר נעשה בענישה בהליך הפלילי. נסיבות אישיות של נאשם הן לעולם בגדר שיקולים רלבנטיים בגזירת דין בכל תחום ובכל מישור, בין פלילי ובין משמעתי. יחד עם זאת, משקלו היחסי של הגורם האישי ביחס לגורמים הנעוצים באינטרס הציבור עשוי להיות שונה במישור המשמעתי לעומת המישור הפלילי . . . שיקולי האיזון בין עניינו של נאשם בשיקום וריהבליטיציה לעומת אינטרס ההגנה על בטחון הציבור במשפט הפלילי, אינם במוקד הענישה המשמעתית שעיקרה מתן הגנה למערכת המקצועית הכוללת מפני פגיעה באימון הציבורי והגנה על צרכן השירות המקצועי הפוטנציאלי". עורך הדין הוא "קצין בית המשפט" גם כלפי כלל הציבור, ולא רק כלפי לקוחו; חובתו לקיים "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר ל"ב, כ"ב). (4) המסר העולה מכל אלה, ראשית, הוא ביסודו מגמת החמרה בענישה, בודאי במקרים של זיוף; ואף כי זיוף פסק דין הוא ברמת חומרה מיוחדת, גם זיוף אחר עומד בניגוד קוטבי ליושרה המצופה ממקצוע עריכת הדין. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 02/09/2006 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 4 | עמודים – 6 ה"פ (ירושלים) 339/98- טוביה חיים נגד אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל open-document-icon שמות השופטים: מ גל הדברים ברורים לחלוטין במשפט הפלילי, בכל הנוגע לעבירות חמורות או לנאשמים חדלי אמצעים או חסרי כושר התגוננות (ד"ר ק' מן "ביקורת שיפוטית וערכי-יסוד בהליך הפלילי: זכות הייצוג במשפט האמריקני ופיתוח המשפט הישראלי" עיוני משפט יג (תשמ"ט) 557 ובעיקר מעמ' 606 ואילך; א' מגן "הזכות לייצוג בפלילים" הפרקליט מד (תשנ"ט) 243. בארה"ב הוכרה זה מכבר זכות הייצוג באמצעות עורך -דין, במקרים דלעיל, כחלק מזכויות היסוד: (1963). gideon v. wainwright, 372 u. s. 335 לאחר מכן הוכרה זכות זו אף בעבירות פחות חמורות, " ,"even in a petty-offense כמבואר בחוות-דעתו של השופט דגלאס בפסק הדין: (1972)). argersinger v. hamlin, 407 u. s. 25 בנסיבות אלו אין תימה, כי לאחרונה, כחלק מההגנה האקטיבית על החירויות, חוקק חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995. חוק זה מגדיל את היקף הייצוג של נאשמים בהליכים פליליים, מעבר למצב אשר חל קודם לכן. כמו-כן קיימת זכות ייצוג בהליכים אזרחיים, לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972. היקף הייצוג על-פי חוק זה עדיין מצומצם למדי ובהקשר לכך מעיר ד"ר לוין, במאמרו הנ"ל (בעמ' 458), על שינוי המגמה הנחוץ לנוכח הוראות חוק היסוד: "שאלה שיהיה צורך לבחון אותה בעתיד, לאור הוראות חוק היסוד. . . אם אין זה מן הראוי, לאור הוראות חוק היסוד, לקבוע את סמכותו של בית המשפט למנות עורך-דין בהליכים אזרחיים גם מעבר להוראות החוק החרות". מגמה זו באה לידי ביטוי מפורש גם בפסיקה, בארץ ובמדינות הים. בית המשפט העליון מצא להעיר על שינוי הצריך לחול בנושא, כפי שהדברים בוטאו מפי כב' השופט י' טירקל (רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פ"ד נא(378– 379 ,375 (5): "סבורני שהגיעה השעה לדון בכך, ואולי אף הגיעה השעה לשקול הקמת יחידת סיוע משפטי מיוחדת בצד יחידת הסיוע הנזכרת. הצג פחות

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.