בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הינו אחת הערכאות המשפטיות החשובות ביותר לעובדים ומעסיקים באזור ירושלים וסביבתה. סוגיית הסמכות המקומית של בית דין זה היא נושא מרכזי בהליכים משפטיים בדיני עבודה, והבנתה חיונית לכל מי שמעורב בסכסוך עבודה באזור.
מאמר זה יסקור באופן מקיף את הכללים והעקרונות הקובעים את הסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, יבחן פסיקות מרכזיות בנושא, ויציע הנחיות מעשיות לקביעת הפורום המתאים להגשת תביעה.
הסמכות המקומית של בתי הדין לעבודה בישראל, לרבות בית הדין האזורי בירושלים, מוסדרת בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. תקנה 3 היא המרכזית בקביעת כללי הסמכות המקומית:
"3. מקום השיפוט (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;"
תקנה זו קובעת שני מבחנים מרכזיים לקביעת הסמכות המקומית:
אחת ההבחנות החשובות ביותר בפסיקה הישראלית בנושא סמכות מקומית בענייני עבודה היא בין המונחים "מקום העבודה" ו"מקום ביצוע העבודה". בתיק 15029/04 בשא (ירושלים) חברת בלו-ליין טורס בע"מ נגד נעים בן תמר, קבע בית הדין הבחנה ברורה:
"יש להבחין בין המונח 'מקום העבודה' לבין המונח 'המקום שבו בוצעה העבודה'. 'מקום העבודה' הוא מקום מרכז השליטה על ביצוע העבודה, מקום קבלת הוראות העבודה או כלי העבודה, והמקום שממנו מבוצע הפיקוח על העבודה. לעומת זאת, מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו מבוצעת העבודה בפועל."
"מקום העבודה" מתייחס למקום שבו מתרכזים היבטים ניהוליים ופיקוחיים של יחסי העבודה:
"מקום ביצוע העבודה" מתייחס למיקום הפיזי שבו מבוצעת העבודה בפועל:
תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) מתייחסת למקרים בהם אין מקום שיפוט מתאים לפי התקנות:
"תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין."
כפי שנקבע בתיק 66964-11-22 סעש (נצרת) צאלח עבדאללה מחיסן נגד שושנה אלון, במקרים בהם אין אפשרות לקבוע מקום שיפוט מתאים, ניתן להגיש את התביעה לכל בית דין אזורי לעבודה, כולל בית הדין בירושלים.
במקרים בהם העבודה מתבצעת במספר מקומות, בתי הדין נוטים לבחון:
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטות על סמכות מקומית או העברת מקום דיון הוא נוחות הצדדים:
שיקולים נוספים כוללים:
הפסיקה קבעה מספר עקרונות מנחים להעברת מקום דיון מבית הדין האזורי בירושלים לבית דין אחר, או להיפך:
מקרים בהם בתי הדין נוטים לאשר העברת מקום דיון כוללים:
לצורך קביעת הסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, יש לבחון:
במקביל, יש לבחון:
אם קיים ספק לגבי הסמכות המקומית:
בתיק 1848-02-23 סעש (חיפה) היתם טבאחי נגד אלון שלום סיידה, התייחס בית הדין לשאלת הסמכות המקומית תוך יישום תקנה 3 לתקנות. בית הדין בחן הן את מקום העבודה והן את מקום ביצוע העבודה לצורך קביעת הסמכות המקומית.
הסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נקבעת בראש ובראשונה לפי מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה, בהתאם לתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין).
נקודות מפתח שיש לזכור:
הבנת כללי הסמכות המקומית חיונית לכל מי שמעורב בסכסוך עבודה באזור ירושלים, ועשויה להשפיע באופן משמעותי על יעילות ההליך ועל תוצאותיו.
במקרה כזה, התובע יכול לבחור להגיש את התביעה באחד משני המקומות – או במקום העבודה או במקום ביצוע העבודה. אם אחד מהם נמצא בתחום השיפוט של בית הדין בירושלים, ניתן להגיש את התביעה שם.
כן, מאחר שמקום העבודה (מרכז השליטה) נמצא בתחום השיפוט של בית הדין בירושלים, ניתן להגיש את התביעה שם, גם אם העבודה בפועל בוצעה במקום אחר.
במקרה של עבודה מרחוק, בתי הדין עשויים להתחשב במקום מגוריו של העובד כמקום ביצוע העבודה. אם העובד עובד מביתו שבאזור ירושלים, עשויה להיות לבית הדין האזורי בירושלים סמכות מקומית.
מומלץ להתעייץ עם עורכי דין לדיני עבודה בירושלים מומחה בתחום.
סעש (תל אביב) 18612-04-18- שלמה אסייג נגד יורם דרוקר
שמות השופטים: תו סילורה
ציפיות סבירות של הצדדים ושיקולי נוחות 38. אין כל ספק שלתובע נוצרה ציפייה לניהול ההתדיינות המשפטית בבית הדין לעבודה בישראל, שכן לגישתו מעסיקו הישיר היה מר דרוקר והחברה היוותה חברת קש ותו לא. עמדת נציגי החברה לא הובאה בפנינו. יכול ואינם מצפים להתדיינות משפטית בישראל, אך לא יכולה להיות מחלוקת בדבר הקשר החזק בתיק זה לישראל. 9 שיקולים ציבוריים 39. חסימת שערי בית הדין לעבודה בישראל בפני התובע "ושליחתו" לנהל את ההליך המשפטי בבית המשפט בזמביה, הינה, לטעמי, תוצאה אינה צודקת אשר מהווה פגיעה קשה בזכויות התובע. 40. יוער, כי אני נותן לשיקול הציבורי חשיבות רבה ומכרעת לנימוק בעטיו אני סבור שעל התביעה להתנהל בישראל. לטעמי, לא יעלה על הדעת שעובד ישראלי (המבקש לקבל סעדים מכח דיני העבודה הישראליים) לא יוכל לעשות כן, והדבר נכון מכח קל וחומר שעה שהתובע טוען שהוא הועסק ע"י מר דרוקר וכי כל ההסכם מול החברה הינו למראית עין בלבד. 41. לפיכך, אני סבור שיש לאפשר לתובע לנהל את תביעתו בפני בית דין שמכיר את הדין החל ובקיא בו ולאפשר לו לנסות להוכיח את תביעתו בראיות. יתר על כן, קיים ספק בדבר האפשרות המעשית של הפורום הזר לדון ברכיבי התביעה של התובע (שהינם רכיבי תביעה מכח דיני העבודה הישראליים) ומכאן גם נובע הצורך לפתוח בפני התובע את דלתות בית הדין לעבודה בישראל.
החלטה |
27/02/2019 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 10
סעש (תל אביב) 51248-05-19- אלון יפה נגד שלומי לזר
שמות השופטים: קארין ליבר לוין,חנן חסן,נתן אברהם
לא ניתן במקרה שלפנינו להתעלם גם מהעובדה כי מדובר בצדדים ששניהם עורכי דין בהכשרתם כך שמעצם טיב המקצוע נדרשים הם להתנהל בהתאם לכללי תום הלב וכללי האתיקה העומדים בלב עיסוקם המקצועי. 8 46. בתי הדין בפסיקתם רואים בחומרה התנהלות לקויה במסגרת יחסי עבודה בין צדדים, כאשר הם עורכי דין או משפטנים, ומהתנהלותם עולה תמונה מדאיגה של הפרות דין או חוסר תום לב, בין אם מדובר בעובד או במעסיק. אין לנו אלא להצטער על כך כי בית הדין נדרש פעם נוספת להכריע במחלוקת בין עורכי דין שעבדו יחד וניכר כי במרבית תקופת עבודתם המשותפת היתה ביניהם מערכת יחסים מכבדת בין עובד ומעסיק. להלן נכריע במחלוקות בין הצדדים בהתאם לתשתית העובדתית אשר הונחה לפנינו אשר עולה מהראיות בתיק. מודעות התובע לתנאי עבודתו והסכמתו להם 47. מתוך מכלול הראיות בתיק ולאחר ששמענו את הצדדים והתרשמנו באופן ישיר מעדותם מצאנו כי התובע היה מודע לתנאי העסקתו ואף הסכים לתנאים בהם עבד אצל הנתבעים. כבר עתה נציין כי מודעות זו אינה מבטלת באופן מוחלט את זכאותו של התובע לסעדים הנתבעים. 48. נסקור בקצרה את הראיות הרלוונטיות שהביאו אותנו למסקנה כי התובע היה מודע לתנאי העסקתו בתקופת עבודתו אצל הנתבעים ובהמשך גם נתייחס לכל אחת מטענותיו. 49. התובע התכתב עם הנתבעים לקראת החתימה על ההסכם וביקש לשנות את תנאי עבודתו ואף הוסיף תנאים בכתב ידו. כמו כן, התובע לא העיר דבר על תנאי העסקתו גם בשיחות שכר שהתקיימו עמו פעמיים לקראת העלאת שכרו. עוד התקיימו בין הצדדים שתי פגישות בחודשים אוגוסט וספטמבר 2018 שבהן עמד התובע על רצונו להמשיך לעבוד במשרד ולא טען ביחס לשינוי תנאי העסקתו (נתייחס לפיצול בין שכר הבסיס ובין דמי הנסיעות, גם בהמשך). 50. התובע היה מודע לכך כי שכרו כמפורט בתלוש השכר אותו קיבל כל חודש מורכב משכר בסיס ולעיתים שולמו תוספות של עמלות מכירה, מתנה לחג ודמי הבראה בחודשים הרלוונטיים.
פסק דין |
18/09/2022 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 62
סעש (חיפה) 1848-02-23- היתם טבאחי נגד אלון שלום סיידה
שמות השופטים: אימאן נסראלדין
1. לפני בקשת הנתבע להורות על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים מחמת חוסר סמכות מקומית (להלן: "הבקשה") הרקע לבקשה וטענות הצדדים 2. התובע, תושב חברון שאינו מצוי בגבולות ישראל, הועסק במועד הרלוונטי לתביעה במפעל הנתבע במישור אדומים. 3. ביום 1.2.23 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע בבית דין זה. 4. ביום 24.4.23 ביקש הנתבע להורות על העברת מקום הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שלטענתו הסמכות המקומית לדון בתובענה מוקנית לו באופן ייחודי. במסגרת הבקשה נטען, כי התובע הועסק "במישור אדומים בסמוך לירושלים, כאשר מקום העבודה במישור אדומים משויך לבית הדין האזורי בירושלים" (סע' 2), והגשת התביעה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בוצעה אך משיקולים זרים בשים לב למקום משרדו של ב"כ התובע. 2 5. התובע מתנגד לבקשה בנימוק, כי בנסיבות העניין הן מקום ביצוע העבודה היה במישור אדומים, המצוי מחוץ לאזור השיפוט של בתי הדין לעבודה, והן מענו הרשום של הנתבע בהתאם לרישיון העבודה שהונפק הוא ברחוב סביון 8 גבע בנימין, המצוי אף הוא מחוץ לאזור השיפוט של בתי הדין. במצב דברים זה, חלה לטענת התובע הוראת תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), לפיה התובע רשאי להגיש את תביעתו בכל בית דין אזורי בארץ. לתמיכה בטענותיו, הפנה התובע לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בהליך המ"ד (ארצי) 2772-02-22 ש. ל. אדומים בע"מ – מחמד דאר סלים, מיום 14.2.22 (להלן: "עניין דאר סלים"). 6. בתשובתו לתגובת התובע הוסיף הנתבע וטען, כי גם תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי התקנות או לפי כל דין אחר, יכול ותוגש בהתאם לתקנה 5 לתקנות בכל בית דין אזורי, אולם בית הדין רשאי להעבירה לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות העניין, הדיון יהא נוח יותר לבעלי הדין בבית הדין אליו יועבר הדיון.
החלטה |
02/05/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ס"ק (חיפה) 55258-06-23- הסתדרות העובדים הכללית החדשה- הסתדרות עובדי המדינה נגד מדינת ישראל- רשות האכיפה במקרקעין במשרד האוצר
שמות השופטים: דניה דרורי
מחוז ירושלים ומטה הרשות – 28 עובדי מטה הרשות ו- 8 עובדי משרדי המחוז. משרדי הנהלת המחוז והמטה בעיר ירושלים. המשיבים טוענים שבנסיבות העניין אין לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סמכות לדון בהליך: חלק ניכר מעובדי הרשות אינם מועסקים בחיפה בעוד מספר העובדים הגדול מבין עובדי הרשות עובדים בירושלים; העובדים המעורבים בסכסוך, הם המבקשים 3 ו- 4, אינם מועסקים באיזור חיפה ואף אינם מתגוררים באיזור חיפה, אלא במחוז מרכז ובמחוז דרום; מנהל הרשות, המשיב 4, עובד במטה הרשות בירושלים; והעדים הצפויים להעיד אף הם אינם מאיזור חיפה לשיטת המשיבים, הסמכות המקומית לדון בבקשת הצד מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. 3. המבקשים טוענים שלבית הדין האזורי בחיפה יש סמכות לדון בסכסוך. הגם שבמחוז ירושלים ובמטה מועסקים מספר העובדים הגדול מבין המחוזות, בכל אחד מהמחוזות יש מספר עובדים לא מבוטל (22 בצפון, 19 במרכז, 18 בדרום ו- 26 בירושלים ובמטה), כך שניתן להגדיר את כל אחד מהמחוזות כעונה על הדרישה של העסקת "חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך". יחד עם זאת, הסכימו המבקשים שבירור ההליך יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בהתחשב בכך ששניים מעדי המבקשים מועסקים בתל אביב. 4. עמדת המשיבים בתגובה להצעת ב"כ המבקשים להעברת הדיון לבית הדין בתל אביב היא שהסמכות המקומית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ומכל מקום הם מותירים את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית הדין. 5. תקנה 1א לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט – 1969 (להלן – התקנות) קובעת: "מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באיזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך. " תכלית התקנות היא לייעל את הדיון ולהנגיש אותו לעובדים המעורבים בסכסוך.
החלטה |
19/07/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ד"מ (חיפה) 51590-12-23- בוריס רטושני נגד תקשובים- מרכז תקשורת עסקי בעמ
שמות השופטים: אימאן נסראלדין
" 9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את נסיבות העניין שלפני מצאתי, כי יש מקום להיעתר לבקשת הנתבעת ולהורות על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ואבאר. 10. בענייננו, אין חולק בין הצדדים, כי התובע עובד ממועד תחילת העסקתו ועד היום במוקדי הנתבעת בעיר ירושלים בלבד ובנסיבות אלה ובהתאם לתקנה 3(א)(1) המצוטטת לעיל, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. אין בעובדה, כי משרדי הנהלת הנתבעת מצויים בעיר נתניה כדי לשנות מקביעתי, שכן עניין נומיקוב אליו מפנה התובע אינו רלוונטי למקרים בהם ניתן לקבוע בוודאות ובמדויק היכן בוצעה העבודה, כבעניינו, ואין בפני כאן מקרה בו לשני בתי דין אזוריים שונים קיימת סמכות מקומית לדון בתובענה. בענייננו הן 'מקום העבודה' והן 'מקום ביצוע העבודה' מצויים בעיר ירושלים ובמצב דברים זה איני מוצאת מקום להידרש לנפסק בעניין נומיקוב. 11. אשר על כן – אני סבורה כי נסיבות העניין מצדיקות היעתרות לבקשת הנתבעת להעברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
החלטה |
22/02/2024 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
בר"ע 495-09- יורי נובש נגד פלאש תאורה כחול ולבן בעמ
שמות השופטים: נילי ארד
ההחלטה בדבר סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב – בדין יסודה 10. החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים לפיה נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בתל אביב נקבעה על סמך ממצאים עובדתיים בנוגע למקום העבודה או למקום ביצוע העבודה של התובעים נקבע כי מבקש 2 הועסק כל העת בסניפי החברה בתחום הסמכות השיפוטית המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. ומבקש 1 הועסק בשנה האחרונה עובר לסיום העסקתו בסניף החברה באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. משכך הוא וכאשר סמכותו המקומית בית-הדין נקבעת לפי "מקום עבודתו האחרון של העובד, עובר לפיטוריו, במועד שבו קמו עילות תביעותיו" , ברי כי אף בענייננו התגבשה סמכות מקומית לבית הדין האזורי בתל אביב. במיוחד כן משמשיב 1 בחר לכרוך תביעתו בזו של משיב 2 שכל כולה בסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. בנסיבות אלה, ונוכח קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי בהחלטתו לפיה "אין חולק כי במועד סיום העסקת התובעים עבדו הם בת"א" נכונה מסקנתו כי "מירב הזיקות קושרות את התביעה לאזור ת"א" ואין מתקיים טעם משפטי המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטתו על העברת התובענה לבית הדין האזורי בתל אביב. לא למותר לציין כי תוצאה זו אינה גורמת עיוות דין למי מבעלי הדין, במיוחד נוכח שיקולי יעילות הדיון בהליך והמרצתו. זאת, משנקבע מועד לדיון הוכחות בתובענה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מה שאין כן בבית הדין האזורי בירושלים. בכך הופג, למעשה, הטעם העיקרי שביסוד הבקשה שלפניי, הוא חששם של המבקשים מפני התמשכות ההליכים שלא לצורך. טרם חתימה 11. משהגענו עד הלום אוסיף ואציין, כי המקרה שלפנינו בו הוגשה תובענה אחת באותו נושא על ידי מספר תובעים שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה שלהם נתון לסמכות שיפוט מקומית של בית דין אחד, שונה ממקרה אחר בו מוגשת נגד המעסיק תובענה באותו נושא על ידי מספר תובעים שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה שלהם באזורים שונים, הנתונים לסמכות שיפוט מקומית של בתי דין אזוריים שונים.
החלטה |
09/12/2009 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 54 |
עמודים – 7
ע"ע 300050/98- המועצה המקומית גבעת זאב ואח נגד מחמוד מוחמד אלי ואח
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,שמואל צור נציג עובדים שלמה גוברמן נציג מעבידים הלל דודאי
ואמנם הוקמו בתי משפט לעניינים מקומיים ובית משפט לערעורים (סעיף 125 לתקנון) וסמכותם לדון לפי הדין ותחיקת הבטחון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון ובכל עניין אחר שבתקנון ובנספחיו וכן בעבירות שנעברו בתחומי הישובים (סעיף 126). מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל-1969 (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 45 – 44 וכן דיון נד3– /160ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (404,398 ,(2).
פסק דין |
19/03/2003 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 44 |
עמודים – 24
1227/01 עע- המועצה המקומית גבעת זאב נגד מחמוד מוחמד אלי מחמוד ואח
שמות השופטים: סטיב אדלרנילי ארד,שמואל צור,שלמה גוברמן,הלל דודאי
מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל1969- (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 44 – 45 וכן דב"ע נד3-160/ ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (2), 404,398). 20. מעבר לשאלת הסמכות, כאשר מדובר בעובד תושב האזור שמקום העבודה שלו הוא באזור, יכולה להתעורר השאלה מהי ערכאת השיפוט הראויה לבירור התביעה.
פסק דין |
19/03/2003 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 19 |
עמודים – 24
בר"ע 8040-03-14- מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נגד הדסה רדנר
שמות השופטים: יגאל פליטמן,ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,ראובן בוימל,מעבידים אמנון גדעון
like
dislike
copy
enlarge
משהגענו עד כאן, נשוב ונדגיש כי על העובדת הנטל להוכיח כי לבית הדין האזורי בתל אביב קמה סמכות מקומית לדון בתובענה, לפי אחת מהחלופות הנגזרות מהוראות תקנה 3(א)(1) לתקנות: מרכז העיסוק, המען הרשום או מקום ביצוע העבודה. העובדה כי הרשת הכחישה את טענתה (הסתמית) של העובדת לקיומה של סמכות מקומית, מבלי לנקוב בערכאה שלה הסמכות המקומית לדון, אין בה כדי לפטור את העובדת מהחובה להרים את הנטל להוכיח כי בית הדין בתל אביב הוא המוסמך מקומית לדון בתובענתה. 20. עוד אין לקבל את טענת העובדת ל"הסכמה" מצד הרשת בדבר סמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב – לא מכוח הגשת הבקשה לדחיית מועד הדיון ולא מטעם אחר. שכן כפי שכבר הובא לעיל ובשונה מתקסד"א, המאפשרות כחלופה לקביעת מקום השיפוט הסכמה על מקום השיפוט, בבתי הדין לעבודה ההסכמה על מקום השיפוט אינה חלופה רלוונטית לסמכות מקומית. לפיכך, שעה שתביעה מוגשת לבית דין שאינו מוסמך לדון בתובענה מבחינת הסמכות המקומית, הרי שאין מנוס מהעברתה לבית הדין המוסמך, אף אם היתה "הסכמה". יתרה מזאת, החובה לבחון את עניין הסמכות המקומית מוטלת על בית הדין עצמו, מיוזמתו. יודגש כי טענות העובדת אשר לנוחות ההתדיינות בבית הדין בתל אביב, אינן רלוונטיות לשלב בחינת הסמכות המקומית. בקשר לטענה זו נזכיר כי בנסיבות מיוחדות מוסמך נשיא בית הדין הארצי לעבודה להורות על העברת הדיון מבית דין אזורי אחד לבית דין אזורי אחר, וזאת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק. 21. נדגיש כי טוב יעשה נתבע הטוען בכתב ההגנה נגד סמכותו המקומית של בית הדין האזורי שבו נתבע, אם יגיש בהקדם האפשרי גם בקשה מפורשת בעניין זה, ולא ימתין לישיבת קדם המשפט לבירור טענתו.
פסק דין |
17/05/2014 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 61 |
עמודים – 11
המד 24898-06-12- חכם בסול נגד בונה רינה- בניה ופיתוח (2000) בעמ
שמות השופטים: נילי ארד
בהעדר סמכות מקומית לבית הדין לפניו הוגש ההליך סמכות ההחלטה אם להעבירו לערכאה המוסמכת 5. בהעדר סמכות מקומית יעביר בית הדין לעבודה את הדיון לבית הדין האזורי או לבית המשפט המוסמך לדון בהליך. מקורה של סמכות זו בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט , תשמ"ד-1984החל בבית הדין לעבודה מתוקף הוראתו של סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט מורה כך: "מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. " בהתאם, לאור הוראתו של סעיף 79(א) לחוק ויישומה, בהעדר סמכות מקומית, ייטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת הדיון לערכאה המוסמכת לדון בהליך . 6. מקום השיפוט בבית הדין לעבודה קבוע בהוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, לפיה, מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הינו "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". בהתאם, ולאור אופיים המיוחד של יחסי עובד מעביד ודיני העבודה, כלל פסוק הוא, כי הסכמת הצדדים להליך אין די בה כדי להקנות לבית הדין האזורי סמכות שיפוט מקומית. "באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות . בהתאם, ומתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט ותחולתו בבית הדין לעבודה, הכלל הוא, כי בהעדר סמכות מקומית בתובענה שהוגשה לבית הדין לעבודה, אותו בית דין רשאי לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת ההליך לערכאה אשר לה הסמכות המקומית לדון בהליך.
החלטה |
07/07/2012 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 19 |
עמודים – 7
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
. על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה" והן במקום ביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב". (ההדגשה במקור – ל. ג. ) 7 13. גם בעניין אנטון חורי הדגיש בית הדין הארצי כי ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה" לתובע הזכות לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה באומרו: "בדרך כלל "מקום העבודה" של עובד חופף את המקום שבו "בוצעה העבודה". אך יש ו"מקום העבודה" של עובד הוא באזור אחד ואילו עבודה מסוימת שלו מתבצעת באזור אחר. במקרה כזה יוכל העובד להגיש את תביעתו בבית הדין שבאחד משני האזורים שיבחר (ר' דב"ע נה/3-106 שלוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כח 237, 239, מול האות ו')" 14. בעניין שילוח טען העובד כי עבודתו חייבה הדרכה שוטפת ופגישות בכל רחבי הארץ וכי אחוז מסוים מעבודתו בוצע בירושלים. בית דין זה קבע כי מסכת העובדות הביאה למסקנה כי "מקום העבודה" ומקום ביצוע העבודה היו זהים, וכן לא היה חולק כי את "עיקר עבודתו" ביצע העובד במשרדי החברה בתל אביב. משכך, קבע בית דין זה כי אין די בביצוע חלק מהעבודה בירושלים על מנת להקנות לבית הדין האזורי בירושלים סמכות. עוד נקבע כי מקום שבו בוצעה העבודה, צריך להיות מקום בו בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה, ולא חלק מהעבודה. 8 15. בעניין נובש (בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש – פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ, 13.12.2009 ), אחד המבקשים בבקשה הועסק במשך ארבע שנים בסניף החברה בבית שמש, באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בשנה החמישית והאחרונה לעבודתו הועבר לסניף במודיעין, הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
פסק דין |
29/06/2014 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 85 |
עמודים – 9
בר"ע 70434-11-20- פלונית נגד אלמונית
שמות השופטים: לאה גליקסמן
זאת, היות שהפסיקה פירשה את המונח "מקום ביצוע העבודה" (להבדיל מהמילים "מקום העבודה" שברישא), כמקום בו בוצעה עיקר העבודה, ולכן העובדה שהעובדת עבדה ב-י' לתקופת ניסיון קצרה בת חודשים ספורים, אינה מקנה לבית הדין האזורי ירושלים את הסמכות המקומית לדון בתובענה. 3. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי עובר להגשת הבקשה להעברת התובענה, הגישה פלונית לא פחות מ-5 בקשות למתן ארכה להגשת כתב ההגנה מטעמה, בהן לא הזכירה במאומה את טענתה בדבר היעדר סמכותו המקומית של בית הדין, וכמו כן הגישה שתי בקשות לקביעת דיון בתובענה, בקשה לדחיית מועד ישיבת הפישור שנקבעה על ידי בית הדין, והודעה על הסכמה לעריכת ישיבת פישור באמצעות תוכנת ה-"זום". לא למותר לציין, כי גם בבקשות/הודעות אלה לא הזכירה פלונית את טענתה להיעדר סמכות מקומית של בית הדין. 4. בתגובה, העובדת הדגישה כי מקום מגוריה הוא בי' כבר מאז פברואר 2019 (כשנה לפני הגשת התובענה). על כן, מוקנית לבית הדין בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעתה, בהתאם לתקנה 3(א)(11) ולתקנה 3(ב) לתקנות, שלפיה הסמכות המקומית מוקנית, בין היתר, לבית הדין שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של העובד. בנוסף, נטען כי את המילים "מקום העבודה" שברישא לתקנה 3(א)(1) לתקנות יש לפרש כמרכז מפעלו של המעסיק או בכתובת משרדו הרשום. ממילא, כיוון שמשרדה הרשום של פלונית הוא בירושלים הרי שלבית הדין האזורי יש סמכות מקומית לדון בתובענה. 3 כמו כן, העובדת טענה כי על פלונית חלים כללי הדין המנהלי במובנם הרחב ועל כן יש לראות בתובענה נגדה כתובענה המוגשת נגד המדינה, עליה, לשיטתה, לא חלים כללי הסמכות המקומית; הגשת הבקשה עומדת בניגוד להנחיית פרקליט המדינה מספר 16.1 בעניין הגבלות בניסוח כתב הגנה; אין מקום למחיקת ההליך אלא לכל היותר העברתו להידון בפני הערכאה המוסמכת; יש להעדיף את בירור התובענה לגופה על פני סילוקה מטעמים פרוצדוראליים.
החלטה |
29/12/2018 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
המ"ד 11423-06-24- סמדר אונה נגד ' יורן דרור
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה
כמו כן, הוסיפה המבקשת והסבירה כי היא מתניידת בסיוע כיסא גלגלים וכי היא מפונה מביתה בקיבוץ איילת השחר שבגליל העליון לעיר ירושלים. 14. ביום 17.5.2024 ניתנה החלטה על ידי השופטת תמר עציון פלץ הדוחה את בקשת המבקשת. בהחלטתה נימקה השופטת כי בית הדין האזורי תל אביב הוא בעל הסמכות המקומית לדון בהליך מכוח תקנה 3 לתקנות בית הדין ומשכך בית הדין אינו יכול להורות על העברת התובענה לבית דין אחר הנעדר סמכות מקומית לדון בהליך. 15. ביום 5.6.2024 ובהתאם להחלטתה של השופטת תמר עציון פלץ מיום 17.5.2024 , הגישה המבקשת בקשתה לבית דין זה. במסגרתה, ציינה המבקשת כי מצבה הרפואי מורכב וכי היא מפונה לעיר ירושלים על ידי משרד הרווחה. זו הבקשה המונחת לפניי. 16. בתגובה לבקשה טענו הנתבעים, יורשי המנוחה, כי הם מתנגדים לבקשה נוכח המועד אליו נקבע הדיון בחודש מאי 2025 ובשים לב לכך שהמבקשת פונתה באופן זמני לעיר ירושלים ואין לדעת מה צופן העתיד. הכרעה 17. בפתח הדברים אציין, כי לאחר שנתתי דעתי לכל החומר שהובא לפניי ושקלתי את טענות הצדדים ונימוקיהם, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות כך שההליך יוותר בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב. להלן אפרט טעמיי. 18. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה"), קובע כי לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". 19. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין קובעת בזו הלשון: "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה" (ההדגשה הוספה – ו.
החלטה |
01/07/2024 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
בר"ע 14667-04-17- ירין פאעל נגד אופיסופט בעמ
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. לטענת המבקש היה מקום לדון בטענתו לפיה על המשיבה היה להעלות את טענותיה בעניין הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה, ומשלא עשתה כן היה מקום לדחות את בקשתה מטעם זה. מעבר לכך, ולגוף העניין, טען כי מקום עבודתו האחרון מאז יום 18.2.17 היה במרכז לבטיחות בדרכים בירושלים. משזהו מקום עבודתו האחרון, כך טען המבקש, בית הדין האזורי בירושלים הוא בעל הסמכות המקומית לדון בתביעתו. 5. תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות" או "תקנות בית הדין לעבודה") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה: "(א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"; תקנה 45 לתקנות קובעת כך: "בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. (ב) החליט בית הדין לדחות את התובענה בנוגע לנתבע שביקש זאת, רשאי הוא להורות בדבר ההוצאות – הן של הבקשה והן של התובענה עצמה – ככל שייראה לו. (ג) לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984- (להלן – חוק בתי המשפט)". להשלמת התמונה נציין כי בעוד שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) מצויה הוראה לענין הסכם שיפוטי (תקנה 5) הרי שבתקנות בית הדין לעבודה אין הוראה מקבילה.
החלטה |
18/04/2017 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 3 |
עמודים – 7
דב"ע נד/3-160- ס.וו. תעשיות בע"מ ואח נגד 1. ראשד אלזרו ואח
שמות השופטים: גולדברגפורת,נויגבורן,הרפז,שובר
בהעדר זיקת סמכות שיפוטית מוגדרת עפ"י התקנות האמורות מאחר וזהו ענין של סדר דין, שאין עליו הוראה בחוק בית הדין לעבודה או בתקנות, קובעת ההלכה הפסוקה כי שומה על בית הדין להפעיל סמכותו עפ"י סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט1969- (להלן – החוק) ולנהוג "בדרך הנראית לו טובה יותר לעשיית משפט צדק" ולאפשר הגשת תביעה זו ישירות לבית הדין האזורי הנוח ביותר לבעלי הדין, כפי שהצדק מחייב". בהתייחסו ל"פורום הנאות" בנסיבות המקרה טען ב"כ המשיבים: ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים הקרוב ביותר: 1. למקום העבודה. 2. למקום מגורי הנתבע מס' 2 בירושלים. 3. למקום מגוריהם של 12 התובעים וכל עדי התביעה. ועל כן, הינו ביה"ד האזורי הנוח ביותר לבעלי הדין. זאת ועוד, משהחל הדיון המקדמי כבר בפני כבוד ביה"ד האזורי בירושלים, המשך התדיינות בפניו ייעל את ההליך ויחסוך מזמנה היקר של מערכת בתי הדין לעבודה. הפסיקה העוסקת בטבעיות הפורום נסמכת על הציפיות הסבירות של צד ישראלי ככזה להתדיין בפני בתי משפט בישראל, כמפורט לעיל בסע' 5. הצפיות הסבירות של חברה הרשומה בישראל, אשר בעלי מניותיה ומנהליה אזרחי ישראל ותושביה ולטענתה יש לה אף משרד בחיפה, אינן כי תתדיין עם עובדיה בבימ"ש מקומי בשטחי איו"ש. כך, גם נקבה המערערת את שכרם של המשיבים בש"ח וכן פניתה אליהם ההתכתובת עמם היתה בעקבות ועל פי מושגי ויחסי העבודה שטבע החוק הישראלי. לכך משנה-חשיבות מאחר ועילות התביעה דנן מתבססות על ההסכמה החוזית בדבר תנאי העבודה בין הצדדים, אשר מטבען נסמכות על ציפיות הצדדים". עד הנה עיקר טענות הצדדים בבית הדין האזורי ולפנינו. 6. בית הדין האזורי העדיף באורח נחרץ את עמדת המשיבים על פני עמדת המערערים מכל היבטיה של המחלוקת וקיבל את טענות המשיבים אחת לאחת.
פסק דין |
04/12/1994 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 29. סמכות למתן סעד
29. (א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי. (ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
תקנות הרשויות המקומיות (סדרי הדין של בתי הדין), התשל"ט-1979
סעיף: 2. החלת תקנות סדרי הדין בערעור
2. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), התשכ"ד-1963, יחולו על משמעת עובדי הרשויות המקומיות בשינויים ובתיאומים אלה: (1) בתקנה 1, במקום כל מקום שבו נאמר "בסעיף 43 לחוק" קרי "בסעיף 24 לחוק הרשויות המקומיות"; (2) בתקנה 3, במקום "המאשים" קרי "התובע – אם העובד הוא המערער או המבקש, או העובד – אם התובע הוא המערער"; (3) בתקנה 4, בפסקה (2), במקום "המשרד" קרי "הרשות המקומית" ופסקה (6) תיראה כמחוקה; (4) בתקנה 6, במקום "יימסר לפרקליט המדינה ולנציב השירות" קרי "יימסר למשיב"; (5) בתקנה 16, במקום "נציב השירות" קרי "ראש הרשות המקומית"; (6) בטופס ערעור או בקשה לעיכוב ביצוע פיטורים והחזרה לעבודה לפי תקנה 4 שבתוספת, המלים "האם ניתנה רשות לערער" – ייראו כמחוקות.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 23. מקום מושב ואיזור שיפוט
23. שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, יקים, בצו, את בתי-הדין האזוריים ויקבע בו את מקום-מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי-המשפט, יחולו על בית-דין אזורי, בשינויים המחוייבים.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית. (ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר תו של כל דין; (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות-גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, או תובענות של קופות-הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ן עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), תשכ"ט-1969
סעיף: 2. הקמת בתי דין אזוריים
2. מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן: בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה
חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978
סעיף: 20. החלת הוראות חוק שירות המדינה (משמעת)
(3) מצא בית הדין למשמעת שהוגש כתב אישום כאמור בפסקת משנה (1), יורה על השעיית העובד לתקופה כאמור בפסקת משנה (ב) סיפה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף 47(ד) לחוק המשמעת, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי–השעייתו, והכל לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא לפניו את טענותיו. (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי פסקת משנה (1)(א), או לפי סעיף 48 לחוק המשמעת. (5) בפסקת משנה זו, "אחראי על קטין או חסר ישע", "חסר ישע" ו "עבירת מין או אלימות חמורה" וכן "עבירת ביטחון חמורה" ו"עבירת טרור"-כהגדרתם בסעיף 47(א1)(5) לחוק המשמעת; (2) בבקשות לפי פסקה (1) ידון אחד מאלה: אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיכו לכך.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
כל הזכויות שמורות ©
