עוד תעבורה פתח תקווה

עבירות תעבורה בפתח תקווה: סקירה משפטית מקיפה לשנת 2025

מבוא: המצב המשפטי בתחום התעבורה בפתח תקווה

בשנים האחרונות, בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה התמודד עם מגוון רחב של עבירות תנועה, החל מנהיגה בשכרות וכלה בהפרות של חוקי התעבורה הנוגעים להולכי רגל. מאמר זה סוקר את הפסיקה העדכנית ומספק תובנות משפטיות חיוניות לנהגים, עורכי דין ואנשי מקצוע בתחום התחבורה.

עוד תעבורה פתח תקווה
עוד תעבורה פתח תקווה

המסגרת החוקית של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה פועל בהתאם לפקודת התעבורה ותקנות התעבורה המעודכנות. סמכותו העניינית כוללת דיון במגוון עבירות תעבורה, החל מעבירות קלות ועד לעבירות חמורות הכרוכות בסכנה ממשית לציבור.

סוגיות מפתח בפסיקת בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

נהיגה בשכרות ותחת השפעת אלכוהול

אחת הסוגיות המרכזיות שבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מתמודד עמה היא נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בתיק תפ (פתח תקווה) 45560-07-13 מדינת ישראל נ' סטניסלב גנקין, בית המשפט התייחס לחומרה יתרה לנאשם עם היסטוריה של עבירות דומות:

"לנאשם רשיון נהיגה משנת 2000 ולחובתו 7 הרשעות קודמות. לנאשם 3 הרשעות קודמות בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה… בנוסף לנאשם עבירות רלוונטיות נוספות. בשנת 2020 נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים יחד עם נהיגה בקלות ראש וגרימת נזק."

בית המשפט מתייחס בחומרה יתרה לעבירות חוזרות של נהיגה בשכרות, במיוחד כאשר הן משולבות עם עבירות נוספות כמו נהיגה בזמן פסילה.

מדיניות ענישה מחמירה בעבירות חוזרות

בתיק עפת (מרכז) 4147-10-22 מדינת ישראל נ' אחמד גואברה, בית המשפט הדגיש את החשיבות שבהחמרת הענישה במקרים של עבריינות חוזרת:

"על פי סעיף 40א לפקודת התעבורה והפסיקה, על הנאשם להיות מורשע ב-3 גזרי דין שונים בתוך 10 שנים בעבירות המנויות. כפי שפורט לעיל, מדובר ב-3 הרשעות קודמות בתוך 10 שנים"

הפסיקה מדגישה את הגישה המחמירה כלפי עבריינים חוזרים בתחום התעבורה, במיוחד כאשר מדובר בהצטברות של הרשעות בפרק זמן מוגדר.

הגנה על הולכי רגל במעברי חצייה

סוגיה חשובה נוספת היא ההגנה על הולכי רגל. בתיק עפת (מרכז) 38479-03-11 אלינוי חפר נ' מדינת ישראל, בית המשפט קבע באופן ברור:

"מעבר חצייה הוא מבצרו של הולך הרגל. אין לו דרך חציית כביש אלא במעבר החצייה והאטה לפני מעבר חצייה היא חובה לנהג."

קביעה זו מדגישה את החובה המוחלטת של נהגים להאט לפני מעברי חצייה ולתת זכות קדימה להולכי רגל, תוך הכרה בפגיעותם של הולכי הרגל במרחב התעבורתי.

אחריות מוגברת של נהגים מקצועיים

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מטיל רף גבוה במיוחד על נהגים מקצועיים. בתיק עפת (מרכז) 24725-12-10 אנטון ווהאב נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט:

"מדובר בנהג מונית, הנמצא שעות רבות על הכביש, החייב משנה זהירות לעצמו, לנוסעים המשלמים בעבור שירותי נהיגתו ולכלל המשתמשים בדרך. לא ניתן לקבל, כמובן מאליו, 162 הרשעות קודמות מנהג מונית."

הפסיקה מבהירה את הציפייה לסטנדרט גבוה יותר של זהירות ואחריות מנהגים מקצועיים, במיוחד אלה המסיעים נוסעים בתשלום.

הסדרת תחבורה ציבורית ומוניות שירות

בתיק עתמ (ירושלים) 8223-04-13 מוניות ההר כפר קאסם בע"מ נ' משרד התחבורה- המפקח על התעבורה, התייחס בית המשפט לסוגיות הנוגעות להסדרת קווי שירות ומסלולי נסיעה באזור פתח תקווה והסביבה. הפסיקה מדגישה את הצורך באיזון בין:

  • צרכי התחבורה הציבורית
  • אינטרסים של מפעילי התחבורה
  • טובת הציבור הרחב

שיקולים מרכזיים בענישת עבירות תעבורה בפתח תקווה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מתחשב במספר שיקולים מרכזיים בבואו לגזור דין בעבירות תעבורה:

1. עבר תעבורתי של הנאשם

העבר התעבורתי של הנאשם מהווה שיקול מרכזי, כאשר עבריינים חוזרים מקבלים ענישה מחמירה יותר. בית המשפט נותן משקל משמעותי להרשעות קודמות, במיוחד כאשר הן דומות לעבירה הנוכחית.

2. חומרת העבירה והסכנה לציבור

בית המשפט בוחן את מידת הסכנה שנשקפה לציבור הרחב כתוצאה מהעבירה. עבירות הכרוכות בסיכון ממשי לחיי אדם, כגון נהיגה במהירות מופרזת באזורים מאוכלסים או נהיגה בשכרות, זוכות להתייחסות מחמירה במיוחד.

3. נסיבות אישיות של הנאשם

למרות הגישה המחמירה, בית המשפט מתחשב בנסיבות אישיות רלוונטיות, כגון הודאה באשמה, הבעת חרטה כנה, שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, ונסיבות אישיות מיוחדות.

4. הצורך בהרתעה אישית וכללית

בית המשפט מדגיש את חשיבות ההרתעה, הן ברמה האישית (למנוע מהנאשם לחזור על העבירה) והן ברמה הכללית (להעביר מסר לציבור הנהגים). העונשים נקבעים, בין היתר, בהתאם למטרת ההרתעה.

5. הגנה על שלום הציבור

שיקול מרכזי נוסף הוא הצורך להגן על שלום הציבור ולמנוע תאונות דרכים. בית המשפט רואה בבטיחות בדרכים ערך עליון המנחה את מדיניות הענישה.

סיכום: מגמות ותובנות מפסיקת בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

פסיקות בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה משקפות מדיניות ברורה של החמרה בענישה בעבירות תעבורה, במיוחד במקרים של עבריינות חוזרת ועבירות המסכנות חיי אדם. המגמות העיקריות כוללות:

  1. אכיפה מחמירה במיוחד בעבירות חוזרות – מערכת המשפט מתייחסת בחומרה יתרה לנהגים המבצעים עבירות דומות לאורך זמן.

  2. הגנה מוגברת על משתמשי דרך פגיעים – בית המשפט מדגיש את חשיבות ההגנה על הולכי רגל, רוכבי אופניים וקבוצות פגיעות אחרות.

  3. דרישות גבוהות מנהגים מקצועיים – נהגי מוניות, אוטובוסים ורכב כבד נדרשים לסטנדרט גבוה יותר של זהירות ואחריות.

  4. איזון בהסדרת התחבורה הציבורית – בית המשפט מנסה לאזן בין צרכי הציבור, אינטרסים כלכליים וסדרי תחבורה יעילים.

  5. דגש על בטיחות בדרכים כערך עליון – הפסיקה משקפת מחויבות עמוקה לשיפור הבטיחות בדרכים ולמניעת תאונות.

מדיניות זו משקפת את המחויבות של מערכת המשפט להגברת הבטיחות בדרכים באזור פתח תקווה ולהפחתת עבירות התנועה שמסכנות את שלום הציבור. נהגים, עורכי דין ואנשי מקצוע בתחום התחבורה צריכים להיות מודעים למגמות אלה ולהתאים את התנהלותם בהתאם.

מאמר זה נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי בנושאי תעבורה, יש לפנות ל עורך דין לתעבורה בפתח תקווה המתמחה בתחום.

סימוכין

עפת (מרכז) 24725-12-10- אנטון ווהאב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge הערעור נדחה. למעלה מן הצורך אוסיף, כי מדובר בנהג מונית, הנמצא שעות רבות על הכביש, החייב משנה זהירות לעצמו, לנוסעים המשלמים בעבור שירותי נהיגתו ולכלל המשתמשים בדרך. לא ניתן לקבל, כמובן מאליו, 162 הרשעות קודמות מנהג מונית. אני מוצאת לציין, כי קודם לדיון בתיק זה היה דיון בתיק אחר של נהג מונית, בדיוק אותו סיפור, שאינו מאפשר להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה. יש לזכור, ובוודאי נהג מונית חייב לזכור, כי מעבר חציה הוא מעוזו של הולך הרגל, ואין כמו נהג מונית שיודע, היטב, נתיבי נסיעה מסלולי תנועה ומהווה קיומם של מעברי חציה. מן הראוי שנהגי המונית יקפידו, ואני מציינת זאת שוב, הקפדה יתירה ויצייתו לחוקי התעבורה. הרישיון יופקד עד ליום 28.4.2011 שעה 12:00 בבית משפט תעבורה פתח תקווה. פסק דין | 09/04/2011 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 38479-03-11- אלינוי חפר נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge בפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש תעבורה פתח תקווה, כב' השופטת טאובר מיום 13.3.11 בתיק תאונת דרכים 8794-07-10. המערערת הורשעה עפ"י הודאתה בעבירה של אי האטה לפני מעבר חצייה תקנה 62(6) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה תקנה 67 לתקנות, נהיגה ברשלנות סעיף 62(2) 38(2) לפקודת התעבורה וגרימת חבלה של ממש סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. העונש שנגזר על המערערת: 12 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודשיים פסילה מנהלית, 6 חודשי פסילה על תנאי ל-3 שנים וקנס בסך 2,000 . בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערערת כי העונש מופרז בחומרתו, בעברה התעבורתי אין לה הרשעות קודמות, טוען לרשלנות תורמת של הולכת הרגל ונהג האוטובוס, המציא אסופת פסקי דין מבימ"ש שלום אודות פסילה בפועל נמוכות משמעותית בנסיבות דומות לזו שגזר בימ"ש במקרה זה. מדובר במערערת צעירה, חיילת משוחררת, עוד נטען כי בימ"ש לא שקל לקולא התנהגות המערערת במקום מייד לאחר קרות התאונה ושהמערערת הושיטה עזרה להולכת הרגל. כמו כן, בנימוקי הערעור התייחס ב"כ המערערת לעובדה כי חסכה התייצבות הנפגעת בביהמ"ש. לגופו של עניין דין הערעור להידחות. 1. ככלל, בית משפט בערכאת ערעור ימנע מלהתערב בשיקול דעתו של בימ"ש קמא מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר דינו, זאת גם אם בית המשפט היה פוסק אחרת. רק טעות או חוסר סבירות קיצונית, בהטלת העונש, יש בהם כדי להצדיק התערבות בית משפט של ערעור (ראה ע"פ 3332/91 מדינת ישראל נ' יצחק סבג פד"י נו (1) 437). 2. מעבר חצייה הוא מבצרו של הולך הרגל. אין לו דרך חציית כביש אלא במעבר החצייה והאטה לפני מעבר חצייה היא חובה לנהג. פסק דין | 21/05/2011 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 2 עת"מ (ירושלים) 8223-04-13- מוניות ההר כפר קאסם בע"מ נגד משרד התחבורה- המפקח על התעבורה שמות השופטים: נאוה בן אור like dislike copy enlarge עתירה שהגישה העותרת נגד החלטת המפקח על התעבורה להוסיף קו אוטובוס שיפעל בין כפר קאסם לבין פתח תקווה נדחתה על ידי (עת"מ 49996-03-11 מוניות כפר קאסם – פ"ת בע"מ נ' המפקח על התעבורה, מיום 1.2.12 ). 6. ביום 14.3.12 פנתה העותרת לסגן מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, וביקשה כי תוסר המגבלה על איסוף והורדת נוסעים בתוככי העיר פתח תקווה בכל הנוגע לקו השירות כפר סבא – פתח תקווה, וכי יאושר שינוי במסלול קו השירות המופעל על ידה בין כפר קאסם לפתח תקווה, כמו גם הארכתו. את בקשתה נימקה בכך שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי באוכלוסיית כפר קאסם, וכן בכך שבעקבות הרישיון שניתן להפעלת קו אוטובוס בין כפר קאסם לבין פתח תקווה, קל יותר לתושבי היישוב להגיע לתחנות האיסוף של האוטובוס, המפוזרות ברחבי הכפר, מאשר להגיע למרכזו ולהשתמש בשירותי העותרת. לא זו אף זו, בעוד שקו האוטובוס מגיע לבית החולים בילינסון, הרי שהמשתמשים בשירותיה של העותרת נאלצים להגיע עד תחנת הקצה בפתח תקווה (השוק העירוני), וממנה להשתמש בתחבורה משלימה על מנת להגיע למחוז חפצם. על פי הנטען, הוכתה העותרת מכה אנושה בעקבות הכנסת קו האוטובוס לשירות, ואם לא יינתן לה מבוקשה תיאלץ לחדול מלהתקיים. 7. מאחר שפניות חוזרות ונשנות של העותרת בעניין הנדון לא נענו כלל, נאלצה העותרת לפנות בעתירה לבית משפט זה (עת"מ 2371-08-12). בתגובה מקדמית שהגיש המשיב לאותה עתירה נדחו מרבית טענותיה של העותרת. בין היתר נאמר, כי אין משרד התחבורה רואה כל קשר בין טענותיה של העותרת, המתייחסות לשינוי נסיבות בכפר קאסם, לבקשה המתייחסת לקו השירות שהיא מפעילה בין כפר סבא לבין פתח תקווה. פסק דין | 27/07/2013 | בימ"ש לעניינים מינהליים – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 11 ת"פ (פתח תקווה) 45560-07-13- מדינת ישראל נגד סטניסלב גנקין שמות השופטים: ניצה מימון שעשוע like dislike copy enlarge תיק תעבורה (פתח תקווה) 7991-10-13 ביום 10.2.15 ביקש הנאשם לצרף תיק נוסף לתיק זה, תיק תעבורה (פתח תקווה) 7991-10-13, פ"ל מרחב שפלה 52-3662-13. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, לפיהן נהג ברכב בחודש אפריל 2013 כשהוא ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, לאחר שרשיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2007, ותחת השפעת סם מסוכן מסוג קוקאין. הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה ללא ביטוח תקף לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, נהיגה ללא רשיון נהיגה שפקע לפני יותר מ-12 חודשים לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, נהיגה בשכרות – עבירה לפי סעיפים 62 (3) 64 ב' (א) (4) סעיף 39 (א) לפקודת התעבורה. הנאשם נעצר ביום 14.7.13 והוא עצור עד תום ההליכים כנגדו. עברו הפלילי של הנאשם במסגרת הטיעונים לעונש הוגש גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם, לפיו לנאשם 7 הרשעות קודמות בין השנים 2003-2011. בשנת 2003 הורשע הנאשם בצבר עבירות רכוש וסמים, במסגרת צירוף 13 תיקים. על הנאשם הוטלו 11 חודשי מאסר בפועל. בשנת 2004 הורשע הנאשם בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב ונדון למע"ת. בשנת 2005 הורשע הנאשם בצבר עבירות רכוש, לרבות הונאה בכרטיס חיוב, סמים, איומים והפרעה לשוטר במסגרת צירוף 7 תיקים, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 24 חודשים, כולל הפעלת מאסרים מותנים. בשנת 2006 הורשע הנאשם בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון ונגזרו עליו 8 חודשי מאסר בפועל. בשנת 2008 הורשע הנאשם בעבירה של פריצה לרכב והוטלו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת מאסרים מותנים. 5 בשנת 2010 הורשע הנאשם במסגרת ת. פ. (שלום פ"ת) 23097-11-10 בעבירות פריצה וגניבה מרכב והחזקת רכוש חשוד כגנוב והוטלו עליו 8 חודשי מאסר בפועל. גזר דין | 02/05/2015 | שלום – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 14 פל (פתח תקווה) 4147-10-22- מדינת ישראל נגד אחמד גואברה שמות השופטים: עמית בר like dislike copy enlarge לפקודת התעבורה בתוך תקופה של 10 שנים, ב – 3 גזרי דין נפרדים, הרי שעל בית המשפט לגזור על הנאשם עונש פסילה "לתקופה שלא תפחת מעשר שנים". יחד עם זאת, סעיף 40א(ג)(1) מאפשר לחרוג מפסילת המינימום במקרה בו "אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור". פירוט עברו התעבורתי של הנאשם. לנאשם רישיון נהיגה משנת 2000 ולחובתו 7 הרשעות קודמות. לנאשם 3 הרשעות קודמות בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הרשעה שלשית מתיק 7762-06-22 בבית משפט השלום תעבורה פתח תקווה מיום 31.10.22 – פסילה לתקופה של 6 שנים. – הנאשם נדון לריצוי עונש מאסר בפועל למשך 14 חודשים. (אמנם, גזר הדין בתיק זה מאוחר למועד בו נהג הנאשם בתיק זה, אך עדיין יש 3 הרשעות בתוך 10 שנים גם ללא תיק זה. ) הרשעה שנייה מתיק 2919-09-20בבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה מיום 20.10.21 – נידון לפסילה בת 16 חודשים. הנאשם נדון לריצוי עונש מאסר בשל 4 חודשים. הרשעה ראשונה מתיק 9255-01-20 בבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה מיום 22.11.2020 – פסילה לתקופה של 8 חודשים. בנוסף לנאשם עבירות רלוונטיות נוספות. בשנת 2020 נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים יחד עם נהיגה בקלות ראש וגרימת נזק. תיק 3089-10-18 נהיגה בשכרות גזר דין מתאריך 24.9.12 . תיק 1906-11-11. על פי סעיף 40א לפקודת התעבורה והפסיקה, על הנאשם להיות מורשע ב-3 גזרי דין שונים בתוך 10 שנים בעבירות המנויות. כפי שפורט לעיל, מדובר ב-3 הרשעות קודמות בתוך 10 שנים (כולם משנת 2020 ואילך). למעשה ניתן היה לגזר על הנאשם עונש של פסילה מכח סעיף 40א לפקודת התעבורה כבר בשני התיקים הקודמים, אולם הדבר לא נעשה. עוד אציין כי העבירה שנעברה על ידי הנאשם בתיק זה, נעברה על ידי הנאשם כאשר היה מצוי בתנאים מגבילים בגין עבירה זהה של נהיגה בזמן פסילה, לאחר שהודה בביצוע העבירות והמתין לטיעונים לעונש שנדחו מעת לעת לצורך הדברות. גזר דין | 23/10/2023 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה

פסיקה רלוונטית

רע"פ 7042/13- נעים סולטאן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge 4 לפיכך, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שירוצו במצטבר לכל עונש אחר שהוטל על המבקש; 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים; 7 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, אשר יחושבו במצטבר לכל עונש פסילה; 12 חודשי פסילה על-תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים, אשר יחושבו מתום תקופות התנאי שהושתו על המבקש בתיקים אחרים; כמו כן, חויב המבקש בקנס בסך 5,000 . 6. בתת"ע 547-10-11, הורשע המבקש, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום השני, וביום 17.3.2013 גזר בית המשפט לתעבורה את דינו. בגזר דינו, הדגיש בית המשפט לתעבורה את חומרת העבירות שביצע המבקש, אשר בגינן קבע המחוקק עונש של פסילת מינימום למשך שנתיים. לנוכח העובדה כי זוהי הרשעתו החמישית של המבקש בעבירה של נהיגה בשכרות, הגיע בית המשפט לתעבורה למסקנה כי התנהגותו הרצידיביסטית של המבקש מעידה על מסוכנותו. בית המשפט לתעבורה סקר את הפעמים הקודמות בהן נהג המבקש בשכרות וללא רישיון נהיגה בתוקף, ועמד על העונשים שהוטלו עליו בעבר בגין כך, דבר אשר לא הביא אותו לחדול ממעשיו. לנוכח עברו הפלילי המכביד של המבקש ולנוכח הישנותן של עבירות התעבורה מצידו, כאשר לחובתו 60 הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירות תנועה שונות, וביניהן עבירות בטיחותיות חמורות, קבע בית המשפט לתעבורה כי המבקש הוא עבריין סידרתי אשר אינו מציית לחוק. בית המשפט לתעבורה עמד על מדיניות הענישה המחמירה בעבירות של נהיגה בשכרות, וקבע כי "יש לייחס חומרה יתירה לנאשם אשר העז לעלות על ההגה כשהוא שיכור זו הפעם השלישית בתוך תקופה קצרה של שנה, בנוסף על פעמיים בשנים קודמות". החלטה | 25/12/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 30 | עמודים – 8 רע"פ 458/15- אמנון מחבוש נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge לפיכך, הורשע המבקש בעבירות שייוחסו לו בכתב האישום: נהיגה רשלנית, לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה (התשכ"א-1961) (להלן: תקנות התעבורה); גרימת חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; אי שמירה על הימין, לפי תקנה 35 לתקנות התעבורה; גרימת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה. 4. בגזר דין, מיום 3.11.2013 , הושתו על המבקש 8 חודשי מאסר, לריצוי בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל, ובפסק דין, מיום 8.5.2014 , בוטל גזר הדין, והדיון הוחזר לבית המשפט לתעבורה, על מנת שיגזור את דינו של המבקש בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (עפ"ת (מרכז) 15083-11-13). 5. ביום 16.9.2014 , ניתן גזר דין, שבמסגרתו ייושמו הוראותיו של תיקון 113 לחוק העונשין. בשים לב לערך החברתי שנפגע ולמדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, נקבע כי מתחם הענישה הראוי נע בין מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר, לריצוי מאחורי סורג ובריח; וכן פסילת רישיון לתקופה שבין 3 ל-8 שנים. לאחר שנשקלו גם נסיבותיו האישיות של המבקש, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר, לריצוי בפועל; 8 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור המבקש עבירה של נהיגה בזמן פסילה; פסילת רישיון למשך 3 שנים; וקנס בסך 3,000 ש"ח, או 60 ימי מאסר תמורתו. 6. המבקש חזר וערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. החלטה | 21/01/2015 | בית המשפט העליון מאזכרים – 24 | עמודים – 4 רע"פ 4807/16- רועי שעבלי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge על כן, יוחסו למבקש העבירות הבאות: נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (2 עבירות); נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי) (2 עבירות); אי מסירת פרטים על ידי הנהג, לפי תקנה 144א(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה. 3. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי האישום, וביום 28.3.2016 , לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בנוגע לעונש, ניתן גזר הדין בעניינו. בפתח גזר הדין, התייחס בית המשפט לתעבורה לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המבקש (להלן: התסקיר). בתסקיר פורטו נסיבותיו האישיות של המבקש, ובין היתר נאמר כי המבקש הינו כבן 35, נשוי בשנית ואב לשניים, ה"מוכר כבעל נזקקות טיפולית גבוהה, לאורך השנים, הן במישור התמכרותי (אלכוהול) והן במישור האישי והמשפחתי, הזוגי והפרטני". עוד נאמר, כי המבקש משולב, מאז חודש ספטמבר 2015, בטיפול פסיכולוגי, בעקבות הפניית שירות המבחן. מהתסקיר עולה, כי בעקבות הרשעתו האחרונה בפלילים (בחודש ינואר 2016), מבצע המבקש עבודות שירות לתועלת הציבור, לשביעות רצון מעסיקיו. עוד עולה מהתסקיר, כי בדיקות שתן שמסר המבקש לאחרונה נמצאו נקיות, וכי למרות קשייו האישיים, מצליח המבקש לערוך שינויים חיוביים באורחות חייו. לאור זאת, העריך שירות המבחן, כי "פחת הסיכון להישנות התנהגות בעייתית" מצד המבקש, והמליץ על ענישתו בדרך של הטלת תקופה נוספת של שירות לתועלת הציבור. החלטה | 03/07/2016 | בית המשפט העליון מאזכרים – 7 | עמודים – 4 רע"פ 2885/17- אודי יהודה מלול נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בית המשפט לתעבורה התייחס בנוסף לעברו הפלילי של המבקש, הכולל, בין היתר, 17 הרשעות קודמות, ובהן הרשעות בעבירות חמורות, בתחום עבירות התעבורה. בית המשפט לתעבורה ציין, בהקשר זה, כי יש בעברו התעבורתי של המבקש כדי להחמיר עמו, ולחרוג לחומרה ממתחם הענישה ההולם שנקבע בעניינו. לאחר זאת, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ובכלל זה הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים בחופף; 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירה של: נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ונהיגה ללא רישיון תקף למעלה משנה, וזאת במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר; פסילה בפועל לתקופה של 5 שנים, תוך הפעלת פסילה מותנית בת 6 חודשים בחופף; קנס על סך 5,000 ; וכן, התחייבות על סך 10,000 , לתקופה של 3 שנים. 4 6. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (להלן: בית המשפט המחוזי), אשר נסב על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה, ולחלופין על חומרת העונש. ביום 6.4.2017 , דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, על שני חלקיו. בכל הנוגע להכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה, קבע בית המשפט המחוזי, כי לא נמצא בה פגם המצדיק את התערבותו. בית המשפט המחוזי ציין, כי הכרעת הדין מבוססת על התרשמותו הישירה של בית המשפט לתעבורה מעדותם של המבקש ושל יתר העדים, לצד ניתוח חומר הראיות בכללותו, ובהתאם לכך נקבעו ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות. בית המשפט המחוזי ציין, כי המבקש העיד בעצמו כי הוא נהג ברכב, ביודעו כי אין ברשותו רישיון נהיגה תקף, והיה "אימפולסיבי לעלות על ההגה". החלטה | 12/06/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 7 פל (פתח תקווה) 4147-10-22- מדינת ישראל נגד אחמד גואברה שמות השופטים: עמית בר like dislike copy enlarge לפקודת התעבורה בתוך תקופה של 10 שנים, ב – 3 גזרי דין נפרדים, הרי שעל בית המשפט לגזור על הנאשם עונש פסילה "לתקופה שלא תפחת מעשר שנים". יחד עם זאת, סעיף 40א(ג)(1) מאפשר לחרוג מפסילת המינימום במקרה בו "אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור". פירוט עברו התעבורתי של הנאשם. לנאשם רישיון נהיגה משנת 2000 ולחובתו 7 הרשעות קודמות. לנאשם 3 הרשעות קודמות בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הרשעה שלשית מתיק 7762-06-22 בבית משפט השלום תעבורה פתח תקווה מיום 31.10.22 – פסילה לתקופה של 6 שנים. – הנאשם נדון לריצוי עונש מאסר בפועל למשך 14 חודשים. (אמנם, גזר הדין בתיק זה מאוחר למועד בו נהג הנאשם בתיק זה, אך עדיין יש 3 הרשעות בתוך 10 שנים גם ללא תיק זה. ) הרשעה שנייה מתיק 2919-09-20בבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה מיום 20.10.21 – נידון לפסילה בת 16 חודשים. הנאשם נדון לריצוי עונש מאסר בשל 4 חודשים. הרשעה ראשונה מתיק 9255-01-20 בבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה מיום 22.11.2020 – פסילה לתקופה של 8 חודשים. בנוסף לנאשם עבירות רלוונטיות נוספות. בשנת 2020 נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים יחד עם נהיגה בקלות ראש וגרימת נזק. תיק 3089-10-18 נהיגה בשכרות גזר דין מתאריך 24.9.12 . תיק 1906-11-11. על פי סעיף 40א לפקודת התעבורה והפסיקה, על הנאשם להיות מורשע ב-3 גזרי דין שונים בתוך 10 שנים בעבירות המנויות. כפי שפורט לעיל, מדובר ב-3 הרשעות קודמות בתוך 10 שנים (כולם משנת 2020 ואילך). למעשה ניתן היה לגזר על הנאשם עונש של פסילה מכח סעיף 40א לפקודת התעבורה כבר בשני התיקים הקודמים, אולם הדבר לא נעשה. עוד אציין כי העבירה שנעברה על ידי הנאשם בתיק זה, נעברה על ידי הנאשם כאשר היה מצוי בתנאים מגבילים בגין עבירה זהה של נהיגה בזמן פסילה, לאחר שהודה בביצוע העבירות והמתין לטיעונים לעונש שנדחו מעת לעת לצורך הדברות. גזר דין | 23/10/2023 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 7 עפת (מרכז) 53997-01-13- חיים ויצמן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: אברהם טל,אהרון מקובר,צבי דותן like dislike copy enlarge 1. בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה בת ד. 6486-03-10 (כב' השופט א' אנושי) שבו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בקלות ראש שגרמה תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש, לפי סע' 38(3) וסע' 62(2) לפקודת התעבורה; הפקרה אחרי פגיעה, לפי סע' 64א'(א) וסע' 40 לפקודה; נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, לפי סע' 10(א) וסע' 62(1) לפקודה; נהיגה ללא ביטוח, לפי סע' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי; נהיגה בשיכרות, לפי סע' 62(3) וסע' 39א' לפקודת התעבורה; ואי ציות לתמרור (אור אדום), לפי סע' 22 לתקנות התעבורה וסע' 62(8) לפקודת התעבורה. לאחר שהורשע בתיק הנ"ל, המערער צירף והודה בתיק 6544-10-12, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סע' 67 לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סע' 2(א) לפק' ביטוח רכב מנועי; ושימוש במירמה ברשיון נהיגה, לפי סע' 62(9) לפקודת התעבורה. לשלוש שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לשנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לפסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 15 שנים, וחיוב בתשלום פיצוי לנפגעות התאונה בסך 5,000. כתב האישום 2. בכתב האישום בתיק 6486-03-10 נטען כי ביום 17/4/09, בשעה 01:40 בלילה, נהג המערער רכב בפתח תקוה ברחוב פינס מכיוון מזרח למערב, והתקרב לצומת עם רחוב חפץ חיים. המערער נהג כשהוא שיכור, כשריכוז האלכוהול בדמו עמד על לפחות 770 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח. המערער נהג ברכבו בצורה פרועה, במהירות, סטה מנתיב לנתיב בפראות, וחצה צמתים שדלק בהם אור אדום ברמזור. פסק דין | 09/09/2013 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 3 | עמודים – 26 עפת (מרכז) 29887-03-15- חיים בוקובזא נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge לפניי ערעור על פסק דין בית משפט לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת מגי כהן) מיום 9.2.15 ת"ד 5583-09-11, במסגרתו הורשע המערער: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2); הזזת רכב ממקום התאונה, עבירה על סעיף 144(א)(1) ותקנה 144(ב) לתקנות התעבורה; אי הגשת עזרה ראשונה, עבירה על סעיף 144(א)(2) לתקנות התעבורה; אי דיווח למשטרה, עבירה על סעיף 144(א)(4); אי מסירת פרטים, עבירה לפי סעיף 145(א) לתקנות התעבורה. העונש שגזר בית משפט קמא: מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור העבירות בהן הורשע; פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 12 חודשים; תשלום קנס בסך 4,000 או 60 ימי מאסר תמורתם; פסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע. 2 נימוקי הערעור: 1. בית משפט טעה, בהרשיעו את המערער, היה מקום לזכות המערער מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, מחמת ספק שהתעורר בשאלות מפתח בתיק. הספק נותר על כנו. 2. בית משפט קמא טעה, משהתעלם מהסתירות המהותיות הקיימות בתיק, סתירות אלה פועלות לטובתו של המערער. 3. בית משפט קמא טעה, משלא נתן משקל מהותי לחוות דעת מטעם מומחה ההגנה, שלא נסתרה על ידי המאשימה. 4. בית משפט קמא טעה, משלא נתן משקל לעובדה כי עדת תביעה מספר 1, שהעידה בבית משפט, בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 16.12.14 , העידה כי מדובר בצעיר ורזה, לא יותר מ-30, אך משהצביע ב"כ המערער על המערער, ושאל אותה לגביו, השיבה "לא נראה לי". פסק דין | 12/07/2015 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 1 | עמודים – 5 תת"ע (באר שבע) 8272-07-24- מדינת ישראל נגד ' חאלד אלבחירי- נוכח שמות השופטים: אלון אופיר like dislike copy enlarge הטלת מאסר בפועל בגין ביצוע עבירות תעבורה צריך להיות שמור לעבירות שמי שמבצע אותן מסכן את הציבור. בעניינו, כפי שציינתי, לא מדובר בעבירה שהעובר אותה מסכן את הציבור. " בית המשפט המחוזי ביטל כאמור את עונש המאסר (וכן הורה על הארכת המאסר המותנה שהיה תלוי כנגד הנאשם). מן המתואר לעיל, עולה תמונת ולפיה גם בתי המשפט המחוזיים חלוקים באשר לעמדה הראויה מבחינת ענישה בכל הקשור לפקיעת רישיון נהיגה כאשר במקור הנאשם היה מורשה לנהיגה. אני סבור כי בנסיבות בהן משך הפקיעה עולה על 10 שנים, וכאשר לא בוצעו עבירות נלוות (למעט עבירת הביטוח הנגזרת), כך שמדובר בעצם הנהיגה עם רישיון שפקע תוקפו, נכונה עמדה עונשית הקובעת מתחם ענישה שינוע בין רכיב של מאסר מותנה ועד לתקופת מאסר קצרה שיכול ותרוצה בדרך של עבודות שירות. ביחס לרכיב הפסילה, וביחס לפקיעה העולה על 10 שנים, נכונה בעיני תקופת פסילה שתחל ב-24 חודשים ותגיע עד ל-5 שנות פסילה בפועל. המתחם לעיל מאזן בעיני בין הגישות השונות של בתי המשפט המחוזיים לעיל, ויש בו כדי לאפשר ענישה שתיתן ביטוי לעקרון ההלימה הקבוע בחוק על רקע מידת הפגיעה בערך המוגן בנסיבות של פרשה זו. נתונים שאינם קשורים בביצוע העבירה עצמה-הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה. יש לקחת נתון זה לזכות הנאשם. לחובת הנאשם עבר תעבורתי הכולל 19 הרשעות קודמות ובהן גם עבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה. יחד עם זאת במהלך 8 השנים האחרונות לא ביצע הנאשם כל עבירת תעבורה, ולמעשה הרשעתו האחרונה בתחום התעבורה היא ביחס לעבירה שביצע ביום 30.6.2017 , ולפני שתי עבירות שביצע בשנת 2017, עבירה קודמת היא משנת 2012. לא מדובר במי שפעם אחר פעם אוחז בהגה כאשר רישיונו פקוע, בשנים האחרונות, ואני מקבל את עמדת ההגנה ולפיה אף שיש עבר תעבורתי מכביד, זה ישן מאד ולכן ראוי לתת לו משקל נמוך. גזר דין | 08/03/2025 | בית המשפט לתעבורה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 6 ת"פ (באר שבע) 23077-08-20- מדינת ישראל נגד עבד אל רחמן אבו אלקיעאן שמות השופטים: רון סולקין like dislike copy enlarge קביעת הענישה הספציפית בתוך המתחם לחובת הנאשם, הרשעה משנת 2017 בגין עבירה שענינה הסעת שוהה בלתי חוקי, כשבאותו מקרה אף הורשע בעבירה של נהיגה פוחזת, עקב נסיונו להימלט מן הדין. מעל הנאשם היה תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה בגין אותה הרשעה, אשר גם אם לא יופעל במקרה דנן בשל הנסיבות שפורטו לעיל, הרי לא היה בו כדי להרתיעו מלעבור שוב על החוק. עיון במרשם התעבורתי של הנאשם (ת/2) מלמד, כי לנאשם לא פחות מ-27 הרשעות קודמות בתחום התעבורה, לרבות הרשעות מבית המשפט לעניני תעבורה, חלק ניכר מהן עבירות בגינן הוגש כתב אישום בבית המשפט לעניני תעבורה (להבדיל מדוחות ברירת משפט). בין היתר, הורשע הנאשם בעבירות של חציית קו הפרדה; נהיגה בכיוון ההפוך מכיוון התנועה; אי ציות להוראת שוטר במדים; מספר עבירות של נהיגה בקלות ראש או בחוסר זהירות; מספר עבירות של סיכון הולך רגל במעבר חציה או אי מתן אפשרות להולך הרגל להשלים את חצייתו; מספר עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, לרבות מהירות העולה על 41 קמ"ש מהמהירות המותרת; גרימת נזק; סטיה מנתיב הנסיעה; מספר עבירות של נהיגה ברכב שאינו תקין, שהוצאה לגביו הודעת אי שימוש. הנאשם כבר נדון, בעבר, בגזר הדין ת/3, לעונש מאסר בפועל בכליאה ממשית, כאשר בערעור שהוגש מטעם ההגנה – הושיט בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, את ידו לנאשם (לאחר שניתנה לכך הסכמת המדינה – הסכמה אשר לא ניתנה בנקל אלא לאחר המלצת בית המשפט ותוך שנציגת התביעה הדגישה שמדובר ב"חריג שבחריגים" – ראו הפרו' ת/4), ומטעמי שיקום, בין היתר לאור "הליך טיפולי" בו השתלב – הומתק עונשו למאסר בפועל בן 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, בד בבד עם העמדתו במבחן. גזר דין | 20/09/2023 | שלום – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 17 ת"פ (מרכז) 39546-11-15- מדינת ישראל נגד סאמר עיסה- בעצמו שמות השופטים: דנה מרשק מרום like dislike copy enlarge גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (ת/1) מעלה, כי בעברו 4 הרשעות בעבירות רכוש, אלימות, נשק, הפרעה לשוטר וסמים. ב- 13.11.14 – לאחר ביצוע העבירות בתיק הנוכחי – נדון בבית-משפט השלום בפתח תקווה למאסר של 13 חודשים ופסילת רישיון למשך 6 חודשים, בגין עבירות סמים וקבלת דבר במרמה, שבוצעו בנובמבר 2013. בשנת 2007 נדון בבית-המשפט השלום בפתח תקווה למאסר של 6 חודשים, בגין ביצוע עבירות רכוש, איומים, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. בשנת 2007 נדון בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב לעונש של 3 שנות מאסר, בגין ביצוע עבירות של פציעה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק וקשירת קשר. 4 בשנת 2005 נדון בבית-המשפט לנוער בפתח תקווה ל- 5 חודשי עבודות שירות ופסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, לאחר ביצוע עבירות רכוש רבות, תקיפה סתם והפרעה לשוטר. 4. גיליון הרישום התעבורתי (ת/2) מעלה, כי לחובתו 7 הרשעות החל משנת 2011 ועד לשנת 2017, כאשר המשמעותיות הן כדלקמן: הרשעתו האחרונה היא מיום 18.12.17 מבית-המשפט לתעבורה בפתח תקווה בגין ביצוע עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים, כאשר העבירה בוצעה ביום 22.4.17 – בעיצומם של ההליכים המשפטים הנוכחיים ולאחר מספר ישיבות במהלכן נשמעו עדי התביעה. על הנאשם הוטל מאסר על- תנאי ופסילת רישיון נהיגה למשך 9 חודשים. ביום 24.9.17 נדון בבית-משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה, בגין ביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה, כאשר העבירה בוצעה ביום 16.7.17 – שוב, בעיצומם של ההליכים המשפטיים הנוכחיים, ולאחר שהוצג ההסדר בעניינו. על הנאשם הוטל עונש מאסר של 3 חודשים ויום ופסילת רישיון נהיגה למשך 7 חודשים. גזר דין | 03/04/2019 | מחוזי – מרכז

חקיקה אלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 40א. פסילה בשל הרשעות חוזרות like dislike copy enlarge 40א. (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ב) (1) הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים. (3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ג) בית המשפט רשאי – (1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; (2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה. (ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת. (ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית like dislike copy enlarge 61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 63. הדין כשיש עבירות קודמות like dislike copy enlarge 63. העובר עבירה לפי פיסקאות (2), (3), (4) או (7) לסעיף 62 או לפי סעיף 10 – למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע – או העבירה על תקנה מהתקנות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בסעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר וקנס מאה אלף לירות; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 69א. ניקוד בעבירות תעבורה like dislike copy enlarge 69א. (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה. (ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה. (ד) נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל. (ה) (1) רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, "אמצעי תיקון" ו"נקודות תקפות" – כמשמעותם בחלק ז' לתקנות התעבורה. (2) רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 12א. נהג חדש like dislike copy enlarge 12א. (א) מי שניתן לו רישיון נהיגה ולא היה בידו קודם לכן רישיון נהיגה שאינו רישיון לנהוג באופנוע, בטרקטור או במכונה ניידת, יהיה נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון כאמור (בסימן זה – התקופה הבסיסית), או לתקופות נוספות בהתאם להוראות סעיף זה; תוקף רישיון הנהיגה שניתן לנהג חדש יהיה לשנתיים. (ב) (1) הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין האישום האמור. (2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה. (ג) נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר. (ד) הורשע נהג חדש בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור – מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 30. עבירת קנס like dislike copy enlarge 30. (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירת תעבורה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה. (ב) השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 6 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 5 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה. (ג) נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב. ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 212ב. פסילת רישיון לנהגים מסוכנים like dislike copy enlarge 212ב. (א) רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור בסעיף 56 לפקודה, לחמש שנים, אם הורשע בכך שבמהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה: (1) 30 עבירות תעבורה, למעט עבירות חניה; (2) חמש עבירות מהעבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה או בתוספת העשירית לה. (ב) קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור בתקנה 545, בשינויים המחויבים. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה. (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או מתקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 2. הטלת קנס בשל הפרת תעבורה וחריגים להליך המינהלי like dislike copy enlarge 2. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה – מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה); לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו 12 שנים . (ב) אין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה; ואולם, הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק בהתקיים אחד מאלה: (1) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה לפי הוראות סעיף קטן (ג); (2) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, לפי הוראות סעיף קטן (ד). (ג) (1) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. (2) ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור השר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות מהן נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה. (3) הוראות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, בעברית ובערבית. (ד) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי בהתאם להוראות נוהל שנקבע לפי פסקה (2), ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. (2) בנוהל יפורטו הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום והשיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום, ובכלל זה נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, הפרות תעבורה קודמות או עבירות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה. (3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע כמפורט להלן: (א) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם משטרת ישראל – על ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל; (ב) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם רשות מקומית או תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה. (4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם