עו"ד תעבורה בראשון לציון

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון – סקירה משפטית מקיפה [מדריך 2025]

תקציר מנהלים

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מטפל במגוון רחב של עבירות תנועה, החל מעבירות מהירות קלות ועד לעבירות חמורות כגון נהיגה בשכרות ותאונות קטלניות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, נבחן את המסגרת החוקית והמשפטית, ונציג מידע חיוני עבור נהגים, עורכי דין ומתעניינים בתחום התעבורה. הסקירה מתבססת על פסקי דין עדכניים ורלוונטיים משנת 2021-2024.

עו"ד תעבורה בראשון לציון
עורך דין תעבורה בראשון לציון

המסגרת המשפטית בבית המשפט לתעבורה בראשון לציון

סמכויות בית המשפט לתעבורה

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון פועל מכוח פקודת התעבורה וחוק בתי המשפט. הוא מוסמך לדון בעבירות תעבורה מגוונות, לרבות:

  • עבירות מהירות חמורות
  • נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים
  • גרימת מוות ברשלנות בכביש
  • נהיגה ללא רישיון או בזמן פסילה
  • עבירות בטיחות בדרכים

חקיקה מרכזית בתחום התעבורה

הפסיקה בבית המשפט לתעבורה מתבססת על מספר דברי חקיקה מרכזיים:

  1. פקודת התעבורה, תשכ"א-1961 – החקיקה הראשית המסדירה את דיני התעבורה בישראל
  2. תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 – מפרטות את הכללים המעשיים לנהיגה בכבישי ישראל
  3. חוק העונשין, תשל"ז-1977 – במקרים של עבירות חמורות כגון גרימת מוות ברשלנות

פסיקה מרכזית בתחום התעבורה בראשון לציון

נהיגה בשכרות – חומרת העבירה והענישה

בפסיקת בית המשפט לתעבורה בראשון לציון ניכרת מגמה ברורה של החמרה בענישה על עבירות שכרות. בתיק תתע 12580-11-21 (מדינת ישראל נ' הילה שיקלי), קבע בית המשפט:

"הנאשמת הורשעה בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו-39א לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961."

העונשים הנפוצים בעבירות שכרות כוללים:

  • פסילת רישיון לתקופות ארוכות
  • קנסות כספיים משמעותיים
  • במקרים חמורים – מאסר בפועל או עבודות שירות

חובת זהירות מוגברת באזורים עירוניים

בפסיקה עדכנית מבית המשפט לתעבורה בראשון לציון ובבתי משפט מקבילים, מודגשת חובת הזהירות המוגברת של נהגים, במיוחד באזורים עירוניים ובקרבת מעברי חציה.

בפת 194-05-21 (מדינת ישראל נ' מופיד סורי) נקבע:

"חובת הזהירות המוטלת על נהג לפני מעבר חציה הינה מוגברת והיא אף גבוהה יותר כאשר מדובר בנהג רכב מקצועי."

פסיקה זו מחזקת את העיקרון לפיו נהגים נדרשים להתאים את מהירות נסיעתם לתנאי הדרך, גם אם הם נוסעים במהירות המותרת באופן פורמלי.

פסילות מנהליות וההליך המשפטי

הליך משפטי נפוץ בבית המשפט לתעבורה הוא הבקשה לביטול פסילה מנהלית. בפמ 6833-08-13 (נעים נצאצרה נ' מדינת ישראל) נדונה:

"בקשה לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש לגבי רכב בבעלות המבקשת למשך 30 יום"

מקרים אלו מדגישים את האיזון הנדרש בין אכיפה מנהלית מהירה לבין זכויות הנאשמים.

שיקולים בענישה בבית המשפט לתעבורה

גורמים מחמירים

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מתחשב במספר גורמים מחמירים בעת גזירת העונש:

  • עבר תעבורתי עשיר של הנאשם
  • נסיבות ביצוע העבירה (מהירות קיצונית, רמת אלכוהול גבוהה)
  • סיכון בפועל שנגרם לציבור הנהגים והולכי הרגל
  • התנהגות הנאשם לאחר העבירה (הימלטות, הפרעה לחקירה)

נסיבות מקלות המוכרות בפסיקה

לצד הגורמים המחמירים, מכיר בית המשפט גם בנסיבות מקלות:

  • הודאה מוקדמת וחיסכון בזמן שיפוטי
  • הבעת חרטה כנה
  • נסיבות אישיות (מצב בריאותי, משפחתי או כלכלי)
  • שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה
  • נקיטת צעדים לשיקום (כגון השתתפות בסדנאות נהיגה בטוחה)

הליך הטיפול בתיקי תעבורה בראשון לציון

שלבי הטיפול בתיק תעבורה

הליך הטיפול בתיק תעבורה בבית המשפט בראשון לציון כולל מספר שלבים מרכזיים:

  1. שימוע ראשוני – הקראת כתב האישום והתייחסות ראשונית של הנאשם
  2. הליכי גישור – אפשרות להסדר טיעון בתיקים מתאימים
  3. שמיעת ראיות – במקרים בהם הנאשם כופר באשמה
  4. טיעונים לעונש – לאחר הרשעה, מציגים הצדדים את עמדתם לגבי העונש הראוי
  5. גזר דין – החלטת בית המשפט לגבי העונש המתאים בנסיבות העניין

ייצוג משפטי בתיקי תעבורה

נאשמים בתיקי תעבורה רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין או להתגונן בעצמם. עם זאת, הפסיקה מראה כי ייצוג משפטי מקצועי משפר משמעותית את סיכויי הנאשם להשיג תוצאה טובה יותר, במיוחד בתיקים מורכבים.

טיפים מעשיים להתנהלות בבית המשפט לתעבורה

הכנה לדיון

  • הכינו את כל המסמכים הרלוונטיים מראש
  • למדו את עובדות המקרה והחקיקה הרלוונטית
  • שקלו פנייה לייעוץ משפטי מקצועי
  • הגיעו בזמן לדיון והתלבשו באופן מכובד

במהלך הדיון

  • התנהגו בכבוד כלפי בית המשפט
  • הקשיבו לשאלות ולהוראות השופט
  • דברו בצורה ברורה ועניינית
  • אל תתפרצו ואל תקטעו את דברי הצד השני

סיכום

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מהווה נדבך חשוב במערכת אכיפת חוקי התעבורה בישראל. הפסיקה העדכנית מדגישה את החשיבות הרבה שמייחס בית המשפט לבטיחות בדרכים ולהרתעת נהגים מביצוע עבירות תנועה.

המגמה הברורה של החמרה בענישה, במיוחד בעבירות חמורות כגון נהיגה בשכרות, משקפת את המדיניות השיפוטית השואפת להפחית את מספר תאונות הדרכים ולהגן על חיי אדם. עם זאת, בית המשפט גם מכיר בחשיבות של התחשבות בנסיבות אישיות ובשיקולי שיקום, במטרה להשיג איזון נכון בין הרתעה לבין צדק אינדיבידואלי.

נהגים ועורכי דין העוסקים בתחום התעבורה יכולים להיעזר בסקירה זו כדי להבין טוב יותר את המגמות העדכניות בפסיקת בית המשפט לתעבורה בראשון לציון, ולהתכונן בהתאם להליכים משפטיים.

שאלות נפוצות (FAQ)

האם אפשר לערער על החלטות בית המשפט לתעבורה בראשון לציון?

כן, ניתן לערער על החלטות בית המשפט לתעבורה בראשון לציון לבית המשפט המחוזי מרכז. הערעור צריך להיות מוגש תוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין.

מה העונש הצפוי על נהיגה בשכרות לנהג צעיר?

נהגים צעירים (עד גיל 24) או נהגים חדשים (בשלוש השנים הראשונות לנהיגה) צפויים לענישה מחמירה יותר על עבירות שכרות, הכוללת פסילת רישיון לתקופה ארוכה יותר, קנסות גבוהים יותר, וחובת השתתפות בקורסי נהיגה מונעת.

האם כדאי להודות באשמה או להילחם בכתב האישום?

התשובה תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. במקרים בהם הראיות חזקות, הודאה מוקדמת עשויה להוביל להקלה בעונש. מנגד, כאשר יש פגמים בראיות או בהליך, ייתכן שכדאי להתגונן. ייעוץ משפטי מקצועי חיוני לקבלת החלטה מושכלת.

מהו משך הזמן הממוצע לטיפול בתיק תעבורה בראשון לציון?

משך הטיפול בתיק תעבורה נע בין מספר חודשים לכשנה, בהתאם למורכבות התיק והעומס על בית המשפט. תיקים המסתיימים בהסדר טיעון נסגרים בדרך כלל מהר יותר.

האם ניתן לקבל הקלות בעונש בגין נסיבות אישיות?

בית המשפט רשאי להתחשב בנסיבות אישיות כגון מצב רפואי, מצב כלכלי, צרכים משפחתיים ונסיבות חיים קשות. חשוב להציג אסמכתאות מתאימות לתמיכה בטענות אלו. מומלץ להתעייץ עם עורכי דין תעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

ת"פ (רמלה) 3434/98- מדינת ישראל נגד מרום יעקב שמות השופטים: ירון לוי like dislike copy enlarge ברכבו הפרטי מתוצרת "פורד" (להלן: "רכב הנאשם"), מכיוון מזרח למערב. באותה עת, במרחק קצר אחרי מעבר החצייה (בכוון נסיעת הנאשם), ומאחרי עמוד מתח גבוה, חצתה רוזה שובייב ז"ל (להלן: "המנוחה"), את הכביש, מימין לשמאל, בכוון נסיעת הנאשם. הנאשם פגע במנוחה, באמצעות חזית ימנית של רכבו, ופצעה באורח קשה. ביום 6/4/98 נפטרה המנוחה מפצעיה (להלן: "התאונה"). ב. האישום 2. על יסוד העובדות המתוארות מיוחסת לנאשם עבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ביחד עם סעיף 64 לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 (להלן: פקודת התעבורה"). ג. עובדות שאינן שנויות במחלוקת 3. א) מדובר בכביש אספלט, המצוי בעיבורה של העיר ראשון לציון. המהירות מירבית המותרת במקום היא 50 קמ"ש. ב) על הכביש מסומן מעבר חצייה להולכי רגל, אם כי דהוי בחלקו (להלן: מעבר החצייה"). בעקבות התאונה, ימים ספורים לאחריה, נצבעו מחדש סימני מעבר החצייה (ראו מזכר ת/14; פרוטוקול, עמוד 97 שורות 22/19). ג) לפני מעבר החצייה, במרחק קצר (0.80 ס"מ) ממנו בצד ימין כוון נסיעת הנאשם, מוצב תמרור ג- 7, המודיע על קיום מעבר החצייה (להלן: התמרור"). (ראו תרשים ת/17 ותמונה נ/4). ד) בצמוד למעבר החצייה, בצד ימין כוון נסיעת הנאשם, מצוי עמוד תאורה, האמור להאיר, בשעות החשכה, את מעבר החצייה ואת התמרור. (להלן: "התאורה"). יעילות התאורה שנוייה במחלוקת בין הצדדים. ה) אחרי מעבר החצייה, ובצמוד לו, בצד ימין בכוון נסיעת הנאשם, במרחק כ- 40 ס"מ משפת המדרכה, מצוי עמוד מתח גבוה (להלן: "עמוד המתח"). הכרעת דין | 06/11/2001 | שלום – רמלה מאזכרים – 0 | עמודים – 27 ת"ק (ראשון-לציון) 11769-11-11- שמוליק צהלון נגד ישראל שפסה ואח שמות השופטים: מיכל עמית אניסמן like dislike copy enlarge עסקינן בתביעה כספית בסך של 16,015 , שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 1.8.11 , ברחוב טוליקמן בראשון לציון, בין רכב התובע לבין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), המבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה שעה שרכב התובע פנה שמאלה בכביש דו-סיטרי, אגב חציית הנתיב הנגדי (להלן: "הנתיב הנגדי"), שעה שבנתיב הנסיעה הימני מבין שני הנתיבים הנגדיים, נסע רכב הנתבע. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות, כמו גם בשאלת הנזק. 1. התובע טוען, כי עובר לחציית רכבו את נתיב נסיעת רכב הנתבע, רכב אחר שנסע בנתיב הנסיעה השמאלי של הנתיב הנגדי (להלן: "רכב צד ג'"), נעצר ונתן לו זכות קדימה. זאת ועוד, טוען התובע, כי לאחר שהחל בפנייה, עצר לפני מעבר חצייה על מנת ליתן זכות קדימה להולכי רגל, ורכב הנתבע אשר נסע בנתיב הימני של הנתיב הנגדי, פגע בו (עמוד 2 לפרוטוקול בשורות 14/21). 2. התובע עותר לחיוב הנתבע בסך של 12,585 בגין עלות תיקון הרכב; הסך של 1,770 בגין ירידת ערך לרכב; הסך של 1,160 בגין שכ"ט שמאי והסך של 500 בגין טרחה ועוגמת נפש ובסה"כ הסך של 16,015 . 3. מאידך, טוען הנתבע, כי התובע הוא שאחראי לקרות התאונה, שעה שחצה את הנתיב הנגדי בו נסע מבלי ליתן זכות קדימה. הנתבע מכחיש הטענה לפיה רכב אחר נתן זכות קדימה לרכב התובע (עמוד 4 בשורות 13/14). 4. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, לרבות בתמונות מקום התאונה, הגעתי לכלל מסקנה, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע. ואנמק. 5. ראשית, התובע חצה נתיב נסיעה נגדי וזאת מבלי לוודא כי שני נתיבי הנסיעה הנגדיים פנויים למעבר, זאת בניגוד להוראת תקנה 41 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), לפיה "נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש" . פסק דין | 18/09/2012 | תביעות קטנות – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 בפ"מ (פתח-תקוה) 6833-08-13- נעים נצאצרה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: לאה שלזינגר שמאי like dislike copy enlarge 1. בפני בקשה לפי סעיף 57 א לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש לגבי רכב בבעלות המבקשת למשך 30 יום, אשר הוטל על בעלה של המבקשת ביום 09.06.13 יצוין כי הרכב אוחסן במגרש בהתאם להחלטת הקצין רק לפני כשבוע. 2. על פי הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (דו"ח) בתאריך 08.06.13 שעה 16:40 בערך, נתפס מר נצאצרה נעים בחנייה של חוף ראשון לציון בעת שנהג בשכרות וללא רישיון נהיגה כבלתי מורשה ברכב המבקשת שמספרו 4539017 (להלן: "הנהג"). בבדיקת נשיפון שנערכה לנהג נמצאה אינדיקציה כי הנהג מצוי תחת השפעת אלכוהול. לנהג נערכה בדיקת מאפיינים בה נמצא, כי במבחן הליכה על הקו הלך יציב אולם לא הצמיד עקב לאגודל, עמידתו הייתה יציבה, במבחן הבאת אצבע לאף נגע מעל הנקודה באף. מפיו נדף ריח אלכוהול חזק ועפ"י ההתרשמות הכללית של השוטר הנהג היה מצוי תחת השפעת אלכוהול כבדה. יתר על כן, בתחקורו במקום בו נתפס הודה, כי שתה 6 כוסות וודקה כשעתיים קודם לכן. הנהג נבדק במכשיר ינשוף ונמצא, כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף בגופו של הנהג הינו 510 מק"ג. 3. לטענת המבקשת הרכב לגביו ניתן צו איסור שימוש הינו רכב המשמש אותה לצורכי הגעה לטיפולים רפואיים להם היא ובתה התינוקת נזקקות וזאת מאחר וילדה יום לאחר מועד ביצוע העבירה ע"י בעלה. לכן, מבקשת להתחשב במצבה ולהשיב לרשותה את רכבה. 4. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה מטעמים שמדובר בעבירות חמורות של נהיגה בשכרות גבוהה של 510 מק"ג ונהיגה ברכב כבלתי מורשה וזאת בפעם השנייה, היינו עברו התעבורתי מכביד. עוד ציין ב"כ המשיבה, כי המבקשת לא פעלה בהתאם להוראת קצין המשטרה והפקידה הרכב רק כחודשיים לאחר המועד בו הייתה אמורה להפקידו, דבר המעיד על מידת אי ציותה להוראות החוק. החלטה | 27/08/2013 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 4 בפ"ת (ירושלים) 194-05-21- מדינת ישראל נגד מופיד סורי שמות השופטים: שרית זוכוביצקי אורי like dislike copy enlarge 6 בקביעה זו מעביר המחוקק מסר ברור וחד משמעי כי במסגרת המאבק בתאונות הדרכים אין מנוס מאמצעים קיצוניים. על אף שברור כי חזקת החפות חלה לגבי כל אדם קובע כאן המחוקק במפורש חריג בדמות חזקה שניתנת לסתירה רק במקרים יוצאי דופן. אין ספק כי מדובר בשינוי, אך אין זה שונה בהרבה מהמקובל. בפקודת התעבורה ישנם פעמים רבות שרישיונו של נהג נפסל קודם למשפט על ידי קצין משטרה, רשות הרישוי, ו/או בית המשפט. אלא שמדובר כאן בפגיעה מידתית שזכותו של המחוקק לקובעה. המצב הקודם היה שעקרונית יכל נאשם לנ ג ד שייגזר דינו. אלא שדומה שדעת הציבור רחוקה הייתה מלהיות נוחה ממצב שכזה. קרי, מצב שבו נהג שהרג את הנפש בתאונה קטלנית ואף הוגש נגדו כתב אישום, ממשיך לנהוג במשך שנים עד תום המשפט כאילו לא קרה דבר. עצם העובדה שתופעה כזו תיתכן, התפרשה בעיני הציבור כהוכחה לבעייתיות במערכת המשפט והדברים ברורים. אשר לכן, לדעתנו התיקון היה מבורך ורצוי. " 18. עצם הגשת כתב אישום המייחס לנאשם עבירה של גרימת תאונת דרכים בה נ ג דם מקימה את חזקת מסוכנות. יש להדרש לקיומן של ראיות לכאורה רק לצורך בחינת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ועל הנאשם רובץ הנטל להפריך חזקה זו . האם עלה בידי המבקש להפריך את חזקת המסוכנות 19. על פי עובדות כתב האישום נהג המבקש נהג ברשלנות ובקלות ראש, בכך שלא נתן זכות קדימה להולכת הרגל במעבר החציה ובכך גרם למותה. 7 20. מידת רשלנותו של המשיב הנובעת מעובדות כתב האישום גבוהה. חובת הזהירות המוטלת על נהג לפני מעבר חציה הינה מוגברת והיא אף גבוה יותר כאשר מדובר בנהג רכב מקצועי. 21. כל נהג חייב לצפות, כי הולך רגל במעבר חצייה או בסמוך לו, במיוחד כשמדובר בהולך רגל בעל מאפיינים מיוחדים כגון בעל מוגבלות או ילד או אדם קשיש לא יהא ער לרכב המתקרב ואולי אף ייטול על עצמו סיכון של חצייה, בהניחו, כי בעל הרכב יכבד את זכות הקדימה שלו (רע"פ 7820/99, ז'אן נגד מדינת ישראל). החלטה | 21/06/2021 | בית המשפט לתעבורה – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 9 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה

פסיקה רלוונטית

ע"פ 5626/14- מרק לנקין נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ס גובראן,נ סולברג,א שהם like dislike copy enlarge לאחר עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ובנימוקי הערעור ולאחר שמיעת הצדדים לפנינו, אנו סבורים, כי המקרה הנוכחי אינו נמנה על אותם מקרים המצדיקים התערבות, כפי שיובהר להלן. 5 8. בית משפט זה עמד בעבר על הצורך להחמיר בעונשם של אלו המסכנים את שלום הציבור במסגרת נהיגה פראית ומסוכנת (ע"פ 1925/14 עלוש נ' מדינת ישראל ( 8.2.2015 ); ע"פ 1641/13 סביח נ' מדינת ישראל ( 31.12.2014 )). המציאות היומיומית בכבישים אינה בטוחה מטבעה, ועל כן יש להחמיר עם אלו המעלים את רמת הסיכון בה באופן משמעותי. דברים אלו נכונים אף ביתר שאת בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, תוך התעלמות מהוראות השוטרים לעצור, לגביהן נקבע כי נדרשת ענישה משמעותית ומרתיעה (ראו: דנ"פ 404/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 10 לפסק דינו של השופט ס' גובראן ( 15.4.2015 ); וכן ראו: ע"פ 8754/13 סעדה נ' מדינת ישראל ( 15.1.2015 ); ע"פ 4538/08 מדינת ישראל נ' פלוני ( 13.8.2008 )). בענייננו, מעשיו של המערער מצביעים על התנהגות עבריינית נמשכת במהלך האירוע ועל העדר מורא מהחוק ומהאנשים האמונים על אכיפתו. עברו התעבורתי של המערער מכביד למדי וכולל עשרות הרשעות במגוון עבירות, לרבות נהיגה בקלות ראש ונהיגה בזמן פסילה. מעבר לזלזול השיטתי שהפגין המערער כלפי רשויות החוק, מעשיו מלמדים גם על זילות ואדישות כלפי חיי אדם. דומה כי עונשי השלילה והקנסות שהושתו על המערער בשל עבירות תנועה קודמות לא הרתיעו אותו ולא השיבוהו לדרך הישר. התנהגותו העבריינית והמסוכנת בשעה שהוא לוקח את ההגה לידיים הלכה והקצינה לאורך השנים, והגיעה לשיאה באירוע של סיכון חיי אדם, מושא ערעור זה. על כן אנו סבורים, כי צדק בית המשפט המחוזי משהחליט להטיל עונש מאסר משמעותי וכבד על המערער הן משיקולי הרתעה אישית והן משיקולי הגנה על שלום הציבור. פסק דין | 01/08/2015 | בית המשפט העליון מאזכרים – 128 | עמודים – 7 רע"פ 2720/22- פלונית נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י אלרון like dislike copy enlarge הלכה ידועה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד, המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או כאשר נגרם לו אי צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 2155/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 ( 11.4.2022 ); רע"פ 1007/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 ( 23.3.2022 )). בפרט, בקשת רשות ערעור הנסובה על חומרת העונש לא תתקבל, אלא במקרים בהם ישנה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות דומות (רע"פ 1899/22 אלקרעאן נ' מדינת ישראל, פסקה 8 ( 28.3.2022 )). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה ודי בכך כדי לדחותה. 5 8. למעלה מן הצורך אף לו הייתי נכון לאמץ את טענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי הציע, שלא לפרוטוקול, את ההצעה העונשית, הרי שנפסק זה מכבר כי הצעה שהציע בית המשפט לצדדים במהלך ההליך אינה כובלת את שיקול דעתו בהכרעתו הסופית (רע"פ 500/07 נסאר נ' מדינת ישראל ( 5.9.2007 ); רע"פ 7978/05 מור נ' מדינת ישראל ( 28.8.2005 ); רע"פ 5670/11 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה ג ( 14.9.2011 )). 9. קשה היא עבירת ההפקרה המשקפת חובה מוסרית בסיסית המוטלת על נוהג רכב המעורב בתאונה, להושיט יד לאדם אשר נפגע בעקבותיה. חומרתה היתרה של עבירת ההפקרה יסודה בעזיבתו הפזיזה של הנהג את זירת התאונה בעוד הנפגע נעזב לאנחות בשולי הדרך (רע"פ 3626/01 ויצמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 187, פסקה 13 (2002); ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל, פ"ד סד(2) 666, פסקה 20 (2011)). עבירת ההפקרה, והעונש המשמעותי בצידה, נחקקה נוכח חומרת מעשה ההפקרה; כדי להתמודד עם שכיחותה הגוברת (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 3), התשכ"ד-1964, ה"ח 290, 295); וכדי למנוע מנהג הרכב הפוגע להתחמק מאחריותו לתאונה (ע"פ 1977/05 גולה נ' מדינת ישראל, פסקה 19 ( 2.11.2006 )). החלטה | 02/05/2022 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 6 עפת (נצרת) 15665-07-14- מרדכי לב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: אברהם אברהם like dislike copy enlarge דינו של בית המשפט לתעבורה בנצרת (כב' השופטת מ' חליחל-דיאב) בת"ד 3450-06-12 פסק דין 1. כתב אישום הוגש נגד המערער בבית המשפט לתעבורה ובו תואר, כי ביום 14.01.2011 בשעת אחר צהרים נהג המערער במכוניתו בכביש צומתישיהמוביל, לא שמר מרחק מספיק מן המכונית שלפניו, והתנגש בה. מעוצמת המכה נהדפה המכונית הנפגעת קדימה, ופגעה במכונית שלפניה. מלבד הנזק לרכוש נפגעו כתוצאה מן התאונה שלושה מנוסעי המכונית בה נהג המערער, כמו גם שלושה מן הנוסעים במכונית שנסעה לפני זו של המערער. למערער יוחסו עבירות של נהיגה בקלות ראש, אישמירת מרחק, התנהגות הגורמת נזק, וגרימת חבלות של ממש. 2. עם תחילת משפטו הודה המערער בעבירות שיוחסו לו, והורשע. בגזר דינה קבעה השופטת את מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל בין מספר חדשים לבין שש שנים, וקנס בין 1,000 ל-5,000 . 3. המערער לא השלים עם גזר הדין, ומכאן ערעורו, משלטעמו החמירה עמו כב' השופטת קמא יתר על המידה. המשיבה מבקשת, בתורה, להותיר את העונש שהושת על כנו. 4. על מנת לסבר את אוזננו באשר למידת החומרה בנהיגתו של המערער ראוי לנו כי נתאר בפירוט מה את שארע, מעבר לתיאור התמציתי שלמעלה. ובכן המערער נהג, כאמור, במכוניתו בכביש שבין צומתישי לצומת המוביל. המדובר הוא בכביש רחב בן שני נתיבים לכל כיוון. המערער נסע במהירות שבין 80 ל-90 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת במקום היא 100 קמ"ש. בשלב כלשהו הוא התקרב ל"פקק", ולא היה סיפק בידו לבלום את מכוניתו. הוא התנגש במכונית שלפניו, שהתנגשה במכונית שלפניה. 2 5. ועוד חשוב לראות, מבחינת חומרתה של תוצאת התאונה, כי נוסעי המכונית שלפני זו של המערער נפגעו פגיעות קשות. פסק דין | 06/10/2014 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 11 | עמודים – 4 פלא (פתח תקווה) 1056-02-15- מדינת ישראל נגד רמי טל שמות השופטים: רות וקסמן like dislike copy enlarge חומרת העבירות, הערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם נהיגה בזמן פסילה עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה מבין העבירות החמורות ביותר שבפקודת התעבורה. נהיגה בפסילה מבטאת זלזול עמוק ובסיסי בשלטון החוק, בהוראות בתי המשפט ובצוויו, ופוגעת במנהל תקין ובסדר הציבורי. בית המשפט העליון התייחס לא פעם לחומרה המיוחדת אותה יש לייחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ולענישה המחמירה המתחייבת בעטיה. כך, למשל, באו הדברים לידי ביטוי ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל: "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט". יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם תתרחש בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל). "מי שנוהג בזמן פסילה ראוי לעונש חמור שבין מרכיביו פסילה לאורך זמן ומאסר לתקופה הולמת" (רע"פ 1812/94 פרץ נ' מדינת ישראל). נהיגה בשכרות מכוח סירוב נהיגה בשכרות מבטאת כניסה למצב של "פזיזות" וטומנת בחובה סיכון ממשי ומידי לנאשם עצמו ולציבור הרחב של המשתמשים בדרך. הערך המוגן בראש ובראשונה הוא ערך שמירת חיי אדם. מדובר באחת העבירות החמורות ביותר שבפקודת התעבורה, אשר המחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש פסילת מינימום בת שנתיים (סעיף 39א לפקודת התעבורה). 6 הנהיגה ברכב דורשת ביצוע מכלול פעולות הדורשות תשומת לב, ריכוז, מיומנות ויכולת תגובה מיידית. גזר דין | 16/01/2017 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 20 | עמודים – 11 ת"פ (חיפה) 48228-03-21- מדינת ישראל נגד יעקב פקדו שמות השופטים: גיל קרזבום like dislike copy enlarge מתוקן בעבירות של המתה בקלות דעת – עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, הפקרה אחרי פגיעה – עבירה לפי סעיף 64א(ג) -לפקודת התעבורה, נהיגה בשכרות (מכוח סירוב) – עבירה לפי סעיף 62(3) סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה ותקנה 169ג תקנה 169ו(א) לתקנות התעבורה, ועבירה של נהיגה במהירות בלתי סבירה – עבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה וסעיף 38(ג) לפקודת התעבורה. 2. הסדר הטעון מתייחס אך ורק לתיקון כתב האישום ואינו כולל הסכמות לעניין העונש שיוטל על הנאשם. עוד סוכם שהנאשם יישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו מבלי שהמלצותיו תחייבנה את מי מהצדדים. עובדות כתב האישום המתוקן ביום שבת בתאריך 6/3/2021 סמוך לשעה 08:40 נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג אופל (להלן: "הרכב") בשדרות ירושלים בקרית ים בעלייה לגשר הרכבת מכיוון כללי מערב למזרח. הכביש במקום הנו דרך עירונית, מהירות מרבית מותרת 70 קמ"ש, עם עקומה קלה מאוד ימינה, מימין מדרכה ומשמאל תחנת מטרונית שנתיבה משתלב עם נתיב נסיעת הנאשם. שדה הראייה פתוח בכיוון נסיעת הנאשם למרחק של מעל 100 מטרים. הנאשם נהג ברכב במהירות שלא פחותה מ-108 קמ"ש, כשהוא שיכור. באותה עת, לפני הנאשם ובכיוון נסיעתו, רכב על אופניו החשמליים מר אדוארד קיפרווסר ז"ל, יליד 1976 (להלן: "המנוח"). המנוח הגיע לכביש מנתיב המטרונית והשתלב בנתיב השמאלי בכיוון נסיעת הנאשם, כשהוא רוכב במרחק של 2.8 מטר מאי התנועה השמאלי. הנאשם שלא הבחין במנוח שרכב לפניו, פגע עם פינת חזית שמאל של הרכב בגלגל האחורי של האופניים. המנוח הועף אל מכסה המנוע של הרכב, אל השמשה הקדמית והוטח לכביש (להלן: "התאונה"). גזר דין | 30/01/2023 | מחוזי – חיפה מאזכרים – 0 | עמודים – 14 בפ"מ (עכו) 7794-07-24- בנימין ויצמן נגד ' מדינת ישראל שמות השופטים: אסתר טפטה גרדי like dislike copy enlarge מסוכנות המבקש בנהיגה נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי. 6. אין עוררין שעבירה של נהיגה במהירות מופרזת מצויה ברף החמור של עבירות התעבורה. נהיגה במהירות גבוהה מקטינה את יכולת התגובה והתמרון של הנהג במצבים המחייבים אותו להגיב או לתמרן עם רכבו על מנת למנוע סיכון חייהם של המשתמשים בדרך. המבקש נהג לכאורה במהירות של 180 קמ"ש שהיא פי שתיים מהמהירות המרבית המותרת, כשברכב עמו נוסעת נוספת. נהיגה במהירות מעין זו הוגדרה בפסיקה כמהירות "קצה". ראו דברי כב' השופט נ' סולברג ברע"פ 5250/12 מחמד אבו גוידר נ' מדינת ישראל ( 14.1.13 ): "נהיגתו במהירות של 195 קמ"ש (מהירות "קצה" בגימטריא) מלמדת על טרוף הדעת". כן אפנה לדברי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"פ 4357/07 לאון נ' מדינת ישראל (כב' השופט, כתוארו אז, נ' הנדל) שקבע ביחס לעבירת מהירות של 160 קמ"ש בלבד, כדלקמן: "ראוי לסווג נהיגה במהירות של 160 קמ"ש, דהיינו 70 קמ"ש מעל המותר, כ'טיסה'. הנהג במצב זה מאבד את יכולתו לשלוט ברכב. לדוגמא, אם נאלץ הנהג לעצור, הזמן והמרחק שיעברו עד שיצליח לעצור בפועל הינם כמעט כפולים מהזמן והמרחק הדרושים לו לעצירה לו נהג במהירות המותרת. בטחונו של נהג שיכול הוא לשלוט ברכב גם במהירות גבוהה עקב טיב הרכב-אינו אלא אשליה העלולה להתנפץ במהלך הנסיעה תוך פגיעה בזולת ואף בו". 7. לעניין עברו התעבורתי-המבקש נוהג משנת 1996 ולחובתו 6 הרשעות. אי מתן זכות קדימה להולך רגל העומד על המדרכה משנת 2019, אי ציות לתמרור משנת 2019, ועבירות נוספות שהתיישנו. אכן עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד ואינו כולל עבירה דומה. עם זאת, למהירות שמיוחסת למבקש, 180 קמ"ש, שהיא 90 קמ"ש מעל המהירות המותרת במקום, אין מגיעים בהיסח הדעת. החלטה | 24/07/2024 | בית המשפט לתעבורה – עכו מאזכרים – 0 | עמודים – 4 ת"ד (ירושלים) 1464-03-20- מדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל תביעות תעבורה ירושלים נגד סבטלנה אורנה בגירוב שמות השופטים: שרית זוכוביצקי אורי like dislike copy enlarge יתרה מכך, במספר פסקי-דין נקבעה חובת זהירות מוגברת כלפי ילדים, אף אם אלה לא הראו נכונות לעבור את הכביש (ראו ע"פ 584/76 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(2) 617; ע"פ 450/74 ג'לי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1) 214). " 7 31. לאחרונה תוקנה תקנה 67 לתקנות התעבורה ובהתאם לה חלה חובת מתן זכות קדימה גם לאדם שניכר כי בכוונתו לחצות את הכביש והיא משקפת את החומרה היתירה והדגש שנתן המחוקק לחובת הזהירות המוטלת על הנהג בנהיגה בסמוך למעבר חציה. 32. בקביעת מתחם הענישה ההולם יש לבחון שני היבטים. ההיבט הראשון הוא מידת הרשלנות שיש לייחס לנאשם. בקביעת הרשלנות יש לבחון האם מדובר ברשלנות רגעית או רשלנות נמשכת, האם התלוו לרשלנות עבירות תעבורה נוספות והאם ישנו אשם תורם של צד ג'. ההיבט השני הוא המסוכנות הנלמדת ממידת הפגיעה באינטרס הציבורי ושמירה על שלום הציבור הנגזרת מחומרת הפגיעה שנגרמה לנפגע בתאונה . רמת הרשלנות 33. על פי עובדות כתב האישום בו הודתה הנאשמת היא נהגה ברכבה, במהירות לא גבוהה בדרך עירונית בקרבת כיכר שלפניו הוצבו תמרורי 306, המסמנים קרבה למעבר חציה, כאשר הראות הייתה טובה. היא נהגה בקלות ראש בכך שלא האטה בהתקרבה למעבר חציה, לא הבחינה מבעוד מועד בהולכת הרגל אשר כבר החלה לחצות במעבר החציה ופגעה בה. 34. לא ניתן להפריז בחובת הזהירות המוטלת על נהג בהתקרבו למעבר חצייה, החובה לתת זכות קדימה להולך הרגל המצוי בו ולאפשר לו להשלים את חצייתו בבטחה. לצורך כך על הנהג להאט את רכבו, אפילו עד כדי עצירה. לעניין זה יפים דברי כבוד השופט חשין ב-בש"פ 7578/00 שוויקי תחסין נגד מדינת ישראל: ". גזר דין | 29/05/2022 | בית המשפט לתעבורה – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 13 עפת (ירושלים) 5259-09-17- אימן גבר נגד מדינת ישראל שמות השופטים: חגית מאק קלמנוביץ like dislike copy enlarge פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) פסק דין העובדות וגדר המחלוקת 1. זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה – כב' השופט נאיל מהנא בתיק ת"ד 6603-12-14, הכרעת דין מיום 15.2.17 וגזר דין מיום 10.7.17 . המערער הורשע בעבירות של סטייה מנתיב הנסיעה, עבירה לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1964 (להלן: תקנות התעבורה) בצירוף סעיף 80 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה בצירוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; התנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; מהירות בלתי סבירה בתנאי הדרך, עבירה לפי סעיף 51 לתקנות התעבורה; חוסר שליטה ברכב, עבירה לפי סעיף 26(4) לתקנות התעבורה; גרימת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. בגין אלו נדון המערער לעונש של שישה חודשי מאסר, מהם שלושה במאסר בפועל ממש ושלושה בעבודות שירות, פסילה בפועל למשך שנתיים, פיצוי למתלונן בסך 30,000 או 90 ימי מאסר תמורתם, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי. זאת לאחר שנקבע מתחם ענישה שבין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לבין שנת מאסר, בצד פסילה משמעותית וממושכת. 2 2. מדובר בתאונת דרכים (להלן: התאונה) שהתרחשה ברחוב השלום באבו גוש, כאשר המערער נהג ברכבו מכיוון עין חמד לכיוון קריית יערים. בתאונה נפגע הולך רגל, מר א ג (להלן: הנפגע). פציעתו היתה קשה וגרמה לקטיעת רגלו ולפגיעות נוספות שלא יפורטו מחמת צנעת הפרט. בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב: רכב פרטי מסוג פולקסואגן בו נהג המערער, רכבו של הנפגע מסוג סיטרואן ברלינגו (להלן: הסיטרואן) אשר עובר לתאונה חנה במפרץ חניה בצד ימין של הכביש, והנפגע נמצא מחוץ לו, וכן אוטובוס שהגיע בנתיב הנגדי בכיוון הפוך לכיוון נסיעתו של המערער, בסמוך לפני או אחרי התאונה, כפי שיפורט להלן. פסק דין | 11/08/2018 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 7 | עמודים – 7 ת"ד (תל אביב) 3234-07-13- מדינת ישראל נגד ראובן עגמי שמות השופטים: רועי פרי like dislike copy enlarge מתחם העונש ההולם בעבירה של נהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה של ממש לאדם, בנסיבות של חציית כביש במעבר חצייה או בסמוך לו, נע בין פסילת רישיון של מספר חודשים, מעבר לפסילת המינימום, לצד רכיבי ענישה נוספים כגון מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס ועד לפסילת רישיון לשנים, לצד של"צ או מאסר בפועל, למספר חודשים, שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד למאסר בפועל של 9 חודשים לצד ענישה נלווית. (רע"פ 7257/12 גדעון סנדרוביץ נ' מדינת ישראל, מיום 18.10.12 , רע"פ 3764/05 ורד בן זויה נ' מדינת ישראל, מיום 21.4.05 , רע"פ 905/13 יצחק חייק נ' מדינת ישראל, מיום 11.2.13 , רע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל, מיום 24.6.12 , רע"פ 6117/11 ג'סאן חלבי נ' מדינת ישראל, מיום 14.12.11 , עפ"ת (ת"א) 33756-02-13 טאהא נ' מדינת ישראל, מיום 7.3.13 , עפ"ת (ת"א) 50160-02-14 יאיר יקיר אדרי נ' מדינת ישראל, מיום 6.3.14 , עפ"ת (ת"א) 62536-01-13 משה סבן נ' מדינת ישראל, מיום 21.2.13 ). היות שבעבירות תעבורה, לרוב, הערך המוגן שבבסיסן מתרכז בשמירה על בטחונם ושלומם של משתמשי הדרך, אזי מנעדו של המתחם תלוי בעיקרו בנסיבות התאונה, מידת אשמו של הנהג, דהיינו מידת רשלנותו, ובתוך כך ניתן לשקול גם אם קיימת תרומת רשלנות מצדו של המעורב (סעיף 40ט(א)(2) ביחד עם סעיף 40יב לחוק העונשין), אופי החבלות שנגרמו והעבר התעבורתי – כנסיבה שאינה קשורה בביצוע העבירה. 15. בית המשפט העליון קבע כי יש להטיל עונשים חמורים ומרתיעים על אלה הפוגעים בבטיחות בדרכים ובנהיגה רשלנית גרמו לתאונות דרכים, תוך סיכון לחיי אדם. גזר דין | 10/11/2014 | בית המשפט לתעבורה – תל אביב

חקיקה רלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge קנס מוגדל-אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה 500 25 27(א) או (ד) בליקוי לא חמור 250 26 27(ב) 500 27 28(א) 100 28 28(ב) 1,000 מספר סידורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 50א3 39טו1(א) 1,000 50א4 39טו1(ב) 1,000 50ב 39טז(1) או (2) 1,000 50 ב1 39טז(3) 750 50ב2 39טז1 1,000 50ג 39יח2 1,000 51 40(א) תוך כדי הפרעה 250 52 40(א) תוך כדי סיכון 500 53 40(ב) 250 54 40(ג) 500 55 41 250 56 42 250 57 43 250 58 44 250 60 46 250 61 47(א) 250 62 47(ה)(2) 250 63 47(ה)(3) 500 64 47(ה)(4) עקיפה בצומת 500 65 47(ה)(4) אי השלמת עקיפה לפני צומת 250 66 47(ז) 500 67 47(ח) 750 68 48(א) 250 69 48(ב) 250 70 48(ג) 250 71 49 250 72 50(א) 250 73 52 250 74 53 250 75 54(א) בדרך עירונית עד 20 קמ"ש מעל המותר 250 76 54(א) בדרך עירונית מ–21 ועד 30 קמ"ש מעל המותר 750 מספר סי דורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 102 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 103 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 104 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הוע מדו יתר גלגלי הרכב 250 104א 72(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 105 72(א)(12) למעט באזור קנס מוגדל 250 106 72(א)(12) באזור קנס מוגדל 500 106א 72(א)(14) 250 107 72(א)(16) 1,000 108 72(ב) 250 109 72(ג) 250 109א 72א 500 110 73 100 111 74 250 112 75 100 113 76(ג) 500 114 79 250 תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 23. ציות לשוטר, לפקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ like dislike copy enlarge 23. (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge (14) ו–(16) ולמעט באזור קנס מוגדל 100 8א 72א(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 9 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 10 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 11 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב 250 12 72(א)(12) למעט באזור קנס מוגדל 250 13 72(א)(12) באזור קנס מוגדל 500 13א 72(א)(14) 250 14 72(א)(16) 1,000 15 72(ב) ו–(ג) 250 15א 72א 500 15ב 73 ברכב שרישיונו פקע 100 16 75 100 17 76(ג) 500 18 143(ב) 100 4. (א) עבירות על פי חוקי עזר של רשות מקומית, כהגדרתה בסעיף 77א(א) לפקודה, או של איגוד ערים, המפורטים בפרט משנה (ב), בדבר הסדרת התנועה של כלי רכב בתחומם לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, לפי סעיף 77ב לפקודה-כ"ה בסיון התשס"ב (5 ביוני 2002) תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge "רכב שיטור משולב"-רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב; "רכינוע"-רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ; (2) ההיגוי, העצירה והייצו ב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית; (3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד; (4) מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה; (5) משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג; (6) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג; (7) הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העו מד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן: (א) יציבות; (ב) נראות; (ג) מניעת החלקה; "רשות תימרור מרכזית"-המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אָצַל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה; "רשות תימרור מקומית"-מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית, לגבי התחום או המקומות שקבעה; "רשות תימרור מקומית לניהול תנועה"-מי שהמפקח הארצי על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לגבי התחום או המקומות שפורטו במינוי; "שביל"-דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך; "שול הדרך"-השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש; "שטח הפרדה"-כל תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), התשכ"ו-1966 סעיף: 1. חיקוקים לענין סעיף 239 like dislike copy enlarge 1. על עבירות לפי החיקוקים שלהלן יחול סעיף 239 לחוק: (1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (השכרת רכב פרטי), התשי"ט-1959; (2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הולכת סיור ברכב פרטי), התש"ך-1960; (3) חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1960; (4) חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; (5) חוק-עזר של עיריה או מועצה מקומית שהותקן לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות; (6) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו; (7) תקנות-שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956; (8) חוק גנים לאומיים ושמורות-טבע, התשכ"ג-1963 וחוקי-עזר ותקנות לפיו; (9) חוק הטיס, 1927, וצווים ותקנות לפיו; (10) דיני ההתגוננות האזרחית כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; (11) חוק חגורות בטיחות ברכב, התשל"ג-1973; (12) סעיפים 152, 170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225, עד 228, 267, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452, ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (13) סעיפים 20(א)(1) ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, צו שניתן לפי סעיף 21(ב) או 27 לחוק האמור וכן סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראה זו תחול רק לגבי עבירות שנכללו בכתב אישום לבית משפט שלום. (14) תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 49. ,( הוראת שעה לעניין סעיף 12 א(ב) לפקודת התעבורה like dislike copy enlarge 49. על אף האמור בסעיף 47, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, יקראו את פסקה (2) שבסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך: "(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982-, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין-עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין;" מס' תקנה פירוט נוסף להפרה דרגת קנס (7) 9א(ב) נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית 100 (8) 12(ב) 100 (9) 13(א) 100 (10) 15 500 (11) 21(ב)(1) 500 (12) 21(ב)(3) 500 (13) 21(ג) 500 (14) 22(א) אי–ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד 250 (15) 22 (א) אי–ציות לתמרורים 412, 413, 438 ו–817 100 (16) 22(א) אי–ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו–511 עד 513 באזור קנס מוגדל 500 (17) 22(א) אי–ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 (18) 22(א) אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 (19) 22(א) אי–ציות הולך רגל לרמזור 100 (20) 22(א) אי–ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה 250 (21) 22(א) אי–ציות לתמרור 815 250 (22) 22(א) אי–ציות לתמרור 40 תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 72. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה like dislike copy enlarge 72. (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (1) בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת-משנה זו לא יראו ככביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה; (2) על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרגה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה; (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפ קודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל; (2ב) בדרך שהוצב לפניה תמרור 401; (3) בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; (4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם; (5) (נמחקה); (6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטר לפניו; (7) בתחום שנים-עשר מטר לפני קו עצירה; (8) בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת ברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש; (9) בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק; (10) בצד רכב אחד העומד או חונה בצדה של הדרך; (11) על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה; (12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש ובאין סימון כאמור-בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטר או יותר; (13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת; פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 65. עצירת רכב לפני מסילת ברזל like dislike copy enlarge 65. (א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל ואינו עוצר רכבו לפני המסילה באחת הנסיבות המפורטות להלן, או שהוא ממשיך בנסיעתו לאחר שעצר, כל עוד קיימות הנסיבות האמורות, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות מחודש, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות. ואלה הנסיבות: (1) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת – בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת; (2) המחסום שלפני המסילה חוסם את הדרך או חלק ממנה או נע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה; (3) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge צוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון-כיוון; "הרופא המוסמך"-כמשמעותו בסעיף 55א לפקודה; "רחוב משולב"-דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב; "רכב איטי"-רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינ ה עולה על 40 קמ"ש על-ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה; "רכב אספנות"-אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות; "רכב ביטחון"-כל אחד מאל ה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה: (1) אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; (2) אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; (3) רכב של משטרת ישראל; (4) רכב של צבא ההגנה לישראל; (5) רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן-רכב שב"ס מבצעי): (א) למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו; (ב) לליווי של אסירים או עצירים; (6) רכב לכיבוי שריפות; (7) רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר; (8) רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך; "רכב בטיחותי"-כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994; "רכב המיועד לניסוי"-רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי; "רכב זעיר" (Quadricycle )-רכב אשר מסווג על פי

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם