על"ע 2531/01- שמעון חרמון נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו
open-document-icon
שמות השופטים: ד דורנר,א פרוקציה,א גרוניס
אחד המצבים העשויים להצמיח טענת הגנה מן הצדק בפי נאשם הוא שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום אף שלא חלפה תקופת ההתיישנות הסטטוטורית, מקום שניהול משפט לאחר זמן רב עלול, בנסיבות הענין, לפגוע פגיעה חמורה ביכולתו של אדם להתגונן או עלול לעמוד בסתירה עמוקה לחובת הצדק וההגינות המתחייבים מניהול הליך פלילי תקין. "החלטה להגיש כתב אישום חרף חלוף זמן רב מעת ביצוע העבירות הנטענות, עשויה להיחשב כמעשה של בחירה באמצעי לא ראוי, בהעדר יחס סביר בין התועלת לציבור בנקיטתו לבין הנזק לפרט". (דברי סגל וזמיר במאמרם, שם, עמ' 73). רעיון ההגנה מן הצדק, במהותו, ישים גם להליך המשמעת. אף שתכליתם של דיני המשמעת אינה חופפת במלואה את תכלית ההליכים הפליליים, הרי גם במוקד הליכי המשמעת עומד אדם הנותן דין על מעשיו. התנהגותו עומדת למבחן בראי כללי המשמעת המחייבים בארגון המקצועי שהוא משתייך אליו. אם יורשע, הוא צפוי לענישה משמעתית העלולה להיות הרת-משמעויות בחייו ובהמשך דרכו המקצועית. גם אדם העומד לדין משמעת זכאי להגנה מן הצדק, אם ובמידה שההליך הננקט נגדו עומד בסתירה בולטת לדרישות הצדק וההגינות, ואף בלא קשר הכרחי לשאלת עצם אחריותו להפרת כללי המשמעת. גם בתחום זה, כבמישור הפלילי, ההיזקקות לטענה זו תוגבל למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ולא תיעשה כענין של יום ביומו. גם במסגרתה יידרש איזון ראוי בין עוצמת הפגיעה בנאשם עקב ההליך הלקוי לבין כובד משקלו של האינטרס הציבורי במיצוי הדין המשמעתי עמו. (להתייחסות בית המשפט להחלת הגנה מן הצדק בהליכי משמעת, אף בלא להכריע בסוגיה זו, ראו בג"צ 503/98 בן חיים נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין; עש"מ 7113/02 מדינת ישראל נ' שחר לוי, פד"י נז(3) 817, 847). הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
פסק דין |
15/03/2004 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 146 |
עמודים – 28
ע"פ 1053/13- ח.ה. נגד מדינת ישראל ואח
open-document-icon
שמות השופטים: ס גובראן,ע פוגלמן,א שהם
אשר לגזר הדין, נטען כי בהינתן עברו הנקי של המערער; פרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה; היותו קטין במועד ביצועה, מחדלי החקירה המשמעותיים; השיהוי בהגשת כתב האישום; אי-עריכת שימוע לפני הגשתו; וקצב ניהול המשפט היה מקום להימנע מהרשעה, ולמצער כי יש להפחית את היקף השירות לתועלת הציבור שהושת עליו. 8. המשיבה תומכת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מנימוקיו. נטען כי עסקינן בערעור שנסב על קביעות עובדתיות שאין יסוד להתערב בהן. בית המשפט העדיף את גרסת המתלונן ושלל את גרסת המערער, לאחר ששמע את העדים והתרשם מהם. נטען כי בית המשפט נתן משקל למחדלי החקירה כמו גם לנסיבותיו האישיות של המערער ולהמלצת שירות המבחן, וגזר עליו עונש שהוא על הצד הנמוך ואין מקום להתערב בו. דיון והכרעה 9. ראשית נידרש לטענת המערער בדבר הפרת זכותו לשימוע לפני שהתקבלה החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום, כנדרש בסעיף 60א(ד) לחוק סדר דין הפלילי , התשמ"ד-1984. השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין. זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
פסק דין |
22/06/2013 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 142 |
עמודים – 9
ע"פ 6922-08- פלוני נגד מדינת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: א א לוי,מ נאור,ע ארבל
שכן, לטעמי, בית המשפט המחוזי פרש בגזר דינו את מכלול הראיות לעונש והשיקולים השונים, לקולא ולחומרא, הצריכים לעניין, ושיקללם באופן סביר וראוי. זכותו של כל חשוד ונאשם היא כי ההליכים נגדו יתנהלו במהירות. כך בשלב שלפני הגשת כתב האישום, כך בשלב של ניהול המשפט. זכות זו הינה נגזרת של הזכות למשפט הוגן, וכפועל יוצא מכך גם הזכות למניעת עינוי דין. לזכות שלא להיות נתון לעינוי דין יש מספר היבטים רלבנטיים. זה הישיר והמובהק עניינו בנאשם ובהכרה בהכבדה הטבועה במצב בו מצוי אדם בסטאטוס של חשוד או של נאשם, עת עננה מרחפת מעל ראשו. האפשרות כי ינוהל הליך נגד אדם, שנים לאחר שנפתחה החקירה נגדו, מונעת ממנו את האפשרות לקבל החלטות משמעותיות בחייו, יש בה פגיעה בשמו הטוב וכן עלולות להיות לה תוצאות שליליות במישור החברתי והכלכלי. ואכן, המערער דכאן היטיב לתאר כיצד נמנע מלהתקדם בחייו כיתר בני גילו ולהקים משפחה. היבט רלוונטי שניתן להביא בחשבון ביחס לאינטרס שבמניעת עינוי דין הינו זכותו של קרבן העבירה להניח את העבר מאחוריו, להשלים תהליך טיפולי מקום שהדבר נדרש ולהמשיך בחייו. כל אלה אינם אפשריים כל אימת שלא התקבלה החלטה האם להגיש כתב אישום אם לאו. הגשת כתב האישום ללא עיכובים שאין להם הצדקה חשובה אם כן גם בכדי לאפשר לפצעי הנפש שנגרמו במעשה העבירה להעלות ארוכה. לא למותר לציין כי האינטרס הציבורי אף הוא תומך בניהול ההליכים קרוב ככל הניתן למועד ביצוע העבירה, הן משום האינטרס הציבורי בבירור האמת ומיצוי הדין עם מי שהורשע בדינו, הן משום היתרון שבמצב בו זיכרונם של העדים טרי יחסית. על כל אלה אין מחלוקת. אין גם מחלוקת להבנתי, על כך שהשיהוי אצל רשויות התביעה במקרה זה אין לו הסבר של ממש למעט העומס המוטל על כתפי התביעה. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
פסק דין |
31/01/2010 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 180 |
עמודים – 33
ת"פ (באר-שבע) 19755-07-12- מדינת ישראל נגד יניב קנרש ואח
open-document-icon
שמות השופטים: נחמה נצר
(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. (ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה. (ט)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)". (ההדגשות אינן במקור – נ. נ) כאמור, חובת היידוע מסויגת בסיפא של סעיף 60א (א) – בכפוף להחלטת פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה שיש "מניעה" לעשות כן. כמו כן, לחובת היידוע ולזכות לשימוע שני סייגים – האחד, אשר אינו חל בענייננו, כאשר כתב האישום מוגש בתקופת מעצרו של נאשם (סעיף משנה (ז) לחוק); השני – רשאי פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, להגיש כתב אישום אף בטרם חלפו שלושים ימים מיום קבלת ההודעה על העברת חומר חקירה בעבירת פשע ואף, בטרם פנה החשוד בבקשה לקיום שימוע בעניינו . (בהתאם לסעיף 60 א (ה)). שיקול הדעת שהעניק המחוקק לראשי התביעה להחליט בדבר אי יידוע בשל "מניעה", הינו שיקול דעת רחב אשר במסגרתו יכולים להימצא גם שיקולים טכניים כגון, צורך בהכנה מהירה של כתב האישום כנגד חשודים, גם אם אינם נמצאים במעצר (ראה תפ"ח 1049/07 כהן חיים נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי 2007 (38) 1435) . באשר לנימוק בדבר הענקת זכות שימוע לחשוד בפלילים, נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק (חוק סדר הדין הפלילי, (תיקון מס' 26) (זכות השימוע) התשנ"ט -1999, הצעות חוק תשנ"ט, 376) כך: "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
החלטה |
26/01/2013 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 17 |
עמודים – 12
ב"ש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי
open-document-icon
שמות השופטים: נירה דסקין
טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. 13. נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. 17. יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
החלטה |
09/03/2008 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
ת"פ (קריות) 15352-06-14- מדינת ישראל נגד שון אברהם מונסון
open-document-icon
שמות השופטים: יוסי טורס
זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו". 9. בצד היתרונות הפרגמטיים כאמור שבעריכת השימוע, הצורך בקיומו של שימוע טרם הגשת אישום בא למנוע את הפגיעה בנאשם הנובעת מעצם הגשת האישום שכן "החלטה בדבר הגשת כתב אישום היא שלב מוקדם לדיון העיקרי המתקיים בערכאה השיפוטית, שבה יוכל הנאשם להשמיע את טענותיו" (עניין הייכל הנ"ל). מכאן שאף אם יוגש כתב אישום בלתי מוצדק, עדיין יוכל הנאשם להתמודד עמו ולהביא לביטולו או לזיכוי בשל אופיו של הליך המשפטי, אשר ההצדקה להגשת האישום מתבררת במסגרתו של ההליך ועצם הגשת כתב אישום אינו בבחינת סוף פסוק. ואולם, כאמור, עצם הגשתו של כתב אישום מהווה פגיעה קשה לאדם ומכאן החשיבות להעניק את הזכות לשכנע את המאשימה להימנע כלל מהגשת אישום. ראה: 5 "העמדתו של אדם לדין פלילי כורכת עימה פגיעה בזכויותיו החוקתיות. הפיכתו של אדם לנאשם בפלילים משנה את חייו. יש לה השלכות כבדות משקל והשלכות רבות על כל תחומי חייו. "'המעמד' של נאשם קשה הוא לאדם. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
החלטה |
23/12/2014 |
שלום – קריות
מאזכרים – 8 |
עמודים – 7
ת"פ (קריות) 27357-05-17- מדינת ישראל נגד פלונית
open-document-icon
שמות השופטים: יוסי טורס
השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו". 13. בצד היתרונות הפרגמטיים כאמור שבעריכת השימוע, הצורך בקיומו של שימוע טרם הגשת אישום בא למנוע את הפגיעה בחשוד הנובעת מעצם הגשת האישום שכן "החלטה בדבר הגשת כתב אישום היא שלב מוקדם לדיון העיקרי המתקיים בערכאה השיפוטית, שבה יוכל הנאשם להשמיע את טענותיו" (עניין הייכל הנ"ל). אין חולק, שאף אם מוגש כתב אישום, לעולם יעמדו בפני הנאשם מלוא זכויותיו והוא יוכל להתמודד עם ההליך ובמקרים המתאימים הוא אף יזוכה. ואולם, כאמור, עצם הגשתו של כתב אישום מהווה פגיעה קשה לאדם ומכאן חשיבות הזכות לשכנע מבעוד מועד את המאשימה להימנע כלל מהגשת אישום. ראה: "העמדתו של אדם לדין פלילי כורכת עימה פגיעה בזכויותיו החוקתיות. הפיכתו של אדם לנאשם בפלילים משנה את חייו. יש לה השלכות כבדות משקל והשלכות רבות על כל תחומי חייו. "'המעמד' של נאשם קשה הוא לאדם. עם הגשת כתב-האישום משתנה עולמו. שיווי המשקל הנפשי והחברתי ממנו נהנה מתערער. הוא נתון לסיכונים חדשים. הוא נפגע חברתית. הוא נפגע כלכלית. ימיו ולילותיו אינם כתמול שלשום" בג"צ 7357/95 ברקי פטה המפריס (ישראל) נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 769, 785 (1996)). 6 14. מכך מתחייבת המסקנה כי החלטה להעמיד לדין אדם חייבת להתקבל תוך קיומו של הליך מנהלי נכון ושוויוני, במסגרתו הוענקו לחשוד מלוא זכויותיו. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
החלטה |
26/02/2018 |
שלום – קריות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 8
פל (תל אביב) 1597-06-23- מדינת ישראל נגד ' וילן איפראימוב 10
open-document-icon
שמות השופטים: עמית בר
" הישיבה ב"אפס מעשה" של רשויות החקירה, כאשר הנאשם הוא אסיר במשמורת שב"ס וכל שיש לעשות על מנת לקדם את התיק, הוא להגיע אל הנאשם ולחקור אותו תוך כדי מאסרו, גורמת לתחושת חוסר נוחות ממשית. המתנה זו פוגעת בעקרונות של הגינות משפטית ובנאשם עצמו. בהנחיית היועמ"ש 4.1202, משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום הפרק הראשון מדבר על הצורך בזירוז הליכים פליליים. היועמ"ש מונה מספר סיבות לצורך זירוז ההליכים הפליליים. ניתן לקרוא את ההנחיה ולראות כיצד המאשימה לא פעלהעל פי הנחיות העומד בראשה. כך נכתב בהנחיה: "הצורך בזירוז הטיפול בהליכים פליליים בבסיס הוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-(להלן-"חוק סדר הדין הפלילי"), הקובעות תקופת התיישנות לגבי רוב רובן של העבירות, שלאחריה לא ניתן להעמיד לדין חשוד בביצוע עבירה, עומדים רציונלים שונים, משפטיים וחברתיים: זכותו של חשוד או נאשם לסיום מהיר של ההליך והקושי להביא ראיות בחלוף זמן, זאת לצד מחילה והתקהות שיקולי הגמול עם חלוף הזמן ומתן אפשרות לשיקום. שיקולים אלה, בצד שיקולים נוספים הנוגעים לתביעה, לחשוד או לנאשם ולנפגע העבירה-הם שעומדים גם בבסיס החשיבות בתוך תקופת ההתיישנות-בקיצור משך הזמן הנדרש לחקירה של חשודים בעבירה, להחלטה אשר להכנת כתב אישום על-ידי רשויות התביעה או לגניזת תיק החקירה, ולדיון בבית המשפט עד להכרעת הדין. הליכים פליליים מהירים, הממחישים היטב את הקשר בין העבירה לבין העונש, יש להם חשיבות רבה כגורם מחנך ומרתיע, כלפי נאשמים ואף כלפי הציבור. ניהול יעיל של פעולת מערכת האכיפה הוא בעל פוטנציאל לתרום לאמון הציבור במערכת, ובפרט יש בו כדי לעודד נפגעי עבירה להתלונן ולחשוף את סיפורם בפני הרשויות. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
גזר דין |
15/01/2025 |
בית המשפט לתעבורה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 10
ת"פ (ירושלים) 18846-06-20- מדינת ישראל נגד ניקול שוטי
open-document-icon
שמות השופטים: ארנון איתן
בע"פ 6922/08 פלוני נ' מדינת ישראל ( 1.02.10 )נקבע כי לאחר כינונו של סעיף 149(10) לחסד"פ, ההכרעה בשאלה האם להחיל הגנה מן הצדק, "הינה פרי איזונים בין ערכים ואינטרסים התומכים בניהול ההליך הפלילי (דוגמת מיצוי הדין עם עבריינים, הוצאת האמת לאור, הגשמת מטרות הענישה, שמירה על ביטחון הציבור והגנה על זכויות הקורבן), לבין ערכים ואינטרסים התומכים במסקנה כי אין לנהל הליך פלילי (דוגמת ההגנה על זכויות היסוד של הנאשם, אי-מתן לגיטימציה להתנהלות פסולה של הרשות והאפקט החינוכי הגלום בכך כלפי הרשות, שמירה על טוהר ההליך השיפוטי ושמירת אמון הציבור בבית-המשפט). בית המשפט נדרש לשקלל ערכים ואינטרסים אלה ולהעניק לכל אחד מהם את המשקל הראוי לו בנסיבות העניין". טענת הגנה מן הצדק בגין אי קיום הליך של שימוע: 22. באופן כללי על רשות התביעה לעמוד בחובת היידוע, ואי קיומה של חובה זו יכול ותוביל לביטול כתב האישום. עם זאת – ניתן לרפא את פגם אי היידוע באמצעות קיום השימוע בדיעבד, לאחר הגשת כתב האישום, או לחילופין, באמצעות ביטול כתב האישום, קיום יידוע והגשת כתב האישום בשנית. 6 ראו בהרחבה סקירת החלטות בתי המשפט בת"פ 34412-03-17 מדינת ישראל נ' אמיר מלול ( 05.12.17 ). 23. חרף חשיבותה הרבה של חובה זו, סייגים לחובה נמצאים בתוך סעיף 60א לחסד"פ המאפשרים, בנימוקים מיוחדים שיירשמו, מתן פטור מקיומה של החובה. 24. בבג"ץ 4175/06 הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה ( 6.6.06 ) נקבע שממילא, נוכח היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטת התביעה הכללית להעמיד אדם לדין, ועל אופי ההליך שהביא להחלטה זו, אין גם להתערב בהליכים הנוגעים לשימוע עצמו. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
החלטה |
18/11/2020 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 8
תוב (ראשון לציון) 22284-02-20- יניב אוזנה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
open-document-icon
שמות השופטים: רבקה ארד
לצד זאת, למבקשים ניתנה זכות טיעון למסור גרסתם לחשדות אולם אלה לא ניצלו זכות זו פעם אחר פעם ואין להם להלין אלא על עצמם. עוד מציינת המשיבה כי במכתב ההתראה שנשלח למבקשים פורטו כל העבירות המיוחסות להם. 9. לא מתקיימת אכיפה בררנית ביחס למבקשים. המשיבה מבצעת אכיפה של עבירות בניה דומות לאלו בגינן הוגש כתב האישום ברחבי העיר ראשון לציון, לרבות בחלקות הסמוכות לחלקת המבקש. הליכי האכיפה כנגד המבקש החלו לאחר מספר תלונות שהתקבלו על הפרת דיני התכנון והבניה. כמו כן, ובעקבות מידע שמסר המבקש, החלו הליכי אכיפה גם כנגד דיירים נוספים ברחוב בו מתגוררים המבקשים ואף הוגשו כתבי אישום. 10. המשיבה טוענת כי טרם שהגישה את כתב האישום שקלה בעניינם של המבקשים הסדר לפי סעי 67א לחוק סדר הדין הפלילי חלף הגשת כתב אישום. אולם, לא נמצא כי התיק מתאים להסדר מותנה נוכח היקף העבירות ונסיבותיהן. עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי העבירות המיוחסות למבקשים אינן תואמות את מדיניות האכיפה שלה לבחינת סגירת תיק בהסדר מותנה, במיוחד בשים לב לכך שחלק מהעבירות המיוחסות למבקשים בוצעו תוך פלישה לשטח ציבורי והשמשתו לצרכיהם האישיים של המבקשים. המשיבה סבורה כי מטעמים אלה ונוכח חומרת העבירות יש גם לדחות את טענות המבקשים בדבר הגנת זוטי דברים. דיון והכרעה 11. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו טענות מקדמיות, הכיר בטענת הגנה מן הצדק כדלקמן: "(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". 4 12. טרם עיגונה בחוק, דוקטרינת הגנה מן הצדק הוכרה לראשונה בדין הישראלי בע"פ 3737/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, בו נקבע מבחן מחמיר לתחולת הדוקטרינה במצבים שבהם התנהגות הרשות עולה כדי התנהגות "בלתי נסבלת" ו"שערורייתית". הצג פחות