עו ד פלילי ראשון לציון

עורך דין פלילי בראשון לציון – מדריך מקיף להליכים פליליים

כאשר אתם עומדים בפני תיק פלילי בראשון לציון, הבחירה בעורך דין מנוסה ומקצועי היא צעד קריטי שעשוי להשפיע באופן משמעותי על תוצאות התיק. ההליכים הפליליים בבית המשפט בראשון לציון דורשים ידע מעמיק, ניסיון רב ויכולת ניווט מיומן במערכת המשפט הישראלית.

מהו תפקידו של עורך דין פלילי בראשון לציון

עורך דין פלילי מנוסה משמש כמגן החוקי והמקצועי של הנאשם במהלך כל שלבי ההליך הפלילי. תפקידו כולל מתן ייעוץ משפטי מקצועי, ייצוג בבית המשפט, הכנת אסטרטגיית הגנה מותאמת אישית, וניהול משא ומתן עם הפרקליטות במטרה להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור לקוחו.

מעבר לייצוג בבית המשפט, עורך דין פלילי איכותי יספק ליווי רגשי ומקצועי לאורך כל התהליך, יסביר את המורכבות המשפטית במונחים פשוטים ומובנים, ויוודא שזכויות הנאשם נשמרות במלואן.

סוגי התיקים הפליליים הנפוצים בראשון לציון

עבירות אלימות ותקיפה

בית המשפט בראשון לציון מטפל באופן קבוע בתיקי אלימות מורכבים הכוללים מגוון רחב של עבירות. תיקי התקיפה כוללים תקיפה פשוטה, תקיפה חמורה, תקיפה בנסיבות מחמירות, ותקיפת בני משפחה במסגרת אלימות במשפחה.

עבירות איומים מהוות חלק נכבד מהתיקים הפליליים בעיר, כאשר בית המשפט נדרש לבחון את רצינות האיום, את הנסיבות בהן נאמר, ואת ההשפעה על הקורבן. במקרים רבים, ההגנה המשפטית יכולה להתמקד בהוכחת חוסר כוונה לביצוע האיום או בהוכחת נסיבות מקלות.

עבירות נזקי רכוש

היזק לרכוש במזיד הוא עבירה נפוצה הדורשת הוכחת כוונה זדונית לגרימת נזק. עורך דין מנוסה יכול לבחון אפשרויות הגנה שונות, כולל הוכחת חוסר כוונה, נסיבות מקלות, או אפשרויות פיוס עם הנפגע.

עבירות כלפי עובדי ציבור ורשויות

תיקים נגד עובדי ציבור מתאפיינים ברגישות מיוחדת ובחומרה מוגברת מבחינת בית המשפט. עבירות אלו כוללות איומים על עובדי עירייה, התנגדות למעצר, תקיפת שוטרים, וגרימת נזק לרכוש משטרתי או ציבורי.

בית המשפט מתייחס לעבירות אלו בחומרה מיוחדת בשל הפגיעה בסמכות הרשויות ובאמון הציבור. עם זאת, עורך דין מקצועי יכול לבחון נסיבות מקלות, לטעון להפרת זכויות במהלך המעצר, או להוכיח כי המעשים לא עמדו ברף הנדרש להרשעה.

זכויות הנאשם בהליך הפלילי

זכות להליך שימוע מקדים

כל נאשם זכאי להליך שימוע לפני הגשת כתב אישום, במיוחד כאשר קיימת אפשרות לסיום ההליך בהסדר מותנה או בדרכים חלופיות. זכות זו מאפשרת לנאשם להציג את גרسתו לאירועים, לספק הסברים לפעולותיו, ולהשפיע על החלטת הפרקליטות בנוגע להמשך ההליכים.

עורך דין מנוסה יכין מכתב שימוע מקצועי ומפורט הכולל את כל הנתונים הרלוונטיים, העובדות המקלות, והטיעונים המשפטיים שעשויים להוביל לסגירת התיק או להפחתה משמעותית בחומרת האישומים.

זכות להגנה מקצועית ויעילה

הזכות לייצוג משפטי איכותי היא זכות יסוד בהליך הפלילי. עורך דין פלילי מקצועי יבחן לעומק את כל ההיבטים של התיק, יאתר חולשות בחומר הראיות, יכין אסטרטגיית הגנה מותאמת, ויוודא שכל זכויות הנאשם נשמרות במהלך ההליך.

טענת הגנה מן הצדק

במקרים חריגים ניתן להעלות טענת הגנה מן הצדק כאשר התנהלות הרשויות עולה כדי התנהגות בלתי נסבלת ושערורייתית. טענה זו דורשת הוכחה של פגמים קשים בהליך החקירה או בהתנהלות הרשויות שפוגעים בעקרונות הצדק והגינות המשפטית.

שיקולי הענישה והשיקום

חומרת העבירה ונסיבותיה

בית המשפט מתחשב במגוון רחב של שיקולים בעת קביעת העונש, כולל חומרת המעשים, הפגיעה באינטרס הציבורי, עברו הפלילי של הנאשם, ונסיבות ביצוע העבירה. עורך דין מנוסה יציג בפני בית המשפט את כל הנסיבות המקלות ויטען לענישה מידתית והוגנת.

הערכת הנזק שנגרם לקורבן ולחברה כולה מהווה שיקול מרכזי בקביעת העונש. במקרים מתאימים, ניתן להציע פיצוי לנפגע או ביצוע שירות לטובת הציבור כחלק מהסדר הטיעון או כחלופה לעונש מאסר.

אפשרויות שיקום ושילוב חברתי

בית המשפט מעדיף עונשים המעודדים שיקום על פני עונשי מאסר, במיוחד עבור עברייני ראשונה או במקרים בהם הנאשם מפגין נכונות אמיתית לשינוי. אפשרויות השיקום כוללות טיפול בהתמכרויות, קבלת ייעוץ פסיכולוגי, השתתפות בתוכניות מניעת אלימות, ושירות לטובת הציבור.

שיתוף פעולה עם שירות המבחן ועמידה בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט יכולים להוביל להפחתה משמעותית בעונש או אפילו לסיום ההליך ללא רישום עבירה בעבר הפלילי.

מתי כדאי להיעזר בעורך דין פלילי

בשלב החקירה המקדימה

החשיבות של ייצוג משפטי מוקדם אינה ניתנת להערכה. כבר בשלב החקירה הראשונית, עורך דין יכול למנוע טעויות שעלולות לפגוע בנאשם במהלך ההליך. הוא יוודא שזכויות הנאשם נשמרות במהלך החקירה, ייעץ לו האם לתת עדות או להישאר שותק, ויפעל למניעת מעצר או לקבלת תנאי מעצר נוחים.

ליווי משפטי בשלב זה יכול להשפיע באופן מכריע על כיוון התיק ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בזכויות הנאשם.

לפני הגשת כתב אישום

התקופה שלפני הגשת כתב האישום היא חלון הזדמנויות קריטי שבו ניתן להשפיע על החלטת הפרקליטות. עורך דין מנוסה יכין חומר משפטי מקצועי, יבחן אפשרויות להסדר טיעון, ויפעל למניעת הגשת כתב אישום או להפחתה משמעותית בחומרת האישומים.

במהלך ההליך השיפותי

ייצוג מקצועי במהלך ההליך בבית המשפט כולל הכנת אסטרטגיית הגנה מקצועית, חקירה נגדית של עדי התביעה, הצגת ראיות הגנה, וניהול משא ומתן עם הפרקליטות להשגת הסדר טיעון מיטיב.

כיצד לבחור עורך דין פלילי מקצועי

ניסיון וההתמחות

בבחירת עורך דין פלילי חשוב להתמקד בניסיון מוכח בתחום הפלילי ובהתמחות בסוג העבירות הרלוונטיות לתיק. עורך דין בעל ניסיון רב בבתי המשפט בראשון לציון יכיר את השופטים, את דפוסי העבודה המקומיים, ואת הדרכים הטובות ביותר להשגת תוצאות מיטיבות.

חשוב לבדוק את הרקורד המקצועי של עורך הדין, כולל הישגים בתיקים דומים, המלצות מלקוחות קודמים, ומעמדו המקצועי בקהילה המשפטית.

זמינות ונגישות

עורך דין איכותי יהיה זמין ללקוחו לאורך כל שלבי ההליך, יעדכן אותו באופן שוטף על התפתחויות בתיק, ויסביר לו בצורה ברורה ומובנה את המורכבות המשפטית ואת האפשרויות העומדות בפניו.

סיכום

ההליך הפלילי בראשון לציון מאופיין באיזון עדין בין אכיפת החוק והגנה על הציבור לבין שמירה קפדנית על זכויות הנאשמים. בחירה בעורך דין פלילי מנוסה ומקצועי היא צעד קריטי להבטחת הגנה ראויה על זכויות הנאשם, לניהול יעיל של ההליך המשפטי, ולהשגת התוצאה הטובה ביותר האפשרית בנסיבות התיק.

השקעה בייצוג משפטי איכותי מהשלבים הראשונים של התיק יכולה למנוע נזקים בלתי הפיכים ולהוביל לתוצאות שמרניות משמעותית. במערכת משפט מורכבת ודינמית, הידע המקצועי והניסיון הרב של עורך דין פלילי מקצועי מהווים את המפתח להגנה יעילה ומקצועית על זכויות הנאשם והשגת צדק אמיתי.
מומלץ להתעייץ עם עורכי דין פלילי ראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

בש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי open-document-icon שמות השופטים: נירה דסקין [1] " טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. " נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. 17. יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון. הצג פחות like dislike copy החלטה | 10/03/2008 | שלום – רחובות מאזכרים – 1 | עמודים – 3 עפ"ג (מרכז) 33905-06-24- חיים אברג'יל נגד ' מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ברנט,בורנשטין,מיכלס [2] ישראל פסק דין רקע ועובדות כתב האישום 1. ערע " ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת הבכירה ט' אוסטפלד נאוי) מיום 12.5.2024 שניתנה בת"פ 32739-10-20 ובשלושה תיקים נוספים, בגדרם הורשע המערער על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות הבאות: בת"פ 32739-10-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק. בת"פ 66107-07-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. בת"פ 62353-11-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; תקיפת שוטר כדי להכשילו (3 עבירות), לפי סעיף 274(1) לחוק; תקיפת עובד ציבור (3 עבירות), לפי 382א(א) לחוק; ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) יחד עם סעיף 25 לחוק. " פ 14458-04-21: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. 2. בגין כלל העבירות נגזרו על המערער העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. ב. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא יישא המערער אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין על כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע. ג. קנס בסך 1,200 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. ד. פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מארבעה מתלוננים בשניים מהתיקים. הערעור מופנה כנגד רכיב עונש המאסר בפועל. 3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. הצג פחות like dislike copy [3] ישראל פסק דין רקע ועובדות כתב האישום 1. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת הבכירה ט' אוסטפלד נאוי) מיום 12.5.2024 שניתנה בת"פ 32739-10-20 ובשלושה תיקים נוספים, בגדרם הורשע המערער על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות הבאות: בת"פ 32739-10-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק. בת"פ 66107-07-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. בת"פ 62353-11-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; תקיפת שוטר כדי להכשילו (3 עבירות), לפי סעיף 274(1) לחוק; תקיפת עובד ציבור (3 עבירות), לפי 382א(א) לחוק; ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) יחד עם סעיף 25 לחוק. בת"פ 14458-04-21: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. 2. בגין כלל העבירות נגזרו על המערער העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. ב. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא יישא המערער אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין על כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע. ג. קנס בסך 1,200 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. ד. פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מארבעה מתלוננים בשניים מהתיקים. הערעור מופנה כנגד רכיב עונש המאסר בפועל. 3. על " על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. כן שוחח המערער עם המתלונן בטלפון, ואיים שיגיע לעירייה כדי "לטפל בהם". בעקבות כך, הגיעו שוטרים לבית המערער על מנת לעכבו. המערער התנגד לעיכוב, נעצר, ולאחר שהוכנס לניידת המשטרה, החל להתפרע ואגב כך גרם לניידת נזק בשווי של 455 ₪. " הצג פחות

פיסקה רלוונטית

על"ע 2531/01- שמעון חרמון נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו open-document-icon שמות השופטים: ד דורנר,א פרוקציה,א גרוניס אחד המצבים העשויים להצמיח טענת הגנה מן הצדק בפי נאשם הוא שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום אף שלא חלפה תקופת ההתיישנות הסטטוטורית, מקום שניהול משפט לאחר זמן רב עלול, בנסיבות הענין, לפגוע פגיעה חמורה ביכולתו של אדם להתגונן או עלול לעמוד בסתירה עמוקה לחובת הצדק וההגינות המתחייבים מניהול הליך פלילי תקין. "החלטה להגיש כתב אישום חרף חלוף זמן רב מעת ביצוע העבירות הנטענות, עשויה להיחשב כמעשה של בחירה באמצעי לא ראוי, בהעדר יחס סביר בין התועלת לציבור בנקיטתו לבין הנזק לפרט". (דברי סגל וזמיר במאמרם, שם, עמ' 73). רעיון ההגנה מן הצדק, במהותו, ישים גם להליך המשמעת. אף שתכליתם של דיני המשמעת אינה חופפת במלואה את תכלית ההליכים הפליליים, הרי גם במוקד הליכי המשמעת עומד אדם הנותן דין על מעשיו. התנהגותו עומדת למבחן בראי כללי המשמעת המחייבים בארגון המקצועי שהוא משתייך אליו. אם יורשע, הוא צפוי לענישה משמעתית העלולה להיות הרת-משמעויות בחייו ובהמשך דרכו המקצועית. גם אדם העומד לדין משמעת זכאי להגנה מן הצדק, אם ובמידה שההליך הננקט נגדו עומד בסתירה בולטת לדרישות הצדק וההגינות, ואף בלא קשר הכרחי לשאלת עצם אחריותו להפרת כללי המשמעת. גם בתחום זה, כבמישור הפלילי, ההיזקקות לטענה זו תוגבל למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ולא תיעשה כענין של יום ביומו. גם במסגרתה יידרש איזון ראוי בין עוצמת הפגיעה בנאשם עקב ההליך הלקוי לבין כובד משקלו של האינטרס הציבורי במיצוי הדין המשמעתי עמו. (להתייחסות בית המשפט להחלת הגנה מן הצדק בהליכי משמעת, אף בלא להכריע בסוגיה זו, ראו בג"צ 503/98 בן חיים נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין; עש"מ 7113/02 מדינת ישראל נ' שחר לוי, פד"י נז(3) 817, 847). הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 15/03/2004 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 146 | עמודים – 28 ע"פ 1053/13- ח.ה. נגד מדינת ישראל ואח open-document-icon שמות השופטים: ס גובראן,ע פוגלמן,א שהם אשר לגזר הדין, נטען כי בהינתן עברו הנקי של המערער; פרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה; היותו קטין במועד ביצועה, מחדלי החקירה המשמעותיים; השיהוי בהגשת כתב האישום; אי-עריכת שימוע לפני הגשתו; וקצב ניהול המשפט היה מקום להימנע מהרשעה, ולמצער כי יש להפחית את היקף השירות לתועלת הציבור שהושת עליו. 8. המשיבה תומכת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מנימוקיו. נטען כי עסקינן בערעור שנסב על קביעות עובדתיות שאין יסוד להתערב בהן. בית המשפט העדיף את גרסת המתלונן ושלל את גרסת המערער, לאחר ששמע את העדים והתרשם מהם. נטען כי בית המשפט נתן משקל למחדלי החקירה כמו גם לנסיבותיו האישיות של המערער ולהמלצת שירות המבחן, וגזר עליו עונש שהוא על הצד הנמוך ואין מקום להתערב בו. דיון והכרעה 9. ראשית נידרש לטענת המערער בדבר הפרת זכותו לשימוע לפני שהתקבלה החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום, כנדרש בסעיף 60א(ד) לחוק סדר דין הפלילי , התשמ"ד-1984. השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין. זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 22/06/2013 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 142 | עמודים – 9 ע"פ 6922-08- פלוני נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א א לוי,מ נאור,ע ארבל שכן, לטעמי, בית המשפט המחוזי פרש בגזר דינו את מכלול הראיות לעונש והשיקולים השונים, לקולא ולחומרא, הצריכים לעניין, ושיקללם באופן סביר וראוי. זכותו של כל חשוד ונאשם היא כי ההליכים נגדו יתנהלו במהירות. כך בשלב שלפני הגשת כתב האישום, כך בשלב של ניהול המשפט. זכות זו הינה נגזרת של הזכות למשפט הוגן, וכפועל יוצא מכך גם הזכות למניעת עינוי דין. לזכות שלא להיות נתון לעינוי דין יש מספר היבטים רלבנטיים. זה הישיר והמובהק עניינו בנאשם ובהכרה בהכבדה הטבועה במצב בו מצוי אדם בסטאטוס של חשוד או של נאשם, עת עננה מרחפת מעל ראשו. האפשרות כי ינוהל הליך נגד אדם, שנים לאחר שנפתחה החקירה נגדו, מונעת ממנו את האפשרות לקבל החלטות משמעותיות בחייו, יש בה פגיעה בשמו הטוב וכן עלולות להיות לה תוצאות שליליות במישור החברתי והכלכלי. ואכן, המערער דכאן היטיב לתאר כיצד נמנע מלהתקדם בחייו כיתר בני גילו ולהקים משפחה. היבט רלוונטי שניתן להביא בחשבון ביחס לאינטרס שבמניעת עינוי דין הינו זכותו של קרבן העבירה להניח את העבר מאחוריו, להשלים תהליך טיפולי מקום שהדבר נדרש ולהמשיך בחייו. כל אלה אינם אפשריים כל אימת שלא התקבלה החלטה האם להגיש כתב אישום אם לאו. הגשת כתב האישום ללא עיכובים שאין להם הצדקה חשובה אם כן גם בכדי לאפשר לפצעי הנפש שנגרמו במעשה העבירה להעלות ארוכה. לא למותר לציין כי האינטרס הציבורי אף הוא תומך בניהול ההליכים קרוב ככל הניתן למועד ביצוע העבירה, הן משום האינטרס הציבורי בבירור האמת ומיצוי הדין עם מי שהורשע בדינו, הן משום היתרון שבמצב בו זיכרונם של העדים טרי יחסית. על כל אלה אין מחלוקת. אין גם מחלוקת להבנתי, על כך שהשיהוי אצל רשויות התביעה במקרה זה אין לו הסבר של ממש למעט העומס המוטל על כתפי התביעה. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 31/01/2010 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 180 | עמודים – 33 ת"פ (באר-שבע) 19755-07-12- מדינת ישראל נגד יניב קנרש ואח open-document-icon שמות השופטים: נחמה נצר (ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. (ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה. (ט)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)". (ההדגשות אינן במקור – נ. נ) כאמור, חובת היידוע מסויגת בסיפא של סעיף 60א (א) – בכפוף להחלטת פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה שיש "מניעה" לעשות כן. כמו כן, לחובת היידוע ולזכות לשימוע שני סייגים – האחד, אשר אינו חל בענייננו, כאשר כתב האישום מוגש בתקופת מעצרו של נאשם (סעיף משנה (ז) לחוק); השני – רשאי פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, להגיש כתב אישום אף בטרם חלפו שלושים ימים מיום קבלת ההודעה על העברת חומר חקירה בעבירת פשע ואף, בטרם פנה החשוד בבקשה לקיום שימוע בעניינו . (בהתאם לסעיף 60 א (ה)). שיקול הדעת שהעניק המחוקק לראשי התביעה להחליט בדבר אי יידוע בשל "מניעה", הינו שיקול דעת רחב אשר במסגרתו יכולים להימצא גם שיקולים טכניים כגון, צורך בהכנה מהירה של כתב האישום כנגד חשודים, גם אם אינם נמצאים במעצר (ראה תפ"ח 1049/07 כהן חיים נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי 2007 (38) 1435) . באשר לנימוק בדבר הענקת זכות שימוע לחשוד בפלילים, נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק (חוק סדר הדין הפלילי, (תיקון מס' 26) (זכות השימוע) התשנ"ט -1999, הצעות חוק תשנ"ט, 376) כך: "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 26/01/2013 | מחוזי – באר שבע מאזכרים – 17 | עמודים – 12 ב"ש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי open-document-icon שמות השופטים: נירה דסקין טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. 13. נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. 17. יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 09/03/2008 | שלום – רחובות מאזכרים – 1 | עמודים – 3 ת"פ (קריות) 15352-06-14- מדינת ישראל נגד שון אברהם מונסון open-document-icon שמות השופטים: יוסי טורס זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו". 9. בצד היתרונות הפרגמטיים כאמור שבעריכת השימוע, הצורך בקיומו של שימוע טרם הגשת אישום בא למנוע את הפגיעה בנאשם הנובעת מעצם הגשת האישום שכן "החלטה בדבר הגשת כתב אישום היא שלב מוקדם לדיון העיקרי המתקיים בערכאה השיפוטית, שבה יוכל הנאשם להשמיע את טענותיו" (עניין הייכל הנ"ל). מכאן שאף אם יוגש כתב אישום בלתי מוצדק, עדיין יוכל הנאשם להתמודד עמו ולהביא לביטולו או לזיכוי בשל אופיו של הליך המשפטי, אשר ההצדקה להגשת האישום מתבררת במסגרתו של ההליך ועצם הגשת כתב אישום אינו בבחינת סוף פסוק. ואולם, כאמור, עצם הגשתו של כתב אישום מהווה פגיעה קשה לאדם ומכאן החשיבות להעניק את הזכות לשכנע את המאשימה להימנע כלל מהגשת אישום. ראה: 5 "העמדתו של אדם לדין פלילי כורכת עימה פגיעה בזכויותיו החוקתיות. הפיכתו של אדם לנאשם בפלילים משנה את חייו. יש לה השלכות כבדות משקל והשלכות רבות על כל תחומי חייו. "'המעמד' של נאשם קשה הוא לאדם. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 23/12/2014 | שלום – קריות מאזכרים – 8 | עמודים – 7 ת"פ (קריות) 27357-05-17- מדינת ישראל נגד פלונית open-document-icon שמות השופטים: יוסי טורס השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו". 13. בצד היתרונות הפרגמטיים כאמור שבעריכת השימוע, הצורך בקיומו של שימוע טרם הגשת אישום בא למנוע את הפגיעה בחשוד הנובעת מעצם הגשת האישום שכן "החלטה בדבר הגשת כתב אישום היא שלב מוקדם לדיון העיקרי המתקיים בערכאה השיפוטית, שבה יוכל הנאשם להשמיע את טענותיו" (עניין הייכל הנ"ל). אין חולק, שאף אם מוגש כתב אישום, לעולם יעמדו בפני הנאשם מלוא זכויותיו והוא יוכל להתמודד עם ההליך ובמקרים המתאימים הוא אף יזוכה. ואולם, כאמור, עצם הגשתו של כתב אישום מהווה פגיעה קשה לאדם ומכאן חשיבות הזכות לשכנע מבעוד מועד את המאשימה להימנע כלל מהגשת אישום. ראה: "העמדתו של אדם לדין פלילי כורכת עימה פגיעה בזכויותיו החוקתיות. הפיכתו של אדם לנאשם בפלילים משנה את חייו. יש לה השלכות כבדות משקל והשלכות רבות על כל תחומי חייו. "'המעמד' של נאשם קשה הוא לאדם. עם הגשת כתב-האישום משתנה עולמו. שיווי המשקל הנפשי והחברתי ממנו נהנה מתערער. הוא נתון לסיכונים חדשים. הוא נפגע חברתית. הוא נפגע כלכלית. ימיו ולילותיו אינם כתמול שלשום" בג"צ 7357/95 ברקי פטה המפריס (ישראל) נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 769, 785 (1996)). 6 14. מכך מתחייבת המסקנה כי החלטה להעמיד לדין אדם חייבת להתקבל תוך קיומו של הליך מנהלי נכון ושוויוני, במסגרתו הוענקו לחשוד מלוא זכויותיו. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 26/02/2018 | שלום – קריות מאזכרים – 2 | עמודים – 8 פל (תל אביב) 1597-06-23- מדינת ישראל נגד ' וילן איפראימוב 10 open-document-icon שמות השופטים: עמית בר " הישיבה ב"אפס מעשה" של רשויות החקירה, כאשר הנאשם הוא אסיר במשמורת שב"ס וכל שיש לעשות על מנת לקדם את התיק, הוא להגיע אל הנאשם ולחקור אותו תוך כדי מאסרו, גורמת לתחושת חוסר נוחות ממשית. המתנה זו פוגעת בעקרונות של הגינות משפטית ובנאשם עצמו. בהנחיית היועמ"ש 4.1202, משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום הפרק הראשון מדבר על הצורך בזירוז הליכים פליליים. היועמ"ש מונה מספר סיבות לצורך זירוז ההליכים הפליליים. ניתן לקרוא את ההנחיה ולראות כיצד המאשימה לא פעלהעל פי הנחיות העומד בראשה. כך נכתב בהנחיה: "הצורך בזירוז הטיפול בהליכים פליליים בבסיס הוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-(להלן-"חוק סדר הדין הפלילי"), הקובעות תקופת התיישנות לגבי רוב רובן של העבירות, שלאחריה לא ניתן להעמיד לדין חשוד בביצוע עבירה, עומדים רציונלים שונים, משפטיים וחברתיים: זכותו של חשוד או נאשם לסיום מהיר של ההליך והקושי להביא ראיות בחלוף זמן, זאת לצד מחילה והתקהות שיקולי הגמול עם חלוף הזמן ומתן אפשרות לשיקום. שיקולים אלה, בצד שיקולים נוספים הנוגעים לתביעה, לחשוד או לנאשם ולנפגע העבירה-הם שעומדים גם בבסיס החשיבות בתוך תקופת ההתיישנות-בקיצור משך הזמן הנדרש לחקירה של חשודים בעבירה, להחלטה אשר להכנת כתב אישום על-ידי רשויות התביעה או לגניזת תיק החקירה, ולדיון בבית המשפט עד להכרעת הדין. הליכים פליליים מהירים, הממחישים היטב את הקשר בין העבירה לבין העונש, יש להם חשיבות רבה כגורם מחנך ומרתיע, כלפי נאשמים ואף כלפי הציבור. ניהול יעיל של פעולת מערכת האכיפה הוא בעל פוטנציאל לתרום לאמון הציבור במערכת, ובפרט יש בו כדי לעודד נפגעי עבירה להתלונן ולחשוף את סיפורם בפני הרשויות. הצג פחות like dislike copy enlarge גזר דין | 15/01/2025 | בית המשפט לתעבורה – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 10 ת"פ (ירושלים) 18846-06-20- מדינת ישראל נגד ניקול שוטי open-document-icon שמות השופטים: ארנון איתן בע"פ 6922/08 פלוני נ' מדינת ישראל ( 1.02.10 )נקבע כי לאחר כינונו של סעיף 149(10) לחסד"פ, ההכרעה בשאלה האם להחיל הגנה מן הצדק, "הינה פרי איזונים בין ערכים ואינטרסים התומכים בניהול ההליך הפלילי (דוגמת מיצוי הדין עם עבריינים, הוצאת האמת לאור, הגשמת מטרות הענישה, שמירה על ביטחון הציבור והגנה על זכויות הקורבן), לבין ערכים ואינטרסים התומכים במסקנה כי אין לנהל הליך פלילי (דוגמת ההגנה על זכויות היסוד של הנאשם, אי-מתן לגיטימציה להתנהלות פסולה של הרשות והאפקט החינוכי הגלום בכך כלפי הרשות, שמירה על טוהר ההליך השיפוטי ושמירת אמון הציבור בבית-המשפט). בית המשפט נדרש לשקלל ערכים ואינטרסים אלה ולהעניק לכל אחד מהם את המשקל הראוי לו בנסיבות העניין". טענת הגנה מן הצדק בגין אי קיום הליך של שימוע: 22. באופן כללי על רשות התביעה לעמוד בחובת היידוע, ואי קיומה של חובה זו יכול ותוביל לביטול כתב האישום. עם זאת – ניתן לרפא את פגם אי היידוע באמצעות קיום השימוע בדיעבד, לאחר הגשת כתב האישום, או לחילופין, באמצעות ביטול כתב האישום, קיום יידוע והגשת כתב האישום בשנית. 6 ראו בהרחבה סקירת החלטות בתי המשפט בת"פ 34412-03-17 מדינת ישראל נ' אמיר מלול ( 05.12.17 ). 23. חרף חשיבותה הרבה של חובה זו, סייגים לחובה נמצאים בתוך סעיף 60א לחסד"פ המאפשרים, בנימוקים מיוחדים שיירשמו, מתן פטור מקיומה של החובה. 24. בבג"ץ 4175/06 הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה ( 6.6.06 ) נקבע שממילא, נוכח היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטת התביעה הכללית להעמיד אדם לדין, ועל אופי ההליך שהביא להחלטה זו, אין גם להתערב בהליכים הנוגעים לשימוע עצמו. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 18/11/2020 | שלום – ירושלים מאזכרים – 1 | עמודים – 8 תוב (ראשון לציון) 22284-02-20- יניב אוזנה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון open-document-icon שמות השופטים: רבקה ארד לצד זאת, למבקשים ניתנה זכות טיעון למסור גרסתם לחשדות אולם אלה לא ניצלו זכות זו פעם אחר פעם ואין להם להלין אלא על עצמם. עוד מציינת המשיבה כי במכתב ההתראה שנשלח למבקשים פורטו כל העבירות המיוחסות להם. 9. לא מתקיימת אכיפה בררנית ביחס למבקשים. המשיבה מבצעת אכיפה של עבירות בניה דומות לאלו בגינן הוגש כתב האישום ברחבי העיר ראשון לציון, לרבות בחלקות הסמוכות לחלקת המבקש. הליכי האכיפה כנגד המבקש החלו לאחר מספר תלונות שהתקבלו על הפרת דיני התכנון והבניה. כמו כן, ובעקבות מידע שמסר המבקש, החלו הליכי אכיפה גם כנגד דיירים נוספים ברחוב בו מתגוררים המבקשים ואף הוגשו כתבי אישום. 10. המשיבה טוענת כי טרם שהגישה את כתב האישום שקלה בעניינם של המבקשים הסדר לפי סעי 67א לחוק סדר הדין הפלילי חלף הגשת כתב אישום. אולם, לא נמצא כי התיק מתאים להסדר מותנה נוכח היקף העבירות ונסיבותיהן. עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי העבירות המיוחסות למבקשים אינן תואמות את מדיניות האכיפה שלה לבחינת סגירת תיק בהסדר מותנה, במיוחד בשים לב לכך שחלק מהעבירות המיוחסות למבקשים בוצעו תוך פלישה לשטח ציבורי והשמשתו לצרכיהם האישיים של המבקשים. המשיבה סבורה כי מטעמים אלה ונוכח חומרת העבירות יש גם לדחות את טענות המבקשים בדבר הגנת זוטי דברים. דיון והכרעה 11. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו טענות מקדמיות, הכיר בטענת הגנה מן הצדק כדלקמן: "(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". 4 12. טרם עיגונה בחוק, דוקטרינת הגנה מן הצדק הוכרה לראשונה בדין הישראלי בע"פ 3737/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, בו נקבע מבחן מחמיר לתחולת הדוקטרינה במצבים שבהם התנהגות הרשות עולה כדי התנהגות "בלתי נסבלת" ו"שערורייתית". הצג פחות

חקיקה רלוונטית

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 open-document-icon סעיף: [תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו, התשס"ח, התשע"א, התשע"ב (מס' 2), התשפ"ב (מס' 3), (מס' 4)] השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 1. שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; הגוף החוקר 1א. בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי סעיף 49(א), 50(א), 50א(א) או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות סעיף 13א, ולגבי נפגע עבירת מין כאמור בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 – גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי אותו פרט. הגוף החוקר או התובע 2. מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר, לפי הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, או פרק ג' לחוק הנוער; לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע 3. כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 16; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו להחליט בבקשה 3א. כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, לפי סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי; התובע השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 3ב. כוונה להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, לפי פרק ו'1 לחוק סדר הדין הפלילי; התובע 4. (א) הודעה על העמדת החשוד לדין כאמור בפרט 5 בתוספת השניה תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 17(א); (ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות סעיף 17(א), למעט בעבירות המפורטות בסעיף 17(ב); (ג) בעבירות המנויות בתוספת ראשונה ב' – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות סעיף 17(ג); התובע 5. (א) מתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף 13(4), (5), (7) ו–(9) עד (11) לאותו חוק, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו כאמור בסעיפים 14 ו–23 לאותו חוק; (ב)6 (נמחק). היועץ המשפטי לממשלה או נציגו הצג פחות like dislike copy enlarge חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 open-document-icon סעיף: [תיקונים: התשס"ה, התשס"ה (מס' 2), התשע"ב (מס' 2), התשע"ה, התשפ"ב (מס' 3), התשפ"ד (מס' 3)] שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים כאמור בסימן ו' לפרק ב' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 או מעצר של החשוד בפיקוח אלקטרוני כאמור בסימן ג'1 לפרק א' בחוק האמור, לרבות פירוט התנאים או פרטי תכנית הפיקוח כהגדרתה בסעיף 22א לחוק האמור, לפי העניין, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור או שתנאי תכנית הפיקוח, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור או פרטי תכנית הפיקוח האמורים; לגבי שחרור חשוד-משטרת ישראל; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים-התובע 5. העמדת החשוד לדין לפי הוראות סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי; התובע 6. החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; היועץ המשפטי לממשלה או התובע לפי הענין השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 7. מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת על כך; התובע 8. הצג פחות like dislike copy enlarge צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש"ע-2009 open-document-icon סעיף: (תיקון 247) השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע הגוף מוסר המידע הגוף מוסר המידע 1. שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; הגוף החוקר הגוף החוקר 2. מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר לפי הוראות סימן ג׳ לפרק ג׳ לצב"ט, או סעיף 181 לצב"ט; לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע 3. כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 71 לצב"ט; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בעניין לפי הוראות סעיף 183טז; פרקליט אזור יהודה והשומרון, או מי שהוסמך לכך על-ידו פרקליט אזור יהודה והשומרון, או מי שהוסמך לכך על-ידו 4. הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור בפרט 5 בתוספת השנייה תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בעניין, לפי הוראות סעיף 183יז(א) לצב"ט; תובע תובע (א) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות סעיף 183יז(א), למעט בעבירות המפורטות בסעיף 186יז(ב); תובע (ב) בעבירות המנויות בתוספת החמישית ב׳ – פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות סעיף 183יז(ג). תובע הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפול בעבירות שלא מסוג העבירות הקלות 1) נעברה עבירה, שאיננה מסוג העבירות הקלות, שמטפל בהן מגזר הסיור, ידווח עליה הסייר, ללא דיחוי, למוקד, והמוקד יעביר את הטיפול באירוע ליחידת החקירות. 2) הסייר ינקוט את כל הפעולות הראשוניות הדרושות כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה, את בריחת החשוד ויפעל לשמירת זירת העבירה והראיות. ה. סיווג התלונה 1) נתקבלה תלונה, מסוג חטא או עוון, ומייד לאחר קבלתה התברר, כי אינה מגלה עבירה פלילית, יגנוז אותה הקצין המוסמך בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי". 2) נתקבלה תלונה, המגלה חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית, יחליט הקצין המוסמך על נקיטת הליך א"ת או על פתיחת תיק חקירה מסוג פ"א, לא יאוחר מ-4 ימים ממועד קבלת התלונה. על אף האמור לעיל, יכול הקצין המוסמך, על פי שיקול דעתו וכשהנסיבות מצדיקות זאת, לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר, אך לא מאוחר מ-30 ימים מעת קבלת התלונה. עד קבלת החלטתו יישמר החומר באוגדן שייועד לעניין זה. 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח. הצג פחות like dislike copy enlarge צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש"ע-2009 open-document-icon סעיף: (תיקון 247) השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע הגוף מוסר המידע 1. העברת חומר החקירה לתובע, לפי הוראות סעיף 73 לצב"ט; הגוף החוקר 2. החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, לפי הוראות סעיפים 72 לצב"ט; הגוף החוקר 3. שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים, לפי סעיף 42 לצב"ט, לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור; לגבי שחרור חשוד – הגוף החוקר; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים – התובע 5. החלטה להעמיד את החשוד לדין; התובע 6. החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 71 לצב"ט או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; פרקליט אזור יהודה והשומרון 7. מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת הקראת כתב האישום לפי סעיף 43א(ב) לצב"ט; התובע 8. הכרעת הדין, לפי סעיפים 125, 128 או 129 לצב"ט; התובע 9. גזר הדין, לפי סעיף 129 לצב"ט, או החלטת בית משפט לנוער לפי סעיפים 168, 176 או 177 לצב"ט; התובע 10. הגשת ערעור על פסק הדין לפי הוראות סימן ה׳ פרק ח׳ לצב"ט. התובע הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 23. סמכות שוטר לעצור בלא צו 23. (א) שוטר מוסמך לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיים אחד מאלה: (1) האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה; (2) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה; (3) יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת; (4) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה; (5) האדם חשוד שעבר אחד מאלה: (א) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; (ב) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב); (ג) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי; (ד) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר; (ה) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (6) האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין או שהוא עצור במעצר בפיקוח אלקטרוני, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי תכנית הפיקוח, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית; (7) בחוק זה, "עבירה בת מעצר" – כל עבירה למעט חטא. (ב) שוטר מוסמך לעצור אדם ולהביאו לתחנת המשטרה לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב. (ג) לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 62. העמדה לדין וסגירת תיק 62. (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן: (1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60; (2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60; (3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2); (4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. (ב) (1) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה. (2) על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק. (3) בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א' לתוספת השביעית. (4) החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יוסר רישומו מהמרשם המשטרתי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019. הצג פחות like dislike copy enlarge צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש"ע-2009 open-document-icon סעיף: 186ה. הגנה 186ה. 8 במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה – (1) להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו; (2) לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (1); (3) לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (1).

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.