בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פועל במסגרת מערכת בתי הדין לעבודה בישראל ומטפל בסכסוכי עבודה באזור ירושלים והסביבה. מאמר זה מסביר את כללי הסמכות המקומית החלים עליו, עקרונות חשובים מהפסיקה, ונותן הנחיות מעשיות לעורכי דין ומתדיינים.
הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה קובעת באיזה בית דין אזורי יש להגיש את התביעה. בחירת הערכאה המתאימה היא שלב קריטי בהליך המשפטי, שכן הגשת תביעה לבית דין חסר סמכות עלולה להוביל לדחיית התביעה או להעברתה.
הבסיס לקביעת הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים מעוגן בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. תקנה זו מגדירה את הכללים לפיהם נקבע באיזה בית דין אזורי תוגש תביעה.
שני מבחנים עיקריים משמשים לקביעת הסמכות המקומית:
מקום ביצוע העבודה מתייחס למיקום הפיזי בו העובד ביצע את עבודתו. כאשר העבודה בוצעה במספר מקומות, הסמכות נקבעת לפי המקום בו בוצע חלק משמעותי או עיקרי מהעבודה.
בפסק דין מרכזי בבר"ע 41211-05-14 ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בע"מ נקבע כי:
"הקביעה כי מקום ביצוע העבודה הוא מקום בו בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה, ולא חלק מהעבודה, מתייחסת למקרים בהם במסגרת עבודתו ותפקידו, באותו פרק זמן מבצע העובד את עבודתו במקומות שונים."
מקום העבודה הרשום מתייחס למקום בו רשום משרדו הרשמי של המעסיק. גם כאשר העבודה בפועל מתבצעת במקום אחר, מקום זה עשוי להקנות סמכות.
כאשר עובד עבד במספר אתרים בתקופות שונות, מקום העבודה האחרון הוא הקובע לעניין הסמכות המקומית. חשוב להבחין בין:
כפי שנקבע בסעש (תל אביב) 32732-10-19 עמיר איפרגן נגד אחים נוריאלי בע"מ:
"במקרה בו מדובר במקום ביצוע עבודה אחד, אין רלבנטיות לשאלה היכן בוצעה מרבית העבודה. שאלה זו יש לה נפקות מקום שבאותה תקופה העבודה מבוצעת במספר אתרים, ולא במקרה בו התובע עבד באתר מסוים בתקופה אחת ועבר לאתר אחר בתקופה שנייה."
הפסיקה מכירה בזכותו של התובע לבחור את הפורום המתאים לו כאשר יש מספר אפשרויות. עיקרון זה הוכר בפסקי דין רבים, כולל בעע 36623-11-13 דב מרכוס נגד סולאר פרופיט ישראל בע"מ:
"במקרה הנדון, גם לבית הדין האזורי בירושלים סמכות מקומית לדון בהליך, ולפיכך לא היה מקום להורות על העברת ההליך לבית הדין האזורי בבאר שבע חרף התנגדותו של המערער."
על התובע מוטל נטל להוכיח את הסמכות המקומית של בית הדין שאליו הגיש את תביעתו. לצורך כך:
על הנתבע להעלות טענה בדבר חוסר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה. שיהוי בהעלאת הטענה עלול להביא לדחייתה, כפי שנקבע בפסיקה.
כדי לקבוע אם לבית הדין האזורי בירושלים יש סמכות מקומית, יש לבדוק:
לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תהיה סמכות מקומית בכל אחד מהמקרים הבאים:
חשוב לזכור כי כאשר קיימות מספר אפשרויות, התובע רשאי לבחור את הפורום המועדף עליו, אך עליו לבסס את בחירתו על עובדות מוצקות ומפורטות בכתב התביעה.
התנהלות נכונה בנושא הסמכות המקומית עשויה למנוע עיכובים מיותרים ולהבטיח כי התביעה תידון באופן יעיל במקום המתאים ביותר.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין עבודה בירושלים פיצויי פיטורים מומחה בתחום.
7697/02 ע"ב (תל אביב)- מייזר (ביבליוביץ) תמר נגד צק פוינט טכנולוגיות
שמות השופטים: נטע רות
המסגרת הנורמטיבית 14. האפשרות של שלילת פיצויי פיטורים (בחלקם או במלואם) בנסיבות המתאימות ואופן יישומה הוסדרה בסעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). בהקשר זה נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי "עניינים אלה הוסדרו בחוק והמחוקק גילה את דעתו בנידון, באופן שאינו משתמע לשתי פנים: ה"שלילה" כולה או מקצתה, אפשרית רק מכוח הסכם קיבוצי (ס' 16) או על פי שיקול דעתו של בית-המשפט ('רשאי בית-המשפט לקבוע . . . . ') כשהוא מונחה על פי כללים של הסכם קיבוצי (ס' 17). . " (ר' דב"ע ל"ח/23-3איבון אהרון נ' בנק ירושלים לפיתוח משכנתאות בע"מ עבודה ארצי כרך י"א 219). כמו כן נפסק כי במקרה שהצדדים לא טענו לקיומו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים, או לקיומו של הסכם קיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים בענף בו הועסק העובד הרי שאין ניתן להפעיל את הוראות סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים (ר' דב"ע לא/3-3 רהיטי ירושלים "רים" בע"מ – ניסים יוסף פד"ע ב', 215 וכן, בג"צ 623/87 שרה שלפי נ' ביה"ד לעבודה, פ"ד מב (3), 148 ). סיטואציה זו היא ההולמת את המקרה שבפני. משכך, רשאי בית-הדין להניח כי במקרה דנן מדובר בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי וכפועל יוצא מכך לקבוע, מכוח סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, האם פיטוריה של התובעת היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויי פיטורים או קבלת פיצויים חלקיים בלבד, כאשר בבוא בית הדין להכריע בסוגיה זו הוא יונחה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים, כשם שנקבע בסעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים לאמור: "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטורים של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבעו.
פסק דין |
22/11/2005 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 6 |
עמודים – 11
ע"ב (חיפה) 2230/00- עבדאלחלים הבראת נגד מסעדת אבו יוסף ובניו בעמ
שמות השופטים: אברהם ינאי אביטל רימון קפלן נציגי ציבור: דב כספי
ודוק, בתביעה לפיצויי פיטורים נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח את פיטוריו, ואת זכאותו לפיצויי פיטורים מכח החוק [ראה: דב"ע נו/201-3 שמש ירושלים בע"מ – מאיר ניסימיאן, עבודה ארצי כרך ל(2),154]. היסוד העיקרי שבסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) הוא שהעובד: "פוטר", ודוק, נטל השכנוע לעניין התקיימות כל התנאים שבסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, הינו על העובד, שהרי הוא "המוציא מחברו" [ראה: דב"ע נו/269-3 דר' איסר מזר נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, עבודה ארצי, כרך ל(1) 57, דב"ע לג/58-3 האוניברסיטה העברית נ' בתיה מינטל, פד"ע ה', עמ' 65, וכן דב"ע לה/16-3 זיסו יוזיפוף-יעקב חנוני פד"ע ז', עמ' 3]. לפיכך, אם בסופו של הדיון מאוזנות כפות המאזניים, הרי טענתו של העובד תידחה [ראה: דב"ע נו/269-3 לעיל, בסעיף 15 לפסק הדין]. 15. מעיון בחומר הראיות שבפנינו, ובכלל זה תצהירי התובע, כתבי הטענות של התובע וחקירתו בפנינו, עולה כי גירסתו של התובע (עליו כאמור רובץ נטל ההוכחה) באשר לנסיבות פיטוריו, אינה עקבית, עמומה והיא מגלה סתירות לרוב, כפי שיבואר להלן. 16. בכתב התביעה המקורי ואף בכתב התביעה המתוקן השני, טען התובע באופן לקוני כדלקמן: "התובע יטען כי הוא פוטר ע"י הנתבעת ללא כל סיבה המצדיקה את פיטוריו וללא הודעה מוקדמת ולאחר שינויים בתנאי העבודה". התובע לא מסר פרטים, מי פיטר אותו, כיצד ובאיזה תאריך התרחש לטענתו אקט הפיטורים, כל שנטען הוא שפוטר לאלתר ללא הודעה מוקדמת סיבה "ולאחר שינויים בתנאי העבודה". לעומת זאת בתצהיר עדותו הראשית וחקירתו המשלימה, העיד כאמור התובע כי אין המדובר בשינוים לכאורה בתנאי עבודתו שכפה המעביד, אלא למעשה בדרישה של התובע לשנות את תנאי עבודתו הקיימים.
פסק דין |
24/01/2005 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
ע"ב (תל-אביב-יפו) 7377/00- זיאד כמאל עבד אל עאני גראב נגד הסחוג של אמא- ששון י. בעמ
שמות השופטים: נטע רות,מ סמיון,א אייזנברג
משכך, השאלה הבאה שעלינו להכריע הינה: מה צריכות להיות ההשלכות של קביעות אלה קביעת זכויותיו של התובע עם סיום עבודתו והאם יש בקביעות הללו כדי להצדיק שלישת פיצויי פיטורים מהתובע. ביחס לשאלה זו נקדים ונציין כבר עתה כי לדעתנו נסיבות הפיטורים של התובע מצדיקות שלילה מוחלטת של פיצויי פיטורים וזאת מכוח סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963 כפי שיפורט להלן: 18. האפשרות של שלילת פיצויי פיטורים (בחלקם או במלואם) בנסיבות המתאימות הוסדרה בסעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). בהקשר זה נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי "עניינים אלה הוסדרו בחוק והמחוקק גילה את דעתו בנידון, באופן שאינו משתמע לשתי פנים: ה"שלילה" כולה או מקצתה, אפשרית רק מכוח הסכם קיבוצי (ס' 16) או על פי שיקול דעתו של בית-המשפט ('רשאי בית-המשפט לקבוע . . . . ') כשהוא מונחה על פי כללים של הסכם קיבוצי (ס' 17). . " (ר' דב"ע ל"ח/23-3איבון אהרון נ' בנק ירושלים לפיתוח משכנתאות בע"מ עבודה ארצי כרך י"א 219). התובע לא טען לקיומו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים או לקיומו של הסכם קיבוצי הכולל הוראות בעניין משמעת החל על המספר הגדול ביותר של העובדים בענף בו הועסק. על כן לא הוכח כי ניתן היה להפעיל את הוראות סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים (ר' דב"ע לא/3-3 רהיטי ירושלים "רים" בע"מ – ניסים יוסף פד"ע ב', 215 וכן, בג"צ 623/87 שרה שלפי נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד מב (3), 148 להלן: "עניין שלפי"). משכך, רשאי בית-הדין להניח שהמדובר בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי וכפועל יוצא מכך לקבוע, מכוח סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, האם פיטוריו של התובע היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויי פיטורים או קבלת פיצויים חלקיים בלבד כאשר בבוא בית הדין להכריע בסוגיה זו הוא יונחה ע"י הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים, כשם שנקבע בסעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים לאמור: "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטורים של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבעו.
פסק דין |
17/01/2005 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
דב"ע לד/3-8- משה לוסטמן נגד יוסף פרל
שמות השופטים: בר ניבלוין,קובובי,בן משה,שחר
נכון, מבחינת כלכלית, מהווים פיצויי פיטורין "זכות" מצטברת, כך שסכום הפיצויים הולך וגדל, עם הוותק בעבודה, אך אין זאת כלל "זכות" במובן המשפטי. הזכות לפיצויי פיטורין, כ"זכות מוקנית" שיש עמה "עילה", אינה קמה אלא עם האירועים המחייבים בתשלום הפיצויים. 10. קבלת הטענה שב"זיכרון הדברים" ובתשלום שבעקבותיו, היה משום ויתור בדיעבד על פיצויי פיטורים, כמוה כסיכול כל מטרתם של פיצויי פיטורים. תהא מטרת פיצויי הפיטורים אשר תהא, ברור שאין פיצויי הפיטורים באים להבטיח הכנסה נוספת לעובד בעת עבודתו אצל אותו מעביד. החוק מביא אמנם בחשבון גם אפשרות כזאת – שכר הכולל פיצויי פיטורים אך קובע הוא, במקביל, סייגים שאחד מהם אומר, כי "אין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים" (סעיף 28 לחוק). ענין הוויתור בדיעבד על זכות לפיצויי פיטורים מוסדר במפורש בחוק, ואין כל צורך ללמוד לענין זה מהלכות כלליות. סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורין מכשיר "פשרה" ו"הודעת סילוק" בגין פיצויי פיטורים, אך ברור שבאותו סעיף מדובר ב"פשרה" וב"הודעת סילוק", לענין פיצויי פיטורים במשמעות החוק, היינו בפיצויים עקב סיים יחסי עובד-מעביד, בנסיבות המחייבות בתשלום פיצויים. בין שתראה, אפוא, ב"זיכרון הדברים" ויתור מראש על פיצויי פיטורים בגין פרק הזמן שעד לחודש ינואר, 1972, ובין שתראה בו ובתשלום לפיו השלמת שכר כולל בעד אותו פרק זמן – בשני המקרים אין הדבר תופס. 11. מכאן לשאלת תחולתו של ההסכם הקיבוצי משנת 1972, על העובד. טען בא-כוח המעביד: מאחר והעובד פוטר ביום 30.6.1972 , ובאותו תאריך לא היה כל הסכם קיבוצי תקף, החל על הצדדים, יש לראות, מכוח סעיף 19 לחוק ההסכמים הקיבוציים, את ההוראות לענין פיצויי פיטורים שבהסכם הקיבוצי משנת 1970, כמהות חלק מחוזה העבודה שבין העובד והמעביד, ולקבוע רק על פיהן.
פסק דין |
05/02/1974 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 12 |
עמודים – 9
ע"ע 300345/97- ח"י שאול נגד בזק חברה ישראלית לתקשורת בעמ
שמות השופטים: אלישבע ברק,עמירם רבינוביץ,יגאל פליטמן נציג עובדים יהודה בן הרוש נציג מעבידים חיים חכם
לאותה התוצאה ניתן להגיע גם על פי סעיף 17 לחוק פיצוי פיטורים תשכ"ג -1963, לפיו-בית הדין רשאי "לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים". שכן, במעשיו של המערער בגינם הוא הורשע, ניתן לראות כ"הפרת משמעת חמורה"; או "חבלה במהלך התקין של העבודה" על-פי תקנון העבודה, ובכך קמה הצדקה לשלילה או להפחתה של פיצויי הפיטורים להם היה זכאי עקב פיטוריו. ו. גם אלמלי הוראת סעיף 17(ג) להסכם, מן הראוי היה לפסוק, שהמערער אינו זכאי להשלמת פיצויי הפיטורים; באשר, סעיף 16(ד) לחוזה עבודתו, לפיו – הוא זכאי לקבל את הבעלות על פוליסת ביטוח המנהלים עם הפסקת עבודתו עקב סיומו של הסכם זה מכל סיבה שהיא; ראוי להתפרש כך, שהפסקת העבודה וסיום ההסכם מכל סיבה שהיא – אינה כוללת את המקרה של הפסקת העבודה וסיום ההסכם "עקב קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות", "רישום כוזב במסמכי תאגיד" ו "מירמה או הפרת אמונים". לענין זה אנו סומכים ידנו על הלכת רבלון בה נאמר, כי "הפירוש הנכון והראוי לביטוי "מכל סיבה שהיא", הינו הפירוש התכליתי המבוסס על ההקשר התעשיתי ועל המשמעות ההגיונית אליה כיוונו הצדדים" (עמ' 123 – 124). המשמעות התכליתית ההגיונית של אותו הביטוי אליה כיוונו הצדדים לענייננו, איננה, שלמרות שראוי לשלול זכאותו של המערער לפיצויי פיטורים על פי דין בגין מעשיו, בכל זאת הוא יקבלם במלואם. ז. סיכומו של דבר, לאור האמור אין המערער זכאי לפיצויי פיטורים בגין הפרשת המשיבה לחברת הביטוח כלל להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 21/3 משכרו. כאן המקום להעיר כי אין בפסיקתנו זאת משום שלילה מוחלטת של פיצוי הפיטורים, אלא אך ורק מעט למעלה מרבע מהם, ליתר דיוק 28 בלבד.
פסק דין |
12/04/2003 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 5 |
עמודים – 11
סעש (תל אביב) 52613-09-12- אוריה שומרון נגד משה טביב
שמות השופטים: צבי זייד אופירה דגן טוכמכר
חובת המעביד לשלם פיצויי פיטורים לעובד שפוטר, מעוגנת בסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), ואילו שלילת פיצויי פיטורים או הפחתתם אפשרית בהתקיים התנאים הקבועים בחוק בלבד. 23. סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים שכותרתו "פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי" קובע: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד- ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף- מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד". ובסעיף 17 לחוק שכותרתו "פיטורים ללא פיצויים מכח פסק דין" נקבע כך: 5 "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בעניין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים". 24. הלכה פסוקה היא כי שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר (ע"ע (ארצי) 1126/00 מלון עציון בע"מ נ' אביעזר שרוני, מיום 22.10.0 ) שכן הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, מהווים בדרך כלל פגיעה בעובד (דב"ע לא/3-3 רהיטי ירושלים רים בע"מ נ' נסים יוסף, פד"ע ב 215, 219 (1971)). התכלית שבשלילת פיצויי הפיטורים שתי פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע; ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים. בשלילת פיצויי הפיטורים, מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו מהתנהלותו הפסולה של העובד (ע"ע (ארצי)60/06 תמר מייזר (בבליוביץ) נ' צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ, מיום 30.10.06 ).
פסק דין |
20/07/2015 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 44 |
עמודים – 23
סעש (נצרת) 12158-07-20- גרצנברג רוזנה נגד קרן בוחבוט
שמות השופטים: אורית יעקבס,מני כהן,אריה להב
התשתית המשפטית הרלוונטית למקרה של שלילת פיצוי פיטורים או חלקם קבועה בסעיפים 16/17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) הקובעים בזו הלשון: "16. לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד. 17. בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בעניין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים. " הצדדים לא טענו לגבי תחולת הסכם קיבוצי כלשהו כך שיש לפנות להוראותיו של סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים. בהינתן כי סעיף 16 וסעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים דנים בחריגים לכלל הקובע זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים עקב פיטוריו – הרי שהלכה פסוקה היא שעל הטוען לקיום היוצא מהכלל, מוטל נטל ההוכחה להראות כי התקיים התנאי לסטייה מהכלל – משמע כי הנטל להוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים, מוטל על המעסיק (דב"ע ל/6-3 אליהו שמואלי ואח' – שושנה שרייר, עבודה ארצי, כרך ג(1) 162; דב"ע שן/119-3 עיתונות מקומית בע"מ – אשר בן עמי, פד"ע, כ"ב, 303). כך שעל מעסיק הטוען לשלילת פיצויי פיטורים מהעובד, הנטל להוכיח מחד את אותם מעשים או מחדלים המיוחסים לעובד ואשר בעטיים לטענתו הוא פוטר, ומאידך שומה עליו להראות כי אותם מעשים או מחדלים מצדיקים שלילת פיצויי פיטורים, במלואם או בחלקם.
פסק דין |
27/11/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 26
ע"ב (נצרת) 2361/02- ברויטמן ליאוניד נגד חב השמירה בעמ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,מעבידים:,סאמי שאהין
שלילת פיצויי פיטורים ומידת ההוכחה הנדרשת: ס' 16 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") קובע: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד- ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד". בענף שבו עבד התובע, ענף השמירה, קיים הסכם עבודה קיבוצי כללי מיום 12/7/72 (רשום ב1פנקס ה. ה. לפי מס' 701972) אשר קובע: "עובד שהואשם בגניבה, מעילה במילוי תפקיד, מעילה באימון המעביד, חבלה במזיד, הפרה חמורה של הוראות המעביד, רשאי המעביד להפסיק את עבודתו ולהביא לידיעת הארגון כאשר אם תוכח אשמתו תשלל מן העובד הזכות לפיצויי פיטורים" (ס' כ"ב (1) להסכם הקיבוצי). נטל הראייה באשר לשלילת פיצויי פיטורים מוטל על המעביד (ראו דב"ע ל"ג 3/53 אוניברסיטה עברית נ' בתיה מינטל, פד"ע ה' 65, דב"ע נ"ו 269 (3) איסר מזר נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, לא פורסם). כך, בפסק דין דב"ע ל/6/3 שמואלי נ' שרייר (פד"ע א' 69) נאמר: "מעביד הטוען כי בנסיבות פיטורים אין לשלם פיצויים פיטורים או שיש להפחיתם חייב להביא טענתו זאת במסגרת ד' אמות של סעיף 16 לחוק או לבקש את בית הדין להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 17 לחוק וכאמור אין לדרוש מהעובד שהוא יוכיח כי לא התקיימו התנאים לשלילת זכותו". באשר למידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי שנטענה בו טענה של עבירה פלילית, אימץ בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין דב"ע נ"ה 60-3 אנואר חמיד נ' יעקב הלמן ואח' (טרם פורסם) את קנה מידה אשר נקבע על ידי בית משפט עליון בעניין זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (ע"א 475/81 פ"ד מ (1) 589).
פסק דין |
16/01/2005 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
ע"ב (תל-אביב-יפו) 3473/04- טיכונוב אולג נגד תבל אבטחה בעמ
שמות השופטים: איל איטח
ככל שהנתבעת סבורה כי יש מקום לשלול את פיצויי הפיטורים הנטל מוטל עליה להוכיח את הנסיבות המצדיקות זאת. הוא הדין בכל הנוגע לחלף ההודעה המוקדמת. 4. המצב בכל הנוגע לפיצויי פיטורים סוכם לאחרונה על ידי בית הדין הארצי: "תכליתה של הזכות לפיצויי פיטורים להבטיח לעובד קיום בכבוד עד למציאת מקום עבודה אחר [ע"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל – גלי צה"ל, פד"ע לו, עמ' 625]. חובת המעביד לשלם פיצויי פיטורים לעובד שפוטר, מעוגנת בסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים או החוק). ואילו שלילת פיצויי פיטורים או הפחתתם אפשרית בהתקיים התנאים הקבועים בחוק בלבד. סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים שכותרתו "פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי" מורה: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד". ובסעיף 17 לחוק שכותרתו "פיטורים ללא פיצויים מכח פסק דין" נקבע כך: "בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בעניין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים". הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי "שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר" [עע 1126/00 מלון עציון בע"מ – אביעזר שרוני, ניתן ביום 22.10.02 ] ; באשר "הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש" .
פסק דין |
23/06/2007 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
סעש (באר שבע) 35717-12-18- שכנגד נגד שכנגד
שמות השופטים: יעקב אזולאי
הזכות לפיצויי פיטורים קבועה בסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 (להלן – "חוק פיצויי פיטורים") ותכליתה – להבטיח לעובד קיום בכבוד עד למציאת מקום עבודה אחר. שלילת פיצויי פיטורים אפשרית בהתקיים התנאים הקבועים בחוק בלבד (ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ נ' אלכסנדר צ'רניאקוב (פורסם בנבו, 31.5.2007 ) (להלן – "עניין אלוניאל")). 33. סעיפים 17/16 לחוק פיצויי פיטורים קובעים מתי עובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד – אם פוטר בנסיבות שלפי ההסכם הקיבוצי, או לפי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים, לפי קביעת בית הדין האזורי לעבודה. 34. לפי ההלכה הפסוקה "שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר. " (ע"ע 1126/00 מלון עציון בע"מ נ' אביעזר שרוני (פורסם בנבו, 22.10.2002 ) (להלן – "עניין מלון עציון"). תכלית שלילת פיצויי הפיטורים, לפי הפסיקה, היא הענשת העובד בגין עבירת משמעת חמורה, לצד הרתעת העובדים האחרים של המעסיק (עניין אלוניאל). שלילת פיצויי פיטורים אינה אוטומטית ואינה דבר שבשיקול דעתו של המעסיק. הסמכות לשלול פיצויי פיטורים נתונה לבית הדין לעבודה, כאשר הנטל להוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים, מוטל על המעסיק. (דב"ע ל/3-6 אליהו שמואלי ואח' נ' שושנה שרייר פ"ד א(1) 69 (1970). ככל שמעסיק חולק על זכאותו של עובד לפיצויי הפיטורים, בשל עבירה פלילית או עבירת משמעת חמורה, יפנה לבית הדין לעבודה על מנת לקבל הכרעה בעניין. זאת, על מנת שבית הדין יקבע את הסנקציה המידתית והתואמת בנסיבותיו של כל מקרה, ככל שהוא עולה כדי אחד המקרים החריגים והקיצוניים בהם יש לשלול פיצויי פיטורים.
פסק דין |
12/07/2022 |
בית דין אזורי לעבודה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 24
סעש (חיפה) 54918-09-19- בת שבע חן נגד עורך דין אמיר גאנם
שמות השופטים: טל גולן,גב ורד קאופמן,אליעזר לזר
נזכיר, כי סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") קובע כך: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד. " 45. סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, שעניינו פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין, ממשיך וקובע כדלקמן: "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים. " 46. בהתאם להלכה הפסוקה, הנטל להוכחת קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת או הפחתת פיצויי פיטורים מוטל על המעסיק, וכמפורט להלן: "מעביד הטוען כי בנסיבות הפיטורים אין לשלם פיצויי פיטורים או שיש להפחיתם חייב להביא טענתו זאת במסגרת ד' אמות של סעיף 16 לחוק . . . אין לדרוש מהעובד שהוא יוכיח כי לא התקיימו תנאים לשלילת זכותו. הלכה יסודית בסדר דין ובדיני ראיות היא, כי הטוען לקיום יוצא מהכלל, עליו נטל ההוכחה כי התקיים התנאי לסטייה מהכלל. " 25 47. בפסיקה נקבע כי שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת נעשית במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד, והטעם לכך הוא שהפיטורים עצמם נתפסים כעונש בפני עצמו. בהינתן ההלכה הקובעת כי השלילה תיעשה במקרה קיצוני, והיות שהמקרה שלפנינו אינו מקרה שכזה – ולו במקצת ואפילו שלא בקירוב, הרי שאין כל מקום לשלילת הפיצויים.
פסק דין |
03/03/2021 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 74
סעש (חיפה) 22465-01-21- פיטר שיינקמן נגד ננומיל טכנולוגיות בעמ
שמות השופטים: גב רחל שטרן טל גולן
19. שלילת פיצויי פיטורים – אימתי ומהם השיקולים – סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") קובע כך: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד". סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, שעניינו פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין, ממשיך וקובע כדלקמן: "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים". 20. בהתאם להלכה הפסוקה, הנטל להוכחת קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת או הפחתת פיצויי פיטורים מוטל על המעסיק, וכמפורט להלן: "מעביד הטוען כי בנסיבות הפיטורים אין לשלם פיצויי פיטורים או שיש להפחיתם חייב להביא טענתו זאת במסגרת ד' אמות של סעיף 16 לחוק . . . אין לדרוש מהעובד שהוא יוכיח כי לא התקיימו תנאים לשלילת זכותו. הלכה יסודית בסדר דין ובדיני ראיות היא, כי הטוען לקיום יוצא מהכלל, עליו נטל ההוכחה כי התקיים התנאי לסטייה מהכלל". בפסיקה אף נקבע כי שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת נעשית במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד, והטעם לכך הוא שהפיטורים עצמם נתפסים כעונש בפני עצמו. 21. עוד נקבע, כי השאלה האם להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים והיקף השלילה מושפעת משיקולים רבים ושונים.
פסק דין |
09/07/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 89
ע"ב (חיפה) 2810/03- ארנצוק אלאנורה נגד קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ (בהקפאת הליכים)
שמות השופטים: עמי לוי אביטל רימון קפלן נציגי ציבור: יורם סוכניק
לא זו אף זו, אלא שגם מבחינה מהותית, המדובר בשתי שאלות שונות המוכרעות על פי הוראות דין שונות, ואף נטלי ההוכחה, משתנים בהתאם לשאלה שבמחלוקת. כך, לעניין זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת בנסיבות בהן אין חולק כי התובעת פוטרה מעבודתה, נטל ההוכחה להראות כי התקיימו הנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, מוטל כל כולו על שכמה של הנתבעת, ודוק, לאור הטענות הנטענות כלפי התובעת, המדובר בנטל כבד במיוחד. לעומת זאת, באשר להוכחת הטענה כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים, נטל ההוכחה כולו מוטל על שכמה של התובעת, להוכיח את הפגמים. דיון והכרעה משאלו גדרי המחלוקת בין הצדדים, נפנה להלן לדון במחלוקות בין הצדדים, ותחילה לשאלת זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת 19. כאמור, אין חולק כי התובעת פוטרה מעבודתה בנתבעת, והשאלה הטעונה הכרעה בפרק זה לפסק הדין היא, האם הוכח כי בנסיבות פיטוריה התקיימו בתובעת התנאים המצדיקים שלילה מוחלטת של פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, כפי שנעשה על ידי הנתבעת. סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים), קובע: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד". סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, קובע: "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים".
פסק דין |
05/07/2006 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
סעיף: 20. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
(ד) הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית-דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה: (1) חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית-הדין; (2) חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עבודה; (3) הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם. (ה) מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעסיק, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעסיק הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
סעיף: 20. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
20. (א) בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי פיטורים מכוחו – המאוחר שבין המועדים האלה: (1) יום הפסקת יחסי עבודה; (2) המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד; (3) אם נקבעה, על פי חוזה עבודה או הסכם אחר , זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה – היום שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עבודה – היום שבו נקבעה הזכות; (4) אם נקבעה, על פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפיצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עבודה ולא נקבע מועד לתשלומם – היום שבו נקבעה הזכות; (5) אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עבודה או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום – יום מילוי התנאי האמור או יום תום התקופה האמורה, לפי הענין (ב) יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן: (1) שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו; (2) שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
סעיף: 20. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
(ב) יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן: (1) שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו; (2) שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי. (ב1) פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים. (ב2) המעסיק רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעסיק או סכום שהמעסיק חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים. (ג) מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה למעסיק קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה; נמסרה הדרישה למעסיק לאחר המועד האמור – יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה.
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963
סעיף: 1. הזכות לפיצויי פיטורים
1. (א) מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי-פיטורים. "עונה" לענין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום. (ב) עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי-פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי-הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו, לענין חוק זה, את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
סעיף: 20. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
(ג) מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה למעסיק קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה; נמסרה הדרישה למעסיק לאחר המועד האמור – יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה. (ד) הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית-דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה: (1) חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית-הדין; (2) חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עבודה; (3) הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם.
חוק פיצויי פיטורים (הוראת שעה), התש"ן-1990
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "התקופה הקובעת" – התקופה שבין כ"ו בשבט התשמ"ט (1 בפברואר 1989) לבין ה' בניסן התש"ן (31 במרס 1990); "החוק העיקרי" – חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963; "עובד זכאי" – (1) עובד שיחסי העבודה בינו לבין מעבידו נפסקו בתקופה הקובעת והוא זכאי עקב כך לפיצויי פיטורים; ואולם אם היתה זכותו של עובד לפיצויי פיטורים מותנית על פי החוק העיקרי בקיום תנאי, יראוהו כעובד זכאי אם התנאי התקיים בתקופה הקובעת, והוא אף אם יחסי העבודה נפסקו לפני התקופה הקובעת; (2) שאיריו של עובד כאמור בפסקה (1) הזכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף 5 לחוק העיקרי; "החודש הקובע" – החודש, בתקופה הקובעת, שבו נפסקו יחסי העבודה בין העובד הזכאי לבין מעבידו, ולגבי עובד זכאי שזכאותו לפיצויי פיטורים מותנית על פי החוק העיקרי בקיום תנאי – החודש, בתקופה הקובעת, שבו נתקיים התנאי; "התוספת" – התוספת לפיצויי הפיטורים האמורה בסעיף 2; "סכום הפיצויים הרגיל" – סכום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד לפי סעיפים 12, 13 ו-13א לחוק העיקרי; "סכום הפיצויים הקובע" – סכום הפיצויים הרגיל כשהוא מחושב על בסיס שכר עד לתקרה של 2,085 שקלים חדשים לחודש שהיא התקרה הקבועה בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת יוקר מיום 17 בספטמבר 1989 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאוגדים בה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 704689.
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963
סעיף: 16. פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי
16. לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
סעיף: 20. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
(ה) מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעסיק, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעסיק הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. (ו) נפטר עובד או מי שהיה עובד, והפקיד המעסיק בקופת בית-דין אזורי סכום של פיצויי פיטורים על-מנת שבית-דין יעבירו לזכאי לו – יראו, לענין סעיף קטן (ב), כאילו שולם הסכום האמור לזכאי ביום ההפקדה.
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963
סעיף: 9א. זכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה
9א. (א) בסעיף זה – "מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות; "מעסיק בפועל" , "קבלן כוח אדם" ו "קבלן שירות" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "קבלן" – קבלן כוח אדם או קבלן שירות, לפי העניין. (ב) הסתיימה ההתקשרות בין קבלן ובין מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, ועבר עובדו של הקבלן להיות מועסק על ידי קבלן אחר שהתקשר עם אותו מעסיק בפועל או אותו מזמין שירות, יהיה העובד שצבר תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן שההתקשרות עמו הסתיימה כאילו פוטר, אף אם אותו קבלן הציע לו עבודה חלופית. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות – (1) סעיף 1 לגבי עובד כאמור בסעיף קטן (ב) שלא צבר במועד סיום ההתקשרות תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים; (2) סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
סעיף: 13א. סמכות שיפוט ותרופות
13א. (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. (ב) (1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ–150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ותקנות לפי סעיף 13 לחוק האמור. (2) לענין סעיף קטן זה, "התקופה המזכה" – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור; (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי סעיף 9 – יום תחילת תוקפו של ההיתר; (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.
כל הזכויות שמורות ©
