ת"א (ירושלים) 7544-11-14- מאהר אבו חאטר נגד חברת עוואד את דאוד פרויקטים כלכליים בעמ
שמות השופטים: כרמי מוסק
בירושלים נגד הנתבעים-המשיבים 1. חברת עוואד את דאוד פרויקטים כלכליים בע"מ 2. יוסף עמרם 3. יעקב עמרם 4. מדינת ישראל- קמ"ט רישום מקרקעין של איזור יו"ש החלטה 1. לפניי בקשה למתן צו מניעה לפיו מתבקש בית המשפט להורות למשיבים מביצוע עסקה או העברה כלשהי במקרקעין נשוא הדיון ולהימנע מביצוע הליך או רישום כלשהו ביחס למקרקעין אלה. 2. המשיבים 1 ו-2 העלו בכתב תשובתם מספר טענות מקדמיות, מהן עולה לטענתם כי אין מקום לדון כלל בבקשה לגופו של עניין, אלא ראוי להורות כבר עתה על דחיית הבקשה על הסף. 3. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו ולאחר שהתקיים דיון בבית המשפט, יש להעיר ראשית לכל, כי גם לגרסת המבקשים הקרקע נשוא הדיון נמכרה בזמנו על ידי אביו של המבקש 1 למבקש 2. 4. אין לפניי הסבר כלשהו מהו מעמדו החוקי של המבקש 1 בקרקע. יתרה מכך, גם לגרסת המבקשים, בעל הזכויות בקרקע כיום הוא המבקש 2. מכך עולה, כי למבקש 1 אין יותר זכויות בקרקע, אף לטענתו הוא. יתרה מזאת, לאור גרסת המבקשים כי אביו של המבקש 1 מכר את הקרקע למבקש 2, עולה כי למבקש 1 לא היו מעולם זכויות בקרקע. לפיכך כבר עתה, אני מורה על מחיקת המבקש 1 מהבקשה. 2 5. עוד יש להעיר, כי לא הוגש תצהיר כלשהו מטעם המבקש 2 כדי לתמוך בבקשה. המשיבים העלו טענה זו בתגובתם וכן בדיון עצמו, אולם עד עתה לא ניתנה על ידי המבקשים תשובה ראויה בעניין זה. בית המשפט ציפה לכך שמי מטעם המבקש 2 יגיש תצהיר לתמיכת האמור בבקשה עוד לפני הדיון שהתקיים בבית המשפט, אולם המבקשים, מטעמים השמורים עמם, בחרו שלא לעשות כן. 6. בדיון שהתקיים ביום 25.11.14 התייחסו הצדדים לטענות המקדמיות השונות, ובין היתר לטענת השיהוי הניכר. 7. בתגובת המבקשים, שהתייחסה בין היתר לנושא השיהוי, העלו אלה טענות רבות שחלקן טענות עובדתיות וחלקן טענות הקשורות לייעוץ משפטי שקיבלו.
החלטה |21/12/2014 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 13887-10-14- איגור דיקר נגד מרים שכנר- התביעה נדחתה
שמות השופטים: מוריה צרקה
בהסתמך על כך, ובהסתמך על הרישום במנהל מקרקעי ישראל ובפנקס הבתים המשותפים, ועל הייצוג המשפטי שקיבלה בעת שרכשה את הדירה ובעת שמכרה אותה, אך סביר הוא שהיא לא הייתה מודעת לכך שקיימת בעיה תכנונית כלשהי בדירה. דיון והכרעה 6 27. מעבר למחלוקות המשפטיות בשאלת חובות הזהירות של עורך דין המייצג רוכש בעסקת מקרקעין ושל שמאי מקרקעין הנותן חוות דעת לצורך קבלת משכנתא, הצדדים חלוקים בשלוש שאלות עובדתיות עיקריות, ופסק הדין יעסוק תחילה בבירור שלוש שאלות אלה. השאלה הראשונה הטעונה בירור היא האם עורך דין גורל ביקש מהתובע לבדוק את מצבה התכנוני של הדירה במשרדי העירייה, כטענתו, או שמא ביקש ממנו רק לבדוק קיומם או העדרם של חובות, כטענת התובע. השאלה השנייה, הקשורה במידה מסוימת בשאלה הראשונה, היא מה ידעו הרוכשים על מצבה התכנוני של הדירה טרם רכישתה. ולבסוף, יש לברר את גובה הנזק. 28. לצורך בירור שלוש השאלות האמורות, העידו מספר רב של עדים, רובם מטעם התובעים. כך, מטעם התובעים העידו התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), מתווך הדירות שתיווך בינו לבין המוכרת, קבלן ששיפץ את הדירה, מהנדס שהכין עבור המוכרת בקשה להיתר, וכן אדריכל שבירר עבור התובעים את אפשרויות ההכשרה ובנוסף שני עדים מטעם עיריית ירושלים שהעידו לגבי אפשרויות הכשרת המבנה. מטעם הנתבעים העידו המוכרת בעצמה, ובא כוחה לצורך עסקת המכר, עורך דין עודד פלדמן, וכן עורך דין גורל בעצמו, ושמאי מקרקעין מטעם השמאי קול, אשר בשל מצבו הבריאותי נבצר ממנו להעיד. כמו כן נחקר מומחה מטעם בית המשפט, השמאי גולדקלנג. את תמצית עדויותיהם של עדים אלו נביא להלן, ככל שיהיה בכך צורך. 29. יחד עם זאת, כבר בשלב זה יש להעיר, שכל העדים נדרשו להעיד אודות אירועים שאירעו לפני שנים רבות, במהלך שנת 2008, או אפילו שנים רבות קודם לכן.
פסק דין |31/07/2019 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 27603-04-15- שושן פנחס נגד עורך דין ציונה מועלם
שמות השופטים: יעל ייטב
xxxxxxx בזאת לשעבד לטובת הקונה שטח בגודל של דונם אחד הנמצא בירושלים והידוע הרשום בלשכת רישום מקרקעין בירושלים ספר 3019 דף 37, וזאת עד לביצוע רישום העסקה במנהל האזרחי בבית אל על שם הקונה"; (4)בסעיף 13 בהסכם המכר נקבע כי מועדי ההסכם הם תנאי עיקרי ומהותי בהסכם. 12. יום לאחר החתימה על הסכם המכר, ביום 20.10.14 , העביר התובע לידי עו"ד מועלם שיק בנקאי על סך של 150,000 . ביום 22.10.14 הפקידה עו"ד מועלם את השיק בחשבון נאמנות. 5 13. מספר ימים לאחר החתימה על הסכם המכר, במועד שלא הוברר (יתכן שהיה זה ביום 22.10.14 , או בסמוך לכך), הגיעו התובע ורותי למשרדה של עו"ד מועלם בטבריה, שם פגשו באקראי בטלאל, שהתרעם על כך שהתשלום הראשון שהופקד בנאמנות בידי עו"ד מועלם טרם הועבר לידי המוכרת. לאחר שטלאל עזב את המשרד, כפי הנראה בשל דרישתה של רותי, התברר שהוא נטל עמו ממשרדה של עו"ד מועלם את כל החומר הרלוונטי לעסקה, ללא ידיעתה של עו"ד מועלם, ועל כן לא היה באפשרותה למסור לתובע העתק מהסכם המכר. אירוע זה תואר מאוחר יותר על ידי התובע כאירוע שבו נדלקו לו 'נורות אדומות' בקשר לטיב הטיפול המקצועי שהעניקה לו עו"ד מועלם, בעוד שלגרסתה של עו"ד מועלם הגיעו רותי והתובע למשרדה על מנת שתייצג את התובע בעניינים נוספים, והתובע לא העלה בשלב זה כל הסתייגות באשר להסכם המכר. ביום 23.10.14 הגיעה עו"ד מועלם למשרדו של עו"ד ג' מאק, עורך דינו של התובע, בירושלים, כמתוכן, שם חתמו התובע ואשתו על מסמכים לפתיחת חברה שתרשם ביהודה ושומרון ושעל שמה ירשמו המקרקעין. באותו היום שלחה עו"ד מועלם דואר אלקטרוני לרותי ובו כתבה שהיא הגישה בקשה לרישום חברה באיו"ש, תזכיר ותקנון חברה.
פסק דין |01/04/2020 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 63194-12-19- נעה ולדן נגד אלון נחמד
שמות השופטים: מרים קסלסי
מבוא 1. הדירה ברח' מנדלי מוכר ספרים 14 בירושלים (גוש 30027 חלקה 62), שזכויותיה נרכשו ע"י התובעת ב- 31.12.12 , רשומה בלשכת רישום מקרקעין בבעלות הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית (להלן: "הכנסיה"). הכנסיה החכירה בחכירה ראשית לקק"ל ל-99 שנים, וקק"ל החכירה בחכירת משנה. החכירה הראשית ואיתה חכירת המשנה מסתיימות ב- 31.12.2051 , ברם לקק"ל על פי הסכם החכירה אופציה להארכת התקופה, משך התקופה ותנאי החכירה לא סוכמו מראש, אך במקרה של אי הסכמה, נקבע מנגנון של בחירת בורר, ע"י נשיא ביהמ"ש העליון. 2. שנה קודם לעסקה נשוא התביעה, הכנסיה מכרה זכויות הבעלות לשותפות בשם "ניות קוממיות", הערת אזהרה על כך נרשמה ביום 27.12.11 . 3. התביעה שבפניי עוסקת בשאלה האם הנתבע – עורך דין שייצג את התובעת בעסקת מקרקעין לרכישת הדירה הנ"ל, התרשל בתפקידו, ואם כן – האם הנזק שנגרם – הפסד בעת מכירת הדירה, קשור קשר סיבתי עובדתי ומשפטי למחדליו. 4. התובעת מכרה הדירה שבע שנים לאחר רכישתה בהפסד ששיעורו שנוי במחלוקת, לטענתה, ההפסד עומד על 500,000 , שאת כולו יש להשית על הנתבע, וזאת משום שלא קיבלה הסבר בדבר מהות הזכות אותה רכשה והסיכונים המשפטיים הנוגעים לה, אשר לטעמה התממשו בעת המכירה. 5. הנתבע דוחה התביעה כלפיו מכל וכל, וטוען בתמצית כי מסר הסבר ואף ייעץ שלא לרכוש הדירה. התובעת ואביה אנשים בגירים ומשכילים קיבלו החלטה שבדיעבד היתה לא כדאית, מדובר ב"טעות בכדאיות העסקה" שהוא אינו שותף לה ואינו חב בגינה. להלן יובאו השתלשלות האירועים ביתר הרחבה, הדין הנ ג דיון בחבות הנתבע. השתלשלות האירועים 6.
פסק דין |07/08/2023 |שלום – ירושלים
ע"א 1251/21- חוסין אחמד עבידאת נגד יור הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י כשר
כעולה מהשתלשלות העניינים שתוארה בהליכים הקודמים, חלק מהמקרקעין המוחזקים על-ידי המערער, יועדו בתכנית 4558 לשטח ציבורי פתוח, והכוונה היתה להפקיע אותם, בעת מימוש התכנית. 6. אחר הדברים האלה, בשנת 2002, פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים הודעה על הפקעת חלק מהמקרקעין, ובהמשך הגישה גם תביעה נגד המערער ואחרים, לקבלת צו למסירת המקרקעין המופקעים, בהתאם לסעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (ה"פ (י-ם) 2173/03 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים נ' זחאיקה ואח'). במהלך ניהול תביעה זו, הגיעו הצדדים, הוועדה המקומית מזה והמערער מזה, להסכמות חלקיות, שלפיהן חלק מהמקרקעין, שבו קיים מבנה המוחזק על-ידי המערער, יוחרג מתחום ההפקעה המקורית, כפי שסומן בתכנית 4558, והמערער יגיש לגביו, בתמיכת גורמי התכנון בעיריית ירושלים, תכנית חדשה להכשרת הבניה. 7. בהתאם למוסכם, הגיש המערער את תב"ע 9970, בליווי תצ"ר 690/04, לטובת הכשרת המבנה שהוחרג מתחום ההפקעה. מאחר שהמערער אינו רשום כבעלים על המקרקעין, אישור התכנית היה מותנה בעמידתו בתנאי 'הנוהל המקל', הידוע גם בשם 'נוהל מוכתּר'. מדובר בנוהל מיוחד שהותקן ביחס לאישור תכניות במזרח ירושלים; מטרתו – מציאת פתרון למחזיקים במקרקעין במזרח ירושלים, המבקשים ליזום תכניות במקרקעין המוחזקים על-ידם, אך נתקלים בקושי להוכיח את בעלותם בקרקע, מחמת הקפאת הליכי ההסדר באזור זה. בנוהל האמור נקבע, כי על מנת שמגיש התכנית יבוא בגדר "מי שיש לו עניין בקרקע", כדרישת סעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), עליו להוכיח את זיקתו לקרקע באמצעות הגשת המסמכים והאישורים הבאים: תצהיר מטעם מגיש התכנית; אישור של 2 מוכתרים בדבר זיקתו למקרקעין; ואישור המודד המחוזי בדבר מעמד הקרקע.
פסק דין |03/04/2023 |בית המשפט העליון
ע"א 391/22- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד דוד קונפינו
שמות השופטים: י אלרון,א שטיין,ר רונן
לצד חובה כללית זו, באה תקנה 14 לתקנות המקרקעין ומטילה חובות ספציפיות על עורכי דין: "(א) התייצבו הצדדים לעסקה לפני עורך דין, יחתים אותם על שטר העסקה, ויאמת את חתימותיהם בחתימת ידו, לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם (בתקנה זו – אימות החתימות). (ב) נוסף על אימות החתימות, יאשר עורך דין, בכתב, כי בדק את הפרטים המופיעים בשטר העסקה והמסמכים שצורפו לו (בתקנה זו – המסמכים) ומצאם מתאימים וראויים לעסקה המבוקשת; ואולם היו צדדים לעסקה מיוצגים בידי כמה עורכי דין רשאי כל עורך דין לאמת את חתימתו של צד לעסקה שהוא מייצג. (ג) נחתם שטר העסקה ואומת כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), יצרף עורך הדין את השטר לבקשה ולשאר המסמכים, ויגישם לרשם סמוך לאחר מועד האימות". 114. הווה אומר: בעסקאות מקרקעין, עורך דין אשר מייצג מוכר או קונה נוטל על עצמו אחריות לאימותם ולאישורם של פרטי העסקה אשר כוללים, בין היתר, את זהות הצדדים – המוכר והקונה – ואת חתימותיהם. אחריות זו של עורך הדין מקימה חובת זהירות כלפי מרשם המקרקעין אליו מוגשים מסמכי העסקה, כלפי לקוחו של עורך הדין ואף כלפי בעל הדין שעומד מול הלקוח במסגרת העסקה (כדוגמת נצר, במקרה שלפנינו) ועורך דינו (במקרה דנן: עו"ד שמחיוף). הנחת המוצא שעומדת מאחורי חובה כאמור היא שעורך הדין מחזיק בכל כישורים המקצועיים אשר נדרשים למניעת תאונות משפטיות (ראו: עניין ז'רוט, פסקה 8). כפועל יוצא מכך, עורך דין שמטפל בעסקת מקרקעין מטעמו של מוכר או קונה יהא אחראי למצגי השווא אשר עולים ממסמכים שהלה אימת ואישר מבלי לבדקם כיאות.
פסק דין |02/12/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 5208/14- יצחק קלינמן נגד יפעת נדב
שמות השופטים: ד ברק ארז
המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.7.2014 בעש"א 51445-06-14 שניתנה על ידי השופט י' נועם בשם המבקש 1: המבקש בעצמו בשם המבקשים 5-2: עו"ד אסתי וייסלר החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.7.2014 (עש"א 51445-06-14, השופט י' נועם). בהחלטה זו נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע של החלטת המפקח על רישום המקרקעין בירושלים (להלן: המפקח) מיום 15.5.2014 (תיק 234/11), שהוגשה על-ידי המבקשים שבפני. בנוסף לכך, הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת המפקח, כך שתעוכב המשך שמיעת הראיות הצפויה לפניו ביום 3.8.2014 . 2. המבקשים הם בעלי דירות בבית משותף בירושלים שבו 7 דירות. המשיבה 1 שהייתה בעלת הזכויות באחת הדירות בבניין מכרה אותן למשיב 2 בהסכם מכר שנערך בניהם ביום 1.12.2013 . 2 3. ביום 8.12.2011 הגישו המבקשים תביעה כנגד המשיבה 1 למפקח בשל מחלוקת שהתגלעה ביניהם בעניין תב"ע מספר 13347 (להלן: התב"ע) שיזמה המשיבה 1 ושמאפשרת בנייה ברכוש המשותף. במסגרת תביעתם עתרו המבקשים לקבלת שני סעדים: צו קבוע שיאסור על המשיבה 1 לקדם את התב"ע וצו קבוע נוסף שיאסור עליה כל בנייה ברכוש המשותף. ביום 28.12.2011 , במסגרת דיון שהתקיים בפני המפקח בבקשה שהגישו המבקשים לקבל סעד זמני, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הם יאפשרו למשיבה 1 להמשיך בהליך התכנוני בכפוף לכך שלתב"ע יתווסף תנאי הקובע כי "התוכנית תפקע מאליה ככל שתוך 3 שנים מרגע אישור התוכנית לא יתקבל היתר בנייה, או ככל שיתקבל פסק דין חלוט הקובע כי למשיבה אין את הרוב הדרוש בפן הקנייני" (להלן: ההסכמה בהליך הביניים). בעקבות הסכמה זו התקיים דיון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים וזו הסכימה לכלול את התנאי בתב"ע.
החלטה |28/07/2014 |בית המשפט העליון
ת"א (חדרה) 25667-12-20- דימטרי בייבוק נגד ערן תורגמן
שמות השופטים: יפעת אונגר ביטון
סיכומו של דבר, עורך דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)". מן הכלל אל הפרט 75. הסקירה לעיל העלתה כי לעורך דין חובות רבות כלפי לקוחו, בפרט כאשר מדובר בעסקה לרכישת מקרקעין. התובע טען, בראש ובראשונה, כי עו"ד שלם כלל לא הסבה תשומת לבו לעובדה שהבית, על שטחו, הוא חלק מהליך פרצלציה בעיצומו. לטענתו, כלל לא ידע מהי המשמעות המילולית והמשפטית של פרצלציה, בפרט כשאינו דובר עברית על בוריה, ויש לו קשיי שפה. לשיטתו, עו"ד שלם לא ביצעה שום בדיקה, ולו מינימלית, לגבי מצב המקרקעין, לא יידעה ולא שיתפה אותו במצבם. כמו כן, לא בדקה, בין בעצמה ובין על ידי בעלי מקצוע, את מצבו התכנוני של הנכס ואף לא הפנתה אותו לבדוק את המצב התכנוני לאשורו. 76. עו"ד שלם הפנתה, מנגד, לסעיף 13 להסכם, שם נכתב במפורש "הצדדים מאשרים ומצהירים, כי הוצע להם, ע"י עוה"ד המטפלים בעסקה דנן, לבדוק את זכויות הבניה, החבות בהיטל השבחה וכל יתר ההיבטים הפיזיים, ההנדסיים והתכנוניים הקשורים בממכר בעצמם ו/או ע"י מומחים מטעמם". עוד טענה, כי על עו"ד המייצג רוכש דירה, מוטלת האחריות לבצע בדיקות משפטיות בלבד ולא בדיקות תכנוניות שאינן בתחום מומחיותו. לגרסתה, יידעה את התובע בדבר הבדיקות התכנוניות שיש לבצע והמליצה לו לשכור בעלי מקצוע. משלא עשה כן, ומשחתם על ההסכם כמות שהוא, אין לתובע להלין, אלא על עצמו.
פסק דין |03/05/2024 |שלום – חדרה
ת"א (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פסד ביום 28.4.22 ).
שמות השופטים: גלעד הס
עוד אציין, כי המחוקק הטיל במסגרת תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 (להלן: "תקנות הרישום"), חובות פרטניות על לשכת רישום המקרקעין לבחינת העסקה ולביקורת על העסקה, וזאת הן בעסקת מכר והן כאשר מדובר ברישום ירושה. ר' בעניין קונפינו לעיל: "מרשם המקרקעין אחראי על ניהולו התקין של רישום זכויות במקרקעין בישראל. המרשם רושם זכויות כאמור על פי הבקשות שמוגשות לו. מי שמבקש לרשום את זכויותיו במרשם רשאי לפנות למרשם במישרין או באמצעות עורך דין. חתימה על מסמכיה של עסקת מקרקעין אשר מוגשים למרשם יכול שתיעשה בפני עורך הדין, ואז עליו תוטל האחריות לאמת את זהות החותמים, לבדוק את המסמכים ואת פרטי העסקה, וכן להסביר לצדדים לעסקה את מהותה (ראו: תקנה 14 לתקנות המקרקעין); או בפני רשם לשכת הרישום – ואז הרשם הוא שחייב לאמת את זהות הצדדים ואת פרטי העסקה (ראו: תקנה 12 לתקנות המקרקעין). ודוק: גם כאשר החתימה על מסמכי העסקה נעשית בפני עורך דין, חייב המרשם – בטרם ייתן גושפנקא לעסקה וירשמה יחד עם השינוי בזכויות – לבחון את שטר העסקה שהוגש בפניו ואת המסמכים הנלווים (ראו: תקנה 14(ד) לתקנות המקרקעין). תקנות המקרקעין קובעות כי בקשות המוגשות למרשם אמורות לעבור בחינה כפולה. בקשות אלו אמורות להיבדק הן על ידי רשם לשכת הרישום והן על ידי הביקורת:" (הדגשה אינה במקור – ג. ה). עוד על אחריות לשכת רישום המקרקעין מכוח תקנות הרישום, ר' ת"א (ת"א) 1502-03-14 הנרי שלוו נ' בני דקל ( 21.8.2018 ) פסקאות 69 עד 72. 31. על בסיס רקע נורמטיבי זה, אבחן את התנהלות לשכת רישום המקרקעין בעניין חלקה 71.
פסק דין |30/12/2023 |מחוזי – תל אביב
ת"א (ירושלים) 905-03-20- מירב נחמיאס נגד איתן מזרחי
שמות השופטים: אפרת אייכנשטיין שמלה
פרידגוט 4. אסתר פולק 5. עיריית ירושלים החלטה נוכח הפער בין חוות הדעת שהגישו הצדדים, ולאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות להודיע עמדתם, ימונה מומחה מטעם בית המשפט, בתחום השמאות ובתחום הנדסת הבניין. 1. פרטי המומחה, נושא חוות הדעת והוראות לצדדים ולמומחה א. המומחה ותחום מומחיותו: מר צבי רון, מהנדס בניין ושמאי מקרקעין. טלפון: 03-5707030, 050-5249711. ב. המומחה יגיש הצהרה לתיק בהתאם לתקנה 89(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 בתוך 7 ימים. ג. המומחה יכריע בין עמדות שני הצדדים, כפי שהם מופיעות בכתבי בית הדין בתביעה, בתביעה שכנגד, ובחוות הדעת מטעמם, בתחום השמאות ובתחום הנדסת הבניין. ד. עד יום 20.7.2023 ימציאו הצדדים למומחה את כתבי הטענות על נספחיהם ואת כל המסמכים הרלוונטיים. צד שימסור למומחה מסמכים אשר לא צורפו לכתבי הטענות ולתצהירים, ימציא את העתקיהם במקביל גם לצד האחר. ה. המומחה יבקר בנכס נושא התביעה, לאחר תיאום מוקדם עם באי כוח בעלי הדין. הביקור יהיה בנוכחות בעלי הדין או באי-כוחם, אלא אם כן בעל דין או בא-כוח מסוים ויתר על נוכחותו. ו. חוות דעת המומחה תוגש לבית המשפט ולצדדים במקביל, לא יאוחר מיום 1.10.2023 . ז. בתוך ארבעה עשר יום מקבלת חוות הדעת, יהיה רשאי כל אחד מהצדדים לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה.
החלטה |17/06/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (נתניה) 14864-05-20- דן מאור עמר נגד רמי לוי- ניתן פסק דין
שמות השופטים: אלי ברנד
ביחס לטיפול בעסקאות מקרקעין נקבע בפסיקה כי – "חובת הזהירות בה חב עורך דין כלפי לקוחו מתעצמת ומתרחבת במיוחד בעסקאות מקרקעין"(ת"א (מחוזי ת"א) 2706/07 מיכאל אבני נ' עו"ד יעקב הרכבי ( 16.6.2013 ), להלן: "עניין הרכבי", פסקה 47), וכי בגדר חובות עוה"ד מצויה בדיקת כל הטעון בדיקה ביחס לנכס (ראו עניין מוסהפור פסקה 11), וברי כי בכלל זה בדיקת מגבלות על זכויות המוכר והבטחת זכויות הרוכש בעטיין וכנגד סיכונים אחרים. הפרת חובת הזהירות על ידי עו"ד רוסינסקי 82. מכח החובות שאוזכרו לעיל חלה על עו"ד המטפל בעסקת מכר מקרקעין החובה לבדוק האם המקרקעין הנרכשים חופשיים מזכויות צדדים שלישיים והאם אין פגם אחר בזכויות המוכר העלול להביא לכישלון העסקה, לעיכוב ברישום הזכויות או לכל סכנה אחרת כלפי הקונים. 83. ככל שישנם גורמים ידועים מראש העלולים להביא לכישלון העסקה על עורך הדין להציג את המצב לאשורו בפני הרוכשים, להבהיר להם את מכלול הסיכויים והסיכונים הטמונים בהתקשרות בחוזה במצב זה וככל שיחליטו באופן מודע ומושכל לקחת על עצמם את הסיכון – להביא את הדברים לידי ביטוי בהסכם ולדאוג להגן על זכויותיהם ועל סכומי הכסף הנכבדים המושקעים בעסקה כזו וכמובן גם לבצע את הפעולות הנדרשות ממנו לשם עיגון הבטוחות במרשמים המתאימים. 84. בענייננו, על פי נסח המקרקעין נכון ליום 30.9.18 – סמוך למועד החתימה על הסכם המכר -הדירה לא היתה רשומה בבעלות המוכר-הנתבע 1 והיו רשומים לגביה צווי מניעה. 85. די היה באמור לעיל כדי להטיל על עו"ד רוסינסקי חובה לבדוק לעומק את מקור מצב רישום הדירה ואת משמעות הדבר ביחס ליכולת התובעים להשלים את העסקה, להבהיר להם את המשמעויות ואם יחליטו להמשיך בביצוע העסוקה למרות המידע שהוצג להם להגן עליהם כדבעי במסגרת ניסוח החוזה ובמסגרת הפעולות שנדרש לבצע לאחר חתימתו.
פסק דין |02/01/2023 |שלום – נתניה
ת"א (ירושלים) 29748-10-22- חיים לויק נגד ' משה אינדיג ז"ל (המנוח)
שמות השופטים: שושנה ליבוביץ
עוה"ד 2. נאוה אינדיג ז"ל (המנוח) ע"י ב"כ עוה"ד 3. דביר אריה דב אינדיג ע"י ב"כ עוה"ד 4. רוברט ברן ע"י ב"כ עוה"ד 5. רות ברן ע"י ב"כ עוה"ד 6. אליהו גבאי ע"י ב"כ עוה"ד 7. מרים גבאי ע"י ב"כ עוה"ד 8. חזי בינה ע"י ב"כ עוה"ד 9. יסכה בינה ע"י ב"כ עוה"ד נתבע שכנגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים (פורמלי) פסק דין 1. תביעה ותביעה שכנגד בעניין רישום בניין כבית משותף ורישום הדירות שבו על שם בעלי הזכויות. ייאמר כבר עתה כי דין התביעות להימחק, פרט לפסק דין חלקי שניתן במסגרת ההליך, אשר יעמוד בתוקפו בכפוף למגבלה, כפי שיפורט בהמשך. 2. התובעים והנתבעים 8-5 הם בעלי זכויות בבניין (להלן: הדיירים) ברחוב שרירא גאון 4 בירושלים במקרקעין הידועים כגוש 30162 חלקה 54 (להלן: המקרקעין). הנתבע 3 הוא מנהל עיזבון המנוחים משה ונאווה אינדיג ז"ל (להלן: אנידיג) שרשומים כבעלי המקרקעין. הבניין כולל שלוש דירות. התובעים, חיים ופנינה לויק (להלן: התובעים) הם בעלי הזכויות בחלק מקומת המרתף, קומת קרקע וקומה א'. הנתבעים 5 ו-6, אליהו ומרים גבאי (להלן: הזוג גבאי) הם בעלי הזכויות בחלק מקומת הקרקע, קומה א' וקומה ב'. הנתבעים 7 ו-8, יסכה וחזי בינה היו בעלי זכויות בקומה ג' ובגג הבניין, וכיום זכויות אלה הם בבעלות חזי בינה בלבד (להלן: בינה). 3. התובעים הגישו תביעה נגד העיזבון, מנהל העיזבון, רוברט ורותי ברן (שמהם רכשו את הזכויות בדירתם) (להלן: הזוג ברן), הזוג גבאי וחזי ויסכה בינה, שבה עתרו לסעדים שונים ובכללם: להצהיר כי אינדיג הפר את התחייבותו לרישום הבניין כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים ולרישום דירת התובעים על שמם; ליתן צו עשה המחייב את אינדיג לרשום את הבניין בפנקס הבתים המשותפים ואת הדירות על שמם של התובעים והנתבעים ולהורות על מינוי כונס נכסים שיבצע את רישום הבית המשותף ואת רישום הזכויות; לקבוע ולהצהיר כי כל זכויות הבנייה שקיימות או שייוצרו שייכות לבלי הזכויות באופן שווה ולמנות את ב"כ התובעים ככונס נכסים לצורך ביצוע הרישום.
פסק דין |13/10/2024 |מחוזי – ירושלים
ע"א (חיפה) 1675-04-17- עיזבון המנוח נסיב שנאן זל ואח נגד גבר חמוד
שמות השופטים: י גריל,[אבד],ס גיוסי,ג ציגלר
על עורך הדין למסור ללקוחו פרטים רלוונטיים המצויים בידיעתו, להודיע ללקוח את מצב הדברים לאשורם, בכל הקשור להוראות החוק והפסיקה, ולהסביר ללקוחו את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. מציין בית משפט קמא שבענייננו, משערך עורך הדין המנוח את ההסכמים, נתלוו לעריכת ההסכם חובות כגון צורת ניסוח החוזה, וקיומם של מנגנונים וסנקציות הנקבעות בחוזה. בנוסף, כך ציין בית משפט קמא, קיימת חשיבות לעבודת עורך הדין בביצוע בדיקות מוקדמות של היתכנות העסקה: בדיקה של בעלות, שיעבודים, עיקולים, צווי הריסה ועוד. י"ח. מוסיף בית משפט קמא, שחובת עורך הדין במסגרת עריכת ההסכם להבטיח את זכויות שני הצדדים ולוודא ששני הצדדים מבינים את מהות העסקה ואת הסיכונים הנובעים מן העסקה עצמה, וזאת ללא צורך או חובה להשלים את הליך ביצוע העסקה. עוד ציין בית משפט קמא, שחובת עורך הדין בעת ניסוח ההסכם לבחון את היתכנות העסקה טרם עריכת ההסכם, ולהעמיד את הצדדים על הסכנות הנובעות מכך שטרם נרשמו הזכויות במקרקעין על שם המוכר. חובת עורך הדין לדאוג לבדיקת הבעלות ולהעמיד את הצדדים על טיב הזכות, הסכנות הנובעות ממצב הזכויות וליצור מנגנונים בחוזה שיבטיחו את זכויות הצדדים. כמו כן על עורך דין שעורך הסכם מקרקעין להבהיר בפני הצדדים שעליהם לבחון את הזכויות לעומק, ועליו להסביר את מהות הזכויות, ובפרט במקרה כבענייננו כשהמוכר איננו הבעלים אלא לכל היותר בעל זכות אובליגטורית המבוססת על ייפוי כח. י"ט. בית משפט קמא גם העיר שלא ברור מדוע המשיך עורך הדין המנוח לערוך עסקאות נוספות, מעבר לעסקה הראשונה, ללא בדיקה של הרישום. כזכור, מקור הזכויות שטרם נרשמו נובע מפסק הדין בתיק הסדר המקרקעין, ונוכח הזמן הרב שחלף מאז ניתן פסק הדין ( 23.2.86 ) ועד מועד עריכת ההסכמים (1999-1997) קיים הכרח לברר, טרם עריכת העסקה, קיומן בפועל של הזכויות, ולוודא שהזכויות נרשמו על שם הזכאי לכך.
פסק דין |07/08/2017 |מחוזי – חיפה
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים בקרקע עירונית של מינהל מקרקעי ישראל, זכויות ביישובים חקלאיים; (ג) חובות ואיסורים על מתווך במקרקעין; (ד) מכירות נכסים מיוחדות: מכירת נכסי עיזבון על ידי עיזבון או מנהל עיזבון, מכירת נכסים אגב הסכם גירושין; (ה) הוצאה לפועל – הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל; (ו) תכנון ובנייה: (1) מוסדות תכנון: מועצה ארצית, ועדה מחוזית, ועדה מקומית, ועדה מרחבית, ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה; (2) תכניות בנייה ורישוי: תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר ארצית (תמ"א) 38, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מיתאר מקומית ברמה מפורטת, היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג; תעודת גמר ("טופס 4"); (3) זכויות בנייה; (4) שינוי ייעוד; (5) הפקעה; (6) היטל השבחה; (ז) מיסוי מקרקעין: (1) מס שבח; (2) מס רכישה; (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין; (ח) חוזים: (1) הגדרת חוזה; (2) זיכרון דברים; (3) תרופה
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות שבפרק ב' לתקנות, אשר יראו אותם בחלק מכל הוראה שבתוספת לפי העניין. 1. מכר, שכירות, שכירות משנה, העברת שכירות, ביטול שכירות, תיקון תנאי שכירות-43 שקלים חדשים. 2. משכנתה-(א) בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה-183 שקלים חדשים; (ב) בעד רישום כל אחד מאלה-183 שקלים חדשים: (1) העברת משכנתה; (2) העברת מקרקעין בכפוף למשכנתה; (3) שינוי או תיקון בתנאי משכנתה או בשמות הצדדים לעסקת המשכנתה או בשם החייב; (4) העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עזבונו; (ג) רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת; (1) אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה-פטור מכל אגרה; (2) אם הכסף מופקד בלשכה-183 שקלים חדשים. 3. ירושה-(א) בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה-183 שקלים חדשים. (ב) הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו בסעיף 14 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949-פטור מכל אגרה. (ג) העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הויתור נעשה ללא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה-183 שקלים חדשים. (ד) האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עיזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם האפוטרופוס או מנהל העיזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עיזבון במקרקעי העיזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה נוסף על האגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה.
תקנות שמאי מקרקעין (תכנית בחינות), התשמ"ו-1985
סעיף: (תיקונים: התשמ"ו, התשמ"ח, התשס"ה)
מידותיהם – בשלב הבנין – יסודות, קורות יסוד, רצפה תלויה, רצפה מונחת על מילוי עמודים, תקרות, גגות, חגורות, חדרי מדרגות, מקלט וחניון; קירות ומחיצות; גימור – טיח, רצוף, חיפויים, בידוד ואיטום, אינסטלציה סניטרית, התקנת חשמל, שטחי חניה, נגרות ומסגרות; מערכות בבנין – מיזוג אויר, חשמל, מים, ביוב, תקשורות חוץ (טלפון), תקשורת פנים, מעליות, גלאי אש (בטיחות בפני אש); מבנים מקונסטרוקצית ברזל (פלדה); בניה טרומית ומתועשת; בתי חרושת, מחסנים, שככות וכיו"ב – ידיעה כללית בהערכת מידות; מקונסטרוקצית עץ – ידיעה כללית בהערכת מידות; נזקים בבנינים – הגורמים להיווצרותם והדרכים לתיקונם; הנדסה אזרחית – ידיעה כללית ואומדן עלויות; עבודות עפר, מבנה כבישים (חתכים טיפוסיים), מעבירי מים, ניקוז ותיעול, טיהור שפכים – אגני טיהור ומיתקניהם; תכניות – תכניות בינוי, תכניות הגשה והיתרי בני ה, תכניות עבודה, תכניות פרטי בנין; שיטות מדידה בבנינים לצורך תמחיר ו/או אומדני עלויות, כתבי כמויות, אומדנה של כמויות, חלקי בנין ומשקלם בעלות הכללית, התפלגות העבודות השונות (מלאכות) בעלות הבניה (בעיקר למגורים), מדד מחירי תשומה בבניה למגורים, תשומות ועלות חמרים, עלויות עבודה קבלני משנה, עלויות כלליות (רישוי, אגרות, תכנון וכיו"ב) – ידיעה כללית, עבודות פיתוח כללי וצמוד ומערכות תשתית, עלויות החזקה של מבנים, השפעת תקנות התכנון על העלות (כגון – דרישות מיוחדות לבנינים גבוהים); הגורמים המשפיעים על עלות הבניה: מיקום הבנין, טופוגרפיה של השטח, טיב הקרקע, צורת
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
; (יז) סעיפים 1, 4, 5, 7 עד 8 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (יח) חוק–יסוד: מקרקעי ישראל; (יט) חלק א', פרק א' בחלק ב', פרקים א' ו–ב' בחלק ג' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972; (כ) תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחו זה אחיד), התשנ"ה-1995; (כא) פרקים ד', ו' ו–ח' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; (כב) צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974; (כג) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995; (כד) תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ"ז -1997; (כה) תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997; (כו) תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס"ה-2004; (2) עקרונות ומושגי יסוד בנושאים אלה: (א) מקרקעין: (1) זכויות במקרקעין; (1א) הסדר מקרקעין, מקרקעין מוסדרים ומקרקעין לא–מוסד רים; (2) דיירות מוגנת; (3) בעלות משותפת במקרקעין (בעלות במושע) ופירוק שיתוף; (4) בתים משותפים, רכוש משותף, הצמדות; (5) דרכי איתור מידע על בעלות ושעבודים של נכסים: לשכת רישום במקרקעין, נסח רישום מקרקעין, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, מינהל אזור יהודה ושומרון , משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 14. חתימת השטר בפני עורך דין ורישום העסקה
14. (א) התייצבו הצדדים לעסקה לפני עורך דין, יחתים אותם על שטר העסקה, ויאמת את חתימותיהם בחתימת ידו, לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם (בתקנה זו – אימות החתימות). (ב) נוסף על אימות החתימות, יאשר עורך דין, בכתב, כי בדק את הפרטים המופיעים בשטר העסקה והמסמכים שצורפו לו כאמור בתקנות 9 ו–10 (בתקנה זו – המסמכים) ומצאם מתאימים וראויים לעסקה המבוקשת; ואולם היו צדדים לעסקה מיוצגים בידי כמה עורכי דין רשאי כל עורך דין לאמת את חתימתו של צד לעסקה שהוא מייצג. (ג) נחתם שטר העסקה ואומת כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), יצרף עורך הדין את השטר לבקשה ולשאר המסמכים, ויגישם לרשם סמוך לאחר מועד האימות. (ד) הוגש לרישום שטר העסקה שנחתם ואומת על פי תקנה זו, יבדוק הרשם את שטר העסקה והמסמכים שצורפו אליו, ויברר אם העסקה כשרה לרישום ואם הנתונים בפנקסים מאפשרים את רישומה. (ה) ראה הרשם כי הצדדים זכאים לבצע את העסקה וכי אין מניעה לביצועה ולרישומה, יאשר הרשם את העסקה ויעבירה לביקורת, ואם נמצאה כשרה לרישום, היא תירשם בפנקס. (ו) הרשם רשאי להתנות את הגשת שטר העסקה לרישום בקבלת תצלום תעודת הזהות או מסמך מזהה אחר, להנחת דעתו, של מי שהגיש את השטר לרישום ושל הצדדים לעסקה.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
רישום מכר תקנות 9 עד 14 ו–16 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 (להלן – תקנות המקרקעין) רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 42. רישום חכירה ואישור לתיקון תנאי חכירה תקנות 9 עד 14 ו–16 לתקנות המקרקעין ותקנה 2 לתקנות המקרקעין (רישום תיקון תנאי חכירה) (הוראת שעה), התשנ"ה-1995 רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 43. רישום משכנתה, הפקעת משכנתה בדרך של הפקדה ומחיקת עיקולים תקנות 9 עד 14, 16, 72 ו–73 לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין או מפקח על רישום מקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 44. רישום ירושה תקנות 18 ו–20 לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 45. רישום או מחיקה של הערת אזהרה תקנות 21 ו–22 לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 46. רישום הערה על צורך בהסכמה או מחיקתה תקנה 24 לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 47. מחיקת הערה על מקלט או מחסה תקנה 28(ב) לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 48.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
