משרד עורך דין פלילי בראשון לציון

עורכת דין פלילי בראשון לציון – מדריך מקיף לבחירת ייצוג משפטי מקצועי

כאשר אתם מתמודדים עם האשמה פלילית או חקירה משטרתית, הבחירה בעורכת דין פלילי מנוסה בראשון לציון יכולה להיות ההחלטה החשובה ביותר שתקבלו. המערכת המשפטית הפלילית מורכבת ומחייבת ייצוג מקצועי שיבטיח הגנה מיטבית על זכויותיכם וחירותכם.

למה חשוב לבחור עורכת דין פלילי מקצועית בראשון לציון

ראשון לציון משמשת מרכז משפטי חשוב באזור המרכז, עם בית משפט השלום המטפל במגוון רחב של תיקים פליליים. עורכת דין פלילי מקומית מכירה לעומק את המאפיינים הייחודיים של בית המשפט המקומי, את השופטים הפועלים בו ואת הפרקטיקה המשפטית הנהוגה באזור.

הניסיון המקומי מאפשר ייצוג משפטי אפקטיבי יותר, כיוון שעורכת הדין מבינה את הדפוסים והמגמות בפסיקה המקומית. זה יתרון משמעותי בעת בניית אסטרטגיית הגנה ובמשא ומתן עם הפרקליטות.

תחומי התמחות עיקריים של עורכת דין פלילי

עבירות אלימות ותקיפה

המערכת המשפטית מתייחסת בחומרה מיוחדת לעבירות אלימות, במיוחד כאשר מדובר במעשים הכוללים פגיעה פיזית או נפשית בקורבן. עורכת דין מנוסה תבחן את כל הנסיבות המקיפות את האירוע, תאתר חולשות בראיות התביעה ותפעל להקלה בעונש או לזיכוי מלא.

חשוב להבין שגם במקרים שנראים חמורים, קיימות אפשרויות הגנה מגוונות. עורכת דין מקצועית תבחן את נסיבות המקרה, תבדוק אם היה מדובר בהגנה עצמית ותפעל לצמצום האשמות או ביטולן.

עבירות רכוש וגניבה

תיקי עבירות רכוש כוללים מגוון רחב של מקרים: התפרצות למקום מגורים, גניבה מחנויות, הסגת גבול ועוד. אזור ראשון לציון ונס ציונה רואה מספר לא מבוטל של תיקים מסוג זה, ועורכת דין מקומית מכירה את הדפוסים והמגמות בטיפול בהם.

הטיפול בעבירות רכוש דורש הבנה מעמיקה של חוק העונשין ושל ההקלות האפשריות. לעיתים ניתן להגיע להסדר מותנה או לעבודות שירות, במקום מאסר בפועל.

עבירות איומים והטרדה

בעידן הדיגיטלי, עבירות איומים והטרדה הפכו נפוצות יותר. בית המשפט בראשון לציון מטפל באופן קבוע בתיקים הכוללים איומים כלפי עובדי ציבור, שוטרים או אזרחים פרטיים. חומרת העבירה נקבעת על פי אופי האיומים, ההקשר שלהם ומידת הפחד שנגרם לקורבן.

עורכת דין מנוסה תבחן את נסיבות האיומים, תבדוק אם היו כוונה אמיתית ויכולת לביצוע, ותפעל להוכחת היעדר כוונה פלילית במקרים המתאימים.

תהליך הטיפול המשפטי – שלב אחר שלב

השלב הראשוני – טרם הגשת כתב אישום

השלב הראשוני הוא קריטי להצלחת התיק. עורכת דין מנוסה תבחן את האפשרות לקיים שימוע לפני הגשת כתב אישום, שלב שבו לעיתים ניתן למנוע את הגשת האישום או לצמצם את היקפו משמעותיות.

במקרים המתאימים, תיבחן האפשרות להסדר מותנה בהתאם לתיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי. הסדר זה מאפשר סגירת התיק ללא הרשעה, בתנאי מילוי התחייבויות מסוימות.

הליך החקירה והטיפול בראיות

במהלך החקירה, עורכת הדין תפעל לאיסוף ראיות לטובת הנאשם, תבחן את חוקיות ההליכים שנקטה המשטרה ותזהה פגמים אפשריים בראיות התביעה. זה כולל בדיקת תקינות הליכי המעצר, החקירה וההכרה בחשודים.

חשוב לזכור שגם כאשר קיימות ראיות לכאורה חזקות, או אפילו הודאה של הנאשם, עדיין עומדות טענות הגנה מגוונות שיכולות להוביל לזיכוי או להקלה משמעותית בעונש.

המשמעות של ייצוג מקצועי בחקירה

רגע קבלת הזמנה לחקירה במשטרה הוא הרגע הקריטי ביותר לפנייה לעורכת דין. הייצוג המשפטי בשלב החקירה יכול למנוע שגיאות חמורות שיכולות לפגוע בסיכויי הנאשם בהמשך ההליך.

קריטריונים לבחירת עורכת דין פלילי מתאימה

ניסיון מקצועי ומומחיות

בחירת עורכת דין פלילי מחייבת התמקדות בניסיון המקצועי והמומחיות. עורכת דין מנוסה תכיר את כל המורכבויות המשפטיות, תהיה מעודכנת בפסיקה העדכנית ותדע כיצד לבנות אסטרטגיית הגנה אפקטיבית.

ניסיון במגוון תחומים פליליים מאפשר גישה הוליסטית לטיפול בתיק, הבנת הקשרים בין עבירות שונות ויכולת להציג את המקרה באור החיובי ביותר.

יחס אישי ונגישות

מעבר למקצועיות, חשוב לבחור עורכת דין שמפגינה יחס אישי ואמפתיה ללקוחותיה. התמודדות עם תיק פלילי היא חוויה מלחיצה, ולכן נחוץ ייצוג שיתן מענה גם להיבטים הרגשיים והאישיים.

עורכת דין מעולה תהיה זמינה לשאלות, תעדכן באופן שוטף על התפתחויות בתיק ותפעל למינימום נזק על חיי הלקוח האישיים והמקצועיים.

מוניטין מקצועי ותוצאות

בדיקת המוניטין המקצועי של עורכת הדין חיונית. זה כולל סקירת תוצאות שהושגו בתיקים דומים, המלצות מלקוחות קודמים והכרה מקצועית בקרב עמיתים לעריכת דין.

יתרונות של ייצוג מקומי בראשון לציון

היכרות עם מערכת השיפוט המקומית

עורכת דין פלילי הפועלת בראשון לציון מכירה לעומק את דפוסי עבודתם של השופטים המקומיים, את המגמות בפסיקה ואת הגישות השונות לסוגי עבירות מסוימים. ידע זה מאפשר התאמת אסטרטגיית ההגנה לאופי בית המשפט הספציפי.

היכרות מקצועית עם עורכי דין מהפרקליטות המקומית יכולה להוביל למשא ומתן יעיל יותר ולהגעה להסדרים מועילים ללקוח.

זמינות ונגישות פיזית

פרוקסימיות גיאוגרפית מאפשרת זמינות גבוהה יותר למפגשים, לדיונים דחופים ולהתייעצויות. זה חשוב במיוחד בתיקים פליליים שבהם התפתחויות יכולות להיות מהירות ודורשות תגובה מיידית.

נוכחות מקומית מאפשרת גם ביקור בזירת האירוע במקרים שבהם זה נדרש, ואיסוף ראיות מהשטח באופן יעיל יותר.

סוגי הסדרים ופתרונות בתיקים פליליים

הסדר מותנה – תיקון 66

הסדר מותנה הוא כלי חשוב המאפשר סגירת תיק פלילי ללא הרשעה. ההסדר כולל מילוי תנאים מסוימים (כמו עבודות שירות, טיפול פסיכולוגי או תשלום פיצוי), ובסיומם התיק נסגר ללא רישום פלילי.

זהו פתרון אידיאלי לעבריינים לראשונה או במקרים שבהם הנזק למטופל יהיה חמור מהפגיעה בביטחון הציבור.

עסקת טיעון

במקרים מתאימים, ניתן להגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות. זה יכול לכלול הודאה בעבירה קלה יותר, הסכמה על עונש מופחת או ויתור על אישומים מסוימים תמורת הודאה באחרים.

עסקת טיעון מועילה כאשר הראיות חזקות והסיכון בהליך מלא גבוה מהיתרונות האפשריים.

ההשפעה על העתיד המקצועי והאישי

שמירה על המוניטין האישי

תיק פלילי יכול להשפיע קשות על המוניטין האישי והמקצועי של האדם. עורכת דין מנוסה תפעל למניעת חשיפה תקשורתית מיותרת ולהגנה על פרטיות הלקוח.

במקרים מתאימים, ניתן לבקש צו איסור פרסום או לפעול להגבלת הפרסום לפרטים החיוניים בלבד.

השלכות על הקריירה המקצועית

רישום פלילי יכול לפגוע באפשרויות תעסוקה עתידיות, במיוחד בתפקידים הדורשים אמון ציבורי או רישיון מקצועי. עורכת דין תפעל להקטנת הנזק האפשרי על הקריירה המקצועית.

זה כולל בחינת אפשרויות לעתירה למחיקת רישום פלילי לאחר תקופה מסוימת, או למיגון התעסוקתי של הלקוח.

חשיבות הפעולה המהירה

הזמן עובד נגדכם

במרבית התיקים הפליליים, זמן התגובה הוא קריטי. ככל שתפנו מוקדם יותר לייצוג משפטי, כך יהיו יותר אפשרויות לבניית הגנה חזקה ולהשפעה על כיוון התיק.

עיכוב בפנייה לעורכת דין יכול לפגוע באפשרויות איסוף ראיות, בזכרון העדים ובאפשרויות המשא ומתן עם הפרקליטות.

הכנה יסודית לכל שלב

כל שלב בהליך הפלילי דורש הכנה מקצועית מדוקדקת. זה כולל הכנה לחקירה, בניית כתב הגנה, איסוף עדויות והכנה לדיון בבית המשפט.

הכנה יסודית מאפשרת זיהוי הזדמנויות להצגת הגרסה של הנאשם באופן המשכנע ביותר ולמנוע פערים במהלך ההליך.

סיכום – הבחירה בעורכת דין פלילי בראשון לציון

בחירת עורכת דין פלילי מקצועית בראשון לציון היא החלטה שיכולה לקבוע את מהלך חייכם. הייצוג המשפטי הנכון יכול להוביל לזיכוי מלא, להקלה משמעותית בעונש או לפתרון שישמור על עתידכם האישי והמקצועי.

חשוב לבחור עורכת דין עם ניסיון מוכח, יחס אישי ומסור, והיכרות עמיקה עם מערכת השיפוט המקומית. זכרו – במערכת המשפט הפלילית, אין מקום לפשרות. השקיעו בייצוג המשפטי הטוב ביותר שתוכלו להרשות לעצמכם.

הפעולה המהירה והחכמה היום יכולה לחסוך לכם שנים של תוצאות לא רצויות ולהבטיח את העתיד שלכם ושל משפחתכם.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין פלילי מומלץ בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

דנפ 600/02- מוחמד אל נסאסרה נגד 1. לשכת עורכי הדין של מדינת ישראל- הועד המרכזי open-document-icon שמות השופטים: א ברקא מצא,מ חשין,י טירקל,ד ביניש,א ריבלין,א פרוקציה,א גרוניס,מ נאור [1] " לשם השגת התכליות האמורות, על לשכת עורכי-הדין להבטיח כי רק אנשים הראויים לכך יהיו רשאים להעניק שירותי משפט, שהרי "אלה נוגעים לענינים הרגישים ביותר של האדם, חירותו ויחסיו עם זולתו" (בג"צ 2334/02 עו"ד שטנגר נ' יו"ר הכנסת (טרם פורסם), בפיסקה 10 לפסק-דינו של הנשיא ברק). בבוא לשכת עורכי-הדין להכריע בשאלה האם המבקש לעסוק בעריכת-דין ראוי לכך, עליה להביא בגדר שיקוליה את עברו הפלילי. " ם, הרשעה בפלילים אין משמעה בהכרח פסילה מעיסוק בעריכת-דין, והמשקל שיינתן לכך יוכרע בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו, ובהן: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, טיב העבירה והזיקה בינה לבין החובות הנדרשים מהעיסוק בעריכת-דין, גיל המועמד בעת ביצוע העבירה, החרטה שגילה המועמד בגין מעשיו, הזמן שחלף מעת ביצוע העבירה ועוד (השוו: דברי הנשיא ברק בבג"צ 6163/92, בג"צ 6177/92 אייזנברג ואח' נ' שר הבינוי והשיכון ואח', פ"ד מז(2) 229, 263-262; דברי השופט מצא בבג"צ 4668/01 שריד ואח' נ' ראש הממשלה ואח', פ"ד נו(2) 265, 280-279). במקרים מתאימים עשויים מעשי-עבירה שביצע אדם בעברו להצביע על דופי מוסרי שאינו הולם את מקצוע עריכת-הדין. מסירת המידע מהמרשם הפלילי נועדה, אפוא, לסייע ללשכת עורכי-הדין בבחינת התאמתם וכשירותם של המבקשים להימנות עם חבריה; זאת במטרה להגן על רמתו וטוהרו של מקצוע עריכת-הדין לטובת הציבור בכלל, ולטובת הלקוחות הנזקקים לשירותים משפטיים בפרט. 23. לצד הוראות החוק המסדירות את מסירת המידע מהמרשם הפלילי והבאתו בגדר שיקוליהן של הרשויות המוסמכות בדבר, קובע פרק ג' לחוק מגבלות על מסירת מידע כאמור. הצג פחות like dislike copy פסק דין | 15/11/2004 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 84 | עמודים – 35 בש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי open-document-icon שמות השופטים: נירה דסקין [2] טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברו " ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. " נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. 17. יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון. הצג פחות like dislike copy החלטה | 10/03/2008 | שלום – רחובות מאזכרים – 1 | עמודים – 3 בשפ 8525-10- העורר פלוני נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ע ארבל [3] מונח בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת מ' ברנט) מיום 16.11.10 , שבה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' זמיר), ונקבע כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. החלטות אלה התקבלו במסגרת הליך ת"פ 30476-08-10 (להלן: ההליך השני), כאשר במקביל מתנהל נגד העורר הליך נוסף שנפתח קודם לכן בת"פ 3802/09 (להלן: ההליך הראשון), גם הוא בבית משפט השלום בראשון לציון. יובהר כי ההחלטה לעצור את העורר מתייחסת לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו בהליך השני. 1. ביום 13.8.09 הוגש נגד העורר ואדם נוסף (להלן: השותף) כתב אישום בת"פ 3802/09 (ההליך הראשון) לבית משפט השלום בראשון לציון. בכת " בכתב האישום (המתוקן) מיוחסות לעורר עבירות של ניסיון התפרצות למקום מגורים בצוותא, התפרצות למקום מגורים בצוותא, הסגת גבול כדי לעבור עבירה בצוותא, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, גניבה בצוותא, תקיפה סתם ותקיפה בנסיבות מחמירות. בתמצית, מגוללים חמשת האישומים בכתב האישום סדרת פריצות שבוצעו על ידי העורר, חלקן ביחד עם השותף וחלקן ביחד עם אדם אחר, לבתים בראשון לציון ובנס ציונה. " עם הגשת כתב האישום בהליך הראשון הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בית משפט השלום (כב' השופט א' שוורץ) שחרר את המשיב לחלופת מעצר – מעצר בית מלא בבית אמו בתנאי פיקוח אלקטרוני. בית המשפט ציין כי מה שהטה את הכף לטובת ההחלטה על חלופת המעצר הוא העובדה ששותפו של העורר שוחרר למעצר בית מלא. כמו כן, צוינה לזכותו של העורר העובדה שהודה באישומים המיוחסים לו כבר בחקירה במשטרה ושיתף פעולה עם רשויות החוק. הצג פחות like dislike copy החלטה | 02/12/2010 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 5 רעפ 5237/19- מייק ואן קול נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: י אלרון [4] של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"פ 28769-04-17 מיום 17.7.2019 שניתנה על ידי כב' השופטים ש' בורנשטיין; מ' ברק-נבו; וח' טרסי המבקש: בעצמו החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ש' בורנשטיין; מ' ברק-נבו; ו-ח' טרסי) בע"פ 28769-04-17 מיום 17.7.2019 , בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת וגזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת ד' בלטמןקדראי) בת"פ 30796-04-14 מיום 18.7.2016 ומיום 5.4.2017 בהתאמה. 2. נגד " נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו 7 עבירות של זילות בית המשפט, לפי סעיף 255 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), במסגרת שבעה אישומים שונים. " על פי המפורט בכתב האישום, בין השנים 2013-2012 הגיש המבקש מספר בקשות ומסמכים לערכאות שיפוטיות שונות. 2 במסגרת פניות אלו המבקש התבטא באופן פוגעני ומעליב כלפי שופטים אשר דנו בתיקיו בכוונה לפגוע במעמדם, ובכלל זאת כינה אותם: "שופטת בכי רע"; "עבד כי ימלוך"; "שליח מערכות חוסר הצדק"; ועוד כהנה וכהנה. בנוסף, התבטאויותיו של המבקש כללו ביטויים הנחזים כמאיימים על השופטים, כגון: "אני מעניק לך חסד אחרון וסופי, לחזור בך מכל החלטותייך הבלתי חוקיות בעליל"; "סוף גנב לתלייה"; "יהיה עליך לתת את הדין בקרוב על היותך שופט רע"; וביטויים נוספים מעין אלו. 4. בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע את המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. נקבע כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר להתקיימות היסוד העובדתי של עבירות הזילות, וכי הוכחה כוונת המבקש לפגוע במעמד השופטים באמצעות התבטאויותיו. זאת, בין היתר לנוכח הסגנון הבוטה בו התנסח, ולאור עדותו בפני בית המשפט ממנה עלה כי אכן התכוון לפגוע במעמד השופטים. הצג פחות like dislike copy [5] של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"פ 28769-04-17 מיום 17.7.2019 שניתנה על ידי כב' השופטים ש' בורנשטיין; מ' ברק-נבו; וח' טרסי המבקש: בעצמו החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ש' בורנשטיין; מ' ברק-נבו; ו-ח' טרסי) בע"פ 28769-04-17 מיום 17.7.2019 , בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת וגזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת ד' בלטמןקדראי) בת"פ 30796-04-14 מיום 18.7.2016 ומיום 5.4.2017 בהתאמה. 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו 7 עבירות של זילות בית המשפט, לפי סעיף 255 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), במסגרת שבעה אישומים שונים. 3. על פי המפורט בכתב האישום, בין השנים 2013-2012 הגיש המבקש מספר בקשות ומסמכים לערכאות שיפוטיות שונות. 2 ב " 2 במסגרת פניות אלו המבקש התבטא באופן פוגעני ומעליב כלפי שופטים אשר דנו בתיקיו בכוונה לפגוע במעמדם, ובכלל זאת כינה אותם: "שופטת בכי רע"; "עבד כי ימלוך"; "שליח מערכות חוסר הצדק"; ועוד כהנה וכהנה. בנוסף, התבטאויותיו של המבקש כללו ביטויים הנחזים כמאיימים על השופטים, כגון: "אני מעניק לך חסד אחרון וסופי, לחזור בך מכל החלטותייך הבלתי חוקיות בעליל"; "סוף גנב לתלייה"; "יהיה עליך לתת את הדין בקרוב על היותך שופט רע"; וביטויים נוספים מעין אלו. " בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע את המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. נקבע כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר להתקיימות היסוד העובדתי של עבירות הזילות, וכי הוכחה כוונת המבקש לפגוע במעמד השופטים באמצעות התבטאויותיו. זאת, בין היתר לנוכח הסגנון הבוטה בו התנסח, ולאור עדותו בפני בית המשפט ממנה עלה כי אכן התכוון לפגוע במעמד השופטים. הצג פחות like dislike copy החלטה | 31/10/2019 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 7 | עמודים – 6 תפ (ראשון לציון) 19988-02-17- מדינת ישראל נגד רועי בר open-document-icon שמות השופטים: עינת רון [6] " היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. " ה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. 16 כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל. הצג פחות like dislike copy [7] היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. העדה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באס " באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. " כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל. הצג פחות like dislike copy גזר דין | 26/04/2017 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 20 תוב (ראשון לציון) 44310-11-15- חנוך אשטמקר נגד מדינת ישראל- עיריית ראשון לציון open-document-icon שמות השופטים: שמעון שטיין [8] עיריית ראשון לציון החלטה לפני בקשת המבקשים להורות על ביטול כתב אישום בהתאם לסעיף 149 (3) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 (להלן: "החסד"פ"), לאחר שנפל פגם בכתב האישום ו/או בשל טענת הגנה מן הצדק, לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי, שלפיה הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. 2 כעולה מעובדות כתב האישום, במהלך השנים 2012-2013 או בסמוך לכך, בצידם הדרום מערבי של המקרקעין הידועים כחלקה 64 בגוש 5386 ברחוב עצמונה 8 בראשון לציון (להלן: "המקרקעין") ביצעו המבקשים עבודות הטעונות היתר ללא היתר. טענות המבקשים: 1. לטע " לטענת המבקשים יש להורות על ביטול כתב האישום מאחר שהמשיבה הפרה הבטחה שלטונית לקיים שימוע בטרם תתקבל החלטה בדבר הגשת כתב אישום. כתב האישום הוגש מבלי שהמשיבים נחקרו בגין העבירה המיוחסת להם ומסרו את גרסתם לחשדות ולאחר שמהשיבה שקלה ונמנעה בניגוד לכללים המנחים לסיים את ההליך במסגרת של "הסדר מותנה" בהתאם לתיקון 66 לחסד"פ. " ביום 8.9.15 נמסר לידי המבקשים מכתב התראה בגין עבירה על חוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") וזאת בגין בניה לכאורית שלא כדין, של בריכה במקרקעין. במקביל, התבקשו המבקשים להגיע ביום 19.10.15 למשרדי יחידת הפיקוח על הבניה שבאגף ההנדסה בעיריית ראשון לציון ולמסור גרסה לטענות שהועלו במכתב. כאשר מועד זימונם נדחה ליום 26.10.15 . 3. ביום 25.10.15 , יום קודם למועד זימונם לשל המבקשים לעירייה, שוחח ב"כ המבקשים עם מפקח הבניה באזור, מר סלווה לויט על מנת לתאם הגעתם של המבקשים ולברר את המשך ההליכים. הצג פחות like dislike copy החלטה | 03/10/2017 | עניינים מקומיים – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 10 רעס (ראשון לציון) 33039-11-18- מקסים אלון בן אברהם נגד מדינת ישראל- רישוי עסקים- משטרת ישראל open-document-icon שמות השופטים: שמעון שטיין [9] לטענת המשיבה, על המבקש להפנות את טענותיו לעיריית ראשון לציון ולא להליך המשפטי 29 הפלילי אותו מנהלת המשיבה. 30 31 רע"ס 33039-11-18 מדינת ישראל ואה נ בן אברהם תיק חיצוני: 20. עוד לטענת המשיבה, ככל שתתקבל טענת המבקש ויבוטל כתב האישום, הרי שדה פקטו אין 1 משמעות לגזר הדין שניתן כנגד המבקש ברע"ס 38030-02-13 ביום 26.6.13 , לפיו ניתן צו להפסקת 2 עיסוק. 3 4 21. המשטרה אינה הרשות המקומית לפיכך הבעיה אינה מונחת לפתחה של המשיבה. 5 6 22. המבקש נכנס לעסק שמלכתחילה הוא או מי אחר מטעמו ידעו שהוא ללא היתר ומכאן יש לו להליך 7 על עצמו בלבד. 8 9 23. הרשות המקומית עיריית ראשון לציון אינה חייבת דבר וחצי דבר למבקש ו/או לעסקו, על הרשות 10 לפעול ללא משוא פנים ללא שיקולים זרים, כמתחייב מהחובות המוטלות על רשות מנהלי. 11 12 דיון והכרעה 13 24. טענ " טענת הגנה מן הצדק היא טענת הגנה לפיה לא היה מקום להגיש כתב אישום נגד נאשם על אף 14 שקיימות ראיות לכאורה ולפעמים אף הודאה כי ביצע את העבירה. תחילה הוכרה הגנה זו בפסיקה 15 וכיום היא מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 (להלן: "הוק סדר הדין 16 הפלילי"). 17 18 25. המלומד, ישגב נקדימון, בספרו "ההגנה מן הצדק" (ישראל, תשס"ד – 2003) מפרט את הסיבות 19 שהוכרו ככאלה המעוררות טענת הגנה מן הצדק לרבות; הדחה – מעורבות הרשות במעשה העבירה 20 נשוא האישום, שיהוי בהגשת כתב אישום, הגשת כתב אישום מטעמים זרים, פגמים בחקירה, 21 עבירה ציבורית עוינת לנאשם, הגשת כתב אישום בגין מעשה שאושר במצג רשמי או חרף 22 התחייבות, מצג או החלטה בדבר אי העמדה לדין; בענייננו כאמור טוען הנאשם כי מדובר בהפליה 23 בהעמדה לדין פלילי או באכיפה סלקטיבית. 13 מחד גיסא, אינטרסים הקשורים בצרכי אכיפת החוק ומיצוי דין עם עבריינים, ומאידך גיסא, 14 אינטרסים המצדיקים במקרה הנתון שלא לקיים את ההליך הפלילי, ובהם הגנה על זכויות יסוד 15 של מבקשים, פסילת מהלכים נפסדים של רשויות אכיפת החוק, הרתעה מפני נקיטת מהלכים 16 כאלה בעתיד ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט. " הצג פחות like dislike copy החלטה | 10/07/2019 | עניינים מקומיים – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 10 תפ (כפר סבא) 30280-08-11- מדינת ישראל נגד ארז רז open-document-icon שמות השופטים: נאוה בכור [10] " הגורמים המצמצמים סיכון בעניינו והמקטינים את הסיכוי להישנות ביצוע עבירה דומה כוללים תפקודו היציב לאורך השנים, העדר הרשעות קודמות, עמדותיו הפרו חברתיות, לקיחת אחריות על התנהגותו ומוכנות לשאת בענישה בהתאם לכך, השפעתם המרתיעה של ההליכים המשטרתיים והמשפטיים והיותם מציבי גבולות עבורו, קבלת בקשתו לקביעות בתפקידו הנוכחי כרשם. לאור האמור התרשם השירות מהפחתה מהסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד מצד נאשם 3. " ר האמור השירות המליץ על ענישה חינוכית וקונקרטית שתאפשר פיצוי חברתי בדמות צו של"צ בהיקף 200 שעות. בהתאם לתוכנית יבצע את צו השל"צ בזק"א בראשון לציון בתפקידים משרדיים. 10 באשר לביטול הרשעתו של נאשם 3- חרף חומרת העבירה הרי שבמכלול השיקולים וההערכה כי הרשעה בדין עלולה לפגוע בהתקדמותו המקצועית ושירותו במשטרה ישראל, לצד לקיחת אחריות, העדר רישום פלילי והיותו אדם נורמטיבי שומר חוק, ממליץ השירות לשקול בחיוב ביטול הרשעתו לצד הטלת של"צ. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 5 מיום 11.2.15 עולה כי הינו בן 36, נשוי ואב לשניים בני שנתיים ושש שנים, מתגורר בראשון לציון, ומשרת במשטרה משנת 2002. גדל והתחנך בערד, תאר השתלבות טובה במסגרות החינוכיות, שלל קשיי לימוד או קשיי הסתגלות ותפקוד. סיים 12 שנ"ל עם תעודת בגרות מלאה. התגייס לצה"ל ושרת ביחידה קרבית, מתאר שירות צבאי מספק ומשמעותי שהוביל לרצונו להתגייס לכוחות הביטחון. בהיותו בן 21 שב להתגורר עם משפחתו במרכז הארץ, ולאחר שחרורו מצה"ל- עבד כשנה בארה"ב בתחום המכירות, חזר לארץ עבד כמאבטח במוסד לימודים, ובהיותו בן 24 התגייס לשירות המשטרה במסגרת יחידת היס"מ שם שירת כלוחם עד שנת 2013. הצג פחות

פיסקה רלוונטית

רע"פ 1183/18- דולב ששון נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א שהם לצורך קביעת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, התייחס בית משפט השלום לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות. בית משפט השלום ראה, בין היתר, כשיקולים לקולה את הודאתו של המבקש באשמה; את העובדה כי המבקש לקח אחריות, באופן חלקי, על ביצוע העבירות; את העובדה שבדיקות השתן שנערכו למבקש נמצאו נקיות; את העובדה שלא נפתחו נגד המבקש תיקים נוספים מאז ביצוע העבירות; ואת העובדה כי הטלת עונש מאסר תפגע ביכולתו של המבקש לכלכל את עצמו. כנסיבה לחומרה ראה בית משפט השלום את העובדה כי המבקש התקשה לעמוד בתנאי צו השל"צ שהוטל עליו, בהליך קודם. בית משפט השלום הבהיר, בהקשר זה, כי אין זה המקרה המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום; וכי הטלת ענישה מקלה, שאינה כוללת רכיב של מאסר ולו לריצוי בדרך של עבודות שירות, "תעביר מסר שגוי לכלל הציבור ותפגע קשות בשיקולי הרתעת הרבים". לאחר זאת, השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ב"פתחון לב" בראשון לציון; 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת סמים מסוג פשע, למשך 3 שנים; 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת סמים מסוג עוון, למשך 3 שנים; ו-12 חודשי פסילה על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים, למשך 3 שנים. 6. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר כוון כלפי הרשעתו בדין ולחילופין כלפי חומרת העונש שהושת עליו. ביום 04.02.2018 , דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, בקובעו כי אין מתקיימים, בעניינו של המבקש, שני התנאים ליישומו של חריג אי ההרשעה. בית המשפט המחוזי הבהיר, בהקשר זה, כי: "גם אם העבירות נשוא הרשעתו של המערער לא הושלמו, דהיינו, הסמים לא עברו לחזקתו של הקונה המיועד, ולא ניתנה תמורה עבורם, אין בכך כדי להצדיק אי הרשעה לאור מהות הסם נושא העסקאות, לאור המדובר בשתי עסקאות שנעשו בסמיכות זמנים יחסית ולאור הפגיעה של העסקאות, גם אם לא הושלמו, באינטרסים המוגנים שבהן פוגעות עבירות הסמים". הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 20/03/2018 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 18 | עמודים – 8 בג"צ 295-65- הלל אופנהימר נגד ש"ר הפנים והבריאות open-document-icon שמות השופטים: זילברג,לנדוי,כהן בשעת מסירת תלונתך הצענו לך להתפשר עם הצד שכנגד, ואף עתה אנו חוזרים על הצעתנו זו, בה אנו רואים את הפתרון הטוב ביותר. אם אינך מוכן לקבל את הצעתנו, הריני מפנה את תשומת לבך לסעיף 19 מפקודת שיפוט בתי-משפט השלום, 1947, לפיו הזכות בידיך לפנות לבית-המשפט ולהגיש תביעה פלילית פרטית. " על-אף הביקורת שראה בא-כוח העותרים למתוח על עמדה משטרתית זו, אין אני יכול לגלות בה פגם. מקום שזכות האישום בשל עבירה פלונית היא זכות השמורה לרשויות התביעה הכללית בלבד, והמשטרה מסרבת להיזקק לתלונת אזרח על עשיית מעשה שיש בו לכאורה משום עבירה זאת, חייבת המשטרה להפנות תשומת לב המתלונן לזכותו להגיש ערר על סירוב המשטרה ולציין נימוקי הסירוב (סעיפים 57 ו58- לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה1965-). מה שאין כן בעבירות המנויות בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, ועבירות לפי סעיף 11 לחוק דנא בכלל זה: דייה למשטרה בהפנותה את המתלונן ישירות לבית-המשפט, ואין היא חייבת לתת נימוקים לסירובה להאשים; עצם קיום זכות המתלונן, להביא קובלנתו ישירות לבית-המשפט, נימוק מספיק הוא לסירובה. (לענין זה לא חידש חוק סדר הדין הפלילי מאומה לעומת החוק כפי שעמד בתקפו בשעת הגשת תלונתו של העותר דנן). ואשר לעצה היעוצה לעותר במכתב המשטרה, שיטיב לעשות אם יתפשר עם יריבו, אפשר אולי לטעון כי ייעוץ ממין זה חורג ממסגרת תפקידיה של המשטרה ושיש בו משום התנדבות מיותרת – אבל אי-אפשר לטעון שהעצה היעוצה אינה טובה ונבונה או אינה לענין ולתועלת. אנשי המשטרה ערים לכך מה מאד ממושכים ויגעים עלולים להיות ההליכים בבתי-המשפט על כל דרגותיהם ומה רבו ההוצאות הכרוכות בהתדיינות כזאת; ואין אני רואה פסול בגילוי דעתם שההוצאות המרובות הללו עשויות להיות שקולות כנגד ההוצאות שיש להשקיען על-מנת להגיע לידי הסכם מעשי עם הצד שכנגד. הצג פחות like dislike copy enlarge צו | 03/02/1966 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 78 | עמודים – 20 בש"פ 998-05- קחבר פפיסמדוב נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א רובינשטיין אומר ולא אכחד, כי שקלתי האם אין מקום לנקוט בדרך של קבלתה של בקשת רשות הערעור והחזרת התיק לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, אך נראה לי כי הדרך הנכונה היא הפניית המבקש אל בית משפט השלום בראשון לציון, אשר בידו לשקול את הנושא גם במונחי צרכיו של התיק הפלילי שבפניו, וזאת לאחר שמיעת טענות הצדדים, לאזן ולהחליט לפי ראות עיניו. הדעת נותנת – ובודאי איני קובע כל מסמרות שהם בעניין זה, וכמובן לא בתיק הפלילי עצמו – כי בית המשפט יידרש, מעבר למחדל כאמור, לנחיצות שבהחזקת התפוסים לצרכי המשפט המתנהל בפניו, קרי לראיות שבו, ויבדוק אם יש מקום להמשיך להחזיק בהם או שמא ניתן להסתפק בחלופות. ראו גם דברי המחבר קוזלובסקי, המחשב וההליך המשפטי – ראיות אלקטרוניות וסדרי דין, 86/85, שאליהם הפנה המבקש, והפסיקה המצוטטת על ידיו. בית המשפט יתן החלטתו בהביאו בחשבון את כל הנחוץ. ח. בכפוף לאמור, איני נעתר לבקשה, ועל המבקש – אם ירצה בכך – לפנות לבית משפט השלום בראשון לציון. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 19/03/2005 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 63 | עמודים – 6 על"ע 19/88- אברהם איזמן נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו open-document-icon שמות השופטים: ג בךא חלימה,י מלץ אולם עם הרשעתו של עורך הדין מתהווה מצב שונה מבחינה מהותית. חזקת החפות מפשע אינה קיימת עוד, וכפי שבית משפט הדן בעבירה פלילית משנה את עמדתו בענין שלילת חרותו של נאשם, או שחרורו בערבות, עם מתן פסק דין מרשיע נגדו, כך גם תגבר נטיתו של בית הדין המשמעתי להורות במקרים מתאימים על השעיתו הזמנית של עורך דין, לאחר שקבע בפסק דין מנומק, כי אשמתו של עורך הדין הוכחה כדבעי. [382] כדי לסכם נקודה זו: אין בדחיית בקשתו של הקובל להשעות זמנית את עורך הדין הנאשם בשלב הקודם למתן פסק הדין בערכאה הראשונה, על פי סעיף 78(ג) לחוק, כדי להוות מניעה להגשת בקשה חדשה להשעיה זמנית, הפעם לפי סעיף 78(ב) לחוק, לאחר הרשעת הנאשם בדין. 7. טיעונו של בא-כוח המערער, לגופו של ענין, מתמקד בשתי טענות עיקריות: א. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו הורשע המערער בדין, הינו מוטעה, וקיימים סיכויים טובים ביותר לביטולו על ידי ערכאת הערעור. ב. אפילו אם ההרשעה בפרט זה או אחר הינה מבוססת, הרי אין המדובר בעבירות, אשר מבחינת חומרתן מצדיקות נקיטה באמצעי כה חריף ודראסטי כמו מתן צו להשעיתו הזמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי במשפטו. 8. לצורך בחינתן של טענות אלה נזכיר תחילה בתמצית מהם המעשים אשר בביצועם נמצא המערער אשם בבית המשפט המחוזי: המערער ייצג כעורך-דין ארבעה לקוחות אשר רכשו מועדון לילה. למועדון לא היה רשיון הפעלה על פי חוק. המשטרה התנגדה להוצאת הרשיון מהטעם שעל פי המידע שברשותה חלק מבעלי המועדון או מרוכשיו הינם בעלי עבר פלילי. המערער הגיש בענין זה עתירה לבג"צ. אחד מארבעת רוכשי המועדון, אדם בשם ויקטור ברנס (להלן ברנס), היה, לידיעת המערער, בעל עבר פלילי. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 05/12/1988 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 7 | עמודים – 6 ב"ש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי open-document-icon שמות השופטים: נירה דסקין טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. 13. נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. 17. יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 09/03/2008 | שלום – רחובות מאזכרים – 1 | עמודים – 3 ת"פ (כפר סבא) 30280-08-11- מדינת ישראל נגד ארז רז open-document-icon שמות השופטים: נאוה בכור הגורמים המצמצמים סיכון בעניינו והמקטינים את הסיכוי להישנות ביצוע עבירה דומה כוללים תפקודו היציב לאורך השנים, העדר הרשעות קודמות, עמדותיו הפרו חברתיות, לקיחת אחריות על התנהגותו ומוכנות לשאת בענישה בהתאם לכך, השפעתם המרתיעה של ההליכים המשטרתיים והמשפטיים והיותם מציבי גבולות עבורו, קבלת בקשתו לקביעות בתפקידו הנוכחי כרשם. לאור האמור התרשם השירות מהפחתה מהסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד מצד נאשם 3. לאור האמור השירות המליץ על ענישה חינוכית וקונקרטית שתאפשר פיצוי חברתי בדמות צו של"צ בהיקף 200 שעות. בהתאם לתוכנית יבצע את צו השל"צ בזק"א בראשון לציון בתפקידים משרדיים. 10 באשר לביטול הרשעתו של נאשם 3- חרף חומרת העבירה הרי שבמכלול השיקולים וההערכה כי הרשעה בדין עלולה לפגוע בהתקדמותו המקצועית ושירותו במשטרה ישראל, לצד לקיחת אחריות, העדר רישום פלילי והיותו אדם נורמטיבי שומר חוק, ממליץ השירות לשקול בחיוב ביטול הרשעתו לצד הטלת של"צ. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 5 מיום 11.2.15 עולה כי הינו בן 36, נשוי ואב לשניים בני שנתיים ושש שנים, מתגורר בראשון לציון, ומשרת במשטרה משנת 2002. גדל והתחנך בערד, תאר השתלבות טובה במסגרות החינוכיות, שלל קשיי לימוד או קשיי הסתגלות ותפקוד. סיים 12 שנ"ל עם תעודת בגרות מלאה. התגייס לצה"ל ושרת ביחידה קרבית, מתאר שירות צבאי מספק ומשמעותי שהוביל לרצונו להתגייס לכוחות הביטחון. בהיותו בן 21 שב להתגורר עם משפחתו במרכז הארץ, ולאחר שחרורו מצה"ל- עבד כשנה בארה"ב בתחום המכירות, חזר לארץ עבד כמאבטח במוסד לימודים, ובהיותו בן 24 התגייס לשירות המשטרה במסגרת יחידת היס"מ שם שירת כלוחם עד שנת 2013. הצג פחות like dislike copy enlarge גזר דין | 17/03/2015 | שלום – כפר סבא מאזכרים – 4 | עמודים – 31 ת"א (תל אביב) 067063-06- זוארי גיא נגד כהן אלכס open-document-icon שמות השופטים: שלמה פרידלנדר , הנדון: תלונה על שוחד במחלקת תביעות משטרה שלוחת איילון בראשון לציון הנני מתכבד להתלונן על השחיתות ושוחד במחלקת תביעות משטרה שלוחת איילון בראשון לציון. 1. מחלקת התביעות הנ"ל מייצגת את מדינת ישראל בבתי המשפט נגד אזרחים הנאשמים. 2. זכותו של כל נאשם הנו לצלם את תיק החקירה לפני משפטו, ועורכי הדין מצלמים מאות של תיקים בכל יום במחלקות תביעה שונות ובפרקליטויות. 3. במחלקה הנלונה הצילום אמור להתבצע על ידי הזמנת תור בטלפון מראש, ואו שליח משרד מגיע ומצלם. 4. מזה שנתיים מחלקת התביעות איננה מאשפרת לשליחים של משרדים שונים להגיע לצילום תיק. 5. בכל פעם נציג המחלקה אומר "אני לא אמור להגיד לך, אבל יש פה בחור נחמד בשם "גיא" שנקרא "צילום אדיר" שיכול לצלם לך תמורת תשלום, אנחנו יכולים לתת לך תור לבעוד חודשיים, אבל הוא יכול לצלם לך תוך יום" 6. גרוע מזה, כחצי שנה האחרונה הטלפונים של מחלקת הצילום אינם זמינים, פשוט עובדי המשרד הפסיקו לענות לטלפונים. 7. אני יודע, שלא היה כל מכרז למתן שירות הצילום, ולפי מיטב הבנתי האיש בשם "גיא" זוכה לטובות הנאה כגון מסירת הטלפון שלו לכל פונה וצילום תיקים מונופולי בלי תור בתמורת כסף. 8. האיש בשם גיא משלם שוחד לפקיד או פקידה האמונים על צילום התיק במחלקה. 9. מרוב ייאוש אני גם הגשתי בקשה לבית המשפט לתת צו מיוחד לצלם את התיק 10. מצ"ב הבקשה שהגשתי לבית המשפט. 11. בעקבות בקשתי קיבלתי אתמול הודעה למזכירות משרדי כי "נא לבוא לצלם את התיק מחר עד שעה 11:00". 12. היום השליח מטעם משרדי הגיע, וקיבל תשובה "כי אין נייר צילום, לך לחנות צילום ממול". השליח של משרדי ראה כי זה שקר, כי היום שלוש מכונות צילום תקינות 13. אני מבקש להעניש את האשמים. בכבוד רב, עו"ד אלכס כהן 11. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 30/07/2008 | שלום – תל אביב מאזכרים – 2 | עמודים – 15 עפ"ג (מרכז) 33905-06-24- חיים אברג'יל נגד ' מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ברנט,בורנשטין,מיכלס ישראל פסק דין רקע ועובדות כתב האישום 1. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת הבכירה ט' אוסטפלד נאוי) מיום 12.5.2024 שניתנה בת"פ 32739-10-20 ובשלושה תיקים נוספים, בגדרם הורשע המערער על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות הבאות: בת"פ 32739-10-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק. בת"פ 66107-07-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. בת"פ 62353-11-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; תקיפת שוטר כדי להכשילו (3 עבירות), לפי סעיף 274(1) לחוק; תקיפת עובד ציבור (3 עבירות), לפי 382א(א) לחוק; ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) יחד עם סעיף 25 לחוק. בת"פ 14458-04-21: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. 2. בגין כלל העבירות נגזרו על המערער העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. ב. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא יישא המערער אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין על כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע. ג. קנס בסך 1,200 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. ד. פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מארבעה מתלוננים בשניים מהתיקים. הערעור מופנה כנגד רכיב עונש המאסר בפועל. 3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 02/11/2024 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 14 ת"פ (תל אביב) 7069-04-13- מדינת ישראל נגד שלומי וולר open-document-icon שמות השופטים: שמואל מלמד והציג לשרות מבחן תעודות הצטיינות מעבודתו בחברת תקשורת במסגרתה ביצע את העבירות נשוא הדיון. הנאשם מקבל אחריות מלאה ומביע צער רב וחרטה, יחד עם זאת התקשה להעמיק בנסיבות מעורבותו בביצוע העבירות. אך ביטא אמפתיה כלפי המתלונן והדגיש כי חש בושה רבה על מעשיו. מסר בדיקות שתן שיצאו נקיות. והתרשמות שרות מבחן מאדם צעיר ועל אף נסיבות משפחתיות מורכבות הוא מנסה להשקיע כוחות ומאמצים בניהול אורך חיים תקין, למעט העבירה הנדונה. לפיכך הערכת שרות מבחן כי יש במקרה זה לאמץ את האפיק השיקומי לגביו. ולהעמידו בצו מבחן למשך שנה, במהלכו ישולב בטיפול בשירות מבחן. ולעניין אי הרשעה, לאור עיסוקו, העובדה כי מדובר באדם צעיר ונעדר עבר. המלצת שרות המבחן הינה ביטול ההרשעה. ובמידה ובית משפט יאמץ זאת, אז המלצתם על של"צ בהיקף של 150 שעות במסגרת עמותת "אנוש" בראשון לציון, בתפקיד ליווי דיירי המסגרת בתחום המחשבים. טיעוני הצדדים 3 ב"כ המאשימה, הפנתה לנסיבות ההרשעה. המתחם הוא ממספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר בפועל. הערך המוגן הוא שמירה על אפשרות לבצע בצורה תקינה עסקאות בטלפון וכן על יחסי עובד מעביד. הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה. הנאשם ללא עבר פלילי שהתסקיר ממליץ להימנע מהרשעה. התסקיר אינו מלמד על פגיעה קונקרטית. לשיטת התביעה סוג העבירות אשר הם פוגעות בחיי מסחר ובערכים המוגנים שציינתי אינו מאפשר הימנעות מהרשעה ולכן עתרה התביעה להרשעה. הפנתה לכך שמהתסקיר עולה כי הנאשם התקשה להעמיק בנסיבות ביצוע העבירות, האחר נדון לשל"צ ואי הרשעה. לאור חלקו של הנאשם כפי שעולה מכתב האישום המתוקן עתרה התביעה להרשעה ומאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 12/09/2016 | שלום – תל אביב

חקיקה רלוונטית

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 open-document-icon סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד) טבריה טבריה טבריה, מר'אר, בית שאן, המועצה האזורית מרום הגליל-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרטים 7 ו-12, טורעאן, המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית עמק הירדן, בעינה-נג'ידאת, עילבון, יבנאל, כפר תבור, כפר כמא, מגדל, מהמועצה האזורית אל-בטוף רק היישוב ואדי אל-חמאם ומהמועצה האזורית גולן רק יישובים אלה: אפיק, גשור, כפר חרוב, מבוא חמה, מיצר, נטור, אבני איתן, אליעד, אניעם, גבעת יואב, חספין, יונתן, כנף, מעלה גמלא, נאות גולן, נוב, קשת, רמות, רמת מגשימים, חד-נס ובני יהודה 14.2 ראשון לציון ראשון לציון ראשון לציון, בית דגן, המועצה האזורית חבל יבנה, בני עי"ש, גן יבנה, נס ציונה והמועצה האזורית גדרות 15.3 אילת אילת אילת, המועצה האזורית חבל אילות והמועצה האזורית הערבה התיכונה-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 3 ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022) הצג פחות like dislike copy enlarge צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 open-document-icon סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד) טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6. הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי 60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 35. פגישה עם עורך-דין בעבירות בטחון (ג) דחיית פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 10 ימים והיא תהיה מטעמים שיירשמו; הודעה על דחיית הפגישה תימסר לעצור, ולפי בקשתו תימסר הודעה על הדחייה ועל תקופת הדחייה לאדם קרוב לו שהעצור נקב בשמו. (ד) נשיא בית המשפט המחוזי רשאי להורות שעצור לא ייפגש עם עורך דין או להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ואם התקיימה עילה מן העילות המפורטות בסעיף קטן (א); ובלבד שסך כל התקופות שבהן נמנעה הפגישה עם עורך דין לא תעלה על 21 ימים; בקשה לפי סעיף קטן זה, תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב פקד ומעלה; על החלטה לפי סעיף קטן זה, רשאים הצדדים לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ה) נדחתה פגישת חשוד עם עורך דין, לפי סעיף קטן (א), רשאי החשוד לערור על ההחלטה לפני נשיא בית משפט מחוזי, ובהעדרו – לפני סגן הנשיא של בית משפט מחוזי; על החלטת בית המשפט ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ו) הדיון בערר לפי סעיף קטן (ה) יתנהל בהעדר העצור אלא אם כן ציווה בית המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחותו. (ז) הדיון בערר או בבקשה למעצר או לשחרור של העצור, שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי סעיף זה, יתקיים עם העצור וסניגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסניגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת דחיית הפגישה. (ח) ההליכים לפי סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) יהיו בהתאם לתקנות שיתקין שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפול בעבירות שלא מסוג העבירות הקלות 1) נעברה עבירה, שאיננה מסוג העבירות הקלות, שמטפל בהן מגזר הסיור, ידווח עליה הסייר, ללא דיחוי, למוקד, והמוקד יעביר את הטיפול באירוע ליחידת החקירות. 2) הסייר ינקוט את כל הפעולות הראשוניות הדרושות כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה, את בריחת החשוד ויפעל לשמירת זירת העבירה והראיות. ה. סיווג התלונה 1) נתקבלה תלונה, מסוג חטא או עוון, ומייד לאחר קבלתה התברר, כי אינה מגלה עבירה פלילית, יגנוז אותה הקצין המוסמך בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי". 2) נתקבלה תלונה, המגלה חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית, יחליט הקצין המוסמך על נקיטת הליך א"ת או על פתיחת תיק חקירה מסוג פ"א, לא יאוחר מ-4 ימים ממועד קבלת התלונה. על אף האמור לעיל, יכול הקצין המוסמך, על פי שיקול דעתו וכשהנסיבות מצדיקות זאת, לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר, אך לא מאוחר מ-30 ימים מעת קבלת התלונה. עד קבלת החלטתו יישמר החומר באוגדן שייועד לעניין זה. 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 48. תנאי השחרור בערובה 48. (א) שחרור בערובה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או בערעור, או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט; בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שיקבע, ככל שימצא לנכון, לרבות: (1) חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה; (2) איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון; (3) איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע; (4) איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע; (5) חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע; (6) חובה להימצא בפיקוחו של קצין מבחן, לאחר קבלת תסקיר מעצר; משך הפיקוח לא יעלה על ששה חודשים, אך בית המשפט רשאי להאריכו לתקופות שלא יעלו על ששה חודשים כל אחת; (7) חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים, ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן; (7א) לעניין נאשם שהועמד לדין לפי סעיף 21א לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, או נאשם שחל עליו סעיף 28א(ד) לאותו חוק והוא הועמד לדין לפי סעיף 21 לאותו חוק – חובה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית , או אם הנאשם הסכים לכך – לקבל טיפול במקום שיקבע הפסיכיאטר המחוזי; (8) חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע; (9) איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או בחלק ממנה; (10) איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה ובכלל זה איסור עבודה במוסד, כאשר מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לבטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה; התנה בית המשפט את השחרור באיסור עבודה במוסד, יורה שלא לתת למשוחרר אישור משטרה; לעניין זה – "מוסד" ו "עבודה" – כהגדרתם בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001; "אישור משטרה" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק האמור;" הצג פחות like dislike copy enlarge צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 open-document-icon סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד) כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9. אשקלון אשקלון אשדוד, אשקלון, קריית גת, שדרות, קריית מלאכי, המועצה האזורית באר טוביה, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית לכיש, המועצה האזורית שפיר, המועצה האזורית יואב והמועצה האזורית שער הנגב 10. חדרה חדרה חדרה, אום אל-פחם, המועצה האזורית חוף כרמל, באקה אל-ר'רבייה, חריש, ערערה, אור עקיבא, כפר קרע, ג'יסר א-זרקאא, פרידיס, ג'ת, זיכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, מעלה עירון, פרדס-חנה-כרכור, המועצה האזורית מנשה, בסמ"ה, אליכין והמועצה האזורית אלונה 11. נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12. הצג פחות like dislike copy enlarge תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962 open-document-icon סעיף: 18א. נושאי הבחינה 18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד). הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות 3. א הבסיס החוקי 1) חקירה – בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת. 2) אי-תביעה – למרות האמור לעיל, בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור, שאין בדבר עניין לציבור, או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה. 3) סגירת תיקים – על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, רשאי תובע, שהועבר אליו חומר חקירה, לא להעמיד לדין אדם פלוני, אם ראה שהראיות אינן מספיקות. למרות האמור לעיל, אף אם ראה שיש ראיות מספיקות, רשאי התובע שלא להעמיד לדין אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור. ב. הטיפול הראשוני 1) ככלל, כל תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם. התלונה תיחקר בידי היחידה המטפלת בעניין, אלא אם החליט הקצין המוסמך, שלא להמשיך ולחקור בתלונה. 2) יחידת משטרה, שהתקבלה בה תלונה, תנקוט, בהתאם לצורך, את כל הפעולות הראשוניות הדרושות להבטחת יעילות החקירה. 3) מתלונן, שהופיע ביחידת משטרה והגיש תלונה, יימסר לו, מייד עם קבלת התלונה, טופס מ-3333 – "אישור בדבר הגשת תלונה", ובתלונה על עבירת רכוש – טופס מ-3293 – "אישור הודעה על שוד/התפרצות/גניבה/הצתה/גרימת נזק/אבידה". 4) נתקבלה ביחידת משטרה תלונה בכתב, תשלח היחידה אישור בדבר הגשת התלונה בטופס מ-3333, או בטופס מ-3293, לפי העניין. 5) התייחסה תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה, שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה ולנהוג כדלקמן: א) למסור למתלונן אישור בדבר הגשת התלונה, בטופס מ-3333, ובעבירות רכוש – בטופס מ-3293, תוך ציון שם היחידה, שאליה מועברת התלונה, כל זאת טרם העברת התלונה ליחידה המטפלת. הצג פחות

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.