כל הזכויות שמורות ©
מהפסיקה שנסקרה בבתי המשפט במחוז חיפה עולה תמונה מקיפה באשר לפעילותם של משרדי עורכי דין פליליים באזור. בתי המשפט מתייחסים למספר היבטים מרכזיים בעבודת עורכי דין פליליים, כולל חובות אתיות, ייצוג נאות של לקוחות, והתנהלות מול מערכת המשפט המקומית. סקירה משפטית זו בוחנת את המאפיינים הייחודיים של פרקטיקת המשפט הפלילי בחיפה, תוך התבססות על פסקי דין רלוונטיים.
משרדי עורכי דין פליליים בחיפה פועלים במרחב משפטי ייחודי, המשלב אתגרים מקומיים עם דרישות מקצועיות גבוהות. מחוז חיפה, כאחד ממחוזות השיפוט המרכזיים בישראל, מציב בפני עורכי דין פליליים אתגרים הנובעים ממגוון האוכלוסייה, הפריסה הגיאוגרפית, והמאפיינים המקומיים של מערכת האכיפה והמשפט.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ובתי המשפט במחוז חיפה, עורך דין פלילי נדרש לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים במיוחד. חובות אלה נובעות מחוק לשכת עורכי הדין, כללי האתיקה המקצועית, והפסיקה המנחה בנושא.
כפי שנקבע בבגצ 9663/02 יוסף עכאווי נ' פרקליטות מחוז חיפה (ניתן ב-03/12/2002):
"למעט במקרים חריגים, בית המשפט הגבוה לצדק אינו מתערב בהליכים פליליים. בענייננו, לא נמצא כי נפל עיוות דין קיצוני המצדיק התערבות. כמו כן, בית המשפט קבע כי הסמכות לקבוע את העבירות המיוחסות לנאשם נתונה לתביעה בעת ניסוח כתב האישום"
פסק דין זה ממחיש את המסגרת הנורמטיבית שבה פועלים עורכי דין פליליים בחיפה, ואת הגבולות המוגדרים של התערבות בית המשפט בשיקול הדעת של התביעה – עניין שעורכי דין פליליים נדרשים להכיר היטב.
מערכת המשפט הפלילי במחוז חיפה מתאפיינת במספר מאפיינים ייחודיים:
משרדי עורכי דין פליליים בחיפה נדרשים להכיר היטב את המערכת המקומית, את השופטים המכהנים בבתי המשפט השונים, ואת מדיניות התביעה באזור.
עורך דין פלילי מחויב לשמור על כללי האתיקה המקצועית ברמה גבוהה במיוחד, בשל האחריות הרבה המוטלת עליו והסיכון הניצב בפני לקוחותיו. כפי שנקבע בבדא 121/16 ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (ניתן ב-15/03/2017):
"עורך-דין המבצע עבירות זיוף ומרמה כלפי לקוחותיו ממיט קלון לא רק על עצמו. מעשים כאלה, שמעצם טבעם מבטאים חריגה מכללי האתיקה המקצועית שעליהם מצווים עורכי הדין, פוגעים קשות באמונו של הציבור הרחב בעורכי הדין בכללם"
פסק דין זה מדגיש את ההשלכות הרחבות של הפרת כללי האתיקה על ידי עורכי דין, מעבר לפגיעה בלקוח הספציפי – והוא רלוונטי במיוחד בתחום הפלילי, שם אמון הציבור בעורכי הדין חיוני להשגת צדק.
נושא מרכזי בעבודת עורך דין פלילי הוא שמירה על חיסיון עורך דין-לקוח. החיסיון מהווה אבן יסוד ביחסי עורך דין-לקוח, ומאפשר ללקוח לחשוף בפני עורך דינו את כל העובדות הרלוונטיות ללא חשש.
כפי שנקבע בתיק תפ (ראשון לציון) 26647-02-18 מדינת ישראל נ' רוני פלוך (ניתן ב-02/10/2018), אשר צוטט גם בפסיקה בחיפה:
"'שירות מקצועי' של עורך-דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת, כאשר העבירה כבר בוצעה, והעבריין מבקש מעורך הדין שירות מקצועי בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו"
פסק דין זה מבהיר את גבולות החיסיון בהקשר של ייעוץ משפטי פלילי – החיסיון חל על מידע הנוגע לעבירות שכבר בוצעו, אך אינו מכסה תכנון עתידי של עבירות. הבחנה זו חיונית לעורכי דין פליליים בחיפה, הנדרשים לאזן בין חובת הנאמנות ללקוח לבין חובותיהם כלפי מערכת המשפט.
משרדי עורכי דין פליליים בחיפה נדרשים לספק ייצוג נאות ללקוחותיהם, הכולל מספר היבטים מרכזיים:
מהפסיקה בבתי המשפט בחיפה עולה כי ייצוג נאות כולל גם את היכולת להתאים את אסטרטגיית ההגנה למאפיינים הייחודיים של בתי המשפט השונים בעיר ובסביבתה.
משרדי עורכי דין פליליים בחיפה נדרשים לעבוד באופן שוטף מול רשויות אכיפת החוק וגורמי התביעה באזור:
מהפסיקה עולה כי משרדי עורכי דין פליליים מנוסים בחיפה מקיימים יחסי עבודה מקצועיים עם גורמי האכיפה והתביעה, תוך שמירה על האינטרסים של לקוחותיהם.
משרדי עורכי דין פליליים בחיפה מטפלים במגוון רחב של תיקים פליליים, כאשר חלקם מתמחים בתחומים ספציפיים:
מהפסיקה ניתן ללמוד כי בתי המשפט בחיפה דנים בכל סוגי העבירות הללו, כאשר קיימים דגשים ייחודיים הנובעים ממאפייני האזור, כגון עבירות הקשורות לנמל חיפה ולאזורי התעשייה.
מניתוח הפסיקה והפרקטיקה המשפטית באזור חיפה והצפון, ניתן לזהות מספר מאפיינים המבדילים משרדי עורכי דין פליליים מובילים:
משרדים מובילים מדגישים גם את חשיבות הליווי האישי של הלקוח לאורך כל שלבי ההליך הפלילי, מהחקירה ועד לגזר הדין ולעיתים אף מעבר לכך.
השנים האחרונות הביאו לשינויים משמעותיים באופן ניהול תיקים פליליים בחיפה, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות:
משרדי עורכי דין פליליים מובילים בחיפה משלבים בין הניסיון המסורתי בטיפול בתיקים פליליים לבין אימוץ חידושים טכנולוגיים לשיפור השירות ללקוחות.
משרדי עורכי דין פליליים בחיפה נדרשים להתמודד עם רפורמות ושינויים תכופים בדין הפלילי ובסדר הדין הפלילי:
משרדים מובילים מקפידים על התעדכנות שוטפת בשינויים אלה ומיישמים אותם באופן מיידי בטיפול בתיקים.
בבחירת משרד עורכי דין פלילי בחיפה, מומלץ להתייחס למספר קריטריונים מרכזיים:
מהפסיקה ומהניסיון המצטבר עולה כי שילוב נכון של ניסיון מקצועי, היכרות עם המערכת המקומית, ויחס אישי מהווה בסיס לייצוג אפקטיבי בתיקים פליליים.
בתחום המשפט הפלילי קיימת חשיבות רבה להתמחות ספציפית בסוגי תיקים מסוימים. משרדי עורכי דין בחיפה מפתחים לעיתים התמחויות ייחודיות:
בבחירת משרד עורכי דין, מומלץ לוודא שלמשרד יש ניסיון מוכח בטיפול בתיקים מהסוג הספציפי הרלוונטי ללקוח.
עורך דין פלילי בחיפה נדרש לשלב מקצועיות משפטית גבוהה עם אתיקה מקצועית קפדנית. עליו להכיר היטב את מערכת המשפט המקומית, לשמור על חובותיו כלפי לקוחותיו וכלפי בית המשפט, ולפעול תמיד במסגרת כללי האתיקה המקצועית.
מהפסיקה והניתוח שהוצג עולים מספר מאפיינים מרכזיים של משרדי עורכי דין פליליים מובילים בחיפה:
בחירת משרד עורכי דין פלילי מוביל בחיפה עשויה להיות החלטה משמעותית ביותר עבור אדם המתמודד עם חקירה או אישום פלילי. התאמה נכונה בין צרכי הלקוח לבין מאפייני המשרד ומומחיותו מהווה צעד חשוב בדרך להשגת ייצוג משפטי אפקטיבי ולתוצאה המיטבית האפשרית בנסיבות המקרה.
מ"י (ראשון לציון) 26647-02-18- מדינת ישראל נגד רוני פלוך
שמות השופטים: גיא אבנון
עיקרון מרכזי בפסיקה מורה אותנו, כי משרדו של עורך הדין לא ישמש עיר מקלט לביצוע 21 עבירות פליליות, וכשזהו המצב החיסיון איננו חל. ראו ע"פ 670/80 אבו חצירא נ מדינת ישראל, 22 פ"ד לה(3) 681 (סעיף 12); עחה"ס 1/81 מדינת ישראל נ פלוני, פ"ד לו(1) 614. כן ראו יעקב 23 קדמי, על הראיות (חלק שלישי) (2009) (להלן: קדמי), עמוד 1086. 24 25 בעל"א 17/86 פלונית נ לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770, 779 נפסק: 26 ""שירות מקצועי" של עורך-דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת, 27 כאשר העבירה כבר בוצעה, והעבריין מבקש מעורך הדין שירות מקצועי 28 בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו. אך מקום שהעבריין 29 מוסר לעורך-דין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז 30 בית משפט השלום בראשון לציון מ"י 46647-02-18 מדינת ישראל ני פלוך תיק חיצוני: 116770/2017 אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך הדין, ואין זה מסוג הדברים 1 שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על-ידי עודך-דין. " 2 3 23. בפסיקה נקבעו מצבים נוספים בהם לא יחול החיסיון, למשל, כאשר עורך הדין מגיש תביעת 4 שכר טרחה כנגד הלקוח, או כשעורך הדין נתבע על ידי הלקוח בתביעת רשלנות מקצועית (עניין 5 אברגייל סעיף 17). 6 7 אשר לתנאי הראשון נקבעו בהלכה הפסוקה חריגים, מסמכים ופרטים אשר לא יבואו תחת 8 כנפי החיסיון: זהות הלקוחות, תוצרי עבודתו של עורך הדין כגון חוזים והסכמים, פעולות שעשה 9 עורך הדין עבור הלקוח, לרבות מסמכים משפטיים שערך עבורו, הסכם שכר טרחה, פרטים באשר 10 לסוג השירות ומהותו, מסמכי הנהלת חשבונות של עורך הדין. ראו עניין אברגייל; ע"מ -14503-12 11 17 זהר רנרט נ רשות המסים (12/12/2017); ב"ש 1529/83 ישראלי נ מדינת ישראל, פ"מ 12 התשמ"ו (3) 265; קדמי בעמוד 1097.
החלטה |02/10/2018 |שלום – ראשון לציון
בג"צ 9663-02- יוסף עכאווי נגד 1. פרקליטות מחוז חיפה
שמות השופטים: מ חשין ד ביניש,א ריבלין
השופט מ' חשין: עתירה נגד החלטת-ביניים שהחליט בית-המשפט המחוזי בחיפה בהליך פלילי. 2. העותר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה על-פי כתב-אישום בן ארבעה אישומים. האישומים נסבים, כל אחד מהם, על עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש במיסמך מזוייף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, התחזות כבעל תעודה ושימוש בתואר פסיכולוג ללא הסמכה. שניים מן האישומים נסבים גם על עיסוק בפסיכולוגיה ללא הסמכה ואחד מהם כולל נוסף לכל האישומים גם אישום בעבירה של עדות שקר בעד טובת הנאה. 3. כתיאור הדברים בכתב-האישום, רכש העותר במהלך שנות השמונים, וביודעין, תעודות הסמכה מזוייפות לתארים אלה: תואר בוגר בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב; תואר בוגר בפסיכולוגיה ובמתמטיקה (מסלול דו-חוגי) של אוניברסיטת חיפה; ותואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית-חינוכית של הילד שהוענק בידי אוניברסיטת בר-אילן; והכל, כמובן, מבלי שהעותר למד באוניברסיטאות אלו ובלא שהוסמך על-ידן. העותר נרשם במירמה בפנקס הפסיכולוגים, ועל סמך רישום זה הציג עצמו במקרים רבים כפסיכולוג וערך, כביכול, פעולות של איבחון, ייעוץ ומתן חוות-דעת. 4. משהוגש כתב-האישום, העלה העותר טענה מיקדמית ולפיה בית-המשפט המחוזי שלפניו עומד הוא לדין בית-משפט נעדר סמכות הוא, וכי הסמכות נתונה אך לבית-המשפט השלום לבדו. וכל כך למה טעם הדבר הוא, שסמכות בית-המשפט המחוזי עשויה להיתלות אך בעבירה של "עדות שקר בעד טובת הנאה" עבירה כהגדרתה בסעיף 237 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (חוק העונשין או החוק) באשר העונש הקבוע בצידה הוא תשע שנות מאסר (אשר לשאר העבירות: כהוראת סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982, אלו נגררות אחרי העבירה של עדות שקר).
פסק דין |02/12/2002 |בית המשפט העליון
בד"א 121/16- ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: ציון אמיר,חיים קנת,חבד,מיה קורדובה
הרשעה בפלילים עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד העונשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון". 93538492914 אין חולק כי העבירות בהן הורשעה המשיבה, הינן עבירות חמורות וקשות המחייבות ענישה הולמת. בעל"ע 9454/01 הועד המחוזי נגד רווה, קובע כב' הש' מצא-" עורך-דין המבצע עבירות זיוף ומרמה כלפי לקוחותיו ממיט קלון לא רק על עצמו. מעשים כאלה, שמעצם טבעם מבטאים חריגה מכללי האתיקה המקצועית שעליהם מצווים עורכי הדין, פוגעים קשות באמונו של הציבור הרחב בעורכי הדין בכללם; ותיקונה של הפגיעה איננו יכול להיות מושג אלא בנקיטת אמצעי משמעת ראויים לשמם כלפי עורך הדין שסרח. " כמפורט בעל"ע 2531/01 חרמון נ' הועד המחוזי, הלכה ידועה וברורה היא כי תכלית הדין המשמעתי היא הצבת ". . . מערכת נורמות אשר תבטיח רמת התנהגות נאותה של עורך הדין בטיפולו המקצועי בעניני לקוחו ואשר יהא בה כדי לבסס יחס כבוד ואמון של הציבור כלפי העוסקים במקצוע . . . " כב' הש' דרורי ב עמל"ע 33798-02-13 עאסי נ' לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה קובע – "בהליכים משמעתיים, לא קיימת בחוק הנחייה, כיצד ואיזה עונש יוטל על מפר החוק. לא נקבעו עונשי מינימום, ולא נקבעו עונשי מקסימום, לא נקבעו עונשים בצמוד לכל עבירה ועבירה, אלא רק עונש כללי, ביחס לכל עבירות המשמעת. מצב זה, יצר ענישה מכוח הדין, בהתאם לנסיבות המקרה. " קראנו את פסקי הדין שהציג ב"כ הקבילה, מהם ביקש ללמוד כי העונש שהוטל על המשיבה קל באופן המצדיק את התערבותנו.
פסק דין |15/03/2017 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בר"ש 2576/13- יוסף סגל, עורך דין נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: א רובינשטיין
המתלונן הגיש תלונה כנגד המבקש לועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, וזה הגיש קובלנה כנגד המבקש בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן החוק); אי שמירה על כבוד המקצוע לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק; הפרת סעיף 85 לחוק בצירוף סעיף 86 לחוק; חוסר נאמנות ומסירות ללקוח לפי סעיפים 54 ו-61 לחוק וכן כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה); הפרת כללים 11, 39, 40, 41 ו-42 לכללי האתיקה בצירוף סעיף 61(2) לחוק. ד. ביום 21.1.10 קבע בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, כי אף שהמתלונן לא פנה למבקש לצורך טיפול משפטי, ואף שמאמצי המבקש לשחרור טראוב לא נעשו במסגרת טיפול משפטי, התקיימו בין השניים יחסי עו"ד-לקוח במסגרת קבלת הפיקדון ונטילתו, וזאת בהסתמך בעיקר על מכתב האישור מיום 2.1.04 והפקדת הכספים בחשבון הפקדונות של משרד המבקש. על כן הורשע המבקש בעבירות התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, אי שמירת כבוד המקצוע וכן חוסר נאמנות ומסירות כלפי הלקוח. כן נקבע, כי בכל הנוגע למאמצי המבקש לשחרור טראוב וכשלון הבטחתו לגבי התוצאה, מורשע המבקש בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע ובאי שמירה על כבוד המקצוע, תוך הדגשה כי הרשעתו בעניין זה אינה במסגרת יחסי עו"ד-לקוח. ביום 16.6.10 נקבע עונשו של המבקש להשעיה בפועל ל-16 חודשים, השעיה על תנאי ל-24 חודשים לתקופה של 3 שנים, תשלום הוצאות לשכת עורכי הדין בסך 10,000 ש"ח, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 25,000 ש"ח. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור, שנסב הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין (בד"א 72/10), לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, ואילו המשיב הגיש ערעור על קולת העונש שהושת על המבקש (בד"א 64/10).
החלטה |15/05/2013 |בית המשפט העליון
ע"פ 4865/09-1. עורך דין אביגדור פלדמן נגד בית משפט המחוזי ת"ל אביב- השופטים אבד ג קרא
שמות השופטים: א גרוניס א חיות,י דנציגר
היחס בין עורך הדין ללקוחו הוא יחס חוזי, שחלים לגביו אף דיני השליחות. בצד החובות החוזיות של פרקליט עלולה להיות מוטלת עליו אחריות מכוח דיני הנזיקין. נוסף על כך כפוף עורך הדין אף לחובות אתיות. חובות אלו חלות הן במישור היחסים של הפרקליט עם לקוחו והן במישור היחסים שבין עורך הדין לבית המשפט. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, משמיע לנו כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה) קובע בזו הלשון: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בצד החובות האמורות יש לזכור חובות מתחום אחר לחלוטין שלא ניתן להתעלם מהן, ואשר המערערים אף הזכירו אותן בטיעוניהם. הכוונה לחובות של עורך הדין, ככל אדם, כלפי בני משפחתו. המערערים טענו כי קצב שמיעה של ארבעה ימים בשבוע יפגע במחויבויותיהם המשפחתיות. עניין נוסף שחובה להזכירו, ושלעיתים מתעלמים ממנו, הינו ההיבט הכלכלי והאישי. אין ספק בדבר, כי האינטרס הכלכלי של עורך הדין הוא לייצג קליינטים רבים ככל האפשר. דא עקא, עומס יתר של עבודה על עורך הדין, כתוצאה מכך שעליו לטפל ביותר מידי עניינים, עלול לפגוע ביכולתו ליתן שירות מיטבי ללקוחותיו. כלל 14 לכללי האתיקה עוסק אף בנושא זה והוא מורה כדלקמן: "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת".
פסק דין |08/07/2009 |בית המשפט העליון
על"ע 7877/03- עורך דין עמיר גשרי נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו
שמות השופטים: א מצא,ע ארבל,ס גובראן
זוהי חובתו על פי דין, אך זוהי גם חובה אתית ומוסרית. חייב הוא להקפיד הקפדה מיוחדת בהתנהגותו לבל יהיה בה כדי להטיל דופי לא רק בהתנהגותו ובמעמדו שלו, אלא גם בעצם מעמדו של מקצוע עריכת הדין (ראו גם: ג' קלינג אתיקה בעריכת דין (2001) בעמ' 489;על"ע 1746/98 מדינת ישראל נ' עו"ד פלוני (טרם פורסם, ניתן ביום 14.12.98 )). אכן, היותו של עורך הדין חלק ממערכת המשפט מחייבת אותו לגלות בהתנהגותו רמה מקצועית ואתית שיהלמו את מקצועו ואת האמון שהלקוח והציבור נותנים בו. ביצוע עבירות משמעת המעידות על חוסר מהימנות של עורך דין מטיל צל כבד על מידת התאמתו לעסוק בעריכת דין (על"ע 3467/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' צלטנר פ"ד נו (2) 895;קלינג, שם, עמ' 516). בצדק ציין עו"ד וייצמן, בא כוח המשיבה, את האינטרס הרחב והצורך לשמור על רמתם המקצועית והמוסרית של עורכי הדין, ועל טוהר מחנה עורכי הדין שהוא תנאי שאין בלתו לשמירת אמון הציבור בקהיליית עורכי הדין. 17. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ונתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, אני סבורה כי אין מנוס מלקבל את ערעורו של הוועד המחוזי ולהחמיר בעונשו של עו"ד גשרי. הלה הורשע בעבירות אתיות חמורות המטילות צל כבד-אם לא למעלה מכך-על מהימנותו ועל יושרו. נסיבות המעשה חמורות ביותר, באשר מדובר בהתנהגות בלתי הולמת של עורך דין כלפי לקוחו, כלפי מי שהוא מחויב כלפיו בחובת נאמנות, וכל זאת כאשר לקוחו הינו עולה חדש, שאינו שולט בשפה העברית, וככזה עשוי להיות קל יותר לפגיעה. לכך יש להוסיף את עברו המכביד של עו"ד גשרי. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות מעלה כי אין זו לו ההרשעה הראשונה בעבירות אתיות שעניינן הפרת חובת הנאמנות ללקוח ואין זה לו עונש ההשעיה הראשון, ובכל זאת חוזר הוא לסורו תחת שיקפיד בקלה כבחמורה.
פסק דין |30/11/2004 |בית המשפט העליון
בדמ (מרכז) 18/21- ועדת האתיקה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין נגד ' נריה כהן מגורי
שמות השופטים: בן יצחק אלישי,עו״ד אב״ד,גב׳ שחר טליה,עו״ד חב״ד,ג׳האד עזאת נטור,עו״ד חב״ד
בלעדי אלה לא רק שאינו רשאי לעסוק במקצועו, אלא שאינו כשיר לכך; כמוהו כמנתח שבשל ליקוי גופני כלשהו אינו יכול להחזיק בידיו בכלי הניתוח". 12. כמו כן, מתוך החשיבות הרבה הטמונה בשימור חובת הנאמנות של עורך דין ולמנוע כל פגיעה בה, וכפועל יוצא מכך למנוע כל פגיעה במקצוע עריכת הדין ובעוסקים בו ובאזרחים המקבלים את שירותי עורכי הדין, עיגן המחוקק חובה זו בכללים וקבע כללים והסדרים אשר התוו את רף ההתנהגות הנדרש בכל הקשור להתנהלות בכספים, כפי שעמדנו על כך כאמור בפרק ד׳ מהכרעת הדין. 13. הפרתן של חובות אלה, מחייבת את לשכת עורכי הדין להטיל על אלה שהפרו אותן סנקציות משמעתיות משמעותיות מתוך מטרה להגן על האינטרסים שהכללים ביקשו להגן עליהם, על ציבור עורכי הדין, ועל ציבור מקבלי שירותיהם. 14. כאמור, בהליך המשמעתי אין קביעה הכיצד ואיזה עונש יוטל על עורך דין שהפר את כללי המשמעת. בחוק לא נקבע רף ענישה מינימאלי או מקסימאלי, וכן לא הוצמד עונש לצידה של כל עבירה, אלא נקבעו עונשים באופן כללי ביחס לכל עבירות המשמעת, ובכך הענישה בשיפוט המשמעתי הינה ענישה יצירת הדין הנעשית בהתאם לנסיבות המקרה. 15. על כך, היטיב לעמוד חברנו פרופ׳ מוחמד ותד בבד"מ 21/17 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל מחוז הצפון נ׳ שאער פדאור אתיקה 20 (16) 547: "בשולי הדברים אעיר, כי אין בנמצא בחוק החרות תשובה לשאלה הנוגעת לאופן שבו יש לגזור את הדין בהליכים משמעתיים (עמל"ע 33798-02-13 (מחוזי-י-ם) עאסי נ׳ לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה (ניתן ביום 20/9/2013), פסקה 92). זאת, להבדיל מהמצב בדין הפלילי; שם, נקבע הסדר נורמטיבי מפורט במסגרת תיקון מספר 113 לחוק העונשין, תשע"ב-2012.
גזר דין |20/05/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מרכז
בפ (חיפה) 17/22- הקובלת לשכת עורכי הדין- ועדת אתיקה מחוז חיפה נגד ' ברבארה אשרף
שמות השופטים: אב״ד,עו״ד אביב חוזה,חב״ד,עו״ד איברהים ח׳ורי,עו״ד לבקה חסון חלבי
הזנחת טיפול בלקוח-עבירה לפי סעיף 54 + 61 (1) + 61 (2) לחוק לשכת עורכי הדין יחד עם כלל 2 לכללי האתיקה המקצועית; התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין-עבירה לפי סעיף 61 (3) לחוק לשכת עורכי הדין; 4. אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין-עבירה לפי סעיף 53 +61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין; אי מתן תשובה לתלונה-עיברה לפי כלל 5 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבית הדין המשמעתיים) התשע"ה 2015 + סעיף 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין; עו"ד אביב חוזה: אני מסכים. עו"ד לבקה חלבי-חסון: אני מסכימה. המזכירות תמציא את הכרעת הדין לצדדים במסירה אישית בהקדם האפשרי. עו"ד לבקה חלבי-אסון, חב"ד עו"ד אברהים ח׳ורי, חב"ד עו"ד אביב חוזהאב"ד
גזר דין |25/03/2024 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
ת"א (תל אביב) 9082-12-18- חגי קעטבי נגד אריאל פופר
שמות השופטים: עדי ניר בנימיני
וראו גם: עמל"ע (מחוזי י-ם) 40245-09-15 עו"ד כהן נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה, בפסקאות 22/23 ( 6.1.2016 ); על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ' עו"ד בלום, נט(5) 433, בפסקה 17 (2005); עמל"ע (מחוזי ירושלים) 7036/09 עו"ד קטן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, בפסקאות 17/18 ( 21.7.2011 ); ת"א (שלום חי') 45190-05-18 לדרמן נ' עו"ד אוחנה, בפסקאות 36/38 ( 17.5.2020 ). חובה זו מתקיימת ביתר שאת במקרה זה נוכח מעמדו של הנתבע 1 ששימש גם ככונס נכסים האמון על שמירת כספי הכינוס. 46. חובות עורכי הדין כלפי לקוחותיהם מעוגנים בין השאר בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961: "במילוי תפקידיו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". ובכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, הקובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 14 מושכלות יסוד הן כי עורך הדין אינו ככל בעל מקצוע. עורך-הדין מנחה את הלקוח בשטח לא מוכר וברגעים הרי גורל. בבסיס יחסים אלו מושתת אמון הלקוח בעורך דינו, והראשון יטה לקבל את עצתו ולהפקיד בידיו כוח רב, מתוך אמונה בכישוריו, כוונותיו ונאמנותו. ויפים לעניין זה דבריו של כבוד מ"מ הנשיא ז' חשין: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך הדין היא, איפוא, לשרת את הלקוח בנאמנות ובמסירות.
פסק דין |07/05/2023 |שלום – תל אביב
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בדמ (תל אביב) 40/22- ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל נגד ' תמיר טורגל
שמות השופטים: אורי וולובלסקי,עו״ד אב״ד,מיטב צבי דגן,עו״ד חב״ד,דוד איזקסון,עו״ד חב״ד
דומה כי סעיפים אלה נחקקו כיוון שהמחוקק סבר ובצדק כי לא יעלה בידו לצפות מראש את כל ההתנהגויות, המעשים והמחדלים, אשר יש בהם כדי להוות עבירת משמעת. " 50. בעמל"ע (מחוזי י-ם) 45952-12-11 עו"ד ישראלוביץ נ׳ לשכת עורכי-הדין-מחוז תל-אביב (פורסם בנבו, 14.06.2012 ) נעשה ניסיון לאבחן בין שתי העבירות הללו. בית-הדין קבע כי סעיף 53 קובע חובה נורמטיבית (פוזיטיבית) שחלה על עורך-דין לשמור על כבוד המקצוע ולהימנע (נגטיבית) מכל דבר העלול לפגוע באותו כבוד מקצועי. חובה זו קיימת כנורמה מופשטת והפרתה הופכת לעבירה מכוח הוראת סעיף 61(1). סעיף 61 (3) מתייחס לכל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. בסעיף 53 הנושא הינו עורך הדין וחובתו לשמור על כבוד המקצוע, חובה שהפרתה יוצרת עבירה. בסעיף 61 (3) הנושא הינו המעשה או המחדל שטיבו (אי הלימתו למקצוע) יוצר עבירה. 51. בעל"ע (מחוזי ירושלים) 1734/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בת"א-יפו נגד עו"ד יורם שפטל (פורסם בנבו, 010.01.2002 ), התווה בית-המשפט העליון קו מנחה, פירש והסביר לגבי התנהגות מותרת ו/או פסולה של עורך-דין הן בחייו המקצועיים במסגרת עבודתו, והן בחייו הפרטיים ביתר הזמן: "מהיות עורך הדין חלק מהמערכת המשפטית, ומהיותו עזר כנגד בית-המשפט במלאכתו השיפוטית (ע"פ 236/88 איזמן נ׳ מ"י, מ"ד (3), 485 בעמ׳ 503), עליו להיות נאמן לחוקי המדינה ולגלות רמה מקצועית ואתית ההולמת את המקצוע וגם את האמון שהלקוח, בית-המשפט והציבור נותנים בעורך הדין". 52. בבד"א 79/16 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי-הדין מחוז תל-אביב יפו נ׳ חטיב ג׳ואד (פורסם בנבו, 05.05.2019 ) נקבע לגבי סעיף 53 לחוק כי ניתן להרשיע את עורך הדין, גם אם התנהגותו לא הייתה מכוונת או אפילו תוך מודעות אלא היא תוצאה של רשלנות מצידו.
הכרעת דין |08/02/2025 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בדמ (תל אביב) 121/23- ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עוה״ד מחוז ת״א נגד ' עו״ד יצחק אוזדין
שמות השופטים: עו״ד עדי לנקרי,אב״ד,עו״ד רוני עזרא,חב״ד,עו״ד אייל לוי,חב״ד
לאור זאת, נראה כי השבת הכספים בשלב מאוחר יותר, הינה אומנם השבה ראויה מבחינה טכנית, אך למצער נעשתה רק מאימת הדין. לפיכך, המשקל שיש ליתן לה, במסגרת השיקולים לקולא, בגזר דין, הוא נמוך, כמוסבר לעיל . . . . ". (ההדגשה שלי ר. ע. ). בענייננו הנקבל אף לא טרח להחזיר למתלוננים את הכספים או חלקם. 21. בעל"ע 33798-02-13 וורד עאסי נ׳ לשכת עוה"ד מחוז חיפה: נקבע כי במקרים "רגילים" דין השולח יד בכספי לקוחותיו, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים הינו הוצאה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, שכן מדובר בעבירה חמורה, אשר פוגעת באמון הציבור בעורכי הדין, בצורה קשה ביותר ורק בנסיבות חריגות ביותר, או כאשר מדובר בסכומים פעוטים או נמוכים יחסית ראוי יהיה שבית המשפט לא ישעה לצמיתות עו"ד אשר שלח ידו בכספי לקוחותיו. ראה פסקאות 101 ו 102 לפס"ד: "עבירת שליחת יד בכספי לקוח, הינה מהעבירות החמורות ביותר אותם יכול לבצע עורך דין, תוך ניצול תפקידו ומעמדו כעורך דין. במקרים "רגילים", דין השולח יד בכספי לקוחותיו, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים, הינו הוצאה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, שכן מדובר בעבירה חמורה, אשר פוגעת באמון הציבור בעורכי הדין, בצורה קשה ביותר. רק בנסיבות אישיות חריגות ביותר, או כאשר מדובר בסכומים פעוטים או נמוכים יחסית, ראוי יהיה, כי בית משפט לא ישעה לצמיתות עורך דין, אשר שלח ידו בכספי לקוחותיו". (ההדגשה שלי ר. ע. ) 22. בעמל"ע 34576-10-12 אבני נ׳ ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין-נאמר כי עבירה של שליחת יד בכספי לקוח היא מן העבירות החמורות על כללי האתיקה ועל הוראות חוק הלשכה, שהרי היא נוגעת בלב ליבו של המקצוע שכל כולו אמון הלקוח והציבור במקצועיותו וביושרתו של עורך הדין ששירותיו נבחרו עד כדי גילוי כל צפונות הלב שעה שעורך הדין שולח יד בפיקדונות של הלקוח-כהרי אלה "תרתי דסתרי במובהק בבחינת נשיכת היד המאכילה.
גזר דין |30/12/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
עמלע (ירושלים) 37432-02-13- ראיד הנדי נגד לשכת עורכי הדין- מחוז חיפה
שמות השופטים: משה דרורי
על פני הדברים, וכפי שנראה גם להלן, המקרה שבפניי, אינו חורג ממתחם הענישה הראוי, לא לחומרא ולא לקולא, ובוודאי לא בצורה כזו, המצדיקה את התערבותו של בית המשפט של המדינה, שהינו ערכאה שלישית, ביחס לפסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. ח. הענישה הנהוגה בעבירות ביחס לכספי הלקוחות ח.1. כללי כפי שכבר כתבתי בעבר בעניין (במסגרת עמל"ע 17627-07-10 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב – יפו נ' בן ציון צנעני, (2011)), ואביא את הדברים שוב, עתה, את הפסיקה בעניין עבירות כספים של עורך הדין, יש לחלק לשתי קבוצות: א. עבירות, אשר נכנסות לקטגוריה של "עבירות חמורות", כגון: שליחת יד בכספי לקוח, אשר מחייבת ענישה מחמירה; ב. עבירות אשר מצדיקות ענישה מקלה יותר, ואשר נכנסות לקטגוריה של "עבירות קלות", כגון: עיכוב כספי לקוח. מחוקק המשנה לא קבע בכללי האתיקה, עבירה ספציפית של "שליחת יד", אלא קבע אך ורק עבירה של "עיכוב כספי לקוח", וממנה נגזרה גם העבירה החמורה יותר של "שליחת יד". ז.1. עבירות עיכוב כספי לקוח/פיקדונות – ענישה פרק יא, לכללי האתיקה, עוסק בניהול כספי הלקוח מצד עורך הדין. בכלל 40 לכללי האתיקה, נקבעה החובה לפיה מוטלת חובה אתית על עורך הדין, לא לעכב כספי הלקוח. קל וחומר, שמוטלת עליו החובה לדווח ללקוחו על הימצאות הכספים אצלו. אך, עבירות אלו, נחשבות לעבירות הקלות יחסית, במשפחת עבירות הכספים, ביחסי עורך דין לקוח, כאמור. וזו לשונו של כלל 40: "(א) עורך דין חייב להודיע ללקוחו ולהעביר כל סכום כסף שקיבל עבורו, תוך זמן סביר מעת קבלתו.
פסק דין |12/06/2013 |מחוזי – ירושלים
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי ובלבד שלא נגרם לנאשם אי–צדק. (ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון. (ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי. (ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב). (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 16. איסור על טיפול נגד לקוח
16. (א) עורך דין לא יטפל נגד לקוח – (1) בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח; (2) בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו. (ב) הועד המחוזי, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך דין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בענין למען לקוח, או כי מידע מסויים אין לו זיקה של ממש לענין, או כי אין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בענין, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בענין האמור.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 75. הרשעה בפלילים
75. עורך–דין שהורשע בבית–משפט או בבית–דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית–דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 32. כבוד לבית המשפט
32. (א) עורך דין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע. (ב) עורך דין יופיע בבית המשפט הופעה מכובדת ובמדי משפט הולמים כפי שנקבעו בדין.
כל הזכויות שמורות ©