עורך דין הוצאה לפועל תל אביב | כמה כסף מותר להכניס לישראל

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

כמה כסף מותר לאדם להכניס לישראל דרך נמל תעופה בן גוריון ?

לאחרונה חלה עלייה מתמדת בכמות האנשים הנכנסים לישראל דרך שדה התעופה בן גוריון אשר אינם עוברים במסלול הירוק ונתפסים שברשותם סכומי כסף גבוהים מהקבוע בהוראות החוק. התירוצים ששומעים בודקי המכס רבים ומגוונים לדוגמא:  "זכיתי בקזינו" , "זו עמלה ששולמה לי מהחברה שאני עובד מולה בחו"ל " , אפילו "מצאתי את הכסף ברחוב" שמעו בודקי המכס . בואו נעשה סדר על מנת שלא תעברו על החוק . החוק הרלבנטי נקרא חוק איסור הלבנת הון , תש"ס – 2000 הסעיפים הרלבנטיים הם :סעיף 11 (א) , סעיף 27 (ב) (5) לחוק .  
כמה כסף מותר להעביר לחו"ל ולהכניס לארץ? 50,000 ₪ (כולל מזומנים, המחאות נוסעים וכו ') מעבר לסך הנ"ל – חייבים להצהיר !!!  
בישראל , כמו במדינות נוספות , קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם דרך אחד ממעברי הגבול ומי שאמון על אכיפת חובת הדיווח זה אגף המכס והמע"מ ויחידת החקירות המיוחדת (יס"מ) של רשות המסים. מעבר לכך, מעדכנים ברשות המיסים כי על פי צו איסור הלבנת הון נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 שקל וכן סף הדיווח במסופי מעברי הגבול: רפיח, ניצנה, טאבה, נהר הירדן ויצחק רבין, יעמוד על 12,000 שקל. נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. הרכב הוועדה: יו"ר – גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר – ממונה מחלקת חקירות או ס. ממונה יחידת הסמים והלבנת הון או ראש תחום איסור הלבנת הון וחבר נוסף – נציג משרד המשפטים, שהינו נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון. הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה,  מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב. על רקע זה רשות המיסים מפרסמת אחת לתקופה הפרות שנעשו ואת הקנס/ העיצום והשתלשלות העניינים בכלל. הנה כמה דוגמאות: לאחרונה, בודקי המכס במעבר "בגין" (טאבה) שבין ישראל למצרים, בשיתוף  יחידת הסמים אילת סיכלו ניסיון הברחה של 274,710 ₪. המזומן, שהוטמן בשלדת  ובגג הרכב, נמצא לאחר שעלה חשד בקרב בודקי המכס במעבר בסיוע כלבן של יחידת הסמים. הנוסע, ישראלי שהיה בדרכו חזרה מסיני, עוכב לחקירה. בחקירתו הסביר כי מקור הכסף בחוב של בן משפחה וכי "שכח" שהטמין אותו ברכב טרם יציאתו מהארץ כשיצא לטיול בסיני. התיק יעבור לוועדה לעיצום כספי להמשך טיפול. מקרה נוסף, עיצום כספי בסך 100,000 ₪ הוטל על כל אחד משני צעירים, תושבי הפזורה הבדואית באזור באר שבע, שנתפסו על ידי עובדי היחידה המיוחדת של מכס אילת במעבר הגבול עם ירדן באילת, כשברשותם כ-110,000 דולר עליהם לא דיווחו כנדרש מהם על פי חוק איסור הלבנת הון. השניים עוררו את חשדם של עובדי המכס, שביקשו מהם לצאת מן הרכב והחלו בחיפוש ידני. בפירוק משענת היד שבין כסאות הנהג והנוסע, גילו החוקרים והבודקים מזומן בשווי של כ-400,000 ₪ בשטרות דולר אמריקאי. השניים נלקחו לחקירה, במהלכה טענו כי מחצית הכסף שייכת לכל אחד מהם וכי הם יצאו לירדן על מנת לרכוש יחד נדל"ן; את הטמנת הכסף הסבירו בכך שחששו מגניבתו. בשלב זה עירבו החוקרים גם את עובדי יחידת מע"מ באר-שבע ושוטרי יחידת מגן של משטרת ישראל שמצאו כי לשניים עבר פלילי וכן כי לשניהם, בני 19 ו-25, כלל אין תיקי עוסק במע"מ. בסיום הבדיקה הופיעו השניים בפני ועדת עיצום כספי שהחליטה, כאמור, להטיל על כל אחד מהם עיצום של 100,000 ₪ בהתאם לנסיבות המקרה.

איך ולמי מדווחים?

​הדיווח על הכנסה או הוצאה של מעל 50 אלף שקל נעשית דרך טופס מכס 84 – דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים. להורדת הטופס – טופס מכס 84 "דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים". הטופס זמין ב-4 שפות (עבריתאנגליתערבית, רוסית). את הטופס ניתן גם לקבל בכל אחד מבתי המכס, ביחידות המכס שבתחנות הגבול, וכן במאגר הטפסים שלנו באתר.  כמו כן, מסבירים ברשות המיסים כי הטפסים יישלחו  באמצעות הדואר או הפקס לכל דורש שיפנה אל: המוקד הארצי לאיסור הלבנת הון הנהלת אגף המכס ומע"מ ת.ד. 320, ירושלים 91002 מס' טלפון: 02-6511911, מס' פקס: 02-6536111 בעת הכניסה לישראל – במקומות הכניסה, שבהם נהוגה השיטה הדו-מסלולית "אדום ירוק" – על הנוסע לפנות לפקיד המכס במסלול האדום, למלא ולהגיש את טופס הדיווח. במקומות כניסה אחרים – על הנוסע למלא את הטופס ולהגישו לפקיד המכס במקום. במקומות הבאים יוגש הטופס לפקיד ביקורת הגבולות: שדה התעופה שדה-דב, המרינה באשקלון, המרינה בהרצליה, והמרינה בת"א. בעת היציאה מישראל – על הנוסע למלא את טופס הדיווח ולהגישו לפקיד המכס באולם היוצאים. במקומות היציאה, שבהם אין עמדת מכס – על הנוסע למלא את הטופס ולהגישו לפקיד המכס הנמצא בעמדת הכניסה לישראל. כאשר אין פקיד מכס במקום הכניסה או היציאה, הטופס ימולא ויישלח בדואר רשום (עם אישור מסירה), לכתובת המוקד הארצי לאיסור הלבנת הון, כמפורט לעיל, תוך 72 שעות משעת הכניסה או היציאה.

מה לעשות במקרה שנתפסת?

בודק המכס שיעצור אותך בבואך לצאת לאולם הנוסעים וימצא עליך ו/או בחפציך סכומים העולים על 50,000 ₪ יתפוס את הסכום שמעל המותר וינפיק לנוסע אישור בדבר תפיסה (א.ב.ת) ובו יצוינו הסעיפים הרלבנטיים עליהם עבר הנוסע את החוק. משם ולאחר כבוד יועבר הנוסע לחקירה בפני חוקרי היחידה המיוחדת (יס"מ) אשר מיומנים בחקירות ובתשאול נוסעים אשר עברו על החוק. בשלב הזה, יוצע לנוסע הזכות להיוועצות בעורך דין טרם תחילת החקירה ומומלץ כי נוסעים שנתפסו ועומדים להיחקר להשתמש בזכות ההיוועצות ולצלצל לעורך דין הבקיא בתחום על מנת שיגיע מיד לנתב"ג לשיחה עם הנוסע . לאחר החקירה, וברוב הפעמים, ישוחרר הנוסע לביתו ולכשתתכנס הוועדה לעיצום כספי היא תידון בתיק שלו ותקבע את הסכום אשר יושת על הנוסע כקנס בגין ביצוע העבירה.   הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני מכס ובעברו יוצא היחידה המיוחדת של המכס הנתונים נלקחו מאתר רשות המסים של משרד האוצר.     לנוחות הקוראים להלן סעיפי החוק הרלבנטיים:

חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

  1. (א)  (בוטל).
(ב)  אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית. (ג)   חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת. (ד)  (1)   חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה: (א)   בנק ישראל; (ב)   תאגיד בנקאי; (ג)    אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו. (2)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי סעיף 7. (ה)  שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל. (ו)   דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28 בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר. (ז)   דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות.

התוספת הרביעית

(סעיף 9(ב))

סכומי כספים החייבים בדיווח

50,000 שקלים חדשים לפחות;

סמכות תפיסת הכספים והשימוש בכספים

  1. 11.  (א)  הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי סעיף 9, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה.
(ב)  לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין. (ג)   בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע. (ד)  בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה.

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

(ה)  הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש החלות לעניין חפץ שנתפס, בשינויים המחויבים. (ו)   הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד). (ז)   כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים.  

סמכויות פקיד מכס (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

 
  1. 27. 2 (א)  לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין.
          (ב)  התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן – פקיד מכס חוקר) – (1)   לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סעיפים 2 ו-3 שבה יחולו על החקירה; (2)   לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה; (3)   להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות); (4)   לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש; (5)   לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור. (ג)   על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות סעיפים 23א, 24, 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש. מעת: עו"ד אריק חכים                    

סימוכין

ת"א (ירושלים) 7105/00- וינברג-דורון ושות עורך דין נגד מדינת ישראל- לשכת תקנות ההוצאה לפועל ת"ל אביב ואח

שמות השופטים: אריה רומנוב

  • 1. התובעת הגישה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה כספית. בגדרה של אותה תביעה, נעתר בית משפט השלום לבקשות התובעת, והטיל עיקולים על מיטלטלין השייכים לחברות נגדן הגישה התובעת את תביעתה. המיטלטלין שעוקלו אוחסנו במחסן המורשה על ידי לשכת ההוצאה לפועל. לאחר שהתובעת זכתה בתביעתה, נמכרו המיטלטלין במסגרת הליכי הוצאה לפועל בהם פתחה התובעת, על מנת שהתובעת תוכל לגבות מכספי המכירה את הסכומים שנפסקו לזכותה. תמצית עניינה של התביעה אותה הגישה התובעת בתיק זה היא בטענת התובעת, כי בגין רשלנותן של הנתבעות, התמורה אשר התקבלה עבור המיטלטלין שנמכרו הייתה נמוכה ביותר, ומאידך, הסכום אותו היא נדרשת לשלם עבור אחסנת המיטלטלין הוא גבוה ביותר, ואף עולה על דמי מכירת המיטלטלין. הצדדים: 2. התובעת הינה שותפות המנהלת משרד עורכי דין. היא תכונה בשם "התובעת". 3. הנתבעת מס' 1 הינה מדינת ישראל. באופן קונקרטי מופנית התביעה נגד פעולות ו/או מחדלים אשר, לטענת התובעת, בוצעו על ידי לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. לפיכך, למען הנוחות, תכונה הנתבעת מס' 1 בשם "לשכת ההוצאה לפועל". 4. כידוע, תפקידן של לשכות ההוצאה לפועל הוא, בין היתר, לאפשר למי שזכו בפסקי דין, לממש את זכייתם בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 ולתקנות ולנהלים שהותקנו על פיו. הלכה למעשה, לשכות ההוצאה לפועל אינן מבצעות את כל פעולות ההוצאה לפועל בעצמן, באמצעות עובדיהן. סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, מעניק למוציא לפועל סמכות להטיל על גופים חיצוניים, פרטיים, את תפקידי הביצוע של חלק מפעולות ההוצאה לפועל הדרושות. במסגרת זו, פרסמה הממשלה ביום 6.5.96 מכרז, בו הזמינה גורמים פרטיים להציע הצעות למתן שירותי אחסנה ושירותי מכירה של מיטלטלין וכלי רכב שעוקלו.

פסיקה רלוונטית

רע"א 743-05- הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד 1. אמנון בן יהודה

שמות השופטים: ס גובראן

  • ביום 10.10.02 נערך בפני ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו דיון בבקשה בטענת "פרעתי" מטעם המשיבים. ראש ההוצאה לפועל (הרשם י' קורן) הורה לסגור את תיק ההוצאה לפועל האמור. ראש ההוצאה לפועל קבע, כי מדובר בפסק-דין שאינו בר אכיפה במסגרת ההוצאה לפועל וזאת משום שפסק-הדין מיום 4.8.96 אינו מגדיר באופן מדויק מיהו החייב ומיהו הזוכה, אלא מכיל הוראות ועקרונות לחישוב מחודש של חשבונות הצדדים. עוד הוסיף ראש ההוצאה לפועל, כי על-מנת לאכוף את פסק-הדין בהוצאה לפועל, היה צורך לקבל פסיקתא מתאימה על-ידי בית-המשפט או בדרך של הגשת תובענה מחודשת שתוגש על פי האמור בפסק-הדין מיום 4.8.96 . על החלטת ראש ההוצאה לפועל לסגור את התיק הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. לטענת המבקש, ראש ההוצאה לפועל טעה בהחלטתו לסגור את התיק, משום שפסק-הדין איננו פסק-דין הצהרתי אלא פסק-דין הקובע הוראות כיצד לחשב את הסכומים וכהוראת בית-המשפט המחוזי כך יש לנהוג. המבקש הבהיר, כי לתיק ההוצאה לפועל הוא צרף חוות-דעת חשבונאית, לפיה המשיבים והחברה חייבים סכום כסף נכבד למבקש ואת דרישתם היה צריך לקיים. מנגד, טענו המשיבים והחברה, כי פסק-הדין איננו ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל מהסיבה שהוא איננו קובע חיובים הניתנים לביצוע. החברה והמשיבים הבהירו, כי הם הגישו תביעה כספית חדשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, המתבססת על האמור בפסק-הדין. ביום 23.11.04 דחה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שטופמן) את הערעור. בית-המשפט המחוזי הבהיר, כי מקובלת עליו לחלוטין קביעתו של ראש ההוצאה לפועל, לפיה פסק-הדין הוא פסק-דין הצהרתי, אשר איננו ניתן לביצוע במסגרת ההוצאה לפועל משום שהוא קובע את עקרונות החישוב בלבד, אך כלל אינו קובע מיהו הזוכה ומיהו החייב ואף לא את סכום החיוב.

רע"א 3542/10- המבקשת ברעא 3542/10 נגד ברעא 3542/10

שמות השופטים: ח מלצר,י עמית,א שהם

  • בדומה לרשות המס, גם ללשכת ההוצאה לפועל חייבים רבים ואף היא בגדר "שחקנית חוזרת". בשל מעמדם המיוחד והאינטרס הציבורי הכרוך בפעילותם, בחר המחוקק להעמיד לשני הגופים מנגנון גבייה אפקטיבי, המאפשר גביית החוב בהליך מקוצר ויעיל ועצמאי, ללא צורך בהתערבות של מערכת בתי המשפט (וראו: ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166 (1976); עניין יצחקי)). 25. הפסיקה הכירה בצד השווה בין עיקול על פי פקודת המסים לעיקול על פי חוק ההוצאה לפועל. העיקול בהליכי הוצאה לפועל עניינו בחוב פסוק צופה פני עבר, ואף העיקול על פי פקודת המיסים, תכליתו גביית חוב מס שבעבר, ועל כן השוותה הפסיקה מעמדו של חוב זה למעמדו של חוב פסוק בהוצאה לפועל (עניין מנאע, בפסקה 26). 17 בע"א 1167/01 עיריית ראשון לציון נ' בנק הפועלים ( 15.12.2005 ) (להלן: עניין ראשון לציון) עמד בית המשפט על האפשרות להקיש מן ההסדר בחוק ההוצאה לפועל לפירושן של הוראות פקודת המסים, בהקשר של הגדרת חוב הניתן לגבייה מנהלית כחוב פסוק. באותו עניין קבעה השופטת חיות כי אין להציב הליכי גבייה המתבצעים מכוחה של פקודת המסים, במדרג נמוך מזה של הליכי ההוצאה לפועל (ההדגשות הוספו, י"ע): "עיקול בהליכי הוצאה לפועל אינו צופה פני עתיד אל חיוב כספי או אחר שטרם נפסק. נקודת המוצא של העיקול בהליכי הוצאה לפועל היא קיומו של חוב פסוק, אשר לצורך גבייתו המהירה והיעילה עומד לרשות הזוכה מנגנון של אמצעי אכיפה ובהם העיקול . מבחינה זו, הליכי עיקול על פי פקודת המסים דומים במהותם להליכי עיקול על פי חוק ההוצאה לפועל, שעיקר תכליתו היא, כאמור, גביית חובות פסוקים (ראו: עניין אברהם, 228), על כן מקובלת עליי עמדתה העקרונית של העירייה שלפיה יש מקום להסתייע בהסדר הסטטוטורי הקיים בחוק ההוצאה לפועל ולהקיש ממנו לעניין פירושן של ההוראות שבפקודת המסים הנוגעות להטלת עיקולים.

ע"א 3979-08- פלונית נגד 1. פלוני2. פלוני

שמות השופטים: ד ביניש

  • ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשם ד' יעקובי) שלא לפסול עצמו מלדון בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-75465-06-8 ובתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-04141-07-8. 1. בין המערערת והמשיבים (אחיה של המערערת) התנהלו מספר הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, ובבית המשפט המחוזי בתל-אביב כערכאת ערעור. הרקע להליכים נסב על צוואות שכתב אבי הצדדים (להלן: האב) במועדים שונים, בטרם לכתו לבית עולמו. ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה מתנהלים מזה שנים רבות ובמסגרתם אף מונה יותר ממנהל עיזבון אחד. המערערת הגישה בקשות רשות ערעור על חלק ניכר מההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ובמסגרתן נבחנו, בין היתר, העניינים הבאים: הוראת בית המשפט לענייני משפחה לפיה יופסק תשלום הקצבה החודשית למערערת; מימון ותשלום הוצאות רפואיות להן עתרה המערערת; שאלת מינוי מומחים והזמנת עדים בבית המשפט לענייני משפחה, ועוד. 2. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 14.8.06 , לאחר קיום דיון בבקשות, קבע בית המשפט כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה בכל הקשור לנושא הקצבה החודשית בטלה. נקבע, כי המערערת זכאית לאותם כספים בהתאם להוראות הצוואה האחרונה, ולמעשה גם בהתאם לקודמותיה. ביחס למשיכה החודשית, קבע בית המשפט המחוזי, כי המערערת זכאית להמשך התשלום החודשי, וכן זכאית לקבל את אותם סכומים שלא קיבלה לאחר החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. עוד נקבע, כי מנהל העיזבון יערוך את החישובים הנדרשים וימציא למערערת את הכספים להם היא זכאית. בכל הנוגע למימון ההוצאות הרפואיות בגין טיפולים חריגים, קבע בית המשפט כי מדובר בהגשמת רצון האב, כפי שבא לידי ביטוי, על פניו, בצוואותיו, ובכספים שהמערערת זכאית להם.

בש"א (נצרת) 1160/05- עזבון המנוח עדנאן חוטבא זל נגד מעוז חברה לביטוח בע"מ מחלקת תביעות גוף

שמות השופטים: דינה מויאל

  • אם יתקבל הערעור ממילא לא יחוייבו המבקשים בהוצאות, ואילו אם ידחה הערעור, יעמוד על כנו פסק הדין בגדרו כאמור חוייבה המשיבה בתשלום כספים למבקשים. 24. המשיבה טוענת שעל הכספים המגיעים ממנה למבקשים עפ"י פסק הדין נשוא הערעור הוטלו עיקולים לטובת צד ג'. 25. אמנם המבקשים צרפו לבקשתם אישור מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, כי תיק ההוצאה לפועל אשר מספרו 6-00-26540-01 כנגד מבקש מס' 1 בוער, וכי תיק ההוצאה לפועל אשר מספרו 7-97-20632-02 כנגד מבקשת מס' 2 נסגר, אולם לטענת המשיבים אין באישורים דנן בכדי לאשר כי אכן העיקולים נשוא תיקי ההוצאה לפועל אכן מבוטלים. 26. לאור האמור לעיל, הבקשה לפטור מערבון מתקבלת אולם זאת בתנאי שהמבקשים ימציאו מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב אישורים ספציפיים ביחס לביטולו של כל עיקול ועיקול אשר הוטל על כספי המבקשים המוחזקים אצל המשיבה וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו. 27. במידה ולא יומצאו האישורים, יש להפקיד סכום הערבון כפי שנקבע, בתוך 5 ימים נוספים.

ת"א (ראשון לציון) 36501-03-17- עורך דין ניר ליסטר נגד נוה ברדוגו

שמות השופטים: מוטי פירר

  • שונה הדבר ביחס לפתיחת תיק הוצל"פ למימוש החלטה או פסק דין ונקיטת הליכים במסגרתו, שכן מדובר בהליך מעין שיפוטי המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל המהווה בעל תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי על פי דין. לפיכך יש לקבוע כי פעולות האכיפה והגבייה הננקטות מכוח החלטות רשם ההוצאה לפועל חוסות תחת צילה של ההגנה. (ראו למשל רת"ק (מחוזי ב"ש) 50190-09-16 מיכה דוד נ' רז הוכמן ( 21.2.17 ); ת"א (שלום חיפה) 45933-09-12 סמי חמיד נ' פלאפון תקשורת בע"מ ( 21.4.16 ); ת"א (שלום רחובות) 19491-07-16 סאן וויז בע"מ נ' פזית בר עוז ( 6.11.17 ); תא"מ (שלום ראשל"צ) 4432-11-15 מיבל השקעות בע"מ נ' עמית חלפון רואי חשבון ( 20.06.17 )). 16 תובע הפונה לבית המשפט לקבלת סעד כספי או כל סעד אחר בר מימוש, ברגיל עושה זאת על מנת שבבוא היום, ככל ויזכה בסעד המבוקש, יוכל הוא לממש את פרי זכייתו. לפיכך, פתיחת תיק הוצל"פ ונקיטת הליכים למימוש פסק דין, הם צעדים הננקטים בקשר עם ההליך השיפוטי, ומהווים חלק משלביו השונים. באם תאמר אחרת, נרוקן מתוכן את ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק, כאשר מחד גיסא בית המשפט יחיל את ההגנה על הפעולות שקדמו להליך המשפטי, ואין צורך לומר אף על הפעולות שנכללו במסגרת הדיון, אך מאידך גיסא תישלל ההגנה מאותם ההליכים שנועדו למימוש זכייתו מול צדדים שלישיים. כך תסוכל למעשה ההגנה שביקש המחוקק לפרוש במסגרת הוראת החוק, תוצאה שאין הדעת סובלת (ר' עניין סמי חמיד דלעיל). 39. לטעמי, כאשר מדובר בתביעה לסכום קצוב המוגשת ישירות לרשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק, כפי שארע בענייננו, קרובים הדברים עד מאוד לקבוצת העניינים השנייה המתוארת לעיל – דהיינו נקיטת הליכי גבייה במסגרת הליכים מעין שיפוטיים.

ת"א (נתניה) 1391/07- ליזר שרית נגד בנק דיסקונט סניף נתניה

שמות השופטים: דפנה בלטמן קדראי סגן

  • לאחר שניתן פסק הדין פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל בתל אביב מספר 4-03-38085-01 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). במהלך פעילות תיק ההוצאה לפועל הגישה התובעת בקשות ותגובות לראש ההוצאה לפועל ואף נקטה בהליכים שונים (אלה צורפו לכתב ההגנה). בגדר אלה הכירה התובעת שהיתה מיוצגת, בחוב בגין פסק הדין, אף הציעה דרכים שונות לשלמו ואף הגישה בקשה בטענת "פרעתי" לפיה כבר שילמה את חוב פסק הדין. באף אחת מפניותיה ובקשותיה על פני מספר שנים, לא טענה התובעת דבר לענין אי חוקיות פסק הדין. 5. ביום 16.1.07 הוגשה התביעה ובה נטען כי פסק הדין התקבל מתוך מרמה והכל נוכח כך שלמרות שלבית משפט השלום בפתח תקוה לא היתה סמכות מקומית, בשל תניית השיפוט על פיה הסמכות המקומית היא לבתי משפט אחרים (נתניה, העיר בה ממוקם הסניף, או תל אביב בה מוקם אז בית המשפט המחוזי הרלוונטי), הוצהר תחילה בכתב התביעה שבתיק הקודם ואחר כך באישור עו"ד שהוצא לצורך קבלת פסק דין, כי קיימת סמכות מקומית לבית משפט השלום בפתח תקוה. לטענת ב"כ התובעת היו אלה מצגים שקריים ועל פי ההלכות שעניינן ביטול פסקי דין שניתנו במרמה יש להורות על ביטול פסק הדין. 6. ב"כ הנתבע חולק על טיעוני התביעה ואף טוען כי הטיעון הוא שלא בתום לב. טוען הוא כי לבית משפט השלום בפתח תקוה היתה סמכות מקומית, שכן מצוי הוא באותו מחוז של בית משפט השלום בנתניה שבו היתה סמכות מקומית, טוען כי נושא הסמכות המקומית אינו יורד לשורשו של פסק הדין, טוען כי פסק הדין תקף ואף טוען כי אין בכל שנטען בכדי להטיל כל דופי בהליך מכוחו ניתן פסק דין ובפסק הדין עצמו. כן מפנה ב"כ הנתבע להתנהלות התובעת שנמנעה מלהעלות טענותיה הן לענין הסמכות והן לענין פסק הדין על פני שנים ולכן מושתקת מהעלותן עתה ואף טוען לכך שההליך לא ננקט בתום לב.

חוק חדלות פירעון (תל אביב) 21784-05-23- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד אליהו מנצור

שמות השופטים: רונן אילן

  • ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב, משרדי ממשלה החלטה בהתאם להחלטה אשר התקבלה בדיון שהתקיים ביום 25.723 במעמד הצדדים, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים למשיב 1, אליהו מנצור (להלן: "החייב"), בהתאם להוראות סעיף 109 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק"). בהתאם להוראת סעיף 122 לחוק, עם מתן צו זה יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של החייב ויחול האמור להלן: 1. הקפאת הליכים, ביטול הליכים והוראות לנאמן א. מוקפאים ההליכים כנגד החייב. לא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד החייב, ולא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד החייב או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו. ב. מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על המשכורת של החייב אצל המעסיק/ה, או על גמלאות או קצבאות שלהן זכאי החייב, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם החייב אליו מופקדת המשכורת החודשית; למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה). ג. מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של החייב. ד. הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן החייב בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע לנושה על מתן הצו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה. ה. מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם החייב, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בניכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

רעצ (חדרה) 51790-04-15- עדוי עזרי נגד אמנונים חברה לעבודות עפר בעמ

שמות השופטים: יעקב גולדברג

  • המשיבה לא טרחה לפנות למערער או לפתוח בהליכים עצמאיים לתשלום החוב. משכך, אין לקבל את טענתה כי המערער לא נתן לה הזדמנות לשלם את חובה במועד בערכים סבירים ובטרם תפח ואין הצדקה לפטור אותה באופן מלא מכל תוספת ריבית הפיגורים ביחס לתקופה שלאחר סגירת התיק בחדרה. 42. מובן, כי ככל שחלפו השנים ולא נשמע דבר מטעם המערער הצטמצמה והלכה חובת המשיבה לפעול בתיק. ככל שחלפו השנים במסגרת אותה תקופה ניתן היה לייחס למשיבה מידה הולכת וגדלה של תום לב ומידה הולכת וקטנה במקביל של היתממות, בהניחה כי חובה נשכח ונמחל, קל וחומר לאחר שהתיק נגנז. 43. בקביעת שיעור ריבית הפיגורים בתקופה זו יש אפוא להתחשב במשתנים הבאים: (א) המערער הוא שיזם את שינוי המצב, את סיום הליכי ההוצאה לפועל בחדרה ואת ניהול התיק בתל אביב; (ב) המערער לא טרח ליידע את המשיבה על קיומו של הליך הוצאה לפועל בתל אביב; (ג) המשיבה לא ידעה על קיומו של הליך הוצאה לפועל בתל אביב; 12 (ד) בשנים שלאחר פתיחת התיק בתל אביב המערער לא נקט הליכים כגון מסירת תזכורת או איתות על כי חובה אינו מחול. לו היה המערער טורח למסור למשיבה הודעה מסוג זה היתה המשיבה מושתקת מלטעון כי לא ידעה על קיומו של תיק הוצל"פ פתוח; (ה) המשיבה, מצדה, לא טרחה לברר מדוע נסגר תיק ההוצאה לפועל, לא טרחה לברר מול המערער האם מחל על חובו ולא טרחה לנקוט הליכים עצמאיים לתשלום החוב; (ו) בשנת 1997 נשלח התיק לגניזה והיה בלתי פעיל משך 14 שנים. התיק נפתח מחדש רק בשנת 2011, ככל הנראה בזיקה להליכים בתיק 5542-08-07, אשר במסגרתו ניתן בחודש מרס 2013 פסק דין שזיכה את המשיבה בסכום כסף גדול. כיוון שניהול הליכים משפטיים מול הבנק היה פעילותה היחידה של המשיבה באותה תקופה וכיוון שבידי החברה לא היו נכסים שניתן לממש, אינני סבור כי יש לייחס למערער שיהוי בכך שהחיה את התיק רק בשנת 2011.

בש"א (ירושלים) 3628/08- פזגז 1996 בע"מ ואח נגד חידדה יעקב

שמות השופטים: ס עוני חבש

  • 1. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל. לטענת המבקשות, לאחר שניתן פסק דין בתיק על ידי בית משפט זה, התקבל הערעור לגבי עניין אחד בו- הבסיס לחישוב אובדן ההשתכרות. המבקשות טוענות, כי הדבר משנה משמעותית את סך הפיצוי לו זכאי המשיב, עד כי נוצר מצב בו סכום התשלומים שכבר הועבר למשיב, גבוה מהסכום לו הוא זכאי על פי פסק הדין בערעור. בשלכך, מתבקש בית המשפט לעכב את הליכי ההוצאה לפועל בהם פתח המשיב עד למתן החלטה בבקשה נוספת שהגישו, בקשה למתן פסיקתא. טענות המבקשות 2. למשיב הועבר זה מכבר תשלום העולה באופן משמעותי על הסכום לו הוא זכאי לאור השינוי בפסק הדין בערכאת הערעור; למרות השינוי שערכה ערכאת הערעור בתוצאה, פנה המשיב להליכי הוצאה לפועל על בסיס פסק הדין המקורי של בית משפט זה. התנהלות זו חסרת תום לב ויש בה ניסיון לעשיית עושר שלא במשפט. על פי סעיף 17 לחוק ההוצאה לפועל ניתן לעכב הליכי הוצאה לפועל לפי חוק או לפי צו בית משפט, משמע- לבית המשפט סמכות לעכב ההליכים במקרה זה. טענות המשיב 3. המשיב, בתגובה, עתר למחיקה על הסף של הבקשה: לדידו, העיכוב המבוקש הנו להליכי הוצאה לפועל על פסק דין שניתן לפני יותר משנתיים ואושר ברובו על ידי בית המשפט העליון. אין סעד מוכר בשיטת המשפט הישראלית המאפשר עיכוב בשלב זה. לבית המשפט נתונה הסמכות לעכב ביצוע רק עד הכרעה בערעור, כך שברי כי מרגע שהוכרע הערעור אין עוד לבית המשפט סמכות לעכב את ביצוע פסק הדין; ניסיון המבקשות להסתמך על סעיף 17 לחוק ההוצאה לפועל אין בו כדי להקנות לבית המשפט סמכות עצמאית בעניין זה. הסעיף נועד אך ורק להסדיר את האופן בו תופעל סמכות לעכב ביצוע במידה והיא קיימת. לא היה זה הגיוני לחוקק שני סעיפים המגדירים סמכות לעניין זה בהיקף ואופן שונים.

עש"א (נתניה) 8946-04-23- חיים ביבי נגד ' אסף כהן

שמות השופטים: מרי יפעתי

  • אמנם, פסק דין ברור ונהיר על פניו ביחס לסנקציה שתוטל על החייבים באם לא ישולם הסכום שנפסק במועד שנקבע. עם זאת, מקובלת עליי קביעתו של כב' רשם ההוצל"פ, התואמת את הפסיקה הנוהגת, כי אין מקום לבחון את הפעלת הסנקציה דרך משקפת צרה "אלא יש לצפות בתמונה הרחבה בה יבחנו כל מארג האירועים והנסיבות אשר סבבו את הליך התשלום עד לתוצאה של הפרה". החלטת הרשם עולה בקנה אחד עם הפסיקה לפיה בגדרם של הליכי הוצל"פ, ככל הליך אחר, יש לנהוג בהגינות ובתום לב ולהימנע מניצולו לרעה של הליך זה, שכן עיקרון תום הלב חולש גם על הליכי הוצאה לפועל, הן על נסיבות פתיחת הליך ההוצל"פ והן על אופן ניהולם של ההליכים. בעניין תום הלב נקבע בפסיקה כי על המבקש לקבל סעד מבית המשפט, לנהל את ענייניו בתום לב. ויפים בענייננו דבריה של כב' השופטת יהודית שטופמן : "הליכי הוצאה לפועל למימושו זכות מכוח פסק דין, לרבות פתיחת תיק ההוצאה לפועל וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עיקרון תום הלב ועל ראש ההוצאה לפועל מוטלות החובה והסמכות לבחון האם מתנהלים הצדדים בתום לב (ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 3018/07 מסאלחה מחמוד חסן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו)). כב' רשם ההוצל"פ קבע בהחלטתו כי בהתאם לפסק הדין את הכספים היה על החייבים להעביר לב"כ הזוכים. כב' רשם ההוצל"פ סקר בהחלטתו את התכתובות בין באי כח הצדדים ובקשות החוזרות ונשנות מצד ב"כ החייבים כי ב"כ הזוכים ימציא את פרטי חשבון הנאמנות לצורך העברת הכספים, אך ללא הועיל. כב' הרשם קיבל את גרסת החייבים לפיה ב"כ החייבים פנה לב"כ הזוכים, עוד בטרם חלף המועד לביצוע התשלום, וביקש את פרטי חשבון הנאמנות ואף סוכם כי פרטים אלו יועברו לו עם פתיחת חשבון הנאמנות.

חקיקה רלוונטית

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלו – "אישור בדבר פרטי החייב" – כל אחד מאלה: (1) לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן – המרשם) – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; (2) לגבי חייב שאינו יחיד – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט בתוספת השניה; "אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו ; www.eca.gov.il "בקשת ביצוע" – בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם בחוק, החלטת ועדת אישורים לפי סעיף 5ז לחוק וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "החוק" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק סליקת שיקים" – חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "כתב בי-דין" – כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי החוק או תקנות אלו, לרבות אזהרה, צו או הודעה; "לשכה" או "לשכה ממוכנת" – לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; "לשכה מקורית" – הלשכה שבה נפתח תיק לפי תקנה 17; "מנהל בתי המשפט" – (הוחלפה ב"מנהל מערכת ההוצאה לפועל"); "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" – מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי סעיף 4(ב) לחוק; "מערכת מיכון" – מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; "עובד מסלול מזונות" – עובד במסלול המזונות, כהגדרתו בחוק; "פעולה מבצעית" – עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; "שאילתה" – בקשת מידע במערכת המיכון; "תיק אלקטרוני" – תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; "תצהיר" – תצהיר לפי תקנות סדר הדין, המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל

  • 77א. נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 7א. בקשת חייב לצו תשלומים

  • (א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2). (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה. (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו. (ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 88. ביצוע ותקנות

  • 88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 12א. חקירת יכולת

  • 12א. (א) הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 67(א1) לחוק, יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. (א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 66ג(ב) בחוק, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. (ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה, יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2) לחוק, ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן – אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. (ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 67(ד) לחוק, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1). (ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי סעיף 67(א1) לחוק, במקרים אלה: (1) הוא תאגיד; (2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק; (3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה; (4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; (5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 7ב2. מידע על כניסת חייב לארץ

  • 7ב2. סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בענינים אזרחיים), התשנ"ט- 1999

סעיף: 6. אכיפה וביצוע של פסקי דין בישראל

  • 6. (א) פסק דין חלוט של רשות שיפוטית, למעט לשכת הוצאה לפועל (להלן – פסק דין) ניתן להוצאה לפועל בישראל כאילו היה פסק דין שניתן בישראל, בכפוף לאמור בצו זה ובשינויים המחויבים לפי הענין. (ב) המבקש לבצע בישראל פסק דין (להלן – הזוכה), יגיש לממונה בקשה לכך, ויצרף אליה עותק מפסק הדין, ועליו אישור של הרשות השיפוטית ושל מי שהסמיכה המועצה הפלסטינית לאשר כי פסק הדין ניתן בידי רשות שיפוטית; לעותק פסק הדין יצורף תרגום לעברית כאמור בסעיף 2(ב). (ג) ראה הממונה, כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), יאשר זאת בחותמו, וימסור את פסק הדין המאושר לזוכה. (ד) הזוכה רשאי להגיש ללשכת ההוצאה לפועל את פסק הדין ואת תרגומו לעברית, ועליהם אישור כאמור של הממונה, וזאת בדרך שמגישים פסק דין לביצוע בישראל. (ה) לא יבוצע פסק דין, אם יוכח לראש ההוצאה לפועל, כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות על פי הדין החל בשטחי המועצה הפלסטינית. (ו) סבר ראש ההוצאה לפועל או נטען לפניו, כי על ביצוע פסק הדין עלולה לחול הוראת תקנה 13(א) לתקנות, לרבות מהטעם שפסק הדין ניתן בניגוד לסעיף III לנספח IV להסכם, או שהמצאת מסמך בישראל במסגרת ההליך שבו ניתן פסק הדין נעשתה בניגוד לצו זה, יעכב את הליכי ההוצאה לפועל ויודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה לשם קבלת החלטתו. (ז) היועץ המשפטי לממשלה יודיע את החלטתו לראש ההוצאה לפועל בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה; הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין לו התנגדות לביצוע פסק הדין – יימשכו הליכי ההוצאה לפועל; הודיע היועץ המשפטי לממשלה שאין לבצע את פסק הדין – יורה ראש ההוצאה לפועל על ביטול הליכי ההוצאה לפועל, והודעה על כך תימסר לממונה; הממונה יעביר את החלטות היועץ המשפטי לממשלה וראש ההוצאה לפועל למועצה הפלסטינית.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 7א2. הודעת חיוב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק

  • 7א2. חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף 7א1, יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה: (1) אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק האמור; (2) אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014

סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות

  • 1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 7א. בקשת חייב לצו תשלומים

  • 7א. 5 (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כ מפורט בו; לבקשה יצורפו: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע. (2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה-תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השנייה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו ((להלן-כתב ויתור על סודיות). (א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
פשיטת רגל

מאמרים נוספים:

עורך דין חדלות פרעון בירושלים

עורך דין חדלות פרעון בירושלים שתוכלו לסמוך עליו בטיפול חובות: כינוס נכסים, הסדרי חוב, מימוש בטוחות, קבלת הפטר ועוד. לייעוץ וטיפול עורך דין חובות בירושלים.. קרא עוד

עורך דין שכירות תל אביב הסכם

מהו חשיבותו של עורך דין חוזה שכירות בתהליך? חתימה על חוזה שכירות נראית כדבר פעוט ופשוט. אך אם נדע את ההשלכות הנגרמות לאחר כתיבת חוזה.. קרא עוד

עורך דין בתל אביב קניין רוחני

מדוע חשוב לרשום סימן מסחר? עורך דין קניין רוחני פועל בשוק המקומי והגלובאלי בו התחרות המתמדת הפכה את היכולת של בעלי עסק לייחד ולמתג את.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם