חשבון מוגבל

אודות המחבר

עו"ד אריק חכים

טלפון: 0795805779

מייל: [email protected]

כתובת: השוק 13, תל אביב. 66107.

ותק: 14 שנים

עורך דין לחשבון מוגבל

התקשרו אליכם מהבנק ומסרו לכם שמעתה, חשבונכם יוגבל.

האם ניתן לבטל הליך של הגבלת חשבון?

מסתבר שבד"כ לא תהיו מופתעים מבשורה זו, למרות שאי ההפתעה לא בהכרח תגרום לכך שהבשורה תשמע נעימה יותר. זו אכן מכה בכנף חשבון מוגבל עשויה להפריע להתנהלות הפיננסית היומיומית שלכם, לצד זעמם של אלו שבגין החוב כלפיהם הוגבל חשבונכם.

לפני שאתם נופלים למרה שחורה, כדאי שנבין מה בעצם אומר "חשבון מוגבל", בעקבות אי אלו נסיבות הבנק מגביל חשבון לקוחותיו ומה ניתן לעשות במקרה של התראה מהבנק שהולכים להגביל את חשבונכם.

חשבון מוגבל- מתי וכיצד?

על פי החוק, חשבון מוגבל של לקוח בבנק שעשרה צ'קים סורבו להיפרע במשך שנים עשר חודשים או יותר ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לזה האחרון, יוגבל חשבון הבנק של לקוח זה.
במקרה הרגיל של הגבלת חשבון, משך זמן הגבלתו יעמוד על שנה והודעה על כך תועבר באמצעות בנק ישראל לכל הבנקים.

הגבלת החשבון משמעותה שהאדם שחשבונו הוגבל, לא יוכל לפתוח חשבון בנק בבנק אחר, להנפיק פנקסי צ'קים חדשים והבנק שחשבונו רשום אצלו, לא יכבד צ'קים שנמשכו מחשבון שהוגבל.

האם ניתן לבטל הליך של הגבלת חשבון?

ראשית, חשוב מאוד לפעול מיידית עם קבלת ההתראה מהבנק על כך שחשבונו יוגבל. ערעור על החלטת הגבלת חשבון יהיה קביל רק אם יוגש תוך 20 ימים מיום קבלת התראה.
לעתים, גם אם הערעור לא יתקבל בסופו של דבר, יתכן וההחלטה בדבר הגבלת החשבון תוקפא עד לתום הליך הערער. משך זמן זה יקנה לכם מרווח זמן לנשימה ויאפשר לכם להבריא את מצבכם הפיננסי ולהימנע מעוגמת נפש ותסבוכת כלכלית

מתי יתקבל הערעור?

הערעור יתקבל במקרה שאחד מתנאים אלו יתקיים:
א. הבנק סירב לפרוע אחד מהצ'קים או יותר מחמת עיקול שהוטל על החשבון בעת שהצ'ק נמשך, לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפורעו במשך 60 הימים שמיום קבלת הודעת העיקול על-ידי הבנק
ב. הבנק סירב לפרוע אחד מהצ'קים או יותר מחמת הטעות.
ג. ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את הצ'ק. אם מכוח יתרה שסבור היה שקיימת, אם מחמת הסכם אחר שסבור היה שיש לו עם הבנק. כלומר, טיעון מוכח שהלקוח היה בטוח שמצב חשבונו תקין.

הגבלת חשבון היא סיטואציה מביכה ומציקה ולעתים עלולה להכתים את האדם שחשבונו הוגבל. חשוב מאוד להימנע מהגעה למצב כזה שחשבון הבנק שלנו יוגבל. לא לחלק המחאות ללא כיסוי. במקרה שנתקבלה התראה על פתיחת הליך של הגבלת חשבון, יש לפנות במיידית לעורך דין המתמצא בתחום על מנת להגיע לפיתרון ולמזער נזקים ככל האפשר.

סימוכין

בש"א (תל-אביב-יפו) 158223/03- קבוצת לב אופיר בע"מ נגד בנק המזרחי

שמות השופטים: יעל הניג

טעמי הערעור לפני מתמקדים בסעיף 2 (א) לחוק הקובע: חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון המבקשת לא הפנתה בטיעוניה לסעיף חוק אותו מבקשת היא לפרש אך הבינותי מהטיעונים כי הבעייתיות אליה מפנה המבקשת בטיעוניה מתרכזת בסעיף 2 (א) לחוק. לשיטת המבקשת יש לאמץ פרשנות גמישה המאפשרת לפצל ולבטל את "הכריכה" בין "חשבון מוגבל" ל"לקוח מוגבל". לעניננו – כאשר הבעלים המשותף, המבקשת, הינה שותפה סבילה בלבד בחשבון, שאינה בעלת זכות חתימה ואף לא חתמה על השיקים וכאשר הבעלים המשותף השני (נגה) הינה שותפה פעילה ומפעילה בלעדית את החשבון ואף חתמה על השיקים – הרי אף אם יוגבל החשבון, לא תהפוך המבקשת ל"לקוח מוגבל" אלא נגה בלבד. הבסיס העיוני לגישה זו נמצא לפי הטענה בדיני שליחות הדדית בין שותפים. המשיב כזכור מתנגד לגישה זו בכלל ובפרט וטען כי אף לו היו מחילים דיני שליחות כאמור, דין הערעור היה להכשל. 14. סבורני כי הצדק עם המשיב. א. לכאורה לשון הסעיף 2 (א) לחוק נוקשה ואינה תומכת או מאפשרת הפיצול שמציעה המבקשת. אדרבא, ניכר כי המחוקק ביקש דווקא "לסגור כל סדק" ולכרוך הגבלת חשבון עם הגבלת לקוח בין כשמדובר בלקוח בודד ובין שמדובר בלקוח המורכב ממספר שותפים. המחוקק היה מודע למצבו של שותף בחשבון והתייחס אליו מפורשות במסגרת הסדרת התוצאות של "הגבלה חמורה" בסעיף 3 (ג) לחוק. שם נקבע בין היתר כי השותף לחשבון של לקוח "מוגבל חמור" יוגבל רק במשיכת שיקים מהחשבון אך יהיה רשאי לפתוח חשבון אחר.

ת"ט (נתניה) 45276-03-10- ארז טל ב"ר בע"מ ואח נגד דיאנה אוליצקי

שמות השופטים: יפעת ביטון אונגר

חשבון איננו מוגבל כשמחוללים 9 שיקים ואף בעלה של הנתבעת מודע לכך, כעולה מחקירתו הנגדית. חשבון יוגבל רק אם יחוללו 10 שיקים במשך שנה, ובלבד שחלפו 15 יום לפחות בין הסירוב הראשון לאחרון (ראו סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981). אף אליבא ההגנה, השיק האחרון שחולל והביא לכאורה להגבלת החשבון, הוצג לפירעון לאחר ביטול העיקול. אם היו בחשבון כספים מספיקים לפירעונו, היה מכובד, והגבלת החשבון לא הייתה נגרמת. נראה, כי השיק חולל, לפי טענת התובעת, מחמת אי כיסוי מספיק ולא מחמת עיקול או הגבלה. רק לאחר שחולל, הביא להגבלת החשבון. משמע, שהגבלת החשבון לא באה בשל התנהלות התובעת וגם לולא העיקול, היה השיק מחולל בשל אי כיסוי מספיק והסדר החוב (אף אם אניח את קיומו) היה מופר באופן שהצדיק להגיש הצ'ק דנא לביצוע.

ה"פ (ירושלים) 23-04-19- פריידה גולדה אייזין נגד בנק ישראל-הפיקוח על הבנקים

שמות השופטים: גד ארנברג

המילה חשבונו שבאפשרות 2 דלעיל (שהיא למעשה האפשרות המנויה בסעיף 3(א)(2) לחוק, משמעותה דווקא אותו חשבון ולא חשבון אחר. לטענתה ניתן ללמוד מכך מהשוני בלשון הסעיף בין סעיף 3 (א)(1) לסעיף 3(א)(2), בעוד סעיף 3 (א)(1) מדבר על חשבון נוסף, והוא חל כאשר החשבון הנוסף מוגבל, בשעה שהלקוח כבר מוגבל בחשבון אחר, עוסק סעיף 3(א)(2) במקרה שאותו חשבון מוגבל תוך 3 שנים פעמיים. כאמור, המבקשת טוענת, כי אף אחת מהאפשרויות הנ"ל לא חלה עליה. המשיבה טוענת, הן בתשובה שנשלחה ישירות לב"כ המבקשת כאשר זה פנה אליה על מנת שתסיר את ההגבלה החמורה, והן בתשובה שניתנה לביהמ"ש כי אין צורך לפי הוראות סעיף 3(א)(2) לחוק שאותו חשבון דווקא יוגבל שוב תוך 3 שנים. גם אם חשבון אחר מוגבל תוך 3 שנים להגבלה של החשבון הראשון שהוגבל, הלקוח הופך להיות לקוח מוגבל בנסיבות חמורות. המשיבה טוענת, כי ההסטוריה החקיקתית של סעיף 3 לחוק והתכלית של החוק אינם מתיישבים עם הפרשנות שמבקשת המבקשת לתת לחוק. לטענת המשיבה, ברור שהמילים "חשבונו" הוגבל שוב תוך 3 שנים בסעיף 3(א)(2) לחוק לא מכוונות דווקא לאותו חשבון שכבר הוגבל בעבר אלא לכל חשבון שניהל הלקוח באיזה שהוא בנק. אילו כוונת המחוקק היתה דווקא לאותו חשבון, היה צריך להיכתב מי שחשבונו הוגבל וחשבון זה הוגבל שנית תוך 3 שנים. משלא נכתב וחשבון זה יש להסביר את המילה "חשבונו" ככל חשבון של אותו לקוח. המשיבה טוענת כאמור, כי גם ההסטוריה החקיקתית מלמדת שזו הכוונה, שכן תיקון 2 לחוק בא להחמיר עם מושכי שיקים ללא כיסוי ולא מתקבל על הדעת שסעיף 3 שתוקן בתיקון זה, יקל על המצב הקודם בו נכתב בפירוש שלקוח מוגבל בנסיבות חמורות הוא במקרה בו "הוגבל מוגבל בחשבון נוסף או הוגבל בעל חשבון שנית תוך שנתיים מיום שנסתיימה תקופה שבה היה מוגבל".

ה"פ (ירושלים) 23-04-19- פריידה גולדה אייזין נגד בנק ישראל-הפיקוח על הבנקים

שמות השופטים: גד ארנברג

אציין, כי המילים "חשבון נוסף" שב סעיף 3(א)(1) לעומת המילה "חשבון" שבסעיף 3(א)(2) מתחייבות גם מהאפשרויות להגביל לקוח כך שיהיה לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות. סעיף 3(א)(1) מדבר על לקוח שחשבונו כבר מוגבל והוא מוגבל עתה שנית לפיכך ברור שצריך להיכתב בסעיף וחשבון נוסף שלו הוגבל, שכן ההגבלה על חשבונו הראשון עדיין תקפה לכן צריך לציין וחשבון נוסף שלו הוגבל . לעומת זאת סעיף 3(א)(2) עוסק בלקוח שהיה מוגבל בחשבון וההגבלה כבר הסתיימה לכן אין צורך לציין שחשבון נוסף שלו הוגבל שוב אלא שחשבונו הוגבל שוב וחשבונו הכוונה בין אותו חשבון ובין חשבון אחר. התוצאה היא אפוא שאני מקבל את פרשנותו של המשיב להוראות סעיף 3(א)(2) לחוק ולפיכך הגבלת המבקשת כמוגבלת בנסיבות מחמירות נעשתה בהתאם להוראות החוק ואני מבטל את הצו הזמני שניתן ביום 1.4.19 ומורה כי המבקשת תחשב כלקוח מוגבל בנסיבות מחמירות עקב כך ש-2 החשבונות שלה הוגבלו בתוך תקופה של 3 שנים ולמעשה דוחה את תביעת המבקשת

ת"א (תל אביב) 38086-03-17- יקופ (גקי) בכר נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף ת"ל אביב סיטי

שמות השופטים: פנינה נויבירט

על פי סעיף 4 לחוק, כלקוח מוגבל מנוע היה המנוח מפתיחת חשבון, ממשיכת שיקים על החשבון המוגבל, וכלקוח מוגבל חמור, אף ממשיכת שיקים על שום חשבון. על פי סעיף 5 לחוק, מנוע היה הבנק מלפרוע שיק שנמשך על חשבון מוגבל (בכפוף לסייגים המעוגנים בסעיף 6), מלספק טופסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל וכן מלפתוח חשבון ללקוח מוגבל, וכן מחויב היה הבנק, מכוח הוראות סעיף 3א לחוק להודיע על הגבלת החשבון למפקח, לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה. החוק אינו מטיל מגבלות נוספות (להבדיל, למשל, ממגבלות החלות על חשבון חסום, מעוקל, מוקפא, או כזה הנתון להגבלה אחרת). הדגיש זאת סגן המנהל בחקירתו הנגדית, כדלקמן: "מוגבל אינו פושע, זה אומר שהוא לא יכול להשתמש בצ'קים" (עמ' 57, שורה 11), וכן: "אם לצורך העניים (צ"ל "העניין") שם המוטב היה עו"ד בן סיניבר, זה ההיבט הנדרש היחיד מבחינתו . . . זה מייצר לך עניין שהיה מינוס בחשבון ואנחנו רוצים לכסות את החוב, וייתכן שבגלל החוב שהיה בחשבון בדקנו לראות שהכסף שהתקבל על שמו. מעבר לזה אין נורה אדומה" (עמ' 56, שורות 29 – 30, עמ' 57, שורות 7 – 8, וגם בשורות 21 – 22). 18 באשר לחובת הדיווח הנטענת לרשות המוסמכת, בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון, ג'קי הפנה לפעולות המפורטות בסעיפים 6, 8, 10 ו- 11 לתוספת השנייה לצו, עליהן חלה חובת דווח של הבנק בהתאם לסעיף 9(ב) לצו. סעיפים אלה מטילים חובת דיווח במקרים הבאים: פעילות הנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של בעל החשבון; ביצוע מספר פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, כספים וניירות ערך נמשכים סמוך לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל; פעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין; וכן היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

פיסקה רלוונטית

ע"א 439-88- מדינת ישראל נגד 1. ונטורה משה

שמות השופטים: ג בך,י קדמי,ט שטרסברג כהן

(א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. . . . . 3. (א) מי שהתקיים בו אחת מאלה הוא לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות (להלן-לקוח מוגבל חמור): (1) לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל. (2) מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל. (ב) מי שהוא לקוח מוגבל חמור, יוגבלו כל חשבונותיו, וכן החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה כוח, למעט החשבונות שבהם הוא מורשה חתימה. . . . . . . " בסעיף 3א לחוק נקבעה חובת מתן הודעה על ההגבלה למפקח על הבנקים, לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשי החתימה, וניתנה סמכות למפקח להודיע על ההגבלה לכל הבנקים. סעיף 10 לחוק מקנה זכות ערעור לבית המשפט על ההחלטה להגביל חשבון כאמור. וכאן מגיעים אנו לנקודה הרלבנטית ביותר לענייננו באשר לאמצעים שניתן לנקוט בהם כנגד מפיצי המחאות ללא כיסוי, הרי היא ההוראה הנוגעת לפירסום מידע בנושא זה: סעיף 14 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע הסדר לפרסום מספרי החשבונות המוגבלים וכן שמות בעלי החשבונות בהתקיים תנאים מפורטים כדלקמן: "14. (א) בנק ישראל רשאי לפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל כל חשבון ותאריך סיום ההגבלה. (ב) בנק ישראל רשאי לפרסם את שמות הלקוחות המוגבלים החמורים, בציון פרטי הזיהוי כפי שנקבעו בתקנות ואת תאריך סיום ההגבלה, בהתקיים אחת מאלה: (1) עברו ששים ימים מיום משלוח ההודעה לפי סעיף 3א(ב) ובתקופה זו לא הודיע בעל החשבון לבנק ישראל בדואר רשום על הגשת ערעור בצירוף העתק ממנו; (2) הערעור בוטל, נמחק או נדחה.

ת"צ (תל אביב) 25774-01-17- אילן להב נגד בנק הפועלים בעמ

שמות השופטים: רחל ברקאי

סעיף 4 לחוק שיקים ללא כיסוי מגדיר את מהות ההגבלה וקובע את המגבלות החלות על לקוח אשר הופך מוגבל, ואלו הן: הלקוח לא יפתח חשבון, לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל, לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון. 10 סעיף 5 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע, כי "הבנק לא יפרע שיק שנמשך על חשבון מוגבל". וכן לא יספק טפסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל ולא יפתח חשבון ללקוח מוגבל. הוראות אלו הינן הוראות קוגנטיות שאינן נתונות לשיקול דעתו של הבנק ועל כן מכח הוראות חוק, כאשר מדובר בחשבון מוגבל חל איסור חוקי על הבנק לפרוע השיק בחשבון זה, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה, לרבות קיומה של יתרת זכות בחשבון. 20. בשורה של פסקי דין חזרו ושנו בתי המשפט, כי לקוח המושך שיקים מחשבונו, מקבל אשראי מהבנק, אותו עליו לכבד. עוד נקבע, כי לבעל החשבון אחריות רבה בגין השיקים שהוא מוסר, הן כלפי הבנק והן כלפי הצד המקבל ועליו לפעול על מנת לוודא כי השיקים הללו יכובדו. 21. על רקע דברים אלו יש לבחון את טענת המבקש ולפיה העמלה בגין החזרת שיק הנגבית בהתאם להוראת סעיף 9 לתעריפון העמלות אינו מתיר גביה של עמלה בגין החזרת שיקים אך מהטעם של הגבלת חשבון, אלא חייבים להתקיים לפחות שני תנאים מצטברים כאשר התנאי הראשון של 'אין כיסוי מספיק' הינו תנאי חובה בלעדיו אין, כשלצדו נדרש להתקיים אחד מהתנאים הבאים והם כי החשבון 'מוגבל', או 'מעוקל' או 'צו משפטי'. 22. חזרתי והפכתי בטענות המבקש ולאחר בחינה מעמיקה של הוראות החוק והכללים השונים לרבות הבנת המטרות העומדות כבסיס להוראות, לא ראיתי לנכון לקבל עמדתו בכל הנוגע לניתוח המשפטי ו/או לשוני, אותו הציג. אפרט: 23. אשר לטענה ולפיה משהוגבל החשבון, הבנק כבר אינו נותן שירות בגינו ניתן לגבות עמלה – אין לקבל פרשנות זו אותה הציג המבקש, מאחר ולטעמי גם כאשר חשבון הבנק נכנס להגבלה, ממשיך הבנק לתת שירותים ללקוח, הן בתקופת ההגבלה והן מיד לאחר מכן.

ה"פ 5020-06- אטיקט אינטרנשיונל בע"מ נגד 1. בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

שמות השופטים: מ שידלובסקי אור

1. בפניי בקשה מטעמו של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן – הבנק), למחיקת המרצת הפתיחה שהוגשה על-ידי חברת אטיקט אינטרנשיונל בע"מ (להלן – אטיקט) ולחילופין להעברתה לפסים של תביעה רגילה, זאת מכוח תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א) הרקע לבקשה 2. ביום 17.1.06 הגישה אטיקט בקשה בדרך של המרצת פתיחה, במסגרתה עתרה לסעד אשר יצהיר, כי החל מיום 10.2.00 החשבון אותו ניהלה בסניף 645 של הבנק ומספרו 298530 (להלן – החשבון) לא היה מוגבל ולא היה מוגבל בנסיבות מחמירות לפי חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981. בצד בקשה זו הגישה אטיקט בקשה לסעד הצהרתי זמני (בש"א 317/06). 3. הוראות חוק שיקים ללא כיסוי קובעות את התנאים להגבלת חשבון בנק של לקוח. בתמצית, כרקע בלבד, אציין כי על-פי סעיף 2(א) לחוק, חשבון ולקוח יהיו מוגבלים, אם במשך תקופה של 12חודשים סורבו 10 שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. תקופת ההגבלה היא שנה. סעיף 3(א) לחוק קובע, כי לקוח מוגבל חמור יהיה לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל, או מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך 3 שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל. תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור היא שנתיים. סעיף 4 מגדיר את מהות ההגבלה לקוח מוגבל לא יפתח חשבון בנק, אדם לא ימשוך שיק על חשבון מוגבל ולקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון. סעיף 10 לחוק קובע מנגנון ערעור, במסגרתו רשאי לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור לפנות לבית-משפט השלום בבקשה לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו (גריעת שיקים) בהתקיים אחת העילות בחוק.

ת"א (תל אביב) 2888-01-10- עמ"י אוחיון נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ

הגבלת חשבון והגבלת לקוח – חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך 12 חודשים 10 שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב בראשון לסירוב האחרון". (הדגשה שלי מ. ס. ). "2(א1). סורבו שיקים בחשבון מספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. " מהאמור לעייל ברור כי מי שאמור להיות מוגבל הינו בעל החשבון בלבד ולא מיופה הכוח או מורשה החתימה בחשבון בהבדל מכך שהודעה על הסירוב יש לשלוח לכל הגורמים האמורים. אשר על כן ברור כשמש כי בהיות ועד המושב אבן-ספיר, הבעלים של החשבון, בהבדל מהתובע שהיה אך מורשה חתימה בחשבון, ההגבלה אמורה הייתה לחול רק על ועד הישוב ולא על התובע ומכאן התחילה רשלנותו של הנתבע ואחריותו לנזקים. 11.2. רשלנותו של הבנק נמשכה גם בכך שהעביר לבנק ישראל דיווח שגוי על זהות בעלי החשבון ובהמשך לא הבהיר את העניין, למרות פנית בנק ישראל בנדון ובאופן כזה הביא להגבלת חשבונותיו הפרטיים של התובע, ובאותה הבהרה אף ציין מפורשות הנתבע, את שמו של התובע, למרות שידע כי איננו הבעלים של החשבון. 11.3. עוד אוסיף כי בעקבות הדיווח המוטעה שהביא להגבלת חשבונותיו של התובע, העביר בנק ישראל הוגעה לגורמים שלישיים דוגמת חברת bdi ובנקים אחרים, כפי חובתו על פי תקנות שירות נתוני אשראי, תשס"ד – 2004. לאור האמור אני קובע כי הנתבע אכן אחראי לנזק הלא ממוני שגרם לתובע לרבות בהיבט של גרימת עוגמת נפש, פגיעה בשם הטוב ובמוניטין של התובע.

בש"א (חיפה) 4845/07- גולדברג קוזוקורו ורוניק שרה נגד בנק לאומי לשיראל בע"מ סניף הגליל

בעל חשבון שהוגבל הופך ללקוח מוגבל, ונאסר עליו למשוך שיקים על החשבון שהוגבל או לפתוח חשבונות נוספים במהלך תקופת ההגבלה, שתוקפה הוא שנה. ישנם שני פרמטרים להגבלת חשבון: מספר השיקים ללא כיסוי ומשך התקופה בה סורבו. סירוב של עשרה שיקים או יותר בתקופה של שניים עשר חודשים יוצר את ההגבלה. ההגבלה היא בעלת מאפיין של אוטומט, כלומר, ההגבלה מופעלת בקרות ארוע ההגבלה המוגדר בחוק. 7. סעיף 2 לחוק השיקים קובע: ". . . (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. (א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את מספר השיקים והתקופות הקבועים בסעיף קטן (א). . . " הבנק אינו רשאי להגביל חשבון מיוזמתו ואף אינו רשאי להתנות על סעיפי החוק בהיות הוראותיו קוגנטיות. יוצא, אם כן, שהטלת ההגבלה אינה כשלעצמה פעולה בעלת מאפיין שילטוני והיא אינה מותנית ברצונו או בחרותו של הבנק המסחרי, שכן הוא אינו חופשי או בעל רצון אוטונומי בהטלתה ואף אינו רשאי לסגת ממנה. חוק השיקים קוצב לבנק דרכי פעולה כפויות ותוויות מראש. עם קרות אירוע ההגבלה מחויב הבנק לפעול במספר מישורים. על הבנק להודיע ללקוח, למיופי הכוח ולמורשי החתימה על ההגבלה וכן לבנק ישראל. סעיף 3א לחוק השקים קובע כדלקמן: ".

ע"א (נתניה) 249/02- חוף נעורים בע"מ נגד בנק מסד בעמ-סניף נתניה

שמות השופטים: הדס עובדיה

בסעיף 2 לחוק נקבע האמור להלן: "חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון" החוק מבחין בין החשבון ובעלי החשבון, אך אינו מצמצם את תחולת ההגבלה אך ורק למקרים בהם כל עשרת השיקים שסורבו במשך 12 חודשים, נמשכו על ידי אותם בעלים בחשבון. לו התקבלה פרשנות מאולצת זו לחוק ניתן היה לפזר שיקים ללא כיסוי ללא כל הגבלה בטכניקה של החלפת בעלים בחשבון. ביחס למטרת התיקון לסעיף 10 לחוק, בו הוסף פירוט של עילות הביטול בפרט, וביחס למטרת החוק בכלל, נפסק האמור להלן: "תכליתה של הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 2), התשנ"ב – 1992 אשר הביאה לביקונו של סעיף 10 על ידי הוספת פירוט עילות הביטול היתה לצמצם את תופעת השיקים ללא כיסוי, כדי לשפר את אמינותו של השיק כאמצעי נפוץ וחשוב. תופעת השימוש בשיקים ללא כיסוי כאמצעי תשלום, היתה, אז, כמו גם היום, תופעה הגורמת נזק רב אותו ציבור המשתמשים באמצעי תשלום זה ומכבדים אותו, כמו גם למערכת המשפטית ולמערכת ההוצאה לפועל, אך בעיקר נגרם נזק רב לחיי המסחר התקינים. " ר' ע"א 583/94 (חי') ש. א דפוס אופסט תפן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים מחוזי, כרך כו (3), 108. ר' בנוסף ע"א 4305/98 (י-ם) מ. צ. י. ג. ה. בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ דינים מחוזי, כרך לב (3), 978. בסעיפים 6 ו 7 לתקנות נקבעו הוראות בדבר משלוח התראה לבעל החשבון ובדבר תוכן ההתראה.

תא"מ (באר שבע) 43618-09-12- וגיה פלסט בע"מ ח.פ. נגד איאד אבו גאמע

שמות השופטים: משה הולצמן

לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבפניי אינני סבור שקיימת סתירה בין ביטול השיקים על ידי הנתבע, כעולה מגרסתו, וממוצג מב/1, לבין הסיבה שנרשמה עליהם לאי כיבודם והחזרתם, בשל הגבלת החשבון ואי כיסוי מספיק (על שיק מס' 10104 נרשם 'חשבון מוגבל' בלבד). ממוצג מב/1 עולה כי הודפס ביום 15.1.2012 , ומכאן שההוראה לביטול השיקים ניתנה עד למועד זה, ובטרם הגיע מועד פירעונו של השיק הראשון מהשיקים שנמסרו לחברת "בית הדר". מהודעת בנק ישראל לגבי הגבלת חשבון הבנק של הנתבע, שהוגשה על ידי התובעת, עולה כי החשבון הוגבל עד ליום 16.2.2013 . מכיוון שתקופת ההגבלה של חשבון מוגבל היא למשך שנה אחת (סעיף 3. ב. (א)(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981), יש להניח שהחשבון הוגבל ביום 16.2.2012 , או בסמוך לכך. יוצא אפוא שבמועד הפקדת השיקים לפירעון בחשבון הבנק של הנתבע, בשים לב למועדי פירעונם, החשבון כבר היה במעמד של חשבון מוגבל. 5 מחובתו של הבנק לציין על פני שיק שהופקד בחשבון לאחר תחילת תקופת ההגבלה כי החשבון הוגבל. בעניין זה נקבע בסעיף 7 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981, שכותרתו "סימון שיק", כי- "שיק שהוצג לפרעון ולא נפרע מחמת הוראת סעיף 5(א), וכן שיק שסורב, יסמנו הבנק הנמשך, לפי העניין". בסעיף 5. א לחוק זה נקבע- "לא יפרע בנק שיק שנמשך על חשבון מוגבל". בסעיף 2 לכללי שיקים ללא כיסוי, התשנ"ב-1992, שכותרתו "סימון שיק שסורב או שלא נפרע", נקבע- "(ג) שיק שהוצג לפרעון ולא נפרע, מחמת הוראות סעיף 5(א) לחוק, יסמנו הבנק הנמשך: "החשבון מוגבל"".

ע"א (חיפה) 64982-09-16- משה פרי נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ

שמות השופטים: ברכה בר זיו [אבד],חננאל שרעבי,עפרה אטיאס

ביום 3.11.2007 שלח הבנק למערער הודעה על הגבלת חשבונו לאחר שסורבו 12 שיקים שנמשכו מן החשבון ללא כיסוי מספיק. ההגבלה התבררה כהגבלה חמורה הואיל ובעטיה הוגבל גם חשבונו החדש של המערער בבנק מרכנתיל דיסקונט אשר הוא זה שהודיע למערער אודות ההגבלה. 6. המערער הגיש ביום 19.12.2007 , במסגרת בש"א (שלום חי') 20327/07, ערעור לפי סעיף 10(א)(2) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, שנדון לפני כב' השופט רמזי חדיד, שבו ביקש המערער לגרוע שיקים מרשימת 12 השיקים שברשימת ההגבלה. 7. הבנק הותיר לשיקול דעתו של בית המשפט שדן בערעור, את ההכרעה אם לגרוע מרשימת השיקים את השיקים שחוללו לאחר מסירת ההודעה על סגירת החשבון, וניתנה החלטה לפיה, ייגרעו מרשימת השיקים שסורבו, כל השיקים שסורבו לאחר 4.9.07 , המועד בו, כזכור, הודיע המערער למנהל הסניף על סגירת החשבון, וההגבלה בוטלה. 8. המערערים טענו לפני בית המשפט קמא כי הבנק לא פעל בהתאם להוראת המערער לסגור את חשבונו, ואילו היה עושה כן, היו השיקים מסורבים מחמת "חשבון סגור", ולא בשל אי כיסוי מספיק. לשיטתם, הסרת ההגבלה מחשבונו של המערער, לאחר שנגרעו מרשימת השיקים 4 שיקים שסורבו, מעידה על התנהלות רשלנית מצד הבנק. המערערים טענו כי בשל התנהלות הבנק, הוחלה הגבלה חמורה גם ביחס לחשבון החדש שנפתח בבנק מרכנתיל, באופן שהסב להם נזקים חמורים. עוד טענו המערערים כי הבנק פעל באופן לא עקבי, כאשר מפעם לפעם אישר חריגות בחשבון למרות העדרה של מסגרת אשראי מאושרת. 3 9. הבנק מצדו, טען כי החשבון הוגבל כדין, ובהתאם להוראות סעיפים 1 ו- 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, וכי השיקים סורבו בשל אי קיומה של יתרה מספקת בחשבון, כאשר העובדה שהחשבון סגור, מהווה אך סיבה נוספת לאי כיבוד השיק.

עש"א (ירושלים) 36856-01-17- דניאל סוסנוביק נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

פסק דין ערעור על הגבלת חשבון, בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). רקע כללי ועיקר טענות הצדדים 1. המערער עורך דין במקצועו, מנהל חשבון בנק אצל המשיב. למערער נקבעה מסגרת אשראי בחשבון בסמוך לפתיחתו בסך 20,000 . מאוחר יותר הוגדלה מסגרת האשראי לסך של 46,000 . 2. ביום 12/1/2017 הוגבל חשבונו של המערער, עקב סירוב 10 שיקים, האחרון ביניהם מיום 12/1/2017 על סך 4,110 . ביום 16/1/2017 הוגש ערעור זה על ידי המערער, ובקשה לעיכוב ביצוע אשר נתקבלה. לאחר הגשת הערעור, סורבו שיקים נוספים שנמשכו על ידי המערער בחשבון. המערער הגיש השלמת טיעון לגבי שיקים אלה. 2 3. המערער העלה טענות לגבי כל אחד מהשיקים כדלקמן: (1) שיק מספר 417 על סך 1,500 שתאריך פירעונו 2.2.16 , לטענת המערער הוצג לפירעון ביום שישי, שבו סניף הבנק אמור להיות סגור, כאשר לא היתה חריגה במסגרת האשראי מעבר גובהה השיק, כ 2,000 . (2) שיק מספר 323 על סך 7,000 שתאריך פירעונו 15.1.16 : הוצג לפירעון 3 חודשים לאחר המועד הנקוב בו; הוא הוסב בטעות על ידי בתו של המערער; השיק הוצג לפירעון למרות שהנפרע נדרש לא להפקיד את השיק. (3) שיק מספר 510 על סך 14,000 שתאריך פירעונו 12.4.16 : קיים נוהג לפיו הבנק היה פורע שיקים על אף חריגה מהחשבון בהסכם מכללא בין הצדדים. (4) שיק מספר 389 על סך 8,190 שתאריך פירעונו 20.216: הוצג לפירעון כעבור 2 חודשים מהמועד הנקוב בו, ולכן לא ניתן היה לצפות שהחשבון יהיה במצב של חריגה בעת הצגתו. (5) שיק מספר 460 על סך 7,702 שתאריך פירעונו 29.3.16 : במועד פירעונו חל יום הזיכרון לחללי צה"ל והבנק עבד במתכונת של ערב חג ונסגר מוקדם מהרגיל.

ת"א (תל אביב) 2888-01-10- עמ"י אוחיון נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ

שמות השופטים: חנה ינון

הגבלת חשבון והגבלת לקוח (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון . (א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. " 38. הנתבע, בנק דיסקונט בע"מ, אמור לדווח לבנק ישראל על אי כיבודם של עשרה שיקים, בהתאם לחוק, ובנק ישראל הוא המוציא הודעת ההגבלה ולא הנתבע. 8 39. עת קיבלו התובעים הודעה על הגבלת חמישה שיקים, היה עליהם לדאוג מבעוד מועד להסדרת העניין והבהרתו מול הנתבע. הבנק לא יכול היה לדעת, באמצעיו שלו, כי הועד הישן רוקן מכספים ודמי הארנונה שנגבתה הועברה לועד החדש, ובכוח הסבר מיידי זה נמנע היה הדיווח על פי חוק של הנתבע לבנק ישראל. 40. לעניין זה נקבע בת"א (י-ם) 8091/06 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רפואה שיווק תוצרת חקלאית בע"מ, כדלקמן: "שיקולי הבנק אם להעניק אשראי או לחדשו, או לצמצם או להפסיק את האשראי שניתן ללקוח, הם שיקולים עסקיים טהורים שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי. שיקולים אלו יכולים להשתנות מעת לעת, בהתאם להערכת הבנק את מצבו של הלקוח בכל זמן נתון. הערכה זו מורכבת משיקולים רבים ומגוונים שהבנק משקלל: עברו העיסקי של הלקוח, תזרים המזומנים ו'המחזור' של העסק, הערכת מצבו של הלקוח בהווה והצפי באשר לעתיד, טיבו של העסק ומצב השוק הרלוונטי, גובה האשראי המבוקש, רצון לסייע ללקוח הנמצא בקשיים זמניים, גביית ריבית גבוהה יותר בגין חריגה ממסגרת אשראי, היקפם וטיבם של הביטחונות שהלקוח העמיד או יכול להעמיד לזכות הבנק וכיו"ב שיקולים – יצחק עמית 'חוק שיקים ללא כיסוי' הפרקליט מד (1999) 449 עמ' 469.

בש"א (תל אביב) 162687-07- זילכה רון נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ סניף רוטשילד

שמות השופטים: סיגל רסלרזכאי

בפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 (להלן""החוק"). ביום 17 מאי 2007 ניתן על ידי כב' הש' אבי פורג צו מניעה זמני למניעת תחילת ההגבלה. ביום 24 ביוני 2007 התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו לא נחקרו מצהירים. טענות מקדמיות:- 1. המערער טען כי לא התקבלה אצלו הודעת ההגבלה. המשיב טען כי למערער תיבה בסניף (אשר מספרה 116), טענה שלא נסתרה, וכי הודעת ההגבלה הושמה בתיבה. לטענת המשיב דין מסירה בתיבת הדואר כדין מסירה. הגם שמקובלת עלי עמדת הבנק לענין המסירה, סעיף 10 (ב) (2) לחוק קובע כי אין באי קבלת ההודעה משום עילה לביטול ההגבלה ובלבד שזו נשלחה. אשר על כן טענה מקדמית זו נדחית. 2. עוד טען המערער כי מספר החשבון שלו הוחלף בשנת 2006 והפך ממס' חשבון 2771 לחשבון מס' 1002777 וכי בבדיקה באתר האינטרנט של בנק ישראל לפי מספר חשבונו העדכני נמסר לו כי חשבונו אינו מוגבל. לטענת המשיב, מספרו החדש של חשבון המערער התווסף, ע"ג דפי הבנק למספר החשבון הישן. אין המשיב אחראי למידע המתפרסם באתר בנק ישראל ויתרה מכך, עוד לפני מועד הבירור באתר בנק ישראל, ביום 25 בינואר 2007, הוחזרה למערער המחאה שסורבה בגין חשבון מוגבל ומכאן שהיה על המערער לדעת כי המידע באתר אינו מוזן וכי חשבונו הוגבל כאמור. איני מקבלת את טענת המערער, אשר יש בה משום היתממות והתעלמות ממצב עובדתי נוכח מצבו של המערער בחשבונו האישי. 3. המשיב, מנגד טען כי לא בוצעה פנייה מוקדמת אליו על ידי המערער וכי די בכך כדי להביא לדחייה על הסף של הערעור. לענין זה הפנה המשיב לפס"ד של כב' הש' וינוגרד בבהמ"ש השלום בירושלים בבש"א 95618/04 וולס נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (טרם פורסם) לפיו דרישת ההודעה המוקדמת היא מעין דרישה בג"צית ומחייבת מיצוי הליכים בטרם פנייה לערכאות וכי די באי מילוייה בכדי להביא לדחיית הערעור.