בס"ד
ביום 17.7.2017 אושרה הצעת חוק שכירות הוגנת, תיקון מס' 1 (תשע"ז – 2017) לחוק השכירות והשאילה תשל"א – 1971 (להלן "החוק"), אשר יזמו הח"כים רועי פולקמן (כולנו) וסתיו שפיר (המחנה הציוני), הצעה אשר נועדה להסדיר את מערכת היחסים בין השוכר למשכיר ולהגדיר מהי דירה ראויה למגורים. להן תמצית התיקון לחוק:
בנוסף, רשאי השוכר לתקן פגם ו/או אי התאמה ולדרוש מהמשכיר החזר הוצאות סבירות, בגין התיקון ו/או להפחית מדמי השכירות, אם דרש מהמשכיר לתקן והמשכיר לא תיקן , תוך זמן סביר ממועד הדרישה לתיקון.
בפגם ו/או אי התאמה שתיקונם דחוף רשאי השוכר לתקנם מבלי לדרוש לכתחילה את תיקונם מהמשכיר.
בתיק שניהלתי, עוד בטרם אישורה של הצעת החוק, דרש המשכיר, באופן מוגזם למדי, לחייב את השוכר בתשלום בסך של כ- 45,000 ₪ , עבור תיקון נזקים שלטענתו השוכר השאיר בדירה המושכרת.
באותו מקרה, השוכר קיבל את החזקה בדירה לידיו ביום בו השוכר הקודם לו ביצע בפועל את פינוי הדירה וההובלה ופרוטוקול כניסה או יציאה מהדירה לא נערך.
הדירה הושכרה במשך שנים ברציפות, קודם לכן ואף השוכר הנכנס, דר בה לפחות כ- 7 שנים, ללא כל טענות כלשהן מצד המשכיר, אשר קיבל את דמי השכירות במועדם.
המשכיר בהתנהגותו, סירב לקבל את המפתח מהשוכר, בטענה שהדירה ניזוקה ודרש לחייב השוכר לשלם לו סך של 45,000 ₪, סכום כסף מופרז, ביחס לנזק שכביכול נגרם, סכום שהוא גבוה מגובה דמי השכירות לשנה שלימה.
השוכר מאידך, הביע רצונו לבצע את התיקונים ו/או לשלם בעבורם, אולם לא היה מוכן להיכנע לסחיטה שנקלע אליה ודרש אסמכתאות. הוא אף התייעץ עם אנשי מקצוע בתחום השיפוצים ונוכח כי הדרישה גבוהה פי עשרה, משווי עלות ביצוע התיקונים.
המשכיר לא הציג אסמכתאות ולא היה נאות אף להפגש להידבר ולהגיע לפתרון המחלוקת.
השוכר טען, כי הדרישה, כאמור עבור תיקון הנזקים והחובות הינה דרישה שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות, לא התקבלה כל אסמכתא בגין הוצאה זו, על אף שנדרשה.
לדעת הפסיקה הגשת תביעות סרק ולחלופין הגשת תביעות מנופחות, הן תופעה פסולה, שאל לו לבית המשפט ליתן לה יד. בעניין דומה קבע בית המשפט בע"א 559/87 — ו- 18 אח' —, וערעור שכנגד: "ניפוח מלאכותי של סכומים כגון דא הינו תופעה שיש להתריע בגינה." וכן: "הגשת תביעות מופרזות ומוגזמות, בהנחה כי בכך אין המגיש נוטל כל סיכון שהוא, גורמת לאובדן זמן שיפוטי ניכר ויקר הואיל והיא מאלצת את השופט לעסוק זמן ניכר בבירור ובסילוק טענות הסרק מהלך הגוזל זמן רב בניסיון "לבור את המוץ מתוך התבן" על כל המשמעות הכרוכה בכך. בעקיפין נוצר עומס מיותר על המערכת השיפוטית ההופך אותה למסורבלת יותר ויעילה פחות". להלן בת.א 44158/01 שבע אברהם ואח' נ' אשטרום חברה להנדסה בע"מ.
שוכרים הינם בד"כ אנשים הזקוקים לקורת גג, מאחר ואין ידם משגת, כדי לרכוש דירה שתהיה בבעלותם ואין מקום לדרוש לחידוש הדירה על חשבונם.
מעיין בן יהודה