הוצאה לפועל מייצגים

הוצאה לפועל מייצגים


כאשר החובות מצטברים, ההחזרים חונקים ואתם מרגישים שהמעגל הזה פשוט לא יסתיים לעולם, בהחלט ייתכן שהגיע הזמן להכיר בבעיה ולפנות לעזרתו של גורם מקצועי ומיומן. למעשה, כשאתם מתמודדים מול הוצאה לפועל מייצגים בעלי ניסיון משפטי והיכרות מעמיקה עם התחום הם בדיוק האנשים שאתם צריכים לצדכם. לכן חשוב להקדים ולגייס לעזרתם עורך דין המתמחה בייצוג מול הוצאה לפועל ובטיפול במצבים דומים לשלכם. הניסיון והידע שלו שווים הרבה מאוד, בוודאי במצבים כמו זה שאליו נקלעתם.


לפני הוצאה לפועל – מייצגים מנוסים
אם נקלעתם לסיטואציה הלא-נעימה הזו, ואתם מנסים למצוא את הדרך להשאיר את האתגרים הכלכליים מאחור בדרך לפתיחתו של דף חדש ונקי יותר, אתם בהחלט בכיוון הנכון. כדי להתמודד עם הוצאה לפועל מייצגים עתירי ניסיון יוכלו להוביל אתכם בבטחה, ולהשיג עבורכם את כל הפתרונות האידאליים עבורכם. ייצוג משפטי בתהליך יקל עליכם במידה רבה, הן ברמה הכלכלית והן ברמה הרגשית, וזוהי ללא ספק הדרך הנכונה לשקם, לטפל בבעיות ולסלול נתיב חדש לחלוטין.

עורכי דין מקצועיים בתחום הוצאה לפועל 

סימוכין

רעצ (חיפה) 22774-07-10- אלירן לזרח נגד בנק הפועלים בעמ

שמות השופטים: אהרון שדה

  • בפני בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ ומתן רשות ערעור. משום מה לא הופקד פיקדון ולא הוגשה בקשה לפטור מהפקדתו. מדובר בבקשת רשות ערעור "שגרתית" שיותר מדי מסוגה מוגשות לבית המשפט ומציפות את השופטים התורניים האזרחיים. מדובר בערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ להתנות את ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים בתשלום סכום ראשוני וכן על קביעת תשלום חודשי גבוה מדי ושלא בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב. קשה מלאכתם של רשמי ההוצל"פ,מחד מוטל עליהם עומס אדיר ועליהם לעבוד מול חייבים שרבים מהם אינם ששים לשלם את חובם בעוד מטרת הההוצל"פ היא גבייה וביצוע,מנגד עליהם להכריע במקרים פרטניים של חייבים שמגישים בקשות בהן נפרשת מסכת עובדות ונסיבות ספיציפית. ברובם של המקרים אין באפשרות רשם ההוצל"פ לקיים דיון מעמיק בנוכחות הצדדים ואין אפשרות אמיתית לבדוק את אמיתות טענות החייב. אין להסתיר ובתוך עמי אני יושב,לא מעט חייבים מנצלים מצב זה לרעה. יחד עם זאת,יש לנהוג ברגישות ובזהירות שכן גם הדין וגם המחוקק בחרו לאפשר לחייבים חיים וקיום סבירים ואין לדרוש מהם יותר ממה שהם מסוגלים לשלם. יש לזכור כי לא רק רשם ההוצל"פ מופקד על בדיקת בקשות או טענות החייב,גם לנושה יש את הזכות לבקש ולבצע חקירת יכולת,הוא יכול גם לערוך חקירה כלכלית באמצעות מומחים לדבר ברם רק במיעוטם של התיקים הדבר נעשה. כאשר חייב מבקש להכריז עליו כמוגבל באמצעים אזי הוא טוען שאין ביכולתו לשלם את חובותיו וספק אם פרקטיקה של התניית ההכרזה ואיחוד התיקים בביצוע "הפקדה" הינה נכונה או הינה נכונה בכל מקרה ומקרה. יש להבדיל בין מקרים בהם הוכרז חייב כמוגבל באמצעים ,ביקש צו תשלומים וקיבל צו התואם או קרוב בסכומו לבקשתו ואז לא עמד בו-מקרים בהם יש מקום לדרוש כיסוי או צמצום הפיגורים ולבין מקרים בהם ברור שהחייב לא יכול היה לעמוד בצווי התשלומים ולכן מבוקשת (וניתנת) ההכרזה,נקודת הזמן בה מוכרז החייב כמוגבל באמצעים היא נקודה של "מכאן והלאה" וגישה זו להשקפתי מאזנת בין האינטרסים של החייב והנושים שכנראה עשו מעט מדי לפני ההכרזה.

רעצ (חיפה) 52081-07-10- קוריו מוזס נגד בנק לאומי לישראל בע"מ ואח

שמות השופטים: אהרון שדה

  • בפני בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ ומתן רשות ערעור נישום מה לא הופקד פיקדון ולא הוגשה בקשה לפטור מהפקדתו. מדובר בבקשת רשות ערעור "שגרתית" שיותר מדי מסוגה מוגשות לבית המשפט ומציפות את השופטים התורניים האזרחיים. מדובר בערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ להתנות את ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים בתשלום סכום ראשוני וכן על קביעת תשלום חודשי גבוה מדי ושלא בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב. קשה מלאכתם של רשמי ההוצל"פ,מחד מוטל עליהם עומס אדיר ועליהם לעבוד מול חייבים שרבים מהם אינם ששים לשלם את חובם בעוד מטרת הההוצל"פ היא גבייה וביצוע,מנגד עליהם להכריע במקרים פרטניים של חייבים שמגישים בקשות בהן נפרשת מסכת עובדות ונסיבות ספיציפית. ברובם של המקרים אין באפשרות רשם ההוצל"פ לקיים דיון מעמיק בנוכחות הצדדים ואין אפשרות אמיתית לבדוק את אמיתות טענות החייב. אין להסתיר ובתוך עמי אני יושב,לא מעט חייבים מנצלים מצב זה לרעה. יחד עם זאת,יש לנהוג ברגישות ובזהירות שכן גם הדין וגם המחוקק בחרו לאפשר לחייבים חיים וקיום סבירים ואין לדרוש מהם יותר ממה שהם מסוגלים לשלם. יש לזכור כי לא רק רשם ההוצל"פ מופקד על בדיקת בקשות או טענות החייב,גם לנושה יש את הזכות לבקש ולבצע חקירת יכולת,הוא יכול גם לערוך חקירה כלכלית באמצעות מומחים לדבר ברם רק במיעוטם של התיקים הדבר נעשה. כאשר חייב מבקש להכריז עליו כמוגבל באמצעים אזי הוא טוען שאין ביכולתו לשלם את חובותיו וספק אם פרקטיקה של התניית ההכרזה ואיחוד התיקים בביצוע "הפקדה" המה נכונה או הינה נכונה בכל מקרה ומקרה. יש להבדיל בין מקרים בהם הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, ביקש צו תשלומים וקיבל צו התואם או קרוב בסכומו לבקשתו ואז לא עמד בו-מקרים בהם יש מקום לדרוש כיסוי או צמצום הפיגורים ולבין מקרים בהם ברור שהחייב לא יכול היה לעמוד בצווי התשלומים ולכן מבוקשת (וניתנת) ההכרזה, נקודת הזמן בה מוכרז החייב כמוגבל באמצעים היא נקודה של "מכאן והלאה" וגישה זו להשקפתי מאזנת בין האינטרסים של החייב והנושים שכנראה עשו מעט מדי לפני ההכרזה.

תא"מ (ראשון לציון) 4368-06-20- ניק בנרי נגד ניקול בייזדרנקו

שמות השופטים: נעמה טלמן בולטין

  • בחקירתו הנגדית טען התובע לראשונה כי בין הצדדים סוכם כי התובע יקבל את שכר הטרחה שייפסק ע"י רשם ההוצאה לפועל וכך ציין בעדותו: "בזמן שהנתבעת ביקשה ממני לייצג אותה בגביית חוב דרך הוצל"פ, סיכמנו שאקבע את שכר הטרחה שייפסק ע"י ראש ההוצאה לפועל, היה סיכום בעל פה וזהו". (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 11.7.21 ). בסיכומיו טען התובע כי "הבהרתי לה את כל ההליכים הכרוכים בהוצל"פ, גם הסברתי שאם אנו פותחים תיק בהוצל"פ המערכת מצרפת ריבית והצמדה ואת כל ההוצאות שהיא משלמת. הדגשתי גם שבהוצל"פ מצרפים גם שכ"ט עו"ד א' ו-ב. . הנתבעת ביקשה ממני לפתוח תיק הוצל"פ נגד המעסיקים, התחייבה לשלם הוצאות לגבי שכר טרחה היא ביקשה שאני אקח את שכר טרחה א' ו-ב' שיפסוק ראש ההוצאה לפועל והסכמתי. . . ". טענה זו, לא זו בלבד שלא בא זכרה בכתב התביעה, וזו הועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית של התובע, אלא שזו כלל לא הוכחה והנתבעת כאמור, התכחשה לסיכום מעין זה. זאת ועוד, לקוח רגיל איננו יודע מה הכוונה בשכר טרחה א' או ב' או ב"שכר הטרחה שייפסק ע"י רשם ההוצאה לפועל". ככל שעוה"ד מתכוון לחייב את לקוחו גם אם לא ייגבו מהחייב כספים כלשהם, יש צורך להדגיש ולהבליט הדברים בצורה ברורה ומובנת לכל אחד ובנוסף גם להסביר הדברים היטב בעל פה. לא כל לקוח מבין שגם אם לא יראה פרוטה מהחייב, עדיין יכול ויצטרך לשלם לעורך דינו סכומים ניכרים כשכר טרחה, ולצאת במקרה כזה בהפסד כספי. . חובת הנאמנות של עו"ד כלפי לקוחו מחייבת הדגשה והסבר כזה. ולא השתכנעתי שבענייננו התובע הבהיר והדגיש את הנטען על ידו.

בדמ (מחוז צפון) 13/10- ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל- מחוז הצפון נגד ' עורך דין סלימאן עמאשה

שמות השופטים: משה כהן,וסים דראושה,חבד,מוניר חיר,חבד

  • עינינו הרואות כי הנאשם מאשר בפיו כי הוא אכן ייצג את הזוכה והחייב באותו הסדר חוב. כן מאשר הנאשם כי בשלב מסוים הוא נקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המתלונן-החייב-בתיקי ההוצאה לפועל. כן מאשר הנאשם כי הוא נתן שיקים מחשבונו הפרטי עבור תיקים בהם ייצג החייב. 37. טענתו של הנאשם בנוגע לניגוד האינטרסים הייתה כי הוא קיבל את הסכמת הצדדים. טענה אשר הוכחשה ע"י המתלונן בעת עדותו בפנינו. עובדת היעדרותו הלא מוסברת של הנאשם מישיבת ההוכחות בה היה יכול לפחות לנסות ולהסביר את הדברים היא בעוכריו ואין כל מקום להעדיפה מהפן העובדתי על גרסתו של המתלונן כפי שהובאה בפנינו. 38. מעבר לכך, ראוי לציין כי לעניות דעתי אין כל משקל להסכמת הצדדים במקרה הזה. לא יעלה על הדעת כי עו"ד ייצג שני צדדים בסכסוך כספי בו אחד מהם הוא הזוכה והשני הוא החייב. הסכמת הצדדים בשאלה זו אינה מעלה ואינה מורידה כהוא זה. 39. זאת ועוד, הנאשם שאישר בהתחלה כי קיבל את הסכמת הצדדים, טען אח"כ באותה ישיבה בה מסר את תשובתו לכתב הקובלנה כי הוא הודיע לשני הצדדים כי הוא מייצג את שניהם אך לא מזכיר את שאלת הסכמתם לייצוג הכפול, (פרוטוקול מיום 9.08.10 עמ' 2 ש' 13+14 וכן בש' 23+24). 40. תשובתו של הנאשם לכתב הקובלנה בצירוף תשובתו לתלונה מהווים כל אחד מהם לכשעצמו הודאה מלאה. הנאשם טען, ולא במקרה, כי הודיע לצדדים על כך כי הוא מייצג את שניהם, או בגרסתו השנייה קיבל את הסכמתם לייצוג הכפול. הדבר נעשה מאחר והוא ידע על ניגוד העניינים אליו הוא נכנס בעת שייצג את שניהם בו בזמן. 41. הנאשם הודה כי הוא נקט בהליכים מבצעיים נגד המתלונן באותו תיק בו הוא ייצג אותו בהסדר הנושים מול חרפאני !!. מטבע הדברים, לטענתו, שלא הוכחה, כי הוא היה מבטל את ההליכים לאחר פניית המתלונן אליו אין כל משמעות.

פסיקה רלוונטית

ה"פ (מרכז) 2923-04-13- בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד יצחק חלה

שמות השופטים: יחזקאל קינר

  • התרתי אמנם חקירות בעניין טענה זו, אך דעתי היא כי מקום ששני הבנקים פתחו תיקי הוצאה לפועל נגד החייב, המקום לבירור קיומו או אי קיומו של חוב של החייב לבנקים הוא במסגרת בקשות שהיה על על החייב להגיש בתיקי ההוצאה לפועל, והליך לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל אינו מיועד לבירור קיומו או אי קיומו של חוב כאמור. נקודת המוצא במסגרת בירור תובענה שהוגשה לפי סעיף 34(ב) כאמור היא קיום חוב של החייב לפי פסק דין (ר' סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל והגדרות "זוכה" ו"חייב"). משנפתח בגין החוב תיק הוצאה לפועל, וכל עוד תיק ההוצאה לפועל פתוח, אין בית משפט זה בוחן טענות של החייב נגד החוב בגינו נפתח תיק ההוצל"פ, שכן המסגרת של התובענה הנוכחית אינה מתאימה לכך. בהתאם לכך, אין בית משפט זה בוחן גם טענות של הזוכים בדבר קיומם של חובות אחרים של החייב מעבר לחוב נשוא תיק ההוצל"פ. 18. גם אלמלא האמור לעיל, הובאו על ידי הבנקים ראיות מספיקות לכך שקיימים חובות פסוקים של החייב כלפיהם, ולא עלה בידי החייב להפריך זאת, כפי שיפורט להלן. 19. בסעיף 9 לתשובת החייב לתובענה שהגיש בנק הפועלים אישר החייב כי קיים חוב כלפי בנק הפועלים כפי שפורט בתובענה (חוב לפי פסק דין מיום 30.3.09 , בגינו נפתח תיק הוצל"פ בסך של למעלה מ-2.5 מיליון ש"ח), וחזר על כך בסעיף 2 לתצהירו. החייב הציג שאלות למצהיר מטעם בנק הפועלים בנוגע להסכם פשרה שנחתם לאחר מכן, ביום 29.1.13 , אך מתשובות נציג הבנק עלה כי הסכם הפשרה לא נכנס לתוקפו, משלא התקיים התנאי המתלה שנקבע בו לכניסתו לתוקף (תשלום 1,000,000 ש"ח). ר' לעניין זה גם תשובת החייב בעמ' 38 ש' 22/23. גם הסכומים שהיה על החייב לשלם בהתאם לקבוע בהסכם הפשרה (7 מיליון ש"ח) לא שולמו, למעט סך של 500,000 ש"ח, התשלום הראשון לפי אותו הסכם הפשרה.

1465/03 תא- 1 . ברוך לוק נגד בנק המזרחי המאוחד בעמ

שמות השופטים: עמירם בנימיני

  • 4. במהלך הדיון המקדמי בבקשה, הבהירה ב"כ הבנק כי הבנק איננו גובה פעמיים אותה אגרה או הוצאה בגין הליכי הוצל"פ. הואיל ולבנק אין גישה ישירה לתיק ההוצל"פ, הוא רושם לעצמו לצורך מעקב את כל ההוצאות בגין אותו תיק, והוצאות אלו נרשמות בחשבונם של הלקוחות המשפטיים כחיוב תחת הכינוי "יומן" או "גזברות". לכל חיוב שכזה קיימת אסמכתא בבנק, המצביעה על מקור החיוב. הבנק איננו גובה מן הלקוח הוצאות כל עוד לא נפסקו בהוצל"פ. מכל מקום – הדגישה ב"כ הבנק הלקוח איננו מחויב לשלם את יתרת החובה בחשבון כאשר מתנהל כנגדו הליך משפטי: הוא משלם אך ורק את סכום החוב המופיע בתיק ההוצל"פ. לאחר שהחל הליך משפטי, החיובים בחשבון נעשים על ידי הבנק לצרכיו הוא, ולקוח כדוגמת המבקשים לא נדרש ולא יידרש לשלמם. דף החשבון המפרט את יתרת החוב של לקוח משפטי גם לא יוגש לבית המשפט כראיה (עמ' 8 לפרוטוקול). דברים אלו מתייחסים ללקוחות שמתקיימים לגביהם שני תנאים מצטברים: ראשית, הם חדלו מלקבל שירותים מן הבנק; ושנית, נפתח כנגדם הליך הוצל"פ (להבדיל מלקוח שרק הוגשה כנגדו תביעה). בעקבות דברים אלו, ולפי הוראת בית המשפט, הוגשה גם הצהרה בכתב של הבנק המאשר את דברי באת-כוחו, כפי שפורטו לעיל. הבנק חוזר ומדגיש בהודעה כי מרגע שהפכו המבקשים ללקוחות משפטיים, וחדלו מלקבל שירותים בנקאיים שוטפים בחשבון, הרישום בספרי הבנק הוא "ממוריאלי בלבד". הבנק מוסיף ומבהיר: "הבנק רושם בחשבון את ההוצאות שהוציא, בפועל, לגביית החוב בחשבון. אולם, הבנק אינו יכול לגבות הוצאות אלו אלא באמצעות פנייה לבית המשפט או להוצל"פ בבקשה לעדכן את החוב, לפסוק הוצאות או במסגרת הסדר פשרה.

פשר (תל אביב) 59913-07-18- בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד עורך דין אורלי גלמן

שמות השופטים: יעל בלכר

  • " סעיף 10(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובעכי "שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9. . . ". כפי שנקבע בפסיקה ומעוגן ובהנחיית הכנ"ר, כשמדובר בתשלומים שביצעו צדדים שלישיים, ייזקפו הסכומים שנגבו לפי סעיף 75 לחוק ההוצאה לפועל, גם לצורך קביעת חובו של החייב בהליך הפש"ר במסגרת תביעת החוב שהגיש הנושה "ומשכך רק גביית סכומים העולים על סכומי ההוצאות והריבית ההסכמית יופחתו מחובו של החייב" (בש"א (י-ם) 9200/09 ליפה אמנון נ' כונס הנכסים הרשמי, כב' הש' שפירא, 1/2/10. ראו גם: רע"א 3472/95 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הנאמנים על נכסי החייבים סידי קאן ודב רוואי, פ"ד נ"ג(3), 759 מיום 9/8/99;פש"ר (ב"ש) 5231/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עו"ד נשר נפתלי, כב' השופטת ברקאי מיום 27/12/06). 62. מעיון בכתבי הטענות על נספחיהם עולה כי הבנק העביר לפי דרישת הנאמנת שלושה תצהירי גבייה (מיום 7/12/16, מיום 19/4/17 ומיום 26/4/17), שלהם צורפו מסמכים ושאילתות מתוך תיקי ההוצל"פ. התצהיר האחרון הוא המפורט והעדכני, כולל פירוט לגבי כל תיק הוצל"פ בדבר הסכומים שהתקבלו בתיק מצדדי ג' הערבים לחובו של החייב ומהו סכום ההוצאות ושכר הטרחה בו נשא הבנק, בסך כולל של 37,941.36 . כפי שציין גם הכנ"ר, מעיון בתצהיר סכומי ההוצאות ושכר הטרחה עולים על התקבולים שהתקבלו בחמשת תיקי ההוצל"פ. 63. עולה מן המקובץ, כי אין מקום להפחית מסכום תביעת החוב שאושרה תקבולים מתיקי הוצל"פ שנפתחו כנגד צדדים שלישיים לפירעון חובו של החייב, שכן ההוצאות לרבות שכר הטרחה, עולים על סך התקבולים שהתקבלו בתיקי ההוצל"פ.

ת"א (תל אביב) 13746-03-12- דורון לוי נגד עורך דין יואל גולדברג

שמות השופטים: אבי שליו

  • אשר לטענת התובע כי הליכי ההוצל"פ לא נעשו על דעתו, וכפי שהתייחס בעדותו (בעמ' 105-106 לתמליל), נכון הוא שהתובע עמד על טענתו כי לא הנתבע לא שוחח עימו על שכר טרחת עורך דין עת החתימו על המסמכים והם אף לא בחנו את ההשלכות בנושא (עמ' 107 לתמליל), אולם, סבורני, שניתן להסיק הסכמה של התובע לנקיטת הליכים מאחר וחתם על מסמכים הקשורים בפתיחת תיק ההוצל"פ ועל יפוי הכח שהוגש וסומן נ/2 ובו מצוין מפורש פתיחת תיק הוצל"פ למימוש פסק הדין. התובע חתם על תצהירים התומכים בכתבי בית דין שהוגשו בהוצל"פ ואילו לא היה מעוניין בהליך, חזקה עליו שהיה עומד על סירובו. יכול שהתובע העדיף שלא לנקוט הליכי הוצל"פ עד להכרעה סופית, אולם הוא קיבל את עצתו של הנתבע כבא כוחו והשלים עמה. לפיכך, לא ניתן לומר כי הליכים אלו נוהלו שלא על דעתו. 56. אשר לטענת התובע כי השכר בגין התביעה העיקרית כלל גם הליכי גביה, עו"ד סיני התייחסה לנושא בסעיף 9 לתצהירה וגרסה כי לאחר שניתן פסק הדין בביהמ"ש השלום, התובע דרש לפתוח תיק הוצל"פ והוא הסכים לשכ"ט בגין כך בשיעור של 10 בצירוף מע"מ שיגבו מהחייב. בעדותה (בעמ' 17 לפרוטוקול, ש: 24/25), חזרה בה מאמירה זו וציינה כי הסיכום האמור נעשה במועד קודם יותר, כשסוכם על שכר הטרחה בתחילת הייצוג. בהמשך חקירתה ומשב"כ התובע התעקש בנושא (בעמ' 18 לפרוטוקול, ש: 4-19) הבהירה עו"ד סיני כי כל מה שהיא יודעת בנוגע לסיכום אודות ההוצל"פ, נעשה ע"י הנתבע וכל עדותה בנושא היא בעצם עדות מפי השמועה, או הנחה מצידה ("אני לא זוכרת שסיכמתי איתו באופן אישי. אבל אני בטוחה שיואל סיכם איתו").

ת"ק (באר שבע) 44576-04-16- רז הוכמן נגד מיכה דוד

שמות השופטים: אורי הדר

  • בפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 33,500 ולסעד של מחיקת שמו מרישומי לשכת ההוצאה לפועל בגין הליך של עיקול שננקט כנגדו ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1407728120. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת העד מטעם הנתבע החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה 1. ראשית, הקדמה: לא. נקודה. לא הייתה כל הצדקה לנקוט כנגד הנתבע בהליך של עיקול חשבונו בבנק. לא הייתה גם כל הצדקה לפתוח כנגד התובע תיק הוצאה לפועל. כך בפשטות. 2. עורך דין, והנתבע הינו עורך דין, אינו רק מי שאמור לייצג אינטרס של לקוח אלא שהוא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין. הרישיון לעריכת דין ניתן לו לשם כך בדיוק. 2 עורך דין, והנתבע אינו יוצא דופן בעניין זה, אינו חייב לבצע כל פעולה משפטית שלקוח מבקש, אם הוא בכלל ביקש בענייננו. 3. הדבר הראשון שאמור להנחות עורך דין בביצוע פעולותיו כמייצגו של מרשו הוא לפעול ע"פ הדין. עורך הדין משמש גם כזרועו הארוכה של בית משפט בכל הנוגע לפעולות על פי הדין ומכאן גם נגזר האמון שרוחש הציבור ורוחשים בתי המשפט לציבור עורכי הדין. ודוקו, הגשת בקשה לביצוע פסק הדין הינה פעולה שאמורה להיות פעולה על פי דין. 4. כאשר פסק דין קובע חיוב ברור ביחס לנתבעים שונים, אין שום הצדקה שעורך דין, גם אם לקוח מבקש ממנו לעשות כן, יפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מי שפרע במלואו את החיוב שנפסק כנגדו. 5. עורך דין אינו שכיר חרב והוא אינו חייב לבצע כל פעולה שלקוח מבקש, אם הוא בכלל מבקש, אלא שהוא אמור להפעיל גם שיקול דעת עצמאי ובפרט שעה שהלקוח סומך את ידיו על עורך הדין ועל כך כי הוא מכיר את הדין הרלבנטי. 6. לגופו של עניין. התובע הינו מי שמחזיק במלוא הון המניות של חברת סמיט וורלד טרנס בע"מ (להלן: "החברה") והוא גם הדירקטור היחיד שלה.

ת"ק (תל אביב) 51037-12-19- אלי חיים, נגד דור אברהמי ( עורך דין ),

שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין

  • בענייננו כאמור השירותים המשפטיים שנתן עורך הדין כללו בפועל: פתיחת תיק הוצל"פ בבקשה לביצוע שטרות (לביצוע 12 שיקים), פתיחת מספר בקשות במסגרת תיק ההוצל"פ לעיקולים, הגשת תביעת חוב לנאמן בפש"ר (לה צורפה התביעה להוצל"פ בתוספת 19 שיקים נוספים), והוצאת שני מכתבי דיווח ללקוח. לא היה ייצוג בדיונים. היו מספר פגישות עם הלקוח והיתה החלפת תכתובות בוואצאפ, לרבות מענה לשאלות ששאל הלקוח בכל התקופה. גם לא היתה בענייננו הפסקה של הייצוג בטרם הושגה התוצאה. 93. מורכבות קביעת השכר הראוי בענייננו נעוצה בעובדה שהוסכם בין הצדדים על שכר מותלה בהסכמים שיש בהם חסר, כאמור; ועורך הדין השלים את פועלו שהסתיים בתוצאה של קבלת דיווידנד. אני מוצא כי לו היו הצדדים דנים בענייננו "בזמן אמת" בחלוקת הסיכונים ביניהם (בענין הקצאות תוצרי הגבייה ביניהם) לא היו מסכימים על הקצוות; כך – הלקוח לא היה מסכים לקחת סיכון שבגבייה של 32 בתוספת מע"מ מהחוב הוא עדיין איננו זוכה בקבלת כל תמורה; כך – עורך הדין לא היה מסכים שטרחתו תהיה משולמת רק "מהקצפת", רק מהכספים שנגבים לאחר גביית כשני שליש מהחוב. ספק גם בעיני שעורך הדין היה מסכים שב-20,000/30,000 הראשונים הוא זכאי לשכר טרחה המתמצא ב-15 בלבד מהסכום שנגבה. 23 94. על כן, בקובעי מה ראוי שיקבע כשכר לעורך הדין בגין פועלו בנסיבות ענייננו, עלי לבחון גם מהי השלמת החסר החוזי – שתשקף את אומד דעת הצדדים המשוחזר, לו היו מנהלים מו"מ "בזמן אמת" לגבי התפלגות תוצרי הגבייה בסכומים הנמוכים. אני מעריך כי הצדדים היו מגיעים להתפלגות מוסכמת לפי שיעורי הגבייה בפועל, וכי בטווחים של בין 10,000 ל-20,000 , היו הצדדים מגיעים להסכמה על התפלגות של 45/55; היינו 55 – היו הולכים לתשלום שכר טרחתו של עורך הדין, בהתחשב בכך שנתח הסכום המיוחס לעורך הדין – כולל את המע"מ, שלפי הדין על הלקוח להוסיף לשכר הטרחה.

תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 512046-04-23- יצחק יעקבי נגד

שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו

  • " בעניין שכר טרחה קובעת תקנה 127 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979: "שכר טרחת עורך דין לשכר טרחת עורך דין שישלם חייב, כאמור בסעיף 10 לחוק, יווספו הפרשי הצמדה וריבית מן המועדים המפורטים להלן, לפי הענין, עד יום התשלום: (1) בעד הגשת בקשה לביצוע פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב מיום שהוגשה בקשת הביצוע ללשכה; (2) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל – מתום המועד הנקוב באזהרה לתשלום החוב; (3) נקבע שכר הטרחה בידי רשם ההוצאה לפועל – מיום שנקבע. פרט 9(א) לתוספת לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 קובע תעריף מינימלי מומלץ של שכר הטרחה שישולם בהוצאה לפועל בגין ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות, וזו לשונו: "9. הוצאה לפועל: א. ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות (1) בעד הגשה לביצוע . . . . (2) (א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לענין זה, "חוב פסוק" החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהיתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1) (ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה". בסוגיית שכר טרחת עורך הדין, נכתב לא מעט. בפסק דינו של בית נשפט השלום בתל אביב רערצ (ת"א) 50020-08-20 מיכאל גרובר נ' ערן רובין, מיום 14.12.20 , נכתב, באשר להוראות אלו: " הוראה זו (פרט 9 לכללי לשכת עורכי הדין – ד.

תקנות ההוצאה לפועל (באר שבע) 525035-04-24- בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד כהן אופק

שמות השופטים: איל רוזין

  • בפני ערר על סירובה של המזכירות לפתוח את התיק על מלוא החוב לו עתר הזוכה אלא החלטתה של המזכירות לפתחו בגין כל תשלום אשר לא שולם על ידי החייבים. פתח דבר 1. הערה מקדימה, בשלב זה בו טרם נפתח תיק הוצאה לפועל המחלוקת הינה בין הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל. ואין לחייבים הפוטנציאליים (אשר עדיין אינם חייבים מאחר ותיק טרם נפתח) כל מעמד. רע"צ (שלום נצ') 29522-11-16 מועצה מקומית שבלי נ' ד"ר טבעוני אדריכלים ומהנדסים בע"מ (נבו 07.12.2017 ) "החלטת המזכירות בדבר אי-קבלת הליך ואי-פתיחת תיק ההוצאה לפועל הינה החלטה מנהלית שהוגש עליה ערר כדין, כאשר הצדדים הרלוונטיים להליך הם העורר ומנהל לשכת ההוצל"פ. החלטת רשם ההוצאה לפועל בערר, ניתנת לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום (סעיף 80(ב) לחוק ההוצל"פ). גם בשלב זה, הצדדים הרלוונטיים הם העורר ולשכת ההוצל"פ, אלא שהפעם הערר מכוון כנגד החלטת רשם ההוצל"פ. " 2. על כן, לא מצאתי לבקש או לקבל את עמדת החייבים , אשר בשלב זה , בו טרם נפתח התיק אינם צד רלוואנטי. 3. מכאן, נצא אל הערר עצמו. החלטת המזכירות 4. בתיק זה , אשר בסיסו הזוכה בנק המזרחי בע"מ – מבקש לפתוח תיק שטרות אשר מקורו בהמחאת זכות אשר קיבל הבנק מאת חברת מימון ישיר בע"מ. 5. המזכירות טוענת בהחלטתה לדחות את בקשת הביצוע כדלקמן: "יש לצרף המחאת זכות המכתב שצורף זה מופנה לחייב, יש לצרף המחאת זכות שמימון ישיר מפנה לבנק המזרחי. " הערר 6. טוען העורר כי ההסכם בין הבנק, הזוכה דכאן, לחברת מימון ישיר הינו סודי ולא ניתן לחשוף הסכם זה בפני כל לקוח ולקוח.

ת"א (נצרת) 6349-07- ניקולא בולוס עורך דין נגד כסאברי סאלח

שמות השופטים: ערפאת טאהא

  • הוא הסתמך בעניין זה על השכר בו חוייבו החייבים בתיקי ההוצל"פ עם פתיחת כל תיק, או לאחר נקיטת הליכים שונים בתיק. שכר זה מתעדכן בתיקי ההוצל"פ באופן אוטומטי, והוא אינו משקף את הנוהג באותו ענף, ואינו משקף את השכר שבדרך כלל גובים עורכי הדין, אשר מטפלים בתיקי הוצל"פ. בתצהירו של התובע אין זכר לנוהג המקובל, לשיעור השכר הראוי המגיע בגין טיפול בתיקי הוצל"פ, ואין כל זכר למועד גביית השכר, האם הוא מותנה בגבייה בפועל, האם הוא נקבע כאחוז מסוים מהחוב בתיק או מהגבייה בפועל, או שמא מדובר בשכר שנקבע בהתאם למידת ההשקעה בכל תיק. 27. בתצהירו ובסיכומיו טוען התובע, כי בגין תיק ההוצל"פ שהוגש נגד ג'ורג' זהר נפסק בהוצל"פ שכר טרחה בסך של 11,533 . שכר זה נקבע מייד עם הגשת השיקים לביצוע ולפני שבוצעו על ידי התובע פעולות כלשהן, מלבד מילוי טופס הבקשה לביצוע. לאחר הגשת הבקשה לביצוע, הוגשה התנגדות והתיק עבר לבית המשפט, והפך לתיק אזרחי רגיל. התובע טוען, כי מגיע לו שכר ראוי כגובה השכר שנקבע בהוצל"פ עם הגשת הבקשה לביצוע שטר (11,533 ), וכן שכר טרחה בגין הטיפול בתיק האזרחי. על פניו נראה, כי מדובר בטענות שאינן סבירות ואינן יכולות להתקבל. עם קבלת התנגדות לביצוע שטר, עובר הטיפול בהתנגדות לבית המשפט, ועל כן שכר הטרחה בו חויב החייב מתבטל ואינו רלבנטי עוד. בנסיבות אלה, אין זה סביר בעיני שעורך הדין יהיה זכאי לשכר שנפסק בהוצל"פ, על אף ששכר זה בוטל, וכן לשכר בתיק האזרחי. מדובר בעצם בדרישה לשכר כפול בגין אותו טיפול. זאת ועוד, במסגרת ההליכים בתיק האזרחי, הגיעו הצדדים להסכם פשרה (אשר בוטל לאחר מכן), לפיו הועמד חובם של החייבים לנתבע על סך 53,500 כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

סעש (חיפה) 43421-11-19- סעיד שיח נגד חוסיין אבו חגול

שמות השופטים: דניה דרורי,גב רוני גאגין,זאב לבנברג

  • א "צ'קים ופסקי דין ותיקי הוצל"פ קיימים למיניהם ולקוחות שונים, שברצונה לגבות את החובות בתיקים הקיימים ולשרת את הלקוחות החדשים באמצעות לשכת ההוצל"פ", ועורך הדין מתקשר עמה כיועץ משפטי על מנת לטפל בהליכי הגביה. עוד נקבע בהסכם כי עורך הדין יפתח חשבון בנק ויעביר את הסכומים שיגבה לידי ש. ל. א. בתמורה לשירות זה יהיה זכאי עורך הדין, על-פי האמור באותו הסכם, למשכורת חודשית בסך 1,000 החל מיום 1.1.07 וכן לתשלום סך 300 לכל דיון למקרה שיוגשו התנגדויות להליכי הגביה. עורך-הדין העיד כי לאחר תום תקופת ההסכם עם ש. ל. א זה לא הוארך בכתב, אלא סוכם בין הצדדים כי עורך-הדין יפעל כעוסק מורשה והצדדים (עורך-הדין והחייב) ימשיכו לפעול ביחד לשם ביצוע פעולות גביה, כך שהכספים שייגבו יועברו לחשבון נאמנות על שם עורך-הדין. אשר לביצוע תשלומים לפי ההסכם עם ש. ל. א העיד עורך הדין "לא כל הזמן היה משלם לי", כלומר שלא קיבל את התמורה המובטחת באופן קבוע או מלא, אלא בסכומים הנעים בין 500 עד 1,000 . עוד העיד כי החייב הפסיק לשלם לו כליל החל משנת 2019 או בסמוך לכך. לא הוצגה כל אסמכתא המלמדת על ביצוע תשלום כלשהוא של שכר טרחת עורך-הדין לפי ההסכם עם ש. ל. א. 3 3. בתקופה שבין החודשים 2/08 עד 6/09 דווח עורך הדין למוסד לביטוח לאומי כעובד של ע. מ. ש. שירותים בע"מ, ח"פ 511568966 (להלן – ע. מ. ש). קודם לשנת 1994 היו לאותו תאגיד שמות קודמים – ג. ע. א (1991) בע"מ וגביה – עבד אל גני אלשייך בע"מ. הון המניות של ע. מ. ש הועבר מספר פעמים: בתחילת תקופת העבודה המדווחת של עורך-הדין בע.

חקיקה רלוונטית

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך

  • 10ג. 9 (א) על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו. (ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל. (ג) הוראות סעיף 9(ד) ו–(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 10. שכר עורך-דין

  • 10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. (ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

  • (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

  • (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלו – "אישור בדבר פרטי החייב" – כל אחד מאלה: (1) לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן – המרשם) – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; (2) לגבי חייב שאינו יחיד – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט בתוספת השניה; "אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו ; www.eca.gov.il "בקשת ביצוע" – בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם בחוק, החלטת ועדת אישורים לפי סעיף 5ז לחוק וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "החוק" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק סליקת שיקים" – חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "כתב בי-דין" – כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי החוק או תקנות אלו, לרבות אזהרה, צו או הודעה; "לשכה" או "לשכה ממוכנת" – לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; "לשכה מקורית" – הלשכה שבה נפתח תיק לפי תקנה 17; "מנהל בתי המשפט" – (הוחלפה ב"מנהל מערכת ההוצאה לפועל"); "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" – מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי סעיף 4(ב) לחוק; "מערכת מיכון" – מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; "עובד מסלול מזונות" – עובד במסלול המזונות, כהגדרתו בחוק; "פעולה מבצעית" – עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; "שאילתה" – בקשת מידע במערכת המיכון; "תיק אלקטרוני" – תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; "תצהיר" – תצהיר לפי תקנות סדר הדין, המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 88. ביצוע ותקנות

  • 88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 104. נספחים לבקשת ביצוע שטר ותחליפיהם

  • 104. (א) לא תקובל הבקשה לרישום אלא אם כן יצורפו לה: (1) העתק השטר לפי המפורט להלן: (א) פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי סעיף 3(א) ו-(ב) לחוק סליקת שיקים; (ב) העתק של השטר, על שני צידיו, אם מתקיים אחד מהתנאים האלה: (1) לא מדובר בשיק כהגדרתו בפקודת השטרות; (2) מדובר בשיק שסורב טרם כניסת חוק סליקת שיקים לתוקפו; (3) מדובר בשיק שיש פטור מהצגתו לפי פקודת השטרות; (4) הזוכה או בא כוחו יצהיר במסגרת בקשת הביצוע, כי השטר המקורי נמצא בידו וכי השטר ניתן להמצאה בלשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה. (2) עתקים או העתקים או תצלומים של הבקשה ושל המצורפות לפי פסקה (1) כמספר החייבים שנגדם מבוקש הביצוע; (2א) הצהרה בדבר השאלה אם השטר המוגש לביצוע ניתן במסגרת חוזה הלוואה; הוגש שטר לביצוע שניתן כבטוחה לפירעון הלוואה או כתשלום להחזר הלוואה, יפרט המצהיר במסגרת הצהרתו כי עמד בתנאי סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, וצירף את המסמכים הדרושים מכוחו. (3) מקום שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; (4) (בוטלה); (5) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: (א) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה); (ב) החייב אינו יחיד; תקנה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם או כאשר הבקשה היא לביצוע שיק, כהגדרתו בסעיף 73 לפקודת השטרות, שמספר זהותו של החייב מודפס על גביו לפי הדין. (ב) בלשכה ממוכנת יצורפו לבקשה רק השטר המקורי ועותק צילומי הימנו, על שני צדדיו, וכן אישור בדבר פרטי החייב, ככל שנדרש לפי תקנת משנה (א)(5). (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה – יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. (ד) (בוטלה). (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על צירוף זוכה או חייב כצד לבקשה ובלבד שלא הוגשה התנגדות לביצוע לפי תקנה 106. (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו–(ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ז) הרואה את עצמו נפגע מהח לטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו–(ב), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 126. סגירת תיק

  • 126. (א) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק. (ב) פרע החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו. (ג) שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ–100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. (ד) עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור – יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק; (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; (4) בוער התיק לפי תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986, רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום ביד הזוכה או בא כוחו; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון. (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (ד), חלפו שנתיים ממועד פתיחת התיק, רשאי רשם ההוצאה לפועל לסגור את התיק מחמת חוסר מעש, אף על פי שננקטו בו הליכים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לזוכה זכות תגובה בתוך 30 ימים או פרק זמן ארוך יותר שיורה בהחלטתו. (ה) נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם, יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 37יא. חובת הודעה

  • 37יא. חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.

עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל

עו"ד נתנאל טייבי

עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים
קרא עוד

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם