הגבלת רישיון נהיגה

הגבלת רישיון נהיגה במשפט הישראלי:
תשובה תמציתית
הגבלת רישיון נהיגה היא סנקציה משמעותית במשפט הישראלי, המשמשת הן בהליכים פליליים והן בהליכי גבייה. מדובר באמצעי אכיפה שנועד להרתיע ולהעניש עבריינים, אך גם לשמור על בטיחות הציבור.

המסגרת הנורמטיבית:

עבירת נהיגה ללא רישיון
תתע (נצרת) 8470-04-11 מדינת ישראל נ' אמארה עמרו (ניתן ב 23/09/2014) "אני מטיל על הנאשם פסילה בפועל של 3 חודשים מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית אשר רוצו זה מכבר."

חומרת העבירה והסיכון לציבור
תתע (ירושלים) 1845-10-11 מדינת ישראל נ' סדר עיסאם (ניתן ב 29/11/2012) "נהיגה ללא רישיון היא 'איום נע' על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש"

ניתוח משפטי:

1. סוגי הגבלות רישיון נהיגה
א. הגבלה בהליך פלילי:

תפ (ראשון לציון) 75671-05-24 מדינת ישראל נ' מחמד מוסה (ניתן ב 30/12/2024) "הנאשם נהג ללא רישיון, כאשר מעולם לא הוכשר לנהיגה וללא ביטוח. בית המשפט העליון חזר וציין את הסכנה הגלומה בנהיגה שכזו, משיש בכך לסכן באופן ממשי את עוברי האורח ומשתמשי הדרך"

ב. הגבלה בהליכי גבייה:

רעצ (עכו) 8483-08-17 יאסר מגיס נ' בנק הפועלים בע"מ (ניתן ב 25/09/2017) "המבקש מפנה להוראות סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הקובע ביחס להגבלת רישיון הנהיגה, כי – '. . . הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו. . . '"

2. שיקולים בהטלת ההגבלה
א. חומרת העבירה:

תת (באר-שבע) 3348/04 מדינת ישראל נ' תומר ערן (ניתן ב 06/06/2004) "סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה כותרתו : 'איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה' . סעיף 10 (א) קובע : 'לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב לאותו סוג'"

ב. הגנה על הציבור:

תתע (ירושלים) 6175-10 מדינת ישראל נ' חסאם סורי (ניתן ב 02/12/2010) "אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה,לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב, בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש"

שיקולים מעשיים
משך ההגבלה:
הגבלה זמנית או קבועה
אפשרות להארכה
תנאים לביטול ההגבלה
חריגים והקלות:
פגיעה בפרנסה
צרכים רפואיים
נסיבות אישיות מיוחדות

הגבלת רישיון נהיגה כל מה שצריך לדעת על ההליך, הסיבות והדרכים להסרת ההגבלה
רישיון נהיגה הוא זכות שמאפשרת לכל אדם לנהוג כחוק בדרכים, אך במקרים מסוימים, המדינה רשאית להטיל הגבלת רישיון נהיגה על נהגים שאינם עומדים בחובותיהם החוקיות. הגבלה זו יכולה להתרחש בשל חובות כספיים, עבירות תנועה חמורות או מצבים רפואיים שמונעים נהיגה בטוחה.

במאמר זה נסקור את הסיבות להטלת הגבלה על רישיון נהיגה, כיצד ניתן לבדוק אם יש הגבלה, כיצד ניתן להסיר את ההגבלה, ומה ההשלכות של נהיגה עם רישיון מוגבל.

מהי הגבלת רישיון נהיגה?
הגבלת רישיון נהיגה היא סנקציה מנהלית או משפטית שמוטלת על נהג, ומונעת ממנו להשתמש ברישיון הנהיגה שלו באופן מלא או חלקי. הגבלה זו יכולה להופיע במספר אופנים:

שלילת רישיון נהיגה זמנית או קבועה
השעיה של הרישיון עד להסדרת חוב
הגבלה על חידוש הרישיון
איסור על הוצאת רישיון נהיגה חדש

לרוב, נהגים מגלים על הגבלת הרישיון רק כאשר הם מנסים לחדש אותו או כאשר הם נעצרים לבדיקה משטרתית ומגלים שהם נוהגים בניגוד לחוק.

מהן הסיבות להטלת הגבלה על רישיון נהיגה?
1. חובות בהוצאה לפועל
אחת הסיבות הנפוצות להטלת הגבלת רישיון נהיגה היא חובות בהוצאה לפועל. כאשר חייב אינו משלם חובותיו, בית המשפט או רשות האכיפה והגבייה יכולים להטיל עליו הגבלה שמונעת ממנו לחדש או להשתמש ברישיון הנהיגה שלו עד להסדרת החוב.

חובות מזונות
חובות לרשויות המס
חובות בגין דוחות חניה או עבירות תנועה שלא שולמו

2. עבירות תנועה חמורות
ביצוע עבירות תנועה חמורות עלול להוביל להגבלה או שלילת רישיון. בין העבירות הנפוצות:

נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים
צבירת נקודות תעבורה רבות תוך זמן קצר
נהיגה במהירות מופרזת במיוחד
נהיגה ללא רישיון בתוקף

3. מצבים רפואיים מסוכנים
נהגים הסובלים ממחלות מסוימות שמסכנות את בטיחותם או את בטיחות הציבור עלולים להיות מוגבלים מלהחזיק ברישיון נהיגה. רופא מטעם משרד הרישוי או המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) יכול לקבוע כי הנהג אינו כשיר לנהיגה.

מחלות נוירולוגיות חמורות
התקפי אפילפסיה בלתי נשלטים
בעיות ראייה קשות
מחלות לב מסכנות חיים

4. אי עמידה בדרישות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא הגוף שמפקח על כשירות רפואית של נהגים. נהגים הנדרשים לבצע בדיקות רפואיות כדי לוודא את כשירותם לנהיגה ואינם עומדים בהן – עלולים לאבד את הרישיון שלהם או לקבל הגבלה זמנית עד להשלמת הבדיקות הנדרשות.

כיצד ניתן לבדוק האם הוטלה עליי הגבלת רישיון נהיגה?
אם קיבלתם התראה או שאתם חושדים שהוטלה עליכם הגבלת רישיון נהיגה, ניתן לבדוק זאת באחת הדרכים הבאות:

אתר רשות האכיפה והגבייה – ניתן לבדוק חובות בהוצאה לפועל שעלולים לגרום להגבלת רישיון.
אתר משרד הרישוי – מאפשר בדיקה אם הרישיון בתוקף או תחת הגבלה.
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) – לקבלת מידע על הגבלות רפואיות על רישיון הנהיגה.
פנייה ישירה לבית המשפט או ללשכת הוצאה לפועל במקרה של חוב משפטי.

מהן ההשלכות של נהיגה עם רישיון נהיגה מוגבל?
נהיגה עם רישיון נהיגה מוגבל או ללא רישיון תקף היא עבירה פלילית שעלולה לגרור עונשים חמורים:

קנס כספי גבוה:
שלילת רישיון נוספת לתקופה ממושכת
הגשת כתב אישום שעלול להוביל לעונש מאסר
רישום פלילי שעלול לפגוע בעתיד התעסוקתי של הנהג

נהגים שנתפסים נוהגים עם הגבלה עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם צעדים משפטיים מחמירים, ולכן חשוב לטפל בהגבלה בהקדם האפשרי.

כיצד ניתן להסיר הגבלת רישיון נהיגה?

תשלום חובות בהוצאה לפועל במקרה של חובות, יש להסדירם או להגיע להסדר תשלומים עם לשכת הוצאה לפועל.
ערעור על ההגבלה ניתן להגיש בקשה להסרת ההגבלה לבית המשפט במקרים מיוחדים (למשל, אם הרכב חיוני לפרנסה).
עמידה בדרישות רפואיות אם ההגבלה נובעת מסיבות רפואיות, יש להשלים את הבדיקות הנדרשות ולהגיש ערעור למרב"ד.
השלמת קורסי נהיגה מתקנת במקרה של נקודות תעבורה רבות, יש לעבור קורסים חובה לפני חידוש הרישיון.
ייעוץ משפטי עורך דין תעבורה יכול לסייע בהגשת ערעור ובניהול הליך להסרת ההגבלה.

מה ניתן לעשות במקרה של הגבלת רישיון נהיגה בגלל חובות?
אם רישיון הנהיגה שלכם הוגבל בשל חוב, מומלץ לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולברר אפשרויות להסרת ההגבלה, כגון:

תשלום החוב במלואו הדרך המהירה ביותר להסרת ההגבלה.
בקשה לפריסת תשלומים מאפשרת להחזיר את החוב בהדרגה ולהסיר את ההגבלה. הגשת בקשה להקלה בהגבלה במקרים שבהם הרכב משמש לפרנסה, ניתן לבקש אישור חריג.

סיכום:
הגבלת רישיון נהיגה היא כלי משפטי משמעותי המשמש הן להרתעה והן לאכיפה. יחד עם זאת, בתי המשפט מכירים בצורך לאזן בין האינטרס הציבורי לבין הפגיעה בזכויות הפרט, במיוחד כאשר ההגבלה עלולה לפגוע בפרנסה או בצרכים חיוניים אחרים.

פורטל "קונסלור" הוא פלטפורמה המיועדת לספק מידע על עורכי דין מובילים בתחומי המשפט השונים. הפורטל מציע מידע איכותי ועדכני, כולל מאמרים, פסקי דין, ודוגמאות לחוזים והסכמים.

אם אתה מחפש מידע משפטי או עורך דין לתעבורה בתחום מסוים, "קונסלור" יכול להיות משאב מועיל עבורך.

סימוכין:

תת (באר-שבע) 3348/04- מדינת ישראל נגד תומר ערן

שמות השופטים: רלי גליקליס

מ- 6 חודשים. 3. הנאשם מודה כי אכן נהג רכב כאשר רישיון הנהיגה פקע. ואולם טענתו העיקרית היא האחריות בגין עבירה זו חלה על המדינה ולא עליו. הנאשם טוען כי אכן משרד הרישוי שולח רישיון נהיגה חדש לתשלום בטרם פקע הרישיון הקודם והנאשם, כאזרח במדינה המציית לחוקים משלם את הרישיון מבעוד מועד. ואולם, במקרה זה רישיון הנהיגה החדש לא נשלח לנאשם על ידי משרד הרישוי. לכן, משהתרשל משרד הרישוי ולא שלח רישיון נהיגה המשיך הנאשם לנהוג ללא רישיון נהיגה תקף. 4. אני דוחה את טענת הנאשם מכל וכל. 5. סעיף 10 לפקודת התעבורה כותרתו : "איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה" . סעיף 10 (א) קובע : "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב לאותו סוג, . . . ". סעיף 10 (א) כתוב בלשון פשוטה ומובנת ואינו משתמש בלשון משפטית מסובכת מדי. הוא מטיל את האחריות על הנהג ולא על משרד הרישוי או על כל סוף ממשלתי אחר.

הכרעת דין |
06/06/2004 |
שלום – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 2

תת"ע (ירושלים) 6175-10- מדינת ישראל נגד חסאם סורי

שמות השופטים: מרדכי כדורי

רישיון נהיגה. במועד העבירה הנאשם לא היה מורשה לנהיגה ועד אותו מועד לא קיבל רישיון נהיגה. עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה הינה עבירה חמורה, הטומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), והמצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עבירות אלו מצביעות על זלזול עמוק בחוק ובחובה הבסיסית המוטל על הפרט לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור (ע"פ (ירושלים) 4218/09 מדינת ישראל נ' בן דוד). אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה,לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב, בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש (עפ"ת (י-ם) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל ). במועד הטיעונים לעונש הציג הנאשם רישיון נהיגה בתוקף שקיבל לאחרונה, התואם לסוג הרכב בו נהג במועד ביצוע העבירה. עובדה זו הינה נסיבה מקלה המפיגה את מסוכנותו, והמצדיקה להימנע ממאסרו בפועל (ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 5037/09 עוודאללה נ' מדינת ישראל). במיוחד נכונים הדברים ביחס לנאשם, אשר במועד ביצוע העבירה היה כבן 20 בלבד, ואשר עברו הפלילי והתעבורתי נקי (השוו: ע"פ (י-ם) 4508/09 גזאווי נ' מדינת ישראל). מאחר והרכב אינו רשום על שמו של הנאשם ומאחר ולא ניתנה לבעל הרכב הזדמנות להישמע לפני ביהמ"ש, אין מקום להורות על השבתת הרכב. אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים: 1.

גזר דין |
02/12/2010 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 2
תת"ע (ירושלים) 1845-10-11- מדינת ישראל נגד סדר עיסאם

שמות השופטים: מרים קסלסי

ובין אם לאו , עמדתה תהא למאסר בפועל. ביום 18/10/12 הציג הנאשם רישיון נהיגה שהוציא לאחר מספר פעמים שנכשל בבחינות. לטענת המאשימה אין בכך כדי לרפא הפגם ויש להעביר מסר ברור לכך. המאשימה לא הציגה גזרי דין המלמדים על מתחם הענישה הראוי במקרה כזה וטענה כי יש להשית מאסר בפועל למשך מספר ימים, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס. אני מסכימה עם המאשימה כי הוצאת רישיון הנהיגה אינה מאפשרת זיכוי הנאשם מהעבירה שביצע, אולם יש בעצם הצגת רישיון הנהיגה כדי ללמד על כך שהסיכון הצפוי מהנאשם לציבור המשתמשים בדרך פחת באופן משמעותי, לפיכך יש לגזור עונשו בהתאם. לא מצאתי בהלכה הפסוקה או בגזרי הדין השונים הוראה חוקית או הנחייה תקדימית מחייבת לאסור כל נאשם שנהג ללא רישיון נהיגה, נהפוך הוא, ראה רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן וכן עפ"ת (ים) 11849-07-12 מדינת ישראל נ' מגדי, שם נדחה ערעור המדינה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, אותו נמנעתי מלהשית על נאשם בן 19 שנהג מבלי שהיה מורשה ואשר הוציא רישיון נהיגה במהלך ניהול המשפט. גם במקרה שלפני מדובר בבחור צעיר, יליד 90 נעדר עבר פלילי או תעבורתי וזו לו העבירה הראשונה. למיטב התרשמותי די ברכיבי עונש אחרים כמו מאסר על תנאי ושלילת רישיון, כדי להוות הרתעה מספקת. יצוין כי קיימת על פי הדין פסילת מינימום של רישיון הנהיגה לשלושה חודשים. אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 1. מאסר לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל 6 חודשים.

גזר דין |
29/11/2012 |
בית המשפט לתעבורה – ירושלים
מאזכרים – 6 |
עמודים – 2

תת"ע (נצרת) 8470-04-11- מדינת ישראל נגד אמארה עמרו

שמות השופטים: אלכס אחטר

אני מטיל על הנאשם פסילה בפועל של 3 חודשים מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית אשר רוצו זה מכבר. הפקדת רישיון הנהיגה תיעשה עד ולא יאוחר מיום 23/10/2014 שעה 12:00 במזכירות בית משפט השלום בנצרת. הנאשם ידאג לקבל אסמכתא מתאימה ממזכירות בית המשפט. 3. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של 4 חודשים וזאת למשך 3 שנים החל מהיום. 4. אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים החל מהיום, והתנאי שלא יעבור עבירות של נהיגה תחת השפעה, נהיגה בשכרות, ונהיגה בפסילה. 5. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך של 2,000 , לפיה יתחייב להימנע מביצוע כל אחת מהעבירות האמורות בסעיף 4 לעיל, וזאת למשך שנתיים, במידה ולא יחתום על ההתחייבות תוך שבועיים ייאסר ל-7 ימים. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית משפט המחוזי בנצרת. 5 3

גזר דין |
23/09/2014 |
בית המשפט לתעבורה – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3

רעצ (עכו) 8483-08-17- יאסר מגיס נגד בנק הפועלים בעמ

שמות השופטים: דנה עופר

המבקש מפנה להוראות סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הקובע ביחס להגבלת רישיון הנהיגה, כי – ". . . הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו. . . ". לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, מצאתי כי המבקש המציא לכב' הרשמת די מסמכים על מנת לשכנע, כי רישיון הנהיגה נחוץ לו עקב נכותו של בן משפחה התלוי בו. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו, למבקש בן קטין (כבן שלוש שנים וחצי), אשר מחמת נכותו אישרה לו וועדה להתאמת רכב מטעם משרד הבריאות רכב מתאים (אף שהדבר לא פורט בבקשה, ניתן להבין כי מדובר באישור לצורך קבלת הלוואה עומדת לרכישת רכב לנכה). בנסיבות אלה, ואף בהעדר כל תגובה מטעם המשיבים, אני רואה לנכון להורות על קבלת הערעור. בהתאם אני מורה על ביטול הגבלת המבקש מלהחזיק רישיון נהיגה או מלחדשו.

פסק דין |
25/09/2017 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 2

ת"פ (ראשון לציון) 75671-05-24- מדינת ישראל נגד ' מחמד מוסה

שמות השופטים: טל אוסטפלד נאוי

בהמשך, התנהל מרדף של שוטרים אחרי הנאשם, הוא פגע ברגלו של אחד השוטרים, המשיך בנסיעה ולאחר מכן אף ברח אופן רגלי עד שנתפס. 21. אמנם לא נגרמה חבלה לשוטר, ואולם פוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם גדול ויכול היה להסתיים בפגיעה קשה בגוף ובנפש. 22. הנאשם אף נהג ללא רישיון, כאשר מעולם לא הוכשר לנהיגה וללא ביטוח. בית המשפט העליון חזר וציין את הסכנה הגלומה בנהיגה שכזו, משיש בכך לסכן באופן ממשי את עוברי האורח ומשתמשי הדרך: "המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור" (רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל, בפסקה ז' 23.4.12 ). 23. וכן נאמר כי "נהיגה ללא רישיון היא "איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש" (רע"פ 3149/11 ראסם נ' מ"י ( 15.5.11 )). 24. הנאשם נהג נהיגה פוחזת ועל בתי המשפט לקחת חלק במלחמה למניעת הקטל בדרכים ולהרתיע את אותם נהגים פורעי חוק אשר בנהיגתם המסוכנת מסכנים באופן ממשי את משתמשי הדרך והציבור בכללותו. 25. בית המשפט העליון עמד על הצורך בהחמרת הענישה בעניינם של נהגים הנוהגים בפראות ובסכנה והדברים שנקבעו בע"פ 1641/13 אבו סביח נ' מ"י ( 31.12.14 ), אמנם נקבעו באשר לעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אך יפים גם לעניינינו: "בית משפט זה נדרש למרבה הצער לעתים מזומנות לשוב ולעסוק בתופעה החמורה של נהיגה פראית אגב הימלטות משוטרים, תוך סיכון ממשי לחיי הנהגים האחרים בדרך ועוברי אורח תמימים, וכאשר לרוב הנהג גם לא מחזיק ברשיון נהיגה ותעודת ביטוח בני-תוקף.

פסיקה רלוונטית :

תת"ע (ירושלים) 18780-08- מדינת ישראל נגד יהושע ברטלט

שמות השופטים: מרדכי כדורי

רישיון נהיגה. עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה הינה עבירה חמורה, הטומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), והמצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עם זאת, על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבותיו של הנאשם ואת נסיבות ביצוע העבירה (רע"פ6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן). כמו כן על בית המשפט להביא בחשבון את העובדה שהנאשם הינו אדם נורמטיבי, ללא הרשעות קודמות, נסיבות המחייבות להסתפק בימי מאסר בודדים בלבד (ע"פ (ירושלים) 4508/09 גזאווי נ' מדינת ישראל). בעניינינו, בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם אשר עלה ארצה לפני שנים ספורות, אינו שולט בשפה העברית והשתחרר משירות חובה בצה"ל לפני כשנה, ובהתחשב בשני ימי המעצר שריצה הנאשם, ובהתחשב בכך שכתוצאה מכך נמנע ממנו ומאביו להשתתף בחתונת אחותו של הנאשם, אני מוצא להסתפק בימי המעצר שריצה הנאשם ונמנע מלהטיל עליו מאסר נוסף. אין מנוס מלפסול את הנאשם מלקבל רישיון נהיגה. מי שנוטל חירות לעצמו לנהוג כאשר הוא אינו מורשה לנהיגה חייב להביא בחשבון כי בית המשפט ימנע ממנו לקבל רישיון נהיגה. אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים: 1. לתשלום קנס בסך 1,200 אשר ישולם עד ליום 1/9/2010. המזכירות תשלח שובר לנאשם לכתובתו: רחוב ברזיל 101/44 בירושלים. 2. לפסילה מלקבל רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.

גזר דין |01/07/2010 |בית המשפט לתעבורה – ירושליםמאזכרים – 25 |עמודים – 3

עפת (חיפה) 22833-10-14- גאודאת נדאף נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: כמאל סעב

נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור" ראו גם רע"פ 1392/09 נתן אבנילוב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 5/3/09), רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24/1/11) ורע"פ 3943/11 אסלם ברהום נגד מ"י (ניתנה ביום 27/5/11). 34. יודגש כי בעניין בנגוזי אישר בית משפט העליון עונש של שנת מאסר בפועל תוך הפעלה בחופף של עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים למי שעבר ושב ועבר עבירה של נהיגה בזמן פסילה. 35. ברע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 15/2/12), שם דובר על נאשם בעל נסיבות אישיות חריגות, נעדר עבר פלילי שלא ריצה מאסר מעולם. על הנאשם הוטל עונש של מאסר בפועל למשך 8 חודשים בגין עבירה ראשונה של נהיגה בזמן פסילה. בית משפט העליון אישר את העונש. 36. במקרים אחרים, הוטל על נאשם בעל עבר תעבורתי מכביד ביותר, עונשי מאסר של 12 חודשי מאסר בפועל ופסילת הרישיון למשך שנים – ראו רע"פ 8013/13 מסעוד נגד מ"י (ניתנה ביום 13/12/13)ורע"פ 8253/10 שלמה גיא נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 9/1/11). 37. עוד ראוי להפנות לרע"פ 7982/13 עדיאל שגן (ניתן ביום 6/1/14), שם הורשע נאשם בעבירות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג רכב, ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

פסק דין |24/11/2014 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 24 |עמודים – 8

ת"פ (תל אביב) 21637-06-22- מדינת ישראל נגד עותמאן שכוכאני

שמות השופטים: שמאי בקר

נקבע בפסיקה כי "נהיגה ללא רישיון היא 'איום נע' על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש, גם לצרכי הרתעה, לא כל שכן למי שכבר כשל" (רע"פ 3149/11 ראסם נ' מדינת ישראל ( 15.5.2011 ); כמו כן נקבע כי "נהיגה ללא רישיון נהיגה טומנת בחובה סיכונים רבים, בנוסף היא משקפת יחס של ביזוי החוק" (רע"פ 2312/20 מלקו נ' מדינת ישראל ( 7.4.2020 ). 15. הצדדים הגישו פסיקה על מנת לתמוך בעתירתם ביחס למדיניות הענישה הנהוגה; ראיתי להתייחס לחלק ממנה, וכן לפסיקה נוספת, כמפורט להלן. 16. במסגרת ע"פ 2333/13 סאלם נ' מדינת ישראל ( 3.8.2014 ) דחה בית המשפט העליון ערעור המערער נגד גזר הדין שניתן בעניינו. המערער הורשע בשתי עבירות של גניבת רכב, ובשתי עבירות של סיוע לגניבת רכב. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם לכל אחת מארבע העבירות אותן ביצע המערער נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל, והשית עליו 4 שנות מאסר בפועל (והפעיל מאסר מותנה שעמד לחובתו). בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע: "עבירה של גניבת רכב הוכרה זה מכבר כעבירה חמורה, הן על ידי המחוקק אשר קבע לצידה עונש מאסר ממושך וחמור משל עבירות גניבה אחרות, והן על ידי בית משפט זה, אשר עמד על הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין ביצועה (ראו למשל: ע"פ 5724/95 אבו דחל נ' מדינת ישראל ( 12.5.1996 ); ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל ( 17.12.2006 ); רע"פ 10899/08 אבו עישה נ' מדינת ישראל ( 29.12.2008 ); ע"פ 6331/10 אושרובסקי נ' מדינת ישראל ( 31.1.2011 )). הנזק שנגרם כתוצאה מעבירה זו הוא רב, הן כלפי המשתמש ברכב שנגנב, והן כלפי הציבור בכללותו לנוכח העלאת פרמיות הביטוח בשל ריבוי גניבות.

גזר דין |
31/01/2023 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 10

פלא (עכו) 11812-12-21- מדינת ישראל נגד וויליאם עומר

שמות השופטים: אסתר טפטה גרדי

נהיגת רכב בידי מי שאינו מורשה פוגעת בערכים החברתיים של בטחון הציבור, החובה לציית לחוק והאינטרס הציבורי המחייב הרשאה לנהיגה ברכב, לאחר שנבחנים כישוריו והתאמתו של הנהג בידי הגורמים המוסמכים לכך. משנהג הנאשם ללא שהוכשר לנהיגה מעולם, הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה. 6. בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירה של נהיגת בידי בלתי מורשה. כך באו לידי ביטוי הדברים בעפ"ת 37090-05-10 אימן עודה נ' מדינת ישראל: "אין להקל ראש בסיכון הנובע מהעבירה של נהיגה ללא רשיון. אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה כלל, לעתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב. בכל אלה יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש – נהגים אחרים, הולכי רגל ואף המערער עצמו" מדיניות הענישה 7. בעפ"ת 14676-11-16 קולחידה(אסיר) נ' מדינת ישראל ( 26.1.17 ), בהתייחסה למתחם הענישה בעבירות של נהיגה ללא רישיון מעולם, נהיגה ללא תעודת ביטוח ורישיון רכב שפקע פחות משישה חודשים, ציינה כב' השופטת נ' בכור כי הגם שמדובר בעבירה חמורה, שכן מעולם לא הוצא רישיון נהיגה, הרף התחתון של מתחם הענישה אינו עומד על מאסר בפועל. 8. בעפ (ב"ש) 7971-03-18 מדינת ישראל נ' איברהים אבו מדיעם ( 27.10.19 ) – בעבירה שניה של נהיגה ללא רישיון, שבוצעה כחצי שנה לפני סיום המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בגין העבירה הדומה הקודמת, כשהנאשם, בן 30, נעדר עבר פלילי, ואינו מצליח להוציא רישיון, עקב נסיבות רפואיות חריגות, נוכח פוטנציאל שיקום אמיתי הוארך המאסר המותנה בשנתיים, והושתו פסילה בת שנתיים, והתחייבות בת 5,000 . 9. בתעא (י-ם) 9288-07-16 מדינת ישראל נ' חיים אברהם דרי ( 26.1.17 ) – בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף וללא ביטוח, הנאשם ללא עבר תעבורתי או פלילי ואוחז ברישיון נהיגה תקף.

גזר דין |17/12/2023 |בית המשפט לתעבורה – עכומאזכרים – 0 |עמודים – 5
ת"פ (ירושלים) 4893-01-14- מדינת ישראל נגד אבי בן אמין דענא

שמות השופטים: אביטל חן

תת"ע 1105-12-13 ו-תת"ע 2225-10-14 – בכל אחד מהתיקים הורשע הנאשם בעבירת נהיגה ללא רישיון נהיגת רכב (בלתי מורשה). נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף מהווה פגיעה בערך החברתי של בטחון הציבור, החובה לציית לחוק ובאינטרס הציבורי שהרשאה לנהוג על רכב תינתן על ידי גורמים מקצועיים שיבחנו כישוריו והתאמתו של אדם לנהוג ברכב. בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירה של נהיגת בלתי מורשה, ביחס למי שלא הוציא מעולם רישיון נהיגה, וזאת אף ברמה העולה על עבירה של נהיגה בפסילה. 8 ברע"פ 3149/11 בראנסי ראסם נ' מדינת ישראל כינה בית המשפט העליון נהיגתו של נהג בלתי מורשה כ"איום נע" על הכביש בציינו כי יש להטיל ענישה ממשית אשר תהווה הרתעה ותמנע עבריינים פוטנציאליים לנהוג ללא רישיון. בעפ"ת 37090-05-10 אימן עודה נ' מדינת ישראל, נאמרו הדברים הבאים ביחס לחומרת העבירה ולסיכון הטמון בה: "אין להקל ראש בסיכון הנובע מהעבירה של נהיגה ללא רשיון. אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה כלל, לעתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב. בכל אלה יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש – נהגים אחרים, הולכי רגל ואף המערער עצמו" בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירה ראשונה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, מדיניות הענישה הינה הטלת עונש מאסר קצר בפועל, לעיתים, לריצוי בדרך עבודות שירות עפ"ת (מחוזי-מרכז) 25225-03-13 יבין גייטנס נ' מדינת ישראל; ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עם זאת, במקרים מסויימים, סטו בתי המשפט ממדיניות זו והסתפקו בהשתת מאסר מותנה ראה למשל: תת"ע (י-ם) 18780/08 מדינת ישראל נ' יהושע ברטלט ( 1.7.10 ), עפ"ת (י-ם) 22853-06-12 מדינת ישראל נ' עזרא בנימיני ( 1.7.12 ), עפ"ת (י-ם) 52021-04-13 מדינת ישראל נ' עבאסי ( 11.6.13 ).

גזר דין |06/05/2015 |שלום – ירושליםמאזכרים – 1 |עמודים – 12

פל (תל אביב) 231-07-22- מדינת ישראל עי נגד בשיר אל סויטי

שמות השופטים: עופר נהרי

בכלל זה ניתן למצוא בעברו של הנאשם עבירות חוזרות של נהיגה ללא רישיון בתוקף ; גרימת תאונת דרכים בשל נהיגה בקלות ראש ; עבירות חוזרות של נהיגה אגב שימוש שלא כדין בטלפון נייד ; נהיגה ברכב שאינו רשום באיזור ללא היתר ; נהיגה ברכב לא תקין ; אי ציות לתמרורים ; נהיגה כבלתי מורשה;נהיגה בחוסר זהירות ועוד. לציין עוד שביום 27/12/22 הורשע הנאשם בעבירה נוספת של נהיגה כבלתי מורשה בקשר עם אירוע מ- 23/4/17. לנאשם יש גם גליון רישום פלילי. ככלל, וכידוע , המלצת של שירות המבחן בתסקיר איננה מחייבת את בית המשפט אלא מהווה כלי עזר. במקרה זה העמדה שלי היא כי לנוכח חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם בהליך שבפני (המקורי אלה שצורפו) , וכן בהינתן עברו התעבורתי של הנאשם, אין לקבל את המלצת שירות המבחן להסתפקות בשל"צ. לא נעלם מעיני טיעונו של הנאשם (באמצעות בא כוחו) בדבר נסיבות שהייתו בישראל, וכן נסיבות חייו כעולה מהתסקיר, אולם בכל הכבוד אין באלה כדי להצדיק הפרות חוק בדמות נהיגה בזמן פסילה ונהיגה חוזרת ונשנית ללא רישיון כדין; או להצדיק כל עבירה אחרת. המאשימה עתרה למאסר בפועל בין כתלי בית הסוהר לתקופה שלא תפחת מ-9 חודשים וכן לפסילה מלנהוג לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס משמעותי. ההגנה עתרה מנגד – ולנוכח מה שפרטה באשר לנסיבותיו של הנאשם עצמו ולרקע לביצוע העבירות על ידו – להסתפק בשירות לתועלת הציבור ובפסילת רישיון לא ארוכה. אציין כי אני שותף לעמדתה של המאשימה לדבר מתחמי הענישה כפי שפרטה המאשימה בטיעוניה לעונש ואגב איזכור הפסיקה בכגון דא. אף אני סבור, בשים לב לחומרת העבירות ולעבר התעבורתי, כי יש מקום להורות על מאסר בפועל.

גזר דין |15/06/2023 |בית המשפט לתעבורה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 4

ת"פ (ירושלים) 47956-02-16- מדינת ישראל נגד מגד קווידר

שמות השופטים: מרדכי כדורי

עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה הינן עבירות חמורות, הטומנות בחובן סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), והמצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עבירות אלו מצביעות על זלזול עמוק בחוק ובחובה הבסיסית המוטלת על הפרט לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור (ע"פ (ירושלים) 4218/09 מדינת ישראל נ' בן דוד). אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה, לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב, בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומידי לכלל הציבור בכביש (עפ"ת (י-ם) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל ). יש בעבירות אלו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל). טענת הנאשם לפיה נמנע ממנו לקבל רישיון נהיגה אך בשל כך שנמנע ממנו להציג אישורים רפואיים למשרד הרישוי, אינה מפחיתה מחומרת מעשיו. ההפך הוא הנכון. מתברר כי משרד הרישוי אינו מתיר את נהיגתו של הנאשם, בשל כך שלא מצא אותו כשיר לנהיגה מהפן הרפואי. עובדה זו אינה מפחיתה מעוצמת הסיכונים שיצר במעשיו. הנאשם הוסיף חטא על פשע, לא הסתפק בכך שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה כדין, אלא אף נטל ללא רשות אמו את הרכב השייך לה, ובכך פגע בקניינה. 5 בנוסף, הסיכון שיצר הנאשם התממש, גם אם באופן חלקי בלבד, כאשר הנאשם גרם לתאונת דרכים.

גזר דין |28/01/2018 |שלום – ירושליםמאזכרים – 3 |עמודים – 6

ת"פ (נצרת) 3498-09-09- מדינת ישראל נגד בסיר מחאמיד (עציר)

שמות השופטים: דורון פורת

נהיגה ללא רישיון נהיגה: עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961: "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר". מעיון באישור משרד הרישוי (ת/117), אשר הוגש בהסכמה, עולה כי רישיון הנהיגה של הנאשם פקע בשנת 2007 והוא הוארך כרישיון זמני עד ליום 18.01.2008 . סעיד הייבי (ראה ניתוח העדות דלעיל) אימץ בעדותו בבית המשפט (פרו' עמ' 18 ש' 12/20) את הדברים שאמר בחקירתו במשטרה מיום 05.08.2009 ש' 39: "הובלתי אותם לרפת של אחמד בדראן, בסיר ועלי והבנאדם שאיתם ובסיר הוא זה שהנהג ברכב". התוצאה המתקבלת היא כי הנאשם נהג ברכב מנועי בעת שלא היה בידו רישיון נהיגה תקף. קשירת קשר לביצוע פשע: עבירה לפי סעיף 499 (א) לחוק העונשין: "הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו (1)אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר; נוכח הראיות דלעיל, גרסתו של סעיד אשר מפלילה את הנאשם כמי שהביא לו את הכבשים יחד עם הנאשמים האחרים, הפללת הנאשם בשיחה שהוקלטה בינו לבין עלי, הדברים שנאמרו בעימות עם סעיד. כל אלה יש בהן כדי להוביל להרשעתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו. אני מרשיע את הנאשם, בגין ביצוע המעשים המתוארים באישום זה, בעבירות הבאות: גניבת מקנה, עבירה לפי סעיפים 393א לחוק העונשין, התשל"ז-1977; הסגת גבול כדי לעבור עבירה, לפי סעיף 447 (א)(1) לחוק העונשין; היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין; קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה

החלטה |22/02/2011 |שלום – נצרתמאזכרים – 8 |עמודים – 60

תת"ע (ירושלים) 1845-10-11- מדינת ישראל נגד סדר עיסאם

שמות השופטים: מרים קסלסי

גזר דין |29/11/2012 |בית המשפט לתעבורה – ירושליםמאזכרים – 6 |עמודים – 2

ת"פ (טבריה) 16454-04-18- מדינת ישראל נגד עלא סעיד

שמות השופטים: ניר מישורי לב טוב

כפל העונש שקבע המחוקק לעבירות אלו והפיכתן מעבירות עוון (עד שנתיים מאסר) לעבירות פשע (עד ארבע שנות מאסר) בא ליתן ביטוי לכוונת המחוקק בהחמרת הענישה בעבירות אלו המאופיינות בנסיבות מחמירות המצביעות על הסיכון הגלום בביצוען לביטחון הציבור בישראל. פרט לענישה, קיים כיום בידי בתי המשפט גם כלי של פסילת רישיון נהיגה לשישה חודשים. בהצעת החוק הוצע להרחיב תקופה זו לשנתיים כאשר מדובר בהסעה בנסיבות מחמירות או בארגון שירותי הסעה. במקביל, מאפשרת הצעת החוק גם פסילה מינהלית של רישיון נהיגה בידי קצין משטרה, לפי הליך הקיים כיום בפקודת התעבורה. 7. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 14791-03-09 חסן נ' מדינת ישראל ( 9.6.09 ), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש שהוטל על נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירות של הסעת שב"ח, נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם מחודשיים עבודות שירות ל-5 חודשי עבודות שירות. ששת חודשי הפסילה בפועל נותרו על כנם. 17 8. בעפ"ג (מח' מרכז- לוד) 8561-11-11 גית נ' מדינת ישראל ( 10.1.12 ), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום בעבירות של ניסיון הסעת תושב זר, הסעת נוסעים מעל המותר ועבירות נלוות. בית משפט השלום גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם והותיר את העונש על כנו. 9. בעפ"ג (מח' ירושלים) 31978-05-13 אבו אלחלאווה נ' מדינת ישראל (מיום 25.6.2013 )- בית המשפט המחוזי אישר עונש מאסר של 4 חודשים בגין הסעת 10 שב"חים ברכב שהורד מהכביש ואשר התאים להסעת 8 נוסעים בלבד. 10. בעפ"ג (מח' מרכז- לוד) 4217-11-09 גברין נ' מדינת ישראל ( 9.12.09 ), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום בביצוע עבירות של הסעה שלא כדין, הסעה מעל המותר, נהיגה ללא ביטוח ועבירות נלוות.

גזר דין |24/09/2019 |שלום – טבריהמאזכרים – 1 |עמודים – 29

ת"פ (נתניה) 29194-01-22- מדינת ישראל נגד ' פלוני

שמות השופטים: זהר דיבון סגל

רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל ( 26.5.05 ): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט". כן ראו רע"פ 7013/22 סאמי סייד נ' מדינת ישראל ( 27.10.2022 ): "לא אחת ציינתי את חומרתן של עבירות התעבורה, ואת הצורך בענישה הולמת ומרתיעה אשר תבטא את חשיבות ההגנה על שלום משתמשי הדרכים . . . בפרט, עבירת הנהיגה בזמן פסילה מבטאת התרסה של העבריין כלפי רשויות החוק וגורמי האכיפה, ומהווה סכנה של ממש לשלום הציבור ולמשתמשי הדרך. " 50. בענייננו שלנו, הנאשם נפסל מלנהוג לתקופה של חצי שנה. מסיבה שאינה ידועה, (בניגוד להוראות סעיפים 42+61 לפקודת התעבורה ולהוראות גזר הדין), לא הפקיד הנאשם את רישיון הנהיגה, ונתפס כחצי שנה לאחר מועד מתן כגזר הדין נוהג, כאילו לא נפל דבר. למרבה המזל, הסיכון בו העמיד הנאשם את משתמשי הדרך לא התממש ואירוע הנהיגה, לא הסתיים בפגיעה רכוש ובנפש. למותר להזכיר כי באם חלילה וחס הייתה מתרחשת תאונה, ובהעדרו של כיסוי ביטוחי, הפיצוי בגין נזקי הגוף היה מוטל על הציבור (רע"פ 5635/19 יעקובוב נ' מדינת ישראל, ( 4.9.2019 ); רע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל, ( 23.4.12 )). 51. באשר לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף-גם כאן ישנן דרגות חומרה שונות. אין דינו של מי שנהג ללא רישיון נהיגה מבלי שעבר הכשרה כלל, לבין מי שהחזיק ברישיון נהיגה אך זה פקע או לא חודש בשל נסיבות שונות.

גזר דין |08/01/2025 |שלום – נתניהמאזכרים – 0 |עמודים – 20
תת"ע (ירושלים) 7449-01-13- מדינת ישראל נגד מוחמד חדר גולאני

שמות השופטים: נאיל מהנא

"פקודת התעבורה"); ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל – 1970. 2. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 14.01.13 נהג הנאשם ברכב מכיוון ענתא לכיוון כביש 437, זאת על אף שאין לו רישיון נהיגה. טענות הצדדים 3. ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל גם אם ירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה מלקבל רישיון נהיגה וקנס. 4. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם יליד 1945 נעדר עבר פלילי וזו לו הרשעה ראשונה בעבירה מסוג זה. 5. הסניגור ביקש לאור גילו של הנאשם ומצב בריאותו להימנע מהטלת מאסר בפועל. 6. לטענת הסניגור מתחם הענישה המקובל הינו מאסר על תנאי, פסילה ארוכה, פסילה על תנאי וקנס. בתמיכה לטענותיו הסניגור הגיש לבית המשפט אסופת גזרי דין בהם בתי המשפט בהרשעה ראשונה מסוג זה של עבירה הסתפקו בהטלת עונש מאסר על תנאי ללא מאסר בפועל. דיון מהו העונש הראוי בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה 7. עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סיכונים רבים ונמצאת ברף הגבוה של עבירות התעבורה. 8. לא זו אף זו, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל, מסוכנת לעיתים אף יותר מנהיגה בזמן פסילה. יפים לעניינו דברי כב' השופטת בן עמי – "אין להקל ראש בסיכון הנובע מהעבירה של נהיגה ללא רשיון.

גזר דין |02/05/2013 |בית המשפט לתעבורה – ירושליםמאזכרים – 4 |עמודים – 3

פלא (עכו) 12538-01-22- מדינת ישראל נגד מוחמד דואהרי

שמות השופטים: אסתר טפטה גרדי

ככל שמתארך משך הזמן שחלף ממועד הפקיעה ועד למועד הנהיגה הולך ומטשטש ההבדל שבין פקיעת רישיון לבין נהיגה בהעדר רישיון נהיגה (ראו תתע (י-ם) 4310-07-10 מדינת ישראל נ' פריג' אבו עצא). עם זאת, החומרה הגלומה במי שרישיון נהיגתו לא חודש בשל קנסות נמוכה ממי שנהג ללא רישיון נהיגה כלל (ראו לעניין זה עפ"ת (י-ם) 9741-06-10 מדינת ישראל נ' זגורי ( 31.10.10 )). מדיניות הענישה 6. בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל ( 9.10.12 ), בהתייחסה למתחם הענישה, בעבירות של נהיגה בפסילה, ציינה כב' השופטת ט' חיימוביץ': "מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה. " 7. בעפ"ת (ב"ש) 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל ( 21.1.14 ), צוין מתחם הפסילה בעבירה של נהיגה בפסילה: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים. " 8. עפת 10656-12-12 עאדל חמידי נ' מדינת ישראל ( 13.5.13 ), בעבירות של נהיגה בפסילה, בפעם הראשונה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע שלוש שנים, ללא רישיון רכב וללא ביטוח, הפסילה מקורה בשני הליכים, בעברו 22 הרשעות תעבורה, האחרונה משנת 2009, ולחובתו רישום פלילי, בגינו ריצה מאסר בפועל בגין סחר בסמים, נגזרו3חודשימאסרבעבודותשירות ו – 43 ימי מאסר בפועל, אותם ריצה כבר במסגרת המעצר, פסילה בת 24 חודשים, פסילה מותנית, מאסר מותנה בן 8 חודשים והתחייבות. בערעור קוצר המאסר ל – 80 יום, בניכוי 43 ימים, בהם שהה במעצר, כך שתקופה של 37 ימים יש בעבודות שירות והמאסר המותנה הועמד על 4 חודשים.

גזר דין |29/03/2023 |בית המשפט לתעבורה – עכומאזכרים – 0 |עמודים – 6

פל (ירושלים) 815-06-24- מדינת ישראל נגד ' איברהים סלמאן

שמות השופטים: מיכל שביט

עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, וכפועל יוצא מכך גם ללא ביטוח, הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סיכונים רבים ונמצאת ברף הגבוה של עבירות התעבורה. אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה, לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב. בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומידי לכלל המשתמשים בכביש (עפ"ת (י-ם) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.07.10 )). 26. בעבירה זאת יש לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מ"י (פורסם בנבו, 24.01.11 ), רע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.02.12 )). 27. עבירה זו היא בעלת דרגות חומרה משתנות ובהתאם משתנה רמת הענישה. כך, כשמדובר במי שמעולם לא הוציא רישיון, דרגת החומרה גבוהה שכן מדובר בנהג אשר מעולם לא עבר הכשרה ואינו מיומן ולכן בעצם נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך. שונה המצב ביחס למי שעבר הכשרה והחזיק ברישיון, אך זה פקע או לא חודש בשל נסיבות שונות. במצב דברים זה, החומרה מתבטאת בעיקרה באי הציות לחוק ולעיתים אף בסיכון לשלום הציבור וזאת ככל שזמן הפקיעה ממושך יותר. 28. נסיעה ברכב שרישיונו פקע פוגעת אף היא בשלום הציבור ומשתמשי הדרך, משתקינותו של הרכב לא נבחנה ואושרה. נסיעה ברכב שאינו תקין מגבירה את הסיכון להתרחשותה של תאונת דרכים. 29. במקרה דנן חברה לעבירות התעבורה גם עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, המבטאת פגיעה חמורה וגבוהה בשלטון החוק. 30. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצע הנאשם הם-הגנה על שלומם וביטחונם של ציבור המשתמשים בדרך; הבטחת טיפול רפואי הולם לנפגעי תאונות דרכים וחלוקת הנטל הכלכלי הכרוך בכך על כלל ציבור הנהגים על ידי תשלומי ביטוח; כיבוד שלטון החוק.

גזר דין |01/12/2024 |בית המשפט לתעבורה – ירושליםמאזכרים – 0 |עמודים – 11פל (פתח תקווה) 12006-12-21- מדינת ישראל נגד אייל סויסה

שמות השופטים: שירי שפר

אומנם ב-4 כתבי האישום המצורפים מיוחסות לנאשם עבירות תעבורה שבוצעו תוך כדי נהיגה, ואולם מדובר באירועים שונים – עבירות שנעברו במהלך כ- 3 שנים ואין ביניהן כל קשר ולפיכך אקבע מתחם עונש הולם נפרד לכל אחד מכתבי האישום. 12. הערכים המוגנים שנפגעו בגין העבירות בהן הורשע הנאשם הם הגנה על שלום הציבור ובטחונו, כיבוד שלטון החוק והחלטות שיפוטיות, שמירת הסדר הציבורי ופגיעה בערך החברתי של חלוקת הנטל הכלכלי הכרוך בטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים על כלל ציבור הנהגים על ידי תשלומי ביטוח. ראו מדברי בית המשפט העליון על החומרה שבעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה: רע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל ( 15.2.12 ): "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו. . . ". רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל( 26.5.05 ): "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט". 13. אשר לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף – עבירה זו היא בעלת דרגות חומרה משתנות ובהתאם משתנה רמת הענישה. כאשר מדובר בנאשם שעבר הכשרה לנהיגה והחזיק ברישיון נהיגה, אך זה פקע או לא חודש בשל נסיבות שונות – החומרה מתבטאת בעיקרה באי הציות לחוק ולעיתים אף בסיכון לשלום הציבור וזאת ככל שזמן הפקיעה ממושך יותר. בעפ"ת (נצרת) 10188-09-20 מ"י נ' אבו עואד שאדי (21/02/21) נקבע כי אדם הנוהג ברכב שעה שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע למעלה מ- 11 שנים קודם לכן, מביע זלזול בחוק ויתרה מכך – מסכן את שלום ציבור המשתמשים בדרך.

גזר דין |30/05/2022 |בית המשפט לתעבורה – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 10

תתעא (עכו) 2973-03-16- מדינת ישראל נגד רשאד סעד

שמות השופטים: אסתר טפטה גרדי

עבירת נהיגת רכב בידי מי שאינו מורשה, מהווה פגיעה בערכים החברתיים של בטחון הציבור, בחובה לציית לחוק ובאינטרס הציבורי המחייב הרשאה לנהיגה ברכב, לאחר שנבחנים כישוריו והתאמתו של הנהג בידי הגורמים המוסמכים לכך. במקרה דנן הפגיעה בערך המוגן גבוהה משלא הוציא הנאשם רישיון מעולם טרם ביצוע העבירה. 7. בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירה של נהיגת בידי בלתי מורשה. בעפ"ת 37090-05-10 אימן עודה נ' מדינת ישראל, בהתייחסו לחומרת העבירה והסיכון הטמון בה, קבע בית המשפט: "אין להקל ראש בסיכון הנובע מהעבירה של נהיגה ללא רשיון. אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה כלל, לעתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב. בכל אלה יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש – נהגים אחרים, הולכי רגל ואף המערער עצמו" מדיניות הענישה 8. בעפ"ת (י-ם) 52021-04-13 מדינת ישראל נ' עבאסי ( 11.6.13 ), הורשע צעיר, בן 21, בנהיגה ללא רישיון נהיגה, בפעם הראשונה. בית המשפט המחוזי אימץ את גזר דינו של בית משפט קמא, הותיר את המאסר המותנה שנקבע ל – 3 חודשים, למשך שנתיים, ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים, אולם האריך את תקופת הפסילה ל – 12 חודשים, קבע כי אין לאפשר למשיב לגשת למבחנים הקשורים ברישיון הנהיגה בתקופה זו והעמיד את הקנס על סך 3,000 ש"ח. 3 9. בעפ"ת 46373-01-17 עבדו נ' מדינת ישראל, ( 15.2.17 ), הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בקטנוע ללא רישיון נהיגה מעולם, וללא ביטוח. מותב זה דן את הנאשם לפסילה לתקופה של 5 חודשים, מאסר מותנה של 3 חודשים, למשך 3 שנים, פסילה מותנית של חצי שנה למשך 3 שנים וקנס בסך 1,500 .

גזר דין |21/10/2018 |בית המשפט לתעבורה – עכומאזכרים – 1 |עמודים – 6

ת"פ (ראשון לציון) 64979-06-23- מדינת ישראל נגד גבר עודה

שמות השופטים: טל אוסטפלד נאוי

למותר לציין כי מדובר בעבירה מסוג פשע, אשר העונש הקבוע לצדה עומד על 7 שנות מאסר, עבירה חמורה, אשר מעצם טיבה וטבעה פוגעת ביסודות החברה המתוקנת. 9. עוד יש להזכיר כי הנאשם נהג ברכב מבלי שהוכשר לנהיגה. בית המשפט העליון חזר וציין את הסכנה הגלומה בנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, המסכנת באופן ממשי את עוברי האורח ומשתמשי הדרך: "המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור" (רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל, בפסקה ז' 23.4.12 ). וכן נאמר כי "נהיגה ללא רישיון היא "איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש" (רע"פ 3149/11 ראסם נ' מ"י ( 15.5.11 )). 10. נהיגתו הפוחזת של הנאשם, תוך פגיעה בשני רכבים וגרימת נזקים, אינה עוד "איום" בלבד, החשש מפני נזק ערטילאי התגבש לכדי נזק של ממש והחשש מפני סיכון פוטנציאלי לאוכלוסיית המשתמשים בדרך, קרם עור וגידים ויצא מן הכוח אל הפועל. במעשיו ובהתנהלותו הפרועה תוך פגיעה ברכוש וסיכון חיי עוברי הדרך, פגע הנאשם בביטחון הציבור, בשלוות נפשו וברכושו. בתי המשפט מצווים לקחת חלק במלחמה למניעת הקטל בדרכים ולהרתיע את הנהגים פורעי החוק המסכנים בנהיגתם את הציבור. 11. על הצורך בהחמרת הענישה בעניינם של מי שנוהגים באופן פראי ומסוכן, עמד בית המשפט העליון בע"פ 1641/13 אבו סביח נ' מ"י ( 31.12.14 ). אמנם נפסקו ביחס לעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אך יפים גם לעניין שלפניי: "בית משפט זה נדרש למרבה הצער לעתים מזומנות לשוב ולעסוק בתופעה החמורה של נהיגה פראית אגב הימלטות משוטרים, תוך סיכון ממשי לחיי הנהגים האחרים בדרך ועוברי אורח תמימים, וכאשר לרוב הנהג גם לא מחזיק ברשיון נהיגה ותעודת ביטוח בני-תוקף.

גזר דין |14/11/2023 |שלום – ראשון לציוןמאזכרים – 0 |עמודים – 9

ת"פ (ראשון לציון) 29148-11-22- מדינת ישראל שלוחת תביעות שפלה נגד מוחמד אבו לבן

שמות השופטים: טל אוסטפלד נאוי

בית המשפט העליון חזר וציין את הסכנה הגלומה בנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, משיש בכך לסכן סיכון ממשי את עוברי האורח ומשתמשי הדרך: "המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור" (רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל, בפסקה ז' 23.4.12 ). וכן נאמר כי "נהיגה ללא רישיון היא "איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש" (רע"פ 3149/11 ראסם נ' מ"י ( 15.5.11 )). 10. על עבירת הנהיגה הפוחזת נאמר בעפ"ג (ב"ש) 49569-12-22 פלדמן נ' מ"י ( 22.2.23 ) כי "העבירה של נהיגת רכב בפזיזות, יכולה להתבטא בקשת רחבה של מצבים. בקצה האחד נמצאות ההתנהגויות העולות אך במעט על עבירות תעבורה ובקצה השני נמצאות ההתנהגויות הטומנות בחובן סכנה ממשית לאדם, הקרובות באופיין הפיזי לעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. ובהתאם, הענישה המוטלת נעה על פני מנעד שבין מאסר בעבודת שירות ועד ל- 30 חודשי מאסר בפועל". 11. עוד אזכיר כי בעבירת הכניסה לישראל שלא כדין פגע הנאשם בערכים המוגנים ובשלטון החוק והסדר הציבורי. כמו כן פגע, בריבונותה של המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה ואף החשש כי שוהים בלתי חוקיים יבצעו עבירות ביטחוניות או שיצטרפו למעגל הפשיעה בישראל (ר' את רע"פ 1195/22 אשחאדאת נ' מ"י ( 27.12.22 ) בפסקה 13). 12. הנאשם גנב רכב באישון לילה, ונהג בו על אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה.

גזר דין |03/04/2023 |שלום – ראשון לציוןמאזכרים – 1 |עמודים – 7
פל (פתח תקווה) 1074-06-22- מדינת ישראל נגד אפי חנוחוב

שמות השופטים: עמית בר

עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו. . . ". אשר לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף – עבירה זו היא בעלת דרגות חומרה משתנות ובהתאם משתנה רמת הענישה. כאשר מדובר בנאשם שעבר הכשרה לנהיגה והחזיק ברישיון נהיגה, אך זה פקע או לא חודש בשל נסיבות שונות – החומרה מתבטאת בעיקרה באי הציות לחוק ולעיתים אף בסיכון לשלום הציבור וזאת ככל שזמן הפקיעה ממושך יותר. 1. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית – הן בשל הפגיעה בשלטון החוק והן בשל פוטנציאל הפגיעה בשלום הציבור ובטחונו. 2. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים בעלי נסיבות דומות הוטלו עונשים הנעים במנעד רחב ממאסר בפועל בן חודשים אחדים ועד 20 חודשי מאסר ומפסילה בת 3 שנים ועד לפסילה בת 10 שנים ואף לצמיתות. מדיניות הענישה הנוהגת רע"פ 5697/21 גמאל גרחי נ' מדינת ישראל כב' השופט אלרון ( 25.8.2021 ): נסיבות המקרה: המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה וכן עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודה. מדובר בנהיגה בפסילה בפעם השמינית. מתחם העונש שנקבע: גזר הדין בערכאת בית משפט לתעבורה לא פורסם ולכן לא ניתן לדעת מה מתחם הענישה שנקבע, המחוזי קבע כי מתחם ענישה יכול להתחיל ממאסר בפועל, אך לא דן במתחם. העונש שנגזר: בית המשפט המחוזי (בערעור) גזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת 6 חודשי מאסר על תנאי התלויים ועומדים נגדו, באופן ש-3 חודשים ירוצו במצטבר ו-3 חודשים בחופף, כך שהנאשם ירצה סך הכל 13 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בניכוי ימי מעצרו ופסילה בפועל מלנהוג למשך 10 שנים, במצטבר לכל פסילה אחרת.

גזר דין |19/03/2024 |בית המשפט לתעבורה – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 22

פלא (עכו) 1866-03-22- מדינת ישראל נגד עובדה זבידאת

שמות השופטים: אסתר טפטה גרדי

עוד טען הסנגור כי הנאשם מטפל בהוריו החולים. 5. נהיגת רכב בידי מי שאינו מורשה פוגעת בערכים החברתיים של בטחון הציבור, החובה לציית לחוק והאינטרס הציבורי המחייב הרשאה לנהיגה ברכב, לאחר שנבחנים כישוריו והתאמתו של הנהג בידי הגורמים המוסמכים לכך. משנהג הנאשם ללא שהוכשר לנהיגה מעולם, הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה. 6. בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירה של נהיגת בידי בלתי מורשה. כך באו לידי ביטוי הדברים בעפ"ת 37090-05-10 אימן עודה נ' מדינת ישראל: "אין להקל ראש בסיכון הנובע מהעבירה של נהיגה ללא רשיון. אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה כלל, לעתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב. בכל אלה יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש – נהגים אחרים, הולכי רגל ואף המערער עצמו" מדיניות הענישה 7. בעפ"ת 14676-11-16 קולחידה(אסיר) נ' מדינת ישראל ( 26.1.17 ), בהתייחסה למתחם הענישה בעבירות של נהיגה ללא רישיון מעולם, נהיגה ללא תעודת ביטוח ורישיון רכב שפקע פחות משישה חודשים, ציינה כב' השופטת נ' בכור: "אין חולק כי העבירות אותן ביצע המערער הינן מהחמורות, בעיקר מקום בו מדובר בנהיגה ללא רישיון נהיגה, שמעולם לא הוצא. ואולם, הגם שמדיניות הענישה בגין העבירות בהן הורשע המערער, כוללת פסיקה רבה שעניינה הטלת מאסרים בפועל על נאשמים, הרי שיש טעם של ממש בטענות המערער לפיהן הרף התחתון של מתחם הענישה אינו עומד על מאסר בפועל. . . ". 8. בעפ (ב"ש) 7971-03-18 מדינת ישראל נ' איברהים אבו מדיעם ( 27.10.19 ) – בעבירה שניה של נהיגה ללא רישיון, שבוצעה כחצי שנה לפני סיום המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בגין העבירה הדומה הקודמת, כשהנאשם, בן 30, נעדר עבר פלילי, ואינו מצליח להוציא רישיון, עקב נסיבות רפואיות חריגות, נוכח פוטנציאל שיקום אמיתי הוארך המאסר המותנה בשנתיים, והושתו פסילה בת שנתיים, והתחייבות בת 5,000 .

גזר דין |12/12/2023 |בית המשפט לתעבורה – עכומאזכרים – 0 |עמודים – 5

ת"פ (מרכז) 34449-09-21- מדינת ישראל נגד אסעד אל אפינש

שמות השופטים: מרב גרינברג

בהקשר זה אתן משקל לחומרת מעשיו, מידת האשם הגבוהה משניסה לפגוע במתלונן בכוונה מחמירה, כברת הדרך הארוכה שעשה כשהמתלונן תלוי על רכבו, נהיגתו הנמהרת ברחובות עיר וללא רישיון ולפוטנציאל הנזק הרב הגלום במעשיו. בצד זאת, מדובר במעשים שאינם מתוכננים. 14. הפסיקה הנוהגת במקרים דומים דנה בעיקר במקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירה של סיכון אדם בנתיב תחבורה ולא בחלופה הקלה יותר של נהיגה פוחזת ברכב. עם זאת, אין בנתונים אלו כדי להקל מחומרתו של המקרה שבפנינו ואולי אף להפך, משהנאשם הורשע גם בכך שניסה לפגוע בכוונה מחמירה במתלונן, בעל הרכב שגנב, באמצעות נהיגתו הפוחזת וכשהוא נוהג ללא רישיון. לפיכך, לא מצאתי מניעה לבחון, במסגרת הפסיקה הנוהגת, גם מקרים הכוללים שילוב בין נהיגה פרועה וביצוע עבירת אלימות במהלכה, לרבות בנסיבות שבהם הורשעו נאשמים בעבירה של סיכון אדם בנתיב תחבורה ובשים לב להיקף ומידת הסיכון שנגרם מאופן הנהיגה; 6 בע"פ 3703/19 מוחמד שביטה נ' מדינת ישראל ( 14.11.2019 ) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של גניבת רכב, סיכון אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. הנאשם גנב רכב על ידי נטילת צרור מפתחות שמצא, ונהג ברכב זה ללא רישיון נהיגה. במרדף שהתפתח לאחר מכן, נהג בפראות בתוך עיר, בין היתר תוך נהיגה במהירות מופרזת, ביצוע עקיפות, סטייה לנתיב הנגדי ויצירת סיכון לכלי רכב ולהולכי רגל רבים, לא נגרם נזק גוף. נקבע מתחם הנע בין 2.5 שנות מאסר בפועל ל-5.5 שנות מאסר בפועל,הנאשם נדון לעונש בן 52 חודשי מאסר בפועל (הכולל הפעלת תנאי במצטבר בן 4 חודשים), לצד עונשים נלווים.

גזר דין |16/01/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 11

פל (ירושלים) 4114-06-15- מדינת ישראל נגד ספיאן גולאני

שמות השופטים: נאיל מהנא
ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה דומה בגין רצף של עבירות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף שבהן הוטל עונש מאסר 60 יום אשר רוצה בדרך של עבודות שירות לצד עונשים צופי פני עתיד (תת"ע 3280-04-14 מדינת ישראל נ' אבו סרייה (מיום 13.07.15 )). דיון 6 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה הינן עבירות חמורות, הטומנות בחובן סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), והמצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עבירות אלו מצביעות על זלזול עמוק בחוק ובחובה הבסיסית המוטלת על הפרט לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור (ע"פ (ירושלים) 4218/09 מדינת ישראל נ' בן דוד). אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה, לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב, בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש (עפ"ת (י-ם) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל ). יש בעבירות אלו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל). בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. אכן העונש ההולם בגין עבירה בודדת של נהיגה ללא רישיון נהיגה נע בין מאסר על תנאי למאסר קצר בפועל.

גזר דין |15/07/2015 |בית המשפט לתעבורה – ירושליםמאזכרים – 1 |עמודים – 8

עפ"ת (חיפה) 9242-09-24- חמאד קבהה נגד ' מדינת ישראל

שמות השופטים: שלמה בנגו
עניינו של המערער לא בא בקהלם של אותם חריגים, ולא מצאתי כי יש בגזר הדין סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת, או שנפלה טעות מהותית בגזר הדין, המצדיקה התערבות בגזר הדין. 12. בית המשפט קמא שקל את מכלול השיקולים הרלבנטיים, וקבע מתחם עונש הולם לנסיבות העבירה שבפניו. נקבע, בצדק, כי נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, הוכרה בפסיקה כעבירה חמורה, המשקפת סיכון ממשי למשתמשי הדרך. אציין בכל הנוגע לחומרת העבירה, כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, אין הבדל משפטי בין אדם הנוהג ברכב מבלי שהוציא מעולם רישיון נהיגה (בלתי מורשה), לבין מי שנוהג ברכב כשרישיון הנהיגה שלו אינו תקף (בג"ץ 5645/22 סאפי חג'אזי נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים ואח', מיום 3.4.2023 , פסקה 8 לפסק הדין). מעבר לכך, נהג הנוהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף, שפקע תקופה כה ארוכה, מוחזק בעיני הדין, כמי שאינו מוכשר לנהיגה, ולכן משקף סיכון ממשי ליתר משתמשי הדרך. אפנה בהקשר זה לדבריו של בית המשפט העליון ברע"פ 84/16 יאסר בישר נ' מדינת ישראל, (2016), (ההדגשה במקור-ש. ב. ): "המבקש נהג ברכבו למרות שרישיונו לא היה בתוקף במשך תקופה ממושכת של כשמונה שנים. נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף במשך תקופה שכזו יש בה חומרה רבה. . . "; וברע"פ 2312/20 אביחי מלקו נ' מדינת ישראל ( 7.4.20 ) נקבע, כי נהיגה ללא רישיון נהיגה היא "חמורה ועל כן יש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה ללא רשיון נהיגה טומנת בחובה סיכונים רבים. בנוסף היא משקפת יחס של ביזוי החוק" (שם, פסקה 9). 13. אשר למדיניות הענישה בעבירות אלו, ברע"פ 84/16 הנ"ל העלה המערער טענות דומות למדי לאלה הנטענות ע"י המערער דכאן, נטען שם, כי ראוי היה להימנע מהטלת עונש הכולל פסילה בפועל, בשים לב לכך שהוא הוציא לבסוף רישיון נהיגה, כמו כן, בית המשפט הופנה לפסיקה ממנה ביקש ללמוד אותו מערער על רף ענישה נמוך יותר בנסיבות דומות (ראו שם, בפסקה 5).

פסק דין |12/11/2024 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 6

ת"פ (נצרת) 41808-09-12- מדינת ישראל נגד מוחמד טאהא

שמות השופטים: גורג אזולאי

" לאחרונה ניתן ע"פ (מחוזי – חיפה) 16587-12-12 מאג'ד חליפה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 31/10/13) במסגרתו נקבע כי : "עסקינן בעבירות חמורות, שבגינן עלולים לקבל רישיון נהגים שלא עברו את הבחינות הנדרשות ואינם כשירים לנהוג דבר שיש בו פוטנציאל ליצור סיכון משמעותי לביטחונם של עוברי הדרך. . . ". ב. מדיניות הענישה הנוהגת: בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים שונים. , החל ממאסר על תנאי וכלה במאסרים בפועל לתקופה ממושכת. אתייחס בין היתר אף לפסיקה אשר הוגשה על ידי מי מהצדדים. בת"פ 35035-03-11 מדינת ישראל נ' ניעמה אבו סינה (ניתן ביום 12/07/12),נגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 8,000 ופסילה למשך שנתיים, בגין עבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף על מנת לקבל דבר במרמה. הנאשם זייף רישיון נהיגה זמני, על אף שלא ניתן היה לחדשו עקב קנסות שלא שולמו, נתפס כשהוא נוהג ברכב והציג בפני השוטרים את הרישיון המזויף. הנאשם ללא עבר פלילי, למעט עבר תעבורתי. בית המשפט המחוזי בנצרת ביטל עונש הפסילה והפחית גובה הקנס ל- 3,000 . בת"פ 202-11-08 (שלום – נצרת) מדינת ישראל נ' אבו ליל (ניתן ביום 16/06/10), נגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 זאת בגין עבירות של ניסיון קבלת דבר בתחבולה ושימוש במסמך מזויף. לחובת הנאשם עבר פלילי ישן, כאשר העבירה האחרונה נעברה לפני למעלה מ- 13 שנים. 5 בת. פ.2383/07 מ"י נ' סרסור (ניתן ביום 02/11/09), נגזר על הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 20,000 , בגין עבירה של קשירת קשר לפשע, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

גזר דין |17/02/2014 |שלום – נצרת מאזכרים – 6 | עמודים – 10

תת"ע (חדרה) 5268-08-20- מדינת ישראל נגד אורי יוסף

שמות השופטים: אלכס אחטר

לא פעם התוצאה היא קיפוח חיי אדם ופגיעה ברכוש ועל בית המשפט לשלוח מסר תקיף ולהגן על חייהם ורכושם של המשתמשים בכביש כאשר עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת, "פצצה מתקתקת", אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך. הסיכון בא לידי ביטוי במיוחד אם יפגע אחד מהמשתמשים בדרך ולא יהיה לו כיצד להיפרע לאור היות הנאשם נוהג ללא פוליסת ביטוח ברת תוקף. יתר על כן, אין לשכוח שהנאשם נהג ברכב כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2004, היינו מזה כ- 18 שנים נכון להיום. בהתחשב בגיליונו התעבורתי הכולל עבירות דומות לעבירות הנידונות בפניי, הרי שהנאשם מעולם לא חדל מלנהוג וכדברי בית המשפט המחוזי "נראה שהמשיב הפך את הנהיגה ללא רישיון ל"מפעל חיים". שלטון החוק לא מעניין אותו. הצורך ברישיון נהיגה אינו מטריד אותו, הוא ממשיך לנהוג כשאין הוא מבוטח, מסכן את ביטחונם של עוברי הדרך ושלו גם כן שוב ושוב, גם אם אצא מהנחה שהנני חייב לצאת ממנה, שנהג רק באותם מקרים שבהם נרשמו דו"חות" (עפ"ת 32611-08-10 מ"י נ' שלמה גיא ). אם לא די בכך, הרי שבעודו מנהל את ההליך התעבורתי הנוכחי, ובעודו מבקש מבית המשפט לאפשר לו לפעול להסדרת קבלת רישיון הנהיגה, עובר הנאשם עבירה נוספת שאף היא כרוכה בנהיגה, כלומר, הנאשם נוהג ברכב תוך פגיעה קשה באמון שנותן בו בית המשפט. בפסקי דין רבים נקבע כי נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע לתקופה ארוכה יש לראות את הנוהג כמי שנוהג ללא רישיון כלל: "גם העבירה של נהיגה כשרשיון הנהיגה פקע לתקופה ארוכה, היא עבירה שהערכים המוגנים בגדרה דומים (לעבירה של נהיגה בפסילה – א"א), ושלא ניתן להקל ראש בחומרתה; כאשר ככל שתקופת הפקיעה ארוכה יותר, ראוי להתייחס אל הנהג כמי שאינו מורשה כלל לנהיגה, כך שפוטנציאל הסכנה לציבור הטמון בנהיגתו, גבוה" (עפ"ת 21538-08-19 מדינת ישראל נ' ג'ניים (ניתן ביום 20.01.20 , פורסם בנבו)

וכן עפ"ת 1647-08-20 מדינת ישראל נ' אבו בנייה (ניתן ביום 23.09.20 , פורסם בנבו)).

גזר דין |
22/12/2022 |
בית המשפט לתעבורה – חדרה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5

חקיקה רלוונטית:

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

סעיף: 12א. הסעה שלא כדין

(א), ינהג כלהלן, לפי העניין: (1) בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1)-רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 20 ימים; (2) בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6)-רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים; (2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה, במקום "46, 46ב, 47" יקראו "47"; (3) בסעיף 50 לפקודת התעבורה, בכל מקום, במקום "הסעיפים 46 או 47" יקראו "סעיף 47". (2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי הסעיפים הקטנים המפורטים להלן רשאי להורות על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין: (א) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5)-לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; (ב) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6)-לתקופה שלא תעלה על שנתיים. (ג5) (1) המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו-מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו-כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (ג5א) (1) על בעל רכב לנקוט אמצעים סבירים למניעת עבירה ברכבו לפי סעיף קטן (ג5). (2) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג5), חזקה היא שבעל הרכב הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. (3) הפר בעל רכב את חובתו לפי פסקה (1), דינו-הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (ג6) (1) המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, דינו-מאסר שבע שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, אין נפקא מינה אם המנהל או המארגן שירותי הסעה כאמור נותן גם שירותים חוקיים או שירותים למטרות חוקיות.

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

סעיף: 12א. הסעה שלא כדין

(ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2) יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה בהתאמה ובשינויים המחוייבים: (1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)"; (2) סעיף 57א(ג); (3) סעיפים 57(ב), 57ג( ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה: (א) (נמחקה); (ב) בסעיף 57ב(א), במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום"; (ב1) בסעיף 57ב(ב)(2), במקום "בסעיף 57א(א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952"; (ב2) בסעיף 57ג(ג)(2), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952"; (ג) (נמחק); (ד) בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום". (ג4) (1) (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו. (ב) הוראות סעיפים 47(ג), (ד), (ו) ו–(ז) עד (יא) ו-48 עד 50 לפקודת התעבורה יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) במקום סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה יחולו הוראות אלה: היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א), ינהג כלהלן, לפי העניין: (1) בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1)-רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 20 ימים; (2) בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6)-רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים; (2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה,

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 40א. פסילה בשל הרשעות חוזרות

40א. (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ב) (1) הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים. (3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ג) בית המשפט רשאי – (1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; (2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה. (ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת. (ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 61א. מאגר מידע – נהגים שנפסלו מלהחזיק רישיון נהיגה

61א. (א) משטרת ישראל תנהל מאגר מידע, שבו ייכללו הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ב), לגבי כל אדם שהורשע בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, ובית המשפט פסל אותו, בפסק דין אחד, מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על 60 ימים (בסעיף זה – פסילה). (ב) מאגר המידע יכלול נתונים אלה: (1) שמו הפרטי של האדם, שם משפחתו ומספר הזהות שלו; (2) משך תקופת הפסילה, וכן מועדי תחילתה וסיומה המחושבים לפי הוראות הפקודה; (3) תנאים וסייגים לענין תחולת הפסילה, לרבות תנאים וסייגים לפי סעיפים 36א ו–41א. (ג) קבע בית המשפט כי הפסילה תהיה על תנאי לפי הוראות סעיף 36, לא ייכללו במאגר המידע נתונים לגבי אותה פסילה, כל עוד לא הופעל התנאי. (ד) בוטלה הפסילה או הסתיימה תקופת הפסילה, יימחק המידע המתייחס לאותה פסילה ממאגר המידע. (ה) מאגר המידע יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל דרך נוספת שקבע השר לביטחון הפנים. (ו) (1) אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתקן את המידע או למחקו (בסעיף זה – בקשה). (2) משטרת ישראל תודיע למבקש על החלטתה בבקשה; החליטה משטרת ישראל להיעתר לבקשה, תבצע את השינויים הנדרשים במאגר המידע, בתוך פרק זמן שנקבע בתקנות. (ז)10 הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיף 3 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019. (ח) (1) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה הוראות לענין – (א) עדכון המידע הכלול במאגר המידע, לרבות דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט; (ב) דרכי הגשת בקשה; (ג) תוכן ההודעה על החלטת משטרת ישראל בבקשה ודרכי מסירתה. (2) תקנות לפי פסקה (1)(א) שענינן דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט, טעונות גם הסכמת שר המשפטים.

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

סעיף: 12א. הסעה שלא כדין

(3) קנס כאמור בפסקה (2) לא יפחת ממחצית משוויו של הרכב, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027). (ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן-עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה: (1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע; (2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. (ד3) (בוטל). (ה) בפרק זה-"אזור"-יהודה והשומרון וחבל עזה; "תושב זר"-תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה-שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 11א. סייג למתן רישיון

11א. (א) רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע, בפסק דין סופי, בעבירה לפי פקודת הסמים, כל עוד לא חלפה שנה ממועד הרשעתו כאמור; ואולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, רשאי, לבקשתו של אותו אדם, להורות אחרת, בנסיבות מיוחדות שיפרט. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות סעיף 37א לפקודת הסמים. (ג) בסעיף זה – "פסק דין סופי" – פסק דין שאין עליו ערעור עוד; "פקודת הסמים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 36ב. הנוהג ברכב ללא רשות בעלו

36ב. (א) הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק-דינו את הנימוקים להחלטתו; כאמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי-תשלום אגרת הרשיון. (ב) היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק-דינו את הנימוקים להחלטתו. (ג) בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו – מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק-דינו, לפסוק מאסר על תנאי.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 69א. ניקוד בעבירות תעבורה

69א. (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה. (ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה. (ד) נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל. (ה) (1) רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, "אמצעי תיקון" ו"נקודות תקפות" – כמשמעותם בחלק ז' לתקנות התעבורה. (2) רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 47. פסילה בידי קצין משטרה

(ח) בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה. (ט) בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים. (י) על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו-(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר; הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות בסעיף 64א. (יא) קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון.

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

סעיף: 12א. הסעה שלא כדין

(ב) הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027). (ג1) (1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) וכי מתקיים האמור באחת הפסקאות שלהלן, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (להלן-הודעת איסור שימוש), וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה: (א) הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין; (ב) הרכב שימש בעבר להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום ההסעה כאמור; (ג) התקיימה אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ג)(1א). (2) ביקש הנהג או בעל הרכב לבטל הודעת איסור שימוש שניתנה בהתקיים האמור בפסקה (1)(ב), רשאי השוטר להורות לו להילוות אליו אל קצין משטרה או לתת לו זימון להופיע לפני קצין משטרה בתוך 48 שעות ממועד מסירת ההודעה ונטילת רישיון הרכב כאמור בפסקה (1); קצין המשטרה יהיה רשאי להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ולהחזיר את רישיון הרכב לאדם שממנו ניטל. (3) בהודעת איסור שימוש תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון. (ג2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) רשאי להורות בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים (להלן-צו איסור שימוש); בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש. (ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2) יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה בהתאמה ובשינויים המחוייבים: (1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)"; (2) סעיף 57א(ג); (3) סעיפים 57(ב), 57ג(

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: [תיקונים: התשמ"ה, התשנ"ז, התשנ"ז (מס' 5), התשס"ב, התשס"ג (מס' 3), התשס"ו, התשס"ו (מס' 5), התשס"ז, התשס"ח (מס' 7, התשע"א, התשע"ד (מס' 2), התשע"ז, התשפ"ב (מס' 2)]

הגוף שלו יימסר המידע פרטי המידע שיימסר 1. (נמחק) 2. אבנר, איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו 3. חברות ביטוח באמצעות איגוד חברות הביטוח או איגוד שמאי הרכב שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו, שנת הייצור של הרכב, תוצר הרכב, רישום אבדן גמור 4. עורך דין המייצג לקוח שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו, שלדברי עורך הדין נחוצים להליך משפטי. 5. מי שבידו זכיון בר–תוקף להפעלת כביש אגרה לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995, ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, מי שבידו זיכיון בר תוקף להפעלת נתיב מהיר לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000 ומי שמפעיל מטעמו את הנתיב המהיר, שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה בחוק האמור, או מי שבידו זיכיון בר תוקף להפעלת כביש אגרה לפי חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה-1995 ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה בחוק האמור שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו או כתובתו למשלוח דואר, כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005, התאריך והשעה של רישום הבעלות על שמו, בעלים של הרכב בתקופת החיוב ותאריכים ושעות של רישום הבעלות על שמם, תאריך חידוש רישיון הרכב, סוג הרכב ומשקלו, שם יצרן הרכב, דגם הרכב, צבע הרכב, תאריכים ושעות של ביטול רישיון הרכב, תאריכים ושעות של רישום גניבה ומציאה של הרכב, רשימת מספרי רישוי ושאר פרטי המידע בפרט זה באשר לכלי רכב נוספים שבבעלות בעל הרכב, ככל שפרטים אלה מצויים בידי רשות הרישוי, ובלבד שהדבר דרוש לשם הפעלת כביש אגרה או נתיב מהיר, לפי הענין, והסמכויות לפי הזיכיון. 6. (נמחק). 7. מבטח כהגדרתו בפקודת הביטוח שם הנהג ומענו, תאריך לידתו, מספר רישיון הנהיגה, דרגת הרישיון הנוכחית, דרגות קודמות וההיתרים שניתנו לו ומועדי נתינתם, מועד תשלום אגרת הרישיון ופרטים על שלילות רישיון במועד קרות תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב שבו נהג בעל הרישיון.

תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי), תשל"ד-1974

סעיף: 2. פטור מחובת רישום ורישוי ומאגרת רשיון רכב

2. בעל רכב המובא לישראל על פי הסכם לצורך ביצוע שירותי הובלה חיוניים פטור מחובת רישום ורישוי, ומאגרת רשיון רכב, אם נתקיימו כל אלה: (1) ההסכם אושר מאת הרשות המוסמכת; (2) הרכב מיובא לישראל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים; (3) הרכב מופעל בישראל אך ורק לצורך ביצוע שירותי הובלה חיוניים; (4) על הרכב קיים רשיון רכב בר-תוקף שניתן לו במדינת רישומו, והוא נושא בכל זמן שהותו בישראל לוחיות זיהוי מקוריות שניתנו לו בארץ המוצא וכל סימן זיהוי אחר שבו הוא חייב על פי הדינים החלים במדינה שבה הוא רשום; (5) קיים על הרכב ביטוח בר-תוקף לפי פקודת ביטוח כלי רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], התש"ל-1970, בתקופה שבה מופעל הרכב בישראל; (6) הרשות המוסמכת ליבוא בשעת חירום אישרה כי מפרטי הרכב, סוגו ומידותיו מתאימים לתנועה בארץ.

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961

סעיף: 212ב. פסילת רישיון לנהגים מסוכנים

212ב. (א) רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור בסעיף 56 לפקודה, לחמש שנים, אם הורשע בכך שבמהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה: (1) 30 עבירות תעבורה, למעט עבירות חניה; (2) חמש עבירות מהעבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה או בתוספת העשירית לה. (ב) קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור בתקנה 545, בשינויים המחויבים. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה. (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או מתקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 12א. נהג חדש

12א. (א) מי שניתן לו רישיון נהיגה ולא היה בידו קודם לכן רישיון נהיגה שאינו רישיון לנהוג באופנוע, בטרקטור או במכונה ניידת, יהיה נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון כאמור (בסימן זה – התקופה הבסיסית), או לתקופות נוספות בהתאם להוראות סעיף זה; תוקף רישיון הנהיגה שניתן לנהג חדש יהיה לשנתיים. (ב) (1) הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין האישום האמור. (2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה. (ג) נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר. (ד) הורשע נהג חדש בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור – מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו.

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961

סעיף: 282. בדיקה ואישור של מפרטי רכב

וחדות, או נציג או נציגות של מדינת חוץ; (ה) הרכב הוא רכב אספנות שיובא או רכב שניתן עליו רישיון יבוא לתקופה קצובה; (ו) הרכב הוא של צבא הגנה לישראל, של שירות הביטחון הכללי, של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של משטרת ישראל, של כנסת ישראל או רכב לכיבוי אש או לטיפול בחומר מסוכן, כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, של הרשות הארצית לכבאות והצלה, וטרם חלפו 12 שנים ממועד ייצורו; (ז) רכב שיוצר בארץ על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו בחוק הרישוי, למעט רכב כאמור שיוצר בשלבים-שטרם חלפו 24 חודשים מהיום שבו אישרה רשות הרישוי כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים לפי תק נת משנה(א)(2); (ח) רכב המיועד לניסוי; (ט) הרכב הוא מסוג N או O ומתקיימים כל אלה: (1) הרכב מיועד לביצוע עבודת תשתית בפרויקט תשתית לאומי; (2) הרכב יירשם על שם תאגיד הרשום במדינת חוץ; (3) לרכב רישיון רכב תקף במדינת חוץ; (4) רישיון הרכב לא יחודש בחלוף 3 שנים ממועד רישומו לראשונה אלא אם כן אישר מנהל אגף הרכב את האר כת תוקפו של הרישיון לתקופה שלא תעלה על 5 שנים ממועד רישומו לראשונה. (י) הרכב הוא רכב שהיה ברשותו של הכוח הרב–לאומי, כהגדרתו בחוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב–לאומי), התשמ"ב-1982, וטרם חלפו 8 שנים ממועד ייצורו; בפסקה זו-"רכב"-למעט רכב מסוג T1 ו– T3, רכב שטח; "עגורן נייד"-מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה א ינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון מטר; "רכב נכים"-רכב מסוג N1, M2, M1 ו– N2 שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג המיועד לנהיגה על ידי נכה או הסעתו בכיסא גלגלים, בעל רישיון ייצור רכב ושיווקו כהגדרתו בחוק הרישוי באישור מעבדה מוסמכת ביצע בו שינויי מבנה,

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 39. פסילת מינימום שנה אחת

39. על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 67. נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים

67. מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 57ב. פניה לבית המשפט

57ב. 7 (א) בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר. (ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: (1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; (2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א). (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961

סעיף: 585א. בדיקת רישיונות ומידע תעבורתי

(ז) מי שהגיע לידיו מידע על נהג לפי תקנה זו לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות תקנה זו או על פי צו של בית משפט. (ח) לעניין תקנה זו-"מידע תעבורתי"-מידע על מועדיה ותחולתה של כל פסילה התקפה במועד הבדיקה, ולמעט לעניין הגבלות רישיון-גם זהות הגורם שהטיל את הפסילה; מידע על פסילה שהסתיימה ושתוקפה היה לתקופה של 3 חודשים או יותר ובלבד שהוטלה במהלכן של חמש השנים קודם למועד הבדיקה, למעט הגבלה לפי סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לפי סעיף 7א(ג)(6) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, ולפי סעיף 2(א)(3) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בחלק זה-הגבלת רישיון); מידע על הנקודות שנרשמו לחובתו של הנהג, לרבות מועד ביצוע כל אחת מן העבירות שב שלהן נרשמו ומספר הנקודות עקב כל אחת מן העבירות האמורות, וכן את אמצעי התיקון כמשמעותם בתקנה 548, אם הוטלו עליו לפי תקנה 549, והמועד שבו ביצע אותם, אם ביצע, והכול לעניין חמש השנים שקדמו למועד הבדיקה; "פסילה"-פסילת רישיון נהיגה לרבות התליה לפי הפקודה והגבלת רישיון; "פרטי רישיון נהיגה"

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 57א. איסור מנהלי על שימוש ברכב

(ג) לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה. (ד) (1) המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש; (2) ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה, ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש. (ה) קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה: (1) בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; (2) הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (א).

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 16יא. ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו

16יא. (א) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לבטל היתר הפעלה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי; (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר; (3) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; (4) בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לפי פקודה זו; (5) רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור; (6) תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. (ב) המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה קי למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת. (ג) המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה.

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961

סעיף: 189. סייגים למתן רשיונות נהיגה מסויימים

(ו) (בוטלה). (ז) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 178 אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה. (ח) לענין תקנה זו ותקנות 190 ו-203(ב), רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו. (ט) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000 או התקיימו בו כל אלה: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים; (2) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות; (3) לא התקיים בו האמור בתקנה 15ב; (4) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר; (5) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר, ובין השאר במתן עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך.

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961

סעיף: [תיקונים: התשס"ו (מס' 8), (מס' 12), (מס' 14), התשס"ז (מס' 6), (מס' 8), (מס' 10), התשס"ח, התשס"ח (מס' 6), (מס' 7), (מס' 11), התשס"ט, התשס"ט (מס' 6), התש"ע (מס' 5), (מס' 7), התשע"א (מס' 6), (מס' 8), התשע"ב (מס' 4), (מס' 6), (מס' 8), התשע"ג, התשע"ג (מס' 6), התשע"ד (מס' 3), התשע"ה (מס' 4), התשע"ו (מס' 6), (מס' 7), התשע"ז (מס' 5), התשע"ח (מס' 7), התשע"ט (מס' 5), התש"ף (מס' 5), התשפ"א (מס' 4), (מס' 5), (מס' 7), התשפ"ב (מס' 2), (מס' 7), התשפ"ד (מס' 7)]

(א) בעד מתן כתב הסמכה כקצין בטיחות או בעד חידושו ל–5 שנים 496 (ב) בעד כפל כתב הסמכה 42 9ב. בעד הנפקה חוזרת של רישיון הנהיגה כאמור בפרטים 2ב עד 9 ו–9ג, באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, למעט אם ההנפקה כאמור היתה מותנית במבחני נהיגה או נדרשה עקב שינוי בדרגת הרישיון של הנהג תוספת של 9ג. על אף האמור בפרטים 2ב עד 9ב, בעד רישיון נהיגה או חידושו לכל תקופת תוקף, למי שאישר צה"ל כי הוא חייל מילואים פעיל 9ד. אגרה בעד טיפול בהנפקת רישיון נהיגה, לרבות הנפקה חוזרת, למי שפטור מאגרה לפי תקנות אלה בעד רישיונות נהיגה כאמור בפרטים 2ב עד 8 10. בדיקה רפואית לנהג, למבקש רישיון נהיגה או תעודה: (1) בעד בדיקה רפואית של מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה לפי סימן ג' בפרק השני לחלק ג' (2) בעד בדיקה חוזרת (3) בעד ערר לוועדת ערר (4) בעד בדיקה לבקשה לרישיון נהיגה לרכב ציבורי (5) בעד בדיקה למבקש רישיון נהיגה לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג (6) בעד בדיקת מסמכים רפואיים בהעדר הנבדק (7) בעד בדיקת שתן לאיתור סמים מסוכנים או תוצרי חילוף חומרים של סמים מסוכנים 11. (א) בעד מתן כתב הסמכה כקצין בטיחות או בעד חידושו ל–5 שנים (ב) בעד כפל כתב הסמכה 1. (א) בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה רכב אחד בלבד (ב) בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה יותר מרכב אחד 909 2. (א) בעד רישיון להוראת נהיגה או בעד חידושו-(1) לתקופה של עשר שנים 1,242 (2) לתקופה של תשע שנים 1,136 (3) לתקופה של שמונה שנים 1,029 (4) לתקופה של שבע שנים 922 (5) לתקופה של שש שנים 815 (6) לתקופה של חמש שנים 691 (7) לתקופה של ארבע שנים 566 (8) לתקופה של שלוש שנים 439 (9) לתקופה של שנתיים 301 (10) לתקופה של שנה 150 (11) נוסף על האמור בפרט

תקנות הנמלים (רישוי משיטי כלי שיט קטנים), תשכ"ח-1968

סעיף: 3. השטת סירת נוסעים או גוררת

3. תעודת משיט להשטת סירת נוסעים או גוררת תינתן על ידי רשות הרישוי לכל אשר נתמלאו בו תנאים אלה: (1) הוא בן שמונה עשרה שנה לפחות; (2) המציא לרשות הרישוי אישור מרופא ממשלתי, או מרופא אחר המוכר על ידי רשות הרישוי, המעיד כי הוא כשיר מבחינת מצב בריאותו וכושר ראייתו להשיט סירת נוסעים או גוררת; (3) שירת במשך שנה בסירת נוסעים או גוררת; (4) הוא בעל תעודת רדיו-טלפון שניתנה לפי תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות לתחנות באניות ותעודות למפעילים), 1937; (5) עבר בהצלחה בחינה מטעם רשות הרישוי להשטת סירת נוסעים או גוררת; (6) לא נפסל מקבל תעודת משיט לפי תקנות אלה; (7) הרשות תיתן תעודת משיט להשטת נוסעים בשכר למי שאינו בעל עבר פלילי ותוקף התעודה יהיה לחמש שנים מיום הוצאתה; (8) אדם ייחשב כמי שאינו בעל עבר פלילי לצרכי פסקה (7) אם חלפו לפחות חמש שנים למן תום ריצוי העונש על עבירה שבה הורשע, אם הורשע, ואשר לדעת הרשות פגעה בכשירותו להפעיל סירה המוליכה נוסעים בשכר ולתת שירות; אם יהיה העונש תקופת מאסר על תנאי והתנאי קויים – תתעלם הרשות מהעבירות לענין זה; אם יופעל המאסר – יראו את תום תקופת המאסר כמועד ריצוי העונש.

חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984

סעיף: 12א. איסור מינהלי על שימוש ברכב

12א. (א) היה למפקח שמונה לפי חוק הגנת הסביבה יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי סעיף 13(ג)(1א)(א) באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון. (ב) הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב, 57ד, 57ה, 57ו ו–57ז לפקודת התעבורה, יחולו, לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות הנתונה בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לעניין סעיף זה לבית משפט השלום, והסמכויות הנתונות באותם סעיפים לקצין משטרה יהיו נתונות לעניין סעיף זה למפקח כאמור בסעיף קטן (א) שהשר הסמיך לעניין זה.

לא נמצאו עורכי דין בתחום העו"ד.

סימוכין:

פסיקה רלוונטית :

חקיקה רלוונטית:

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם