כל הזכויות שמורות ©
גישור בהליכי גירושין הוא כלי משפטי חשוב המאפשר לצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך מוסכמת ומכבדת, תוך חיסכון משמעותי בזמן ובמשאבים. בתי המשפט לענייני משפחה בתל אביב והמרכז מעודדים באופן אקטיבי את השימוש בהליכי גישור בסכסוכי משפחה, כחלק ממגמה כללית של הפחתת העומס על המערכת המשפטית והענקת פתרונות אנושיים יותר למשפחות במשבר.
הליך הגישור בסכסוכי משפחה מעוגן בחקיקה הישראלית ובפסיקת בתי המשפט. בפסק דין שניתן בבית המשפט בתל אביב (תא 55994-04-19 יעקב מרום נ' בנימין רוזנטל) הובהר כי: "גישור הוא הליך של מו"מ שנערך בסיועו של צד שלישי – מגשר, אשר נועד עם הצדדים במטרה להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך… להבדיל משופט או מבורר, למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך, סמכות זו נשארת בידי הצדדים עצמם."
הגדרה זו מדגישה את ההבדל המהותי בין גישור לבין הליכים משפטיים אחרים – העוצמה וההחלטה נשארות בידי הצדדים, תוך שמירה על האוטונומיה האישית והמשפחתית.
אחד העקרונות החשובים ביותר בהליך הגישור הוא החיסיון המלא של התהליך. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע בפסק דין מנחה (רמש 34741-09-16) כי: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי… כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי."
עיקרון זה מאפשר לצדדים לדבר בחופשיות ובכנות במהלך הגישור, מבלי לחשוש שדבריהם ישמשו נגדם בהמשך ההליכים המשפטיים, אם הגישור לא יצלח. החיסיון המלא מהווה גורם מכריע בהצלחת הליכי גישור גירושין ברחבי המרכז.
נקודה מהותית נוספת היא היות הגישור הליך וולונטרי לחלוטין. כפי שנקבע בפסיקה (בל 10077-05-20): "מונח 'גישור' אינו מתיישב לכאורה עם הטלת חובה שכן הגישור מזוהה עם החופש לנהל מו"מ. מדובר בהליך רצוני בכל שלביו, ובכל עת ניתן להפסיקו ולחזור להתדיינות משפטית."
הוולונטריות של ההליך מבטיחה כי הצדדים מחויבים לתהליך מרצונם החופשי, דבר המגביר את סיכויי ההצלחה ואת היציבות של ההסכמות המושגות. לעומת הליכים משפטיים כפויים, הגישור מעודד שיתוף פעולה והידברות אמיתית.
אחד היתרונות הבולטים של גישור גירושין הוא היכולת לשמר תקשורת תקינה בין הצדדים, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים. בניגוד להליך משפטי העלול להעמיק את הקרע ולהגביר את העוינות, גישור מאפשר לבני הזוג לפתח מיומנויות תקשורת שישרתו אותם גם לאחר הגירושין, בהמשך חייהם כהורים משותפים.
מגשרים מקצועיים באזור תל אביב והמרכז מציידים את הצדדים בכלים לניהול קונפליקטים עתידיים ולשיתוף פעולה הורי אפקטיבי, המתמקד בטובת הילדים.
גישור גירושין בתל אביב מציע חיסכון משמעותי לעומת התדיינות משפטית מלאה. הליכי גירושין בבתי המשפט עלולים להימשך שנים ולעלות עשרות אלפי שקלים, בעוד שהליך גישור ממוקד יכול להסתיים בתוך מספר חודשים, ובעלות נמוכה בהרבה.
החיסכון הכלכלי אינו מתבטא רק בהוצאות המשפטיות הישירות, אלא גם בחיסכון עקיף הנובע מסיום מהיר יותר של הסכסוך, חזרה מהירה יותר לשגרת חיים יציבה, והפחתת הנזק הכלכלי הנלווה למצבי משבר מתמשכים.
בניגוד להליך משפטי בו השופט הוא שמכריע בסוגיות השנויות במחלוקת, בגישור הצדדים עצמם שולטים בתוצאות. היתרון המשמעותי הוא שניתן לעצב פתרונות מותאמים אישית לצרכי המשפחה הספציפית, תוך התחשבות במכלול הנסיבות הייחודיות של כל משפחה.
מגשרים מנוסים בתל אביב יודעים כיצד לסייע לצדדים לגבש הסכמות יצירתיות שאינן בהכרח "פתרון אחד מתאים לכל", ובכך לייצר הסכמי גירושין בני-קיימא המותאמים באופן מיטבי לצרכי כל המעורבים.
בחירת המגשר המתאים היא קריטית להצלחת התהליך. מומלץ לבחור מגשר בעל ניסיון מוכח בדיני משפחה וגירושין, רקע מקצועי רלוונטי (עורך דין, עובד סוציאלי, פסיכולוג), והכשרה פורמלית בגישור. יתרון משמעותי יהיה למגשר המכיר היטב את המערכת המשפטית בתל אביב ואת הפרקטיקות הנהוגות בבתי המשפט לענייני משפחה באזור.
חשוב לקיים פגישת היכרות עם המגשר לפני תחילת התהליך, ולבחון את מידת הנוחות והאמון שאתם חשים כלפיו. זכרו כי המגשר אמור להיות ניטרלי ולא לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים.
ההכנה לגישור היא מרכיב חיוני בהצלחתו. על הצדדים לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים (דפי חשבון, תלושי שכר, פרטי נכסים וחובות), להגדיר בבירור את המטרות והיעדים שלהם מההליך, ולזהות את נקודות המחלוקת העיקריות.
מומלץ גם לשקול ייעוץ משפטי לפני תחילת הגישור, כדי להבין את הזכויות והחובות המשפטיות. ייעוץ כזה יכול לסייע בגיבוש עמדות ריאליות ולמנוע הסכמות שאינן הוגנות או אינן תואמות את הדין.
הגישור מתחיל בדרך כלל בפגישת היכרות, במהלכה המגשר מסביר את כללי התהליך, את עקרון החיסיון, ואת תפקידו כמתווך ניטרלי. בפגישה זו נקבעים גם הכללים הבסיסיים להתנהלות הגישור, לוח הזמנים המשוער, והסוגיות שיידונו.
בשלב הבא מתקיימות פגישות שבהן דנים בסוגיות הקונקרטיות העומדות על הפרק: חלוקת רכוש, הסדרי משמורת והורות, מזונות ילדים ובן/בת זוג, וכל נושא אחר הדורש הסדרה. המגשר מסייע לצדדים לנהל דיון ענייני, ממוקד בפתרונות ולא בהאשמות הדדיות.
בתל אביב, מגשרים רבים משתמשים בגישה של "גישור טרנספורמטיבי", המתמקדת לא רק בהשגת הסכם, אלא גם בשיפור התקשורת והיחסים בין הצדדים.
לאחר השגת הסכמות בכל הסוגיות, המגשר מסייע בניסוח הסכם גירושין מפורט. הסכם זה יכלול את כל ההסכמות שהושגו, וינוסח באופן ברור ומדויק כדי למנוע אי-הבנות בעתיד. מומלץ להעביר את טיוטת ההסכם לעיון עורכי הדין של הצדדים לפני חתימתו.
השלב האחרון בתהליך הוא הגשת ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה. אישור זה מעניק להסכם תוקף של פסק דין, והופך אותו למחייב מבחינה משפטית. בתל אביב, בתי המשפט לענייני משפחה מתייחסים בחיוב להסכמים שהושגו בגישור, ולרוב מאשרים אותם ללא קושי, ובמהירות יחסית.
אזור תל אביב והמרכז מציע יתרונות ייחודיים לגישור גירושין, בהם:
גישור גירושין בתל אביב מהווה אלטרנטיבה יעילה, הומאנית וכלכלית להתדיינות משפטית. יתרונותיו הרבים – שמירה על כבוד הדדי, חיסכון בזמן ובכסף, שליטה בתוצאות, וסיכוי טוב יותר ליחסים תקינים בהמשך – הופכים אותו לבחירה מועדפת עבור זוגות רבים המתמודדים עם פרידה וגירושין.
החיסיון המובנה בהליך, הגמישות שהוא מציע, והיכולת לעצב פתרונות מותאמים אישית, הופכים את הגישור לכלי אפקטיבי במיוחד ביישוב סכסוכי גירושין מורכבים. בעידן בו המערכת המשפטית עמוסה ומסורבלת, הגישור מציע נתיב מהיר יותר, רגיש יותר ואנושי יותר לסיום פרק אחד בחיים ופתיחת פרק חדש.
אם אתם ניצבים בפני הליך גירושין באזור המרכז, שקלו בחיוב את האפשרות לפנות להליך גישור – צעד שעשוי לחסוך לכם זמן, כסף וסבל רגשי, ולהוביל לתוצאות טובות יותר עבורכם ועבור ילדיכם בטווח הארוך. לייעוץ עם עורך דין גירושין תל אביב עם ניסיון רב בתחום
רמ"ש (תל אביב) 34741-09-16- א.ש. נגד ט.פ.
שמות השופטים: שאול שוחט
בתי המשפט מודעים לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט, כביכול "הנה הוא – הצד – כבר היה מוכן לקבל פחות, נפסוק לו כך". מכשול זה שאינו תקף ככלל, יש להסיר מדרך הגישור. ט"ז. להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי: רמ"ש 34741-09-16 א. ש. ני ט. פ. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט). "כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ ני ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" תכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמי "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 גי ני ני – השופטת שטופמן).
פסק דין |02/01/2017 |מחוזי – תל אביב
רמ"ש (תל אביב) 37049-10-20- ל.ח.ה נגד א.ח
שמות השופטים: שאול שוחט
הסכם הגירושין בין הצדדים, הסכם ארוך ומקיף שמכיל לא פחות מ-17 עמודים (צורף כנספח ב' לבר"ע) , נעדר כל התייחסות לנושא החיסונים. למעשה, במסגרת הבר"ע המבקשת אינה טוענת אחרת. טענתה היא כי בהסכם נקבעה "תניית פנייה להליך גישור בכל מחלוקת אשר תתגלע בין הצדדים באשר לקטינים" ולראייה היא מפנה לסעיפים הבאים מתוכו: 6 עם כל הכבוד, אני לא סבור כי בהפנייתה לסעיפים הללו הוכיחה המבקשת זכות העומדת לה לעכב את בירורה של התביעה אותה הגיש המשיב נגדה, בעניין חיסון הקטינים, קל וחומר למנוע את בירורה כליל באמצעות דחייתה על הסף. ראשית, מבחינה לשונית אין בהסכם כל זכר לחבות המוטלת על הצדדים לפנות להליך גישור טרם הגשת תביעה לפני ביהמ"ש קמא. הוסכם כי הצדדים "ישתדלו" לפנות להליך גישור ו/או התייעצות בפני איש מקצוע בטרם יפנו לערכאות משפטיות. שנית, גישור הוא הליך של מו"מ שנערך בסיועו של צד שלישי – מגשר, אשר נועד עם הצדדים במטרה להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך ( ראה תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993). להבדיל משופט או מבורר, למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך, סמכות זו נשארת בידי הצדדים עצמם (ראה: דו"ח הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, עמ' 15). מונח "גישור" אינו מתיישב לכאורה עם הטלת חובה שכן הגישור מזוהה עם החופש לנהל מו"מ. מדובר בהליך רצוני בכל שלביו, ובכל עת ניתן להפסיקו ולחזור להתדיינות משפטית (ראה: דו"ח הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, תמוז תשס"ו – יולי 2006) עמ' 27). הליך הגישור הינו הליך המצריך הסכמה בכל שלב שלב ואף בעת הפניה לגישור, שכן אפילו נפתח הליך הגישור כל צד להליך יוכל לסגת מהסכמתו להמשך ההליך, ובכך יבוא הליך הגישור לקיצו.
החלטה |15/11/2020 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 55994-04-19- יעקב מרום נגד בנימין רוזנטל-בעצמו
שמות השופטים: כוכבה לוי
ברצותו – ניהל גישור , והתקשר בהסכם שכ"ט לגישור בסך של 30,000 בצירוף מע"מ – סעיף 3 לתביעה ת/3 וברצותו ביקש "לסייע" לצדדים אלא שגישור לא קיים . עינינו הרואות הצגת העובדות על ידי הנתבע , פי צרכיו ובהתעלם מהצהרותיו שלו בהליך אחר ועובדות כהוויתן . לא למותר להעיר כי הסכום שנפסק לטובת הנתבע דנן ולחובת התובע דנן במסגרת ההליך ת/3 ,נפסק כסכום אחד ומאוחד ללא הבחנה בין תשלום שכט מגשר לבין פיצוי בגין לשון הרע. 2. רקע עובדתי והנפשות הפועלות ראשית המסכת העובדתית בין הצדדים אי שם במחצית השנייה של שנת 2011. בין התובע לזוגתו דאז התגלע סכסוך בתוך המשפחה . התובע מתגורר ביבנה . זוגתו לשעבר, בצעירותה והרבה שנים קודם לסכסוך – גדלה והתגוררה בשכנות לבית עסקו של הנתבע שממוקם ברחוב יהודה המכבי בתל אביב ( לפי החשבונית – שתי כתובות שונות ברחוב זה). בין הנתבע דנן לבין גרושתו דהיום של התובע היכרות רבת שנים – קודם לשנת 2011. לגרסת התובע ,לכשנתגלע סכסוך בין התובע לאשתו דאז , פנו בני הזוג המסוכסכים אל הנתבע בבקשה שיגשר ביניהם . הנתבע ניאות לפנייה זו ואף גבה מקדמה בסך של 4000 כפי שפורט מעלה – מקדמה ע"ח שכ"ט גישור. מקדמה זו שולמה על ידי התובע. בנוסף – שילם התובע דנן לנתבע דנן ,את הסכום שניפסק לחובתו בתיק 38445-02-12, שילם גם כן על פי פסק הדין 3. התביעה התביעה שבפני היא תביעה לפיצוי והשבה ,בשל הפרת הסכם גישור שנכרת בעל פה בין הנתבע לתובע וזוגתו דאז ביוני 2011 – בין אם ההסכם בעל פה ובין אם בתנאי ההסכם שמצורף לתוספת לתקנות בתי המשפט (גישור) , אשר אין חולק כי לא נחתם בין הצדדים .
פסק דין |02/02/2021 |שלום – תל אביב
תמ"ש (תל אביב) 56209-11-21- עיזבון המנוח ש ס זל נגד ל ס
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
הדבר מעוגן בשכל הישר; בהליך משא ומתן, מתבקש משתתף להתייחס לאפשרויות שיש בהן ויתור על זכות שבדין – ונכונותו לעשות כן תלויה במידת הבטחון שלא ייעשה בכך שימוש כנגדו אם תידרש הכרעה על פי דין. בתי המשפט מודעים לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט, כביכול "הנה הוא – הצד – כבר היה מוכן לקבל פחות, נפסוק לו כך". מכשול זה שאינו תקף ככלל, יש להסיר מדרך הגישור. ט"ז. להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט). "כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102): "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן).
החלטה |24/12/2022 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (תל אביב) 56209-11-21- עיזבון המנוח ש ס זל נגד ל ס
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102): "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן). י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18/18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת). על כן גם מקפידים בתי המשפט, כי דברים שהוחלפו בהליך גישור (או במו"מ אחר לפשרה) לא יישמעו באולם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים. כיצד נזהה מסמך שניתן להוציאו מגדרי החיסיון י"ח. על כל אלה אין כמובן חולק. השאלה המרכזית – והיא גם השאלה שביסוד ההליך הנוכחי – היא מתי ניתן להעביר מסמך שנוצר בחדר הגישור הבלתי פורמלי לשדה המערכה הפורמלי של בית המשפט. דומני, כ"כלל אצבע", כי כדי לעודד את הגישור, כל מסמך שנוצר בחדר הגישור – למעט "הסדר גישור" כמשמעותו בחוק ובתקנות – אינו יכול לצאת מתחת כנפי אי הקבילות.
החלטה |24/12/2022 |משפחה – תל אביב
– פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: א רובינשטיין
"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102): "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן). י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18/18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת). על כן גם מקפידים בתי המשפט, כי דברים שהוחלפו בהליך גישור (או במו"מ אחר לפשרה) לא יישמעו באולם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים.
החלטה |30/12/2008 |בית המשפט העליון
תמ"ש (תל אביב) 56209-11-21- עיזבון המנוח ש ס זל נגד ל ס
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
הדבר מעוגן בשכל הישר; בהליך משא ומתן, מתבקש משתתף להתייחס לאפשרויות שיש בהן ויתור על זכות שבדין – ונכונותו לעשות כן תלויה במידת הבטחון שלא ייעשה בכך שימוש כנגדו אם תידרש הכרעה על פי דין. בתי המשפט מודעים לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט, כביכול "הנה הוא – הצד – כבר היה מוכן לקבל פחות, נפסוק לו כך". מכשול זה שאינו תקף ככלל, יש להסיר מדרך הגישור. ט"ז. להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט). "כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102): "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן).
החלטה |24/12/2022 |משפחה – תל אביב
ת"א (ירושלים) 56037-02-13- נגד
שמות השופטים: גד ארנברג
בבע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, שם בפסקאות ט"ז-יז), אומר השופט רובינשטיין את הדברים הבאים: "להגנה על 'דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור' עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:'דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי' (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט). כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: 'אסור בגילוי' (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על 'מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור' (סטי, עמ' 104), ותכליתו הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי' (שם, עמ' 102): "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן). קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18/18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת).
החלטה |29/03/2016 |שלום – ירושלים
בדמ (מחוז צפון) 3/20- ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל מחוז הצפון, נגד ' עורך דין אילן וקנין,
שמות השופטים: סוהאד אגא,עמי זנטי,חבד,עיסאם אבו נסאר
בתי המשפט מודעים לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט, כביכול "הנה הוא-הצד-כבר היה מוכן לקבל פחות, נפסוק לו כך". מכשול זה שאינו תקף ככלל, יש להסיר מדרך הגישור. ט"ז. להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר-שכן לאלה נקבע דין ספציפי: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט). "כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג-אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם)-השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102): "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם)-השופטת שטופמן). י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור-לבין העולם המשפטי שמחוצה לו.
גזר דין |20/09/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין -מחוז צפון
רמ"ש (תל אביב) 37049-10-20- ל.ח.ה נגד א.ח
שמות השופטים: שאול שוחט
הסכם הגירושין בין הצדדים, הסכם ארוך ומקיף שמכיל לא פחות מ-17 עמודים (צורף כנספח ב' לבר"ע) , נעדר כל התייחסות לנושא החיסונים. למעשה, במסגרת הבר"ע המבקשת אינה טוענת אחרת. טענתה היא כי בהסכם נקבעה "תניית פנייה להליך גישור בכל מחלוקת אשר תתגלע בין הצדדים באשר לקטינים" ולראייה היא מפנה לסעיפים הבאים מתוכו: 6 עם כל הכבוד, אני לא סבור כי בהפנייתה לסעיפים הללו הוכיחה המבקשת זכות העומדת לה לעכב את בירורה של התביעה אותה הגיש המשיב נגדה, בעניין חיסון הקטינים, קל וחומר למנוע את בירורה כליל באמצעות דחייתה על הסף. ראשית, מבחינה לשונית אין בהסכם כל זכר לחבות המוטלת על הצדדים לפנות להליך גישור טרם הגשת תביעה לפני ביהמ"ש קמא. הוסכם כי הצדדים "ישתדלו" לפנות להליך גישור ו/או התייעצות בפני איש מקצוע בטרם יפנו לערכאות משפטיות. שנית, גישור הוא הליך של מו"מ שנערך בסיועו של צד שלישי – מגשר, אשר נועד עם הצדדים במטרה להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך ( ראה תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993). להבדיל משופט או מבורר, למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך, סמכות זו נשארת בידי הצדדים עצמם (ראה: דו"ח הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, עמ' 15). מונח "גישור" אינו מתיישב לכאורה עם הטלת חובה שכן הגישור מזוהה עם החופש לנהל מו"מ. מדובר בהליך רצוני בכל שלביו, ובכל עת ניתן להפסיקו ולחזור להתדיינות משפטית (ראה: דו"ח הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, תמוז תשס"ו – יולי 2006) עמ' 27). הליך הגישור הינו הליך המצריך הסכמה בכל שלב שלב ואף בעת הפניה לגישור, שכן אפילו נפתח הליך הגישור כל צד להליך יוכל לסגת מהסכמתו להמשך ההליך, ובכך יבוא הליך הגישור לקיצו.
החלטה |15/11/2020 |מחוזי – תל אביב
ת"ע (תל אביב) 9940-01- עיזבון המנוחה א.ו.ר. זל נגד עורך דין דורון רפואה
שמות השופטים: טובה סיון
ערוצים חלופיים ליישוב סכסוכים מקדמים את תחושת עשיית הצדק אצל בעלי הדין, המגיעים לפתרון המחלוקת בדרך מוסכמת, גם אם תוך ויתורים הדדיים מסוימים; פעמים רבות הליכים חלופיים להליך שיפוטי הינם יעילים יותר ועלותם נמוכה יותר; הם משחררים את בתי המשפט הכורעים תחת עומס ההליכים מדיונים ארוכים ומורכבים שעלותם כבדה בזמן ובממון. . . בראייה כוללת, למעבר מהתדיינות שיפוטית לערוצים חלופיים ליישוב מחלוקות ישנה חשיבות מרובה, והמשפט בעידן המודרני מעודד מעבר זה כאמצעי לקדם אינטרסים חשובים של החברה ושל הפרט". 6. יחד עם זאת, סבורני כי זהו המקרה, בו יש לחרוג מהכלל ולהורות על הגשת התצהיר כמבוקש. אנמק דבריי; הרציונל העומד מאחורי הענקת החיסיון הינו כי לצדדים הלוקחים חלק בהליך הגישור מטרה כנה ואמיתית להביא לסיום הסכסוך. לפיכך, מבקש המחוקק המתבסס על תיאוריות בתחום הגישור, להביא למצב בו צדדים תמי לב לא יחששו לחשוף אינטרסים ומאווים העלולים לפגום בעמדתם במסגרת הליך משפטי, אם לכך יגיעו הדברים והליך הגישור לא יצלח. לצערי, איני סבורה כי זהו המקרה בענייננו. סלע המחלוקת במקרה דנן, הינו מידע אשר נחשף כנטען בשיחה אשר התנהלה בין ילדי המנוחה לבין המשיב 2. הדעות חלוקות האם שיחה זו עולה לכדי "פגישת גישור" עליה חל החיסיון, אם לאו מאחר והתנהלה ללא נוכחות המגשר. לצורך העניין, מכיוון שהיוזמה וארגון שיחה זו מקורה בהליך הגישור, אצא מנקודת הנחה "מחמירה" כי מדובר בשיחה אשר הינה חלק מהליך הגישור. ב"כ המשיבים לא הכחיש כי המידע הנטען מצוי בידיעתם של לקוחותיו. לפיכך, יש לקבוע כי לעיזבון נכסים נוספים אשר דבר קיומם לא היה בידיעתם של ילדי המנוחה ו/או של מנהלי עיזבונה.
החלטה |23/02/2010 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (תל אביב) 21915-09-12- ג.י נגד א.י
שמות השופטים: מירה דהן
לעתים, בן זוג אשר חפץ מאוד בגירושין יהא מוכן באותו שלב לעשות ויתורים רכושיים מרחיקי לכת מבחינה אובייקטיבית ,ויתורים אשר החישו את הפירוד והגירושין, אותו בן זוג לא יוכל להישמע לאחר הגירושין כי הרכוש לא אוזן בחלקים שווים ולבקש לבטל ההסכם. ה. לא ניתן להתעלם מהמסגרת בה בחרו הצדדים להגיע לכדי הסכם- הליך של גישור אשר לו רובד נוסף להתנהלות שנפרשה בפני. הליך של גישור הינו הליך וולנטרי, רצוני בו בוחרים שני אנשים, במטרה לסיים את המחלוקות שביניהם בדרך של הידברות והסכמה. צדדים למשא ומתן לקראת כריתת חוזה או ליישוב סכסוך נפגשים עם צד שלישי, המגשר, וזה מסייע בידם ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה מבלי שיש בידו סמכות להכריע בה. ראה: עו"ד רונן סטי, דרך גישור להסכם (2001) בעמוד 29. ההנחה היא שהליך רצוני המותנה כל כולו בהסכמת הצדדים, יביא עימו את הפתרון המיטבי, שהרי נטיית הצדדים לממש פתרונות מוסכמים גבוהה מלבצע פתרונות שנכפו עליהם. מדובר בהיבט חשוב, בעיקר בתחום המעמד האישי, שבו הצדדים מצויים בקשר נמשך ביניהם. ראה: אורנה דויטש, פישור-הענק המתעורר (תשנ"ט) בעמודים 32,40 . 25 ו. יחד עם זאת וחרף עמידותו של הסכם שאושר בבית המשפט (והושג לאחר הליך גישורי), אף הסכמים אשר קיבלו תוקף של פסק דין אינם חסינים באופן מוחלט מפני ביטולם אם נפל פגם מהותי בכריתתם. כך מציין כב' השופט חשין בבג"צ 6103/93 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול פ"ד מח(4) 591 בעמוד 605: "המבקש לבטל פסק דין המושתת על הסכם, חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם- פגם העשוי להביא לביטולו של ההסכם על פי משפט החוזים- כגון תרמית, טעות, הטעיה, כפיה, וכיוצא באלה" ברוח דומה פסק כב' השופט שמגר בע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט פ"ד לב(2) 42 בעמוד 46: "ניתן לבטל פסק דין, אשר ניתן על יסוד הסכם פשרה בין הצדדים ונותן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק הדין.
פסק דין |19/05/2015 |משפחה – תל אביב
בר"ע (תל-אביב-יפו) 1099/04- ג נגד נגד ג מ
שמות השופטים: יהודית שטופמן
חיסיון הליך הגישור, הוא עניין כבד משקל ומשמעותי ביותר, וויתור על חיסיון זה, מן הראוי שיהא מכוון ולא אקראי. סבורה אני, כי על מנת לשמור על אמון צדדים בהליך הגישור, אין לאפשר, בנקל, את הסרת החיסיון שבהליך הגישור, אלא במקרים חריגים ביותר. הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט. (ר' עו"ד ר' סטי, "דרך גישור להסכם", עמ' 102). סבורה אני, כי על בית המשפט לכבד את עקרונות הליך הגישור, על מנת שלא לפגוע באמון הציבור בהליך הגישור, ובאפשרותם של מתדיינים לחשוף, בפתיחות, בפני מגשר, את עמדותיהם וראיותיהם, בלא חשש, שהדברים ינוצלו בהמשך, לרעתם, במסגרת הליכים משפטיים.
פסק דין |04/07/2005 |מחוזי – תל אביב
תה"ס (ירושלים) 21092-01-21- ד נגד ד
שמות השופטים: אורית בן דור ליבל
"בעניין לוי התבטאנו כבדרך אגב כי "החיסיון אינו של המגשר, אלא של הצדדים ועל כן הוא דיספוזיטיבי". על כך נתמחה ביקורת מלומדים, ואין לנו אלא להכיר בצדקת טענותיהם ולשנות מהעמדה בעניין לוי" (עמ' 590). "עמדנו על כך שהרציונאלים שבבסיסו של חיסיון הליכי הגישור הם, בין היתר, האינטרס החברתי לעודד ישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט ולהבטיח את הניטרליות של המגשר. אם יידרש המגשר ליתן עדות – גם אם הדבר נעשה בהסכמת הצדדים – הדבר עלול להתפרש כנקיטת עמדה מצד המגשר או כצידוד שלו בעמדה של אחד הצדדים, מה שעלול לפגוע באמון הציבור במוסד הגישור. טעם אחרון זה תומך בגישה שהחיסיון לא נועד רק לטובת הצדדים להליך הגישור אלא גם לטובת המגשר, ואף לטובת מוסד הגישור בכלל, בבחינת חיסיון מוסדי" (עמ' 589). 11. הנה כי כן, הגם שסוגייה זו טרם הוכרעה בהלכה מחייבת, הדעה הרווחת היא שהחיסיון אינו רק של הצדדים אלא גם של המגשר וגם של מוסד הליך הגישור. 12. בענייננו כאמור מסכימים שני הצדדים לוותר על החיסיון ואילו המגשרת מתנגדת לכך ומתנגדת לזימונה לעדות, ומדגישה שזימונה לעדות עומד בניגוד להסכם הגישור עליו חתמו הצדדים ובו התחייבו שלא לזמנה לעדות ולהתרשמותה דברי המשיבה מלווים באיום לפתוח בהליכים משפטיים כנגדה. 4 13. בכתבי טענותיה טוענת המשיבה להחתמתה על הסכם גירושין 'מקפח' עליו לדבריה, בין היתר, "הוחתמה תוך לחץ מסיבי", "שהייעוץ שניתן על ידי עורכת הדין המשותפת שהייתה המגשרת היה מוטעה, בלתי סביר, מקפח, ולא שיקף את זכויות התובעת באופן שתוכל לשקול האם היא מוותרת עליהם או לא,. . " (סעיף 8 לכתב התביעה לביטול ההסכם).
החלטה |12/09/2022 |משפחה – ירושלים
תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993
סעיף: 2. מהות הגישור
2. גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.
תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017
סעיף: 4. כשירות להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה
4. כשיר להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה מי שמתקיים בו כל אלה: (1) הוא בעל תואר אקדמי שהוא אחד מהמפורטים להלן או תואר אחר ממוסד להשכלה בחוץ לארץ שיחידת הגישור שוכנעה שהוא שווה ערך לתואר אקדמי כאמור, ועסק במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות בתחום לימודיו או שהוא עורך דין, טוען רבני, טוען שרעי או שופט בדימוס, שעסק במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות בענייני משפחה: (א) בוגר בעבודה סוציאלית; (ב) מוסמך בפסיכולוגיה; (ג) מומחה בפסיכיאטרייה כללית; (ד) מומחה בפסיכיאטרייה של ילדים ומתבגרים; (ה) מוסמך בייעוץ חינוכי; (2) הוא עבר הכשרה כללית בגישור וגם עבר הכשרה בגישור בענייני משפחה; (3) הוא השתתף בתכנית התנסות מודרכת בגישור או בתכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה; (4) הוא ניהל עשרים הליכי גישור לפחות בחמש השנים האחרונות מהם עשרה הליכי גישור לפחות בענייני משפחה, וצירף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל בענייני משפחה שנחתמו על ידי הצדדים וששלושה מהם לפחות קיבלו תוקף של פסק דין, והכול בלא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; השתתף אדם בתכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה, יידרש להראות כי ניהל עשרה הליכי גישור לפחות, נוסף על הליכי הגישור שניהל במסגרת ההתנסות המודרכת, מהם חמישה לפחות בענייני משפחה ולצרף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל בענייני משפחה שנחתמו על ידי הצדדים וששלושה מהם לפחות קיבלו תוקף של פסק דין, והכול בלא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; (5) הוא עמד בהערכה מקצועית ובריאיון אישי; יחידת הגישור תערוך ריאיון אישי ויכול שריאיון אישי כאמור ייערך רק למי שעמד בהצלחה בהערכה המקצועית; (6) לעניין ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישת מהו"ת – הוא התחייב ששכר הטרחה שהוא דורש אינו עולה על שכר הטרחה המרבי לפי התוספת הראשונה.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 79ג. גישור
79ג. (א) בסעיף זה – "גישור" – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו; "אמנת סינגפור" – אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים שנחתמה ביום ו' באב התשע"ט (7 באוגוסט 2019); "הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור; "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי. (ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. (ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו. (ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. (ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין. (ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה. (ז) הגיעו בעלי הדין להסדר פישור, יודיע על כך המפשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין. (ח) הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך. (ט) בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה; בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר כאמור תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה-"בקשה להיכלל ברשימת המגשרים"-בקשה לפי תקנה 7 לתקנות; "גישור"-כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק; "הכשרה כללית בגישור"-קורס עיוני ומעשי בגישור של שישים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו; "הכשרה בגישור בענייני משפחה"-קורס עיוני ומעשי בגישור בענייני משפחה של ארבעים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו; "הסדר גישור"-כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק; "הערכה מקצועית"-הערכה הכוללת בחינת כישורים ומיומנויות מעשיות הנדרשות לניהול הליך גישור וכן בחינת ידע בגישור, לרבות הכרת הליך הגישור על שלביו השונים, ולעניין גישור בענייני משפחה-גם בחינת כישור ים, מיומנויות וידע הנוגעים לגישור במשפחה, וכן הערכת היכרות כללית עם ההליך המשפטי, והיכרות עם החיקוקים הנוגעים לגישור ולעניין גישור בענייני משפחה-גם היכרות עם מושגי יסוד בדיני משפחה; "הערכה תקופתית"-הערכה הבוחנת את תפקוד המגשר שנכלל ברשימה, מזמן לזמן, לפי תקנה 8(ב); "ה שר"-שר המשפטים; "ועדה מייעצת"-ועדה שמונתה לפי תקנה 2; "יחידת הגישור"-יחידה בהנהלת בתי המשפט הממונה על ניהול רשימת המגשרים ועל הפנייה למגשרים לפי תקנות אלה; "יחידת סיוע"-יחידת סיוע לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה או יחידת סיוע לפי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011 ; "מגשר"-כהגדרתו בתקנות הגישור; "ממונה על יחידת הגישור"-משפטן בהנהלת בתי המשפט שעבר הכשרה כללית בגישור; "מרכז גישור בקהילה"-מרכז הפועל מטעם הרשות המקומית או בשיתוף פעולה עמה והמספק שירותי גישור נגישים לתושבי הרשות באמצעות מגשרים מתנדבים מן הקהילה ושיש בו חמישה מגשרים לפחות; "פגישת מהו"ת
תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993
סעיף: 5. חובות המגשר
5. (א) במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים. (ב) המגשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם – (1) היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב; (2) הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר. (ג) המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך. (ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור. (ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור. (ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות. (ז) המגשר לא ייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו. (ח) המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.
תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017
סעיף: 1. הגדרות
; "מגשר"-כהגדרתו בתקנות הגישור; "ממונה על יחידת הגישור"-משפטן בהנהלת בתי המשפט שעבר הכשרה כללית בגישור; "מרכז גישור בקהילה"-מרכז הפועל מטעם הרשות המקומית או בשיתוף פעולה עמה והמספק שירותי גישור נגישים לתושבי הרשות באמצעות מגשרים מתנדבים מן הקהילה ושיש בו חמישה מגשרים לפחות; "פגישת מהו"ת "-כהגדרתה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; "פגישות מהו"ת בסכסוכי משפחה"-כמשמעותן בסעיף 3(ב)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014; "רשימת המגשרים"-כוללת כל אחת מאלה: (1) רשימת מגשרים לפי תקנה 3(א); (2) רשימת מגשרים לעניין ה ליכים בבית משפט לתביעות קטנות לפי תקנה 3(ב); (3) רשימת מגשרים בענייני משפחה לפי תקנה 4; שופט בדימוס"-מי שהיה שופט, דיין, קאדי, קאדי מדהב או שופט בבית דין נוצרי ויצא לקצבה או פרש; "תואר אקדמי"-תואר אקדמי שנתן מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או
תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017
סעיף: 1. הגדרות
ליכים בבית משפט לתביעות קטנות לפי תקנה 3(ב); (3) רשימת מגשרים בענייני משפחה לפי תקנה 4; שופט בדימוס"-מי שהיה שופט, דיין, קאדי, קאדי מדהב או שופט בבית דין נוצרי ויצא לקצבה או פרש; "תואר אקדמי"-תואר אקדמי שנתן מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או על ידי מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק האמור; "תיעוד של הליך גישור"-תיאור תמציתי של מהלך הגישור, לרבות הפגישות שהתקיימו בין הצדדים, הדילמות שהתעוררו במהלכו והדרך שבה התמודד עמן המגשר; "תכנית התנסות מודרכת בגישור"-תכנית שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמיתיים, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שישה גישורים לפחות; "תכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה"-תכנית שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמיתיים במשפחה, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שלושה גישורים לפחות בענייני משפחה בהיקף כולל של 20 שעות גישור לפחות; "תקנות
כל הזכויות שמורות ©