מניתוח הפסיקה עולה כי הליכי גירושין בירושלים מתנהלים בשתי ערכאות מקבילות – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, כאשר לכל אחת סמכויות ייחודיות. במאמר זה נסקור פסקי דין מרכזיים בנושא גירושין בירושלים, ונבחן את ההשלכות המשפטיות העולות מהם על הליכי גירושין בעיר.
ירושלים, כעיר הבירה של ישראל, מהווה מוקד משפטי חשוב בתחום דיני המשפחה. בעיר פועלים במקביל בית הדין הרבני האזורי, בית הדין הרבני הגדול ובית המשפט לענייני משפחה. מערכת דואלית זו מציבה אתגרים ייחודיים בפני המתגרשים, עורכי הדין והשופטים.
בית הדין הרבני בירושלים מחזיק בסמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי ישראל ותושביה. פסיקה מרכזית המבהירה את מעמדו העצמאי של בית הדין היא:
בג"צ 8947/12 פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי- ירושלים ואח' (ניתן ב-24/04/2013):
עוסק בסמכויות בית הדין הרבני בענייני גירושין. בית המשפט העליון קבע כי אין עילה להתערבות בהחלטות בית הדין הרבני בענייני גירושין, שכן הוא גוף שיפוטי עצמאי.
פסק דין זה מדגיש את העצמאות השיפוטית של בית הדין הרבני בירושלים, ואת ההתערבות המוגבלת של בג"ץ בהחלטותיו בענייני גירושין. עיקרון זה מהווה אבן יסוד בהבנת מערכת הגירושין הדואלית בירושלים.
לצד בית הדין הרבני, פועל בירושלים בית המשפט לענייני משפחה, המוסמך לדון במגוון רחב של נושאים אזרחיים הקשורים להליכי גירושין, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ועוד.
תמ"ש (ירושלים) 110/02 א ב.ל. נגד ו ב.ל. ז"ל ואח' (ניתן ב-27/09/2006):
דוגמה להליך גירושין מורכב בבית המשפט לענייני משפחה, הכולל סוגיות של רכוש וזכויות בדירה.
פסק דין זה מדגים את המורכבות של תיקי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, במיוחד כאשר הם כוללים סוגיות רכושיות מורכבות.
שאלת מקום השיפוט היא קריטית בהליכי גירושין, במיוחד כאשר הצדדים מתגוררים באזורים שונים. פסיקה עדכנית מבהירה זאת:
בש"א 4455/24 פלוני נגד פלונית (ניתן ב-16/06/2024):
מדגים את חשיבות מקום השיפוט בהליכי גירושין בירושלים, כאשר נקבע כי יש להתחשב במבחן מירב הזיקות.
מבחן מירב הזיקות, המוזכר בפסק דין זה, מנחה את בתי המשפט לקבוע את מקום השיפוט המתאים על פי הזיקות של הצדדים והמקרה למקומות שונים. בירושלים, עיקרון זה משמעותי במיוחד בשל ריבוי הערכאות והמחוזות השיפוטיים.
בית הדין הרבני הגדול בירושלים משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים האזוריים. הפסיקה מבהירה סוגיות פרוצדורליות ייחודיות בהליכי ערעור:
בג"צ 6205/17 פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים (ניתן ב-30/08/2017):
דן בסוגיית הערבויות בהליכי גירושין. בית הדין הרבני הגדול התנה הגשת ערעור בהפקדת ערבות, דבר שמדגים את סמכויותיו הדיוניות.
פסק דין זה מדגיש את הסמכות הדיונית של בית הדין הרבני הגדול בירושלים, ובפרט את סמכותו להתנות הגשת ערעור בהפקדת ערבות. זוהי דוגמה לפרוצדורה ייחודית שעל המתגרשים וב"כ להכיר.
הסכמי גירושין מהווים היבט מרכזי בהליכי גירושין בירושלים. פסיקה עדכנית מבהירה את הגישה לבחינת תוקפם של הסכמים אלה:
בג"צ 2687/23 פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים (ניתן ב-18/05/2023):
עוסק בתוקף הסכמי גירושין וחלוקת רכוש. בית הדין קבע כי יש לבחון את כוונת הצדדים בעת החתימה על ההסכם.
פסק דין זה מדגיש את חשיבות כוונת הצדדים בפרשנות הסכמי גירושין, עיקרון מנחה בבחינת תוקפם ופרשנותם של הסכמים אלה בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט בירושלים.
הליכי גירושין בירושלים כוללים מגוון סעדים נלווים, הניתנים בערכאות השונות בהתאם לסמכותן:
חלוקת הרכוש בהליכי גירושין בירושלים מתבצעת לרוב על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אך עשויה להיות מושפעת גם מהסכמים קודמים בין הצדדים וממגוון גורמים נוספים.
תיקי חלוקת רכוש בירושלים מתאפיינים לעתים במורכבות יתרה, בשל מגוון סוגי הנכסים (לרבות דירות יוקרה, נכסי מקרקעין היסטוריים ועסקים) ומורכבות הזכויות בהם.
בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בירושלים מכריעים בסוגיות של משמורת ילדים וזמני שהות על פי עקרון טובת הילד. הייחודיות של ירושלים כעיר מגוונת מבחינה דתית ותרבותית משפיעה על שיקולים אלה, בפרט כאשר מדובר במשפחות בעלות אורח חיים דתי.
קביעת מזונות ילדים ובני זוג נעשית בהתאם לדין האישי החל על הצדדים ולפסיקה העדכנית בנושא. בירושלים, עיר בעלת מגוון אוכלוסיות ורמות חיים, קביעת סכומי המזונות הראויים מושפעת גם מהנסיבות המקומיות והמגזריות.
סוגיית המדור מקבלת משנה תוקף בירושלים, עיר בה מחירי הדיור גבוהים במיוחד. הפסיקה בעיר מתחשבת בעלויות הדיור המקומיות בקביעת זכויות מדור במסגרת הליכי גירושין.
מניתוח הפסיקה עולות מספר נקודות מרכזיות בנוגע לסמכות השיפוט בהליכי גירושין בירושלים:
סמכות ייחודית של בית הדין הרבני – בית הדין הרבני בירושלים מוסמך באופן בלעדי לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים.
סמכות בית המשפט לענייני משפחה – בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בעניינים אזרחיים הנלווים לגירושין, כגון חלוקת רכוש ומשמורת ילדים.
חשיבות מבחן מירב הזיקות – בקביעת מקום השיפוט בתוך המערכת (למשל, האם התיק יידון בירושלים או במחוז אחר), יש חשיבות מכרעת למבחן מירב הזיקות.
כריכת נושאים לבית הדין הרבני – בהליכי גירושין בירושלים, ניתן לכרוך נושאים אזרחיים (כגון רכוש ומשמורת) לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני, ובכך להקנות לו סמכות בנושאים אלה.
הפסיקה מבהירה מספר עקרונות בנוגע להסכמי גירושין בירושלים:
בחינת כוונת הצדדים – בתי המשפט ובתי הדין בירושלים בוחנים בקפידה את כוונת הצדדים בעת החתימה על הסכם הגירושין.
חשיבות האישור השיפוטי – אישור הסכם הגירושין על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט בירושלים מעניק לו תוקף משפטי מחייב.
אפשרות לתקיפת ההסכם – הפסיקה מכירה באפשרות לתקוף הסכמי גירושין בנסיבות מסוימות, כגון פגמים בכריתה, עושק, או הטעיה.
פרשנות הסכמים בתום לב – בתי המשפט ובתי הדין בירושלים מפרשים הסכמי גירושין על פי עקרון תום הלב ובהתאם ללשון ההסכם ולנסיבות כריתתו.
הפסיקה מבהירה את מסלולי הערעור וגבולות ההתערבות השיפוטית בהליכי גירושין בירושלים:
ערעור לבית הדין הרבני הגדול – על החלטות בית הדין הרבני האזורי בירושלים ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול.
התערבות מוגבלת של בג"ץ – בג"ץ מתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים בירושלים במשורה, רק במקרים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או פגיעה חמורה בזכויות יסוד.
דרישות פרוצדורליות – הליכי ערעור בירושלים כפופים לדרישות פרוצדורליות מגוונות, כגון הפקדת ערבויות ועמידה במועדים.
ביקורת שיפוטית על החלטות ביניים – קיימים מסלולים מוגדרים לביקורת שיפוטית על החלטות ביניים בהליכי גירושין, בהתאם לערכאה המדוברת.
הליכי גירושין בירושלים מתאפיינים במורכבות ייחודית, הנובעת מהמערכת המשפטית הדואלית הפועלת בעיר, ממגוון האוכלוסיות המתגוררות בה, וממאפייניה הייחודיים של ירושלים כעיר בירה בעלת משמעות דתית והיסטורית.
מסקירת הפסיקה עולות מספר השלכות מעשיות חשובות:
חשיבות הייעוץ המשפטי המקצועי – בשל מורכבות הליכי הגירושין בירושלים והשלכותיהם ארוכות הטווח, חיוני לקבל ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בדיני משפחה ומכיר היטב את המערכת המשפטית בירושלים.
תכנון אסטרטגי של ההליכים – בחירת הערכאה המתאימה, עיתוי הגשת התביעות, והחלטה אילו נושאים לכרוך יחד מחייבים תכנון אסטרטגי מדוקדק.
חשיבות הסכמי ממון מוקדמים – לאור המורכבות של חלוקת רכוש בהליכי גירושין בירושלים, הסכמי ממון מוקדמים (טרום נישואין או במהלכם) עשויים למנוע סכסוכים עתידיים.
גישור ויישוב סכסוכים בהסכמה – בשל העומס על הערכאות השיפוטיות בירושלים והזמן הארוך שעשוי להידרש לניהול הליכי גירושין, ישנה חשיבות רבה לניסיונות גישור ויישוב הסכסוך בהסכמה.
התחשבות בהיבטים בין-תרבותיים – בעיר מגוונת כמו ירושלים, יש לתת את הדעת להיבטים בין-תרבותיים ובין-דתיים העשויים להשפיע על הליכי הגירושין, במיוחד כאשר מדובר במשפחות מעורבות.
ראייה כוללת של ההליכים – בשל הפיצול האפשרי של ההליכים בין ערכאות שונות בירושלים, חשוב לשמור על ראייה כוללת של כל ההליכים המתנהלים במקביל.
עדכון בפסיקה החדשה – תחום דיני המשפחה מתפתח באופן תדיר, ולכן חשוב להתעדכן בפסיקה העדכנית של בתי המשפט ובתי הדין בירושלים, המשפיעה על ניהול הליכי הגירושין.
לסיכום, הליכי גירושין בירושלים מציבים אתגרים ייחודיים בפני המתגרשים ועורכי הדין המייצגים אותם. הבנת המערכת המשפטית הדואלית, הכרת הפסיקה העדכנית, ותכנון אסטרטגי של ההליכים יכולים לסייע בהתמודדות עם גביית דמי מזונות בירושלים ומורכבות זו ולהביא לתוצאות טובות יותר עבור המעורבים.
תמ"ש (ירושלים) 110/02- א ב.ל. נגד ו ב.ל. זל ואח
שמות השופטים: בן ציון גרינברגר
הדין תמ"ש (ירושלים) 110/02 א' ב. ל. נ ג ד 1. ו ב. ל. ז"ל 2. ה ב. ל. 3. ש ב. ל. 4. ר ב. ל. בית משפט לעניני משפחה ירושלים כב' השופט בן ציון גרינברגר בשם התובעת עו"ד אילן שמר בשם הנתבעים 3ו 4 עו"ד גל אסף פסק דין 1. בפני תביעה לפסק דין הצהרתי לביטול רישום זכויותיה של הנתבעת 1 בדירה בירושלים הידועה גם כגוש 30149 חלקה 57/2 (להלן: הדירה). להלן יפורטו העובדות הצריכות לענייננו. 2. הנתבעת 1, ו ב. ל. ז"ל, והנתבע 2 הפורמאלי, ה ב. ל. , היו נשואים זל"ז. מנישואין אלה נולדו להם שני ילדים: ש ור ב. ל. , אשר הינם הנתבעים 3 ו – 4. 3. ביום 30.7.82 ירה ה ב- ו באקדח שהחזיק ללא רישיון. על מעשה זה הורשע ה בחבלה חמורה והחזקת נשק שלא כדין, ונגזר עליו מאסר בפועל. ו שרדה את הירי, ברם הנישואין שבינה לה הגיעו לקיצם. בני הזוג חתמו על הסכם הגירושין ביום 20.11.83 , והסכם זה קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני (להלן: הסכם הגירושין). במסגרת חלוקת מכלול רכושם בהסכם, הועברה הדירה, אשר הייתה רשומה עד אז בחלקים שווים על שם שניהם, על שמו של ה בלבד. 4. כשנה מאוחר יותר, נישאו התובעת, א ב. ל. , וה ב. ל. , זל"ז כדמו"י ביום 16.12.84 . בני הזוג חתמו ביניהם על הסכם ממון ביום 19.11.85 , אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 19.11.86 (להלן: הסכם הממון). כחלק מהסכם הנ"ל הסכימו א וה להחיל את הסדר איזון המשאבים על הדירה נשוא התביעה, אשר, כאמור, הייתה אז רשומה על שמו של ה בלבד. 5. לאחר עריכת הסכם הממון שבין א וה, הגישה ו תביעה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק מ"ח 4686) ובה תבעה את ביטול הסעיפים בהסכם הגירושין שבינה לה בהם העבירה את זכויותיה אליו, לרבות ביטול העברת הדירה כולה על שמו.
פסק דין |26/09/2006 |משפחה – ירושלים
בגץ 8947/12- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי- ירושלים ואח
שמות השופטים: א רובינשטיין,נ הנדל,א שהם
השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה המופנית נגד הכרעותיהם של בית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק מס' 750808/01) ובית הדין הרבני הגדול בירושלים (בתיקים מס' 849537 ו-903902), שניתנו במסגרת הליך גירושין שהתנהל בין העותרת לבין משיב 3. על פי הנטען בעתירה, הכרעות אלה נגועות בחוסר סמכות, חוסר צדק טבעי, וחוסר תום לב, וניתנו שלא על פי חוקי בתי הדין הרבניים. 2. העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן: העותרת ומשיב 3 (להלן: "המשיב") נישאו זו לזה בשנת 1981. לזוג נולדו 3 ילדים, מתוכם 2 בגירים בני 28 ו-25 וקטין אחד בן 12. במחצית הראשונה של תקופת הנישואין, עד שנת 1997, עבדה העותרת לפרנסתה, כאשר במהלך 16 השנים האחרונות העותרת הינה עקרת בית. המשיב הינו שכיר בעל תפקיד ניהולי. במהלך שנת 2009 הגיש המשיב תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, אשר יחד עימה נכרכו תביעות בענייני הרכוש, המשמורת והמזונות. במהלך הדיון בתביעת הגירושין פנו הצדדים פעמיים לקבלת חוות דעת מומחים שונים, אשר ציינו כל אחד בתורו כי השבר הזוגי כה עמוק, עד שאין מנוס מגירושי בני הזוג. עוד יצוין כי במהלך ההליכים הזמינה העותרת משטרה בטענה שהמשיב נוקט כלפיה באלימות, ואולם מאוחר יותר הודתה שמדובר היה בתלונת שווא "היום אני יודעת ומצטערת על כך". ביום 4.1.2012 (ט' בטבת התשע"ב), נתקבלה ברוב דעות תביעת הגירושין וניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי אשר חייב את העותרת בקבלת גט מהמשיב. נפסק כי העותרת, בשל התנהגותה והעובדה שגרמה למשיב לעזוב את הבית, אינה זכאית לתוספת כתובתה או למזונות, וכי בית מגורי הצדדים, כמו גם זכויותיהם הכספיות ונכסים שנצברו מיום הנישואין ועד למועד הפירוד, יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים.
פסק דין |23/04/2013 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 7 |עמודים – 9
בג"צ 6205/17- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול ירושלים
שמות השופטים: י דנציגר,א שהם,ג קרא
האזורי ירושלים 3. הנהלת בתי הדין הרבניים 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד בתיה כהנא-דרור; עו"ד יפעה בלונדר בשם המשיבים 3-1: עו"ד ד"ר רפי רכס פסק-דין השופט א' שהם: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, אשר יורה לבית הדין האזורי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי) לקבוע מועד לסידור גט לעותרת 1 (להלן: העותרת) ולבן זוגה (להלן: המשיב 4), ולהמנע מסגירת תיק תביעת הגירושין שהגישה העותרת לבית הדין, תביעה אשר נדחתה בפסק דינו מיום 5.12.2016 . עוד התבקש בית משפט זה, להורות על ביטול החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), המתנות הגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, בהפקדת ערבות מטעם העותרת בסך 15,000 . תמצית הרקע להגשת העתירה 2 2. העותרת והמשיב 4 נישאו בחודש אוגוסט 2011, וביום 21.6.2013 הגישה העותרת תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי. ביום 5.12.2016 , ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, הדוחה את תביעת הגירושין, תוך שבית הדין רואה להוסיף, "כי לאור נחרצותה של האשה להתגרש, והפירוד הרב ביניהם במשך כשלוש שנים. בית הדין אינו רואה כל סיכוי לשלום בית וממליץ לבעל להתגבר על רגשותיו ולקבל החלטות כואבות לסיום הנישואין". העותרת ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הגדול, בהשתיתה את הערעור, בין היתר, על קיומה של אלימות מילולית מצד המשיב 4; על העובדה כי הוא אינו משלם מזונות לשני ילדיהם הקטינים; ועל העדר סיכוי לשלום בית בין הצדדים. ביום 29.3.2017 , קבע בית הדין הגדול כי עצם הגשת הערעור מותנית בהפקדת ערבות מטעמה של העותרת, בסך 15,000 .
בג"צ 2687/23- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: י עמית,ד ברק ארז,י כשר
הדין הרבני הגדול ירושלים תיק 1018249/3 בשם העותרת: עו"ד טליה גיגי פסק-דין השופט י' עמית: עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), בגדרו תיקן בית הדין טעות שנפלה בפסק דין קודם שניתן בסכסוך שבין הצדדים. 1. העותרת והמשיב נישאו בשנת 1995, ועברו להתגורר בדירה שהייתה בבעלותה של העותרת עוד בטרם נישואיהם (להלן: הדירה). בשנת 1996 העבירה העותרת למשיב מחצית מהזכויות בדירה, והיא נרשמה על שם שניהם בחלקים שווים. עוד עולה כי בשלב מסוים לאחר מכן העביר המשיב לעותרת סך של 100,000 , לכאורה, בתמורה לחלקו בדירה. 2. בשנת 2002 חתמו העותרת והמשיב על הסכם גירושין שבו נקבע, בין היתר, כי המשיב יחזיר לעותרת את חלקו בדירה (להלן: הסכם הגירושין ו-סעיף הדירה, בהתאמה). בהמשך אותה שנה נתן בית הדין הרבני האזורי באשקלון (להלן: בית הדין האזורי) להסכם הגירושין תוקף של פסק דין. אלא שהעותרת והמשיב לא התגרשו, המשיכו לחיות יחד, וברבות השנים אף נולד להם ילד נוסף (חמישי במספר), עד אשר התגרשו סופית בשנת 2015. כחלק מסכסוך הגירושין מתנהלים בין העותרת למשיב הליכים שונים, ובכלל זה גם הליך בבית הדין הרבני האזורי, שבמסגרתו נתגלעה ביניהם מחלוקת באשר לבעלות בדירה, בעקבות סעיף הדירה שבהסכם הגירושין. בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי הסכם הגירושין בטל, משום שהעותרת והמשיב לא התגרשו בפועל זמן סביר לאחר שנחתם, ועל כן המשיב זכאי למחצית מערך הדירה, בהתאם לזכויותיו הרשומות. 3. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישה העותרת ערעור לבית הדין הגדול. בפסק דינו של בית הדין הגדול מיום 1.11.2022 (הנושא את הכותרת "החלטה", להלן: פסק הדין המוקדם) נקבע, בין היתר, כי קיים ספק באשר לתוקפו של הסכם הגירושין; וכי ללא קשר לכך, בנסיבות המקרה דנן קיים גם ספק רב אם הצדדים ביקשו לקיים את סעיף הדירה במנותק מהסכם הגירושין, אם לאו, ובכלל זה לנוכח העובדה שבשנת 2004 השיבה העותרת למשיב את הסך של 100,000 שנתן לה.
פסק דין |17/05/2023 |בית המשפט העליון
בש"א 4455/24- פלוני נגד ' פלונית
שמות השופטים: י כשר
לטענתה ההליכים בין הצדדים מתנהלים מזה שנים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ולאורך השנים המבקש הגיע לירושלים לצורכי ההליך, ואף הגיע מיוזמתו לבית הספר בו לומד בנם של הצדדים, בניגוד להסדר הראיה. על כן, לטענתה, אין למבקש קושי של ממש להגיע לירושלים לצורך הדיון בתיק נושא הבקשה דנן. בנוסף, המשיבה טוענת כי נישואיה עם המבקש התקיימו בירושלים, וכך גם הליכי הגירושין. משכך, מן הראוי שהתיק יתנהל בירושלים, בהתאם למבחן מירב הזיקות. יתר על כן, המשיבה טוענת כי המבקש מטריד אותה "באין ספור בקשות לרשמי הוצאה לפועל ואין ספור בקשות לבית משפט לענייני משפחה", ביניהן ההליך נושא הבקשה דנן. על כן, לטענתה, אין לקבל בקשה זו, אשר כל מטרתה להטרידה. לבסוף, טוענת המבקשת כי היא אם לילד נוסף, כי הינה מתגוררת עם משפחתה על יד ירושלים ועובדת בירושלים, ולכן העברת מקום הדיון לתל אביב תגרום לה חוסר נוחות רב. על כן, גם בבחינת מאזן הנוחות, מן הראוי להותיר את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 4. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.
החלטה |15/06/2024 |בית המשפט העליון
בג"צ 8497/00- אירה פייג-פלמן נגד 1. גאורג פלמן
שמות השופטים: ט שטרסברג כהן,ד דורנר,ד ביניש
(על הבעייתיות הנעוצה בתופעת "מרוץ הסמכויות" ראו: א' רוזן-צבי "הלכת 'הכריכה' ו'מירוץ הסמכויות' והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 67, 91/88; א' מעוז "'כרוך זה הכרוך על עקבנו' – על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 101, 127-126; בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד מח (2) 221, 234-235). יצוין כי חוק בית המשפט לעניני משפחה אמנם ריכז את סמכויות-השיפוט האזרחיות בענייני משפחה בידי ערכאה אזרחית אחת. עם זאת, החוק האמור לא שינה את חלוקת הסמכויות בין בתי-המשפט לבתי-הדין הרבניים; לפיכך, "מרוץ הסמכויות" ממשיך להתקיים בשיטתנו גם לאחר חקיקת החוק האמור. (ראו: סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה; כן ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "היש לנקוט ב'דחיה על הסף' או ב'הקפאת התביעה' במקרה של כריכת רכוש ומזונות אישה בתביעת גירושין של הבעל" קרית המשפט ג (התשס"ג) 145). 10. על-רקע קיומו של "מרוץ סמכויות" בשיטתנו המשפטית, ונוכח ההלכה המחייבת התקיימותם של תנאי-כריכה על-מנת שבית-הדין הרבני ירכוש סמכות-שיפוט ייחודית לפי סעיף 3 לחוק, מוגשות לא פעם תביעות רכוש סותרות בשתי הערכאות. כך הוא המצב כאשר אחד מבני-הזוג הגיש תביעת גירושין לבית-הדין הרבני וכרך בה את סוגיית הרכוש, ולאחר מכן בן-הזוג האחר הגיש תביעה לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה, קמה שאלה האם כריכת הרכוש בבית-הדין הרבני קיימה את תנאי הכריכה, שאז הסמכות הייחודית לדון בחלוקת הרכוש נתונה לבית-הדין הרבני, או שמא תנאי הכריכה לא נתקיימו, שאז בית-המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בעניין.
פסק דין |26/01/2000 |בית המשפט העליון
בג"צ 8497/00- אירה פייג-פלמן נגד 1. גאורג פלמן
שמות השופטים: ט שטרסברג כהןד דורנר,ד ביניש
(על הבעייתיות הנעוצה בתופעת "מרוץ הסמכויות" ראו: א' רוזן-צבי "הלכת 'הכריכה' ו'מירוץ הסמכויות' והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 67, 91/88; א' מעוז "'כרוך זה הכרוך על עקבנו' – על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 101, 127-126; בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד מח (2) 221, 234-235). יצוין כי חוק בית המשפט לעניני משפחה אמנם ריכז את סמכויות-השיפוט האזרחיות בענייני משפחה בידי ערכאה אזרחית אחת. עם זאת, החוק האמור לא שינה את חלוקת הסמכויות בין בתי-המשפט לבתי-הדין הרבניים; לפיכך, "מרוץ הסמכויות" ממשיך להתקיים בשיטתנו גם לאחר חקיקת החוק האמור. (ראו: סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה; כן ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "היש לנקוט ב'דחיה על הסף' או ב'הקפאת התביעה' במקרה של כריכת רכוש ומזונות אישה בתביעת גירושין של הבעל" קרית המשפט ג (התשס"ג) 145). 10. על-רקע קיומו של "מרוץ סמכויות" בשיטתנו המשפטית, ונוכח ההלכה המחייבת התקיימותם של תנאי-כריכה על-מנת שבית-הדין הרבני ירכוש סמכות-שיפוט ייחודית לפי סעיף 3 לחוק, מוגשות לא פעם תביעות רכוש סותרות בשתי הערכאות. כך הוא המצב כאשר אחד מבני-הזוג הגיש תביעת גירושין לבית-הדין הרבני וכרך בה את סוגיית הרכוש, ולאחר מכן בן-הזוג האחר הגיש תביעה לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה, קמה שאלה האם כריכת הרכוש בבית-הדין הרבני קיימה את תנאי הכריכה, שאז הסמכות הייחודית לדון בחלוקת הרכוש נתונה לבית-הדין הרבני, או שמא תנאי הכריכה לא נתקיימו, שאז בית-המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בעניין.
פסק דין |26/01/2003 |בית המשפט העליון
בגץ 8497/00- פלונית נגד פלוני ואח
שמות השופטים: ט שטרסברג כהן,ד דורנר,ד בייניש
(על הבעייתיות הנעוצה בתופעת "מרוץ הסמכויות" ראו: א' רוזן-צבי "הלכת 'הכריכה' ו'מירוץ הסמכויות' והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 67, 91/88; א' מעוז "'כרוך זה הכרוך על עקבנו' – על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 126– 127 ,101; בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד מח (234-235 ,221 (2). יצוין כי חוק בית המשפט לעניני משפחה אמנם ריכז את סמכויות -השיפוט האזרחיות בענייני משפחה בידי ערכאה אזרחית אחת. עם זאת, החוק האמור לא שינה את חלוקת הסמכויות בין בתי-המשפט לבתי-הדין הרבניים; לפיכך, "מרוץ הסמכויות" ממשיך להתקיים בשיטתנו גם לאחר חקיקת החוק האמור. (ראו: סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה; כן ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "היש לנקוט ב'דחיה על הסף' או ב 'הקפאת התביעה' במקרה של כריכת רכוש ומזונות אישה בתביעת גירושין של הבעל " קרית המשפט ג (התשס"ג) 145). 10. על-רקע קיומו של "מרוץ סמכויות" בשיטתנו המשפטית, ונוכח ההלכה המחייבת התקיימותם של תנאי-כריכה על-מנת שבית-הדין הרבני ירכוש סמכות -שיפוט ייחודית לפי סעיף 3 לחוק, מוגשות לא פעם תביעות רכוש סותרות בשתי הערכאות. כך הוא המצב כאשר אחד מבני-הזוג הגיש תביעת גירושין לבית-הדין הרבני וכרך בה את סוגיית הרכוש, ולאחר מכן בן-הזוג האחר הגיש תביעה לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה, קמה שאלה האם כריכת הרכוש בבית-הדין הרבני קיימה את תנאי הכריכה, שאז הסמכות הייחודית לדון בחלוקת הרכוש נתונה לבית-הדין הרבני, או שמא תנאי הכריכה לא נתקיימו, שאז בית-המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בעניין.
פסק דין |26/01/2003 |בית המשפט העליון
בג"צ 8497/00- פלונית נגד 1. פלוני 2. בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב
שמות השופטים: ט שטרסברג כהן,ד דורנר,ד בייניש
(על הבעייתיות הנעוצה בתופעת "מרוץ הסמכויות" ראו: א' רוזן-צבי "הלכת 'הכריכה' ו'מירוץ הסמכויות' והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 67, 91/88; א' מעוז "'כרוך זה הכרוך על עקבנו' – על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 126– 127 ,101; בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד מח (234-235 ,221 (2). יצוין כי חוק בית המשפט לעניני משפחה אמנם ריכז את סמכויות -השיפוט האזרחיות בענייני משפחה בידי ערכאה אזרחית אחת. עם זאת, החוק האמור לא שינה את חלוקת הסמכויות בין בתי-המשפט לבתי-הדין הרבניים; לפיכך, "מרוץ הסמכויות" ממשיך להתקיים בשיטתנו גם לאחר חקיקת החוק האמור. (ראו: סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה; כן ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "היש לנקוט ב'דחיה על הסף' או ב 'הקפאת התביעה' במקרה של כריכת רכוש ומזונות אישה בתביעת גירושין של הבעל " קרית המשפט ג (התשס"ג) 145). 10. על-רקע קיומו של "מרוץ סמכויות" בשיטתנו המשפטית, ונוכח ההלכה המחייבת התקיימותם של תנאי-כריכה על-מנת שבית-הדין הרבני ירכוש סמכות -שיפוט ייחודית לפי סעיף 3 לחוק, מוגשות לא פעם תביעות רכוש סותרות בשתי הערכאות. כך הוא המצב כאשר אחד מבני-הזוג הגיש תביעת גירושין לבית-הדין הרבני וכרך בה את סוגיית הרכוש, ולאחר מכן בן-הזוג האחר הגיש תביעה לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה, קמה שאלה האם כריכת הרכוש בבית-הדין הרבני קיימה את תנאי הכריכה, שאז הסמכות הייחודית לדון בחלוקת הרכוש נתונה לבית-הדין הרבני, או שמא תנאי הכריכה לא נתקיימו, שאז בית-המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בעניין.
פסק דין |26/01/2003 |בית המשפט העליון
בג"צ 1986-06- העותרת פלונית נגד 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש ע ארבל,י דנציגר
השופטת ע' ארבל: העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לדחות את בקשת העותרת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים, אשר במסגרתו נדחתה תביעתה להכרה בזכויותיה בדירה בה התגוררה עם המשיב 2 ועם ילדיהם המשותפים. ביום 9.5.07 התקיים דיון ראשון בעתירה ובעקבותיו הוצא ביום 17.8.07 צו על-תנאי. לאחר שהוגשו תגובות עדכניות מטעם הצדדים התקיים ביום 19.3.08 דיון נוסף בעתירה. עתה הגיעה העת להכריע בעתירה. הרקע לעתירה 1. העותרת והמשיב 2 נישאו בשנת 1987 ולהם שישה ילדים, אשר במועד הגשת העתירה היו כולם קטינים. בשנת 2000 החלו להתנהל בין בני הזוג הליכי גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים: תחילה, הגיש המשיב 2 לבית הדין הרבני תביעה נגד העותרת לשלום בית ולחלופין לגירושין, ובה כרך את כל ענייני הרכוש המשותף של בני הזוג. בהמשך, הגישה גם העותרת לבית הדין תביעת גירושין ובה כרכה אף היא את נושא הרכוש. ביום 28.7.03 הכריז בית הדין על גירושיהם של בני הזוג בפסק דין שזו לשונו: "א. הצדדים מתגרשים זמ"ז הג"פ כדמו"י. ב. לצדדים אין דירה משותפת. ג. לצדדים 6 ילדים משותפים שנמצאים בנתיים בהחזקה זמנית של האם והאב משלם מזונות לפי פס"ד של בימ"ש. ד. האב מקבל את הילדים לביקורים כפי הסדר שנקבע בביה"ד יקבע תאריך לדיון. ה. האישה ויתרה על כתובתה" (נספח כ"ו לעתירה). אף שנושא חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג נדון במסגרת ההליכים שהתנהלו בפני בית הדין עובר למתן פסק הדין, בפסק הדין עצמו לא הוכרע נושא זה. בהמשך, התנהלו בין הצדדים מגעים להסדרת הסוגיות הרכושיות וכן התנהלו בפני בית הדין הרבני האזורי דיונים בנושא.
פסק דין |26/05/2008 |בית המשפט העליון
בג"צ 5038/16- פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: י עמית,צ זילברטל,א שהם
יצוין, כי ניתן ללמוד על כריכתה של סוגיה מסויימת בתביעת הגירושין מתוך הדברים שהוחלפו במהלך הדיונים שהתנהלו בבית הדין הרבני, גם כאשר הסוגיה לא נכללה בתביעת הגירושין, מלכתחילה (בג"ץ 5679/03 פלוני נ' מדינת ישראל ( 9.5.2005 )). ועוד נפסק, כי גם הנתבע עשוי לכרוך עניינים שונים (לרבות נושא חלוקת הרכוש המשותף) בתביעה שהוגשה נגדו (ענייןפלונית). למען שלמות התמונה, יש להדגיש, כי בית הדין הרבני ירכוש סמכות ייחודית לדון בסוגיה, שאינה כרוכה מטבעה בתביעת הגירושין, רק אם יוכח כי הכריכה נעשתה כדין; כי הכריכה כנה; וכי תביעת הגירושין כנה אף היא (אשר מעוז "'כרוך' זה הכרוך על עקבנו" – על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני משפט יד(1)101 (1989); בג"ץ 787/14 פלונית נ' פלוני ( 26.10.2015 ); בג"ץ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ( 23.6.2009 )). 10. ובחזרה לענייננו. במקרה דנן, המשיבה כרכה מפורשות את התביעה הרכושית בתביעת הגירושין שהגישה לבית הדין, עוד ביום 23.1.2012 , באופן שהקנה לבית הדין סמכות עניינית לדון בחלוקת הרכוש המשותף. העותר טען בעתירתו כי "מעולם לא הבעתי את הסכמתי לדון בפני בית הדין הרבני" בסוגיה זו, ואולם התנהלותו של העותר מעידה אחרת, הגם שאין צורך בקבלת הסכמתו לכריכה. 6 כך, כעולה מתגובת המשיבים 2-1, העותר עצמו ביקש מבית הדין, ביום 1.3.2012 , ליתן צו האוסר על מכירתו של קטנוע, לגביו טען כי הוא חלק מהרכוש המשותף של בני בני הזוג; במהלך הדיון שנערך ביום 19.4.2012 , אישר העותר, בעל פה ובאופן מפורש, כי על בית הדין להכריע גם בחלוקת שווי הדירות המשותפות; ביום 30.5.2012 , הגיש העותר עצמו תביעה רכושית לבית הדין, במסגרתה התבקש בית הדין, בין היתר, להכריע בחלוקת הדירות המשותפות, מטלטלי הצדדים, ובאחריות לנשיאה בחובות הרשומים בהוצאה לפועל; ביום 21.1.2015 , ביקש העותר מבית הדין ליתן החלטה בעניין חיובו הכספי בתיק אזרחי, ודרש כי החוב שהתגבש שם יחולק בינו לבין המשיבה.
פסק דין |04/09/2016 |בית המשפט העליון
בגץ 8947/12- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי- ירושלים ואח
שמות השופטים: א רובינשטיין,נ הנדל,א שהם
השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה המופנית נגד הכרעותיהם של בית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק מס' 750808/01) ובית הדין הרבני הגדול בירושלים (בתיקים מס' 849537 ו-903902), שניתנו במסגרת הליך גירושין שהתנהל בין העותרת לבין משיב 3. על פי הנטען בעתירה, הכרעות אלה נגועות בחוסר סמכות, חוסר צדק טבעי, וחוסר תום לב, וניתנו שלא על פי חוקי בתי הדין הרבניים. 2. העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן: העותרת ומשיב 3 (להלן: "המשיב") נישאו זו לזה בשנת 1981. לזוג נולדו 3 ילדים, מתוכם 2 בגירים בני 28 ו-25 וקטין אחד בן 12. במחצית הראשונה של תקופת הנישואין, עד שנת 1997, עבדה העותרת לפרנסתה, כאשר במהלך 16 השנים האחרונות העותרת הינה עקרת בית. המשיב הינו שכיר בעל תפקיד ניהולי. במהלך שנת 2009 הגיש המשיב תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, אשר יחד עימה נכרכו תביעות בענייני הרכוש, המשמורת והמזונות. במהלך הדיון בתביעת הגירושין פנו הצדדים פעמיים לקבלת חוות דעת מומחים שונים, אשר ציינו כל אחד בתורו כי השבר הזוגי כה עמוק, עד שאין מנוס מגירושי בני הזוג. עוד יצוין כי במהלך ההליכים הזמינה העותרת משטרה בטענה שהמשיב נוקט כלפיה באלימות, ואולם מאוחר יותר הודתה שמדובר היה בתלונת שווא "היום אני יודעת ומצטערת על כך". ביום 4.1.2012 (ט' בטבת התשע"ב), נתקבלה ברוב דעות תביעת הגירושין וניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי אשר חייב את העותרת בקבלת גט מהמשיב. נפסק כי העותרת, בשל התנהגותה והעובדה שגרמה למשיב לעזוב את הבית, אינה זכאית לתוספת כתובתה או למזונות, וכי בית מגורי הצדדים, כמו גם זכויותיהם הכספיות ונכסים שנצברו מיום הנישואין ועד למועד הפירוד, יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים.
פסק דין |23/04/2013 |בית המשפט העליון
בג"צ 2687/23- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: י עמית,ד ברק ארז,י כשר
הדין הרבני הגדול ירושלים תיק 1018249/3 בשם העותרת: עו"ד טליה גיגי פסק-דין השופט י' עמית: עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), בגדרו תיקן בית הדין טעות שנפלה בפסק דין קודם שניתן בסכסוך שבין הצדדים. 1. העותרת והמשיב נישאו בשנת 1995, ועברו להתגורר בדירה שהייתה בבעלותה של העותרת עוד בטרם נישואיהם (להלן: הדירה). בשנת 1996 העבירה העותרת למשיב מחצית מהזכויות בדירה, והיא נרשמה על שם שניהם בחלקים שווים. עוד עולה כי בשלב מסוים לאחר מכן העביר המשיב לעותרת סך של 100,000 , לכאורה, בתמורה לחלקו בדירה. 2. בשנת 2002 חתמו העותרת והמשיב על הסכם גירושין שבו נקבע, בין היתר, כי המשיב יחזיר לעותרת את חלקו בדירה (להלן: הסכם הגירושין ו-סעיף הדירה, בהתאמה). בהמשך אותה שנה נתן בית הדין הרבני האזורי באשקלון (להלן: בית הדין האזורי) להסכם הגירושין תוקף של פסק דין. אלא שהעותרת והמשיב לא התגרשו, המשיכו לחיות יחד, וברבות השנים אף נולד להם ילד נוסף (חמישי במספר), עד אשר התגרשו סופית בשנת 2015. כחלק מסכסוך הגירושין מתנהלים בין העותרת למשיב הליכים שונים, ובכלל זה גם הליך בבית הדין הרבני האזורי, שבמסגרתו נתגלעה ביניהם מחלוקת באשר לבעלות בדירה, בעקבות סעיף הדירה שבהסכם הגירושין. בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי הסכם הגירושין בטל, משום שהעותרת והמשיב לא התגרשו בפועל זמן סביר לאחר שנחתם, ועל כן המשיב זכאי למחצית מערך הדירה, בהתאם לזכויותיו הרשומות. 3. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישה העותרת ערעור לבית הדין הגדול. בפסק דינו של בית הדין הגדול מיום 1.11.2022 (הנושא את הכותרת "החלטה", להלן: פסק הדין המוקדם) נקבע, בין היתר, כי קיים ספק באשר לתוקפו של הסכם הגירושין; וכי ללא קשר לכך, בנסיבות המקרה דנן קיים גם ספק רב אם הצדדים ביקשו לקיים את סעיף הדירה במנותק מהסכם הגירושין, אם לאו, ובכלל זה לנוכח העובדה שבשנת 2004 השיבה העותרת למשיב את הסך של 100,000 שנתן לה.
פסק דין |17/05/2023 |בית המשפט העליון
בג"צ 9123/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: נ הנדל,מ מזוז,א שטיין
6. מכאן העתירה דנן, במסגרתה מבקשת העותרת את התערבותנו. העותרת חוזרת וטוענת כי הסכמתה לכך שבית הדין ידון בענייני הרכוש בין בני הזוג מעולם לא ניתנה, ולפיכך יש להורות על בטלות החלטותיו מושא העתירה. 7. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של מערכת בתי הדין הרבניים, והתערבותו מוגבלת אך למקרים חריגים שבהם ניתנו החלטות תוך חריגה מסמכות או תוך פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי (בג"ץ 2295/17 ללייב נ' ביה"ד הרבני הגדול ( 21.3.2014 ); בג"ץ 151/17 יניר נ' ליכטפלד ( 15.1.2017 ); בג"ץ 10167/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ( 1.1.2017 )). אין זה המקרה כאן. כפי שכברנפסק, כריכת סוגיה מסוימת בתביעת הגירושין אינה חייבת להיעשות בדרך פורמאלית מוגדרת, וכשם שניתן לעשות זאת בתביעת הגירושין עצמה, כך אין מניעה מלעשות כן במהלך הדיון בבית הדין הרבני בעוד תביעת הגירושין תלויה ועומדת (בג"ץ 5679/03 פלוני נ' מדינת ישראל ( 9.5.2005 ), בפסקה 13; בג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול( 29.6.2014 ), בפסקה 28).
פסק דין |06/01/2019 |בית המשפט העליון
בג"צ 6205/17- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול ירושלים
שמות השופטים: י דנציגר,א שהם,ג קרא
האזורי ירושלים 3. הנהלת בתי הדין הרבניים 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד בתיה כהנא-דרור; עו"ד יפעה בלונדר בשם המשיבים 3-1: עו"ד ד"ר רפי רכס פסק-דין השופט א' שהם: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, אשר יורה לבית הדין האזורי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי) לקבוע מועד לסידור גט לעותרת 1 (להלן: העותרת) ולבן זוגה (להלן: המשיב 4), ולהמנע מסגירת תיק תביעת הגירושין שהגישה העותרת לבית הדין, תביעה אשר נדחתה בפסק דינו מיום 5.12.2016 . עוד התבקש בית משפט זה, להורות על ביטול החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), המתנות הגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, בהפקדת ערבות מטעם העותרת בסך 15,000 . תמצית הרקע להגשת העתירה 2 2. העותרת והמשיב 4 נישאו בחודש אוגוסט 2011, וביום 21.6.2013 הגישה העותרת תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי. ביום 5.12.2016 , ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, הדוחה את תביעת הגירושין, תוך שבית הדין רואה להוסיף, "כי לאור נחרצותה של האשה להתגרש, והפירוד הרב ביניהם במשך כשלוש שנים. בית הדין אינו רואה כל סיכוי לשלום בית וממליץ לבעל להתגבר על רגשותיו ולקבל החלטות כואבות לסיום הנישואין". העותרת ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הגדול, בהשתיתה את הערעור, בין היתר, על קיומה של אלימות מילולית מצד המשיב 4; על העובדה כי הוא אינו משלם מזונות לשני ילדיהם הקטינים; ועל העדר סיכוי לשלום בית בין הצדדים. ביום 29.3.2017 , קבע בית הדין הגדול כי עצם הגשת הערעור מותנית בהפקדת ערבות מטעמה של העותרת, בסך 15,000 .
פסק דין |29/08/2017 |בית המשפט העליון
בג"צ 5306/22- פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ברק ארז,י אלרון,ח כבוב
כמו כן נטען כי העותר לא מיצה הליכים כנדרש. דיון והכרעה 7. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה היא, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים. ככלל, התערבות בהחלטות בתי הדין הרבניים תיעשה במשורה, וזאת במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו, מני רבים: בג"ץ 5362/22 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 ( 18.9.2022 ); בג"ץ 489/20 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 ( 21.4.2020 ); בג"ץ 3841/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 9 ( 3.6.2018 )). 8. כפי שנקבע בפסק דינו של המשיב 1, בהסכם הגירושין הוסכם כי בכל הקשור לקטינים "סמכות השיפוט הבלעדית תהיה מסורה" למשיב 2 בלבד. משכך, אין לפנינו פגם בסמכות או בצדק הטבעי, אלא טענות ערעוריות באופיין באשר לאופן שבו פירשו המשיבים 2-1 את הסכם הגירושין.
פסק דין |01/11/2022 |בית המשפט העליון
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב. סדרי דין בענין נתבע שהוא תושב חוץ
4ב. הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף 4א כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בישראל, וקבע בית הדין כי התקיימו תנאי הסמכות שלפי אותו סעיף, יחולו הוראות אלה: (1) בית הדין יהיה רשאי לפסוק בתביעה רק לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע בצירוף הזמנה והעתק מאושר של ההחלטה בענין סמכותו של בית הדין; (2) פסק בית הדין בתביעה לטובת התובע בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, רשאי הנתבע להגיש לבית הדין בקשה לעיון חוזר בתביעה בתוך מועד שייקבע בתקנות; (3) נתן בית הדין פסק דין של גירושין כנגד הנתבע והנתבע לא קיים את פסק הדין, יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לשם קיום פסק הדין, ובלבד שאם פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, לא ינקטו אמצעים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק קיום פסקי דין של גירושין), אלא לאחר שהתובע המציא לנתבע עותק מאושר של פסק הדין, הודעה על כך שהנתבע רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתביעת הגירושין והתראה על נקיטת אמצעים לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין, בנוסח שנקבע בתקנות; (4) המצאת מסמך אל מחוץ לישראל לפי סעיף זה תיעשה בצירוף תרגום של המסמך לשפה רשמית במקום מושבו של הנתבע, כשהוא מאושר על ידי נוטריון.
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
סעיף: י. משפט בין בני-זוג
י. (1) תביעה בין בני-זוג בענייני אישות תוגש לבית-הדין הרבני של מקום-המגורים האחרון של בני-הזוג. (2) הוגשה תביעה לבית-דין שלא כאמור בסעיף קטן (1) וניתנו נימוקים לצורך בהגשתה באותו בית-דין, רשאי בית-הדין, לפי שיקול-דעתו, לדון בתביעה. (3) הוגשה תביעה בענייני אישות והתנהל דיון בבית-דין במקום פלוני, אם הדיון הסתיים בגירושין – תהא בידי אותו בית-דין הסמכות לדון בעניינים הקשורים באותה תביעה, גם לאחר הגירושין. הסתיים הדיון בהחלטה סופית אחרת בתיק העיקרי – תהא בידי אותו בית-דין הסמכות לדון בשינוי אותה החלטה אם אחד הצדדים ממשיך לגור באיזור שיפוטו של אותו בית-דין.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 3. שיפוט אגב גירושין
3. הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב1. סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעת גט של אישה יהודייה שלא ניתן לערוך מחוץ לישראל
(ב) לתביעה המוגשת לפי פסקה (2) או (3) של סעיף קטן (א), תצורף החלטת בית הדין מחוץ לישראל בדבר התקיימות הנסיבות שבשלהן התעורר הצורך בהגשת תביעה לגט לבית הדין הרבני בישראל, אלא אם כן בנסיבות העניין יש קושי לצרף החלטה כאמור. (ג) לא ידון בית דין רבני בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: (1) כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל או שהנתבע נמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובלבד שכתב התביעה הומצא לו כדין; (2) אם בני הזוג נישאו גם על פי הדין החל במדינת חוץ – בני הזוג גרושים לפי אותו דין; ואולם אם התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת גירושין כאמור במדינת חוץ, די בכך שהוגשה תביעה לגירושין לבית משפט מוסמך במדינת חוץ, והתובעת פעלה בשקידה ראויה לעריכת הגירושין כאמור. (ד) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג. (ה) נוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) – ימחק את התביעה לאלתר.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4א. סמכות מבחינה בין לאומית בתביעה לגירושין
4א. (א) מבלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף 1, לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, בהתקיים אחת מהזיקות הבאות – (1) מקום מושבו של הנתבע בישראל; (2) שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים; (3) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה; (4) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל; (5) התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; (6) התובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה. (ב) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף קטן (א) – (1) לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג; (2) הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין הרבני מוסמך לדון ולהכריע בגירושין האזרחיים. (ג) היו בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, גרושים לפי דין של מדינת חוץ, יהיה בית הדין מוסמך לדון בתביעה לגירושין כדין תורה או בתביעה להסרת מניעה להינשא כדין תורה, אף אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי. (ד) לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה אם התובע הוא אזרח ישראלי הנמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובמועד זה במקום מושבם האחרון של בני הזוג, לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין. (ו) לענין סעיף זה, "מקום מושב" , של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
סעיף: קסז. בקשה לאישור גירושין
קסז. (1) בבקשה לאישור גירושין שנערכו שלא במסגרת בתי-הדין הרבניים בישראל או בבקשה לאישור גירושין שנערכו בחוץ-לארץ, יפרט המבקש את שמות הרב או הרבנים מסדרי הגט, שמו, שם הוריו, שם הוריו של בן-הזוג לשעבר, מקום-המגורים המשותף האחרון, מקום הנישואין והגירושין ותאריכיהם ושמות בני-זוג קודמים. על המבקש לצרף את כל המסמכים שברשותו הנוגעים לבקשה. (2) הבקשה תועבר לדיון בבית-הדין הרבני הגדול. נשיא בית-הדין הרבני הגדול רשאי להעביר את הדיון בבקשה לבית-דין רבני אזורי.
תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (התקנות הקודמות)
סעיף: 20. ענינים הפטורים מאגרה
למינוי מנהל עזבון הכלולה בבקשה למתן צו ירושה, צו קיום צוואה, צו הנהלת עזבון או חלוקת עזבון, וכן בקשה למתן הוראות למנהל עזבון; (19) בקשה לתיקון צו ירושה, צו קיום צוואה, צו להנהלת עזבון או לחלוקתו; (19א) בקשה למתן צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ" א-1991, וכל בקשה לענין מתן צו כאמור וערעור על החלטה בבקשה כאמור; (20) הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט; (21) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית משפט, מסיבה כל שהיא, החזיר לבורר פסק קודם; (22) בקשה לסעד בדרך טען ביניים; (23) ערעור על החלטת בית דין למשמעת; (24) ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין , התשכ"א-1961; (25) כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה, או אם ההליך הוא הליך ביניים, שולמה אגרה בעת הבאתו של ההליך שבמסגרתו הוא נעשה או היו פטורים ממנו; (26) קבלת העתק מאושר אחד מפסק דין לכל
תקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ט-1999
סעיף: 2. פרטי כתב תביעה
2. (א) כתב התביעה יכיל פרטים אלה: (1) בית הדין הרבני שהתביעה מוגשת לו; (2) שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין; (3) שמו של הנתבע גם באותיות לטיניות וכן מענו ומספר זהותו, או פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית הדין הרבני, כדי לזהותו; (4) הזכויות שהתובע מבקש להגביל, כולן או מקצתן. (ב) לכתב התביעה יצורף העתק מאושר של פסק הדין. (ג) בית הדין הרבני ימציא את העתק כתב התביעה יחד עם הזמנה לדין לנתבע ולכל מי שלדעת בית הדין הרבני עלול להיפגע ממתן צו ההגבלה.
תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (התקנות הקודמות)
סעיף: 20. ענינים הפטורים מאגרה
לישראל (גימלאות), התשי"ד-1954; (12) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957; (13) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954; (13א) ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991; (14) בקשה לניהול רכושם של נעדרים או שבויים עקב פעולות מלחמה או איבה, וכן בקשה למתן הוראות בענינים האמורים וערעור על החלטה בהם; (15) תובענה בענין הקניית רכוש לצרכי ציבור לטובת הציבור לפי דין, או לביטול הקניה כאמור; (16) ערעור על פסק דין שניתן בערעורים לפי פסקאות (9) עד (13); (17) בקשה לפשיטת רגל המוגשת על ידי חייב או לפירוקה של חברה לפי החלטתה; (18) בקשה למינוי מנהל עזבון הכלולה בבקשה למתן צו ירושה, צו קיום צוואה, צו הנהלת עזבון או חלוקת עזבון, וכן בקשה למתן הוראות למנהל עזבון; (19) בקשה לתיקון צו ירושה, צו קיום צוואה, צו להנהלת עזבון או לחלוקתו; (19א) בקשה למתן צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב2. סדרי דין בתביעה לגט לפי סעיף 4ב1
(2) החלטה כאמור בפסקה (1) ניתנת לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול בתוך שבעה ימים מיום המצאתה ותשובה לערעור תוגש בתוך שבעה ימים מיום המצאתו למשיב. (3) בית הדין הרבני הגדול ידון בערעור כאמור בפסקה (2) בדן יחיד או במותב, כפי שיקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין שהוא הסמיך לכך; הדיון יתקיים בתוך 14 ימים ממועד הגשתו. (4) החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך 14 ימים ממועד הדיון. (ד) על אף הוראות סעיף 4(א)(1) ו–(2) לחוק קיום פסקי דין של גירושין, קבע בית דין רבני בפסק דין או בהחלטה (בסעיף זה – פסק דין) כי על הצדדים להתגרש והנתבע נמצא בישראל במועד מתן פסק הדין, יקבע מועד לסידור גט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן פסק הדין. (ה) ניתן פסק דין לגירושין ולא סודר הגט במועד שנקבע לפי סעיף קטן (ד) והנתבע נמצא בישראל, יחולו לגביו הוראות חוק קיום פסקי דין של גירושין, בשינויים אלה: (1) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: "(ג) ציווה בית דין רבני על מאסר כפייה של נתבע שמקום מושבו מחוץ לישראל, תימסר הודעה מיידית בכתב לנשיא בית הדין הרבני הגדול על מתן הצו, והוא יהיה רשאי לבטל את המאסר או לקבוע כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון.
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
סעיף: קנה. דיון בעניין גירושין
קנה. בדיון, כאמור בסעיף הקודם, יברר בית-הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון.
כל הזכויות שמורות ©
