מהפסיקה שנסקרה עולה כי סוגיית גביית דמי מזונות בירושלים נדונה במספר היבטים מרכזיים, כולל אכיפת תשלומים, הליכי גבייה בהוצאה לפועל, והתמודדות עם חייבים בהליכי חדלות פירעון. מאמר זה סוקר את הפסיקה העדכנית בירושלים בנושא מזונות, ומציג את הדרכים האפקטיביות לגביית תשלומי מזונות באזור.
אחד מפסקי הדין המרכזיים בנושא קביעת מזונות בירושלים הוא תמש (ירושלים) 12980/97- פלוני נגד אלמוני (ניתן ב 19/10/1998). פסק דין זה עסק בקביעת גובה המזונות ודרכי גבייתם, תוך בחינה מדוקדקת של יכולות כלכליות:
"אשר לתביעה העיקרית תביעת הקטין להגדלת שיעור דמי המזונות… התובעת טוענת כי חל שינוי מהותי ומשמעותי בנסיבות המצדיק הגדלת שיעור דמי המזונות"
בית המשפט קבע בפסק דין זה כי יש לבחון את הכנסות שני הצדדים והוצאותיהם הריאליות בקביעת סכום המזונות. העיקרון המנחה היה התאמת המזונות לצרכים האמיתיים של הילדים ולשינויים בנסיבות הכלכליות של ההורים.
חשיבות פסק דין זה היא בהדגשת הצורך בבחינה מתמדת ובהתאמת גובה המזונות לשינויים בנסיבות, עיקרון שממשיך להנחות את בתי המשפט בירושלים עד היום.
פסק דין חשוב נוסף הוא בל (ירושלים) 13808/04- עלמי מרים נגד המוסד לבטוח לאומי-סניף ירושלים (ניתן ב 19/09/2007). פסק דין זה דן בזכאות לגביית מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי:
"בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום מזונות באמצעות הנתבע. הנתבע דחה את תביעתה"
בית הדין קבע כי על התובע/ת להוכיח את תנאי הזכאות למזונות בחוק כדי לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי בגביית התשלומים. פסק הדין הדגיש את חשיבות התיעוד המלא והמסודר של פסקי הדין למזונות, ניסיונות הגבייה, ומיצוי ההליכים המשפטיים הרלוונטיים.
הלכה זו מנחה את הפרקטיקה בירושלים בכל הנוגע לפנייה לביטוח הלאומי לסיוע בגביית מזונות, ומדגישה את הצורך בהכנה מדוקדקת של התיעוד הנדרש.
סוגיה מורכבת במיוחד היא גביית מזונות מחייב הנמצא בהליכי חדלות פירעון. פסק דין חדלפ (ירושלים) 5758-09-20- אק, נגד איתן צנעני- נאמן (ניתן ב 25/02/2021) עסק בקציבת מזונות במסגרת הליכי חדלות פירעון:
"בעניינו של המבקש ניתן צו לפתיחה בהליכים ביום 11.11.20 ונקבע צו תשלומים בסך 150 ₪. כן נקבע תשלום מזונות למשיבה 3 עבור ארבעת ילדיהם"
בית המשפט בחן את האיזון בין חובת תשלום המזונות לבין מצבו הכלכלי של החייב, תוך הכרה בכך שחוב מזונות הוא חוב בעל מעמד מיוחד גם בהליכי חדלות פירעון. הפסיקה מדגישה את חשיבות מציאת האיזון הנכון בין שיקום החייב לבין הגנה על זכויות הילדים וההורה המשמורן.
הבנת עקרונות אלה חיונית למי שמנסה לגבות מזונות מחייב הנמצא בהליכי חדלות פירעון, והיא משקפת את המורכבות של הסוגיה בירושלים ובכלל.
אחד העקרונות המרכזיים שעולים מהפסיקה הירושלמית הוא הצורך בבחינה מעמיקה של היכולת הכלכלית של שני הצדדים. כפי שנקבע בתמש (ירושלים) 12980/97, בית המשפט מתחשב בשינויים בנסיבות הכלכליות בהחלטות על שינוי גובה המזונות.
בתי המשפט בירושלים בוחנים:
הבנת עקרונות אלה מסייעת בהכנה אפקטיבית של תביעות מזונות או בקשות לשינוי גובה המזונות בבתי המשפט בירושלים.
המוסד לביטוח לאומי ממלא תפקיד חשוב במערך גביית המזונות בירושלים. כפי שעולה מפסק הדין בל (ירושלים) 13808/04, קיימים תנאים מוגדרים לזכאות לסיוע בגביית מזונות באמצעות המוסד.
הזכאות לסיוע כוללת:
המוסד לביטוח לאומי משלם תשלום חודשי למי שזכאי/ת, ופועל לגביית הכספים מהחייב. שיטה זו מבטיחה הכנסה קבועה למשפחה, גם במקרים בהם יש קושי בגבייה ישירה מהחייב.
הפסיקה בירושלים מכירה במורכבות המיוחדת של גביית מזונות ממי שנמצא בהליכי חדלות פירעון. כפי שנקבע בחדלפ (ירושלים) 5758-09-20, בתי המשפט מנסים למצוא איזון בין הצורך לשקם את החייב לבין ההכרה בחשיבות המזונות לרווחת הילדים.
בהליכי חדלות פירעון בירושלים:
הכרת העקרונות המנחים בתחום זה חיונית לתכנון אסטרטגיה אפקטיבית לגביית מזונות מחייבים במצב כלכלי קשה.
תיעוד והוכחת הזכאות הם אבני יסוד בהצלחת הליכי גביית מזונות בירושלים. מהפסיקה שנסקרה עולה החשיבות הרבה של:
איסוף מסודר של מסמכים אלה חיוני להצלחה בהליכי גבייה ולהוכחת הזכאות בפני גורמים רשמיים בירושלים.
בחירת הערכאה המתאימה היא שיקול מעשי חשוב בגביית מזונות בירושלים. בהתאם לנסיבות, ניתן לפנות ל:
בחירה נכונה של הערכאה המתאימה משפיעה באופן משמעותי על יעילות הגבייה ועל הסעדים האפשריים.
ההוצאה לפועל בירושלים מציעה מגוון הליכי אכיפה לגביית מזונות. חשוב להכיר ולבחור את ההליכים המתאימים ביותר למקרה הספציפי:
בחירה מושכלת של הליכי האכיפה המתאימים לנסיבות המקרה מגבירה את סיכויי הגבייה בירושלים.
שינוי נסיבות מהותי עשוי להצדיק שינוי בגובה המזונות. בתי המשפט בירושלים בוחנים:
הכרת הקריטריונים לשינוי נסיבות מהותי מסייעת בהכנת בקשה אפקטיבית לשינוי גובה המזונות בבתי המשפט בירושלים.
גביית דמי מזונות בירושלים מושתתת על מערכת משפטית מורכבת המאזנת בין זכויות הצדדים. הפסיקה מדגישה את חשיבות הבחינה הפרטנית של כל מקרה, תוך התחשבות במכלול הנסיבות הכלכליות והמשפטיות.
לסיכום, האסטרטגיות האפקטיביות לגביית מזונות בירושלים כוללות:
יישום נכון של אסטרטגיות אלה, תוך הבנת העקרונות המשפטיים שנקבעו בפסיקה הירושלמית, מגביר באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה בגביית דמי מזונות באופן מלא ורציף.
האמור במאמר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני, המתחשב בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה ל ל ייעוץ עורך דין עם ניסיון בתחום .
תמ"ש (ירושלים) 12980/97- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: נילי מימון
אשר לתביעה העיקרית תביעת הקטין להגדלת שיעור דמי המזונות. עפ"י הסכם הגירושין אשר נחתם בין אם הקטין לבין הנתבע ואשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים נקבעו מזונותיו של הקטין בשיעור של 1,300 ש"ח לחודש כאשר מחציתם צמודה למדד יוקר המחיה ומחציתם לתוספת יוקר השכירים במשק ומעודכנים אחת לשלושה חודשים. כן הוסכם כי הנתבע ישא במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטין, ואם יעלו הוצאות הלימוד החינוך והחוגים ישא הנתבע במחצית מהתוספת. אם הקטין טוענת כי חל שינוי מהותי ומשמעותי בנסיבות המצדיק הגדלת שיעור דמי המזונות. הן היא והן הנתבע נישאו בשנית. בעת הגירושין היה הנתבע שכיר ומשכורתו היתה 10,000 ש"ח לחודש. כיום הנתבע הוא עצמאי והכנסתו השנתית לדברי אם התובע ללא תוספות ובונוסים מגיעה עתה לכ- 260,000 ש"ח. לדבריה, אשת הנתבע אף היא עובדת ומשתכרת כ- 3,500 ש"ח נטו לחודש. טוענת אם הקטין כי היא עצמה איננה עובדת כי אם עוזרת מדי פעם בחנותו של בעלה. יש לה הכנסה מתקופת עבודתה בעבר כסוכנת ביטוח כ- 2,000 ש"ח אשר בתוך תקופה קצרה תחדל. לדבריה עת התגרשו הצדדים השתכרה סכום של 4,600 ש"ח נטו לחודש. אם הקטין מפרטת את צרכי הקטין ולדבריה הם: 500 ש"ח עבור כלכלה, 200 ש"ח עבור ביגוד והנעלה, 1,000 ש"ח לחינוך (שכר לימוד אמצעי עזר וצהרון), 240 ש"ח לחוגים, 200 ש"ח לקיטנות, 150 ש"ח חלקו של הקטין בהוצאות מדור, 1,050 ש"ח חלקו של הקטין במשכנתא, 900 ש"ח לנסיעות בידור ושונות. בנוסף דורשת אם הקטין דמי טיפול עבור טיפולה בקטין בשיעור של 2,000 ש"ח לחודש. הקטין מעמיד תביעתו למזונות, לרבות דמי טיפול, על סך כולל של 4,200 ש"ח.
פסק דין |18/10/1998 |משפחה – ירושלים
ב"ל (ירושלים) 13808/04- עלמי מרים נגד המוסד לבטוח לאומי-סניף ירושלים
שמות השופטים: שדיאור שרה דן יחיד
בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום מזונות באמצעות הנתבע. הנתבע דחה את תביעתה. הנתבע הגיש כנגד החייב במזונות, בעלה של התובעת מר עלמי עבד אלנאסר, הודעת צד ג' שאושרה על ידי בית הדין, ואכן זה התייצב לדיון. העובדות 1. התובעת הגישה ביום 7.10.07 תביעה בבית הדין השרעי בירושלים כנגד בעלה, לתשלום מזונות עבורה ועבור ארבעת ילדיה הקטינים, וקיבלה פס"ד זמני במעמד צד אחד. 2. בתאריך 15.12.02 נתן כב' בית הדין השרעי פסק דין המחייב את הבעל לשלם לתובעת מזונות מיום הגשת התביעה בסך 3,700 (צורף לכתב התביעה). 3. ביום 25.12.02 הגישה התובעת תביעה למוסד אשר נדחתה בטענה שבני הזוג מתגוררים ביחד (נספח לכתב התביעה). 4. התובעת ובעלה התגוררו בשכונת הדואר בנכס פרטי. התובעת ובעלה שכרו דירה בירושלים בינואר 2001. 5. בתאריך 11/02 המציאה התובעת שני פסקי דין למזונות האחד זמני מיום 7.10.02 והשני מיום 15.12.02 . 6. התביעה נדחתה בתאריך 11/03. 7. הסיוע המשפטי פנה לנתבע ביום 1.4.04 ונענה ב- 5.5.04 . התביעה הוגשה בדצמבר 2004. 8. הנתבע ביקש להתיר הגשת הודעה צד ג' לבעלה של התובעת וצד ג' צורף כמבוקש. המחלוקות 1. האם כדין נדחתה תביעת התובעת למזונות בשני טיעונים סותרים לגבי תושבות הבעל. 2. האם נכונה טענת הנתבע שבעלה של התובעת היה תושב והתגורר איתה וקיימו משק בית משותף בתקופה נשוא התביעה למזונות. 3. לחילופין, האם נכון שבעלה לא היה, תושב בסמוך למתן פסק הדין למזונות 24 חודשים מתוך 48 חודשים שקדמו לפסק הדין למזונות. 4. האם התיישנה התביעה לאור דחייתה ב-11/03 והגשתה ב-12/04. מטעם התובעת העידו אחותה ושתי עדות, הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור ונחקר החוקר.
פסק דין |18/09/2007 |בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 5758-09-20- אק, נגד איתן צנעני- נאמן
שמות השופטים: גויה סקפה שפירא
ירושלים 3. ר"ק – הזכאית למזונות החלטה העובדות ועמדות הצדדים 1. בעניינו של המבקש ניתן צו לפתיחה בהליכים ביום 11.11.20 ונקבע צו תשלומים בסך 150 . כן נקבע תשלום מזונות למשיבה 3 עבור ארבעת ילדיהם של המשיבה 3 והמבקש, בסכום שנקבע בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה מיום 24.1.16 . הצו לא נוקב בסכום המזונות המפורש, אולם פסק הדין צורף לבקשה. סכום המזונות שנקבע בו עומד על סך של 6,600 , וכן נקבע כי סכום המזונות המשולם עבור כל אחד מהילדים על פי חלקו, יופחת לשליש עם הגיע הילד לגיל 18 או לסיום בית הספר התיכון, ועד לסיום השירות הצבאי או הלאומי, אם ישרתו. 2. טרם הגיש הנאמן בקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח- 2018, הוגשה בקשתו של היחיד להפחתת סכום המזונות. מאחר וקיבלתי את עמדותיהם המפורטות של כל הצדדים, אתייחס אל בקשת המבקש כאל בקשה לקציבת מזונות. 2 3. המבקש טוען בבקשתו כי מצבו הכלכלי בכי רע, כי הוא מועסק כשכיר במשרה חלקית ומשתכר סך של כ- 5,000 בחודש, בעוד שהמשיבה 3 משתכרת, לטענתו סך של כ- 20,000 בחודש, ונתמכת גם בקצבאות ועל ידי בעלה. עוד טען המבקש טענות רבות נגד פסק הדין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה. המבקש לא נקב בסכום המזונות שהוא מבקש לקבוע. 4. המשיבה 3 מסרה תגובה מפורטת, מגובה בתצהיר ובמסמכים המעידים על הכנסותיה, הוצאותיה והוצאות הילדים. המשיבה 3 הבהירה כי פסק הדין שאליו התייחס המבקש בבקשתו, ושנזכר בצו לפתיחה בהליכים, אינו פסק הדין העדכני, וכי ביום 13.6.17 ניתן פסק דין נוסף שבו הופחת, בהסכמת הצדדים, סכום המזונות והועמד על סך של 5,800 . פסק הדין העדכני צורף לתגובה, והמשיבה 3 הוסיפה כי מיום 1.1.2017 המבקש מעביר לה באמצעות עורך דינו סך של 4,280 והיא מקבלת עוד מזונות בסך של 1,520 מהמוסד לביטוח לאומי.
החלטה |24/02/2021 |שלום – ירושלים
17808/10 רמ"ש (ירושלים)- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי ירושלים
שמות השופטים: משה דרורי
שאלה זו, נראית, על פניה, כעניין טכני לחלוטין. אולם, המערער, ובמיוחד בא כוחו, הציבו את העניין כסוגייה עקרונית, הן מנקודת מבט של תוקפם של פסקי דין, בהתבוננות על סמכות המוסד לביטוח לאומי לגבות מזונות מכוח החלטה שנמחקה, והן ביחס לסמכותו של ראש ההוצאה לפועל לתקן או לשנות את הבסיס לגביית המזונות, מהחלטת בית משפט למשפחה, לפסק דין של בית הדין הרבני. 3. תחילתה של הפרשה, לפני למעלה מתריסר שנים. כדי להבינה, אל נכון, אין מנוס מלתאר את כל השלבים השונים של ההחלטות ושל פסקי הדין, שניתנו על ידי הערכאות השונות. זאת אעשה בפרק השני, על כל סעיפי המשנה שבו. 4. לאחר מכן, בפרק השלישי, אציג את טענות הצדדים בהוצל"פ ואת החלטת ראש ההוצל"פ בירושלים. 5. בפרק שלאחריו (הפרק הרביעי), אביא את תמציות טענות הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה, את הדיון שהיה בבית המשפט לענייני משפחה, כולל חקירתו הקצרה של המערער, את תשובות המשיבים, ואת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שהוא נשוא בר"ע זו, בה בית המשפט המחוזי יושב כערכאת ערעור על פסק דינו הנ"ל של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (שישב, כאמור, כערכאת ערעור על ראש ההוצאה לפועל בירושלים). 6. בפרק נפרד (החמישי), אביא את טיעוני הצדדים בפניי. 7. לאחריהם, בחלק הדיון, אנתח את השאלות המשפטיות הניצבות בפניי, ואכריע בהן. 8. לכל אחת מן השאלות המשפטיות העולות בבר"ע זו, אקדיש פרק נפרד: המזונות מהותם והדרך לפסיקת מזונות זמניים (הפרק השישי); המשמעות המשפטית של ההליכים בבית הדין הרבני, הסכם הגירושין, אישורו ומתן פסק הגירושין (הפרק השביעי); מחיקת תיק המזונות בבית המשפט לענייני משפחה והשפעת הליך זה על החלטת המזונות הזמניים (הפרק השמיני); מהי המשמעות של "החייאת" התיק בבית המשפט לענייני משפחה (פרק תשיעי); הליכי הגבייה של המוסד לביטוח לאומי ינותחו בנפרד (פרק עשירי) ובעקבותיהם, אבדוק ואנתח את הליכי ההוצל"פ (פרק אחד עשר).
פסק דין |07/08/2011 |מחוזי – ירושלים
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 13212-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: קרין וישינסקי
ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב 3. פלונית 4. עידן פרידון (נאמן) החלטה מונחות בפניי בקשת היחיד לקציבת מזונות ובקשת הזכאית לביטול ההליך, בטענה כי היחיד אינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו ואף אינו משלם לזכאית את ההפרשים בין דמי המזונות המשולמים לה על ידי הביטוח הלאומי לבין אלה המגיעים לה. בפסק הדין שניתן ביום 16.12.2008 בבית משפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 1701/08) נקבע כי היחיד ישלם מזונות בסך של 1,800 עבור בתם הקטינה של היחיד והזכאית. עתה עותר היחיד כי אקצוב את מזונות הקטינה, על סכום חודשי של 1,000 , בטענה כי הינו מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל נכות רפואית בשיעור של 60, אובדן כושר עבודה בשיעור של 75 ומתקיים מקצבת נכות בסך של 6,077 . עוד טוען היחיד כי בנוסף לדמי המזונות, הוא נושא בתשלום חודשי בסך של 400-500 בגין הוצאות הקטינה. על כן, בשים לב להיקף הוצאותיו אל מול הכנסותיו, כמו גם בשים לב לגילה של הזכאית ולעובדה שהינה בעליו של רכב חדיש, ראוי להקטין לטענת היחיד, את קציבת המזונות. בתגובתה מיום 22.3.2022 התנגדה הזכאית לבקשת היחיד וביקשה להותיר את מזונות ילדתם במלואם. לטענת הזכאית, היא זו שמגדלת את הקטינה ודואגת לכל צרכיה. עוד טענה, כי היחיד לא צירף אסמכתאות להוצאות שטען כי הוא נושא בהן, ולא בכדי, וכי הוא ממילא אינו עומד בתשלומי המזונות ומשכך, נאלצה הזכאית לפעול לגבייתם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
החלטה |25/04/2022 |שלום – ראשון לציון
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 54908-03-22- עורך דין גיורא רובננקו נגד ש ב ד
שמות השופטים: רון גולדשטיין
ש' ב' ד' (היחיד) 2. ט' ב' ד' (הזכאית למזונות) בקשה מטעם הנאמן לקציבת מזונות; תשובת היחיד מיום 14.7.2022 ; תשובת הזכאית למזונות מיום 17.7.2022 ; בקשת הזכאית למזונות לביטול הליך חדלות הפירעון בשם המבקש: עו"ד סרי מטר בשם היחיד: עו"ד עידן שי בשם הזכאית למזונות: עו"ד דוד פבר החלטה 1. זוהי בקשה להקצבת מזונות שני ילדיו הקטינים של היחיד, מר ש' ב' ד', אשר הוגשה על-ידי הנאמן, עו"ד גיורא רובננקו, בהתאם לסעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. כן מונחת בפניי בקשת הזכאית למזונות לביטול הליך חדלות הפירעון עקב אי תשלום דמי המזונות. ברקע הדברים יצוין, כי מדובר במזונות שני ילדיהם הקטינים של היחיד והזכאית למזונות, גב' ט' ב' ד', בגילאי 11 ו-13. בהתאם לפסק-דינו של בית הדין הרבני האיזורי ירושלים מיום 24.4.2018 על היחיד לשלם דמי מזונות לילדיו בסך כולל של 3,600 ש"ח לחודש, וזאת בהתאם להסכם הגירושין שגובש בין היחיד לזכאית למזונות ואשר קיבל תוקף של פסק-דין. לטענת הנאמן, אף שאין בידיו פרטים על אודות הוצאות והכנסות הזכאית למזונות וצרכי הקטינים, הרי שעל-פי אמות המידה הנהוגות בכגון דא, מדובר בסכום מזונות גבוה ויש להעמידו על סך של 3,000 ש"ח לחודש, עבור שני הקטינים יחד. 2 2. היחיד מצדו טוען במסגרת תגובתו לבקשה כי הוא אינו מתחמק או מתנער מחיוביו לתשלום דמי המזונות וכי במשך השנים עשה כל שביכולתו על מנת לפרנס את ילדיו ולדאוג לצרכיהם. בהתאם לכך, מבקש היחיד לקצוב את דמי המזונות על סך של 3,600 ש"ח (היינו – הסכום שנקבע שעליו לשלם בהתאם לפסק-הדין של בית הדין הרבני), על אף מצבו הכלכלי ומתוך דאגה לילדיו ורצונו לדאוג לכל מחסורם.
החלטה |31/07/2022 |שלום – תל אביב
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 59122-11-21- עורך דין לב נדב (נאמן) נגד נגד .כ. י
שמות השופטים: אילן בן דור
א' נגד משיבים 1. נ. כ. י 2. ש. ט 3. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב 4. י. ט החלטה ההליך 1. בקשת הנאמן להקצבת מזונות לצורכי הקטינה הבת של היחיד מהגברת נ. כ , שהוגשה לפי סעיף 179 (א)לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ( להלן:" החוק") 2. להשלמת התמונה יצוין כי ליחיד שני ילדים קטינים נוספים מהגב' י ט. וכי פסק הדין שחייב את היחיד במזונות הקטינה הזאת ניתן בתחילה במעמד צד אחד . היחיד הגיש בקשה לביטולו אף העלה טענות חריגות נגד עוה"ד שייצגה אותו שלטענתו נמלטה מישראל הרקע תמצית הטענות העיקריות 3. להלן, אתייחס לטענות הצדדים גם לאחר החלטת בית המשפט לענייני משפחה לאחר דחית בקשת הביטול 4. הנאמן ביקש מלכתחילה, לקצוב את מזונות הקטינה הזאת, על סך של 1500 בחודש על יסוד הנימוקים העיקריים הבאים : א. נגד היחיד ניתן צו פתיחת הליכים ומצא שניתן לחייבבתשלום עיתי של 150 ב. קציבת המזונות בהליך חדלות הפירעון מחייבת עריכת איזון בין אינטרסים שונים ומנוגדים ג. היחיד, יליד 1977 ואב ל 3 קטינים. אחת מהן מהמבקשת אך שניים מנושה אחרת ד. היחיד חובות . ביהמ"ש לענייני משפחה שדן ביחסים מול המבקשת חייב לשלם עבור מזונות הקטינה סך של 1800 לחודש. ובנוסף חייב לשלם את הסכומים הבאים א. דמי טיפול בסך של 500 לחודש ב. מדור בסך של 1630 לחודש. ג. היחיד עבד כטבח במסעדה ומשתכר כ8500 וגר בדירה ששייכת לאם בבת ים . ד. בשלב הגשת הבקשה על יסוד הצהרת היחיד חובותיו הגיעו עד לסכום של 190.302 (סעיף 3.5). לבקשת הנאמן צורף פסק דין של ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים מיום 3.7.22 .
החלטה |23/07/2023 |שלום – ראשון לציון
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 7735-04-21- פלוני נגד עורך דין אורן יעקבולוביץ
שמות השופטים: גויה סקפה שפירא
– להלן: "היחיד" בעניין: עו"ד אורן יעקבולוביץ (נאמן) – להלן: "הנאמן" ובעניין: ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים להלן: "הממונה" בעניין: פלונית – להלן: "הזכאית למזונות" פסק דין כללי 1. ביום 12.8.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ועו"ד אורן יעקבלביץ' מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון. 2. במסגרת הצו הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 700 ש"ח, וככלל, היחיד עמד בתשלומים. 3. הנאמן אישר חמש- עשרה תביעות חוב בסך כולל של 449,038 מתוכם 35,980 חובות בדין קדימה. על פי ממצאי הנאמן, מדובר בחובות שנוצרו בשל הסתבכות עסקית של היחיד. 4. בדו"ח ממצאי הבדיקה שהגיש הנאמן הוא המליץ לקבוע תכנית לשיקום כלכלי שכוללת 50 תשלומים חודשיים בסך 2,500 כל אחד והממונה הצטרף להמלצה זו. 5. בתגובתו הכתובה של היחיד לדו"ח ממצאי הבדיקה הוא תיאר את מצבו האישי והמשפחתי, טען כי עובד במשרה מלאה ואף עובד שעות נוספות מדי חודש, כי לא יצר שום מחדל לאורך תקופת הביניים וכי הוא מלווה על ידי עמותת "פעמונים" המסייעת לו בשיקום הכלכלי. היחיד ביקש לקבוע תכנית לשיקום כלכלי שבה ימשיך לשלם סך של 700 במשך 36 חודשים. 6. ביום 21.9.22 התקיים דיון, ובסופו נקבע כי טרם צו לשיקום כלכלי יש לקצוב את סכום המזונות שעל היחיד לשלם, ועל כן התבקש הנאמן להגיש בקשה לפי סעיף 179 לחוק, ניתנה ליחיד ולזכאית למזונות שהות למסור תגובותיהם, ואלה נמסרו. 7. איש מהנושים האחרים לא התייצב לדיון ולא מסר תגובתו בכתב להמלצות הנאמן והממונה. דיון והכרעה 8. היחיד כבן 41, במהלך תקופת הביניים הוא התגרש מהזכאית למזונות, והוא אב לארבעה ילדים: שני קטינים כבני 9 ו-14 שנים ושתי בגירות כבנות 18 ו-19 שנים.
פסק דין |21/12/2022 |שלום – ירושלים
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 33153-04-24- עמית אמזלג, נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים
שמות השופטים: חיים פס
ירושלים 2. גיל אפרתי 3. בת אל מלול (נושה) החלטה 1. לפניי בקשת הנאמן לקציבת מזונות לחייב בהליך. רקע 2. ביום 15.4.24 הגיש היחיד בקשת לצו פתיחת הליכים. 3. בעניינו של היחיד קיים פסק דין המחייבו בתשלום מזונות במסגרת תיק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים תלה"מ 1665-02-22 (פסק הדין). 4. ביום 24.4.24 ניתן בעניינו של היחיד צו פתיחת הליכים ע"י הממונה, שבמסגרתו חייבו הממונה לשלם סך של 150 ₪ לחודש, ובנוסף חייבו בתשלום המזונות על-פי פסק הדין בסך 3,080 ₪. 5. ביום 2.6.24 הגיש הנאמן בקשה להעמיד את תשלום המזונות על סך של 2,000 ₪. לדבריו על פי הנתונים שנמסרו בתיק על ידי החייב הרי שעל רקע נתוני הכנסותיו המורכבות מקצבת נכות ומשכורת נמוכה הרי שהסכום הפנוי לאחר תשלום מזונות של 2,000 ₪ יותיר בידי היחיד סך של 700 ₪ בלבד. הנאמן מציע כי ככל שתתקבל הבקשה יועלה בהתאם סכום התשלום החודשי של היחיד לתיק כך שתצמח תועלת גם לנושיו של היחיד. 6. ב"כ היחיד הגיש ביום 10.6.24 תגובה ובה הוא מסכים להמלצת הנאמן לפיה ישלם היחיד סך של 2,000 ₪ לחודש אולם ביקש לציין כי הנתונים שצוינו בבקשת הנאמן אינם מדויקים וכי כיום היחיד אינו עובד ומתקיים אך מקצבת הביטוח הלאומי. 7. ביום 20.6.24 הוגשה תגובת הזכאית למזונות במסגרתה התנגדה להצעת הנאמן ועתרה להותיר תשלום המזונות על כנו. טענותיה של הזכאית למזונות בקליפת אגוז נגעו למצבה הנפשי; היותה נתמכת בקצבת ביטוח לאומי; מצבו של הקטין הזקוק לסיוע; העובדה כי הזכאית למזונות סיימה הליך חדלות פירעון בהצלחה והפחתת התשלומים עשויה להובילה להליך חדלות פירעון נוסף. דיון והכרעה 8.
החלטה |03/07/2024 |שלום – ירושלים
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 33797-05-21- ר י מ נגד יוסף ניר
שמות השופטים: גויה סקפה שפירא
יוסף ניר 2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים 3. ש' כ' (הזכאית למזונות) החלטה העובדות ועמדות הצדדים 1. בעניינו של היחיד ניתן צו לפתיחה בהליכים ביום 8.8.21 ונקבע צו תשלומים בסך 250 . כן נקבע תשלום מזונות בסך 1,800 למשיבה 3 עבור בתה בת כתשע שנים, כסכום שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין שניתן ביום 3.2.14 . באותו פסק דין חויב היחיד גם בתשלום מחצית מההוצאות המיוחדות. 2. לפני בקשה מטעם היחיד להפחתת סכום המזונות, שאליה התייחסתי כאל בקשת נאמן לקציבת מזונות לפי סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח- 2018. היחיד טען כי הוא מצוי במצב כלכלי ונפשי קשה, והוא היה בהליך של פשיטת רגל בשנת 2016, שאותו לא סיים בשל פטירתו הטראגית של בנו הפעוט בשנת 2017. נטען כי ליחיד ילדה נוספת כבת שלוש וחצי שנים המתגוררת עמו ועם בת זוגו, וכן שתי בנות בנות 15 שנים, המתגוררות באומנה אצל סבתן. עוד נטען כי היחיד מטופל ביחידה להתמכרויות של עיריית ירושלים, עובדה המקשה עליו למצוא עבודה מסודרת, והוא מתקיים מהבטחת הכנסה, עזרה מבני משפחה וחברים, מאיסוף בקבוקים למחזור ואף נעזר בעמותות וגמ"חים לחלוקת אוכל. היחיד טען כי בנסיבות אלה סכום המזונות שנפסק הוא מעל ליכולותיו והוביל אף למאסרו בשל חיסרון כיס. 3. המשיבה 3 ביקשה להותיר את סכום המזונות על כנו, ופירטה בתגובתה את הכנסותיה, הוצאותיה, הוצאות הקטינה והוצאות נוספות שהיא נדרשת להוציא עבור בנה החייל. 2 4. הנאמן ביקש להעמיד את סכום המזונות של סך של 1,800 , זאת בשים לב להוצאות הקטינה והכנסות אמה כפי שפורטו על ידי המשיבה 3 וחרף טענותיו של היחיד בדבר הכנסותיו.
החלטה |12/11/2021 |שלום – ירושלים
חוק חדלות פירעון (חיפה) 33465-06-21- א א נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
בתגובת המשיבה נטען כי מצבה הכלכלי קשה ביותר וכי גם היא מצויה בהליך חדלות פירעון (חדל"פ 14366-11-21) ומיוצגת ע"י הסיוע המשפטי. לטענת הזכאית למזונות, היא נפרדה מהיחיד כאשר בנם היה כבן שנה ובחודש 6/21 הגישה כנגד היחיד תביעה לתשלום דמי מזונות בבית המשפט לענייני משפחה בקריות. כאמור, ביום 28/10/21 ניתנה החלטת בית המשפט בעניין המזונות הזמניים, במסגרתה נקבעו מזונות זמניים בסך 1,800 ובתוספת מחצית הוצאות רפואיות, הוצאות חינוך וחוג מוטוריקה. לטענת הזכאית למזונות, היחיד משלם את דמי המזונות הזמניים, אך הוא אינו משלם את המחציות. עוד הוסיפה וציינה הזכאית למזונות כי בדיון שנערך ביום 28/4/22 ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה במסגרתה ניתנה לצדדים ארכה לצורך קבלת ייצוג משפטי ובמעמד זה נמסרה לה הבקשה לקציבת מזונות. עוד טענה הזכאית למזונות, כי טרם נקבעו הסדרי ראייה בעניין הקטין וכי היחיד פוגש בו לעיתים רחוקות ולכן, בכוונתה להגיש תביעה להסדרי ראייה והמשך ניהול תביעת המזונות. לטענת הזכאית למזונות, במצב בו היחיד כמעט אינו שוהה עם הקטין, הרי שקציבת דמי המזונות בסך 1,500 תפגע באופן משמעותי בצרכיו הבסיסיים של הקטין. הזכאית למזונות טענה כי מנתוניו של היחיד עולה כי הוא יכול לעמוד בגובה דמי המזונות ועתרה לדחיית בקשתו של הנאמן לקציבת דמי המזונות ע"ס 1500 . 3 דיון 8. תכליתה של הקצבת המזונות היא לאזן בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב עצמו. מלאכת האיזון האמורה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. העקרונות שיישקלו הם צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות.
החלטה |09/05/2022 |שלום – חיפה
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 7412-10-23- עורך דין אמיר כספי (נאמן), נגד פלוני (היחיד) עי
שמות השופטים: דוד שאול גבאי ריכטר
אלה-כהן 2. הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים 3. פלונית (הזכאית למזונות) החלטה 1. לפניי בקשת הנאמן לקציבת מזונות. רקע 2. ביום 8.10.2023 הגיש היחיד בקשת לצו פתיחת הליכים ממנה עולה, כי היחיד בסוף שנות הארבעים לחייו, גרוש ואב לשלושה (כיום שנים בגירים ואחד קטין כבן 16), עובד בעת הגשת הבקשה כאוטם גגות. בבקשתו נטען לחובות ל-12 נושים בגובה כ-860,00 . 3. בעניינו של היחיד קיים פסק דין המחייבו בתשלום מזונות [תמ"ש (ירושלים) 24260/09 מיום 24.12.2009 ). (פסק הדין). 4. ביום 19.10.0223 ניתן בעניינו של היחיד צו פתיחת הליכים ע"י הממונה, שבמסגרתו חייבו הממונה לשלם סך של 850 לחודש, ובנוסף חייבו בתשלום המזונות על-פי פסק הדין. 5. בבקשה שלפניי ציין הנאמן, כי היחיד מסר הן בתצהיר ההסתבכות שלו והן בבירור בפני הנאמן, כי הוא אינו חייב לעמוד בתשלום המזונות מאחר שילדיו אינם מתגוררים עם אמם, זאת למרות שחויב ע"י הממונה לשאת בתשלום המזונות. 6. בתגובתו, ציין היחיד כי אין לו כל מידע לגבי הוצאות הקטינים משום שאינם רוצים בקשר עמו מזה 15 שנה. לדבריו כיום הוא מרצה עונש של עבודות שירות (עד אוקטובר 2024) ומתפרנס מקצבת ביטוח לאומי בסך 1,700 בלבד (הבטחת הכנסה). לטענתו בכוונתו להגיש בקשה להפחתת דמי המזונות נוכח נסיבות אלו. לתגובה לא צורף תצהיר אלא צורפו אסמכתאות שונות. 7. הזכאית למזונות צירפה מסמכים שונים המעידים על הוצאותיה, וכן מסמכים המעידים על אודות מצב הבת האמצעית, שהיא אדם עם מוגבלות ניכרת וצרכיה מרובים.
החלטה |12/04/2024 |שלום – ירושלים
עחדלפ (תל אביב) 31712-02-23- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רונן אילן
פסק דין לפני הודעת ערעור על החלטת הנאמן בתביעת החוב. במוקד הודעת הערעור עומדת המחלוקת באשר לתוספת "ריבית פיגורים" על חוב בדמי מזונות. לטענת המערערת, שגה הנאמן כאשר קבע בהכרעתו בתביעת החוב שהגישה שאין להוסיף לחוב בדמי מזונות גם ריבית פיגורים לפי התחשיב בתיק ההוצאה לפועל, בעוד לטענת הנאמן אין בחוק הוראה המאפשרת תוספת ריבית פיגורים על חוב בדמי מזונות. 1. המשיב 1, פלוני ("היחיד") נקלע להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדל"פ"). צו פתיחת הליכים ניתן ליחיד ביום 5.5.20 (חדל"פ 30331-04-20) והמשיב 3, עו"ד אריאל לאונה מונה כנאמן ("הנאמן"). 2. המערערת הינה מי שהייתה בת הזוג של היחיד והגישה לנאמן תביעת חוב. לפי הנטען בתביעת החוב, עמד לחובת היחיד חוב למערערת בגין אי תשלום דמי מזונות. המערערת טענה לחוב בסך של 705,787.33 , כאשר החוב הנטען מתבסס על החוב הנקוב בתיק ההוצאה לפועל שפתחה המערערת לגביית החוב (הוצל"פ 01-02462-68-5). המערערת תמכה את תביעת החוב בהסכם הגירושין, תדפיס תנועות מתיק ההוצל"פ, תחשיב הגדלת החוב והחלטת רשם ההוצל"פ מיום 11.12.16 . 3. הנאמן בחן את תביעת החוב וקבע בהחלטתו כי יש לקבל את תביעת החוב באופן חלקי, ולהעמיד את החוב למערערת על הסך של 149,335.94 ("ההחלטה"). 4. ההחלטה הומצאה למערערת ביום 7.11.22 . המערערת בקשה להגיש ערעור על ההחלטה, אלא שהערעור אותו הגישה ביום 2.12.22 הוגש במסגרת תיק חדלות הפירעון של היחיד, במקום בהודעת ערעור נפרדת כנדרש בתקנות.
פסק דין |
12/06/2023 |שלום – תל אביב
חוק חדלות פירעון (נצרת) 40772-08-20- זועבי גאדי נגד א ב- היחיד
שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד
כבר נפסק כי תנאי להקצבת מזונות על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הוא קיומו של פסק דין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. עוד נפסק כי חרף השינוי שחל בעניין סעיף 179 לחוק חדלות פירעון, לעומת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980, הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות, עודנה קיימת (רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור ( 31.5.18 )). בהקשר זה נקבע שסמכות בית המשפט של חדלות פירעון מוגבלת אך ורק להקציב לזכאי המזונות סכומי כסף, אשר ישמשו למחייתו בתקופה בה מצוי היחיד בהליך חדלות פירעון, על חשבון חוב המזונות הפסוק (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית ( 23.2.20 )). סמכות בית המשפט של חדלות פירעון היא להפחית מסכום המזונות שנקבע בפסק הדין, אך אין הוא רשאי לקבוע סכום בשיעור הגבוהה ממנו (רע"א 4540/19 פלוני נ' פלונית ( 6.8.19 ); רע"א 3177/19 אלמוג נ' עפרי ( 23.6.19 )). 8. התכלית של הליך זה היא לאזן בין האינטרסים המתחרים של הנושים הנוספים של החייב, הזכאי למזונות והחייב עצמו. איזון זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון כמפורט לעיל. מלאכת האיזון האמורה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. העקרונות שיישקלו הם צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות (רע"א 1437/15 פלוני נ' פלונית ( 11.6.15 )). 3 9. לאחר שנתתי את דעתי לאמור בבקשה, לעמדת הנאמן והיחיד, ובשים לב לכך כי המשיבה הממונה והנושים לא הגישו עמדה בנדון, וכן לאחר שנתתי את דעתי לנסיבותיו של היחיד, הכנסותיו, סכום החוב והתשלום העיתי שהושת עליו, אינני רואה לשנות מסכום המזונות שנפסק בפסק הדין של בית הדין הרבני, שאישר את הסכם הגירושין בו חויב היחיד בתשלום מזונות בסך של 1,500 עבור בתו הקטינה כאמור.
החלטה |10/11/2021 |שלום – נצרת
חוק חדלות פירעון (חיפה) 61031-02-22- ר נגד נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד קרן אבריאל 3. ס' נ' (הזכאית למזונות) החלטה 1. לפני בקשת הנאמנת לקציבת מזונות בנם הקטין של היחיד והזכאית למזונות, מכוח סעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). 2. בבקשה נטען כי היחיד והזכאית למזונות גרושים זה מזה, וכי מנישואיהם נולד להם בן אחד. ביום 7/10/19 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים לעניין המזונות, בתיק תלה"מ 20065-02-19 (להלן:" פסק הדין למזונות"). פסק הדין למזונות ניתן בהיעדר הגנה וללא תגובת היחיד ולאחר שהזכאית למזונות הצהירה אותה העת כי היחיד משתכר כ 14,000 ומתגורר אצל הוריו, בעוד היא משתכרת 5,000 . במסגרת פסק הדין למזונות חויב היחיד בדמי מזונות הקטין בסך של 2,300 . 3. בהתאם לבקשת היחיד למתן צו לפתיחת הליכים, חובותיו עומדים על סך של 470,029.37 . ביום 10/4/22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, בגדרו הושת על היחיד תשלום עיתי לטובת נושיו בסך 150 לחודש. במסגרת הצו לפתיחת הליכים, קצב הממונה ליחיד מכוח סעיף 179 (א)(1) לחוק חדלות פירעון, דמי מזונות בסך 2,300 , בשיעור שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה. 4. מבקשת הנאמנת עלה, כי היחיד הוא גרוש המתגורר בהוסטל לאחר שעבר גמילה מסמים וזאת במסגרת הליך השיקום שלו ומשתכר כ 6,000 לחודש. הנאמנת סברה כי מאחר ונסיבות חייו של היחיד השתנו באופן קיצוני מאז מתן פסק הדין למזונות, הרי שיש לקצוב את המזונות בסך המינימלי של 1,500 לחודש עד לסיום ההליך ושיקום היחיד. 5. לעמדת הנאמנת יש לקצוב המזונות על סך של 1,500 ש"ח לחודש.
החלטה |28/05/2022 |שלום – חיפה
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 19001-02-24- ג' ו' נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: ליאור משאלי שלומאי
חדלות פירעון-מחוז תל אביב 2. עו"ד גלית שוקרון אילה (נאמנת) 3. הגב' א' ב'-זכאית למזונות החלטה לפניי בקשה מטעם היחיד לקציבת מזונות בנו הקטין (בן 7) המשותף עם הגברת א' ב' (להלן: הזכאית). בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 31.5.2023 ניתן תוקף של פסק דין להסכם שנחתם בין הצדדים, ובגדרו נקבע כי על היחיד לשלם מזונות עבור בנו הקטין בסך של 3,000 ש"ח לחודש וכן מחציות הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות. לטענת היחיד הוא החל לעבוד בתקופה האחרונה ומשכורתו החודשית עומדת על סך של 8,500 ש"ח. כן נטען כי היחיד ביקש לנהל עסק עצמאי קטן בשעות הערב כנהג הסעות על מנת לייצר הכנסה נוספת. בקשה זו, כך נטען, ממתינה להכרעת הממונה. לטענת היחיד, במכלול נסיבות העניין, ובשים לב לכך שהוא משלם מזונות גם עבור שתי בנותיו הקטינות (מזכאית אחרת), יש לקצוב את סכום המזונות עבור בנו הקטין בסך של 1,500 ש"ח. לטענת הנאמנת יש לקצוב את מזונות הזכאית בסך של 1,500 ש"ח, וזאת לנוכח הצורך לאזן בין האינטרסים השונים בנדון. הזכאית טוענת כי היא מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כנטולת כושר השתכרות, וכי היא מתקיימת מהכנסה חודשית כוללת בסך של 6,700 ש"ח מקצבאות.
החלטה |23/11/2024 |שלום – ראשון לציון
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 41505-02-24- לימור בן שמואל נגד ' דב בן שמואל
שמות השופטים: עדי אברונין
נדב לב 3. הממונה על הליכי חדלות פירעון החלטה לפניי בקשה מטעם המבקשת (להלן: "הזכאית למזונות לקציבת מזונות" או "הזכאית למזונות"), בהתאם לסעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. מדובר במזונות עבור שתי בנותיהן של היחיד ושל הזכאית למזונות (שנות לידה: 2006, 2014). סכום המזונות הפסוק עומד על סכום חודשי של 3,000 ₪ (1,500 ₪ עבור כל קטינה), כאשר הובהר, כי בנוסף יישאו הצדדים במחצית הוצאות החינוך והרפואה של הקטינות. כמו כן, נפסק בפסק דין כי החיוב יחול עד הגיעה של כל קטינה לגיל 18 או סיום תיכון לפי המאוחר, וכן שליש בתקופת שירות צבאי חובה או שירות לאומי. במסגרת צו פתיחת ההליכים ביחס ליחיד, אשר ניתן על ידי הממונה ביום 13/03/24 לבקשתו, קצב הממונה את מזונות הבנות על מלוא סכום המזונות החודשי שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה. ביום 16/05/24 הגישה הזכאית למזונות בקשה לקציבת מזונות במסגרת עתרה לכך שבית המשפט יקצוב את המזונות על סכום של 3,000 ש"ח, היינו מלוא הסכום הפסוק. כן ביקשה הזכאית למזונות, כי היחיד יסיר את מלוא חוב פיגוריו. ביום 11/07/24 נתבקשה תגובת היחיד והנאמן לבקשה. ביום 30/07/24 עתר היחיד לכך שבית המשפט יקצוב את המזונות על סכום של 1,500 ש"ח בלבד (500 ש"ח לבגירה ו-1,000 ש"ח לקטינה). ביום 05/08/24 הגיש הנאמן עמדתו לפיה יש לקצוב את מזונות הבנות על סכום של 2,000 ש"ח לשתי הבנות יחד, כולל מחציות. עוד הוסיף הנאמן כי יש לקצוב סכום זה באופן רטרואקטיבי מתחילת ההליך. ביום 15/09/24 הגישה היחידה התייחסותה ועמדה על בקשתה לקציבת מזונות בסך של 3,000 ש"ח כאשר החלוקה עומדת על 2,000 ש"ח עבור מזונות הבנות ו-1,000 ש"ח עבור מחציות.
החלטה |19/10/2024 |שלום – ראשון לציון
חוק חדלות פירעון (טבריה) 31057-02-23- לאון בוגורוצנר נגד הממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: עופר חיים שורק
אוסיף כי בית המשפט לענייני משפחה התרשם כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להכנסותיו, קיימות אינדיקציות לכך שחלק מהעסקים פעילים, יש ראיות להפקדות מזומנים בסכומים גבוהים ותשובותיו המתפתלות הותירו רושם שלילי על בית המשפט ונקבע מפורשות שניכר שהם נועדו להסתיר את האמת שחלק מעסקיו עדיין פעילים (סע' 103104 לפסק הדין). ניסיון היחיד להקל ראש בקביעות אלו דינן להידחות. 19. בנוסף, מדובר ביחיד שאינו עומד בתשלום מלוא חיוב המזונות והוא צובר מידי חודש חוב בשיעור של כ- 600-700 , הפרש מעבר לסכום שמקוזז מתוספת קצבת התלויים. 20. אי תשלום דמי המזונות במלואם נחשבת פעולה בחוסר תום לב שיכולה להצדיק לבדה את ביטול הליכי חדלות הפירעון. ראו: פש"ר ( מחוזי חיפה ) 81/01לוי נ' כונס הנכסים הרשמי ( פורסם בנבו, 26/5/02 ). בחדל"פ (ת"א) 24029-02-20, עו"ד אייל עברון (נאמן) נ' יאיר ציון רביע (פורסם בנבו, 7.1.21 ) נפסק על ידי כב' השופט רונן אילן כדלקמן : "יצירתם של חובות חדשים תוך כדי הליכי חדלות הפירעון בכלל, וכאלו חובות חדשים הנובעים מאי תשלום דמי המזונות בפרט, מבטאת דוגמא מובהקת לחוסר תום לב מצדו של יחיד ואף ניסיון לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. . . . ולפיכך, מצב בו יחיד יוצר חובות חדשים תוך ניצול הצו ואי היכולת להפעיל כלפיו הליכי גבייה, קל וחומר מצב בו אותן חובות חדשים אינם אלא דמי המזונות בהם חב יחיד כלפי קטינים – מבטא חוסר תום לב מובהק, ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, ובסיס אפשרי לביטולם". 21.
פסק דין |23/04/2024 |שלום – טבריה
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 46936-11-22- א ב ט, נגד הממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים
שמות השופטים: דוד שאול גבאי ריכטר
נגד המשיבים 1. הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים 2. עו"ד יאיר מאק 3. מ' ב' ט' (זכאית למזונות) בעצמה 4. ו' ב' ט' (זכאית למזונות) ע"י ב"כ עו"ד מיכל קריטי החלטה 1. לפניי בקשה לקציבת מזונות. רקע 2. ביום 21.1.2022 הגיש היחיד בקשת לצו פתיחת הליכים ממנה עלה, כי מדובר בגבר כבן 45, גרוש פעמיים ואב לבת כבת 14 ולבן כבן 7 משתי גרושותיו. היחיד עובד בעבודות מזדמנות והוא צבר חובות בהיקף של למעלה מ-350,000 ל-8 נושים. 3. בעניינו של היחיד קיימים שני פסקי דין המחייבים אותו לשלם מזונות כמפורט להלן: א. בעניין הקטינה, בתה של משיבה 3, קיים פסק דין מבית הדין הרבני בתיק מס' 905526/1 מיום 6.12.2012 שנתן תוקף להסכם הגירושין בין הצדדים, לפיו ישלם היחיד לבתו מזונות בסך 1,700 , סכום הכולל מדור, ומעבר לו חויב במחצית ההוצאות המיוחדות (פסק הדין הראשון); ב. בעניין הקטין, בנה של משיבה 4, קיים פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, תלה"מ 51248-07-17 מיום 23.11.2017 , ולפיו על היחיד לזון את בנו בסך 2,500 לא כולל הוצאות מיוחדות (פסק הדין השני). 4. ביום 27.12.2022 ניתן בעניינו של היחיד צו פתיחת הליכים ע"י הממונה, שבמסגרתו חייבו הממונה לשלם סך של 150 לחודש, ובנוסף חייבו בתשלום המזונות על-פי פסקי הדין שלעיל. 5. ביום 27.3.2023 הגיש הנאמן את הבקשה שלפניי לקצוב את דמי המזונות, כשביום 23.4.2023 הצטרפה משיבה 3 לבקשה וביקשה להותיר את סכומי המזונות על כנם. 6. ביום 23.4.2023 התנגד החייב לקציבת מזונות מופחתים, מחשש שהדבר יביא לפגיעה בצרכי ילדיו הקטינים.
החלטה |01/10/2023 |שלום – ירושלים
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות
69ב1. (א) בסעיף זה-"חוב עבר במזונות"-חוב מזונות שהוא אחד מאלה: (1) חוב בשל אי-תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין; (2) תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד; "צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות"-צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו–(י); "תשלום מזונות שוטף"-תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1) רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות פרק זה; (2) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה; (3) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף-רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה. (ג) נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי-תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו. (ד) קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות-(1) לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין-רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו; (2) חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין-רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי-תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות
(ד) קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות-(1) לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין-רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו; (2) חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין-רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי-תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין. (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים. (ו) לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו–(י) (בסעיף זה-בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות סעיף 7א(א)(1) ו–(א1); (2) נימוקי החייב לאי-תשלום חוב העבר במזונות; (3) הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו; (4) כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2). (ז) רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה-הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה-בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז ירושלים), התשנ"ז-1997
סעיף: 1. העברת ענינים
1. (א) תובענות בעניני משפחה, למעט תובענות בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק, אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה המוסמך במחוז ירושלים על פי ההוראות הקבועות בענין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק. (ב) תובענות כאמור בסעיף קטן (א) שהוחל בהן בשמיעת עדים במסגרת בקשה לקביעת מזונות זמניים, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים יתן את החלטתו לענין המזונות הזמניים. (ג) תובענות בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק, אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר יום י' בתמוז התשנ"ז (15 ביולי 1997) ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה כאמור בסעיף קטן (א).
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019
סעיף: 103. פרטי דוח ממצאי הבדיקה ואופן הגשתו
103. (א) הנאמן יגיש בטופס מקוון את דוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153 לחוק, בנוסח שיופיע באתר הנאמנים, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין; טופס דוח ממצאי בדיקה יכלול, נוסף על הפרטים בסעיף 153(ג) לחוק, את הפרטים האלה: (1) פרטים בדבר הליך חדלות הפירעון של היחיד; (2) פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון קודמים שנפתחו לגבי היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו; (3) פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון שמתנהלים לגבי בן זוגו של היחיד, ילדיו הקטינים או מי שפרנסתם עליו; (4) פרטיו האישיים של היחיד ותיאור נסיבותיו האישיות, ובכלל זה מצבו המשפחתי, בציון מספר ילדיו הקטינים והבגירים, ומי שפרנסתם עליו; (5) עיסוקם של היחיד ובן זוגו בחמש השנים האחרונות; (6) הכנסותיהם של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתם עליו, מהשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים של היחיד עד מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה; (7) הוצאות מחיה חודשיות של היחיד, בן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתו עליו; (8) פרטים בדבר חובת תשלום המזונות של היחיד; (9) התנהלות היחיד ממועד יצירת החובות ועד לצו לפתיחת הליכים, הנסיבות שבהן נוצרו החובות, הסיבות שהובילו לחדלות הפירעון של היחיד, וכן פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון בעניינם של אחרים והסדרי חוב כהגדרתם בחלק י' לחוק בעניינו של היחיד, הקשורים לנסיבות ההסתבכות של היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו; (10) פרטים בדבר כושר ההשתכרות ודמי המחיה של היחיד; (11) התנהלותו של היחיד במסגרת ההליך, ובכלל זה עמידתו בתשלומים שהוטלו עליו לנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך ובחובות הדיווח החלות עליו; (12) מידע מהותי נוסף העולה מבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, שהנאמן סבור שיש להציגו במסגרת הדוח. (ב) בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו. (ג) הנאמן לא יכלול בדוח מידע שיש בגילויו כדי לפגוע בהמשך ניהול ההליכים.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 28. תובענה למזונות מן העזבון
28. (א) תובענה למזונות מן העזבון, שינוים או ביטולם, לרבות בקשת ביניים לקביעת מזונות זמניים, תוגש בכתב לבית המשפט. (ב) בתובענה יצוין דבר זכותו של התובע למזונות מן העזבון ויפורשו בה, ככל האפשר, הפרטים המצוינים בסעיף 59 לחוק וכן פירוט הכנסות התובע בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה; לתובענה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא מתבססת ויצורפו כל המסמכים התומכים בתובענה.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות
פגיעה האפשרית בזוכה; (2) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף-הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת; (3) החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום הח וב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1). (יא) (1) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף. (2) לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (יב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות סעיף 69.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 20טו. נקיטת הליכים במסלול מזונות
20טו. (א) ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי פרק א'1, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי. (ג) הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב. (ד) הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי פרק זה אלא אם כן – (1) נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב; (2) נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר. (ה) הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד. (ו) הכללים יפורסמו ברשומות.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 20כב. חובת דיווח לכנסת
20כב. שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה: (1) נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל; (2) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל; (3) מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם; (4) מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין; (5) סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג; (6) נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 20טז. עדכון תיק
20טז. (א) זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש. (ג) חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19 לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות
(ז) רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה-הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה-בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ח) הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת. (ט) צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים. (י) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב ב פגיעה האפשרית בזוכה; (2) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף-הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת; (3) החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום הח
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 7ב3. קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות
7ב3. (א) לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת סעיף 76(א3), רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה: (1) חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה; (2) חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך; (3) חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים. (ב) הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג – גם מספר הרישיון של בא כוחו. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי פרק א'1, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור. (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968
סעיף: 3ב. אגרה בעד ביצוע הליך במסלול מזונות
3ב. (א) הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מזונות לפי פרק א'2 לחוק או הועבר תיק מהמסלול הרגיל למסלול מזונות לפי סעיף 20כ לחוק, תשולם אגרה לפי פרט (א)(4א) בתוספת, נוסף על האגרה הקבועה בפרט (א)(4); אחרי שנה ממועד פתיחת התיק, ומדי שנה אחריה, תשולם אגרה נוספת לפי פרט (א)(4ב) לתוספת. (ב) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל לפי סעיף 20יט לחוק, וננקטו הליכים בתיק, לא תוחזר האגרה ששולמה לפי פרט (א)(4א) או לפי פרט (א)(4ב) בתוספת אם שולמה, אך לא תיגבה אגרה נוספת לפי הפרטים האמורים. (ג) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר למסלול רגיל ולא ננקטו בו הליכים, יוחזר לזוכה סכום האגרה לפי פרטים (א)(4א) ו–(א)(4ב), לפי העניין.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 265. פסיקת מזונות
265. 24 (א) בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן – הבקשה); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות. (ב) בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים כאמור בתקנה 258ד(ד). (ג)25 המשיב יגיש את תשובתו לבקשה בצירוף הרצאת פרטים (להלן – התשובה) בתוך עשרה ימים מיום שהבקשה הומצאה לו [אלא אם כן הגיש עד למועד האמור בקשה ליישוב סכסוך לעניין המזונות הזמניים]; בתשובה יפרט המשיב את טיעוניו ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות. (ד)26 הגיש המשיב בקשה ליישוב סכסוך כאמור בתקנת משנה (ג), תזמין יחידת הסיוע את בעלי הדין לפגישה שתתקיים בתוך עשרה ימים, על הפגישה יחולו תקנות 258כב ו–258כד; סירב המבקש להופיע לפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 ((להלן – ההודעה), או שהמשיב לא התייצב לפגישה ביחידת הסיוע, יגיש המשיב את תשובתו כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו ההודעה או מהמועד שנקבע לפגישה ביחידת הסיוע. (ה)27 לא הגיעו בעלי הדין להסכמה בפגישה ביחידת הסיוע בעניין הבקשה או להסדר בגישור לפי תקנה 258כד תודיע על כך יחידת הסיוע לבית המשפט; המשיב יגיש את תשובתו כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום הפגישה ביחידת הסיוע או מיום שהומצאה לבית המשפט הודעה על הפסקת הגישור לפי תקנה 8(א) או 8(ג) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשי"ג-1993. (ו)28 [לא הגיש המשיב תשובה במועד כאמור בתקנות משנה (ג) עד (ה)], רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה ובלבד שנוכח בית המשפט שהיתה המצאה כדין של הבקשה למשיב.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 265. פסיקת מזונות
265. 24 (א) בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן – הבקשה); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות. (ב) בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים כאמור בתקנה 258ד(ד). (ג)25 המשיב יגיש את תשובתו לבקשה בצירוף הרצאת פרטים (להלן – התשובה) בתוך עשרה ימים מיום שהבקשה הומצאה לו [אלא אם כן הגיש עד למועד האמור בקשה ליישוב סכסוך לעניין המזונות הזמניים]; בתשובה יפרט המשיב את טיעוניו ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות. (ד)26 הגיש המשיב בקשה ליישוב סכסוך כאמור בתקנת משנה (ג), תזמין יחידת הסיוע את בעלי הדין לפגישה שתתקיים בתוך עשרה ימים, על הפגישה יחולו תקנות 258כב ו–258כד; סירב המבקש להופיע לפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 ((להלן – ההודעה), או שהמשיב לא התייצב לפגישה ביחידת הסיוע, יגיש המשיב את תשובתו כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו ההודעה או מהמועד שנקבע לפגישה ביחידת הסיוע. (ה)27 לא הגיעו בעלי הדין להסכמה בפגישה ביחידת הסיוע בעניין הבקשה או להסדר בגישור לפי תקנה 258כד תודיע על כך יחידת הסיוע לבית המשפט; המשיב יגיש את תשובתו כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום הפגישה ביחידת הסיוע או מיום שהומצאה לבית המשפט הודעה על הפסקת הגישור לפי תקנה 8(א) או 8(ג) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשי"ג-1993. (ו)28 [לא הגיש המשיב תשובה במועד כאמור בתקנות משנה (ג) עד (ה)], רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה ובלבד שנוכח בית המשפט שהיתה המצאה כדין של הבקשה למשיב.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 70. מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה
70. (א) (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, הכולל גביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק האמור, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו בלא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי-שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב. (3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו. (4) בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014, לא יקראו את המילים "הכולל גביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק האמור" שבפסקה (1). (ב) (בוטל).
כל הזכויות שמורות ©
