בעידן שבו המידע זורם במהירות ובקלות ברשת, הערת אזהרה הפכה לכלי משפטי חשוב להגנה על זכויות פרטיות ומניעת הפצת מידע שגוי. אך מה קורה כאשר כל הצדדים מעוניינים להעלות הערת אזהרה בהסכמה? מאמר זה יבחן את משמעות הערת האזהרה, את חשיבות ההסכמה המשותפת ואת התהליך הנדרש לרישומה בצורה מקצועית ויעילה.
מהי הערת אזהרה ומדוע היא חשובה?
הערת אזהרה היא הודעה המופצת לרוב באינטרנט, שמטרתה להתריע בפני אחרים מפני פרסום או הפצה של מידע שעלול לפגוע בזכויותיו של אדם או לגרום לנזק משפטי או אישי. הערת האזהרה משמשת ככלי מניעתי, המאפשר לצדדים להגן על עצמם מפני תביעות או סכסוכים עתידיים.
הסכמה משותפת להערת אזהרה: מתי זה קורה?
במקרים מסוימים, כל הצדדים המעורבים עשויים להבין כי קיים סיכון בפרסום מידע מסוים, ולכן יש אינטרס משותף למנוע את הפצתו. במצבים אלו, הצדדים עשויים להגיע להסכמה על רישום הערת אזהרה משותפת. הסכמה כזו משקפת הבנה הדדית של הצורך להגן על המידע ולמנוע נזקים אפשריים.
תהליך רישום הערת אזהרה בהסכמה משותפת
דיון מעמיק והסכמה:
השלב הראשון הוא קיום דיון בין כל הצדדים המעורבים. במסגרת הדיון, יש להבהיר את הסיכונים הטמונים בפרסום המידע ולהשיג את הסכמתם המלאה של כל הצדדים לרישום הערת האזהרה.
ניסוח הערת האזהרה:
לאחר ההסכמה, יש לנסח את הערת האזהרה בצורה מקצועית וברורה, שתשקף את האינטרס המשותף של הצדדים. הניסוח צריך להיות מדויק ולהימנע מניסוחים שעלולים לגרום לפרשנות שגויה.
אישור הצדדים:
לאחר הניסוח, יש לשלוח את הערת האזהרה לכל הצדדים המעורבים לצורך אישור סופי. חשוב לוודא כי כל הצדדים מבינים את תוכן ההערה ומסכימים לנוסח שלה.
פרסום הערת האזהרה:
לאחר האישור, יש לפרסם את הערת האזהרה באמצעים הרלוונטיים, כגון אתרי אינטרנט, פלטפורמות מדיה חברתית או כל אמצעי אחר שיבטיח כי ההערה תגיע לקהל היעד הרצוי.
סיכום: הערת אזהרה ככלי הגנה בעידן הדיגיטלי
בעידן שבו המידע זמין ונגיש יותר מאי פעם, הערת אזהרה היא כלי משפטי חשוב המאפשר לצדדים להגן על זכויותיהם ולמנוע הפצת מידע שגוי או מזיק. כאשר כל הצדדים מסכימים להערת אזהרה, הדבר משקף הבנה משותפת של הצורך להגן על מידע מסוים ולמנוע נזקים עתידיים. תהליך רישום הערת האזהרה בהסכמה משותפת דורש דיון מעמיק, ניסוח מקצועי ושקיפות מלאה בין הצדדים רצוי להתעייץ עם עו"ד מקצועי עם ניסיון רב.
ת"א (חיפה) 46849-07-15- ליאן נחימובסקי נגד מזל קרן
שמות השופטים: תמי לוי יטח
סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969, קובע כי הערת אזהרה יכולה להירשם הן על ידי המוכר והן על ידי הקונה, כמפורט להלן: "(א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית. (ב) נרשמה ההערה על-פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור. " 24 142. צא ולמד, כי בניגוד לטענת התובעת ומר נחימובסקי, לא הייתה כל מניעה, הן על פי זכרון הדברים והן על פי הדין, כי תרשם הערת אזהרה לטובת התובעת. רישום הערת האזהרה יכול היה להתבצע על ידי התובעת, ככל שהיתה טורחת להגיש ללשכת רישום המקרקעין, טופס סטנדרטי בחתימתה של בקשה לרישום הערת אזהרה, בצירוף זכרון הדברים. כמו כן, רישום הערת האזהרה היה יכול אף להתבצע על ידי מר נחימובסקי, ככל שאכן הוא שימש כמיופה כוחה של התובעת, וזאת ככל שהתובעת היתה מוסרת בידיו יפוי כח נוטריוני לשם ביצוע פעולת הרישום. רישום הערת האזהרה היה יכול להתבצע גם על ידי עורכת דין של מר נחימובסקי, אודותיה פירט בהתכתבויות עם הנתבעת (ר' לדוגמא נספח ד' לכתב התביעה). 143. מר נחימובסקי העיד בחקירתו כי לא היה מודע בעת החתימה על זכרון הדברים כי התובעת יכולה לרשום הערת אזהרה לטובתה: "ש.
פסק דין |17/07/2019 |שלום – חיפה
ת"א (הרצליה) 34487-01-18- דן ירושלמי נגד שון תל
שמות השופטים: אמיר ויצנבליט
המועד החוזי למסירת בקשה לרישום אילו מן החלופות האמורות הוא במועד החתימה על ההסכם (שם). אין חולק שבעת כריתת ההסכם לא נמסרה לתובע בקשה לרישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין. בא-כוח התובע ציין במכתבו הנזכר מיום 12.7.2017 , כדלקמן (נספח 5 לכתב ההגנה): "יודגש, בקשה כאמור לא נמסרה במעמד החתימה, שכן, היא לא הוכנה על ידי המוכרים, המוכרים לא נכחו במעמד החתימה, והזכויות על שם המוכרים טרם נרשמו בטאבו, לאחר שנרשם בית משותף. בקשה זו הייתה אמורה להימסר מאוחר יותר" (סעיף 5 למכתב; ההדגשות הוספו, א. ו. ). בסיכומיו טען התובע כי עד הסדרת רישום זכויות הנתבעים בדירה, נרשם לטובת התובע משכון (עמ' 27 שורה 21 לפרוטוקול) – וכאמור זו אחת החלופות שנמנו בהסכם להגנה על זכויותיו. בכתב התביעה טען התובע כי זכותו לרישום הערת האזהרה "התגבשה" ביום רישום הזכויות בדירה על שם הנתבעים, יום 18.4.2017 (סעיף 13.1 לכתב התביעה). 19 היינו, הבקשה לרישום הערת אזהרה לא נמסרה לתובע במעמד חתימת ההסכם שכן באותה עת רישום הבית המשותף טרם הושלם וזכויות הנתבעים בדירה טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. אפשרות זו נצפתה במפורש בהוראות ההסכם הדנות בחלופות שונות להגנה על זכויות התובע במקרה שכזה, שרישום משכון הוא אחד מהן, והתובע עצמו טען בסיכומיו שהדבר נעשה. למעשה די בכך כדי לראות שההוראה בהסכם הנוגעת לעניין רישום ה"הערה" (על סוגיה) לא הופרה. מנוסח מכתבו הנזכר של בא-כוח התובע עולה שגם התובע לא ראה בכך שהבקשה לרישום הערת אזהרה לא נמסרה במועד חתימת ההסכם כהפרה שלו. ואכן, לאחר כריתת ההסכם ומשך חודשים ארוכים הצדדים לא ראו בכך סטייה מהוראות ההסכם.
פסק דין |26/04/2020 |שלום – הרצליה
ת"א (הרצליה) 34487-01-18- דן ירושלמי נגד שון תל
שמות השופטים: אמיר ויצנבליט
אכן, לאחר כריתת ההסכם ומשך חודשים ארוכים הצדדים לא ראו בכך סטייה מהוראות ההסכם. זאת ועוד, במעמד החתימה על ההסכם הרוכש ובא-כוחו יכולים לבחון ולפקח שמסמך שאמור לדעתם להימסר במעמד זה אכן נמסר – והדבר לא נעשה לגבי מסירת בקשה לרישום הערת אזהרה והם גם לא הלינו על כך באותה עת. 38. אם כן, תחילה הגן התובע על זכויותיו בדירה באמצעות משכון – וזו אחת החלופות שבהן דן ההסכם עצמו – וביום 12.7.2017 הוא ביקש להגן על זכויותיו באמצעות רישום הערת אזהרה. לאחר שהתובע פנה לנתבעים בנושא ביום 12.7.2017 הייתה התכתבות נוספת בין הצדדים שאין צורך להידרש אליה, וביום 23.7.2017 שלח בא-כוח הנתבעים לבא-כוח התובע הודעת דוא"ל, שאליה צירף את הבקשה לרישום הערת האזהרה (נספח 8 לכתב ההגנה). התובע הודה בכך שזהו המועד שבו נשלחה אליו לראשונה הבקשה לרישום הערת האזהרה (סעיף 25 לכתב ההגנה שכנגד). כלומר, במשך החודשים שחלפו מאז כריתת ההסכם, הצדדים לא ראו באי-ההמצאה של בקשה לרישום הערת אזהרה הפרה של ההסכם, התובע פעל על-פי חלופה אחרת להגנה על זכויותיו לאור העובדה שזכויות הנתבעים בדירה באותה עת טרם הוסדרו, ו-11 ימים לאחר שבא-כוח התובע פנה לנתבעים בנושא דרישתו נענתה. בנסיבות אלו אינני סבור שיש לראות את התנהלות הנתבעים כהפרה של ההסכם, קל וחומר לא הפרה יסודית שיש בה כדי לזכות את התובע בפיצוי המוסכם. 39. לאחר דברים אלו, החל בין הצדדים דין ודברים לאור עמדת רשם המקרקעין שסבר שיש צורך בתיקון המסמכים שנמסרו. בחינת התנהלות הנתבעים בקשר לכך מלמדת שלכל אורך הדרך הנתבעים שיתפו פעולה עם המבוקש מהם, לא התנערו מן התובע, והיו מוכנים לספק בידיו את כל המסמכים הנדרשים לשם רישום הערת האזהרה וכן לשם רישום זכויותיו.
פסק דין |
26/04/2020 |
שלום – הרצליה
ת"א (תל אביב) 3440-07-15- אברהם אליעזר תמרי נגד אלון סמואל
שמות השופטים: רונית פינצוק אלט
משחודשו ההליכים הגישו הנתבעים בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם. לאחר שנדונה הבקשה, ביקש התובע להגיש תצהירים נוספים לאלו שהגיש, ובקשתו נענתה. לאחר שהצדדים הגישו תצהירים נשמעו העדים ובעקבות זאת הגישו הצדדים סיכומים. דיון והכרעה 64. כמפורט לעיל סיפור המעשה שכולל את כל המעורבים בסכסוך הינו מורכב. עם זאת, בליבה של התביעה שלפניי מצוי האירוע של רישום הערת אזהרה, אשר לאחר שהוגשה בקשה, נמחקה, וערעור על מחיקתה, נדחה. גם לאחר דיון מורכב בזכויות המהותיות שבין הצדדים, לא השתנתה תוצאה זו. 65. השאלות הניצבות לפניי הן האם בנסיבות העניין, ביצע הנתבע עוולה בהגשת הבקשה לרישום הערת האזהרה (שבעקבותיה נרשמה הערת האזהרה), והאם כתוצאה מרישום הערת האזהרה נגרם לתובע הנזק הנטען על ידו, תשלום דמי השכירות, כתוצאה מכך שעקב רישום הערת האזהרה לא נבנה הבניין. 66. לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את חומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, הן בהעדר עילה, ולמצער בשל היעדר קשר סיבתי בין מעשיו של הנתבע לבין הנזק הנטען. 67. אין חולק, וכך גם נקבע על ידי כב' השופטת י' שיצר כי לא היה מקום שרשם המקרקעין ירשום את הערת האזהרה לפי הבקשה שהגיש הנתבע לרישום. בהתאם לקביעתה אין מדובר בהסכם מותנה שעליו ניתן לרשום הערת אזהרה שכן נקבע בו עצמו שלא יירשמו מכוחו הערות אזהרה אלא צריכים להתקיים תנאים נוספים שלא התקיימו. 68. בפסק דינו של כב' השופט ח' טובי נקבע כי גם מהותית לא היה בידי הנתבע הסכם בעל תוקף שניתן לאכוף אותו לרכישת דירות. 69. עם זאת באלו אין כדי לקבוע האם בכך שהנתבע הגיש את הבקשה לרישום הערת אזהרה הוא ביצע עוולה כלפי התובע.
פסק דין |03/04/2021 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 3440-07-15- אברהם אליעזר תמרי נגד אלון סמואל
שמות השופטים: רונית פינצוק אלט
עם זאת באלו אין כדי לקבוע האם בכך שהנתבע הגיש את הבקשה לרישום הערת אזהרה הוא ביצע עוולה כלפי התובע. בנוסף, אף אם הנתבע ביצע עוולה בכך שהגיש את הבקשה לרישום הערת אזהרה (ולא כך הוא), הרי שאין כל קשר בין הנזק הנטען על ידי התובע, אי בניית הפרויקט (וכתוצאה מכך מגוריו בשכירות בתשלום דמי שכירות) לבין רישום הערת האזהרה. 10 70. למרות רמיזות מצד התובע בדבר "כשרות" הבקשה לרישום הערת האזהרה שהגיש התובע (רמיזות שהועלו גם על ידי עו"ד נבון מטעם התובע), כאילו לא ברור כיצד אירע הדבר שנרשמה הערת האזהרה, הרי שהתובע לא הביא כל ראייה בעניין זה. 71. המסמכים שהגיש התובע עם הבקשה לרישום הערת אזהרה גלויים וידועים. על יסודם, לאחר שנרשמה הערת האזהרה נמצא לנכון למחוק אותה, על יסודם קבעה כב' השופטת שיצר כי לא היה מקום לרשום את הערת האזהרה, ועל יסודם קבע כב' השופט ח' טובי כי לא היה בידי הנתבע הסכם בעל תוקף שמכוחו רכש זכות לרכוש דירות בפרויקט. 72. התובע לא הסתיר את המסמכים הרלוונטיים ולא הגיש מסמכים מטעים כאשר הגיש את הבקשה לרישום הערת אזהרה, אלא הוא היה סבור כי בידו הסכם מותנה המאפשר רישום הערת אזהרה. על יסוד מסמכים אלו שוכנע רשם המקרקעין לרשום את הערת האזהרה. 73. משכך, לא ביצע הנתבע דבר האסור עליו על פי דין, ואף אין לומר כי נהג שלא בתום לב, שעה שהגיש את הבקשה, גם אם בסופו של דבר, התברר שהוא וגם רשם המקרקעין שגו, ולא היה מקום לרשום את הערת האזהרה. 74. לכל היותר, הייתה בעניין זה טעות בשיקול דעת מצדו של הנתבע. 75. עניין זה מקבל משנה תוקף בהתחשב בכך שעל עו"ד מוטלת החובה לרשום הערת אזהרה בעקבות חוזה לרכישת זכויות במקרקעין, בין אם הנתבע התקשר במסמכים האמורים לשם רכישה עבור עצמו ובין אם ביצע את ההתקשרות מטעם לקוחות שלו בנאמנות עבורם.
פסק דין |
03/04/2021 |
שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 3440-07-15- אברהם אליעזר תמרי נגד אלון סמואל
שמות השופטים: רונית פינצוק אלט
עניין זה מקבל משנה תוקף בהתחשב בכך שעל עו"ד מוטלת החובה לרשום הערת אזהרה בעקבות חוזה לרכישת זכויות במקרקעין, בין אם הנתבע התקשר במסמכים האמורים לשם רכישה עבור עצמו ובין אם ביצע את ההתקשרות מטעם לקוחות שלו בנאמנות עבורם. אין בהערת האזהרה אלא תמרור אזהרה לקונים אחרים כי רושם ההערה סבור כי יש לו זכות בנכס וכי המסמכים שבידיו מגבשים את הסף הנדרש לצורך רישום הערת האזהרה. דבר זה אינו פוסל את האפשרות כי מאוחר יותר תימחק הערת האזהרה בעקבות בקשה למחיקת הערת האזהרה כפי שהיה בענייננו (ועל הליכים אלו קיימת גם זכות ערעור, ומימוש הזכות הזו, כפי שהיה בענייננו, אין בו כדי להצביע על חוסר תום לב של הטוען לזכותו להערת אזהרה, או על סחבת שלא כדין מצדו, כפי הנטען על ידי התובע). 76. יש גם לקחת בחשבון כי אי הגשת בקשה לרישום הערת אזהרה על ידי עו"ד, שעה שעליו לרשום הערת אזהרה, מהווה רשלנות מצדו של עורך הדין. 77. לכאורה, לפי שיטת התובע, בכל עת שבעל דין רושם הערת אזהרה, אפילו על סמך הסכם שנכרת ונחתם כדת וכדין, ולאחר מכן, הצדדים מתדיינים בבית משפט ובסופו של דבר נקבע שאותו בעל דין הפר את ההסכם ועליו להסיר הערת אזהרה שהוא רשם על המקרקעין, חשוף אותו בעל דין לתביעה בשל "העוולה" שגרם בכך שהערת האזהרה נותרה רשומה עד לסוף ההליכים המשפטיים בהם נקבע בסופו של דבר כי הוא הפר את ההסכם, ההסכם בוטל כדין על ידי הצד שכנגד, ודין הערת האזהרה להימחק. כך אגב, אירע בעניינו ביחס להערת האזהרה שהייתה רשומה לזכות הקבלן מכוח הסכם הקומבינציה. 11 78. משכך, אין בפסק דינה של כב' השופטת שיצר, שלפיו לא היה מקום לרשום את הערת האזהרה, כדי להוות קביעה כי הנתבע ביצע עוולה בכך שהגיש בקשה לרשום את הערת האזהרה.
פסק דין |03/04/2021 |שלום – תל אביב
ע"א 624/13- המערערות 1. אסתר מורדכיוב נגד 1. שלמה מינץ
שמות השופטים: א רובינשטיין,ח מלצר,א שהם
הנוהל נוצר כדי לאפשר למעיין במרשם לקבל מידע מפורט יותר בדבר הנכס, וההתחייבות שהובילה לרישום הערת אזהרה בגינה. הנוהל איפשר רישום הערת אזהרה במקרים בהם הבעלים הרשום אינו צד ישיר לעסקה, וזאת בכפוף למתן הסכמתו. נוהל זה עוגן בתקנה 21 לתקנות המקרקעין אשר נכנסו לתוקף ביום 1.1.12 . הטופס לרישום הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים מפורסם באתר משרד המשפטים, ולהלן לשונו: רישום הערת אזהרה 21(א) רישום הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק יהיה על פי בקשה חתומה על ידי המתחייב או הזכאי, המאומתת בידי עורך דין או רשם, בדרך שמאמתים שטר עסקה; הבקשה תוגש לרישום בלשכה שרשומים בה המקרקעין שלגביהם מבוקש רישום ההערה. (ב) לבקשה יצורפו מסמכים אלה: (1) התחייבות בכתב כמשמעותה בסעיף 126 לחוק; הוגשה הבקשה בידי המתחייב והזכאי יחד, רשאי הממונה לפטור את המבקשים מן החובה לצרף התחייבות כאמור בפסקה זו, בתנאים שקבע; (2) אין המתחייב בעל הזכות הרשומה – כתב הסכמה לרישום ההערה, בחתימת בעל הזכות הרשומה, המאומת בידי עורך דין או רשם; (3) מסמכים המוכיחים את זהות כל מי שחתם על ההתחייבות, לרבות מסמכי תאגיד כאמור בתקנה 10, לפי העניין. (הדגשות הוספו – א"ר) 28 28 רישום הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים, כפי שעוגן בתקנה, מעניק אפשרות, שלא היתה בנמצא בעבור הרוכשים בפרשה דנא, לרשום הערה בגין התחייבויות שערך מוכר שזכותו טרם נרשמה. קונה הפועל לרישומה של הערת אזהרה בגין העסקה נדרש ליצור קשר ישיר עם בעל הזכות הרשומה, לשם קבלת הסכמתו וחתימתו. אין בכך כדי לומר כי קונה אשר יפעל לרישומה של הערת אזהרה בהסכמת הצדדים יקבל אוטומטית (כמובן לאחר שיירשם כבעלים) את הגנתה של תקנת השוק, אך כיום כך נדמה, אי רישומה של "הערת אזהרה מפורטת" בעסקה עם מוכר שאינו הבעלים הרשום, עלול להיזקף לחובתו של הקונה בגדרי בחינת הסתמכותו על המרשם.
פסק דין |03/08/2014 |בית המשפט העליון
ע"א 467/14- שרה דול שטינברג נגד חברת לילינבלום 13 בעמ
שמות השופטים: י דנציגר,ד ברק ארז,מ מזוז
סעיף 126 לחוק זה מורה כי רישום של הערת אזהרה ייעשה בהמשך להתחייבות של מי שהוא בעל זכות במקרקעין (מהזכויות המפורטות בסעיף זה) לעשות "בהם" עסקה. אם כן, לפי פשוטו של הסעיף הערת אזהרה תירשם רק על התחייבות לעשות עסקה במקרקעין עצמם (ראו: ע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי, פ"ד מח(3) 846, 855 (1994); ע"א 643/14 מנהל העיזבון יחזקאל שבו נ' ג'ראיסי, פסקה 11 ( 27.5.2015 ); רייכמן, בעמ' 317; דויטש, כרך ד', בעמ' 41). בניגוד לכך, במקרה של עסקה הנסבה על ניוד של זכויות בנייה זכויות אלה אמורות להתממש במקרקעין אחרים (ראו: עניין דואר ישראל, בפסקה 36). מפרספקטיבה זו נחלשת ההצדקה ככל שהייתה קיימת להכרה ברישום הערת אזהרה גם בגין זכויות בנייה במצבים הראשון והשני (מאחר שבכל מקרה רישום המקרקעין לא יוכל לכלול הערות אזהרה אלא לגבי חלק מן המקרים של עסקאות בזכויות בנייה). 43. למעלה מן הצורך, ניתן להוסיף במבט הצופה פני עתיד כי תומך במסקנה זו גם נוסחו של ההסדר המוצע בקודקס האזרחי החדש (כפי שפורסם בהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011). סעיף 669(א) להצעה זו קובע כי הערת אזהרה תירשם במקרה שבו "שוכנע הרשם כי בעל זכות במקרקעין הרשומה בפנקסי המקרקעין, מסוג בעלות, שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות עסקה בזכותו או להימנע מלעשות בה עסקה". זכויות בנייה אינן רשומות במרשם המקרקעין (בכל שלושת העסקאות שפורטו לעיל), ועל כן, לפי נוסחו של סעיף זה, לא ניתן יהיה לרשום הערת אזהרה בגינן. 44. שיקולי מדיניות בהמשך לדיון בנוסח החוק, יש לעמוד גם על שיקולי המדיניות המוליכים למסקנה זהה.
פסק דין |08/09/2015 |בית המשפט העליון
רע"א 7060/12- מדינת ישראל נגד unitet israel appeal inc
שמות השופטים: מ נאור,נ הנדל,י עמית
סעיף 126(א) לחוק , התשכ"ט-1969 (להלן: החוק), שכותרתו "הערת אזהרה", קובע: "הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות, הערה על כך". 4 עם התמלאות תנאי סעיף 126(א), ירשום רשם המקרקעין הערת אזהרה בהתאם לבקשה מן הגורם המתאים. המחלוקת הפרשנית אשר נפלה בין הצדדים בענייננו היא זו: האם הדיבר "בעל מקרקעין" כולל בעלות מן הסוג שיש לעירייה בנסיבות הנוכחיות. לשיטת העירייה והמשיבה, גם בעלות שאיננה רשומה לכל הפחות במקרים של הפקעה באה בכלל הסעיף. לחלופין, נטען כי רישום ההערה על ההפקעה עונה על דרישת הרישום בהקשר הנוכחי. מנגד, טוענת המדינה כי "בעל מקרקעין" צריך לרשום את בעלותו על מנת לבוא בכלל הסעיף, וכי בעלותה של העירייה אינה רשומה כדין. כך תהא דרך הילוכנו במלאכת ההכרעה: נפתח בשאלה האם ניתן להגדיר את בעלותה של העירייה כבעלות רשומה. היה והתשובה לכך תענה בחיוב, הרי שעומדת למשיבה זכות לרישום הערת אזהרה. מנגד, אם נמצא שהתשובה לכך שלילית, יהיה עלינו לבחון את סוגיית רישום הערת האזהרה המבוקשת חרף העדרו של רישום בעלות העירייה. מעמד "הערת ההפקעה" 4. סעיף 19(2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: הפקודה) קובע כך: "לאחר שתתפרסם ברשומות הודעה לפי סעיף קטן (1) תוקנה הקרקע לשר האוצר בהתאם לכך, חפשית מכל נטל, ומנהל אגף רישום והסדר הקרקעות יגרום שתיערכנה הרשומות הנאותות בספרי האחוזה".
פסק דין |29/04/2015 |בית המשפט העליון
ע"א 3042/19- עורך דין אביחי ורדי נגד ' אלימלך רייכמן
שמות השופטים: י עמית,ע ברון,ד מינץ
ברם, המערער סבור כי נוכח טיבה של הערת האזהרה, אין בה די כדי להקנות למשיב מעמד של נושה מובטח. 21. ההוראה המכירה באפשרות לרשום הערת אזהרה מעוגנת בסעיף 126(א) לחוק המקרקעין הקובע כך: "הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית. " סעיף 127 לחוק המקרקעין קובע מה הנפקות של רישום הערת אזהרה: (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט. (ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה. לפי תורת הפרשנות המקובלת, נדרשים אנו בראש ובראשונה ללשון החוק והמשמעויות אותן היא יכולה לשאת. הלשון היא זו הקובעת את גבולות פרשנות דבר החקיקה (רע"א 7451/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין נ' דרויש, פסקה 6( 12.10.2020 ); ע"א 8511/18 פקיד שומה נתניה נ' דלק הונגריה בע"מ, פסקה 27 ( 26.1.2020 ); רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 18 ( 26.2.2012 ); אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה, 97 (1993)).
פסק דין |28/12/2020 |בית המשפט העליון
ע"א 886/97-1. בורשטיין שושנה נגד 1. חודאד מרים
שמות השופטים: ת אורט שטרסברג כהן,י אנגלרד
נמצא, כי לא היה כל צורך שבהסכם הקומבינציה המקורי תופיע תניה מפורשת בדבר הסכמת בעלי המקרקעין להמחאת הזכות או לרישום הערת האזהרה. נמצא, כי המשיבים זכאים לרישום הערת אזהרה לטובתם. 9. נותר לנו לדון בטענתם של המערערים בדבר היעדר סמכות לבית המשפט המחוזי לצוות על רישום הערות אזהרה וזאת עקב הוראת סעיף 130 לחוק. סעיף זה קובע כי: "בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שיקבע". טענת המערערים היא כי הסמכות להורות על רישום נתונה לבית המשפט רק כסעד זמני אגב הליך אחר, עיקרי, המתנהל בפניו. מאחר שבמקרה שלנו הבקשה להורות על רישום הערה היא עצמה הסעד העיקרי בהליך, אין לבית המשפט סמכות להעניקו. אף טענה זו אין בה ממש. אין בהוראת סעיף 130 לחוק דבר אשר ימנע מבית המשפט את הסמכות לצוות על רישום הערת אזהרה כשהמבקש זכאי לכך על פי דין. אשתמש בהזדמנות זו כדי להעיר באזני רשם המקרקעין כי אין בחוק בסיס לדרישה כי בכל מקרה של בקשה לרישום הערת אזהרה – יש להמציא את הסכמת בעל הזכות במקרקעין לרישום. לפי הוראת סעיף 126 לחוק ירשום הרשם הערת אזהרה על פי בקשת מי שהתחייב או על פי בקשת מי שזכאי לפי ההתחייבות. לכן, משהוכח להנחת דעתו של הרשם כי קיימת התחייבות, כאמור בסעיף 126, עליו לרשום את הערת האזהרה על פי בקשתו של מי שזכאי לפי ההתחייבות, אף ללא הסכמתו של בעל הזכות במקרקעין. אי-לכך, הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000. – ש"ח. השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. מעשה בקונים שרכשו דירה מקבלן במסגרת עסקת קומבינציה עם הבעלים.
פסק דין |05/09/1998 |בית המשפט העליון
ע"א 68-76- יהושע אטיאס נגד הממונה על המרשם לפי חוק המקרקעין
שמות השופטים: לנדוי ח כהן,שמגר
"; ואם נאמרו הדברים לגבי ההערה כפי שפעלה לפני תיקון החוק, עתה משתוקן החוק (בשנת תשל"ג1973-) וניתנה להערת האזהרה עדיפות על-פני עיקולים וצווי-קבלת-נכסים וצווי-פשיטת-רגל וצווי-פירוק, לאכל-שכן שהערת האזהרה אמנם משקפת "זכות" של ממש, אם לא קנינית כי אז על-כל-פנים מעין-קנינית. אלא צריך הדבר עיון אם, בנקטו לשון "בעל זכות במקרקעין" בסעיף 126, התכוון המחוקק להרחיב את היריעה ולכלול גם את בעל הזכות הנובעת מרישום הערה, או שמא פירושו הנכון של החוק הוא שאין לרשום הערת אזהרה על גבי הערת אזהרה. אלה יגידו, שאם לא תאמר כן, אין לדבר סוף; ואלה יגידו, חזקה על המחוקק שהתכוון להגדיל ישועות ולהרבות סעדים. 4. לפי הנוסח המקורי של סעיף 127 (א) לחוק המקרקעין, יכול והבקשה לרישום הערה תוגש "על ידי בעל המקרקעין או בעל הזכות בהם, או על ידי הזכאי כשנקבע בהתחייבות שרישום ההערה יוכל להיעשות לפי בקשתו". התיקון משנת תשל"ג1973- הסיר את הצורך בקביעה מפורשת בתוך ההתחייבות, שיש בה כדי להסמיך את הזכאי לבקש רישום ההערה; עתה יוכל הזכאי על-פי ההתחייבות לבקש רישום ההערה, בין אם הוסמך לכך בהתחייבות ובין אם לאו. אך עדיין יכול ובעל המקרקעין יסמיך, בהתחייבות כלפי פלוני לעשות עסקה במקרקעין, את פלוני או את פלמוני לרשום הערת אזהרה על מקרקעיו – פלוני, שהרי ההתחייבות היא כלפיו, והוא הזכאי המידי על-פיה; ופלמוני, מקום שההתחייבות כלפי פלוני נעשית על-מנת שפלוני יתחייב כלפי פלמוני להעניק לו, כאילו מטעם בעל המקרקעין, זכות במקרקעין אלה.
פסק דין |12/07/1976 |בית המשפט העליון
ה"פ (מרכז) 36506-12-14- מחמוד ודיע סרסור ואחיו בע"מ נגד טאהא אמתיאז
שמות השופטים: הלית סילש
ואילו בסעיף 21 לתקנות המקרקעין נקבע : 19 (א) רישום הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק יהיה על פי בקשה חתומה על ידי המתחייב או הזכאי, המאומתת בידי עורך דין או רשם, בדרך שמאמתים שטר עסקה. . . (ב) לבקשה יצורפו מסמכים אלה: (1) התחייבות בכתב כמשמעותה בסעיף 126 לחוק. . . ; (2) אין המתחייב בעל הזכות הרשומה – כתב הסכמה לרישום ההערה, בחתימת בעל הזכות הרשומה, המאומתת בידי עורך דין או רשם; (3) מסמכים המוכיחים את זהות כל מי שחתם על ההתחייבות, לרבות מסמכי תאגיד כאמור בתקנה 10, לפי העניין. 67. אין מחלוקת כי ההערות אשר נרשמו לטובת המבקשת, נרשמו, מכוח ההסכם בינה לבין המנוח, כאשר הבקשה הוגשה ונחתמה על ידי המבקשת, ונרשמה שעה שהמנוח כבר אינו רשום כבעל הזכויות. 68. מקום בו הזכויות נרשמו על שם יורשי המנוח, ניתן היה לצפות, לכל הפחות, כי המשיבים יקבלו הודעה בדבר רישום ההערה, אשר יש בה כדי לפגוע בזכויותיהם הרשומות. 69. עיון בתעודת עובד הציבור אשר הוגשה לתיק (מסמכי תיקי רישום המקרקעין הרלבנטיים) מעלה כי לכאורה לא התקבלה הסכמתם של היורשים לרישום ההערות ולא נשלחה אליהם הודעה בעניין זה. בעובדה זו יש כדי ליתן משנה תוקף למסקנה על פיה המשיבים לא היו מודעים לטענות המבקשת ביחס למקרקעין, או לרישומן של הערות האזהרה במועד בו נרשמו. 70. לעניין זה אוסיף כי אין אני מתעלמת מהעובדה כי זכויות המשיבים מקורן בזכויות המנוח. ואולם, היה זה כב' בית המשפט העליון אשר קבע במסגרת רע"א 7060/12 מדינת ישראל ואח' נ' unitel israel appeal incואח' (פורסם בנבו), כי יש לפרש את סעיף 126(א) לחוק המקרקעין כהוראה אשר ניתן מכוחה לבצע רישום של הערת אזהרה, רק במקרים בהם הזכות המועברת רשומה אף היא (או כאשר ניתנה הסכמתה של בעלת הזכות הרשומה, כקבוע בסעיף 21(ב)(2) לתקנות המקרקעין).
פסק דין |04/09/2017 |מחוזי – מרכז
ת"א (תל אביב) 44244-07-18- משיח ניסימוב נגד עורך דין רן שפירא
שמות השופטים: יונה אטדגי
שני הנימוקים הללו מוטעים. 82. סוגיית הערת האזהרה מוסדרת בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969: 23 " (א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עיסקה, או להימנע מעשות בהם עיסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית. (ב) נרשמה ההערה על פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור". כבר מסעיף זה בחוק ניתן להפריך את שני הנימוקים שציין עו"ד שפירא להימנעותו מרשימת הערת האזהרה: א) ההערה ניתנת לרישום גם בהסתמך על "הרשאה בלתי חוזרת", כלומר: ייפוי כוח בלתי חוזר. ב) ניתן לרשום הערת אזהרה על פי בקשת "הזכאי" בלבד (בענייננו משיח ושולה), בלי להידרש להסכמת "מי שהתחייב" לכך (בענייננו: חיים), והדרישה היחידה היא להודיעו על כך לאחר הרישום (וראו גם: תקנה 21(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב – 2011, לפיה ניתן לרשום הערה לבקשת הזכאי בלבד). בענייננו, מאחר שהסמכות לרישום הערת אזהרה כבר נכללה בייפוי הכוח כאמור, והדבר נובע גם מחובת הזהירות המוטלת על עורך-דין כלפי לקוחו כאמור, הנתבעים לא נזקקו לכל בקשה נוספת של משיח ושולה לרשום את הערת האזהרה וודאי שהם לא היו זקוקים להסכמתו של חיים כדי לעשות כן. ואם הנתבעים סברו כי אין הם רשאים לרשום הערת אזהרה לטובת לקוחותיהם משיח ושולה עקב התנגדותו של הלקוח האחר, חיים, לכך , אזי חובה היה עליהם להימנע מהיקלעות למצב זה של ניגוד אינטרסים זה (כלל 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין), ואם ניגוד זה נוצר לאחר חתימה על ייפויי הכוח – אזי היה עליהם, לכל הפחות, להודיע למשיח ושולה על התנגדותו של חיים לרישום הערת האזהרה ועל הסיכון הנובע מאי-רישומה של ההערה, כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם 83.
פסק דין |15/01/2022 |מחוזי – תל אביב
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 127. תוצאות של הערת אזהרה
127. (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עיסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית-המשפט. (ב) 9 נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת-רגל או צו-פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העיסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העיסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה. (ב1) 10 הערת אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף 126, אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר המתנהל על-פי דין. (ג) עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה לדורות, לרשות מקומית למטרת דרכים או מדרכות או הרחבתם, המתחייבת מתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה, לא יראו כעסקה הסותרת הערת אזהרה, ובלבד ששלושים יום לפני רישום העסקה נשלחה הודעה על כך לזכאי על פי הערת האזהרה.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 21. רישום הערת אזהרה
21. (א) רישום הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק יהיה על פי בקשה חתומה על ידי המתחייב או הזכאי, המאומתת בידי עורך דין או רשם, בדרך שמאמתים שטר עסקה; הבקשה תוגש לרישום בלשכה שרשומים בה המקרקעין שלגביהם מבוקש רישום ההערה. (ב) לבקשה יצורפו מסמכים אלה: (1) התחייבות בכתב כמשמעותה בסעיף 126 לחוק; הוגשה הבקשה בידי המתחייב והזכאי יחד, רשאי הממונה לפטור את המבקשים מן החובה לצרף התחייבות כאמור בפסקה זו, בתנאים שקבע; (2) אין המתחייב בעל הזכות הרשומה — כתב הסכמה לרישום ההערה, בחתימת בעל הזכות הרשומה, המאומת בידי עורך דין או רשם; (3) מסמכים המוכיחים את זהות כל מי שחתם על ההתחייבות, לרבות מסמכי תאגיד כאמור בתקנה 10, לפי העניין.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 126. הערת אזהרה
126. (א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עיסקה, או להימנע מעשות בהם עיסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית. (ב) נרשמה ההערה על פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 22. מחיקה של הערת אזהרה
22. (א) בקשה למחיקת הערת אזהרה כאמור בסעיף 132(א)(1) לחוק, תוגש ללשכה שרשומה בה ההערה שאותה מבקשים למחוק, והיא תאומת בידי עורך דין או רשם בדרך שמאמתים שטר עסקה. (ב) לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצורפו מסמכים כאמור בתקנה 21(ב)(3).
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
סעיף: 254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין
254יא. (א) הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי סימן ו', שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור בסעיף 254ב, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום. (ב) נתן בית המשפט צו לפי סעיף 239 או 254ב, יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט. (ג) ניתן צו הריסה מינהלי לפי סעיף 221, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו. (ד) נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה. (ה) בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי סימן זה, למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
36. (א) לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג) (ב) לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות. (ג) הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה. (ד) בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין-(1) יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; (2) יערוך פרסום בעיתון כאמור בסעיף 1א לחוק, שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה. (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו; (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 67. הוראות כלליות
67. (א) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת תכנון או חלוקה החדשה, לפי העניין, מוחכרים או משועבדים במשכנתה או בזיקת הנאה או בזכות קדימה, או כפופים להערה שנרשמה, יפרט הרשם את הפרטים בדבר רישומן של זכויות או הערות כאמור בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ב) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין, רשומים בפנקס הבתים המשותפים, יפרט מפקח את הפרטים בדבר רישומו או תיקונו של צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים, והוא רשאי להורות על הגשת תשריט מתוקן של הבית המשותף, בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ג) הוקצו מקרקעין לפי טבלת הקצאה ואיזון, לפי טבלת הקצאה, או בהתאם לפעולת התכנון, לפי העניין, וקודם לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה הועברה לאחר הבעלות בהם, כולה או חלקה, ונרשמה בפנקסי המקרקעין, יבוא הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין במקום הבעלים הרשום בטבלאות האמורות, והחלוקה החדשה תירשם בהתאם, וכפי שיורה הרשם. (ד) בכפוף להוראות סימן זה, משראה רשם כי הומצאו כל המסמכים הדרושים לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, וכי אין מניעה לרישומה, ירשום את פעולת התכנון או החלוקה החדשה כפי שאושרה.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 34. הטלת עיקול ותוצאותיו
34. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" – כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם. (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון – למעט פדיון משכנתה – אלא בהיתר מאת בית המשפט.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 43. בקשה לרישום ראשון
43. (א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד וכן בוקר ואושר לפי הוראות תקנות המודדים, חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל, שפורטו בו גבולות המקרקעין, להנחת דעתו של המפקח; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, או אישור של מנהל מס רכוש וקרן פיצויים או מטעמו כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשה המוגשת מטעם המדינה; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.
תקנות מסילות הברזל (פעולות במקרקעין), התשע"ו-2015
סעיף: 8. בקשה לקבלת הרשאה לכניסה למקרקעין בפעולות משמעותיות
8. (א) מקים או מפעיל, לפי העניין, המבקש לבצע פעולה משמעותית במקרקעין, ולא קיבל הסכמה לביצועה מאת בעל המקרקעין כנדרש בפקודה, יגיש למנהל בקשת הרשאה לכניסה למקרקעין (להלן – בקשת הרשאה) ויכלול בה את הפרטים שלהלן: (1) פרטיהם של בעל המקרקעין שלא נתנו את הסכמתם לביצוע הפעולה, ובהם שם, מספר זהות, מען להמצאת מכתבים, ובהעדר מידע – כתובת למשלוח דואר; (2) פרטי בעלי המקרקעין שבהם נדרשת הפעולה, אשר נתנו את הסכמתם לביצוע הפעולה והעתק הסכמתם; (3) ראיות תומכות למעמדו של בעל המקרקעין כבעל מקרקעין; (4) העתק מההודעות שנשלחו לבעל המקרקעין נושא הפעולה המבוקשת, ומסמכים המעידים על מסירתם; (5) הנימוקים המבססים את הבקשה, לרבות מידע ומסמכים תומכים, מסמך הנדסי בדבר העבודות הדרושות ומשכן, נחיצותן לעבודת מבקש ההרשאה במסילה, חלופות אפשריות להשגת מטרות העבודה ומשכן; (6) מידע על המקרקעין שבהם מתבקשת הפעולה לפי תקנת משנה (ב); (7) אם הוגשה התנגדות בעל המקרקעין, גם העתק ההתנגדות, וכל מסמך אחר שהגיש בעל המקרקעין. (ב) אלה הפרטים שיימסרו בנוגע למקרקעין שבהם מבוקשת הרשאה: (1) היו המקרקעין רשומים בפנקסי המקרקעין, יצוין הזיהוי שלהם בפנקסי המקרקעין; (2) לא היו המקרקעין רשומים בפנקסי המקרקעין, יתוארו לפי יחידת רישומם ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, ובאין רישום כזה – כשטח רצוף שבבעלות אחת, על ידי תיאור גבולותיה או בדרך אחרת שעל פיה אפשר לזהותה; (3) היו שם הרחוב, מספר הבית, הדירה והקומה שבהם נמצאים המקרקעין ידועים, יפורטו גם אלה בבקשה. (ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), היו המקרקעין מתוארים במגרש בתכנית מיתאר מקומית, בתכנית מפורטת או בתשריט חלוקת קרקע או איחודה, יתאר אותה המקים או המפעיל, גם לפי תיאורה בתכנית או בתשריט כאמור, בין אם התכנית אושרה ובין אם הופקדה בלבד.
כל הזכויות שמורות ©
